היה לנו קצת הפסקה בין חנוכה לחודש שבט. דיברנו קצת על רבית בחדרים כלליים, עברו בשנה ואנחנו חויבים ללוח שנה. חודש שבט, אילת תום משוואת, לא יכו להבין מה זה תום משוואת, אבל גם זו הזדמנות ללמוד על מצוות ופירות בארץ, שזה תרומות ומעשרות, אורלה, כלאיים, צריך לדעת את זה. צפון בידוק דיברתי, חודש עמד הרבה שנים בישיבה, היה עברך, אז הוא אמר לי ככה, בצהרות, כבר סיים את הישיבה. הוא אמר לי, למדתי הרבה בישיבה, אבל אני לא יודע לך שזה תרומות ומעשרות. אני חדשת עד עצמך, אני לא למדתי הרבה שנים בישיבה. אני יודע, גמרא הראשונית, אחרונית, מרב קוק, מהר"ן וזה, אבל מגיע איזה מקום שחוטפים איזה לימון מהעץ, רוצים לאכול אותו, אני לא יודע לך שזה תרומות ומעשרות. אז זה נראה לי בסיסי ש… אז נדבר על זה, ושנה שעברה גם מסיימת זה, נראה לי, באיזו מתכונת, נעשה גם תרומות ומעשרות מעשית, זאת אומרת, נפריש תרומות ומעשרות בפן, שאני יכול לראות איך עושים את זה.
דין תום שבט טוב, אז שבת ישבן ובחין שבת, לפחות השבת ביום שני. אז תחיל כבר את הנושא, נדבר על תום שבט. לפי בית שמאי, התאריך הוא א' בשבט, רק בית הלל אומרים. אז יש כאן משניות, יש רק שני ספרים. משניות נוסעות ראש השנה, 4-6 שנים. עכשיו נלמד את המשנה, נבין אותה, עם התייחסות מעשית לעניינת תום שבט. המשניות זה מסודר ראש השנה, אחרי סוכה, אחרי יומה. שזה הסבר מאוד יפה, לא נתעכב על זה עכשיו, אבל… זה בדרך כלל לפני טענית. יצא הטענית. יחל יצא. זה רמב"ם? זה אמור להיות לפני טענית, אני חושב. תואם את המשנה, 4-6 שנים. זה סביבה. זה סביב. זה ביבה. אז הגמרא אומרת, יש לכם פרשנים קצת. יש פה פרשנים, כל אחד בסגנון שלו. טוב, קיצור, מה שהגמרא אומרת, חלק מהפרשנים יהיו עם חל לא. אומרים בעצם שני דברים. זה רשם, זה גמרא. בתום שבט ההנחה היא שיצאו רוב גשמי שנה. שנה ברוך ה' יש הרבה גשמים. אבל תום שבט זה כבר מתחיל, גם היום יותר מתארך. הלילה מתקצר, מתחילים להריח את האביב. יש שקדיה פורחת. מתחיל קצת אביב.
חנתה והתחלת השנה הגמרא אומרת כזה דבר. אילנות, רמנו זה עונתי. זה לא ירקות שיש כל השנה והן משקיעים כל השנה. הם, בחוץ מזמן חז"ל, מחיו על הגשמים. עכשיו הגשמים של עכשיו, שיורד עכשיו גשם, ניקח למשל תפוזים. מתן אוכלת, עכשיו יורד גשם על פרדס תפוזים, מתן אוכלת תפוזים שעכשיו יורד אליהם גשם? שנה הבאה. זה לא מכאן עכשיו. הגבניות שיורד אליהם גשם, עוד חודש יהיו בצלחת שלנו. אבל אילנות, זה טווחים ארוכים. אז החז"ל בא ואמרו, יורד גשם, תום שבט, זה השח השנה הזאת. ברגע שנגמרו רוב הגשמים, התחילה השנה חדשה. או כמו שרש"י אומר בצורה יותר מדויקת, עולה שרף באילנות. זה ניין שהאילן מתחיל לפרוח. האילן בחורף זה היתרון של שבט כפור. יש עצים שהם בשלכת. כשמתחיל תום שבט, שקדיה פורחת, מתחילה חנתה. כלומר, העץ מתחיל לתרון לחיים.
תאריך ראש השנה לאילן בחודש שבט, לקראת שבת ראש השנה. זה לא הכל בשבט. זה מעכשיו עד, עד תום שבט הרבית, זאת אומרת, עד אחרי החגים. אז היצאים לאט לאט, כל אחד בזמנו, חונת, יש כאלה שמחונתים עכשיו, יש כאלה בניסן, ברכת האילנות, יש בה המשך. אז מה החז"ל אמרו, בואו ניקח תאריך לקראת סוף החורף. שור, הרחב אבי עקב אריה להקרוא לזה, ראש השנה לחנתה. מעכשיו, האילנות חונתים. היום, תלכו למטעים עכשיו, סוף טבת, אילנות בכיפאון, לא רואים שום דבר על האילן. האמת היא שזה לא מדויק להגיד שום דבר על האילן. יש בסדרי תום שבט, אני משלח לכם את כל הנוסחאות. בסדרי תום שבט זה כל המילה לא עיקר, אין שום תום שבט, זה רק מנת. יש תפילה של הבן איש חי, לתרוג טוב, מי שרוצה שיהיה לה תרוג טוב, יש תפילה של הבן איש חי לומר בתום שבט. ותמיד אומרים, מה קשור תום שבט? אני רוצה לתרוג טוב, אני אתפלל בתשרי, שאני אלך לשוק הרבה תימני, למצוא. אז הבן איש חי ידע, שההתרוגים, שאתה תקטוף באילון תשרי, הם מתחילים לחנות עכשיו, הם מתחילים לבצע עכשיו, ואם עכשיו העץ יקבל שמים וברכה וטיפול, אתה תראה את התוצאות בתשרי. כי לנות, אדם יצא סדר, הוא ארוך טבח. אז בדיוק עכשיו מתחיל. אומר הבן איש חי, ההתרוג של תפשין פי זין מתחיל עכשיו, בתום שבט. עד עכשיו, טבת כשלב בחורף, להתרוג לא קורה שום דבר, העץ עומד שומם, קר. אתה יודע שהרבה חקלאים, יש יצאים באזור, באזור שנגע הרבה קרמים, שהם נוסעים לחוצה, טיולים, אין מה לעשות. עוד שבוע שניים חוזרים, מתחילים להכין את העונה הבאה, את הנבים של הקיץ. כי עכשיו מתחילה התעוררות של העץ, מתחילה החנתה. אז בא החז"ל בחוכמתם ואמרו, אם אני רוצה לראות, עורלה, מה אין מה לעשות, זה נטייה, זה עץ צעיר, תשרה, תשרה, תשרה. עכשיו אני רוצה לשייך, את הפירות, כמו שמענו בירקות, שנה השלישית מעשר אני, או שנה הרביעית מעשר שני. אני רוצה להעביר אותו, מי עורלה לנטע ריביי. לא קוראים שום דבר באלף תשרה. אלף תשרה, מה זה תאריך חוכני, חשוב, אבל אתה לא רואה לעץ או לעצים, על המטעים, משהו בתשרה. בתשרה יש עצים, פורחים, פירות, חלק כבר השתיימה עונה, חלק אמצע עונה, חלק בהמשך. אבל אם אתה בא לכמעט כל המטעים בארץ ישראל בתום שבט, אתה אומר, עכשיו מתחילה שנה, כי עכשיו אין כלום, כאילו איפוס, עכשיו מתחילה שנה ומעכשיו בשבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון ועלה, אנחנו נראה פריחה, נראה חנתה, נראה התעוררות של האילנות, מהגשמים שהיו עד תום שבט. אם אתה תקשם כאן עכשיו, אתה תראה את התוצרים שלהם בקיץ, ואפילו מתחילת החורף הבא.
הגיון בקביעת תאריך אז מה שעבר, כמה פעמים שמעתם, אני אסביר, שזה מאוד מאוד הגיוני, לקבוע תאריך מעבר, מעולה על עינית הריביי, ממעשר אני למעשר שני, בזמן שהוא מאוד נוח, למה זה נוח? כי עכשיו אין חנותות, עכשיו העצים בקיפאון, ואז זה לא מבלבל אותי. אם נניח היום אומרים, ראש השנה היא לילה, אין תשרה, ששנו למה לא תשרה, היינו צריכים לבוא למטעים, בחודש תשרה, לראות עץ, שוק הפורח, והוא מתחיל להוציא פירות, אדרים וכאלה, וואי וואי מה אני עושה, עץ הזה אני לא יודע אם זה מעשר שני, למעשה אני מעשר שני, לא יודע אם הוא עולה עינית הריביי, הסתבכתי, היום אין בעיה, צריכה על כל מגדן, הנביאים יגידים, ברור מה זה, הנביאים שלי מתחילים לפרח, בניסן, אייר, סיוון, תמרוז, אני לא יודע, אני מה עם שחים, קמעתי על איתו משמעת, זה תחילת העונה, אם תגידי אותי ישנה, תגידי רגע, יש לי הזנים מאוחרים, שרק עכשיו מתחילים, יש לי זנים מוקדמים, שהם לקראת בסוף, אז אתה עכשיו מסבך אותי, הקרם הזאת, שנט הריביי, וזאת שנה חמישית, זאת מעשר שני, זאת מעשר אני, אז זה לא עובד, אז פשוט בחרו תאריך, שהכל נקי, העצים נקיים, מעכשיו, זה לא, לא לקחו את אמצע החורף, נתחיל לצופח החורף, מעכשיו, עסק נתחיל, נתחיל להתעורר, ומעכשיו, סיימת העולה, מעכשיו, מעשר, מעשר שני, זה קוראי השנה, זה החוכמה הגדולה, שאותו משפט ראש השנה, לילן, עכשיו, בחמש שקל, אני חושב את זה, שהתורה היא תורת חיים, והתורה לא קובעת, כמו שמעתי, לא בין סבך אותנו, תורה, כולם מדברת על טבח, סוכות, זה חג האסיף, פסח, חג האביב, לכן יש לנו, שנה מעוברת, שנה באה בזרעת ה', שנה מעוברת, שחורף יצא בחורף, ואביב באביב, אז לכן, אם התורה אמרה, יש שורלה ויש נטע ריביי, יש מעשר שני, יש מעשר אני, אז חכמים בנים, שהתור התכוונה, שהמעברים יהיו בזמן טבעי, לא בזמן מלאכותי, לכן אמרנו, תנקה מאומר, מעשר במה, באלף שילון, נגמרה עונת ההמלטות, תשימי את כל הגדעים והגלים, שנולדו השנה, תמיד אותם בשורה, עשרי קודש, מה יש בתשרים, מה יש בכסלב, צריך להתאריך, שיש בו היגיון, היגיון נורמל, היגיון טבעי, אז זה בעצם המשמעות, כמו שאמרתי, נשא צדר, טוב ישוות, צליל נחמן, השמועות של טוב ישוות ראש, ישנה, לילן, זה מעבר, משנה לשנה, כלומר, אחת ההילנות, תשעים פעמיים, עדיין לא התחילה, אם עדיין, ההילנות עכשיו, עדיין ניזונים, מהקשמים, של שנה שעברה, בעצם לא משנה, זה לא משנה, אין פירות, אין חנתה, ז אין טעם להגיד, שהשנה כבר התחילה, כי ההונה החדשה, עוד לא התחילה, בוא נו, עצמים זה הונתי, כל הפירות כמעט, הם הונתיים, יותר אביב, קיץ, אין כמעט, בכל אופייש שלנו, בעיקר מכירור, פירות תדעה, שלא עכשיו קטפו אותה, מהעצים, לימונים, זה הפרי יחידי, שיש כמעט כל השנה, אבל, אין פירות, אין חנתה, לא עכשיו קטפו אותה מהעצים, לימונים, זה הפרי היחידי, שיש כמעט כל השנה, אבל, תפוחים איזה, זה מכירור, אבוקדו, זה טיפה חריג, יש עכשיו, ברוב, רוב, הפירות שאנחנו מכירים, ודאי, שבעת המינים, רימונים, טענים, ענבים, צמרים, זה הכל בקיץ, וזה מעכשיו, מעכשיו האסקה זה מתחיל, יש כדי הפורה אחת, היא הראשונה, שיוצאת לדרך, היא חנתת עכשיו, הפריחה שלה, חנתה, ואז אני יודע, שיש לי עת שקט בגינה, מה שפורח מהיום בעלה, שנה הבאה, זה כבר לא עורלה, זה מעשר שני, מסודר, השקדים של שנה שמרה, כבר מזמן נגמרו, אז אין, זה באמת סיפור, ספרו לי איזה, מגדלים של נקטרינות, נקטרינות, אחד הדברים היפים, בארץ ישראל, מקווה שאתם לא מסתובבים, בעולם, אנשים מסתובבים, אפילו, אתם לא מסתובבים, אבל בארץ ישראל, כי אירופה, אסיה, אפריקה, זה מדינות עם מזג אוויר קבוע לכל המדינה, בבני טפוגרפי אותו דבר, ועוד שיש להן פירות לשנים, או שהן מרקות לשנים, בערד ישראל, ברוך השם, יש מקומות קרים, מקומות חמים, יכול להיות שלק במקום אחד, מדבר במקום שני, אז פה ברוך השם יש הכל. אז נקטרינות זה פרי שהוא צריך קור. גדל בעיקר באירופה, באצות הקרות, וגם פה בארץ, במקומות גבוהים, יש נקטרינות, והחנתה שלהן זה עכשיו. נקטרינות, דומת רוב, רוב הפירות שמכונתים יותר בקיץ, חנתה עכשיו. וזה מסבך, כי אמרנו תום משמעת, זה תאריך שהכל ריק. אז ספר לי מגדל, שאנחנו יכולים לראות מודיכליה או זה צהל, אמרו לו, יש להם מטר, שבדיוק סיימת שנותן עורלה, עורלה אסור למכור, שיש לנו לאכול, ומתחיל נטר מבש, שאפשר לאכול ולמכור. עכשיו הם לא יודעים, במצב של היצין, האם כבר זה חנת, ואז הפסדנו, כי זה עורלה, או זה עדיין לא חנת, זה החנות אחות ומשמעת ואז, כי בפירות לא אמרתי, הלכים לפי החנתה, לפי, התחילה תבצעו את הפרי. הם לא ידעו, כי, כמו אני אומר, אם זה היה תמרים, ענבים, אין בעיה, אתה רואה שזה מתחיל בניסן. זה מתחיל ביטום משבט, אתה רואה שהנקטרינה מתחילה לפרח, התחילה לבצבץ, אז לא יודעת אם, אז ראו מאוד איך חנת, זה צהל גדול הדור, כמו שאומרים, לא התעצן, נס, זה היה בדרום החברון, נסע לשם, עבר איתם עץ, עץ, אמר להם, זה חנת, זה עורלה. אז תורידו את כל הפריחה, שהפרי הזה לא, כשיש פרי עורלה, פשוט זורקים אותו, אחרי זה מישהו ייקשן. זה נטע רביים, בסדר תשאירו. אמר, שבר איתם. אז אומרים, הנקטרינה זה נדיר, אבל רוב, רוב העילנות, אין שום בעיה. אתה אומר למגדל, גם אצבע גינה, אתה אומר למישהו, שתלתם, רוצה שנת שמיתיו, תפשין פי ג' יש לך פי ג', פי ד', פי עורלה, פי ו', מיטו בשבט, נטע רביים, אין שום בעיה, עד שלי עכשיו בחורף, כלום. אין בעיה, כלום. זה נטע רביים, לא בתשרה, אלא בשבט, כי הגפן שיש לי בגינה, היא לא עושה כלום עכשיו. מעכשי, וואלה, בסדר, הבנתי. אז אכן נוצר, העניין הזה, שיטו בשבט, שזה ראש השנה, כי פשוטו על העילן, זה תחילת העילנות, לא נטיות. נטיות זה עץ רך, אחד, שתיים, שלוש, תשרה. העילן, שעוני העילן, בשנה הרביעית, זה כל העילן של העורלה. שאתה אומר, עץ רך בשנים, עזוב אותו. תן לו לגדול, תן לו להתפתח. שני העילן תוכל אותו, ומתי אני מתחיל לחות? זה כשהוא עילן. מתי הוא עילן עם פירות עם זה? בתום משבט. עד עכשיו, הוא נטייה, הוא כלום. בתום משבט, אחרי שגם עד שלוש שנות העורלה, הוא מתחיל להראות את הכוחות שלו, את היכולות שלו, את הפירות שלו. ולכן, זה פשוט דבר לתום משבט, גם אחד מעשר שנים, מעשר עני, העונה היא, אמרנו בעירקות, לכל השנה אז תשרא, אבל אני רוצה לעבור מעונה לעונה, אני לא עובר באמצע העונה. אני עובר, הסתיים מהעונה, תוא שינתיה, עכשיו מתחיל העונה, תוא שינתיה בא, ועכשיו מתחילים מעשר שני. זה התאריך הכי הגיוני. ז גם אסביר להם, יש ארבעה, שש שנים, וגם את המושג, ראש אין לעילן. אחרי כמה שאמרנו, ההסכמים ההלכתיים של תום משבט, ראש אין לעילן, ששנות אורלה מסתיימים, מי שיש לו כבר שלוש שנים, עובר נטע ריביי, ועוברים ממעשר שנה, למעשר שנים. זו המשמעות. חוץ מזה, להתפלל, לאכול פירות, זה גם, למה בטום משבט אוכלים פירות יבשים? סדר תום משבט, כי זה לא עונה. אם הייתי עושים את סדר תום משבט ביער, הייתי יכול להביא עשרות פירות. אבל אין. מביאים צברים יבשים, מרבשים, פירות שבאים מקרור, תפוחים, תפוזים, גוזים שמחזיקים הרבה זמן. אבל זה לא באמת. אם רוצים את שבחה של ארץ ישראל, לפעמים גם מביאים פירות מרבשים מחוצה, זה בכלל לא העניין. אם באמת רוצים את שבחה של ארץ ישראל, אפשר לפגוש את זה ביער, סביבן, זה, זה הזמן. זהו.
