נוגעים לשירות לחנוכה ולדברים עקרוניים כי כבר אמרנו שאנחנו משתדלים להעביר מידע על הלכות חנוכה. אתם עושים את זה בסדר ערב, אתם יודעים, אבל אתה יכול להבין את ההלכה. זה התחיל בצמד תפריש עין תת ללכות חנוכה, זו הדקה של יום שישי. אז נלמד מזה נושא של קבלת שבת, הדלקת נרות, תפילת מנחה שזה גם בחנוכה, זה כל השנה. אחרי תפריש בייבת מה קורה אם אדם צריך להזכיר משהו, אבל לא הזכיר טוב. אחרי תפריש פה עד תפריש עין תת בערב שבת ולקיים נר חנוכה תחילה, ואחר כך נר שבת. אנחנו ביום שישי קרוב, אזרח השבוע, לעניין טובה, צריכים לקיים שתי מצוות, שתי דרבנן. יש הבדל מהותי מאוד, כי נר שבת הוא כדי שיש לו בית, כדי שנהנה מאורו אדם לא קוראים לאורו שם היתיה, אבל טרה של נר שבת זה לפיץ אור בבית, לא בחוץ כדי שנהנה מאור. נר חנוכה זה בעיקר בחוץ, וזה סום הנס בין אנו ראשון להשתמש בהן. אנחנו לא משתמשים בנר. עכשיו שאלה, אחת לזמנים, מה קודם למה? נרות שבת אנחנו משתדלים להדליק מוקדם, בשנייה השקיעה כי בשקיעה כבר נכנסת שבת. ונר חנוכה דיברנו בתאפרי שיין בית אנחנו משתדלים לאחר לצד הכוכבים אולי לשקיעת אולי לפי איזה שיטה.
דין הדלקת נרות חנוכה ושבת אז בעצם אחת הזמנים, ניקח סתם לוח שנה היום מחר בערב, אז מה עד לכאן נרות לפי רוב השיטות שמדליקות לצד הכוכבים אנחנו בסביבות חמש וחמישה משהו כזה. בשבת הקרובה פרשת מקץ מה עד לכאן נרות חמש וארבעים נניח. אז אתה אומר ברור שקודם נרות שבת למה לא להקדים, נרות שבת תמיד מקדמים נדליקים לפני השקיעה ונדלק בתוך השבת. ונר חנוכה ראינו בזמן שמי צד הכוכבים עד שתכלי רגל מנשוק, זמן מאוד מאוד קצר. למדנו זה עיף לא להקדים את נרות חנוכה אם אין סיבה מיוחדת מה שהשולחן ערוך קורא שדת חק, לא מקדימים. אז אחת הצורך של המצווה נר שבת קודם נר חנוכה. אלא מה? אנחנו יודעים מה המשטר בורא ביחורה ברגע שהדלקת נרות שבת אז מה קרה? שבת נכנסה. שבת נכנסה, תקווה לא יכול להדליק נרות חנוכה. לכן אני אומר על השולחן ערוך קודם נר חנוכה ואז סיימתי את כל הדברים של האיסורים בשבת אחרי זה נר שבת. שבת נגמר הסיפור וזה הילוץ שאנחנו ביום שישי חייבים להדליק מוקדם כל הימים. השולחן ערוך אומר לא, תדליק בזמן מי שדשקה חמה או צדק או חווין בשבת אתה נאלץ, תדליק מוקדם מפג המכן. כמו אומר הצעה פרקטית אני משתדל עצמי כל שנה, לא נחכות לרגע האחרון לא נרות שבת, לא נרות חנוכה. זה תמיד יש צעלה אחת שדליקת ביום שישי, להדליק את הנרות נרות שבת, איפה לשים את החנוכה וכן תטל אותה וזה, עדיף יש מורכז שם כל הקוסיות של השמן יש מקמת לשעתיים לפעמים להדליק כבר בארבע, נגסום ארבע ורבע לגמור נרות חנוכה לפחות איזה מזמור או שניים ואז להדליק נרות שבת בנחת ולהגיע לבית הכנסת בנחת. זה לא שווה את כל הלחץ של יום שישי זו, זה הרעיון של השולחן ערוך נראה את זה במשטר הבורה.
הדלקת נרות חנוכה ושבת בצבא אבל יש לנו אפשרות גילל מה שמענו שמצד אחד עדיף קודם נרות שבת מוקדם, אחרי זה נרות חנוכה בזמן. אבל אם תדליק נרות שבת, קיבלת שבת אז מה תעשה? תהפוך, יש אפשרות וזה מה שאני רוצה שאני אתרגל עכשיו הלכתית לעשות משהו יותר מדויק שעושים את זה בצבא בעיקר בחור שמדליק נרות שבת גבר שמדליק נרות שבת הוא בעצם תמיד צריך לעשות את זה. אנחנו יודעים כמו שמענו שברגע שמדליקים נרות שבת לכאורה, שבת נכנסת. עכשיו בצבא אין אמא שמדליקה נרות אז החיילים מדליקים בעצמם. אבל אדם לתת לו מנחה עוד מה לדבר על זה? מנחה, שאתה רוצה את פלאה מנה של חול, אבל אם מדליקת נרות וקיבלת שבת אתה צריך לפליאה של חול, אתה צריך לפליאה של שבת מחר, אתה אחד זה לא עובד. אז מה עושים? אנחנו אומרים דרך מאוד פשוטה התנאה, אתה מדליק נרות שבת בשעה ארבע וחצי נניח זאת אומרת מדליקתי, בירחתי עכשיו כדי שאנו נדליק את השבת אני מתנה שעדיין לא קיבלתי עליי את השבת ואז אני יכול להמשיך לעשות מלאכות, להתפלל מנחה ובסיום מנחה אני אגיד עכשיו אני אקבל עלייתו שבת זו.
התנאה בהדלקת נרות שבת זה דרך שעושים אותה אישה לא עושה את זה, אנחנו אומרים שם ברוך כי רוב אנשים שמדליקות נרות שבת כבר מקבלות עלייתה שבת לא יכולות פליאה מנחה, שבת כבר מוכנה. אבל אם גבר מדליק נרות, רוב הגברים שמדליקים נרות צריכים לדעת שלא מקבלים עליהם את השבת עדיין אין בעיה להדליק, לברך שבת יתקבל בהמשך. אז זו חורה אפשר לעשות את זה גם עכשיו להודיע לעם ישראל, אם תגידו זה הצע טובה שאפשר ליישם אותה, בשבת הקרובה פשוט מקץ מדליקי נרות שבת כרגיל שעה ארבע עשרה וחמש נניח ומתנים. כל אחד שבא מדליק נרות אישה, לא משנה גבר, גם אישה עדיין לא קיבלנו את השבת כי עוד לא ידע נרות חנוכה חכות כמה דקות, מדליק נרות חנוכה אישה באה, לא משנה מי, ואחרי שהדליקנו נרות חנוכה, כל מסע נגיד עכשיו קבלים את השבת רוצים לספר את שבת אין זמן, השקיעה נניח ברבע וחמש עד ארבע וארבעים סיימת הכל קיבלת שבת, חמש דקות לספר את שבת, יפה מה אתם אומרים זה מעשי חשיבה ציבורית סובך אני שם לא בנוי נכון אז זה יכול להגיד לדור היית אולי כן אתה יודע שזה באמת בן גבר שהוא שואל והוא יודע והוא בצבא והוא למד תנחה והוא מבין שהוא צריך לדליק נרות שבת כי אין מי שידליק גם פה בישיבה דרך אגב, מי שמדליק לא מקבל את השבת, אין להם כאילו, אין להם אז אפשר להתנות. אמרתי לה אם את זה, שוב רטנית, אמרתי לה את תליקי נרות תתני, שדה לא קיבל שבת אשתי קפה, חג קפה תגידי מקבלתי לה את השבת, זה מספיק זמן לפני השקיעה, הכל בסדר אני יכול להתנות על עצמי שנתי, אני בבקשה, כן שנתי, בתור גבר, כן, כגבר אין אותה אישה זה בעייתי, צריכה כל פעם להזכיר לעצמה, כן כגבר אמרתי רוב הגברים שמתליקים נרות הם לא מקלמים את השבת, כרוב הגברים מנהלת פעלים מנחה גדולה, אני מנחה קטנה, כן זה אפשרי נכון כל השדה שאני קבלת, 40 דקות לפני השקיעה, לא, זה תוכסות פעולה ממשית, אי אפשר, יש שמה שרוואד עשה, יש בה סידורים כתוב שאני מתנה, אומר שכל פעם שאני אומר את שם הוויה, אני אומר ככה ושם הלוקות ככה, שם ההדנות ככה, אז אומר לא אפשר פעם ביום אבל בקריאה את שמה צריך לכוון שם, הלוקה, ההדנות, הלוקה לא אפשר, זה לא עובד. ובאפן באמת כמו שאמרנו מבחינת ההלכה יותר אולי עדיף לאחרת עד לגן נרות חנוכה אבל כמו שאתם אורים זה לא מעשי ואכן אומר השולחן אורח בוא נקבע הלכה לציבור וזה אחת העקרונות שאנחנו לומדים פה, שאת ההלכה קובעים בצורה שתשמע ותתקבל לציבור הרחב בלי לסבך אותן אז כל העמידים כבר יודעים בגן שבכניסה את שבת קודם נרות חנוכה אחרי זה נרות שבת, קיבלת את השבת זה נגמר הסיפור, מצא שבת הפוך קודם ההבדלה, אחרי זה נרות שבת כדי שאפשר, נרחל נרות חנוכה כדי שאפשר, וזה באמת מה שאומר המשלם הבורא סיף קטן א', כן תפרש אני אתן, נרחל נרחל חנוכה תחילה כדי לצאת דעת היש אומרים, דסביר עלו די, אדליק ששבת תחילה, קיבל אלה שבת, בי צר, אלה מלכה, זה באמת איזה מחלוקת אומר המשלם הבורא, אם העניינים בסוגיה, זה לא אוטומטית שכל מי שמדליק נרות שבת בום קימן את השבת, כשקבע שבת צריך להגיד אני מקבל את השבת, מה המשלם הבורא עושה, כשאמרתי שר קדישנו מצטט מצטט, אדליק נרות של שבת, מי אמר שקבע שבת אבל אומר המשלם הבורא, רוב פוסקים חולקים על זה, דסביר עלו דילות טליה קבלת שבת באדלקת הנר, פותח פרוגרם זה הנושא שלנו, אדלקת נרות שבת, שוב דיברנו על הגן, כל ילדה ידעת שמחסים את העיניים, אדליקים מחסים את העיניים וברכים אומר רבי יוסף זה רק לפי הפוסקים פה שאומרים, שבת לקט, נרות שבת, מקבלת שבת, לפי הרבה פוסקים, ואין שום קשר, אתה יכול להדליק, צריכה לברך, עובר לסייתן, לברך, אדליק אפור, לדליק נרות שבת, רגע לא קרה כלום, מה אתה נחוץ, עוד לא שבת, שבת, כשאני אחליט, אז איך אמר הרבי יוסף, למה להפוך אנחנו אמר עושים, אדליקים, אחרי זה מברכים, מסתרים את העיניים, למה, תברך, תדליק, מחזת, קבל שבת, נכון, זה רבי הפוסקים, אז אומר באמת המשלם הבורא אבל על כן, אני לא רוצה להיכנס, אם מדליק שבת ולא קיבל שבת, עם מחשבתו, יכול להדליק אחר כך, נכון, אתה באמת יכול כמו שמעתי להתנות ולעשות הפוך לדליק, אתה רוצה לדליק נרות שבת בזמן, לא קרה כלום, עוד לא קיבלתי שב, עשר דקות אחרי זה אדליק נרות חנוכה ואז יקבל שבת, כמו שמעתם זה מסובך, הוא אומר וכל זה באיש המדליק, זה בדיוק מה שבאנו כרגע, איש המדליק הוא באמת יכול להגיד לא קרה כלום, הדליקתי נרות שבת, עוד לא שבת, אבל אישה המדליקת, מה שבדיוק אמרנו, הבדל בין איש לאישה כיוון שהמנהג שמסתם מקבל את שבת בהדלקתה, אם כן, לא תדליק שום של חנוכה, אלה תאמר לכם להדליק, בואי ברך בשבילך, אישה זה לא עובד, כי נשים כמו שמעתם רגילות, איך שאני מדליקה נרות שבת, זה כבר סיפור, שמעתי חנוכה, אני לא עושה כלום, רק שומעת לבעלי, יצא לטופל, אתה לא יודע מה, אז החנוכה משתם בורה הדרך להגיד לעצמי, אני מדליק נרות שבת ולא מקבל את השבת כדי להדליק אחרי זה, נרות חנוכה זה לגברים לנשים זה לא הולך, כלומר במשפחה שיש אישה שרוצה לדליק נרות שבת ולקבל את השבת, זה מסובך, לכן אומרים עזוב, דליק נרות חנכה, תהיים את כל העניינים, אחרי זה נרות שבת, נגמר הסיפור, אז שוב עקרונית זה אפשרי, לעשות את הסדר אולי יותר רגיוני קודם שבת, אחרי זה נחנוכה, זה דורש התנאיה, התנאיה מועילה לגבר לא לאישה, אז צריך להגורף את המאמשכון ארוך, לא נסתבך חנוכה, אחרי זה שבת, טוב דבר נוסף שלא קראנו את הרימה, הרימה אומר מברך עליהם, עליהם הכוונה נרות חנוכה, כמו בכל, עכשיו גדשנו צד אבצון לדליק נר של חנוכה, אף על פי שמדליקים בעוד היום גדול, ודיברנו מתאפרש עין בית, מצוותה מי שדשכר חמה, לא מדליקים ביום, בפניסת שבת, עוד ה' זורחת, עוד לא שכח אומר המשלם הבורא בדווקא אחר פלאג המנחה שוש, שב ורביע קודם הלילה, כמו שכתוב, מסמאת תאפרש עין בית, יש לנו דבר שדיברנו קצת פאג המנחה, שמאנת תאפרש עין בית, פלאג זה חצי, יש לנו מנחה גדולה זה חצות וחצי, זה מסוות שתים עשרה היום, חצות וחצי שתיים עשרה, עכשיו תהיה מנחה גדולה, נחה קטנה, לפי הרמב״ם לפחות זה מנחה לחתכילה כי זה הזמן של קורבן תמיד, זה שעה וחצי לפני השקיעה, אם היום שקיעה בסביבות נגיד רבע על חמש, זה פחות קצת כזה, יום קצר נגיד בסביבות שתיים וחצי משהו כזה, כל הזמן מנחה קטנה, שעה וחצי פלאג, בשעה ורבע, שעה ורבע לפני השקיעה נגיד שקיעה ברבע על חמש, אז משלוש ורבע אפשר לקבל את השבת, אפשר להתפלל ערבית, דיברנו פה יש כל מיני מנענים כאלה שהתפללים ערבית עם בוטיון, ואפשר להדליק נאות חנוכה וגם נאות שבת, לפני החלום היה משלם הבורא לא, לא בשבת רגילה, סתם האדם רוצה הכל מוכן, רוצה לקבל את השבת בשתיים איזה כיף, תעשה את שבת של שלוש שעות אי אפשר, כי זה יום שישי, מתי מתחילה שבת, מילי פאגרמיכה ועלה, שאת פללת ערבית אפשר לדליק נאות חנוכה, אפשר לדליק נאות שבת, אחרי שפה הרימה כותב, אף על פי שמדליקים בעוד היום גדול ומברכים זה לא בצהריים אלא מיפלגרמיכה כומר רק שעה ורבע לפני השקיעה רינו את הפרשן בית זה לא רק בשביל יום שישי זה גם יום רגיל שאדם מהר מחר דקה נרות, אדם אומר אני לא יכול להיות בבית בסביבות השעה חמש, אני יוצא מהבית ב-4, אין דעה, אפשר לדליק ב-4 ושנאות ידליקו עד חמש וחצי, אז ביום רגיל לא אבל ביום שישי כמו שאמרנו כולנו מדליקים מוקדם אבל מיפלגרמיכה לא לפני, יש תשובה של ציצי לאזר בדיוק מה שאנחנו מדברים פה, ציצי לאזר זה הרב אלאזר ונדברגו חי במחילת ששת הימים, היה הרב פוסק חשוב, דיין ומאוד מאוד התלהי מזה ששחרו את העיר העתיקה ואת הכותל הזה הוא כתב עשרות תשובות שנוגעות לכותל המערבי, לקדושה, לתפילות, נשאל עודן שם דיון מאוד מעניין מאוד אקטואלי, נדבר על הכותל בשעות שיש הרבה מעניינים אתה מתפלל למלכה לא משנה מה, אתה עכשיו בשרש בביתך פה קדיש, פה קדושה, פה מודים, אתה לא יכול דווקא, את כל שנייה צריך לענות פה הרי אם יש קדיש אתה עונה, קדושה אתה עונה, מודים אתה משטח חווה, אז אני רוצה להתפלל, רוצה להגיד תהילים, זה מה לא צריך, חדש, חזור, אתה עם יומי נד שלך תתעלם, זה לא שאתה יכול לעשות את הכנסת פה, הרים מודים, אתה צריך משטח חווה, הרים קדיש אתה עונה, סתם זה הערה חופשנו דן על אנשים שרוצים להתפלל, קבלת שבת ברבית בכותל, רוצים לסיים רכב נניח להזמין מונית שהמונית תספיק לחזור בפניסת שבת הביתה, ורוצה לחזור ברגל הביתה, כן מחל קור גדול, אז מה עמד לקר נרות, אם אני עושה עם מונית לכותל לא יכול לקבל את השבת ואני לא יכול לחזור הביתה ונרות שבת זה לא עליה לדעת אז הוא אומר בכימון שעברנו, כל הכל מפלג המנחה ועלה לפני כן אין אפשרות, בפלג המנחה להליג נרות ולהתנות, אם את רוצה לעשות על הכותל, תליגו נרות, גם והנרות שעד שתחזורו ויותר האור ידלק, תתנו אני מליג נרות מברך אבל לא מקבלת את השבת, עולה על המונית, מגיע לכותל במנחה הכל בסדר מקבל את הבת ואז הנרות שהיא דקתה היא כבר בסדר היא כבר דולקין, היא קיבלת שבת ערבית חוזר ביתה הכל בסדר זאת אומרת את שני הדברים שראינו פה א', כל האפשרות מפלג המנחה ועלה לא לפני ב', אפשר להיליג נרות שבת ולהתנות שלא קיבלתי את השבת ואז אני אוכל את פעם מנחה שאני אוכל ולישוע וזה דבר שעושים אותו טוב, כן ואז הוא מסיב רק שאתם יושבים בו, הוא מסיב קטן בית, הוא כבר קטן הוא השם האחרונים, זה צריך להיתן בשמן עד שילק חצי שעה אחר צד הכוכבים וחבר מדליק נרות כאן דיברנו על זה שהדקה בעצם זה לא לתנדיג מפלג המנחה בארבע אז זה לא ארבע עד ארבע וחצי אפשר חצי שעה כי ארבע וחצי זה עדיין לא התחיל זמן הדקה נרות חנוכה עד לשם שמן עד חמש וחצי רבע ושש אין דין אחר בשבת מבחינת זמנים זה לא את הזמנים של יום כל רגע יש חוץ מהבית נסף שעה, שעה וחצי, מה אתה אומר להוסיף? כן, החיוב של החצי שעה דווקא זה לא פרסומני סדר זה מה שאני אומר במהתה על זמן עצמו מה אתה אומר להוסיף? כן להוסיף חיוב נגד שעה שעה לא יודע אני אומר אם כל העניין פה זה שאנשים יספיקו נכון אנשים חוזרים מהעבודה ורואים ששבת אין את העבודה הזו שבת באים הולכים לתפילה וחוזרים גם שעה אחרי יצאת הקבוצה מדי השאלה הזו נשאלה בכלל לא רק בשבתות אדם שגר במקום מרכזי ושם עוברים ושבים יותר מחצי שעה שהיה בזמן חזל אז בוא נגיד לו תשמע חצי שעה זה הפעם בזמן הרמב״ם או הגמרא שריג לו את התרמודי שחוני אחוני מלקתי עצים חיכו חצי שעה אחרי זה דווקא חווים ואחרי זה דממה אין כלום היום יש מקומות שעניים עד שמונה תשע עשר בלילה אז בוא נגיד שכיוון שבגמרא כתוב עד שתכלל רגל מן השוק לא כתוב חצי שעה הרמב״ם אומר חצי שעה אז בוא נחייב ותך ללכת שבע שמונה תשע עשר זה לא שהתחדש להשתנה עם הזמן. כן, אז באמת כתוב לך תחילה, אתה צודק באמת בקראטה צדק בקרמלה שבת שהאנשים חוזרים מבית הכנסת. כי באמת הזמן של נאמר מחמש עד חמש וחצי אנשים בתפילה ואין הרבה תנועה בחוץ. רוב התנועה זה אחרי התפילה, אז אין אחריה ויש עניין לך תחילה. רק אומר מרות שמל כי אתה מדליק בצדקים ואתה מדליק בצד ארבע בערך שעה כמעט לפני הזמן, ואתה רוצה שישאר עוד שעה. צריך שעתיים שעה וחצי, אתה צודק באמת זה נוחה במפחד חיוב. חזרנו מרוח חצי שעה נשארנו בזה. מי שרוצה לדליק יותר תבוא לברכה עד רבה. טוב, אז זה בסדר. הוא אומר שאם אין לו הרבה נגרחות אבל לא צריכה להיות בהם טוב. אז נסכם, אנחנו אמרות שאפשר קודם לראות שבת אחרי זה לראות חנוכה. זה יותר פשוט נראות חנוכה להליג בזמן, אבל זה סיפור עם כניסת שבת. לכן הפכנו את הסדר, אמרנו תקדים את המרוחה תליג נראות חנוכה מוקדם מפלג המנחה אחרי זה תליג נראות שבת כמובן מפלג המנחה תקבל שבת תדאג שנראות תדלקו מבחינה נראות שבת עד אחרי שצריך להריגה מן השוק. יצאנו לדוחוות המצווה זה ביום שישי נראית כמו תסייף שבת.
דין הדלקת נרות חנוכה ושבת אני לא יודע מה זה עכשיו יש לנו בעיה הפוכה אם ביום רגע אנחנו משתדלים להליג בצד הכוכבים. אני עכשיו מדליק טיפה לפני, אני לפני ערבית מדליק תסייף שבת. אין תסתכל על ערבית חזור הביתה יש את הבדלה ורק אז יוצא להדליק. זה הרבה פעמים יוצא כבר אחרי הזמן, אבל שם גם יש בעיה כי כל אנשים כבר חזרו הביתה. אתה מדליק אין הרבה תנועה בחוץ, אבל בסדר תסייף שבת זה תחכות לצד הכוכבים. טוב, דבר נוסף שרציתי שנראה זה תפרש פייבט כמו שמענו גם הדין ניכל להבין אותו. הוא אומר על שכן הרוח כל שמונה תמי חנוכה אומר על הניסים בברכת המזון, בברכת הארץ, בתפילה, בברכת מודים. למה אנחנו אוהבים בחנוכה השכן הרוח לא אמר אומרים פעמיים או שלושה או חמש פעמים באים על הניסים כל שמונה תמי החנוכה. על הניסים זה נאמר שלוש פעמים בתפילה עוד פעמיים לא יודע באוכל, אבל אתה חי את זה אתה כל היום הולך עם על הניסים בראש ניסים נפלאות שעשית נודה לך זה זה העניין שזה לא יהיה טכני שאני אומר בזה כן. אז אנחנו יודעים שברכת המזון ברכת הארץ נראה למה ברכת מודים דים לא אמר כל תוספת בהלכה שברח מורידתיה נעלם ויעבור וכולי אם לא אמר אם לא אמר כי דיברנו על זה קצת פה לצערנו אנחנו מתפללים מתוך ארגן זה טוב טוב להתרגל ולתפלל אבל לא תמיד שימים לב מה אומרים ואדם מתוך ארגן שוכח להגיד על הניסים מסופק אין מחזירים אותו כן אומר פה לראות רציאנטה גדלית אני לא נראה בפנים רציאנטה גדלית אומר אם סיימת את הברכה הזו כלומר אם אמרת עלה הארץ ועל המזון הלך לא הלך אפשר להשלים קצת אבל אתה לא יכול לחזור אותו דבר בתפילה אמרת הטוב שמחה ולכן אני להודות זהו אתה לא חוזר כי לחזור זה ברכה לבטלה זה אומר שאתה בריך עוד פעם נודה לך על הארץ ועל המזון עוד פעם ברוך אתה ה' הטוב שמחה לא, לא מרחיק פעמיים לא, זה בדיוק מה שאומרת ברציאנטה גדלית, אם לא חוזרים אז לא חוזרים זה אומרים במצבי ביניים אמין לך הקדוש אמן לך הקדוש זה לא יעזור בעיקר בחורף שמעת ותן ברכה ברכנו שמשמעות תהיה לחזור על הכל אז תפסתם ברגע האחרון זה בדיוק ברציאנטה, אם לא חוזרים אז לא חוזרים אומרים, אם נזכר באותה ברכה, כן עדיין לא סיימתי את מודים, לא סיימתי את בעל הכל כל זמן שלא הזכיר את ה' זה בדיוק אני לשאלה שלך אפילו נזכר בין אתה לה' כלומר לא אמר ה' חוזר, כלומר אדם אומר ברוך אתה, אופ, לא אמרתי על הניסים, תחזור, אמרת ה' חזור, לא נמדני חוקך ולא חוזרים על הניסים מה שאומרים השכנעוך זה חשוב להגיד אבל זה לא קריטי זה לא מצליק לחזור ולברך עוד פעם.
דין על הניסים בברכת המזון אבל יש לנו אפשרות קצת לתקן אומר הרמאה המיהו יש הורים ששכח על הניסים ברכת המזון כשמגיע ל'רחמן' יאמר הרחמן יעשה לנו ניסים נפלאות כשם שעשית על אבותינו בימים הזמן הזה וימים עתידיו וכו' זה מה שנקרא לא מזיק, לא עולה כסף אתה מגיע ל'רחמן' אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה הרחמן הוא נצח את רבינו הרחמן הוא, אפשר, אפשר להוסיף אין שם ברכה, אין שם כלום אז תגיד, הרחמן יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו וימים עתידיו מיוחנן, תגיד את כל הנוסח אין שום בעיה, קנה למשטרה שמה? והיו לרצון כן, למשטרה הברורה אומר, היו לרצון אתה יכול להוסיף בקשות, כאבת נפשך כי בעצם סיימתי את התפילה אז תגיד על הניסים מי רצון שתעשה ניסים ותגיד את כל הנוסח רבינו מסכיר את זה בבית יוסף הוא גם מסכיר את זה פה יש עניין שהשכן הרו אז בוא נסכיר את זה זו שאלה טובה למה, הרימה אומרת שבית יוסף חיד שלא כותב קצת דיבר על זה, כשהתחלנו טור הבית יוסף כמר היה בטוח שמי שלמד את שכן הרוח למד בית יוסף, זו רק מסכן כנראה שהרמי הבין מה שקורה אצלנו היום כשאנחנו מדלגים על הבית יוסף קולצים עליו, אומר רגע רגע יש בית יוסף הרבי סבקרון לא צריך להביא את הצום פעמיים אבל אני עושה את זה כדי ש כן, זה חלק מה שיקור משטרה ברורה זה לא ברור הוא אומר הוא אומר אחד כי לפני משטרה ברורה אין שניים אבל בודן שמי גם יוצא אחר גמר התפילה בדרך בקשה כאילו לא להגיד על הניסים להגיד אי רצון שיישא לנו ניסים כי מודים זה הודעה זה במודים, אלוקה ניצול זה בקשה, אז תגיד בבקשה אי רצון שיהיה לנו ניסים לפחות כמו שעשית ואז הוא אומר קודם יהיו לי רצון הוא לא אומר ראשון שני כי המשטרה ברורה לא בנה זה שיש שניים בפסקים אני לא זוכר שאומרים לחכות לשני דוקא אפשר אחרי הראשון כי זה בקשה יש בסידורים הלאה בקשות באלוקה ניצול אז זה גם זה לא בקשה פרטי זה נוסח זו תפילה שחמין תקנו אותו טוב אז מה באמת העניין נגיד אותו במקום הזה אבל זה מהר משטרה ברורה סיב קטן א' סיב קטן ב' צמחה, ברכת המזון ברכת הארץ וברכת מודים מה קשור ברכת הארץ על הארץ ועל המזון על הניסים אנחנו יודעים ש אם מוסיפים בברכה אז רק מנה ברכה רוצה פן רפואה לפנו סליחה, סלח לנו אז הוא אמר דה כולה מילתה דה חנוכה חנוכה זה שמונה ימי הודעה ברכת מן עכשיו מה זה ברכת הארץ איך מתחילה? נודה לך זה ברכת הודעה איפה אומר את זה בתפילה? מודים זהו זה המקום הודעה מודים שם סיימת על הניסים כי כל המהות של חנוכה זה הודעה זה העניין זה מה שהחנוכה להודות להגיד תודה לקבוש ברוך הוא שמי ברכה מאין שלוש בשבת אתה מברך על המחיה או על הגפן או על האץ אומר רוצה ברכה לצאנו ביום השבת הזה אתה אומר וכרת טובה ביום ראשון החודש בחגים סמכנו יש יש תוספת ברכה מאין שלוש תוספת לחגים אז למה היא לא תוספת לחנוכה? שאלה גדולה אז מה המשלם בורא ברכה מאין שלוש בחנוכה הפורים אין מזכירים של חנוכה הפורים מהסיבה שסיף קטן גמל למה לא מחזיר אותו באמת בעל הניסים? כן שאלה אם אדם לא אמר יאלי ויבוא לא אמר ברך עלינו חוזר לא אמר משהי ברוך תלוי קיץ חורף לא אמר מלך הקדוש חוזר אלה ניסים לא נורא תמשיך למה? סיף קטן גמל דליו דוריית נינו בקי התפילה וברכת המזון כן לא בתפילה וברכת המזון חנוכה זה דרבנן אז זה לא שלי לא חשובה אבל זה ברמה פחות שלוש חודש פסח שבת חגי דוריית אז אנחנו עודים פה עיקרון שהוא מאוד מאוד חשוב שזה נכון בכל דין האחזרה אמרתי המלך הקדוש ברכנו ברך עלינו משהי ברוך מורידתן יש אותו דבר מישהו לא אמר באשר תמיד תשובה הוא כתוב זוכנו מרחמוך הכתוב בספר חוזר או לא חוזר? לא חוזר כי זה לא דין הדגמרה זה סבב מאוחרת כלומר הסיבה מתי לחזור מתי ללכת לא תלויה א' אומר משהי ברוך אם זה דוריית או לא דרבנן לא חוזרים חנוכה פה אם זה דרבנן באמת את כמה זה נאמר חיוני לעצם התפילה אז המלך הקדוש לא זר כלום לא אמרת בום חוזר אמרת בטעות בחורף מורידתן לא נורא זה לא קריטי כי הורידתן בחורף לא אמרת לנסים זה דרבנן זה לא סיבה לחזור כמו שמעתי לחזור זה הופך לברכות לברכות לבטלה אז נסתכל כשאדם יתפלל שיזכור אם הוא לא אמר אלה נסיימנו בנודה לך ברכת הארץ ונודה לך כי זו הודעה מדהים כי זו הודעה אם לא עשינו את הברכה כלומר למה זה תמילה אשם ברוך אתה תחזור ותאמר ימאתה ברוך אתה אשם על הארץ וטוב שמחה זו לא חוזרים יש אפשר להגיד שיהיו לי רצון באלוקי הניצור בהרחמני אבל זה לא אותו דבר כי זה לא היכר התקנה למה אלה חוזרים כי החגים האלה הם לא יודעו הורידתן ואמרנו שחוזרים על דברים שמקרטיים שלעצם התפילה למשל אדם לא אמר ענינו בטענית ציבור לא חוזר לא אמר חבל לא כדאי לשכוח אבל כלומר חזר כל הזמן שוקלים את חשיבות העניינים של לקבוע אם הם חוזרים או לא טוב שם כוח
