תענית אסתר יש לנו עוד שלושה שבועות עד פורים, וזה זמן מיוחד שבו יש לנו פורים ביום שישי, מה שנקרא פורים משולש. חשוב להכיר את המצב הזה. תענית אסתר, לכאורה אין שינוי, כי פורים חל ביום שישי. נתחיל עם תענית אסתר ונעבור בהקשר הזה על כמה נושאים כמו זכר למחצית השקל. דיברנו על פרשת שקלים, שזה נקרא בשבת, וזה קשור לזכר למחצית השקל. נדבר גם על מתנות לאביונים, שזה דורש הבחנה בין זכר למחצית השקל ובין מתנות לאביונים. השולחן ערוך אומר שבחנוכה ופורים מותר להתענות לפניהם או לאחריהם. כשיש חג לפני ראש חודש, זה ערב ראש חודש להוריד את התחנון. ערב חג להוריד את התחנון, זה עכשיו קצת יום טוב. ערב ראש חודש זה סיפור בפני עצמו, אבל נגיד לא מתענים בערב סוכות, ערב ראש השנה דווקא כן. זה גם חלק מהמועדים האלה, את מגילת תענית ששנה קבוע, המועדים האלה. אז בעיקרון ההורים לא להתענות לפני ולאחריהם, אבל לפורים וחנוכה מותר.
דין תענית אסתר תענית אסתר המלכה לא הייתה בי"ג באדר, אלא בניסן. היא אמרה "וצומו עלי ואל תאכלו שלושת ימים", והם עברו על דיני פסח. התענית שלהם הייתה בניסן. אסתר לא צמה בי"ג באדר, זה היה יום המלחמה. לכן, אם היה אסור להתענות ערב חנוכה וערב פורים, לא הייתה תענית אסתר. בגלל שהיא מותרת, ערב חנוכה אין עניין לצום, ערב פורים אנחנו באמת מתענים. השולחן ערוך מציין שמתענים בי"ג באדר. אם פורים חל ביום ראשון, מקדימים את התענית ליום חמישי. השנה זה י"ז באדר, היום השלישי של פורים בירושלים. פורים עצמו פרזים וי"ד זה ביום שישי. תענית אסתר היא מנהג ולא חובה, ולכן יש להקל לצורך, כמו מעוברות או מניקות, או לחולה שאין בו סכנה. אנשים מצטערים הרבה, לא התענו, והפריעו אחר כך.
חשיבות המנהג והציבור המשנה ברורה מציין שבריאים לא יפרשו מן הציבור. כאשר אומרים שתענית אסתר אינה חובה, זה אומר שהיא רשות, אבל לא כל תפילת רשות כבר קבועה כחובה. הוא רוצה להגיד שהיא לא חובה, בגלל המשפט שאומר, לפרוע אחר כך. כי כמו שמעתי, בי"ג באדר, המשנה ברורה אומר, כנראה שהמצאנו בגלל מחמה, אבל אין תקנה, אין הזכרון מפורש של התענית הזאת. הספר מתחיל עם האות ב' הקטנה, של ב' הגולה. יש ב' קטנה של הבער היטב, ויש ב' עוד יותר קטנה, כמו בשעה, שם משפט. אז אתם רואים ב' זה ב' הגולה, הראש, במקום לתאים דשאון זה מהראש. הראש הוא ראשון, אמצע של הצקיפת הראשונים. באמת זה הרבה אחרי חתימת המשנה והתלמוד. כל הסיפור שפורי נקרא בין בית ראשון לבית שני.
מנהגים והלכות אם אדם לא צם בתענית אסתר, זה בסדר, מנהג, קביעה, לא לפרו מהציבור. לפרוש מהציבור זה יותר חמור, אם לא נוצר מדי שבה, ואולי אפילו בימי הכיפורים. תכנת הפרישה מהציבור. כי אם אדם לא צם ביום הכיפורים, זה לא אחד מהדברים שמעקבים את התשובה, זה לא בסדר, ודאי. אבל מי שפרש מהציבור זה חמור, זה משהו בנפש, מעוות אצלו, שלא פרש מן הציבור. הרב ציאל דקוקס עצר כשהיינו בישיבה, התקופה שהיה כל מיני מצב ביטחוני, ועשו כזאת רשימת שמירה בישיבה, שפטרו לו בישיבה וזה. זה היה כזה הנחצי בסיס התנדבותי. אז הרוב צדרה ש… לא, לא ססים. אז הוא אמר, קטן משפט, אדם צריך להיות נושא בעול עם חברו. אם חבר שלך שומר, ישמור גם אתה, מה אתה… נצל אותו שישמור ואתה תשאר בחדר, תלמיד תורה, לא משנה מה.
סיכום והבנה מגילה ערבית, מגילה ערבית. יש פה בעצם שתי שיטות. יש להם בורה בסביב קטן בית. מתענים מ-13 בעדר. והן טענות הקדמה. אנחנו שבוע שעבר הזכרנו את זה. וחשוב מאוד לזכור שטרה של הלימוד שלנו זה לא לחץ הלימוד הכל אחד שמד על אחד לבד. אנחנו פורים, מטרנפלמנים, משנחמנות, הכל. המטרה היא בעיקר להבין.
