רב נוח מלמד על תעטור בית יוסף וציצית, בהקשר לפרשת השבוע ורבי שמעון בר יוחאי. בפרשת בחוקותיי, רבי שמעון ורבי יהודה חולקים על הפסוק "וישבתי חי הרע מן הארץ", עם דגש על שינוי טבע החיות בימות המשיח. השינוי יאפשר לילדים לשחק עם חיות רעות ללא סכנה, כגילוי גבורת הקב"ה.
המחלוקת בין רבי יהודה לרשב"י על הפסוק "והשבתי חיה רעה מן הארץ" משקפת את גישתו של רשב"י לראות את הפנימיות הטובה של המציאות, כשהוא מאמין שהחיות יישארו אך לא יזיקו. בהלכות הוצאה בשבת, רשב"י טוען שמלאכה שאינה נעשית לצורך המטרה המקורית שלה אינה מחייבת חטאת, בניגוד לדעת הרמב"ם. גישתו של רשב"י מדגישה את הפנימיות והכוונה מאחורי המעשים, ותורמת לגילוי תורת הנסתר.
המחלוקת בין האמוראים עוסקת בשאלה האם קריאת שמע היא מצווה מהתורה או מדרבנן, תוך התמקדות בתורתו של רשב"י שראה בכל פסוק ייחוד השם. רשב"י האמין שכל התורה היא סוד אלוקי ולכן לימוד התורה היה עבורו גם תפילה, ללא צורך בהפסקה לקריאת שמע. לאחר שהות במערה, הבין רשב"י את הצורך לשלב בין העולם הרוחני לעולם המעשי ולראות את הקדושה בכל פעולה יומיומית.
