בנושא תחילת המוס, גם ביישוב זה רגע שאין חגים. ספרת ראו אומר חג שבועות, אפשר ללמוד דברים כלליים להלכות שבת. תמיד טוב ללמוד, כמו שאומר החפץ חיים בהקדמה להלכות שבת, שבשם בן נתניה ושצבא להורים יתומים שנשאון יותר קיצונית. מי שלא לימד הלכות שבת בטוח ייקשה. אי אפשר עם סוג הדברים כותב שם. אפשר לאהוב את השבת ולכבד אותה ותפילת קבלת שבת והכל בסוף זה כל השנה. שבת כלחתה זוכה לעולמות רבים. שבוע שעבר דיברנו על סימן שינבב שזה דבר דבר, שינזיין סליחה, לגבי הנושא של דיבורים. דיברנו על מה מותר להגיד, דיברנו גם קצת על אמירה לנוכרי. היום אני רוצה לחזור אחורה על שינבב. הכותרת היא קצת בעייתית, אני לא אומר חלילה ביקורת, אבל שינבב כתוב וחמצים אותה לדבר יותר מדובר על עשייה. אני רוצה רק להזכיר דבר שמענו בעלתיה שכדאי לקרוא אותו, זה נראה די רבינאלי כמו שדיברנו שבוע שעבר. אני מזכיר, לא כתוב בתורה דבר דבר ולא כתוב נתשים בשבת חג לך. קראתי על השבת עונג, לא כתוב בתורה אתה יכול לבוא שמלבושך בשבת כמלבושך בחול. נינוכחה דיבורך חפצחה מוקצה אין מוקצה נשאיר אותו. כל הדברים האלה הם לא מהתורה, אבל אמרנו שיש גמרות גם לגבי התנהגות של כהנים וגם לגבי שבת גורמת כזה ביטוי שחיכון ובא במקרה הזה שהיה הוא והזכירם.
הלכות דיבור בשבת ברור שכשהמשה קיבל את המצוות שיש שבת למתן תורה או אפילו בהמרה שכאן למדו על השבת, זה היה ברור לכולם שלא רק למתן תורות מלאכה אלא גם לדבר דבר בשבות ובצרך לא מדברים בשבת דיבורי חול. זה לא מתאים, זה לא שח. מה קשור שבת לדבר דיבורי חול? לא כהן גם דברים שלא כתובים בתורה הזה. אז זה נראה מהן רצון של התוה, אבל עדיין בהגדרה זה לא ממש נראה דאורייתא. יש גם לפקמין אני מעשה מהגישה הזאת שהתורה לא הייתה על דעתה שמישהו ידבר בשבת דיבורי חול ולכן היא לא אמרה את זה עד שהיה הורז זה לא ברור אז הוא אמר את זה. תגיד שני דברים זה היה לפעמים לפני הרבה שנים שאלו אותי בפינת קפה אמרתי לכם איך זה עולה אם יש לזה מקור שלכתוב שמי שמשתמש ישרח רב נקי וזה וזה שנצטט מקור אמרתי אוי לנו יש צריך מקור יש צריך אין ישר אתה בא למקור ישר אותו נקי כמו שכמעט לא אפילו יותר מקור זה מוריד. אז גם פה אם אדם מחפש מקור שבשבת אסור לדבר דיבורי חול הוא בבעיה כי זה במובן ברור מה שבת זה טכני זה לא לעשות מלאכה אתה מתלבש אותו דבר כל דבר קטן אדם הולך להופעה הולך למסעדה הולך לים הולך להתלבש בהתאם איך אתה יכול בשבת להתלבש כמו כל השבת זה לא דיבור אתה מדבר אותו דבר עם אנשים בוגרים אנשים צעירים בית כנסת כל מקום יש לו את וזה שישר היום צריך להגיד זה לגריר אותם בשבילנו שאמר אם לא האמתם אז אני אומר לכם אנשים אומרים איפה זה כתוב זה לא כתוב זה בדיוק העניין אם אתם כותבים אנחנו בבעיה זה פרשה שלנו פרשת פורקה רבחנן פורט מביא את הרמב"ם במורה הנבוכים שיש זאת אומרת שהתארים שלהם מובהרים כדי שאנשים מבהרים אותם גם בגישים זה משהו כתוב זה מביא את הרמב"ם זה כן כתוב דובר לתאמים שלא כתוב אה ברעיון שלא כתוב כן דן החברה אין שולחן ארוך ילכות ענבה אז דן לא יכול להתקיים עם שולחן ארוך אם הוא לא ענב למה איך אתה יכול ללכת תפילין אם אתה לא ענב זה לא ברור מה קשר מתפילין לגאווה.
שבתון ומנוחה בכל אופן יש רמב"ן הזכרנו אותו בעל פה דווקא מעניין זה גם מופיע על מצוות יום הכיפורים לא שכחנו שיש שנה מחל החודש פרשת המורה פרשת המורדות יהיה לכם שבתון זו חונת רואה נקרא קודש מה זה השבתון נקרא קודש אז זה אומר ששבתון זה שבות מה שנקרא שבות אנחנו נקרא לזה מדרבנן בו הביברה הייתה לבי אסמכת בשמו דרבנן עכשיו כשאומרים אסמכת זה דורים שם דרבנן אבל הם נסמכים על הפסוקים יש ככה בפרשת חוקת אחד המקורות זה רשבה פה בפרשת חוקת אחרי שירת הבר כתוב אומרים מדבר מתנה ממתנה נחליל נחליל במות אשר מראש הגן זה מסעות הורי חזן מי שעושה את עצמו מדבר מקבל את התורה במתנה אחרי שקבלת תורה מתנה נחלו את זה אז ספר תורה תמימה זה גם פה מביא רשבה זה שמות של מסעות או זה דרשה על כל לפי הדרשה זה או לא זה שמות של מסעות הרעיון שאדם צריך לעשות את עצמו כמדבר זה ברור זה שקבל תורה מתנה זה גם ברור אז חזן אמרו הרעיון עומד לפני עצמו ואז זה נשמח על הפסוק כלומר זה לא אם התורה אומרת פרה דומה אם התורה לא הייתה אומרת לא היינו עושים פרה דומה אבל את הדברים האלה שוב זה ברור שאדם בשביל לקבל את התורה צריך לעשות את עצמו כמדבר בהנבה ובפשטות ולקבל את התורה אז האשמחת אז רק לחזק את הדבר שהוא לוחם מצד עצמו אז זה אותו דבר פה שמות זה דבר הבנה זה תקנות מה מותר לדבר מה מותר לעשות אבל זה אשמחת הוא אומר ככה פורו שבתון ככה שאין לנו מנוחה מנתורך ועמל כמו שבאנו בעניין הגון בתור מרע למה הוא אומר זה כי חזן מדייקים שלא תעשה כל מלאכה מה שעשו זה מלאה אפילו חוכמה כמו תקיעת שופר מותר מותר בשבת לתקוע בשופר כי זה לא מלאכה זה לא יצירה אז לתרוח זה גם יש פרק שלם במסכת שבת פרק מפנין כשאתה מדבר איך להעביר קופות של תמי צריך להעביר אותם ואת המדרש וכו תיכה איפה גדול בתורה לא להתרוח תמיד כולנו יודעים שחילונים מישהו שאוהב אותך מה בא להדליק אור פעם נעשה להדליק אש זה היה תיכה גדולה עם אבנים אז אתה אומר לו בוא נספר לך שלקח תמינים לעשות ככה כל השבת זה מותר מהתורה ולסחוב שוכנות וכיסות כ השבת זה מותר מהתורה לחוץ אל המתק זה אסור זה נאציה מלאכה כלומר תיכה היא לא אסורה מהתורה והתורה מצפה ממך ואומרת תנוח ומנוחה מהתרוח והאמן טוב אומר באמת המלאכות בשבת עוזרו באליו כרעת והתרכים והאמן בעשי הזה שרמבן סימן שין בם שין זין ומצוות עשי מהתורה שיקרא שבתון מקרא קודש מצוות עשי מהתורה ומי שבשבת לא נח מאמן וטרח ודיבר דיבור יכון הוא א רק עבר על דברי חכמים אלא על דברי התורה שמצוות מצוות עשי שבתון מקרא קודש נאמר בראש השנה אבל זה במאים הציונוי לכל הדברים כן אומר ביום טוב לה ועשה ואז הביא את הבסוק בין בישעיון ולחט מעשות דרכיך למצוא חפציך מעריך פה גם אותו דבר בשמיתה התורה רוצה שלא נעבוד בשנת שמיתה יש ארבעה מלאכות שעשורות מהתורה זירה זריעה זמירה קצירה פצירה אבל כל דבר דעת מאמת שבשבת בשמיתה אתה עוזר את הקרקע אתה לא מתחכם כן פרנסה זה כבר סיפור אחר זו הקדמה שצריכים לתת השאלה דעת שסימנים פה זה אומנם תקנות חכמים פסוקים בישעיון עצם דעת שישעיון אומר שזה נביא זה כבר אומר שזה רצון התורה זה לא מוקצה זה גם טוב נבוא לסימן שמיתה עכשיו עוד נפקמי למה שאמרנו שזה לא להביא בהגדרות ילחתיות אז גם דיברנו שבה שבה שהגבולות לא לגמרי ברורים כן דיברנו שבה שבה דיבור איזה דיבור אסור זה הגדרה היא לא לדבר על דברים שאסור לעשות בשבת גם מדי רבנל אבל אם אני אומר ראינו שאני רוצה להיות בירושלים אני מדבר עם חבר בשבת ביום שני אני רוצה להגיע איתך לירושלים זה מותר איך מגיעים לירושלים בנסיעה אבל לא אמרתי את זה ואיך אפשר להגיע אם יהיה אישור רצף אז אני אומר דברים האלה אני חושב זה מה שטוב בתורה בהנחה שיש דברים שהם נתונים לליבנו להבנתנו מה הגדרה של תורה חמל דוגמה כתוב פה שאסור לרוץ בשבת לוחכה בשבת לא יהיה לוחכה בכל אבל בחורים שנהנים עם רוצתם מותר רגע אז מותר או אסור אם זה לא יתן טובות מלאכה אין לבחורים לבין אדם נהנה לזרוע בשבת לא זורעים אבל אם זה עניין של אווירה של שבת תוכן בשבת מנוחה בחור אומר אני מה נראה זה עושה לי מנוחת הנפל זה עושה לי טוב לבכות כתוב לא לבכות בשבת אבל אם האדם זה עושה לו טוב שיבכה בשבת אפילו טענית במצרים מסוימים או נמנע מלחם משנה אדם אומר אני מתעניין אני לא יול לחם לא מסוגן לא בריא לי אז המטרה היא כיוון זה לא דהורייטה זה לא חמץ זה לא מצע אז בסדר זה שיקול דעת אחרי זה מה זה דברים שהם מהתורה רצון התורה חזה לפרשות אבל לא ברמה שיגיד לך בדיוק אנחנו נראה את זה ממש ככה כמו במלאכות דהורייטים טוב אנחנו בשנבב ברוך אתה אהה אדם שהאמונה היא עצם החיים שלו והקב' ברוך הוא נשמה אלוקית שבו המנחה אותו אז הוא לא דתי אור הוא פשוט חי נכון הוא איפה כדור שיית צריך להיות ענב מה זה ענבת כמה ענבת עזבתי ענב כי אדם נורמלי ענב השמה אלוקית שלך הובילה אותך לשם אהה אתה כבר אהה מילה ללך בטח המדינה כדי שהיא מייד יוצאת בלילה למרחץ וכן הם מחשיכים על התחום לזכור פעלים כאילו הולך הקצאיר כי מיד מוצא שבל לזכור פעלים ובאן מחשיך על התחום יוביע במידתו הזנת שלפסד וכו עכשיו למה יש פה את ההדגשה הזאת כי קודם כל יש את הנושא של חיפצי שמיים מותרים ואת כל זה אנחנו שרים בזמירה של מה ידידות מנוחתך ויש שפחת עירור בעסקיו מותר עירורים מותרים משום מנהג שבת לא היה עריר בהם אז לכן בהדגשה הזאת שאני אמרתי שהוא הולך והוא מתעסק כלומר יורים מותרים זה השכון ערוך גלנור ספחת לא מומלץ שום מנהג שבת עכשיו שוב ובוא מישהו יגיד אני יכול לשתות על המחשבות שלי אני מותרה בסדר אומרים לך תחשוב עירור בעיניו כאילו כל מנהגתו עשויה אבל באמת האישור ההלכתי וגם ההגיוני הוא שכמובן אדם צריך לשתות על עולם המחשבות שלו והעירורים שלו בלי מנה מלערר בעסקה אבל אי אפשר אבל להגיד לא לפעמים זה לא עובד או זה לא מסתדר אדם זה אולי לא הייתה לו מנוחה אז את העירורים גשם לעצמך תשתדל אבל מעשים חוזר לכל מילים לאסור והתורה רוצה שנאסור ואנחנו לא עושים את זה אז שומע פה חפצך האסורים אפילו דבר שלא עושה שום מלאכה כלומר זה לא שן זין שאדם מדבר על מלאכה כן אם אדם מדבר בשבת על כדורגל שערב לו גבילים אומר איך משחים אני לא יודע מה זה אסורים משחק זה גם לא איסור אבל פה דבר על דבר שהוא לא מלאכה שאדם בסך הכל יש לו עסק יש לו חקלאות יש לו בניין והוא הולך אני מדגיש הולך מעניין הכוונה פיזית לא מסתגר דרך החלון מסתובב בשדה שלו בכל מקום לראות מה צריך למחר אפילו כתוב שזה ניקר שהוא עושה את זה בצורה שזה ניקר תראו את המשנה בראש סביב קטן א' דווקא אחד דמין קרה מילטה עירון שעומד צסדר הצחר חרישה וקצירה וחצר דמין כה דבר שעומד שם לאין בצורכיה כלומר אם אדם הולך ברחוב מסתובב בחצר שלו יושב לאכול משהו בחצר ותוך כדי שיושב שם הוא רואה שהגינה צריכה טיפול יש שם איזה דלת שצריך לחזק את הברגים הוא רואה את זה זה בגדל עירורים לא יודע אם זה טוב או לא אבל זה בסדר עירורים אותה רגע עירורים בין אם אני עומד ליד הדלת ומחיל להסתכל שם מערעון מתקרב לצמח או כמו שאומר עומד ליד צדור בזמן שהיא צריכה חרישה וקציה אז זה נקרא חפצחה אסורים כי עושה פעולה נקרת הוא לא יושב הבית ולא חושב היה פעם רב מרדיכל יהודה היה נותן שיעורי נשים במחלת שבת מי שידע את החוברות שהוציאו מהסיכום לשיעורים הוא דן על עמידה ליד חלון רעבה בשבת אנשים הולכים לתן בשבת הולכים לתקנסת יש חנות בגדים הם מדהים מסתכל השאלה אם זה בגדר חפצחה מין קר או שזה סתם אנשים מתעניינים מעניין אותם בסוף כמו שמעתי זה כל אחד לפי משהו אדם זה בוודאי א מתאים אני לא חושב שכל מי שעומד ליד חלון רעבה של חלון בגדים זה משהו עכשיו מתכנן ביום ראשון שאנשים סתם מתעניינים שואלים אבל זה בדיוק כמו ששמעתי במקרים הגבוליים פעם מישהו אמר לי יש נדב מגבר לאישה אישה מסתכלת להנאתה אנשים אוהבות לעשות שופינג גבר הוא תכליתי אם הוא רואה חנות נעליים מסתכל על הנעל קנו ביום ראשון יוצא לקנות אותה אז שוב זה לפי משהו אדם אם זה ניכר זה בעתים אם זה א ניכר לא עושים ביישוב כשאנחנו בשלבי בנייה אנחנו עדיין בונים בחלק מהמשפחות אז אנשים בשבת שבונים את ביתם אוהבים לתאר לראות את התקנות הבנייה זה בסדר אבל אם מטרת או חלק מעניין של ההליכה זה לראות מה חסר מה צריך אז זה כבר בעייתי אז אנשים שאלות אמרתי לא יודע איך זה ניכר אם זה נראה שמת תוכנית תהל בשבת לראות בסדר אבל אני מעריך שכל מי שבונה בית כמו כל מי שיש לו שדה שמגיע למקום שהוא עובד שהוא צרי אותו הוא מעיין והוא רואה וזה ניכר אדם זר אין בעיה אדם זר יכול להצטרף בשדות בקרמים בבתים הוא באמת רק מסתכל אז אני אומר שוב זה פעולה אסורה אבל אם היא גבולית מין קרה צריך לראות רק לפי העניין טוב פה מביא איש מצליח ששניה נחמיר אבל שוב זה טוב אז זה ראינו בפחד סעיפה לב שזה כותב את חפצי חסורים יש פה עוד דבר בסעיפה חפצי ח זה חפצים הפרטיים שלך מה קורה עם חפצי שמיים וגם פה זה מותר אבל אדם צריך לראות אם זה נכון ראוי וכרחי שרמי בת הכנסת שלצערי לימודים של השבוע מתפללים לא כל כך מוכיחים אז את כל ההודעות של הגביים ועד בית כנסת וזה כל ההודעות מודיעים בשבת בבקשה להעביר לגביי תשלום בית הכנסת ביום שלישית יאסי ופן מתפללים ויש טיור לזה ותירשמו אצל זה ולפעם ראיתי בתכנסת שמגדלים לעשות אנשים תורמים עולים לתורה שזה גם בעייתי עולים לתורה בשבת יש פה גם דיני מאמנות מחווים אותך את לא יכול לשלם באותו רגע ואם זה אדם שלא מגיע לבית הכנסת כל השבוע או עורך כמו שלי קרא לו פעם מטרימים אותי טוב איך אני אמור בלוק לתי שבת אני חוזר אתה צריך לזכור לתת לה מערך שלך בכל מקרה ראיתי בתכנסת הגעתי בבית הכנסת ואני חוזר בבי הכנסת ואני חוזר בבית הכנסת דברים של מחיינת ציבור לא רק אינת צדקה מופיע גם בגמרא ללכת לתאטראות וכל מיני ישיבות בחוץ אז בגלות יש ישיבה של ועדת לא יודע מה באיזה פורום יושב רשות המקומית חותר ליודי לבוא להשתתף שם בישיבה לעניינים רבים לא מצווה רוצים לסלול כבישים גם עקרונית אפשר רד יושב ויכולה להתכנס בשבת להחליט על צרוכי רבים כמו שאומר פה עסקי רבים אבל ברור שלא מצווה זה לא ראוי זה לא איך להתחילה זה מה שמעתי קודם זה דבר אני חושב מאוד יפה וחשוב שמטילים עלינו את האחריות איילף להבין את זה לבד יש לי עוד דווקא מיני שאלות אמרתי איילף להבין את זה לבד יש לי עוד דווקא מיני שאלות אמרתי איילף להבין את זה לבד יש לי עוד דווקא את זה לבד מה התורה רוצה ואם לא לעזר בחזל אבל לא להגיד טוב חזל אמרו אני מקיים זה לא פרד הוא מה שחוקה חזל מסברים לי מה זאת אווירת שבת אם לא ימדתי למד אז מסברים לי מה זה פסיעה גסה ואיזה דיבורים אבל זה הכל בעצם הרצון שלנו כל התורה זה הרצון הפנימי שלנו אבל זה שאמרתי שעד ישעיון אביא זה לא נאמר כי התורה הייתה בתוכה שכל יהודי ואשר הוא כל ישראלי מבין מה איך אתה מתאים את התמחה לנהל של השבת יש עוד דווקא מיני אמרתי קודם שאם כותבים משהו זה חיסרון על ניקיון הרמון דרך השטיינבריק זצה דיבר איתנו על שקש החינוך מלדים וכל דבר נותן דוגמא דווקא על שבת ילד בשבת התבלבל ילד קטן לקח צבע התחיל לצבע בשבת אפשר עוד שנייה להגיד לו מוטק אסור אתה אומר אתה עייפה או קטן אסור אפשר עוד שנייה להגיד לו שבת ככה אתה אומר לילד שבת שאינו בן ארבע הוא לא הבין, אבל אם הוא קצת יותר אז הוא אומר אה נכון, כאילו פרח מזיכרוני. שמעת מהרבה איך באה המילה שבת, אתה מוציא את זה ממנו. אתה לא אומר לו אסור, בוא לבד יעזוב את העניין. אז זה בדיוק העניין הזה שבת ברור מה אני אדבר דיבורי חול, אני אעסק בתוך חול מה זה וכאלה. הרמב"ם פה כותב שמותר לעשות שוק בשבת אם זה עיר מוקפת חומה, אז אין בעיה. אם אין חומה, אז אין אומרים דבר. עכשיו לא הספקנו, אבל מותר. בגין חומה, אומרים גזרה שמא יכתוב. בסדר, אדם לא יכתוב, כן יכתוב, אבל זה ודאי לא התורה לא רוצה. אז זה גזרה בפעלי שמא יכתוב וכו'. טוב, אז זה עוד נפקא מינה המעניין הזה. נגיד משפט אחד על בגין חומה, נגיד זה בעל פה. יש פה כמה מקורות שנוגע בזה. טוב, אולי אפילו בסעיף של גמל זה דבר בהקשר רחב יותר, אבל רק כן, אז כמעט זה פשוט אין פה סעיף שום מה שכותב את זה.
דין מכירת קרקע בשבת סעיף של גמל אחיז בשבת על קרקע נמכר שכל מי שיש לו זכות עליו ויבוא ויגיד וימנע ויאבד זכותו אסור. כן היה מצב כזה היום יש רשומות וטאבו ומנהל מקרקעי ישראל שאדם רצה למכור בית ופתאום אחרי שמכור הוא יבוא איזה מערער ובאתר פרק שלישי בלעה עם זה. אז מה אחיזים חינוך לאחיז בשבת ויום גם מצבים שהיו מתלוננים על בשבת. מה יש חינוך לא זה כבר משהו שלכל עמות של הממשלה ברורה אומרת שיו עושים את זה. אז פה הממשלה ברורה מביאה זה עניין של דין זה כמו לודון דין עושים פה סוגיה משפטית האם הקרקע הזאת זה שיהיה משפטית אפשר למכור אותה אסור זה לא עושים בשבת. בגין חומיים קרקע שמעתי זה גם עובד דין דחול וזה גם גזרה שמא יכתוב. אותו דבר הלוואה, מה בעיה להלוות בשבת? אפשר כסף דגנוזימוקציה, אפשר להלוות שמן. אדם אומר לחברו תן לי עשרה בקבוקי שמן אני אחזיר לך בעוד חודשיים, זה הלוואה, זה לא מתנה. אם זה בקבוק שמן בשבת בסדר, למה אסור? שמא יכתוב, כי הלוואה אתה כותב. כלומר, יש פה עוד איזה שרח של איסור אם כזה טיפה גולש מסימן של דם של זין כי זה לא ישעיה ומתשעים בשבת רגליך או עבירת שבת. זה כמו גזרות כמו שחז"ל גזרו הרבה הרבה גזרות, אבל זה עדיין הרחבה של דבר שצריך להבין אותו.
החלק החמישי של השולחן ערוך שבעיקרון בגין חומיים קרקע לא מתאים, הבעיה לא מתאימה. יש פה עוד עניין חד ברור הנחתי שמא יכתוב שזה יותר מחמיר את העניין, אבל עיקר באמת העניין של שינדב שינדזיין שבאמת מי שלא מבין את זה אני חושב שהוא מפספס הרבה בשבת. זה שהדברים האלה באו מעצמנו עם עזרה של ההלכה שלפי מגדרה זה סיפור ידוע לרבי שמעון וזמן אורב שפעם לא זיכרנ על רפאייץ', לא משנה, מישהו ביקש ממנו השמחה לרבנות. בחן אותו ראה שהוא יודע באמת ברוך השם. פעם בחנו על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך לא כמו היום. ואז הוא אומר לו הכל בסדר אבל דבר אחד אני קצת מוטרד מה עם השולחן ערוך החמישי? מה עם הדברים שהתנהגו דרך ארץ, יושר, דברים שלא כתובים? הוא אמר לו יותר מזה ארבעת חלקי השולחן ערוך יש לך הטלפון שלי אתה מסודר יש לך שאלה תקשר אליי הרפאייסטיין כל שאלה שתשאל אתה תקבל תשובה אבל החלק החמישי המוסרי אין פה שאלה ותשובה זה צריך לדבר מעצמך איך להתנהג כדור של שם מסור מתנו בין אחתם הבריאות להסביר פנים לכל אדם זה לא מהספר זה צריך להיות אישיות כזאת הדעת לעשות את זה אותו דבר פה כשהדעת יכולה ללכות שבת ולקיים אותה אבל אם מפספסים את שינדב שינדזיין אנחנו בבעיה רצינית זה לא שבת של הקבלה של ברוך הים לא באלה חפצתי נור משה תודה.
