אודותינו

הישיבה נוסדה בעיר ימית, ולאחר חורבן ימית הועתקה לנווה דקלים שבגוש קטיף. 
בשנת ה'תשנ"ז חודשו פני הישיבה על ידי הרב גבריאלי שליט"א בתמיכה והכוונה של הרב יהושוע ויצמן שליט"א ראש ישיבת מעלות וראש מוסדות בנ"ע.

בשנת ה'תשס"ה פונתה הישיבה עם העקירה מגוש קטיף והמבנה המפואר של הישיבה נהרס בידי פורעים ערבים.

לאחר שנתיים וחצי של שהייה זמנית בישיבת בנ"ע – "בית יהודה" בכפר מימון, בשנת ה'תשס"ז עברה הישיבה אל מקומה הקבוע בעיר אשדוד, על מנת להיות שותפה לעיר ובהתבססותה הרוחנית והערכית.
הגעת הישיבה לאשדוד הייתה מתוך האחריות והשותפות שצריך להיות לעולם התורה ביחס לתהליך הרוחני הערכי והמוסרי שהעם עובר.
מתוך מגמה זו, פני הישיבה לעיר ולקהילה, בפעולות רבות ומגוונות.

בישיבה לומדים כיום כ–170 תלמידים ואברכים. רבע מהם משרתים בשירות סדיר בצה"ל במסלול של ישיבות ההסדר.
דרכה של הישיבה מבוססת על תורת ארץ ישראל לאור משנתו של הראי"ה קוק הן בבניין האמונה בזיקה לדור ולתקופת הגאולה, הן בהיבט הלימודי בכלל ולימוד הגמרא בפרט, והן בהיבט החינוכי.

הצוות שלנו

ראש הישיבה

הרב דוד גבריאלי

נולד בחיפה בשנת תשכ"א.
למד בישיבת בנ"ע כפר- הרא"ה,
למד שנה במרכז הרב ובישיבת ההסדר והכולל בישיבת הגולן.
השתתף במלחמת שלום הגליל כלוחם שריון בגדוד 53 חטיבה 188. 
שימש 7 שנים כר"מ בישיבת מעלות אצל מו"ר הרב וייצמן שליט"א.
מאז תשנ"ז משמש כראש ישיבת ההסדר – "נווה דקלים".

הרב נח ויז'ונסקי

נולד בשנת תשי"ח.
בוגר ישיבת נתיב מאיר ו-11 שנות לימוד בישיבת מרכז הרב.
מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל. 
מכהן כרב קהילת קטיף מאז שנת תשמ"ז – בתחילה בגוש קטיף וכעת במזרח לכיש.
רשם נישואין ברבנות האיזורית לכיש.
מלמד בישיבת ההסדר נווה דקלים מאז שנת תשנ"ה.

הרב בני'ה ליפשיץ

בוגר ישיבות: כפר הרא"ה, שעלבים, מרכז הרב, כולל מ.ג.ל. בגוש קטיף.
מוסמך כרב צבאי מטעם הרבנות הראשית הצבאית.
בוגר קורס מאמנים וקורס "שנים-עשר צעדים" לטיפול בהתמכרויות.
יוזם ושותף בצוות התפעול של קרן "מאמין וזורע". 

מקים "מרכז יהודי" לאמונה וחזרה בתשובה בעיר אשדוד.

הרב שלומי דיאמנד

נולד בירושלים בשנת תשל"ג.

בוגר ישיבת ירושלים לצעירים, מעלות ומרכז הרב.
בשנת תשנ"ט הצטרף לצוות המכינה הקד"צ בעצמונה שם שימש כר"מ עד חורבן גוש קטיף בשנת תשס"ה.

מאז ועד היום – ר"מ בישיבת ההסדר נווה דקלים.

משמש כמדריך חתנים לציבור בעיר אשדוד.

הרב אלירן דרי

נולד באשדוד בשנת התשמ"ה.
למד בישיבת נווה הרצוג בשנות התיכון שלו, ולאחר מכן בישיבת "נתיבות דרור" בתלם. 

בשיעור ב'  עבר ללמוד בישיבתנו בתוכנית של כולל ההלכה עם הרב אלדד שרעבי ועם הרב נח ויז'ונסקי ובתוכניות שונות.

בעל תואר ראשון בהוראת המתמטיקה ממכללת "ליפשיץ". 
בעל תעודת סופר סת"ם ממשמרת סת"ם.
מוסמך לייעוץ זוגי ומיני ובעל התמחות באישות וקדושה מטעם מכון פוע"ה.

מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל ומשמש כמשיב בענייני טהרה לציבור הרחב.

הרב אלעד ביטון

יליד אשדוד.

בוגר ישיבת ההסדר קרני שומרון.

לימד בישיבת ההסדר בחולון, בבית "מים" מבית מעייני הישועה בכפר סבא ולימד יהדות בתיכונים "חילוניים" בגוש דן במסגרת תנועת – "אל עמי – אל עצמי". 

משמש כיועץ זוגי ומדריך חתנים לציבור בעיר אשדוד.

מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל.

הרב יהודה פליסר

נולד ברמת גן.

למד בישיבת מקור חיים ולאחר מכן בישיבת ההסדר בירוחם. לאחר נישואיו למד במגוון ישיבות, בהם ישיבת  ההסדר רמת גן, ולאחר מכן במסלול לימודי דיינות בכולל "ארץ חמדה".

שימש כר"מ בישיבת הכותל ובישיבת נוף הגליל.

כיום מתגורר בקריית מלאכי, משמש כר"מ בישיבה משנת התשפ"ו.

הרב אומר אלשיך

גדל בבני דרום.
למד בישיבת תיכונית ׳צביה קטיף׳ ולאחר מכן בישיבת מעלות.
שימש כר"מ בישיבת מעלות והחל משנת התשפ"א משמש כר"מ בישיבה.

הרב עידו זאב

נולד באפרת בשנת התשנ"ט.
למד בישיבה התיכונית דרך אבות בשנות התיכון ולאחר מכן בשיעור א' הצטרף לישיבתנו.

בסיום מסלול ההסדר המשיך ללימוד בכולל ההלכה עם הרב נח ויז'ונסקי.

בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מטעם האוניברסיטה הפתוחה.

מלמד בישיבה משנת התשפ"ז.

מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל ומשמש כמשיב בענייני טהרה לציבור הרחב.

הרב רפי מלול

נולד בפתח תקווה בשנת תשל"ח. 

למד בישיבה התיכונית נחלים, ובישיבת עטרת כהנים בירושלים אצל הרב שלמה אבינר כתשע שנים. 

מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הצבאית.

בעל תואר שני במנהל חינוכי. 

רב בית הכנסת וקהילת גומל חסד באשדוד, ועוסק שנים רבות בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי. 

מלמד בישיבה משנת התשפ"ז.

דרכה החינוכית של הישיבה

דרכה הלימודית והחינוכית של הישיבה, יונקת מתורתו של הראי"ה קוק זצ"ל.
הראי"ה קוק מבאר עפ"י חז"ל שלעובדה שעם ישראל חוזר לארצו, יש השפעה על דרך לימוד התורה ועל החינוך, זוהי תורת ארץ ישראל.
תורה שמתפתחת על פי סגולותיה המיוחדות של ארץ ישראל, הקדושה שבה, אוירה המחכים.
טבע מיוחד זה של הארץ משפיע על לימוד התורה ועל חיי התורה, זהו יסוד ושורש ההבדל בין תורת חו"ל לתורת ארץ ישראל, עליה אמרו חז"ל 'אין תורה כתורת ארץ ישראל'.
אמנם לשלימות הופעת תורת ארץ ישראל נזכה לעתיד לבוא, עם שלימות גאולתם של ישראל אולם ,בתורת הגר"א למדנו שהיסוד שמלמדים חז"ל שהגאולה קמעא קמעא, נכון לגבי כל רבדיה ותחומיה של הגאולה, על כן – כשם שתפקידנו להיות שותפים בגאולת הארץ, כך גם עלינו שותפים להיות שותפים בגאולת התורה בארץ.
תורת ארץ ישראל:
תורת ארץ ישראל כוללת את כל מקצועות התורה, ובאופן כללי שני חלקי התורה המעשי והרוחני, ההלכה ואגדה. 
התלמידים עוסקים בישיבה בין בלימוד אישי ובין בשיעורים במקצועות השונים שבתורה: גמרא עיון ובקיאות, הלכה ומדרש, אמונה ותנ"ך, חסידות ומוסר.
השיעורים הייחודיים שקשורים לתורת ארץ ישראל, הם השיעור הכללי בגמרא, שיעור במדרש ושיעור בתלמוד הירושלמי (באותה מסכת שבה עוסקים בלימוד בתלמוד הבבלי). מלבד זאת שיעורים אחרים בעיקר במשנתו של הראי"ה קוק, עוסקים ומפתחים את האמונה ואת האישיות בכלל על פי השקפתה של תורת ארץ ישראל.
תורת ארץ ישראל אינה רק כוללת אלא גם מאחדת את רבדיה השונים של התורה, כך גם נלמדות בישיבה סוגיות הגמרא על פי סברות מוסריות ורוחניות.
מתוך כך בא לידי ביטוי עיקרון נוסף של תורת ארץ ישראל– האיחוד בין התורה והחיים. אין התורה, הרוח והנשמה סותרים את רובד החיים הקשור לגוף ולחומר. ארץ ישראל במהותה מגלה את הקדושה שבחיים, איחוד התורה והחיים. ערך זה בא לידי ביטוי בלימוד, כאשר ענייני הסוגיא מתקשרים לערכי החיים השונים הרוחניים. ערך זה הוא יסוד השקפתי וחינוכי בישיבה.
איחוד בין התורה לחיים מחייב חיבור אמיתי בין האדם לתורתו, ובסופו של דבר חושף את ה'אות' המיוחדת של כל אדם בתורה ובחיים.
א. בחפץ לב.
עיקרון חינוכי בישיבה הוא 'חפץ לב'. מצד אחד המסגרת היא כללית, של סדרי לימוד גמרא ושיעורים שונים, אולם עם זאת התלמידים בונים את סדר יומם, בהתאם לשלב בו הם נמצאים, בניה זאת נעשית בליווי אישי של ראש הישיבה והרמי"ם.
ב. הגדרת מטרתה הכללית של הישיבה. 
על פי הדרכתו של הראי"ה קוק זצ"ל מטרת הישיבה אינה רק לגדל רבנים אלא גם להצמיח תלמידי חכמים בעלי בתים. תלמידי חכמים המשלבים באישיותם את החיבור לחיים, ומתוך כך שותפים באופן מעשי בקוממיותו של עם ישראל בארצו בכל שטחי החיים, מתוך קומה תורנית ואמונית. 
מתוך תפיסה רוחנית זו, בחרה הישיבה לקבוע את משכנה החדש בעיר אשדוד. כדי להיות שותפה, בבניית הקודש בתוככי עם ישראל בארץ ישראל.

ואנחנו תפילה ששליחותינו זו תצלח בידינו, ונראה ברכה בלימודינו בתוככי הישיבה, בהצמחת תלמידי חכמים ארץ ישראליים בעלי בתים, ובהשפעה ותרומה לתקומתה הרוחנית של העיר אשדוד.

תולדות ישיבת ההסדר נווה דקלים

ישיבת ההסדר נווה דקלים הוקמה בחבל ימית שבסיני, עברה לאחר פינוי ימית לגוש קטיף, ולאחר פינוי גוש קטיף קבעה את מקומה בעיר אשדוד. לאורך השנים שמרה הישיבה על רציפות של לימוד תורה, שירות צבאי, חינוך ועשייה קהילתית, גם בתקופות של שינוי ומעבר.

הקמת הישיבה בימיתֿ

ראשיתה של הישיבה בשנים תשל"ה- תשל"ו, לאחר מלחמת יום הכיפורים. באותן שנים עלתה בפני הרב משה צבי נריה זצ"ל השאלה היכן נכון לחזק את עולם התורה – במעלות או בחבל ימית. תשובתו הייתה להקים ישיבות בשני המקומות. כך נוסדו ישיבת מעלות וישיבת ימית, שלימים הפכה לישיבת ההסדר נווה דקלים.

הרב נריה הטיל את משימת הקמת הישיבה על הרב אברהם סילברט, וביקש ממנו להיות שותף בניהולה. בראשיתה עמדו בראשות הישיבה הרב יעקב אריאל שליט"א, שכיהן אז כרבו של כפר מימון וכראש ישיבת “בית יהודה”, ואחיו הרב ישראל אריאל שליט"א, שכיהן קודם לכן כרב פיקוד צפון, ובהמשך כיהן גם כרבה של העיר ימית ולימים הקים את מכון המקדש.

באייר תשל"ז, 1977, עברה הישיבה למשכנה בעיר ימית שבחבל סיני. הישיבה פעלה בעיר כמוקד תורני ורוחני של תורה והתיישבות, וחיזקה את החיים היהודיים בעיר ובחבל ימית.

המעבר מימית לגוש קטיף
בשנת תש"מ, 1980, בעקבות הסכם השלום עם מצרים, החלה מדינת ישראל בתהליך של נסיגה מסיני ופינוי יישובי חבל ימית. באותה תקופה התמנה הרב יעקב אריאל לראש הישיבה.

בתקופת המאבק על ימית הייתה הישיבה שותפה מרכזית בחיזוק הרוח וההתיישבות במקום. מבנה הישיבה שימש מוקד כינוס ולימוד לאנשים רבים שבאו לחזק את ימית בתקופה שקדמה לפינוי. הישיבה המשיכה לפעול בעיר עד סמוך לפינוי.

בכ"ט בניסן תשמ"ב, 1982, פונתה העיר ימית, נהרסה, והשטח נמסר למצרים במסגרת הסכם השלום. יחד עם העיר נעקרה גם הישיבה ממקומה הראשון. לאחר מכן עברה הישיבה להיאחזות נח"ל בגוש קטיף. הגעת הישיבה למקום הייתה חלק מתהליך התבססותו של נווה דקלים כיישוב המרכזי בגוש קטיף.

הישיבה בנווה דקלים

בנווה דקלים הלכה הישיבה והתבססה. בשנים תשמ"ד- תשמ"ה נבנה היכל הישיבה במרכז היישוב. בית המדרש נבנה בצורת מגן דוד בעל שישה משולשים, והיה אחד המבנים הבולטים בנווה דקלים ובגוש קטיף.

את מבנה הישיבה תכנן האדריכל גרשון שבח, שתכנן גם שכונות מגורים ובתי כנסת מרכזיים בנווה דקלים. בעקבות חורבן מבנה הישיבה בימית, ביקשו ראשי הישיבה לתכנן מבנה חזק ויציב במיוחד. שבח תכנן מבנה בטון מזוין בעל נוכחות אדריכלית ייחודית, שצורתו נראית בבירור כלפי חוץ.

הרעיון לצורת מגן הדוד נולד מתוך מחשבה להציב במרכז היישוב בית מדרש יהודי בעל זהות ברורה ונראית לעין. במקום שמגן הדוד יופיע רק בתוכנית המבנה, הוא עוצב כחזית גלויה ובולטת, הנראית לכל מי שעובר באזור. כך הפך בית המדרש לאחד הסמלים המזוהים עם הישיבה ועם נווה דקלים.

על פי התוכנית המקורית, תוכנן גם אגף מגורים לתלמידי הישיבה שיקיף את חלקו הדרומי של המתחם, אך בשל קשיי תקציב הוא לא נבנה. תלמידי הישיבה שוכנו בפנימייה על בסיס בתים יבילים סמוך לבית המדרש.

צורתו של בית המדרש ביטאה גם את אופיו של גוש קטיף: ציבור מגוון המחבר בין תורה וחיים, בית מדרש, קהילה, התיישבות ועשייה. במשך השנים שימשה הישיבה בית מדרש מרכזי בגוש קטיף, ורבים מתלמידיה ובוגריה קבעו את ביתם בגוש והיו שותפים בבניין הקהילות והיישובים בו.

באולם הכניסה לישיבה שכן “קיר ימית” – מיצג זיכרון שסיפר את סיפורה של העיר ימית ושל המעבר ממנה לגוש קטיף. לאחר פינוי גוש קטיף פורסם כי “קיר ימית” נהרס ונגרס במהלך הפינוי.

בשנת תש"ן, לאחר שנבחר הרב יעקב אריאל לרבה של העיר רמת גן, הוא עזב את ראשות הישיבה. לאחר מכן כיהן בראשות הישיבה הרב יהודה זולדן, ולתקופה קצרה כיהן גם הרב מנחם פליקס.

התחדשות הישיבה

בשנת תשנ"ו, ביוזמת מרכז ישיבות בני עקיבא ובהובלת ישיבת ההסדר מעלות, נשלחו לישיבה בנווה דקלים אברכים ותלמידים במטרה לחזק את הישיבה. הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות, שלח את הרב דוד גבריאלי, שהיה אז ר"מ בישיבת מעלות, יחד עם הרב אלעזר אהרונסון, הרב קובי בורנשטיין וכעשרים תלמידים.

בתקופה הראשונה פעלה הישיבה כשלוחה של ישיבת מעלות. הרב דוד גבריאלי הוביל את הישיבה בפועל, בליוויו של הרב יהושע ויצמן, שהיה מגיע לישיבה מדי שבוע ומעביר שיעור כללי.

באלול תשנ"ח החלה הישיבה לפעול כעמותה עצמאית בשם ישיבת ההסדר נווה דקלים. מאז עומד הרב דוד גבריאלי בראשות הישיבה, ומוביל את דרכה בלימוד תורה, חינוך לאחריות ציבורית, שירות צבאי וחיבור לחיי המעשה.

העקירה מגוש קטיף

בשנת תשס"ה, 2005, החליטה ממשלת ישראל לבצע את תוכנית ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון. במסגרת התוכנית פונו יישובי גוש קטיף, ובהם נווה דקלים.

הישיבה נותרה במקומה עד יומה האחרון. בי"ב באב תשס"ה נעקרה הישיבה פעם נוספת ממקומה. לאחר הפינוי נהרס ונשרף מבנה הישיבה, וחלקים ממנו נבזזו ופורקו. צורת מגן הדוד של בית המדרש ההרוס הפכה לאחד הסמלים המזוהים עם פינוי גוש קטיף.

לאחר הפינוי עברה הישיבה באופן זמני לכפר מימון, שם המשיכה בלימודיה ובפעילותה עד למעבר לאשדוד.

המעבר לאשדוד

המעבר לאשדוד לא היה מובן מאליו. לאחר הצעות שונות ולבטים ממושכים, קיבלה הישיבה, בראשות הרב דוד גבריאלי ובניהולו של מנכ"ל הישיבה שלמה ונחוצקר, את ההחלטה לעבור לאשדוד.

הבחירה באשדוד נבעה מהרצון להגיע לעיר מרכזית וגדולה, שבה תוכל הישיבה לשלב בין בית מדרש חי לבין פעילות חינוכית וקהילתית, ולהביא קול תורני-ציוני המחבר תורה, שירות, אהבת ישראל ואחריות ציבורית.

בח' בטבת תשס"ח עברה הישיבה למשכנה בעיר אשדוד. המעבר לאשדוד פתח בפני הישיבה מרחב חדש של פעילות בעיר גדולה ומגוונת. לצד המשך לימוד התורה והמסלול הישיבתי, החלה הישיבה להשתלב גם בעשייה קהילתית וחינוכית בעיר.

באשדוד התפתחה הישיבה בשני מישורים: בית מדרש פעיל ומרכזי לצד פעילות חינוכית וקהילתית בעיר. עם השנים התרחבה השפעת הישיבה במוסדות חינוך, בגני ילדים וביוזמות שונות המחברות תורה, אהבת הארץ ואהבת העם.

בשנת 2017 נחנכו מבני הקבע החדשים של הישיבה באשדוד. עם השנים התבססה הישיבה בעיר, ובנתה בה את ביתה מחדש.

מלחמת עופרת יצוקה

בתחילת מבצע “עופרת יצוקה”, כאשר העיר אשדוד נכנסה לטווח ירי הרקטות, קיבלה הישיבה מפיקוד העורף הוראה לפנות את מבני הקראוונים ולהפסיק את הלימודים במקום.

מתוך תפיסה שלימוד התורה הוא חלק מאחריותה של הישיבה גם בשעת מלחמה, ביקשה הנהלת הישיבה לשמור על רציפות הלימוד תוך הקפדה מלאה על הנחיות פיקוד העורף. לשם כך הועברו ספסלי בית המדרש, חדר האוכל והמגורים לאולם השמחות של בית הכנסת “משכן מאיר” הסמוך לישיבה, ושם המשיכה הישיבה לפעול בתקופת הלחימה.

הגרעין התורני באשדוד

בשנים האחרונות הקימה הישיבה גרעין תורני הפועל תחת מוסדות הישיבה. הגרעין הוקם מתוך רצון להעמיק את הקשר בין הישיבה לבין העיר אשדוד, ולחזק את הפעילות התורנית, החינוכית והקהילתית בעיר.

הגרעין עוסק בשיעורי תורה, פעילות חברתית, הפעלת גמ"חים ויוזמות קהילתיות נוספות. פעילות זו מבטאת את רצונה של הישיבה להיות חלק מהמרקם העירוני באשדוד ולפעול עם תושבי העיר ובתוכם.

מלחמת התקומה

בשמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה 6:30 בבוקר, התעוררו תלמידי הישיבה, בוגריה ובני משפחות הקהילה לאזעקות ולירי כבד לעבר העיר אשדוד. במהלך אותו היום והימים שאחריו נקראו בזה אחר זה תלמידים בוגרים, אנשי צוות ובוגרי הישיבה לשירות סדיר ולמילואים.

בחורי הישיבה ובוגריה נטלו חלק פעיל במלחמת התקומה. רבים מהם שירתו בחזיתות השונות – בדרום, בצפון, ביהודה ושומרון ובבקעה. במשך חודשים ארוכים נותר בית המדרש בעיקר עם תלמידי שיעורים א'- ב', שטרם התגייסו, בעוד רבים מרבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה שירתו במילואים ארוכים.

תקופה זו ביטאה את השילוב שמאפיין את הישיבה בין לימוד תורה, שירות צבאי ואחריות לכלל ישראל.

חמישים שנה לישיבה

בשנת תשפ"ו מציינת ישיבת ההסדר נווה דקלים חמישים שנה להקמתה. מאז הקמתה בימית, דרך שנותיה בנווה דקלים שבגוש קטיף ועד לפעילותה באשדוד, עברה הישיבה דרך ארוכה של לימוד, שירות, חינוך והתחדשות.

ציון דרך זה מחבר בין תחנותיה השונות של הישיבה – ימית, נווה דקלים ואשדוד – ומבטא את הרציפות שבין זיכרון המקומות שמהם נעקרה לבין המשך פעילותה כיום מתוך אהבת התורה, העם והארץ.

במהלך השנים הצמיחה הישיבה תלמידים ובוגרים הפועלים בתחומי התורה, הצבא, החינוך, ההתיישבות, הקהילה והעשייה הציבורית.

כיום ממשיכה הישיבה לפעול באשדוד, מתוך נאמנות לדרכה ולמורשתה, ומתוך מבט קדימה להמשך בניין התורה, העם והארץ.

ומתוך כך בעזרת ה', לתקן עולם במלכות שדי.

זוכרים את הגיבורים

יונתן אהרון גרינבלט הי"ד

תלמיד ישיבת ההסדר נווה דקלים ולוחם גבעתי. נפצע קשה בקרב ברפיח במלחמת התקומה, ונפטר מפצעיו בכ"א בתמוז תשפ"ד, 26 ביולי 2024. בן 21 בנופלו.
נפל ביום כ"א בתמוז תשפ"ד, 26 ביולי 2024

בכור חי סויד הי"ד

בוגר ישיבת ההסדר נווה דקלים, מחנך, איש אדמה וחבר כיתת הכוננות של שלומית. נפל בדרכו לסייע לחבריו ולתושבי פרי גן. בן 32 בנופלו.
נפל ביום שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023

נתן חי ליאר הי"ד

תלמיד מכינת “גור אריה” הפועלת בישיבת ההסדר נווה דקלים, שהתחבר לבית המדרש והפך לתלמיד ככל התלמידים. נפל בכרם שלום בן 20 בנופלו.
נפל ביום בשמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.

אלישע אנטמן הי"ד

עמד להצטרף לישיבת ההסדר נווה דקלים לאחר שנרשם, הגיע אליה יותר מפעם אחת והתחבר לבחורים ולבית המדרש. נרצח בפיגוע הירי סמוך לעלי. בן 17 בנופלו.
נפל ביום בא' בתמוז תשפ"ג, 20 ביוני 2023

איתמר יפת הי"ד

בן גוש קטיף, קשור לעולמה של ישיבת ההסדר נווה דקלים ולחיי התורה בגוש. נרצח בפיגוע ירי בצומת גוש קטיף. בן 19 בנופלו.
נפל ביום כ"ג בחשוון תשס"א, 21 בנובמבר 2000.

גבריאל “גבי” ביטון הי"ד

מתלמידי ישיבת ההסדר נווה דקלים וממקימי כפר דרום. נרצח בפיגוע אוטובוס הילדים. בן 34 בנופלו.
נפל ביום כ"ב בחשוון תשס"א, 20 בנובמבר 2000

בן ציון הכהן ברנדלר הי"ד

מתלמידי ישיבת ההסדר נווה דקלים ומראשוני דור המעבר מימית לגוש קטיף. נפל בלבנון. בן 19 בנופלו.
נפל ביום כ"ז באלול תשמ"ד, 23 בספטמבר 1984

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

טקסטים

לפרטים נוספים