הרב קוק מדגיש את עקרון הבעלות העצמית על קניינים באמצעות שני כוחות: שיתוף הקניין ואיחוד הקניין, שבו רכישת חפץ הופכת אותו לחלק מהאדם. דוגמאות מהתורה ומחז"ל, כמו קורח ועיר הנידחת, מדגישות את חשיבות הבעלות העצמית. ההבדל בין יהודי לגוי בהחזרת אבדה נובע מאחדות הקניין, עם חיבור מיוחד של יהודי לחפציו.
