אני מסתובב עם המחשבה שסיבה מסובב. אם אתה תלחץ על הדלת, היא תיפתח. זה החוק. אם תפתח את הברז, יצא מים. יש סיבה מוסרית שיש תהליכים בעולם שהם צריכים להיות. זה יחס לתורה ומצוות. אפשר להגיד שהתורה היא סיבה מסובב. אם תעשו עבירות, אין שכר. אם תעשו מצוות, יש שכר. זו רמה אחת. הרמה היותר גבוהה היא מוסרית – שככה צריך להיות.
מנהגי ציצית בקריאת שמע בעלייתור הראשון, לפני כאלף שנה, היה מנהג להניח את הציציות על העיניים בזמן קריאת שמע. זה משום "וראיתם אותו". יש אנשים שנוהגים לנשק את הציציות בכל פעם שכתוב "ציצית". זה מנהג, לא חובה. יש דינים של בגד או זמן, כמו להוציא את הציציות בקריאת שמע. בזמן קריאת שמע, יש מנהג להחזיק את הציצית ביד שמאל כנגד הלב, כי "והיו הדברים האלה על לבבך". זה מנהג פחות מוכר, אבל יש לו מקור. יש גם דיון על מתי להתחיל לחנך ילד במצוות, כמו להחזיק ציצית בזמן קריאת שמע.
הדרכה לחסידות רבי נתונאי גאון אמר שצריך להחזיק את הציציות ביד בזמן קריאת שמע. זה לא חובה, אלא מידת חסידות. יש דברים דינמיים שמתפתחים עם הזמן. למשל, לפני ארבעים שנה, מי שהיה מהדר במצוות היה נחשב לחסיד. היום זה כבר יותר נפוץ. יש הבדל בין מה שהיה מקובל אז להיום. הריבש כתב על כך בתקופת האינקוויזיציה. אנשים שהמירו דתם בלחץ ורצו לחזור ליהדות היו צריכים לעבור תהליך קבלת חבירות. יש דיון על האם להסתכל בציצית בזמן קריאת שמע זה חובה או לא. הריבש אומר שזה לא מצווה בפני עצמה, אלא עניין. כדאי להסתכל בזמן ההתעטפות, ולא לחכות לקריאת שמע.
משמעות ההסתכלות בציצית הריבש מסביר שלהסתכל בציצית זה לא המצווה עצמה, אלא תכלית למצווה. זה מביא לידי זכירה ועשייה. אם אתה רוצה לראות בזמן ההתעטפות, זה מקיים את המצווה. הוא אומר שזו לא חובה, אלא עניין יפה וחשוב. הריבש גם מתייחס לשאלה האם צריך למשמש בתפילין כמו בציצית. הוא אומר שכן, כי חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה, כמו שכתוב בגמרא. זה כדי שלא ישכח ויצא עם התפילין בשבת. אל תדאג, כי חייב עדיין למשמש בתפילין בכל שעה ושעה. אם תשכח על האוזן של החייד, זה חלק ממנו, ישכח. עת של ברוך מושבייה, ישכח. אבל הנה, תוריד, הנה חינם, זה טוב למשמש בתפילין. אז אל תגיד לי, אולי גם תמשמש בתפילין. כן, כן, נמשמש בתפילין. עכשיו, מה קרה בחומר מציץ? ומה ציץ? שאין בעיה להזכרה אחת, שם הבעיה אחד. אמרה התורה, ועל מצחות תמיד של הכהן, מה הכוונה? שולח שיח דעתו ממנו. אם ציץ, צריך לזכור, יש לי ציץ על הראש, לא לשכוח ממנו. תראו זה כאן בחומר, ציץ, שיש בהם כמה הזכרות, על אחת כמה וכמה. סתם מעניין, שמה שכבר אומרת, אם היית שואלים אותי, מה יותר משמעותי, ציץ או תפילין? אה, ציץ, לא. ציץ זה שהזכרה אחת, אמנם זה כהן גדול. תפילין זה כמה וכמה.
משמעות המשמוש בתפילין ואז הוא אומר, אז רבה, ואם כשמגיע ל"וקשרתם אותם" ממשמש בהם, קושי, כן, שמנהג יפה, כן, אתה נחמוד, אתה לא מפחיד אותי, שאתה אומר לי, אולי גם אתה משמש בתפילין, כן, אתה מנשק את הציצית, אתה משמש בתפילין, מצוין. כן, הרבה עניינים, ראינו פה קודם, כן, כאן בספר העירה, גם בתפילין, כן, גם בתפילין. עכשיו, מה שהקשו, עשו כאן בלי מזוזה, אז אמרנו, אם בציצית, אולי גם בתפילין, מצוין, תן לך הביתה, אין לו העניין. שאומרים במה שהוא לבו, שבזמן לפניו, לא אמרו במה שהוא קובע בקוטל, לא לפניו, כן, אתה עמוד עם סכן, אתה אומר לי גם, נשק את המזוזה. עכשיו אני אומר, זה הכל עניין, מנהג, זה לא, עכשיו היגיון, יש היגיון למשמש בתפילין, ודאי, שלא לשיח דעתו, לזכר ולראות את הציצית, מצוין, זה לא לפניו, זה בקוטל. ועוד שבציצית תזכיר על כתוב הראייה, כדי שיבוא לידי זכירה. בתפילין גם כן, שמשמוש בהם מצווה, כדי שזריז בהם. כן, למשמש בתפילין זה לא רק לזכר מהמצווה, זה גם האמת, שלא לשיח דעתו. אדם בתפילין יכול לשכוח שיש עליו תפילין, ודאי פעם, תמשמש, ציצית, לראות, מזוזה, לא קשור, לא כדור בתורה, ומשמשתם במזוזה, הוריתם את המזוזה, מזוזה, תשם וזהו. ואומר, ואם הסכן כשמזכיר, ששרתם, משום חיבוב, מצווה, מצוין, כושר כן, שמפליא לעשות, אבל במזוזה אינו כן, ולכן שוב הוא חוזר ואומר לו, איכוז ומנגך, אל תרף, והמלאגים עליך בזה, לא יפה הם עושים, עד כאן יש שונות.
הבנת מנהגים והלכות כלומר, רואים פה מה שכמו שארתי, יש לי דברים פרופורציה, מה המצווה, מה המנהג, אבל אתם רואים פה דיון שלהם, יו הרע, מלאגים, לא להתייחס, לא להתייחס, כן לחוז מהמנהג, זה לא שחור לבן, אתה תעשה מה שאתה רוצה, ושיחשבו עליך מה שרוצים, אז הוא אומר, אם זה מנהג יגיוני, וכמו שאמרנו, חלק עושים אותו, הכל בסדר, שיהיה ליגו עליך. כמו שאמרנו, היום כבר אנחנו נמצאים במקום אחר, שהיום, כולם ממש משים, כולם, זה ממש כתוב בסדור כבר, זה, אז בטח, אבל רק עמדת זה עקרון שאתה יכול לשים אותו ללמוד דברים. אם אתה רוצה שיהיה לזה אתרוג מיוחד, לספר לכולם, אני קניתי אתרוג, אני לא יודע מה, לשמוע את זה לעצמך, את כל הרחובות ש… כמובן רוצים בקיץ, בשביל מה? לספר. יו הרע, יו הרע, שאתה יצא מה… הייתי, והייתי, והייתי, וקניתי, עכשיו לגבי הנשיקה, לפעם האלה למדתי שנשיקנו מנשיקות תיר, כל פעם שאתה מנשק, תפילין, וזה, זה אחר בתשירה שלי, רק צריך שהנשיקה לא תפלה לדיבור, שאתה אומר, הוא קשרתן, לא, הוא קשרתן, נשיקה, לא, ואיזה הוא קשרתן, ולא בין ציצית, אחרת, מה שנקרא, זה צס חרובי הפסדו, יש פה עוד איזה גאולה גם, שרק שריק, שרק שרק, טיפו.
הקשרים בין ציצית ותפילין טוב, עוד דבר, שעות זמן, כן, כתב הרבי מרקנתי בסופו של צח לך, שהציצית, שמסתכל בציצית, הנה, שעתם שתיים או ארבע, זה דעתו, שוב, זה ראשון, אז מסתכל בשתי צציות שלפניו, לא את כל הארבעה, לפחות להסתכל, הוא לא מדבר על לנשק או לאסוף, ארבע כנפות הארץ, ההסתכלות, בשתיים לפניו, שבהם עשרה קשרים, כן, רמז להוויות, עד כאן נשונו, והיו זה ש, אני גם מתכוון פה, רב ואמר, עשרה ספרות, זה טעות, יש פה למטה, עשרה ספרות, אה, יש פה עוד הערך, שומע, אני עוד מעט אחזור עליה, זאת אומרת, זה כנגד עשרה ספרות, כן, ואני שמעתי עוד, שכל אחד מציציות, יש פה חמישה קשרים, ושמונה חוטים, כי מינן אחד, כן, ושלוש ששרה, ומשם החבר, שתי ציציות שלפניו, מסתכל בהם, עולים כאביו, כי מינן שם הבעיה, טוב, יש פה זה עניינים, קודם כל ראינו כמו בטור, שכל הציצית זה תפרש, ועוד, אה, שמונה חוטים, חמישה קשרים, וגדלת לתריאג, כל ציצית זה חמש, שתיים זה עשר, כנגד עשרה ספרות, אה, יש לך שלוש ששרה, אחד, שתיים, עשרים ושש, שם הבעיית כנבא, כן, עשרים ושש, עשרים ושש, זה, זה החזמון הגדול פה. עכשיו עוד מעניין תארה חשובה, זה לא זה, לא זה, הבעיה, היו כתי ובקי, יש תארה חשובה, אני, ככה זה נקרא שם הבעיה, היו כתי ובקי, אה, אולי במחשב זה יוצא לא טוב, לא, לא, לא נכון, לא נכון, עדיין לא, אה, זה טעות פה, לא, לא, צודק, לא, יש פה סתם בהדפסה, בהדפסה זה טוב, הבעיה, הבעיות כן ובקי, זה 26, הוא סופר את המילה, אני ראיתי, יש טעות, אבל זה לא קשור, גם פה, תסתכל, שמונה חודם, חמישה, עשרה ושלוש עשרה, שם הבעיה, אה, הבעיה, היא הידיעה, כי זה לא הכוונה, שם הבעיה זה יוצא לא טוב, ברור, לא כותבים, לא, ככה זה נקרא, נקרא שם הבעיה, אוקיי, אז שמולה להגיד, וגם אחר כך זה גניזה חמורה.
הבנת הקשרים והמשמעות הרוחנית עכשיו יש פה עוד הערה, שאין לכם אותה בהגיונות והערות, למה ההגיונים כל כך, כל כך נחרדו מזה שאנשים, כן, אמרנו, שחבר אחד כתב, שהורידתם אותו, יש מצווה לרות, אמרו, לא, לא, אין מצווה לראות, יש מצווה להתעתף איזה ציט, אבל כל מנהג יפה מאוד, עכשיו פה מסכים בהגיונות והערות, אולי למה הגיונים כל כך נלחצו מהמנהג הזה, איזה שטות, ואולי גם תרוץ המזוזה, ויוערה וזה, הוא כותב, שהם פחדו מהקראים, כמו שמענו קודם, עכשיו הקראים כתוב בתורה, בשם הכתב הורידתם אותו, אומרים, זה, יקראו מצווה ציט ציט, אם לא ראית את המצווה לא עשית כלום, אנחנו לא אומרים ככה, אם אדם לא יתעתף איזה ציט, תחת הבגדים, שכח ממנה, לא יסתכל, הוא קיים מצווה, כן, לא יסתכל בכלל, כלום, גם כשהוא יתעתף, הוא אומר, הוא קיים את המצווה, הקראים יגידו, מה פתאום, כתוב הורידתם אותו, אז זה מה שבגלל זה הגיונים יצאו נגד רק פתאום לראות שלא נהיה קראים, ונגיד, אם לא ראית לו, קיים את המצווה, אני אומר, זה גם לימוד, כל דבר דעת, אם זה מנהג, הלכה, דין, מעכב, כן, כמו שמעתי שלא, עכשיו מישהו שאימא לא נשק את המזוזה, והוא כופר, עשו צוותו לא מעניין, זה רק כל זה מנהג, לא נשק מזוזה, לא נשק ציט ציט, המצווה הייתה להתעתף לציט ציט, לקשור אליך תפילין, לשים מזוזה, חיבור מצווה, זה העניין, אבל לא התבלבל, אז בגלל זה, הם לא רצו שתהיה טעות של קרים, שזה עיקר המצווה, זה הוריתם אותו, זה הרעיון, כמו שאומר, תחליט את המצווה, לראות, לזכר לעשות, אבל, זה לא תנאי מתנאי המצווה, לא, זה הרעיון, יש בתורה דברים שעצם המצווה, כן, הרעיון, המטרה, לא, זה, יש שינה לראות, אבל, זה יותר מטרה, זה לא עצם המצווה, כמו סוכה, למען ידוד דורותיכם, כי ישרתי בני ישראל, יצאה בסוכה זה, לשבת, ולברך כי את המצווה, הרעיון הוא למען ידוד דורותיכם, אז אנחנו לא נעשה טקס ידוד דורותיכם, כי זה הרעיון, אומר גם פה, לא להתבלבל, שלא נחשוב שההרייה זה עצם המצווה, זה לא עצם המצווה.
הבנת הקשרים והמשמעות הרוחנית טוב, נמשיך עוד, יש לנו כמה דקות, נשיך בבית יוסף, רשבי, יש לכם את זה בדף, כן, טוב, אולי נשיין את הסימן היום, רבי שמעון בן יוחאי אומר, זה הופיע בתור, כל עזר ממצווה ציצית, זוכה באורי פני שכינה, אומר רבי תעשה גם זה שם, כן זה הכל גמרה בשיחת מלאכות, פרש רשי, איך זה קשור אורי פני שכינה, כמו שראינו, כתיבה ח' אוריתם אותו, וכתיבתם אותו תעבוד, זו הגמרה, זה הופיע בתור, כתיבה ח' אוריתם אותו, כתיבתם את השם הוקחת תירה, ואותו תעבוד, תירה, ראייה, זה מאפשר לראות בני שכינה, רשת גשמר, זה גם גמרה שם, כל הזה מצוות ציצית, זוכה שמשמשים לו 2,800 עבדים, כן ראינו את המספר הזה, איך הוא הגיע ל-2,800 עבדים, בבית הספר זה את החשבון, כן הפסוק אומר, באזחריה, אשר יחזיקו עשרה אנשים, מכל לשונות הגויים, יחזיקו בכנף איש יהודי, כן זה לעתיד לבוא, עמדו זרים הרוצונך, עשרה אנשים ילבו יהודי, מהבטיחים, חלק תשעה מיליארד, לתשעה מיליון יהודים, בוא נראה כמה יפה, תוסיף עוד, אומר בית הספר, הוא פירש רשת, מה זה בכנף איש יהודי, זה לא כפשוטו שעשרה אנשים יחזיקו לו בבגן, בסחר הכנף, יחזיקו בכנף עשרה אנשים, מכל לשון, בכל לשון יש לנו שבעים, הרי, שבע מאות, יש שבעים לשון, יש לנו שבעים לשון, יש לנו שבעים לשון, עשרה אנשים זה שבע מאות, וארבע כנפות יש לו, הרי, אלפיים ושמונה מאות, יש לנו, יש לנו עשרה אנשים, יש לנו שבעים לשונות, כפו עשר זה שבע מאות, ארבע כנפות זה ארבע, כפול ארבע, הגענו אלפיים, שמונה מאות, עבדים, שמשמשים לו, עכשיו פה אני חייב לומר דברי הרמב״ם, הרמב״ם כותב, שמישהו חושב שהגדות חזל, הם כפשוטו, הוא פטי, זאת אומרת אם מישהו פה מהישום חושב, מדמיין לו, אלפיים ושמונה מאות עבדים, אז זה לא יקרה, זה רעיון, ברל אומר ראוי, כן, שם התבלבל, זה קצת גם הייתי אומר, קראים, שכתוב מה שאומרים איזה יופי, אלפיים ושמונה מאות עבדים, זה לא, זה לא יקרה, זה לא כפשוטו, זה רעיון, רעיון רוחני פנימי, ולא, לא לצפות לקיום שזה, כתוב אני מוגיע לסבל זה מפני שיקירו, זה הרעיון, בזמן ארוך קמה גדולה מצווה זו, וכי שהגנה עלינו בגולה, הוביעה אותנו אל חיי העולם הבא, הגולה מגיד, וואי, עכשיו אנחנו בינים מה ציצית עשתה לעם ישראל, שמראה עליו, כן ידוע, חיילים היום, לחימה עושים מלאים ציצית, הלאה, עטור מסוים אומר, בכל עת, יהיו בגדיך לבנם, כן זה ציטוט מהעתור, זו מצוות ציצית, ושמן על ראשך עליך שר, זו מצוות תפילין, כלומר, תפילין היום אנחנו לא עושים, זה הרעיון באמת שדיברנו על התחיית הסימן, אמר, אמרנו ציצית אפשר להיות כאן כל החיים, הכל בסדר, כי זה מצוות תעשה, אם יש בה, דיברנו, שלא אחכן, אבל יש עניין, בכמה עניין אומר, אומר, הפטור מצטט ספרי, כל הזמן, וגם תפילין, אם היינו זוכרים פעם זה היה כך אנשים, כן, הפסוק אומר, כל עת יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך עליך שר, כלומר כל הזמן, אם היינו זוכרים תפילין כל היום, אז אומר פרק שואל, בסרט שבת, הוא פירש, כן, הוא פירש רשת, זה ציצית, שמלובן הבגד, איפה אתה רואה פה ציצית, כתוב, בכל העת יהיו בגדיך לבנים, אולי זה כפשוטו, אז אומר ציצית, זה בגד מלובן, על החוטים דיברנו, יש לבן ויש תחילת, עכשיו, שמן על ראשך לך שר זה תפילין, מה זה קשור, שם, שם הטוב, משמן הטוב תכתיב, ברוך עולמי הארץ, כי ש השם נקרא אליך, ותן הרבי אליעזר הגדול אומר, אין לו תפילין שבראש, זה שם השם, זה תפילין, עם השין, ועדן התוהיות שיש שם בראש, וזה, היום אנחנו יודעים, זה מול האויבים שלנו, זה מה שמנצח, שיש לנו את ההבנה שלנו, את הקורנות שלנו, זה משנה אותם, אם ישר מבינים, כשאנחנו, מיד עכשיו אני אספר לכם סיפורים, ידעו שמרות שאני שומע משהו שמשרתים שם, איך כשאנחנו שמים עלינו תפילין ציצית, הם מיד מבינים, הלאה, הרבי אליעזר הוא אומר, כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, ציצית בגדול, מובטח לו שהוא לא הכתה, גם פה אני מרשה לעצמי להגיד, שרק פטי כן, רק פטי חושב שזה יותן לך חסינות מילה מטאים, יש אנשים שיש להם תפילין וציצית והם חוטים, אז למה הוא אומר מובטח לו שהוא לא הכתה, זה עוזר, כמו שאומר הרמן, אתה לא אמור לכתוע, אם אדם החליט לכתוע, אף אחד לא יעצור אותו, גם התפילין וגם הציצית לא ימנו, לכן אומר לוי את הדרים האלה כהבנה רעיונית, 2800 עבדים, אמירה רוחנית, מובטח שיש לו לא הכתה על זה, זה ודאי פועל, אבל זה לא 100%, לא שנתי תפילין, ציצית, עכשיו אני יכול לסתובב במקומות שיש לשמור ואני לא הכתה, אין דבר כזה הפרק התחיל את בשרש, כן הפסוק שם, חוט הממשלה שלא ינתק, מה זה חוט הממשלה? תפילין וציצית זוזה, שמה הקשר ביניהם תפילין של ראש בזרוע לא חשיב אלא כאחד זכנה לסימן קפה דיון שאלים בראשונים האם תפילין זה שתי מצוות או מצווה אחת אחת הנפקמינות שהאשכנזים מכנים שתי ברכות על תפילין ושל ראש, פרש רשי עוד סביב לירם עושים מצוות די חצם נכעת, כן שאומר חולים על החשב חולים על החשב, שניים וחצם זה מה חתם, ראש כתב כן, נשום דקה שאלה מה אם הייתי רבי לעזור בני עקוב, מה יקרה זה חולה מלאך השם שניים ולירם הרי מה אמרנו, מי שיש לו תפילין וציצית, שמור שנאמר, חולה מלאך עליה אבל מה זה קשור, זה מלאך ושני תפילין זה שתי הגנות שונות זה הקושייה זה לא מהירים להקמים מצוות אלא בעירי שמיים וגם בעיר חצם, מה השמעה שמצילה מפגע עולם הזה אתה אומר עולם הבא, חפרש דני עירים ומחרדים את בר השם לקיים מצוות אהב ועדק, אמר בעיר חצם, ללומר שמצילה מנה חצם, כלומר ראש שרוצה להראות לנו שחולה מלאך עליו, השם לעירי אבו החצם, זה לא הצעות גשמיות, בעירי אבו זה מקיים מלאך מצוות, זה בדיוק התפילין והציצית, זה לא שני דברים, זה אותו עניין חונה מלאך השם, שמי לרבי החצם אם אתה עיריה, מקיים מצוות יש לך הגנה מעבירות אחר כך, עוד משפט אני אסיים תלית קטן עם טוב ללושון למלבושים ומתחת נתבר קודם כל לגבי שהתורה מגנה, בקשה אני חייב להגיד את זה שרת החוק הגיוס וכל הבלגן אז מה החרדים אומרים בזכות לימוד תורה תורה גונה או מצלה מגנה או מצלה זה הבית הוסף פה מעבירות, לא מעחמאס לא כתוב שאם אתה לומד תורה אז האיראנים לא יראו טילים עכשיו עוד דבר ששמענו דקה ראינו פה שהציצית והתפילין שאנחנו מניחים, אז הם יראים מאיתנו, היום ויום רואים את זה בכל החמות שלנו שכשאנחנו יודעים מי אנחנו, הם מיד מבינים את זה אולי שמעתי אם יש היום דבר שנקרא בגלול מכירים את זה? נער נער אחד נער בישובית של ערבים נער בן 16 לא, לא, תשמור לפני זה הם הורידו, אז הוא עכשיו אמר יהיה בה הכל, הם לא מורידים נער בן 16 בישובית יצא בלילה עם דגלים התחיל להנסים דגלים כל 100 מטר, בא ערבים הורידו, על כל אחד שהם הורידו שם 2, הורידו שם 10 באותו רגע, הם לא מורידים באזור שאני גר, דרום החברון כפרים עוינים הדרום אף חירבו לא, גם מקפשים צדים, כפרים דגל, דגל, דגל, הם לא דוגים למה? איפה השינוי? הם לא נהיו אוהבי ישראל זה שינוי אצלנו, וראו כל עמי הארץ, כשם השם נקרא לך, ויראו זה שינוי אצלנו זה בדיוק מה שכתוב פה, שם ציצין ותפילין זה נשק מונע יותר טוב מכבד ברזל, למה? כי השינוי אצלך רגע שאתה מבין מי אתה הם מבינים את זה בימי המשפט שאני מאוד הערכתי
