אתה רואה שאני נאה ממך? בכך היו מפתות את בעליהן ומולידות מהם צבאות רבות. זה מה שנקרא מראות הצובאות.
הכנה לניסן ופסח הנושא של השיעור היום הוא הכנה לחודש ניסן ופסח. איך אנחנו נכנסים לתקופה הזו ומה עלינו לקבל ולבנות בקרבנו. השיעור נקרא "מראה מראה שעל הקיר מי הכי יפה בעיר". בניסן נגאלנו ובניסן עתידין להיגאל. סיפור קצר על ילד בשם שמעון, שנחשב לילד רע בבית הספר. המורה שלו אמרה לו שהוא לא יצליח בחיים, וזה השפיע עליו מאוד. שנים לאחר מכן, המורה חלתה והגיעה לבית החולים, ושם פגשה את שמעון, שעבד בבית החולים. הסיפור הזה מדגיש את החשיבות של איך שאנחנו מדברים עם אחרים ואיך זה משפיע עליהם.
תכונת הגאולה בניסן במסכת ראש השנה יש מחלוקת בין רבי יהושע ורבי אליעזר על מתי נברא העולם ומתי נגאלו ישראל. רבי יהושע אומר שבניסן נגאלנו ובניסן עתידין להיגאל. ניסן הוא חודש של גאולה, כמו שיום כיפור הוא יום של תשובה. הרמב"ן מסביר שספר שמות נקרא גם ספר הגאולה כי הוא מתחיל בעבדות במצרים ומסתיים בהשראת השכינה. השראת השכינה היא חותם הגאולה.
נשים צדקניות וגאולה הגמרא במסכת סוטה אומרת שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים. הנשים היו הולכות לשאוב מים והקב"ה היה מזמין להן דגים קטנים. הן היו מכינות אוכל ומביאות אותו לבעליהן בשדה, וכך היו מולידות צבאות רבות.
הסתכלות במראה השולחן ערוך אומר שאסור לאיש להסתכל במראה משום "לא ילבש גבר". אבל יש מקרים שמותר, כמו לצורך רפואה. הרמ"א מוסיף שאם זה מקובל גם לגברים, אז מותר. הכיור במשכן היה עשוי ממראות הצובאות. האבן עזרא מסביר שהנשים ויתרו על התאווה להתייפות ונתנו את המראות למשכן. רשי מסביר שהנשים השתמשו במראות כדי לפתות את בעליהן ולגרום להם להוליד ילדים. לסיכום, המראה יכולה להיות כלי לגאווה או כלי לבנייה חיובית, תלוי איך משתמשים בה. שימו לב, אני נעה ממך ומתוך כך מביאות לבעליהם לידי תאווה ונזקקות לנו מטברות ועולבות שם, וכך מולידים צבא גדול שהוא יצא ממצרים. שם הצבא שהמצרים יקבל את התורה וכולי. אנחנו הצאצאים שלהם. מה הם היו עושות עם האמורות האלה? שימו לב, אתם יודעים מה זה בן אדם שאין לו כוח לכלום, החיים אין לו כוח, מיואש. הדבר שהכי לא בא לו, בטח גבר זה, לחשוב להזקק לאישה, להיות איתה. אין כוח, אין רצון, ייאוש. מה הם היו עושות הנשים האלה? שימו לב, אנחנו נוותר להם אוכל והולכות לשדה. בשדה הם פתאום היו יושבות ליד הבעל, בוא בעלי, בוא תנוח, תאכל איזה משהו. להביא אותו לאכול איזה משהו, אולי קצת רוחצות לו את הראש, את הפנים, ואז תוך כדי שהם יושבות לידו ככה עם הכתף, קצת שולפות את המראה ומראות לו. ואומר רש"י, תראה אותנו, תראה איזה יפה אני, אני נעה ממך. מה זה אני נעה ממך? גם אתה יפה, אבל אני יותר ממך. תראה, אני יותר ממך. אתה גם יפה, אבל תסתכל. הוא מסתכל, הוא אומר ווי, תראה איזה יפה, וואי זה נראה שרירי, תראה איזה יפה אתה.
הכוח של המראה הנשית יש מי שרצה לומר, אני נעה ממך, אני נעה עם בנות ישראל הצדיקות. הם רוצים לראות איך לקדם את הקשר. תמיד אומרים לי, אתה יודע מה הדבר שהכי גורם לנו להבין שאנחנו רוצים לקדם את הקשר? שפתאום היא אומרת לנו, היא מראה לנו איזה סימן שאנחנו שווים בשבילה משהו. היא כאילו נותנת לנו איזה מחמאה, מחמאה אבל אמיתית. מחמאה אמיתית פותחת לנו את הלב ואז הכל נכנס, פתאום רגש, פתאום הכל. המראות האלה, אנשים בגאונותם היו יודעות לעשות ולהשתמש במראה בצורה מדויקת. הם היו יודעות להראות לאחר כמה שהוא יפה וטוב, שהוא משהו חייבי. בוא תראה בעלי, תראה מי אתה. תסתכל, הוא קולט את זה, כל הייאוש פורח, הוא נכנס לתמונה. איזה אומנות יש לאישה ותראו איזה יפה פלאפלוט. מקור מספר שלוש עשרה, תראו מקור שלוש עשרה שנייה. המדרש תנחומה בא להגיד, תראו כל כלי המשכנים כנגד ימי הבריאה. יום הראשון כנגד היריות, יום השני כנגד הפרוכת. מה קורה ביום השלישי? מה גילו ביום השלישי? ביום השלישי האם הייתה יצירה ביום השלישי של משהו בבריאת העולם? תשובה לא, הם פשוט גילו, היה גילוי של מה? תסתכלו בשתים עשרה, במקור מספר שתיים עשרה בפסוק. ת דימה לפנטת פסוק גבוה ואומר אלוהים, יאי רכייה בתוך המים והיא מבדיל בין מים למים. ואז תלוי את הרכייה והבדל בין המים השם מתחת לרכייה ובין המים אשר מעל הרכייה ואי כן ויקרא אלוהים לרכייה שמיים ואי רבע קורם שני. אוקיי, ביום השני מה היה? יש הבדל, יש המים למעלה, יש המים, יש מים למטה, הכל הובדל, זה מה שהיה. מה קורה בום השלישי? שימו לב ביום השלישי ואומר אלוהים, יקוו המים מתחת לשמיים בין מקום אחד ותראה היבשה. עכשיו אני אשאל אתכם שאלה, האם הייתה יצירה ביום השלישי? לא, היה פשוט גילוי, חשיפה בבריאת העולם. הראו הנה תראה יש כבר משהו, בוא תראה איזה יופי היבשה, תראה את היבשה, הנה תראה משהו שהוא היה נשתר, אני מראה לך משהו גלוי. והיום השלישי כנגד מהו במשכן? כנגד הכיור. שמה היה עשוי הכיור? מאותם מראות. שמה עשוי מאותם מראות, אותם נשים ידעו באופן מיוחד להשתמש בתכונת המראה להראות לבן אדם תראה כמה יפה אתה, כמה מתוק ומיוחד אתה. וזו היא התכונה והמסוגלות הנשית שיכולות להראות לאחר כמה שהוא טוב, כמה שיש בו משהו חיובי. ואולי בגלל זה אפשר להבין למה הם אלה שמולידות. אישה שמסוגלת להכין בתוכה הרעיון כי היא מסוגלת לראות בכל פעולה קטנה שהבן עושה משהו טוב, זה נותן לו כוח חיות. אם אתה מסוגל להראות לאחר כמה שהוא יפה, כמה שהוא טוב, הוא חי מזה. זו התכונה הנשית, זה קיים וטבוע באישה והנשים ידעו לעשות זאת ובזכות זה נגאלנו.
הכנה לחג הפסח המראה הנשית באה להראות לבעל, לילדים, לסובבים, תראה כמה מתוק אתה, אתה יכול. ואפשר אולי לומר, ועם זה ניכנס לחג הפסח. תסתכלו עכשיו, אני ארץ לכם לחג הפסח שבא לפנינו. אנחנו מפתחים כבר מראש חודש ניסן את התכונה הזאת שנקראת המראה הנשית, לפתח בקרבנו את היכולת להראות לאחר, בוא נשמע, תראה יש בך משהו טוב. תתחיל לומר עכשיו, נראה חמישי, תראו לו מה, בוא תסתכל חבר שלי, תראה כמה אתה טוב. אתם יודעים פעם לא היו, אם היית רוצה לדעת איפה התפילין שלך, אם הם פה או פה, מה היית עושה פעם שלא היו מראות? מה היו עושים? מה היה אומר לך איפה איך? אם התפילין היו פה, איך היית יודע שזה לא טוב? מי אומר לך? חבר. חבר מראה לך כמה שאתה טוב, יופי עכשיו אתה טוב, מצוין, בול, יופי. אם מפתחים את התכונה הזאת מניסן, את היכולת של המראה הנשית, קראתי לה כך, זה יכול להיות מעולה כי בפסח שים לב מה קורה בפסח. בפסח כל פסח הוא בנוי חיי האדם אומר שיש איך ליל הסדר עלול להתנהל שלוש אופנים, שלושה אופנים סליחה. אופן אחד הוא אומר, הוא חייב להיעשות על ידי שאלות. אתם אחר אנחנו עושים פה ליל הסדר, אני מתעסק בסוגיה הזאת והגעת לבנך בעיקר ואיך עושים את הסדר. אבל בגדול מה העניין של שאלות? חשבתם על זה? על ההתחלה של ההגדה מה אנחנו מתחילים לשיר? מה נשתנה הלילה? למה זה צורת שאלות? מה המיוחד בשאלות? חשבתם על זה פעם? אתם יודעים מה המיוחד בשאלות? בשאלות אין אחד שטועה, נכון? אף אחד לא טועה שאתה שואל שאלה, איזה יום היום או מה קרה היום. שאלות אולי שהן אפילו סתמיות. אה, זה שואלת שאלה טובה שאתה שואל שאלה ובאה להגדה, באה ומעריך ת זה. מה קורה לו באותו רגע לילד? הופה, הראתה לו משהו טוב, הראתה לו איזה מראה מיוחדת שהוא משהו. תראה שזה יפתח בקיר בו עוד דבר ועוד דבר. ותסתכלו במקור מספר 2, אתם שמים לי להקפצות האלה, אתם איתי אה? תראה הכל. תנו רבנן, אומר את הגמרם סרף שחין חכם בנו שואלו, ואם אינו חכם אשתו שואלתו, ואם לאו הוא שואל לעצמו. אפילו שאתה מרחב מזה, נראה שואלים זה לזה, הכל מתעסק סביב שאלות. סביב שאלות, אתם תראו גם אחר שנדבר על זה. מספיק ששאלת שאלה טובה, פס, אה לא, אתה צריך שאלות, יש שאלות פלאי לזה, שאלות אתה. כי הוא אומר בסדר, בסוף צריך להגיד להם איזה משהו שיצאים את הובנה, אבל שאלות, כי מה מיוחד בשאלה? רוב השאלות כולם נכונות. זאת אומרת, כולם, כולם. אפילו אפשר לומר ובאה להגדה חילקת ההגדה, שימו לב לארבעה בנים, נכון? חילק אותם לארבעה בנים, נכון? אנחנו נכנסים עכשיו קצת לפסח. באה להגדה חילקת ההגדה לארבעה בנים. עכשיו מה זה אומר ארבעה בנים? ארבעה בנים זה לאו דווקא בנים, זה סוגי אנשים שהם בדמוי הבנים האלו, זו החלוקה. שמה הם הבנים האלו באגדה של פסח? תסתכלו, זה מופיע במקור מספר ארבע עשרה, דלגים ארבע עשרה שתיים ארבע. במקור מספר ארבע עשרה, כנגד ארבע בנים דיברה תורה, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. עכשיו שימו לב למה באה להגדה כתב דבר כזה. חל לכתוב כנגד ארבע בנים דיברה תורה, חכם, תם. לא, לא להגיד לך תקשיב טוב, כל אחד ואחד הוא אחד, הוא משמעותי. דיברנו על זה קצת בשמות, כל אחד הוא מיוחד. עכשיו גם שימו לב שאני אכנס אתכם יותר לעומק. מי הם ארבעת הבנים? יש את החכם, יש את התם, שאינו יודע לשאול והרשע. זה מסודר גם לפי הסדר הזה. שמה חכם, אתם מכירים את המשפחות האלה שכל אחד קורא ומי שנופל עליו חכם הם שמחים כולם וזה כולם רואה איזה יופי אתה חכם אתה זה. ואם נופל עליו הרשע, מישהו נופל עליו הרשע, אתה הרשע. זה מכירים את זה? אז יש מקומות שזה לא שים ככה, אחד קורא והכל זה וכו׳. אבל שימו לב איך זה מסודר. למה זה מסודר כה? החכם, כולם יודעים שהוא טוב, הוא חכם, מעלות טובות, חובד, כולם אוהבים אותו, הוא יודע מה הוא שווה, מצוין. אני יורד למטה בדרגה יותר נמוכה, זה התם. מה זה התם? תם זה אדם שהוא שלם, שבו שלמות, אבל הוא תמים כזה, הוא לא עכשיו ידבר כל הזמן, הוא לא יבריק כזה. באיזשהו אופן הוא יותר כזה יגיד איזה משהו לא בטוח, אבל הוא שלם, אבל הוא כן, הוא יודע פתאום לשאול את השאלות הנכונות, להגיד דברים הגיוניים. הוא השלב השני. ואז שימו לב מה קורה, שלב השלישי, אחד שאינו יודע לשאול. מה זה לא יודע לשאול? גם את מה שקל יחסית לעשות, שאל שאלה, מה איזה יום היום? מה זה החג הזה? לא יודע לשאול. מה בעל ההגדה אומר לו? ושאינו יודע לשאול, מה אומר בעל ההגדה? תסתכלו, יש פה שורה אחרונה, מה בעל ההגדה אומר למי שאינו יודע לשאול? מה את תך לו? שאלתם את עצמכם למה זה את? למה בלשון היכרה? למה את? אתה פתח לו. מי מעביר את השאלה בדקה? חבר'ה לאישה, היא ממש, או יפה מאוד, אומר לך רמניהו חבר'ה לאישה יש את התכונה הזאת, יש לה, היא יכולה להראות, אתה לא יודע לשאול, בוא תקשיב בני הצדיק, אני אומרת לך, אני אתה יש לך יכולת, אני מכירה אותך, אתה מבריק. האם את עודה פתח לו? תגיד מה אתה זוכר, מה למדת בגן על ה? מה זה שם הצפרדיה? כן הצפרדיה, אה אתה זוכר בגן? אתה פותח לו שונה קבע, כנראה היא מסוגלת להראות לו במראה, תראה אתה טוב. ואז מגיע הילד הכי מסובך, זאת אומרת שאינו יודע לשאול, אפשר לפתוח לו והוא יגיע למדרגה טובה של שאלה והוא יהיה סבבה. אבל אז מגיע הילד הכי מסובך ומי הוא? רעשה חברים. ברעשה תקשיבו טוב, זה לא שהוא לא טוב, לא טוב, וודאי זה לא שהוא גם לא יודע לשאול, הוא על הפרצוף, הוא גם בן אדם שעושה דברים רעים, גם אם אני רוצה להגיד הוא עושה רע. חפי נחמן ייברס לו ואומר כן צדיק, אה מה אתה שואל עוד פעם? למה על חכם שאלה טובה? מה ההבדל בין חכם לרעשה? נכון הרעשה ההפך ממנו זה כון, הוא מוזכר בזה עקרונית ככה צירה התורה, אבל החכם הוא כאילו בסברה החכמה, אבל שאני אומר חכם בדרך כלל אני יודע שזה מהלך טוב, אני כרגע מדבר בפאנה מה יוצא לי מזה. רעשה אני יודע שזה לא טוב, אני מבין את זה, אני רוצה לדבר על ההבנה ובאמת יש כל מיני רבדים בלמידת ההגדה. רבי נחמן ייברס לו כשהוא לומד את זה הוא הולך לרעשה ואומר תקשיב טוב אתה יודע מי זה הרעשה הזה? תקשיב טוב איך אתה צריך לפעול איתו. תסתכלו, אתם מכירים את זה תורה רשפי ב' ביקוטי מוהרן, כולם למדתם במקום מספר עשרים, אין אחד שאולי לא קרא את זה דרך אגב. מה אומרים לרעשה? לרעשה מה אומרים? נכון לרעשה מה אומרים? אף אתה הקה את שיניו. מכירים את זה? כולם מכירים. מה זה הקה את שיניו? הייתי בשם הרב הרב בקשי דורון, אני חושב כן כן, אני דעתי זה הרב בקשי דורון. הוא אומר מה זה הקה את שיניו? הקה את שיניו זה אתם מכירים רופא שיניים שרוצה להציל שן של מישהו שהשיניים שלו רקובות? אחת הרצונות הגדולים של רופא שיניים זה לנסות להציל לו את השן, לנסות להציל לו. הוא רואה טיפה את זה, בוא ננסה, בוא נראה אולי נשים פה סטימה וזה כדי להציל לו את השן, כי אם אני מפריח לך את השן אני אמר לך סיפור תעבור את העניינים עם הרש. זהו הרצון שקה את שיניו, הכוונה תקה עד שתמצא איזה שן טובה. וככה אומר רבי נחמן בליקוטי מוהרן, שתקלו דא כי צריך לדון את כל האדם לקף זכות ואפילו מישהו רשע גמור. יש שיר כזה, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב שבאותו המעט אינו רשע. ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב ודן אותו לקף זכות, על ידי זה מעלה אות באמת לקף זכות ויכול להשיבו בתשובה. לזה בבחינת ועוד מעט ואין רשע והתבונלת על מקומו ואינן. אני רוצה ללכו איתי לשורות למטה, כי אף על פי שהוא רשע איך אפשר שאין בו מעט טוב עדיין היא? איך אפשר שלא עשה איזה מצווה או דבר טוב מימיו? ועל ידי זה שאתה מוצא בו מעט טוב ששם אינו רשע ואתה דן אותו לקף זכות, על ידי זה אתה מעלה אותו באמת מקף חובה לקף זכות עד ששוב בתשובה על ידי זה. איזה מטורף אומר רבי נחמן בליקוטי מוהרן מדהים. אין מצב כזה שבבן אדם הכל רע, אין מצב. אתה צריך לפתח בקרבך יכולת תכונה כזאת של מראה נשית, תראה לו שתהיה בטוח יש לו משהו טוב, תמצאו איזה משהו, תראו לו יש בך משהו טוב, אתה יפה, אתה חכם, אתה יודע לקרוא. וגם לא להגיד איזה המצאה כזאתי, כן לא יודע מה אתה יודע לעשות סלטות והוא כל פעם הדבר שהוא הכי לא יודע זה לעשות סלטות. לא, תגידו לו באמת תכונה אפילו קטנה ותראו איך זה פותח לו פתח לרצות עוד לשאול להתקרב או במילים האחרונות זה נקרא להיגאל באמת. תרצה להיות שייך יותר. פעם עשיתי, עשינו ליל הסדר בבית. בתחילת ליל הסדר אז אני חילקתי לכל אחד מראה. עשיתי מיסוי שלמדתי את הסוגיה הזאת על מראה וזה עשיתי מיסוי ו לפני ליל הסדר הכנתי, התקשרתי לכל אמא של אחד מהאנשים בסדר כה היינו לא יודעים, אני אחותי, עוד אחותי ואחי, לא היינו שלושה. קשתי לאמא של כל אחד החתנים, אמא שלו וזה אמרתי תגידי תכונה אחת טובה אחת של וכתבתי מאחורי המראה. קניתי לכל אחד מראה עגולית וכנבתי לכל אחד מאחורי המראה. תחילת הסדר לפני הכל, לפני הקידוש, לפני הכל הקסתי את כולם בחדר קטן כזה והקראתי בקול מי זה הבן אדם שאמרו עליו ככה, מאוד חרוץ, יודע לעבוד וזה ופה ושם שקט, אף אחד לא ידעת מזה. אז אמרתי תקשיבו טוב מרגע שאמרתי ובאתי את המראות שהסתכלו על עצמם ככה מראה אנשי כל אל הסדר היה כל כך פרה ורבה. למה זה ככה? כשאתה נותן לו איזה פוש כזה טוב, תבדקו את זה גם על עצמכם, משהו טוב קטן אבל אמיתי. האמא אומרת משהו בדרך מדויק אמיתי, לא סתם איזה חורץ את הכל חורץ. מה מדהים שזה עבד כל אל הסדר. לנשים יש את התכונה המיוחדת הזאת ואם אנחנו נדע להשתמש בתכונה המופלאה הזאת של תכונת המראה האנשית ונדע להראות לאחר כמה הוא טוב ואפילו הוא רשע, יש בכלל משהו טוב, אבל באמת ונפתח לו פתח נפתח לו פתח ונהיה גם אמיתיים הרי שהדבר הזה יגרום לו לרצות ולהכיר ולהשתייך לעם השם ולרצות לעשות ולפעול שתשראה השכינה בישראל. וזה מתחיל מיום חמישי הקרוב כי כשנכנס כשנכנס התכונה של הגאולה נכנסת ואיתה אנחנו נכנס ללילה סדר ונחשוב כך על כל הסועדים ונגיד את זה לעצמנו ולאחים שלנו ולהורים שלנו משהו קטן תפתחו בקיר בכם אתם גם עוד בתקים ומשפחות תפתחו את התכונה הזאת לראות ויש משהו המשהו הקטן הזה אני אומר לכם יעצים וייתן אור גדול שהוא בסוף ישרה את השכינה הגדולה זאת לסיים בסיפור בסדר אתם זוכרים את הסיפור הראשון סיפור נוסף אחד בשם כתבתי את השמות ליאור ברק זה סיפור שכתבתי לפני הרבה שנים הדברים קצת השתכללו ליאור ברק בחור צעיר מתוק לומד א' ב' ' ד' ספר יסודי טוב הגיע הגיש שהוא צריך להגיע לחטיבת הביניים כיתה ח' פעם היו יש בתי ספר עד היום דרך אגב שעולים לכיתה ח' ומכיתה ח' עולים מכירים את זה תיכון טוב שאני הגיע לכיתה ג' ח' אבל חבר הבחור הזה ליאור ברק היה לו פרצוף אין לו אולי היה כמו שימון בשיר מצחיק בהתחלה אבל הוא היה לא טוב לא מצליח לא בלימודים התנהגות קצת לא משהו ובאמת התנסה לוועדה פדגוגית אתם גם עושים את זה עם כל תלמיד ותלמיד כדי לעלות לתיכון. עכשיו המנהלת, המורה, המחנכת והיועצת אומרים: "תראו, יש בעיה לעלות אותו לתיכון. הוא לא מסוגל לעלות לתיכון, אבל אי אפשר לעשות דבר כזה בלי לדעת ההורים." קשור לאבא שלו, ציון ברק. ציון שלום מדבר עם המנהלת: "אנחנו רוצים להזמין אותך לישיבת וועדה, אנחנו צריכים לדבר איתך." שמחה רבה, אני מגיע. טוב, נכנס ציון ברק, אבא של הילד, רואה שיושבים עם המנהלת, המחנכת והיועצת, והם מספרים לו: "תקשיב, הבן שלך זה חמור, אבל ציוני, הוא כנראה לא יוכל להמשיך לעלות לתיכון. אין אפשרות." טוב, מבין מה שאתם אומרים. ואז פנה אבא של ליאור להורים ושאל: "תגידו, יש אבל איזה משהו אחד שהוא היה טוב בו? משהו אחד?" המורה שלו, שבמקרה גם היא הייתה המורה לספורט, אמרה: "אתה נגיד לך, אבל תשמע, הוא היה גם טוב בכדורסל. הוא היה כאילו משתתף, שחקן קופץ."
הצלחה בכדורסל אבא אמר: "אני ממש מודה לך, תודה רבה." ומהיום ההוא ועלה, הוא רשם אותו לחוג כדורסל והתמיד איתו, כמו שבחר אמר: כל הזמן אימונים, ללכת, לחזור, להקפיץ, להביא אימונים, עד שאותו בחור, ליאור ברק, הגיע לחמישייה הפותחת. אני לא אעריך ואומר לכם, לימים ליאור ברק דוקטור. אז הוא היה מתמחה, היום הוא רופא להרדמה וטיפול נמרץ בבית החולים בילינסון. סיים את לימודיו באוניברסיטת בן גוריון. לא שרפא זה משהו עכשיו, אבל דורש אין מה לעשות, חופה זה דורש לימודים מצטיינות.
הכוח לראות טוב וכשאלו אותו את ליאור הזה: "תגיד, מה גרם לך?" סיפר את זה. הוא אמר: "זה שאבא שלי יכל לראות בי טוב, שם אותי בכדורסל, ששם הייתי טוב. אתם מבינים?" אז בעזרת השם, תראו, סכם ונאמר שעלינו לפתח בקרבנו מחודש ניסן, חודש הגאולה, להיכנס ככה לפסח את התכונה הזאת של המראה האנושית, את התכונה ואת היכולת לראות ולהראות, להראות על ידי המראה כמה אתה טוב, משהו קטן, משהו גדול. תראו לאחרים, תראו לעצמכם, לחברים שלכם, להורים שלכם, לאחים שלכם, לכולם. אתה טוב ותראו איך זה פותח פתח.
סיום מעורר השראה ומתוך כך, שרי שכינה, כי הם הצטרפו, וכשהם הצטרפו, כולם הצטרפו. ובניסן ניגאלנו, כך בניסן אנחנו עתידים להיגאל. ואם אני אסיים בדי החילוק, כן הסיפור הראשון שהיה רופא שניים, סירופים נכון, אבל נסיים במשפט: "מראה מראה שעל הקיר, תראי לאחר שהוא הכי יפה בעיר." חזק וברוך.
