בשלב זה, אנחנו נמצאים באישורת האחרונה של הדייטים, ומדברים על נושאים חשובים כמו השקפות עולם, משפחה וקריירה. דיברנו על כך שמשפחה היא ערך חשוב, והמציאות השתנתה כך שהאחריות על הבית והילדים היא משותפת. חשוב לדבר על סדרי עדיפויות, כמה נשקיע בלימודים, בעבודה ובקריירה, וכמה נשקיע בילדים. יש לשים לב לכך שהמשפחה לא תיפגע מההתקדמות האישית, ולמצוא את האיזון הנכון.
סדר עדיפויות כלכלי נושא נוסף הוא סדר העדיפויות הכלכלי. הכסף הוא חלק משמעותי בחיים, ויש לחשוב על ההחלטות הכלכליות בצורה נכונה. יש להימנע מהחלטות דרך "החור של הגרוש" ולחשוב על הערכים החשובים לנו. יש לשקול את ההוצאות וההכנסות ולחלק את המשאבים בצורה שתתאים לערכם ולצרכים של המשפחה.
החלטות כלכליות ומשפחתיות החלטות כלכליות הן חלק בלתי נפרד מהחיים המשפחתיים. יש לחשוב על הדברים החשובים לנו ולדבר עליהם עם בן או בת הזוג. חשוב להקשיב ולשקול את הדעות של הצד השני, ולחפש את האיזון בין הערכים הכלכליים והמשפחתיים.
חיזוק הקשר בשלב שבו הדברים הולכים טוב, יש לעשות דברים ביחד כדי לחזק את הקשר. זהו שלב שבו יש נעימות, רגש וכיוון חיים משותף. חשוב להמשיך ולפתח את הקשר על ידי פעילויות משותפות ודיבור על נושאים חשובים. לא יודע, יכול להיות טיול, כמובן, ללכת ליחוד, לשים לב שלא נמצאים עכשיו באיזה סוף העולם, באיזה מדבר לבד. אז זה בעיה, בעיה הלכתית של ייחוד. אבל יש מספיק מקומות שיש בהם גם עוד אנשים. לא יודע, מישהו מאיתנו מתנדב, אז אנחנו הולכים לדבר הזה ביחד. זאת אומרת, אנחנו עושים איזשהו משהו אחר מעבר לדיבורים. הדברים הקלאסיים הם דיבורים של דייטים, זה מתקדם שלב, אז אנחנו אולי כבר הולכים, אולי בהתחלה לא הולכים להורים, אז הולכים למישהו מהאחים, איזה קרוב משפחה, איזה חבר טוב נשוי או משהו כזה. כאילו מתחילים קצת לצאת, רק מהאזור של פשוט להסתובב ולדבר, אלא לעשות. שלב ראשון בדרך כלל הוא איזשהו ביקורים כאלה ואחרים.
שלב המעבר בקשר שלב שני יכול להות איזושהי עשייה כזאת או אחרת, משותפת, שהיא כבר איזשהו חיבור, לא מוגזם. כן, אנחנו בכל זאת עוד לא יחד שאנחנו מתחתנים, וגם כשאנחנו מתחתנים ולא התחתנו, אז לא נגיע לשום מקום. אבל כן, עושים משהו שיותר, גם הדיבורים, זה בצורה טבעית ככה. אבל יכול להיות שגם צריך ככה להכניס את זה לראש. הדיבורים הם כבר נהיים קצת יותר אישיים ויותר רגשיים קצת. זאת אומרת, בהתחלה אנחנו כזה, זה כל אחד טיפה שומר על עצמו, כי הוא לא יודע. יכול להיות שעוד פגישה, עוד שניים, פתאום היא תגיד לי לא, אני אגיד לה לא, אז מה, אני כבר נפתחתי וכבר נתתי את כל כולי ובסוף זה נגמר, אז זה לא נעים. לכן תמיד בפגישות הראשונות, בצורה טבעית, יהיה קצת יותר, יהיה ככה איזה מין, לאט לאט, ככה התקדמות כזאת איטית. אבל אם אתקדם יותר, אז צריך לחשוב, ושוב, זה דברים אישיים. אני רק פותח פה איזה פתח, אולי קצת, ניתן עוד כמה רעיונות ודוגמות ככה לפעם הבאה. למה עושים בשלב הזה? אני קורא לו שלב המעבר. זאת אומרת, שלב המעבר בין זה שהקשר הוא כל הזמן עוד בספק הזה אם בכלל הוא ימשיך, ואז הוא כזה תמיד עם בדיקות ועם חקירות, ועוד לא נותן עוד לרגע שיותר מדי גחל לפרוץ, או לא יותר מדי עכשיו נעשה דברים שהם כבר מתאימים יותר לשלב יותר מתקדם לעשות אותם ביחד, לבין השלב שזהו, שהחלטנו ואנחנו כבר זוג מעורס, ואז כבר באמת אנחנו עושים מלא דברים ביחד, והכל כבר ממש לקראת חנות לחתונה וכל מה שקשור לשלב הזה שנדבר עליו. יש את השלב הזה, שהוא שלב המעבר. שלב המעבר הוא שלב חשוב, הוא שלב מעניין, הוא שלב שצריך קצת להערך אליו, לחשוב איך מנהלים אותו, ואז אנחנו מתקדמים. זה ממילא מקדם את הדברים, או שפתאום זה גורם לזה שפתאום עלה משהו חדש שלא היה קודם. אוקיי, בסדר, אז לקחנו אחורה, אבל בהנחה שכל מה שהיה עד היום היה בסדר וכנראה זה הול להמשיך, אבל בכל זאת זה עוד לא החלטה. אז עכשיו אנחנו בשלב הזה של ההתקדמות, שיש לה כמה היבטים איך עושים אותה, וזהו. ואז מגיעים לשלב שכבר אנחנו מרגישים איזה מין מיצוי כזה, וזה השלב שבו לפעמים יש פחד ההחלטה מה שנקרא. זה השלב המסיים את החלק הזה, כן אחר כך, בעזרת השם כבר שלב אחר, של אירוסין ושל איך מתקדמים הלאה. אז בעזרת השם בלי נדר, בשבוע הבא, ככה אני חושב לסגור ככה את כל השלבים האלה, אולי גם כולל השלב של ההחלטה. בעזרת השם, בסדר? תודה רבה. תהיו. בבקשה, בעזרת השם. תודה רבה.
