יום העצמאות | רמזי יום העצמאות הפנימיים ומשמעותם | הרב דוד גבריאלי

בואו נתחיל עם הבנה בסיסית של מה שנאמר כאן. יש לנו דיון על יום העצמאות ומשמעותו הרוחנית והקבלית. נתחיל עם הדברים הבסיסיים ונמשיך לעומק.

המשמעות הרוחנית של יום העצמאות הדובר מתאר את יום העצמאות כמשהו שמעבר למה שנראה לעין, ומחבר אותו לתהליך הרוחני של עם ישראל. הוא מציין את חשיבות החיבור בין הנגלה והנסתר בתורת ארץ ישראל, ומדגיש את הצורך לראות את הדברים מעבר למציאות הנגלית. הרב חרלב מדבר על ההבדל בין ארץ ישראל הנגלית לעין לבין זו שבחזון, ומדגיש את החשיבות של חיבור בין שני הממדים הללו. הוא מזהיר מפני אלו שמתעלמים מהמציאות הרוחנית או הפיזית, ואומר ששניהם מעכבים את הגאולה.

הקבלה והגאולה הרב עתיא מדבר על כך שהגאולה תלויה בלימוד הקבלה, ומביא את דברי חיים ויטל על הצורך בלימוד זה. הוא מוסיף שהגאולה מתעכבת לא רק בגלל חוסר לימוד הקבלה, אלא גם בגלל חוסר פעולה מעשית, כמו עלייה לארץ והקמת יישובים.

המעבר משואה לתקומה הדובר מתאר את המעבר משואה לתקומה כנס עצום, ומביא את דברי החתם סופר על כך שהקמת המדינה היא קידוש השם בעולם. הוא מדגיש את החשיבות של הקמת המדינה כקידוש השם, למרות הקשיים והאתגרים.

יום העצמאות וספירת העומר הרב ביסמות מביא את דברי האריז"ל על כך שיום העצמאות, היום העשרים לספירת העומר, הוא יום מיוחד מבחינה רוחנית. הוא מציין את החיבור בין יום העצמאות לבין מתן תורה, ומדבר על כך שהיום הזה מסמל שלמות רוחנית.

הימים המיוחדים בספירת העומר הגר"א מציין שני ימים מיוחדים בספירת העומר, יום העשרים ויום הארבעים ושניים, שבהם הקליפה אינה שולטת. יום העשרים הוא יום העצמאות ויום הארבעים ושניים הוא יום ירושלים. הוא מסביר שהימים הללו קשורים לקו הרחמים ולספירות הקבליות, ומדגיש את חשיבותם הרוחנית. לסיכום, הדובר מדגיש את החשיבות של חיבור בין הרוחניות והמעשיות, בין הנגלה והנסתר, ואת תפקידם של ימים מיוחדים כמו יום העצמאות ויום ירושלים בתהליך הגאולה. מבנה הספירות הוא מבנה של שלושה קווים: הקו הימני כולל את החוכמה למעלה, חסד ונצח; הקו האמצעי כולל את הכתר למעלה, ומתחתיו התפארת, היסוד והמלכות; ובקו השמאלי נמצאת הבינה למעלה, והגבורה וההוד מתחתיה. זהו המבנה של הספירות. ביום העצמאות, מבחינת הספירות, מדובר ביסוד שבתפארת, שניהם בעמוד האמצעי.

הספירות ויום העצמאות היום ה-42 הוא המלכות של היסוד. השבוע השישי הוא היסוד, והיום האחרון של השבוע השישי הוא המלכות שביסוד. שני הימים האלה נמצאים בספירות של התיקון, בעמוד האמצעי. עמוד האמצעי הוא תמיד התיקון, כי הקצוות הם קצוות, ויותר מדי חסד או גבורה זה לא טוב. האמצע הוא התיקון. האר"י כותב על הפסוק במגילת רות "חי השם שבו", ומסביר כי יש כאן רמז לגאולה. חי השם הוא יסוד ותפארת, והוויה היא תפארת. זהו רמז על היום הזה מהאריז"ל לעניין הגאולה.

רמזים לגאולה העדבש הידועים מופיעים בשולחן ערוך, אור החיים, סימן ת' כף ח' צ'. זהו סימן לקביעות המועדים. לדוגמה, יום הראשון של פסח יהיה תמיד תשעה באב. השנה, פסח היה ביום חמישי, ולכן תשעה באב יהיה ביום חמישי. יום השני של פסח יהיה שבועות, וכן הלאה. יום העצמאות תמיד יוצא ביום שבו יצא שביעי של פסח. בשביעי של פסח, עם ישראל אמר שירה על גאולה. אמירת שירה על גאולה היא דבר חשוב, כמו שמסופר על חזקיהו שלא אמר שירה ולכן לא נעשה משיח. אמירת הלל והודיה היא הכרה בגודל הנס.

הקמת מדינת ישראל והאומות בירושלמי מסופר שבחצות הלילה במצרים, פרעה צעק "צאו מתוך עמי", ועם ישראל אמר הלל באותו רגע. זהו מעין עצרת קורש או בלפור, הכרה של האומות בגאולת ישראל. גאולת ישראל היא גאולת עולם, ויש עניין שהיא תהיה בהכרה של האומות. ההכרה של האומות בגאולת ישראל היא חלק מהתהליך, והיא מאפשרת את הגאולה בצורה שלמה יותר. אבל הוא אומר פה משהו יותר עמוק. הוא אומר שכיוון שאנחנו יוצאים פה לגאולת עולם, יש עניין שמה שהאומות יהיו כאילו ירצו את זה, יסכימו לזה, ידחפו את זה, יאמרו את זה, והתנו את האמירה שלהם. כן, עם ישראל מקבל את ארץ ישראל באיש שלו. עכשיו תראו איזה משהו מאוד מעניין שהוא מביא פה מערב צבי יהודה על ההיסטוריה.

הצהרת בלפור וההשגחה האלוקית בואו נעשה רגע סיור היסטורי קצר של שתי דקות. דיברנו על זה פעם פה באחד השיעורים. הצהרת בלפור, באיזו שנה? תבחן קטן ב-1917. מה קורה בשנה הזאת מבחינה עולמית? סוף מלחמת העולם הראשונה. לא יודענו שהיה מתחילה סליחה על עניינם, כן, ב-1914, הגמרת סופית ב-1918. לקראת סוף מלחמת העולם, אנגליה כובשת מהשלטון העות'מאני, מהתורכים, כידוע, את כל האזור שלנו פה ויש את הצהרת בלפור. כידוע, מי עוזר מאוד את הצהרת בלפור? הרב קוק. ההשגחה העליונה מגלגלת שהרב קוק נמצא במלחמת העולם השנייה בנתקה בשוויץ באיזה כנס שהיה שם. אחרי שנתיים בשוויץ, מזמינה אותו הקהילה באנגליה, קהילת מחזיקי עד עד, ככה קראו לה בלונדון, מבקשת שהוא יבוא ויהיה הרב שם שלהם. שימו לב להשגחה האלוקית פה. הם הביאו אותו לאנגליה. הוא מגיע לאנגליה זה בדיוק התקופה שהאנגליה כובשת פה ומתחיל דיון בתוך הפרלמנט הבריטי. יש דיון האם לתת ליהודים, הם כבשו עכשיו את ארץ ישראל, האם להכריז ולהגיד שהאזור הזה פה של ארץ ישראל הוא בעצם שלח ליהודים או לא. יש מחלוקת מאוד גדולה בתוך הבריטים.

מאבק הרב קוק והצהרת בלפור עכשיו תראו מה הרב ג'דע מספר. זה משהו מדהים. הוא אומר ככה: גם בהקשר של הצהרת בלפור הייתה התנגדות אצל חלק מתופסי התורה. עוד פעם, לצערנו, מי זה תופסי התורה? אחינו החביבים החרדים. בספר מתוך התורה הגואלה על הרב צבי יהודה, הוא אומר ככה: סליחה של הרב צבי יהודה, באותו זמן התחיל להתנצל את הצהרת בלפור שהיה בה פתחון פלא וזה היה מזל של עם ישראל בארצו. לאחר זמן התחיל מאבק סביב העניין. חוגי העשירים הלורדים באנגליה התנגדו. היו שם גם צדיקים שהתנגדו לעניין הלאומי הזה וטענה שהוא זר לדת. למרות שאבא ז"ל, הרב קוק, היה שם במעמד של פליט, הוא יצא למלחמה נגד אלה הלורדים האנגלים אף שהיה בזה סכנה גדולה וניצח ניצחון גדול. שימו לב, הרב קוק כשהוא הולך לשכנע את בלפור, הוא יוצא בעצם נגד מי? נגד הלורדים. הלורדים באנגליה זה אנשים מאוד מכובדים וחשובים ועשירים. הוא יוצא נגדם כי הם נגד לאשר לנו את המדינה. הרב קוק יוצא נגדם. אבל לא רק זה. אמר לי אבא בעצמו שאילו היה צריך להיאבק עם האגודה שם, היה לו יותר קשה לנצח מאשר את האנגלים. אני אקרא לכם מה הוא אומר שוב: פלא ההשגחה שהרב הוזמן לקהל שם כרב ולאנשי האגודה לא נתנו להיכנס לשם בגלל המלחמה. כך הגיעו דבריו לפרלמנט האנגלי ולא דבריהם.

ועדת סן רמו והחלטת האו"ם מה קרה? אנשי האגודה, החברים החרדים, הם גם רצו לבוא לאנגליה. למה רצו לבוא לאנגליה? כדי להגיד לאנגלים שלא לעשות הצעד. הם היו שם אז. הרב קוק, היו אומרים לו מה תראה יש פה הרבה מולך אתה אחד מה מי ישמע לך אבל לא נתנו להם להיכנס בגלל המלחמה. סתם מבחינה מציאותית לא נוהב להיכנס. הרב קוק כבר היה גם קודם כי הוא הזמין אותו להיות רב. במילה הוא היה כאילו היה יהודי אחד. היה יהודים, היה איתו גם ויצמן חיים ויצמן גם בתור חימאי היה שם. לא משנה. אז הם היו שם ואז הם יכלו להשפיע. בקיצור, הגיע הצעד בלפור. שלוש שנים אחרי זה, זה 1917. סליחה על השימוש בזה. שלוש שנים אחרי זה, 1920, יש ועדה שנקראת ועדת סן רמו. ועדת סן רמו התכנסו, שלחו, התכנסו בקיצור כמה מדינות ונתנו תוקף בינלאומי להצעד בלפור. ה' באייר תר"פ, 1920 למניינם. אבל בתאריך העברי, ה' באייר. מתכנסים שרי חוץ של כמה וכמה מדינות באירופה שקשורות לתוצאות של המלחמה שהסתיימה רק לפני שנתיים והם נותנים גושפנקה ואישור למה? להצעד בלפור. עכשיו לא עזבו. אם אנחנו כבר נמצאים בעניין הזה, קראתי השבת באיזשהו במקור ראשון באיזשהו דבר מדהים. הרי יש לנו את הכפתל בנובמבר. מה זה הכפתל בנובמבר? זו החלטה של האום על תוכנית החלוקה. מה שנקרא חצי שנה קודם. חצי שנה קודם שלחו נציגים של 11 מדינות. אחת מהם אגב זה איראן. בסדר, זה לא 1946. שולחים כל מיני מדינות מדרום אמריקה, מאירופה, יוגוסלביה, כל מיני חצי מדינות. מה התפקיד שלהם? הם צריכים לתת המלצה לאום האם בכלל להעלות את זה להצעה שתוקם פה מדינה. מה עושה ההשגחה האלוקית? בימים שנמצאים פה יש את הסיפור של אקסודוס. סוגריים, מי שלא מכיר, אוי ואבוי אם לא מכירים, אבל אם לא מכירים, דחוף שיעורי בית. אקסודוס, עונייה ענקית, לפי דעתי 4,500. אקסודוס מגיע לארץ, כמה שאני מדייק פחות או יותר, משהו כזה. תבדקו אחר כך בקול הזה. אקסודוס מגיע לארץ והאנגלים שלנו היקרים, מה הם עושים? מגרשים אותה. החברה האלה, ה-11 נציגים האלה, הם בדיוק נמצאים בארץ. הם מגרשים את את זה. כשהם רואים את זה הם אומרים וואו, זה לא יכול להיות הדבר הזה. זה לא מדינה ליהודים והבריטים כבשו והם מגרשים אותה מפה. הם חוזרים עם המלצה, הרוב מה-11 האלה נותנים המלצה לאום בכלל לעלות את זה להצעה של תוכנית החלוקה שאומרת מדינה אמנם גם לערבים אבל הערבים לא רצו את המדינה שלהם רצו מלחמה. אז קיצור, יש פה באמת שרשרת של ניסים מדהימים שמי שלא מבין, זה לא מובן מאליו בכלל ולא פשוט בכלל.

הקמת המדינה והניסים כמובן בן גוריון עצמו, העצם העומץ הזה להכריז, היו מתנגדים גם בארץ, היו מתנגדים, בעולם היו מתנגדים. בקיצור, היה צריך הרבה גבורה והרבה אומץ. שורה תחתונה, הדבר הזה קורה ואני סוגר רק חוזר לזה שהתחלנו עם פרעה שפרעה בחצות הלילה אומר אתם רשאים לצאת וכורש אומר אתם רשאים לבנות בית המקדש השני ובלפור ואחר כך בסן רמו כל האומות ואחר כך בכפתל בנובמבר האום שמרכז את כל המדינות שהיו אז בעולם. סך הכל 57 מדינות היו אז חברות באום אבל 33 מצביעים בעד 13 נגד. צריך רוב של שני שליש כדי שזה יעבור. זה פלא עצום, עושים שם מאמצים מטורפים כדי לשכנע כל מיני מדינות פיליפינים וליבריה וכל מיני מדינות כאלה שאתה לא יודע מי וכאן מאיפה הם הגיעו ועושים מאמצים עצומים ויש איזה מין עת רצון כזאת ומצביעים בעד וכל זה, איזו אמירה של אומות העולם, כן ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, כלומר יש פה איזו אמירה מאוד משמעותית בעניין הזה. דבר אולי אחרון או לפני אחרון הוא גם כן די ידוע אבל אני אעבור את זה למי שלא יודע אז נגיד אותו הדברים המופלאים של השפת אמת לגבי שלושה רגלים דהורייטה כנגדם שלושה חגים דה רבנן. נקרא אותו שפת אמת, חנוכה לא אמורים לגלות חנוכה ופורים הם הערות מרגלים רק הגימל רגלים המפורשים בתורה, הם תורה שבכתב ויש נגדם גימל רגלים מתורה שבעל פה והם ערות המקבלים כדמיון אור הלבנה מאור החמה. אנחנו יודעים שיש אור החמה גם פה בקבלה כמובן זה זעיר אנפין, תפארת, אפרופו מה שדיברנו זה אור החמה. יש את הלבנה זה המלכות היא מקבלת, תורה שבכתב זה אור החמה, זה המשפיע תורה שבעל פה זה אור הלבנה. כן, על ידי כוחן של ישראל בקבלתם היום טוב כראוי נשאר מכל יום טוב רשימו בכנסת ישראל ובכוח זה הוציאה כנגדם רגלים אחרים וחנוכה הערה מחג הסוכות שמונה ימים ופורים מחג השבועות. למה? יום אחד מתן תורה, מתן תורה, הדור קיבלו כמובן פורים חג השבועות, מתן תורה הדור קיבלו בימי החשבורות שגם מתן תורה ומחג הפסח מקווים אנו להיות עוד זאת אומרת, שפת אמת לפני כמאה חמישים שנה אומר, אוקיי, מקובלנו שלוש רגלים דור הייתה, כנגדנו יש שלושה חגים להבנת, שניים יש איפה השלישי? מקובלנו שיהיה כנגד פסח יהיה כמצד חן הערץ מצרים הרעיונו נפלאות במקום אחר פירשנו, עכשיו תראו דבר מדהים רמז, בפסוק יסרו חג באבותים עד קרנות המזבח, שהן בחינת חנוכה ופורים שהקרנות אינם גוף המזבח, רק הערות המשפטים המתפשטים והן בחינת חנוכה ופורים. אז שימו לב יסרו חג באבותים עד קרנות המזבח כמה קרנות יש למזבח? ארבע אז שתיים זה חנוכה ופורים אבל יש לו ארבע קרנות אז מי זה השלישי והארביעי? יום העצמאות ומירושלים שהם זוכרים שהיו על ארבע קוסות? שהשלוש הוא ארבע? שהקוס השלישית היא מתחלקת לארבע? בין שלישי לרביעי לא ישתי? זוכרים את הקוס השלישית הזאת? שהיא ושתי הקרנות האחרות של המזבח שזה שי החגים דה רבנן שהם שניהם בחודי שיעה והם שניהם כמובן יחידה אחת, כן כידוע יום העצמאות יותר החג הלאומי יותר הצד הגשמי, משיח בן יוסף כל העניין הזה, ויום ירושלים משיח בן דוד, יותר הצד הרוחני כבר קרוב לשבועות, יום העצמאות שבועיים אחרי שבועי שפסח יום ירושלים, שבוע לפני שבועות כי זה יותר שייך הצד הרוחני זה שייך יותר הצד הלאומי יותר הצד המעשי, יציאת מצרים ושניהם זה השלישי הרגל השלישי שהוא מתחלק לשניים כמו שראינו על שלוש ושתי שבועות וארבעים מאות ושלוש וארבע ועוד הרבה דברים שהם עקוב וישראל ורחל ולאה, שהשלישי מתחלק להרבע, גם פה זה באמת רמז מופלא שבנוי על על הדברים הפנימיים שהזכרנו אותם קודם.

מספר 600,000 ומשמעותו ואולי רק נסיים גם כן דבר מאוד מעניין וזה המספר 600,000. הרב קוק בעולת ראייה על יש ברכה שנקראת חכם הרזים. מה זה חכם הרזים? אם אדם רואה 600,000 אנשים ביחד הוא מברך ברכה ברוך הצד של ממלך העולם, חכם הרזים שהקב"ה כביכול יודע מה בליפות כל האנשים האלה. הברכה הזאת היא רק בארץ ישראל אין אוכלוסיית בבל, בבל אין שם מושג של ציבור. הרב קוק בעולת ראייה מסביר את כל העניין של הברכה הזאת תוך כדי שהוא מדבר על הברכה הזאת הוא מדבר על המספר הזה 600,000 שזה מספר של שלמות של עם ישראל. עם ישראל יצא ממצרים, היו 600,000 גברים לבד מיטב. הוא לא אומר אבל אני אומר זה לא סתם כי השש כידוע הוא מספר שלם. למה הוא מספר שלם? כי בונה גם בכפה וגם בחיבור. איך אתה מגיע לשש? ועוד שתיים ועוד שלוש זה שש. אחד כפוי שתיים כפוי שלוש זה גם שש בסדר? זה נקרא מספר שלם שהספרות, המספרים שיוצרים את החיבור שלו הם גם יוצרים את הכפת שלו. שמעתם פעם את הדבר הזה? זה נקרא מספר שלם. מה המספר השלם הבא יודעים? 28. אחד ועוד שתיים ועוד ארבע ועוד שבע ועוד ארבע עשרה כל אלה זה כפולות שאתה יכול לבנות מהן את 28 או אחד כפול 28 או שתיים כפול 14 או שבע כפול 4 גם בחיבור אתה מגיע ל-28 גם בזה. אגב, המספר הבא הוא כבר מספר של איזה שש ספרות. המספר השלם הבא הוא מספר של איזה שש ספרות, תבדקו את זה בכל הכישופים שיש ותראו זה מניח המספר השלם הראשון הוא שש כלומר שש הוא איזשהו שלמות של למעלה למטה ארבע צדדים ולכן שש גם שש ספרות ואף קצוות זה איזה ביטוי של של כל הצדדים, של כל המערכת מה שאמרנו, אמצע, ימין, שמאל כל המערכת שלמה שש כפול 100, כפול 1000 כפול אלפים זה כבר הפסים הם כבר כפולות של אותו דבר כל פנים 600 אלף זה מספר שלם. מסיים הרב את הפסקה הזאת שכדאי לראות אותה האוכלוסייה שתהיה לא בארץ הגלות כי אם בארץ ישראל ובמספר הראוי 60 ריבו תהיה תחילת צמיחת קרן לבית יעקב ובה איננו בטוחים שתהיה נמנע פי הרוח השם אשר עלינו להקים עדות ביעקב בתורה על השום בישראל. כלומר צמיחת קרן לבית יעקב אומר הרב תהיה במה? במספר 600 אלף כידוע מפקד האוכלוסין ב-48 תש"ח בארץ היו 600 אלף תושים שזה דבר מדהים זה בדיוק מצדך מישראל בדיוק המספר של יוצאי מצרים. יש שומרים שלא בדקתי זה צריך לבדוק את זה זה נתון בדוק שבמחמת ששת הימים היו בארץ 600 אלף גברים ויש 3 מיליון תושבים ומתוכם 600 אלף גברים. אני אומר צריך לבדוק את זה מאיזה גיל זה איך בודקים את זה אבל בסדר זה כבר ככה עוד איזה עוד איזה קומה על המספר הזה 600 אלף על כל פנים עוד איזשהו רמז ככה מעניין לדבר הזה ו כמובן רק כן רק חלק מזה אבל יש פה כמובן עוד דברים בדף שנמצא לפניכם אז כדאי ככה כדאי לראות.

יום השואה ויום הזיכרון סתם מעניין אם יש לכם עוד כוח לעוד שתי דקות אז תראו מקור חמש דבר מאוד מעניין על יום השואה ויום הזיכרון גם זה מבחינה רוחנית. תראו יש לשים לב לקביעות נוספות באותו הזמן שקבעו את יום השואה ויום הזיכרון חיילי צה"ל ושני הימים שנקבעו כלומר כ"ז ניסן וד' באייר שזה יום הזיכרון לחיילי צה"ל הם ימים שבהם מוכין וקטנות א' נכנסים וברור שהקובעים לא היו מקובלים ולא ידעו מה הם עושים אבל הקביעה הייתה על פי שמיים שלב שרים ומלאכים ביד השם. כלומר אמרנו שהיום העשרים הוא יום של מוכין וגדלות אז היום של כ"ז ניסן יום השואה ויום הזיכרון הם דווקא ימים של מוכין וקטנות כמו ימים של צער וההשגחה גלגלה שבימים האלה בלי לדעת כלום ובלי שום דבר הכנראה זה התגלגל רצו גטו ורשה זה היה בערב פסח אז מה יעשו בערב פסח לא מתאים אז דחו את זה לכ"ז ניסן כ"ז ניסן יום של מוכין וקטנות מה? כ"ז ניסן יום השואה כן ימים כאילו של צער ימים כאילו קשים מבחינה קבלית זה מוכין וקטנות מוכין וקטנות זה זה כמו ימים של צער, ימים קטנים ימים קשים, ימים של דין זה ימי הזיכרון ימים של דין זה ימים של שמחה. אז מה התגלגל פה לא הבנתי התגלגל שקבעו הרי יום השואה איך קבעו אותו בכ"ז ניסן בכלל לא ידעו איך ימים לקבוע אמרו בוא נעשה את זה בהשארה בטבע בסוף אמרו לא צריך לזכור את המרידה מרד גטו ורשה יהודים תפסו אחריות ונלחמו מתי היה מפועל מתי היה מרד גטו ורשה בערב פסח י"ד ניסן עכשיו אמרו מה נקבע את יום השואה בערב פסח שולחים מסוף חמץ מי יהיה איתנו? זה לא מתאים זה גם יום ערב חג וזה לא מתאים אמרו טוב נחכה לאחרי פסח אבל מה מיד קבע את זה ישר חג זה לא מתאים הגיעו לכ"ז זה ככה התגלגל עכשיו יצא שכיוונו בלי לדעת כיוונו ליום שמבחינה קבלית הוא מוכין דקתנוז מוכין דקתנוז זה יום של די זה יום של צה וגם יום הזיכרון וככה זה ואולי עוד דבר אחרון ממש אחרון אבל עוד דבר אחרון שמביא פה בערב דיסמות שתקלו בבקשה רגע במקור שמונה במקור שמונה ספר שכתב ערב של חברון ערב אליהו מני ותשימו לב ותשימו לב מה הוא אומר ככה מאיל אליהו עמוד קופסא מרגימל מביא משאר הכוונות דרוש א' בתיקון חצאות וכה יעשה ישב על הארץ עכשיו תראו מה הוא כותב בספר הזה מאיל אליהו והנה לא ראיתי מי שעושה זה אלא דווקא יש שמשנים את מקומם ושמעתי שבדורות אלו אין לשב על הקרקע כלומר שבתיקון חצאות לא יושבים על הרצפה ולעשות כסדר הזה למה? לפי שכבר נעשה, אילוי לשכינה בבחינת מה? עד כאן, עיין שם, מיל אליהו ערב אליהו מני שהיה רב בחברון בסוף ימיו לפני כתשעים שנה תשעים שנה, החוברת הזאת נכתבה לפני ארבע עשרה שנה אוקיי ואז הוא אומר לפני תשעים שנה זאת אומרת לפני מאה וארבע שנים זאת אומרת, אנחנו, סליחה למניינם סדר אלף תשע מאות עשרים ושש אנחנו אלפיים עשרים ושש אז אלף תשע מאות עשרים ושתיים אתם בסדרים איתי? אלף תשע מאות עשרים ושתיים מה הוא אומר? שכבר לא לשבת על הארץ בתיקון חצאות למה? כי כבר יש עלייה למלכות תראו מה הוא אומר. הרגישו שיש אילוי לשכינה עד שאומר שלא ראה מי שעושה את זה. כלומר, מי שיושב על הארץ היה מחכמי בית אל. כל החכמים לא ישבו לארץ בזמנו. בוודאי היום היה חוגג דבר זה, מה שאנחנו רואים שיושבים על הקרקע בתיקון חצות מפני שלא רוצים לקבל את דבר אילוי השכינה. מעין מה שקוראים תפילות יום העצמאות, שבתחילה רוב גדולי הדור צידדו להשתתף בתפילה החגיגית והיום רבים הפסיקו. הוא אומר שלפני מאה שנה הוא כבר אמר לא לשבת על הרצפה בתיקון חצות. למה? כי כבר יש אילוי למלכות.

אילוי למלכות מה זה נקרא אילוי למלכות? כמה יהודים היו בארץ ב-1922? 60 אלף. זה אחרי עלייה, לא שנייה, שלישית. כל העליות האלה עלו מאות, לפעמים עלו אלפים. היה קצת ביישוב הישן בירושלים ועוד קצת במושבות הראשונות. 60 אלף. קחו את היהודים מה? קחו 100 אלף כאילו, פארגן כלום. כמה אנשים כבר הם אומרים לא לשבת בתיקון חצות לארץ. למה? כי יש אילוי למלכות משמעותית של יהודים שלא היה כל השנים. מה נגיד היום? מה יכול להגיד היום? שזה לא גאולה? מי לא יכול לראות? מה קורה פה? איך אפשר היום לא להודות?

הודיה על הגאולה איזה כפיות טובה לריבונו של עולם נגד כל האויבים, נגד כל הסיכויים, ועוד מצליחים בכל מיני תחומים מדהימים: הביטחון, הכלכלה. איך אפשר לא להודות? זה אילוי למלכות. צריך להבין שזה לא. התחלתי בשפעת הראשון ואמרתי, תפסתי את יום העצמאות לפני כמה שנים טובות. זה משהו טכניקי, כאילו משהו טוב. וואו, זה שמחים, עם הדגל שרים התקווה, זה בסדר, כן. אבל צריך להבין, יש פה תיקון למלכות. המלכות זה מלכות רוחנית, מלכות פיזית. יש פה ממלכה, יש פה מדינה, ומאחורי המלכות הפיזית הזאת כמו שראינו, שר חנאפ אומר בהתחלה, יש ארץ ישראל למטה ויש ארץ ישראל למעלה. יש לימוד קבלה רוחני ויש יישום של המלכות בארץ, וכל זה כל הזמן מחובר. ולכן צריך להבין שאנחנו זוכים למשהו מדהים שצריך ללמוד אותו, צריך להבין אותו וצריך מאוד מאוד מאוד להודות עליו. ובעזרת השם אנחנו נעשה את זה מחר בהזדמנות. להגיד את זה בהזדמנות לכל הישיבה ודרככם לכל הישיבה שאנשים מהעיר לא מעט באים לפה להתפלל ביום העצמאות, להתפלל ולרקוד אחרי התפילה כי הם מחפשים מקום שירואים אותם. מחפשים מקום שהתפילה תהיה בהורות, שהתפילה תהיה בפיצות, בשמחה וריקודים. באמת שמחה אמיתית של התעורמות הרוח על ההודיה. גם בערב קדוש יאמר למי שיכול להישאר גם לבוקר. גם בבוקר באים הרבה אנשים לתפילת שחרית חגיגית, אבל קודם כל בערב שזה באמת ככה ריקודי אחרי התפילה. ריקודי של אחרי התפילה בעזרת השם לטובה ולברכה.