הלכות חג פסח | בדיקת חמץ | הרב אלירן

אז כמו ששמעתם, יש המון הלכות. אנחנו נעסוק היום בהלכות הכי עמוסות שקשורות לפסח, ומה שנספיק – מבורך. לכולם יש דף מקורות? אבני בסדר, לכולם יש? אז כמי נגנו בקודש, חזקו ברוך הוא לומדי ההלכה בדורנו. בסדר, אלה כדורים אוכלי 400 של הלכה. לפעמים כשלומדים הלכה זה קצת קר, אז הבאנו קצת כיבוד לחמם את הלב. אתם יודעים שלומדים הלכה זוכים לקיים את רצון השם. זה ככה תמיד תזכרו את זה. זה המסגרת. טוב, מבינים לא מבינים, יש מסגרת. לפעמים מסגרת היא דבר בריא. הנושא הראשון שאני רוצה להתחיל הוא בדיקת חמץ. תודה רבה. בדיקת חמץ, אולי דברים חלקם ידועים, אבל תמיד צריך לחזור ככל שנה ושנה. בכלל, פסח הלכות מרובות, באמת באמת הלכות מרובות. בדיקת חמץ, מתי עושים בדיקת חמץ? כולם יודעים ליל י"ד, נכון? ליל י"ד מקיימים בדיקת חמץ, שזה ליל י"ד הכוונה י"ג בלילה. הגמרא במסכת פסחים משתמשת בביטוי "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר", נכון? ככה גם פסק השולחן ערוך בסימן ת"ל. מקור מספר שבע אצלכם בסדר? בתחילת ליל י"ד בניסן בודקים את החמץ לאור הנר.

דין בדיקת חמץ עכשיו אני קצת אדבר מהר, אבל אם אתם לא תבינו תעצרו אותי. הסיבה שאני קצת רוצה לדבר מהר היא כדי להספיק, אבל חשוב לי שנספיק וגם נבין. אז השולחן ערוך אומר במקור מספר שבע לפניכם: בתחילת ליל י"ד בניסן בודקים את החמץ לאור הנר בחורים ובזוויות וכו'. זה הזמן. המשנה ברורה כותב שהדברי השולחן ערוך הללו היינו תכף יציאת הכוכבים שיש עדיין אור קצת בחוץ. זה הזמן לבדיקת חמץ. השנה באיזה יום זה יוצא אתם יודעים? יוצא ביום ראשון, יום ראשון פסח יוצא ביום שני בלילה י"ג בניסן, יום ראשון, ושם מבצעים את הבדיקה. אבל בכלל, לפני שנלמד מתי בודקים, מה בודקים, או יותר נכון גם איך בודקים, מי בודק, אני צריך להקדים איזה הקדמה קטנה. אני חושב שלפעמים הרבה פעמים אנחנו ככה מתפספסים ואנחנו לא כל כך זוכרים את זה. אמנם קצת עשיתי את זה עם שיעור א', ואני רוצה לעשות את זה איתכם בזריזות. מה הם העיסורים או יותר נכון נקרא לזה בצורה כזאת, מה הם המצוות שהתורה ציוותה אותנו לעניין חמץ ושאור וכמה הם? כמה הם? בואו תגידו לי, תעזרו לי. בואו תעזרו קצת. כמה מצוות התורה ציוותה אותנו בעניין חמץ ושאור? סך הכל כמה? 3? 2? מה אתם אומרים? יש פה עוד דעות? 3? 4? יש למישהו עוד רעיון? מה התורה ציוותה אותנו? לא שומע. לעניין חמץ ושאור, לעניין חמץ ושאור, מה התורה ציוותה? 5? טוב, אתם מבינים? אתם מבינים שצריך לעשות סדר? שנייה אחת, בסדר? בסדר? צריך לעשות סדר. למה צריך לעשות סדר? כי אנחנו צריכים לדעת מה התורה ציוותה אותנו, חבר'ה. אז ככה, תסתכלו במקור הראשון שלפניכם, מקור מספר 1 לפניכם. תסתכלו במקור מספר 1 לפניכם, שמות י"ב. המקור הראשון שמתעסק בחמץ במקרה שלנו במקור הראשון זה שאור. מקור הראשון לפניכם, לא אקרא את כולו, אני רק אקרא את מה שמוזכר: "תשביתו שאור". אני קורא מההתחלה: "היה יום הזה לכם לזיכרון וחגותם אותו חג לה' לדורותיכם חוקת עולם תחוגו שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם". איזה מצווה זאת? מצוות עשה. איך קוראים למצווה הזאת? מצווה אחת, תשביתו, להשביט שאור מבתיכם.

מצוות חמץ ושאור אני ממשיך לפסוק הבא למטה, תרדו איתי קצת. פסוק יותר: "שבעת ימים שאור לא יימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל". ולא יאכל חמץ. איזה מצווה יש פה? מצוות לא תעשה, והיא לא לאכול. אני ממשיך למקור השלישי, מקור מספר שלוש, שמות י"ג ז': "מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". איזה מצווה יש לי פה? מצוות לא תעשה, והיא לא לראות. עד כאן סך הכל כמה מצוות יש לנו בעניין חמץ ושאור? ארבע מצוות. מצוות אחת מצוות עשה, שלוש מצוות לא תעשה. ככה גם הרמב"ם מונה את ההלכות, ככה גם הרס"ג וכולי. מעולה. לא יאכל, לא יראה ולא ימצא. יש פה הרבה נפקמינות למה שאתה שואל. אתן לך דוגמה לנפקמינה: שיטה. אני לא אכנס לזה כי זה לימוד יותר גמרתי. מה קורה אם אדם יש לו בור בבית או יודע מה, יש לו עליית משהו גבוה גבוה ויש שם חמץ, הוא לא רואה אותו. האם מותר לו שהחמץ יהיה שם? לא. אם אתה אומר בל דין, אז זה אומר ש… אז אני שואל מקרה: אם החמץ בגובה, אז מדין לא יראה שהוא לא רואה אותו, אין בעיה כי הוא לא רואה אותו. אבל מדין לא יימצא, אז זה לא בל דין. כן, אתה אומר בתוך הלא יימצא ודאי לא יראה. נכון, זה מוזכר הדבר הזה. אבל יש מקרים שההפך הוא לא הנכון, ואם אני זוכר הייתי באחד הראשונים שיש מקרה גם שהוא לא נמצא אבל אתה רואה אותו. למשל, אם החמץ שלך לא נמצא ברשותך, כן, לא נמצא ברשותך, למשל מחוץ לרחוב, כאילו עדיין מחוץ לחצר, הוא שלך, אבל או נכנסת לרכב ויש לך שם חמץ שלך, אתה רואה חמץ, אתה רואה חמץ של הבן שלך, אבל הוא לא שלך, כן, הוא לא שלך, אתה ביטלת אותו גם נניח. אז כן, אתה יש מצב שאתה רואה אותו אבל הוא לא נמצא ברשותך. יש מצבים שגם לא ראית אבל הוא לא מצוי בחלקך. בכל מקרה, בסדר, בכל מקרה אני רוצה לדלג על זה, לא להתעסק בזה עכשיו יותר מדי. ישנם שלוש מצוות לא תעשה ומצוות אחת תעשה. האם הדבר הזה ברור? שאלה, יש לי מישהו שאלה? לא שאלה, הדבר הזה חייב להיות לכם ברור כי כל הסוגיה של בדיקת חמץ, ביעור חמץ, ביטול חמץ, יושב על המצוות הדאורייתיות הללו. ואם אנחנו לא נבין את ההקדמה ואת השורש ואת הבסיס הזה, אחר כך יהיה לנו יותר מסובך. חשוב גם שנבין את כל הכללים על מה אנחנו מבינים בפסח, מה אנחנו מבינים בפסח. אוקיי, אז מצוין. אז אם כן רואים שישנם ארבע מצוות, שלושת מצוות לא תעשה ומצוות אחת תעשה.

קיום מצוות השבתת חמץ איך אנחנו זוכים לקיים את מצוות נקרא לזה ההשבתה, הלא ייראה, לא יאכל, לא ייראה? איך אנחנו מקיימים אותם? אתה אומר שורף. אוקיי, בואו ניכנס לזה עכשיו. בואו ניכנס, בואו ניכנס. איך אנחנו זוכים לקיים את המצוות האלו? תסתכלו, כדי להבין את זה, בואו נבין שנייה בכלל למה בודקים חמץ. אני רק רוצה להגיד, תכף אנחנו נבין בדיוק מה זה בדיקת חמץ, אבל לפני כן, בדיקת חמץ, אני רק עושה כזה, זה אמירה קטנה. בדיקת חמץ זה מה שאנחנו עושים בלילה. אתם זוכרים, אבא יושב, יש נר, הולכים בחדרים, מחפשים את הפתיתים. זה בדיקת חמץ, נכון? זו הבדיקה. אני שואל, למה עושים את הבדיקה הזאת בכלל? לפני כן, שאלה אולי שאני אקדים ואני אומר, זה התורה ציוותה אותנו או דה רבנן ציוו אותנו? כמו כל שאלה בהלכה שאנחנו צריכים לעסוק בה, חבר'ה, זה מצווה. מי שלא עושה את בדיקת חמץ, מה קורה איתו? אז האם זה מצווה דאורייתא או מצווה דה רבנן? ומה הטעם שאנחנו בכלל צריכים לקיים את המצווה הזאת? כולכם קראתם, רובכם אני מאמין קראתם המשנה הראשונה במסכת פסחים: "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר". מי ציווה את הבדיקה הזאת? מי? חכמים. חז"ל קבעו את הבדיקה הזאת, היא בדיקת חמץ. איך אני יודע שזה לא התורה? לא כתוב בתורה "ובדקן את החמץ". שאלה מעניינת. אז איך אני מברך "אשר קדישנו במצוותיו וצבענו"? בכלל שאלה. זאת שאלה טובה. אם זה דה רבנן, בדיקת חמץ, אז למה מברכים "אשר קדישנו במצוותיו וצבענו"? שאלה זאת היא גם צריכה לשאלה על מקרא מגילה וגם על הדלקת נרות חנוכה, נכון? צריך לשאול. לא כרגע, זה לא משנה, צריך לשאול. אז למה אני מברך? אז מה קורה פה? אז יוצא שבדיקת חמץ, חז"ל קבעו לנו לבדוק את החמץ. תכף נבין למה, כי מה מהתורה? מהתורה יש לנו כרגע רק את האיסורים האלה ואת המצווה הזאת. המצווה והמצווה הוא בי"ג בניסן, אתם בודקים את החמץ. למה? אומרת המשנה לפניכם, מקור מספר ארבע: "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר". ככה התנאים קבעו. מכאן אנחנו מדברים על משהו חז"ל, זה רק חז"ל. רש"י מסביר מה הטעם, מה הטעם שהם ציוו אותנו לבדוק את החמץ. אומר רש"י במקור מספר חמש: "בודקים שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא". אני לא מתעכב יותר מדי. אומר רש"י, תקשיב, אתה יודע למה צריך לבדוק? אתה יודע למה צריך בלילה ללכת ולבדוק? מה זה לבדוק את החמץ? מה זה לבדוק? לחפש. מה עוד? מה זה לבדוק? אני עכשיו מחפש את החמץ. אנחנו בלילה הזו מחפשים את החמץ. אנחנו בודקים אם נשאר חמץ. מה אנחנו עושים בלילה הזה? זורקים את העשר הפתיתים האלה, נכון? מחפשים אותם. אז מה זה בדיקת חמץ הזאת? מה בדיוק קורה שם? תכף ניגע בזה, אני אבקר גם לדבר על הטעם. אומר רש"י, אתה יודע למה ציוו חז"ל לבדוק את החמץ? חז"ל ציוו לבדק את החמץ כי אם אתה תבדוק את החמץ, אתה תחפש, אתה תמצא את החמץ, אתה תוציא את החמץ, אתה תעשה איתו מה שצריך לעשות איתו, אחר כך נדבר עליו שזה לבער אותו, ואז על ידי זה מה קרה? אתה בעצם לא יהיה לך יותר חמץ, ואז אתה תקיים את המצווה הזאת וגם לא ייראה לך חמץ ולא תקיים את המצווה הזאת. זה מה שרש"י אומר. אתם מבינים מה שרש"י אומר? למה צריך לבדוק את החמץ? כדי לקיים את מצוות ההוראית האלה שלא יימצא לך החמץ בבית, כי אז אתה אהבת אחרי הבדיקה, וגם לא ייראה לך כי אהבת. אומר על זה התוספות במקור הבא, הוא מקשה עליו. אומר לו התוספות, אני רק אגיד לכם בקיצור. אומר את זה במשך הגמרא, הגמרא אומרת, תקשיב, החמץ די בביטול. בביטול בעל מסגר גם שם רבי יהודה, אני לא נעריך בזה עכשיו. ביטול מספיק. לבטל אדם בלב יכול להגיד החמץ מהיום החמץ שבביתי מבוטל, לא מחשיב אותו, ובאמת מהתורה זהו, ביטול בלב נחשב ביטול. נחשב. הגמרא הסיפור. אומר התוספות לרש"י, רק שנייה, אם אתה אומר שכבר מהתורה מספיק אדם שיבטל בפה ועל ידי זה מה מבחינתו אין חמץ, אז כבר על ידי הביטול, נכון? באיזשהו יגלמר את הביטול בלב, אנחנו גם מבטלים את החמץ, בעצם מה קורה? לא שני האלה כבר נפטרו. למה? כי לא יימצא, גם אם יהיה זה לא שלא קיבלו ביטול לזה, וגם לא ייראה כי אין חמץ, זה כלום, זה אפר. מבינים את שאלת התוספות? התוספות אומר, לפי המשך הגמרא שהתורה אמרה מספיק בביטול, בחד מינה יושגיה, או בביטול או בבדיקה, אבל בביטול אתה נפטר כבר מכל הבעיה של החמץ הזה. אז אדם יבוא יבטל, מבחינתו אין יותר חמץ, וממילא הוא נפטר בבעיה הזאת שלא יימצא ולא ייראה. אז אתה, רש"י, אומר שכל העניין והמטרה של הבדיקה זה בשביל שלקיימת אלה. אתם מבינים את שאלת התוספות? אתם מבינים אותו או לא? אם הבנתם מצוין, אם לא אני חוזר פעם שלישית, ככה נהגנו, נכון? נהגנו לחזור פעם שלישית.

טעם בדיקת חמץ לפי רש"י, הסיבה הטעם, אני כרגע בטעם, הטעם לבדיקת חמץ, כי ברגע שאתה תבדוק את החמץ, תבדוק את הבית ותמצא חמץ, תיקח אותו ומה אתה עושה? תעיף אותו. ועל ידי זה שהאפת את החמץ, שזה בעצם התחיל בבדיקה, אתה תנצל מהאיסורים המתוות האלה, תנצל כי אז האפת, אז לא יימצא לך חמץ וגם אתה לא תראה כי האפת. רש"י ברור? שנייה, רש"י ברור? מצוין. חכה שנייה, אנחנו בשברון של התוספות. התוספות בא ואומר, שנייה, רש"י, בהמשך הגמרא כתוב וגם ככה פסקו הראשונים להלכה שלא צריך לבדוק בשביל שהחמץ לא ייחשב עבורך. מספיק שאתה אומר בלב מהיום בליל י"ג החמץ לא נחשב עבורי ואנחנו גם אומרים את זה. אז החמץ באותו רגע מה איתו? הוא לא נחשב, הוא נחשב כאפר. ואם הוא נחשב כאפר, אז מה קורה? אז אני גם כבר מקיים את המצווה שלא יימצא ולא ייראה. אז בעצם מחוזר השאלה על רש"י, אז בשביל מה הבדיקה? הבנתם יותר שאלה? למה? קצת אתה עונה תשובה, אני רק כרגע עומד ע תחום השאלה. האם השאלה של התוספות ברורה? כן, יותן הרב? אם לא יימצא ולא ייראה? לא, לא, זו עוד שאלה. חכה, חכה, אנחנו כרגע בתוספות. אנחנו יכולים להיכנס לעוד שאלה, אבל חכה דקה. האם שאלת התוספות ברורה? אני חוזר בפעם האחרונה על התוספות, גם אם לא תבינו אני אגיד את דעתו של התוספות, דעת רש"י ונמשיך, ואחרי זה אני אעשה תיקון. אני צריך לחזור על סוגיית הדידקטיקה. טוב, התוספות אומר לרש"י, רש"י, אני חוזר שוב עליך. רש"י, אתה אמרת שאני כרגע בתעם, למה בודקים את החמץ? אם בודקים את החמץ והסיבה לבדיקה היא כדי שלא לקיים את זה ואת זה, למה צריך? הרי מספיק שאני מבטל את החמץ על ידי שאני אומר בלב החמץ מבוטל, אני מקיים את זה ואת זה. אז בשביל מה אני צריך גם לבדוק? זה מה שהתוספות שואל על רש"י. עונה התוספות, עונה התוספות, אתה יודע למה אתה בודק את החמץ בליל י"ג? כדי שאם תמצא חמץ תיקח אותו תעיף אותו. למה? כי אם אתה לא תעשה את זה אתה עלול לעבור על הדבר הזה שלא יאכל, כי אתה תמיד תמצא איזה חתיכה בבית, נכון שחר? איזה חתיכה. אז אם יש לך חתיכה אתה פתאום תגיד וואו, מה שיפה, בטעות אפילו אולי בטעות ותאכל אותה. ואם אכלת אותה עברת על איסור של מצוות לא תעשה שלא יאכל. ולכן אומר התוספות, הסיבה לבדיקת חמץ לפי התוספות זה לא עבור על איסור ששם אתה אוכל אותה, שם אתה אוכלת חמץ. לפי רש"י זה שם אתה עבור על שני איסורים האלה, לא יימצא ולא יראה. אלה הם הטעמים לבדיקת חמץ לפי רש"י ותוספות. אני רוצה להמשיך. הר"ן דרך אגב הוא כן ענה התשובה על רש"י, למה כן צריך את דעת רש"י בכיוון של מה שרצה דביר לומר לנו, בגלל שהאדם אולי לא יבטל, האדם לא מבטל באופן מלא בלב ולכן הבדיקה היא קיצור. טוב, אז ככה אנחנו בעצם זוכים לקיים את מה? את מצוות לא יימצא, לא יאכל ולא יראה. דרך אגב, ככה אנחנו גם זוכים לקיים את מצוות תשביטו. איך אנחנו מקיימים את מצוות תשביטו? איך אנחנו משביטים את החמץ? מה זה? אז אין לך חמץ, אז איך? על ידי מה? אז אני משביט את החמץ על ידי שאני בעצם בדקתי ועכשיו אני לוקח אותו ושורף אותו, נכון? שורף אותו. האם דרך אגב על ידי זה רק אני ככה משביט? תכף נראה. לפני שנגיע, אני רוצה להידר אתכם מה הברכה שאנחנו מברכים על בדיקת החמץ. קודם כל, הטעם ברור לפי רש"י ותוספות, זה הטעם לבדיקת חמץ. עכשיו אני עובר על נוסח הברכה של בדיקת חמץ. מה נוסח הברכה של בדיקת חמץ? תראו, מקור מספר שמונה לפניכם. נוסח הברכה: יושבים ככה, כולם מתכנסים בבית, האבא בא לפני שהם ככה הולכים ובודקים, בין האבא מי שנמצא, תכף ניגע בכמה נקודות אם האבא מגיע מאוחר מהדין וכו'. ואז הוא מברך, קודם שיתחיל לבדוק, מברך: "אשר קידשנו במצוותיו וצבענו על ביעור חמץ". אבל רק שניה, אתה עכשיו מבצע בדיקת חמץ, אז למה אתה אומר ביעור חמץ? איך יכול להיות? אומר המשנה הברורה, תסתכלו במקור מספר תשע: "על ביעור חמץ, דעף על גב דה נו מבאר עד למחר". הרי מתי בוערים? למחר בבוקר. קמים, תענית בכורות, הולכים מתפללים שחרית, חוזרים הביתה, מי שטועם מה שטועם, ואז מיד הולכים שורפים את החמץ למחרת. המשנה ברורה מסביר שאף על פי שהמצווה של ביעור חמץ מתבצעת ביום למחרת, הברכה נעשית בלילה בזמן הבדיקה. הבדיקה היא חלק מהתהליך של הביעור ולכן מברכים עליה. אין מברכים על ביטול חמץ כי זה תלוי בלב ואין מברכים על דברים שבלב. הברכה היא על הביעור כי כל העניין של החמץ בסוף הוא לבער אותו.

ברכה על בדיקת חמץ אם אדם שכח לברך על הבדיקה ונזכר למחרת, הוא עדיין יכול לברך כי הוא עדיין בשעת המעשה. אם נזכר אחרי פסח, הוא לא יכול לברך. יש מחלוקת בין הפוסקים אם לברך למחרת או לא, ולכן מי שלא בירך בלילה יאמר את הברכה בלי שם ומלכות.

זמן ומקום הבדיקה הבדיקה מתבצעת בליל יד ג', ואם אדם עוזב את ביתו לפני פסח, עליו לבדוק את החמץ בלילה שלפני עזיבתו. אם אדם לא בדק בליל יד א', עליו לבדוק ביום יד א' או בתוך הפסח. אם לא בדק עד אחרי הפסח, עליו לבדוק כדי שלא ייכשל בחמץ שעבר עליו הפסח.

כיצד בודקים חמץ בודקים את החמץ לאור נר בחורים ובסדקים. אפשר לבדוק עם פנס ולברך על הבדיקה. אם יש אור חזק בחדר, יש להחשיך כדי שהנר יאיר טוב יותר. במהלך הבדיקה, מניחים פתיתי חמץ כדי שלא תהיה הברכה לבטלה. אין פה בכלל ברכה לבטלה כי כל היום בשביל הבירור למחרת לא משנה. לפי הרמב"ם הוא אומר שצריך פחות מכזית, כך שאם אתה תשכח אותם אז לפחות אתה יודע שזה פחות מכזית. אני מאוד ממליץ לכתוב איפה שמתם את הפתקים. כבר קרה לנו שאיבדנו איזה אחד, התבאסנו ולא ידענו איפה הוא. במקום עשר דקות בדיקה, חצי שעה בדיקה, שעה בדיקה, לקחנו שלוש שעות. בסוף התברר ששמנו בכלל תשע חתיכות ולא עשר. אז לכן מאוד חשוב לכתוב איך כתבתם.

הכנה לבדיקה עכשיו תשימו לב לניקיון הבית. תסתכלו שנייה במקור מספר 14. נקראו מספר 14 ומפה אני רוצה להכניס אותנו לסוגיית הבדיקה שאנחנו עושים היום. המכבד חדרו בי"ג בניסן מה זה מכבד? מטאטא, נכון? מטאטא מכבד חדרו בי"ג בניסן הוא מכוון לבדוק החמץ ולבערו. נזהר שלא להכניס שם עוד חמץ. אף על פי כן צריך לבדוק בליל י"ד, אומר הרמ"א, וכל אדם צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה והכיסים או בתי של הבגדים שנוטים להם לפעמים חמץ צריכים בדיקה. אני שואל אתכם שאלה כזאת עכשיו תחשבו טוב כי זו שאלה שבעצם מסבירה לנו מה אנחנו עושים. אנחנו במשך כמעט חודש שלם, מי מאיתנו יותר מי מאיתנו פחות, עובדים הרצפים את הבית, הקרצפים הופכים את המיטות, חלונות את חמת האבק. אפילו עכשיו תגידו לי, חמץ יהיה בבית? מה קורה בלילה הזו של הבדיקת חמץ? עכשיו אני הולך עם נר, אני באמת מחפש חמץ? עכשיו חודש שלם ניקינו את כל הבית, מה קורה פה בבדיקה הזאת?

מטרת הבדיקה לכן מאוד חשוב להבין את העיקרון. כל העניין של הבדיקה הוא בשביל הביעור למחרת שאתה מוצא חמץ ואתה מבער אותו. עכשיו הילדים שלכם, האישה שלכם, מי שקרוב משפחה, אמא, אבא, בדקו את הבית. עכשיו מה שאני אומר בדקו הכוונה הם ניקו את הבית בזמן הבדיקה. אחרי שבירכת, אתה מושיב אותם על הספה, תוך כדי שהם מתחילים ללכת אתה שואל אותם, בדקת את המעיל? בדקת את הילקוט? בוא נבדוק. הולך עם נר עושה איזה מדגם. שערי תשובה כותב שבאמת ככה היו נוהגים לבדוק לא בצורה עכשיו כי מה קורה, הראשונים, אם אתם תקראו את דברי חז"ל, הראשונים והאחרונים כתוב שהם היו בודקים אחורים ובזדקים היה לוקח להם שעות שעות, שש שעות, שבע שעות שמונה שעות לבדוק. למה? תתחשבו, כל הולכים עכשיו למה זה היה פעם ככה? כי הם היו מנקים כמו שאנחנו עושים היום. יש כאלה שאומרים לא, נהגו גם אנחנו נבדוק הרבה זמן אבל מעיקר העניין העיקרון, העיקרון. ככה גם שערי תשובה אומר אין בעיה אתה כבר בדקת, ניקית את השבוע שלהם, עכשיו תשאל אל תבדוק, המקרר, הוצאתם את החמץ מהמקרר? ואז אתה בא פותח את המקרר, סתם בדיקה, לא חייב עכשיו מתחת לספה, ניקיתם הלאה בוא נעזוב, אני הולך לארון בארון ניקיתם ולא צריך עכשיו כל פינה וניקינו כבר חודש שלם את הבית בגלל זה גם אתה מעריך את הניקיון שניקיתם.

ביטול חמץ זה הגיוני. כי היום אנחנו הולכים בודקים ככה, לא מבינים אתה מבין את העיקרון, אתה בודק כדי לבער למצוא את החמץ, עכשיו בוא תשאל אותם מצאתם חמץ פה, ניקיתם פה? בסוף עושים איזה סלסלה, שומרים אותה למחרת מבערים אותה בחוץ. זה ברור, זה מאוד חשוב כי זה מבין את העיקרון של הבדיקה. זה לגבי הבדיקה. דבר אחרון אולי שכתבתי כאן טוב כתב מה שאתה אמרת, לשלוח שליחים, ילדים וכו'. ראינו מה הטעם של בדיקת חמץ, ראינו מה מברכים על בדיקת חמץ, ראינו מתי עושים בדיקת חמץ, ראינו מה בודקים בחמץ וכיצד בודקים את החמץ. סוגיית בדיקת חמץ צריכה לשבת לכם באופן ברור. הבנו שזה מדרבנן הבנו מתי וכו'. עד כאן בדיקת חמץ. אין זמן עכשיו לראות ביטול חמץ, ביעור חמץ, מכירת חמץ. אתם מסכימים איתי? כי כבר אנחנו כמעט 45 דקות בשיעור. לכן אני אומר לכם את זה בקצרה. ביטול חמץ כמה נקודות לכל דבר, אני לא נכנס למקורות. ביטול חמץ זה מה שאנחנו עושים בסוף הבדיקה. חשוב שתבינו מה שאתם אומרים בסדר? זה הביטול. כל חמירה וחמיה דאיכא ברשותי דלא חזיתא ודחזיתא, כל אלה. תבינו מה שאתם אומרים. כי אתם בעצם מבטלים את מעלה ואתם אומרים שהחמץ הזה נהיה עפר. ואם לא תבינו לא שווה כלום. תבינו יש פעמיים שאנחנו מבטלים את החמץ בבוקר ובערב.

הבדל בין ביטול בלילה לבוקר ההבדל בין הביטול בלילה לביטול בבוקר, מישהו יודע תגיד לי? מה ההבדל בביטול? לא מה ההבדל בביטול? שש? לא לא לא הביטול אני קורא הביטול במקור 15 כתוב לכם מה זה הביטול. אני לא אקרא אותו עכשיו. אבל זה שאני אומר כל חמירה וחמיה דאיכא ברשותי דלא חזיתא ודחזיתא. כל חמץ זה חמץ שיש ברשותי יהיה מעכשיו כאפר ולבטל מה זה? מה ההבדל בין הביטול ביום שאני אומר אחרי השפע לבין הביטול בלילה אחרי הבדיקה מי ידע להגיד לי? מה? אכלת את חמץ ולכן? אז מה ההבדל בביטול? אז אני אלך תקשיבו תקשיבו מה הוא אומר אז בוא נעשה רק בבוקר מה ההבדל? מה ההבדל? מה ההבדל אבל בין הביטול ללילה לביטול בבוקר? ההבדל אבל בביטול מה ההבדל? אני אגלה לכם יש הבדל בנוסח יש הבדל בנוסח אני גלה לכם יש הבדל בנוסח אתה צודק, שאלה טובה אני חושב שהסיבה שצריך לבטל בבוקר או בערב, אתה מבטל בערב אחרי שעשית כאילו את הבדיקה זה חלק, כי הבדיקה והביעור הם חלק אחד, ואתה מבטל זה החלק השני, כי התורה צריכה גם ביול, אז אם אתה מבטל בלילה, כשאתה בודק כאילו זה תחילת התהליך של הביעור אז אתה גם מבטל, אבל אתה לא יכול לבטל באותה צורה, כמו שאתה מבטל בבוקר, כאילו התחלת אתה מבטל גם, עקרונית אתה צודק אפשר פעם אחת אפשר פעם אחת אתה ממש צודק, שמנהדין אפשר פעם אחת אה? כן, שלא יתפזר, אתה יודע, אבל לא חייב כן, שלא יתפזר בבית זו הסיבה, זה לגבי הביטול.

מכירת חמץ אז אלה הנקודות, שתבינו מה שאתם עושים, לגבי למחרת אנחנו סופרים את החמץ, שימו לב דבר נוסף, הרבה אנשים זורקים את החמץ בתוך פח ההשפעה, מה קורה עם זה? מכירים איזה פילון נשאר? אוי שכחנו לבער טוב איזה פילון נשאר? איזה פילון נשאר? נכון, מה אתה אומר? טוב, דבר אחרון. מה זה דבר אחרון? לא, לא, לא דבר אחרון. אנחנו נעצור כאן. חברים, רק את הביור חמץ חשוב מאוד שתזכרו. מה עושים עם זה? מחירת חמץ. פה, בקשה, בבקשה שאני אעחיל שאני אודיע לכם מה עושים עם מחירת החמץ. יש לכם חמץ בחדרים. ואתם רוצים למכור אותו. עקרונית, מהדין שלגבי מחירת חמץ, אתה צריך להבין, זה גם עכשיו סיפור שלם, אני לא אעריך בכלל, אבל את החמץ שלכם, מי שרוצה למכור, מי שרוצה למכור אותו, צריך לעשות דבר מאוד פשוט. לקחת את החמץ בחדר שלו, ולשים אותו, פה, הם שמים, נראה לי, הם מרגזים את כל החמץ באחת הקיטות. שים אותו בתוך שקית, ולרשום, שלי, לא שלי, מה שהוא רוצה לרשום, וכשהוא מוכר את החמץ בבית שלו, בסדר? כשהוא מוכר את החמץ בבית שלו, הוא רושם שאני מוכר גם את החמץ שנמצא בישיבת נווית קלים, בכיתה השמאלית למטה. וכתוב עליו, אראל. כתוב עליו יוסף. כתוב עליו דוד. כתוב עליו מיסים. אה? אם הוא נאול בתוך החדר, להגיד, והמפתח הזה נמצא אצל אחי אל, במספר הזה, וזה, וזה. החייבים, תקשיבו, אם אנחנו, תראו, המחירה הזאת היא מספיק, נתונה לשיקול בין הרבה ראשונים ואחרונים, שהם סך הולכים, זה הרמה, זה לא זה, חשוב שנעמת כמה שיותר את המדיקה, את המחירה. ואם זה כזה מחירה שלא אכפת לנו, אז בסדר. אבל אם אנחנו באמת מעמתים, אנחנו רוצים שהחמץ הזה, החמץ הזה הוא שלנו, והוא לא יהיה שלנו בחג הפסח, צריך שהמחירה תעמוד על תיקונה כמה שיותר. בסדר? זה מאוד מאוד חשוב שתזכרו, שאת החמץ אתם מוציאים מהחדר ומרכזים בחדר שכאן, ובמחירה שאתם מוכרים בבית, אתם אומרים לאבא או לאתם בעצמכם, תמחרו גם את מה שכתוב בחדר.

חמץ בפסח האם זה היה ברור בסוגיית המחירה? אני רק אראה שלא פספסתי איזה משהו מאוד חשוב שתזכרו. לבטל את החמץ שנשרף, ראיתם? אה, הוא הדגשים. אדם שמצא חמץ בפסח, מה עושה? אוכל לחיות. אוכל חיות מותר שיהיה עם חמץ? אז אסור ליהנות מאוכל, אבל מה קורה עם הדגים? תגידי את האוכל של הדגים. האוכל של הדגים. אפשר שהוא יהיה… תראו, את הרובת של חמץ אי אפשר ליהנות ממנו. זאת אומרת, סליחה, אפשר ל… אי אפשר לאכול. אז אי אפשר, אי אפשר. אתה לא יכול ליהנות מחמץ בפסח, ולכן, סורנה, אתה לא יכול לתת גם לבאמה שלך לאכול מהחמץ הזה. מה עושים? בדיוק, אם זה תערובת, אם זה תערובץ חמץ, שטוב, זה מחלקו, האם יש כזית בתוך התערובת חמץ? לא כזית. אבל תערובת חמץ, שאין אפשרות שאדם יאכל אותו בטעות, אז אי אפשר. ולכן, האור לציון כותב, שאפשר את הדגים, יש את האוכל של הדגים, המסך הזה, שאין סיכוי שבן אדם יאכל. אפשר לתת את זה לדגים, אבל עדיף באמת, בדיוק, שגם החיות לנו יאכלו בפסח, קשה לפסח, מה עוד? יש לכם שאלות? שאלות? פינת קפה. גם, אותו דבר. צריך… טעם ממונה. לא, אפשר, תרכז את הכל, שים את זה בתוך שקית, ולמכור את זה. שים את זה בחדר שלהם או בחדר של… מה זה למכור? אתה הולך לרבנות, או לרב של היישוב, או לרב של העיר, או לרב של ה… או היום יש באינטרנט. אז באינטרנט. איך מוכרים את החמץ? באינטרנט אפילו יש היום, שאפשרות גם לסמוך על המחירות האלה. ואחרי פסח, אם לא מכרת, אתה לא יכול להשתמש בחמץ הזה. חמץ שעבר עליו בפסח עשו בנה. תזכרו את זה. דרך אגב, גם כן חנויות שאתם רוצים ללכת אחרי פסח. תזכרו, אם אין להם תעודה שהם מכרו את החמץ, אי אפשר להשתמש ולקנות בחנויות האלה. כי הם השתמשו בחמץ. נהנו בחמץ. ובתוך חמץ שעבר עליו בפסח עשו בנה. ועד כמה זמן אחרי פסח צריך לתת עודה על זה? לא, מה, כמה זמן אחרי הפסח? זה מאוד תלוי בחנות. אם זו חנות שמוציאה מאוד מהר סחורה, אז, אני יודע, תוך שלושה שבועות, תוך חודש זה כבר ייצור חדש. אם זה, אני יודע, זה קיוס שכונתי כזה, שפעם בשלושה חודשים, ארבעה חודשים, אז צריך לראות שזה עדיין קיים. מה עוד, שאלות? שאלות נוספות? שאלות, יש שאלות עוד? מה, מה? תעודת קשרות. נכון, זה מופיע בתעודת קשרות. בדרך כלל כשיש תעודת קשרות גם יש מספך נוסף, שהמקום ביצע מחירת חמץ. יש. כל מקום שיש לו תעודת קשרות, בדרך כלל יש לו גם תעודה שכתוב, המקום ביצע תעודת מחירת, היה מחירת חמץ וכו'. אם תגידי, אין סוג, סוג במשפט הזה? לא יהיה? לא. תקשר למשגח. יש מספר על המשגח, תקשר אליו. טוב חברים, חזק וברוך, שיהיו קשרות טובות.