עוד מעשר שני ונתן אלי באמצעי זרעים בקרצון איזה פרק? הוא קחית ברגליה וקיבלת ברגליה מעשר שני. אז אנחנו נקרא תור בשבט. אמרנו שהראש השנה לאילן זה מעבר משנה לשנה לגבי אילנות. תפשיר תיבה מתחילה עכשיו בשנה הבאה. היא לא התחילה ב-1900. דיברנו כי התורה היא טבעית, אנחנו לוקחים את הטבע ולילנות לא קורה כלום בתשרי. עכשיו כן, עכשיו זו התחלה. מה שרשת גמר אומרת עונת שרח בילנות. עונות עכשיו מתחילים להתעורר וכל העיוור שלנו בקיץ בשנה הבאה זה מתחיל עכשיו. זו תחילת עונת הפירות וכן השנה מתחילה עכשיו.
דין מעשר שני רינה זוגה לגבי העורלה ונתן ריבי איש ישתן. זאחה ונתן ריבי שפילה וגמר יש תמיד תרומה גדולה לכהן, עשרה שונה לבית ושנים שיש מעשר עני גם שנה שעברה שנה שלישית לשמיטה ושנים שיש מעשר שני שנה שונה, שנה רביעית לשמיטה. זה לא דבר ירקות, מה הולכים? מי מוצא ראש השנה? כמה שכתב ירק עבר לי מעשר שני כמה שמראה לי מעשר עני ומתחיל מעכשיו חנתה זאת אומרת, עוד לא כמה חדשים שכתבו, גם ילדים מעשר שני וריבי, שנה רביעית. אז נראה את הרמב"ם הבנה כללית על מעשר שני אחרי זה נעבור. אתם רואים שהכותרת זה מעשר שני לתן ריבי זה אותו דין פה הרמב"ם טיפה לקצר מזה אבל נראה מי הרמב"ם? אחר שמפגישים מעשר ראשון בכל שנה נכון, אחרי שמפגישי תרומה לא כל הקויים תרומה אחרי זה אומרים מעשר ראשונה ריבי זה כל ששת השנים שמיטה זה אפקן, אז הוא פה ניתן תרומות ומעשרות אז חדשים מעשר שני למרות שיש שני מעשר עני יש שני מעשר שני אני זה רק שנתיים מתוך שש ושני זה ארבע, מחלת ארבע בנת מחלת זה מעשר שני אם לא, אז מעשר עני ריבי זה לא פעם פעם יש סתתו גם של חזון שנאמר עושה את האסר את כל תרומה זרחה בשנה השקישית שתנתה מעשר בשנה השקישית ושישית הוא פגישי מעשר עני חלק מעשר שני כמו שהביארנו.
מעשר שני ועני זאת אומרת זה לא פעם פעם אלא לפי הסתתות של הרמב"ם אתה צריך להפגיש מעשר שני כל השש שנים אלא פעמיים בשיש הוא אומר לך תעצור זה לא פעמים מעשר שני אלא מעשר עני סתם אני אהב לך את הרעיון שאם ישאולים אותנו הם אומרים מעשר עני הרבה יותר חשוב מה זה מעשר שני? יש אדם לוקח חיפורות שלא או לא יתן לירושלים או מחנה על מטבע ואוכל לעצמו בקדושת הרעיון אבל מה עם עני? הרבה יותר חשוב לא? התורה לא ראית את זה ככה התורה רואה את האנטשן מעשר שני גם רוב השנים וגם זה הקודם כל יש שנים שאין מעשר שני אין מעשר עני גם ראיתי יש גם בעיניי וזה אמריתי בחסידות הרבה יותר עני יש שם מעשר שני מה עשית? יש אדם בטיפה הפירות של מן, ניתן לכהן ניתן ללוים, ניתן לעצמו הוא לוקח כמעט עצירית לא יתן לירושלים, אוכל אותו בתערה והבית נראה או מחנה על מטבע זוכר לי בטעמי גדש נראה עולה עם הכסף כשהוא מגיע לירושלים עולה בקר מה שהוא רוצה ואוכל מה המעניין עוד מרושלים. אז הרב אומר שזה שאתה נותן לעצמך מעשר שני אומר שאתה יש לך חצת כאונה כאולה נורא כולנו המלאכת כהנים אני שוכח את זה נותן לכהן, נותן ללוים אני ישראל פשוט אתה רוב השנים גם אם אתה יש קצת כאונה אתה הכניס את עצמך ואוכל את זה בתערה זה בעצם העניין חצי דות אומרים שבפרקטיקה כשאדם מגיע עם כמות של פירות גדולה הוא לא עולה עליהם יש כל אלה עם כמות או עם הרבה כסף שאוכלים זה קורה לכל מיני אנשים שאוכלו איתו מי פוגש בראשייה לפני השם כהנים, לווים, צדיקים, רבנים אז הוא מתאר, מתקדש זה כל החשמל ההתקדשות שלנו לזכור א הצד קונה שיש בנו בכל מקרה, כמו שאמרנו שנה הרבה זה עכשיו ושנת מעשיר שני של הממשלה שעברה.
ראש השנה למעשר ואז הרמה נקראית קולומביה, נוכל בית נוכלת נוכל בית ישראל ראש השנה למעשיר טבועות לקנות מרקות אין להם עונה כל ישנה אז החליטו ראש השנה תשענה לראש השנה ועבר שנה כן, ראש שנה אמר ראש שנה חג בית ישראל ותוב השבט, ראש השנה למעשר העילנות כמו שאמרנו, מחכים ותוב השבט קצת אני משיך לקרוא נדלג ארבע שעות וכן פרוט העילן שבא לעונת המעשרות קודם ונניח במעשרות הפריט שהיא כבר חנת היא לא כך מצוית לה עכשיו חורף אז זו שהיה של שלישית אף הפריט שהם נגמרו ונספו אחר כך לסוף שנה שלישית ותדברים לשעבר בפריט שמעשר שני אני מדבר על שנה שנייה שניה שלישית אם יש לך פרוט של שנה שנייה למרות שקדפת אותה כבר עכשיו לפי מטפוזים העציים שנה שנת שני ומטפוזים שאנחנו עם שנה שעברה אז זה מעשר אני שנה הבאה אותו דבר מטפוזם שהחליטו עכשיו בסדב שנה הבאה זה גם יהיה מעשר שני בין חמישית לשישית היה מעשר שני למרות שנכנסנו לשנת מעשר אני הולכים לפי החנתה לא משנה מתי קטפו וכן הלאה לא זה מבחינת השני שנה שני כבר דיברנו לא צריך שנתחיל לעבור לפריט ב' מרות שפה מדובר על מעשר שני אבל רווי זה אותו דבר נגיד אולי משפט אחד נראה את זה גם מפנים לא תכווני את הדברים מפנים שנת רווי זה משהו מעניין שאתה אומר איזה שריר לא כל המביקים מזה זמן השני יש הרבה רגל בשוק, אנשים שחקום את השמיצה ואת ג' פדל יתקיים עכשיו קריבה בשנה הרביעית שנת רווי אם באמת בטוחים זה בעיקר עצים ששחקו אותם עוד צעיר לדעת שלא תהיו בקרמים ששחקוים קרם ולוקחום שתים ממש צעיר שהכנו כהשנה התאפשית בג' ואז אין לו שנים קודם שלא כנראה עצמם בשתילה בין המשתי הגילות שניים זה כבר מין שלוש לא צריך הרבה מה לא עולה אבל יש שתילים רכים רכים כמו שנוח בר מעטים האלו חורים ולא שתילים אז אם באמת אדם שתה לשנה ראשונה של העץ דף שיפה ג' הזמן הג' דל יתן עורלה שנה שישית שנה רביעית שוחק מעשר שנים זה אומר שנה רבעית שנה רביעית זה אומר שהוקח את כל הפירות כולם כולם לירושלים ויכול להיות בטערה או מחלל את כל הפירות על מטבע ולא עם זה לירושלים. מה נסכם לנה שאין תרומות למעשות וחלות תרומות למעשות זה משנה חמישית אז אתה לא תפריש מקורא שאתה לא יכול להיות לירושלים זה אדוץ אז אתה לא עם זה לירושלים אז אתה חלק לכל ילדים ולעצמך לא אין פה, זה צד כאונה מה זה המעבר בין עורלה לבין תחומים עורלה אתה לא אוכל בכלל רבעי אומר לפני שאתה אוכל תהרגה תלם כל הפירות לירושלים לא שייך תרומות למעשות תלת תרומות למעשות שנה חמישית שאני רוצה אין בעיה תאכל לפני שאתה אוכל תשלם מעשות כהן, לוי, אני אם צריך או מעשות שאני חלק אבל רבעי עולה כולה לירושלים ונסכמי לי שגם עכשיו בזמן הזה כמו שנראה מי שיש לו שנה רביעית הוא ל מפריש תרומות למעשות היה לי סיפור בשנות הקודמת פשוט חשבתי לעבורה ותקום ריבדציה מטענת חדישי בשד שמיטה מישהו לא שומח לטעון מחירה נפקר את הסודות יש הרבה עוד ראית הרבה מטעים פרדיסים שכתוב, נפקר, בשד שמיטה מי שרוצה, בוא ויוכל נפקר, נפקר, נפקר לא צריך ללטען עם הבעלים אם הוא לא מבקש לטעון, הוא בוא ומבקש ואז אמרתי, רגע יש שם עצמה או לא וכדי שצד יקדש יבחיר בשנות שתיים האחרונות שאתה נציג עשוי מהחינה שאני אחסת למטה שלו אתה התרוגעים, מביקים בקורום שאתה יכול לבוא, לקחתי את רוגעים בחינה, ואולי זה יעורלה ואולי זה שלוש שנים נשארות אולי זה נטע ריבי שנרמית אף אחד לא אומר לי, טוב עלית את זה שזה יכול להיות הקלן, אנחנו רוצים להיות נפקר, לך, לאבדך תאכלו כמה שאתם רוצים אני חושב, אני חשב אני חושב זה מפני שאדם נכנע למצביע נקח את הפירות, עולה לירושלים רק נדיע כשאומרים חומת ירושלים זה לא שער יפו שיש לנו היום שער יפו זה הסולטן פורקי עושה את זה חומת ירושלים זה יותר וכמון עיר דוד כל האזור שם אם אתם מכירים, אזור הקרדו בעיר העתיקה, יש שם שרידים של חומיים בבית ראשון אז יותר משם, גרומית מזרחית זה נקרא פני מחומת ירושלים לא מאחור בכל אופן, עולים איתם אוכלים אותם למה? שאני אמר, בחטא לפני השם הלוקחה במקום, אשר ינחש, הגן שמו שם.
מעשר שני בזמן הזה עכשיו שאלה זה לא בית המקדש, זה בירושלים היית צריך שיהיה בית מקדש כדי לאכול, האם היום יש לי מעשה שני או רבעי אני אגיד, אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני אם תהיה שני, תהיה שני אם תהיה שני איך לומדים את זה? דופי ישמעאל למדו כן שנאמר מסעת גם חד ירושחה ויצריך ובכוחות ובכורות קרחה ויצריך התורה אומרת שלא אוכלים ישריך בבית מסער, זה מסער שני בראש ויצר זה דוריית ובכורות מה קורה עם בכורות היום, אתם יודעים? זה הדבר שלאישי דברים יותר מספיק אחד שיש לו רפס ויש לו בראש בבקירה הוא נטע פעם ראשונה אם יצא לאגר זכר, קדוש היום אסור לגזוז לתור קדוש אסור לגזוז לתור קדוש צריך קורבן ישמעתם קדש גאיין, נותנים לקוהן נותנים לו קריב אותו, אוכל אותו אם זה באנמון, זה ריחוש של הקוהן מה עושים היום? בדיוק כמו בעשר שני אתה יכול להגיד, אין בית מקדש אתה אומרת, אתה לא יכול לאכול כי אתה אומרת, לא תאכל מה שיהיה דרכה ביושבי צרקת אבל הבחור קדוש, קדוש מרחב נולד ראשון זכר, קדוש כמו בן, ילד, תינוק כשנולד, קדוש גם שלא מעשים איתו, מנוע, חודים אותה מסוגריים בחורות היום, בכל הריחותות שיש להן קשרות כל החילושותים יש שווה את בשר עושים שתופחות עם גוי כותבים בערמות כאלה ברגע שהפרה, האמא, המבקירה היא שייכת גם לגוי פתאום היא בחורה בחורה זה רק, כשישראל לגמרי לפה, מערמות כמו שבחור הוא קדוש בטחה ולא יודע, לא תל אירושלים אבל לא נכון אותו דבר עם עשר שני יש מעשר שני, נאמר יש רבי איל תל אל אירושלים ואת אוכל אז מה עושים? לא צריך להשמיע את המידע שהוא מנש לא נעית כלום לזה כן, אומר הרמב״ם פר אלכבית מידת חסידות שפרודים מעשרה שנים בזמן הזה בשוויון כדי שפרודים אותו לפני הבית אותו בתורה פרשת ראה כי חג מלחם וחום כלות וחסידות, הרי כל פרי מעשרה שנים ברבי, צריך לרוץ איתו לירושלים ולרוץ אית לירושלים ולרוץ איתו לירושלים וזהו, גאונים זה יותר מורחם, כי זה לא גאון הדגמרה, זה כבר פרוטה, עכשיו, מה זה פרוטה, זה לא שום פרוטה, דבר מאומר, כל הנטע מבא שיש לי כאן, כל העבוד של השנה, 20 אלף שקל, בכלל פרוטה אחת, אתם שחוקים, איזה פרוטה, אומר הרמב״ם, לא איזה חמור מן ההקדש, מן הקודש, זהו, הגמרה, שאין עונה להקדש, אדם, נגיד, שבין ההקדש קיים, אין שום עונה לעונות את ההקדש, אדם בטעות אמר, אני מקדיש את השולחן הזה לבית הקבל, עכשיו, אני לא אעשה את זה עכשיו, שולחן קדוש, אני לא אעשה כלום, מחלה על מטבע, שוב, איזה זכות, שם יהיה שולחן, אני לא אשים את הכסף, אני לא אשמור אותם, זה אנשים, זה בית המקדש, ואם לא, אז כתוב, שאין עונה להקדש, אתה יכול כאילו לעבוד עליהם ולהגיד, שולחן הזה מחלה על הפרוטה, זה מה שעושים בבית הקבל, אם אתם מכירים, הנטע ריבה, ממשל שני שכאן, מחלה על פרוטה ומטבע שיש לו, או שיחדו לו, אז הוא אומר, הרמב״ם, אם בהקדש אתה עושה עונה, שזה מותר כי אין בריריו, אותו דבר, ממשל שני, נטע ריבה, מחלה על פרוטה, פרוטה זה תרקע, עושה כאן פרוטה אחת, פרוטה זה עשר, שמישה, גרועות, משהו כזה, מה נעשה עם הרוטה? הוא אומר, הרמב״ם, פשוט, משליך הפרוטה לים הגדול, זה לא ידע שאתה לא רוצה לים, קודם נראה, שחק אותה, שלא ישתמשו בה, מאבד אותה, תציל אותה, לא, שאלה שנשאלת פה, כמו שמישה נמצא, נגיע בזה, מה זה מידת חסידות? לשלוט בשביעו, חדש, פנים אותו לפני הביתה, ושם גחור, אמרנו קודם, אנחנו עושים הערמה, אנחנו נחלפתים להרמות הראשית לישראל, בראשן מכל בעלי התקה, וצאון, בעמות הכל, ועמות כסות, לעשות הערמה, אנחנו גוי, עושים איתו שותפות, במבקירה, כדי שלא יהיו בכור, אנחנו לא רוצים להתחבא, מה נעשה עם בכור היום? מה נעשה עם שוויור? הרב אומר לי, תחלל סדק עם שקל, מה נעשה עם זה? אחרי זה צריכים להיות מטבעות, משקר זה א כסות, חדות, צריכים לצלם סדק עם שקל, מה עושים עם זה? כאן אמרתי, השולם זה לא חסיד שותף, אולי הרבון דיבר על מישהו אופטימי, שאומר, נראה לי בני בית המקדש, ואני לא רוצה לעונות, אולי כן, אולי לא, אין לנו ביטחון שבוע שונים בני בית המקדש, מאוד מאוד טרוע, יש פה קצב מישהו מוביל, לא, אחר כך, אני אעשה את זה, נגיד זה מעטה, טוב, אני פה, אני פה שנייה לו, יותר מכר, אני פה בדרך, בדרך פה במקום, בדרך תמיד, החולות הגבוהות שלו, אני אקח את הדברים של הרמב״ם, לעלות אותם לרמב״ם של חזאל, ולמצוא מקורות, שכן, במייני מספר היה, ככה, זה בגמרה, במילה חסידות, כן, זה בגמרה במסר תארכים, לא בא בלי, דף קפטט, גם בירושלמי, מסקד הירושלמי שמוביל, היה, נועס אבן, שרווישלמי בראבין, היה בקפיד, על אילן דרומי, ואבא, בזלזלים, זה זנזול, אתה בא ואומר, כל הנת הרבה שיש לי פה, כל העמוד של בראבין, אתה לא מזלזל, אף כל ההרמה עם גוי, אתה לא מזלזל, אני לא רוצה שיבנה לי בכל, אני לא מונה את זה, אתה בא ואומר, עיוון של אלפי שקלים, זה זלזול, ואז אמרו לו, זה מופיע בבלין, זה נשמע בערכית דף קפטט, הוא לא מזכיר את זה, עכשיו גמרה אורת, לא לחלה על שוביום ממש, כמו שכתוב בראבין, אלא כתוב שם ארבעה זוזים, זה לא עושה מעשית, הוא אומר, אל תחלה על פרוטה, אתה הולך על המינימום, ואיזה יודע, תחלה על שקל, בכל מקרה, אתה זורק, זורק ירם מלח, וזה לא יפה, אמרנו שיש הרמה פה, נוצרת באמירה, בידת חסידות, יש פה מיני משקל החסידות, זה לא פרנסני תורה, גם כשאתה עושה משהו, שהוא בסדר, אתה צריך לדעת שאולי לא בסדר, שיש איזה אמירה, זה אמירה של הרמב״ם, הוא אומר, תנהי קצת טכנית, חושי משהו, שאני חולה על פרוטה, רגע תעצום, אתה בעצם לוקח פירות, שאתה אמור להעלות אותן לירושלים, או להכנע אותן בשוביין, זה לא יפה.
