ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד

שיעור הלכה | הלכות חנוכה | הרב נח ויז'ונסקי

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

שיעור הלכה | הלכות חנוכה | הרב נח ויז'ונסקי
זמני הדלקת נרות חנוכה נעים בין צד הכוכבים לפלג המנחה, בהתאם לשולחן ערוך והרמב"ם. ישנה חשיבות לפרסום הנס, ולכן אם לא ניתן להדליק בזמן, אפשר להדליק מאוחר יותר בתנאי שיש פרסום הנס לבני הבית. גמישות זו מאפשרת התאמה לנסיבות שונות תוך שמירה על עקרונות המצווה.

תמלול השיעור

איך להשתמש בפרק 2 אין מעליקים לחנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה. המשפט מעניין, לא מאחרים ולא מקדימים. מדויק, זה הבטיחה של השולחן ערוך, זה גם הרמב"ם. לפני השקיעה אמרנו זה עדיין יום, אין טעם. עכשיו מה זה סוף שקיעתה? אנחנו יודעים שיש שקיעה פחות או לפי החישובים היום אחרי 20 דקות עד לכוכבים. עד השקיעה זה זמן מנחה, מצד הכוכבים זה זמן ערבית. עד השקיעה זה כניסת שבת, מצד הכוכבים אפשר להוציא את השבת. אז מה זה סוף שקיעתה? פה יש שתי דעות, שני מנהגים, כל אחד יודע איך הוא נוהג.

דעות שונות על זמן ההדלקה המנהג שהשולחן ערוך ורוב רואה פוסקים ספרדים ואשכנזיים, סוף שקיעה כוונת צד הכוכבים. כלומר, יש את ה-20 דקות האלה שעז כאילו השמש שוקעת וזה מה שקורה כרגע, ובסוף השקיעה מתחילים שקיעה שמשה כוכבים. אז מדליקים, כלומר בצד הכוכבים. כמו שאמרתי, מה שאני עושה טיפה לפני צד הכוכבים, אז אני מספיק להגיע לערבית, אבל לא לפני השקיעה. זו דעת השולחן ערוך. דעת הרמב"ם והגר"א, הגאון מווילנה, סוף שקיעתה הכוונה כשהשמש נעלמת. כלומר, בשקיעה מסתכלים בים, זה מהיום 4:34 בערך, השמש נעלמת, זה נקרא סוף השקיעה. כלומר, שכן הגר"א והרמב"ם מדליקים בשקיעה, 20 דקות לפני. בסדר? זה שתי דעות כמובן, לא מאחרים ולא מקדימים.

מה קורה כשאדם לא יכול להדליק בזמן? עכשיו מה קורה כשאדם לא יכול להדליק בדיוק בזמן? הוא נמצא בעבודה, עסוק, רוצה להתפלל מנחה, רוצה להתפלל ערבית בדיוק, כלומר בחמש, צד הכוכבים. ויש מי שאומר, השולחן ערוך, שאם הוא תרוד יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה. פלג המנחה זה לא יודע שם שצים ידועים לנחות צוות אם ידעו זמן לתפילות. יש לנו חצות וצת זה זמן מנחה גדולה. יש דבר שנקרא מנחה קטנה, זה שעתיים וחצי לפני השקיעה. אפשר לומר זה הזמן העדיף למנחה כי זה הזמן של קורבן תמיד של בין הערביים.

מה זה פלג המנחה? פירוש המילה פלג זה חצי, לא קטר, לחלוקו. מקחי לה שעתיים וחצי שמנחה קטנה חצי חצי זה שעה ורבע. מי שעה ורבע לפני השקיעה עד השקיעה זה זמן פלג המנחה. בזמן הזה מתי מפתיע לילה ערבית? יש הרבה בתי כנסת, בעיקר בקיץ, שניתן לילה ערבית מוקדמת, זה נקרא פלג המנחה. הוא אומר לשולחן ערוך, אם אתה לא יכול להדליק לצד הכוכבים בשקיעה, אתה יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה. כלומר, לא להדליק בשתיים הצהריים, עם פלג המנחה בסביבות שלוש וחצי. מי שלוש וחצי ומעלה אתה יכול להדליק. המשנה אומרת שמדליקים נרות חנוכה בזמן שקיעת החמה, אך אם האדם טרוד, יכול להדליק גם לפני כן. השולחן ערוך מלמד שאם שכח או היה טרוד ולא הדליק בזמן, יכול להדליק עד שתכלה רגל מן השוק. אם הגיע הביתה מאוחר, עדיין יכול להדליק, אך יש לוודא שיש פרסום הנס.

דין הדלקת נרות חנוכה השולחן ערוך מציין שלוש אפשרויות להדלקת נרות: בזמן צד הכוכבים, להקדים מפלג המנחה או להדליק מאוחר יותר אם לא הייתה אפשרות להדליק בזמן. אם עבר הזמן, ניתן להדליק כל הלילה, אך יש לוודא שיש פרסום הנס לבני הבית.

פרסום הנס והדלקה מאוחרת המשנה ברורה מוסיף שאם אין פרסום הנס, אין טעם להדליק. לכן, אם המשפחה חוזרת מאוחר, ניתן להדליק בבית בתנאי שיש פרסום הנס. הדלקה בחלון או במקום בו בני הבית רואים את הנרות היא אפשרות טובה.

שאלות הלכתיות נוספות פוסקי זמננו דנים האם יש להדליק יותר מחצי שעה, במיוחד במקומות מרכזיים בהם יש תנועה רבה. הרמב"ם מציין שמי שלא הדליק בזמן החצי שעה, לא קיים את המצווה, אך כיום יש גמישות רבה יותר.

הדלקה בישיבות ובבתי מלון לגבי בחורי ישיבה, יש דעות שונות אם הם צריכים להדליק בישיבה או שמדליקים עליהם בבית. אם כל המשפחה לא בבית, אין הדלקה. במקרה של נסיעה או שהייה בצימר, הדלקה נחשבת בבית.

סיכום ההלכה נשארת בעינה להדליק בזמן צד הכוכבים, אך יש גמישות במקרים שונים. חשוב לוודא פרסום הנס, ואם יש צורך, להדליק יותר מחצי שעה.

שיעורים מאותו נושא

השיעור מכסה את הלכות תשעה באב, כולל איסורים על תספורת, כביסה, ורחיצה, והדגשים על סעודה מפסקת והכנות לצום. הוא מתייחס למנהגים כמו הנחת תפילין, ברכת הלבנה, ודיני עשירי באב, כולל הנחת תפילין בשחרית או מנחה וברכת הלבנה לאחר תשעה באב. עשירי באב נחשב ליום אבלות חלקי עם מנהגים כמו הימנעות מאכילת בשר עד חצות והקלות בשמיעת שירים.
לימוד תורה משפיע על שמחת הלב, במיוחד בתשעה באב, עם גישות שונות של רבי מאיר ורבי יהודה. רבי מאיר מדגיש שמחה בלימוד, בעוד רבי יהודה מציין שגם נושאים קשים יכולים לשמח. הבנת ההלכה חשובה בתשעה באב, תוך שמירה על כבוד האבל והחורבן.
הקטע עוסק בקשר בין פעולות פיזיות ומנהגים דתיים למשמעות הרוחנית והמוסרית שלהם. הוא מדגיש את חשיבות מנהגי ציצית ותפילין בקריאת שמע כמזכירים לקיום מצוות, אך לא כחובה. בנוסף, הוא מדגיש את ההבדל בין מצוות למנהגים ואת החשיבות בהבנת המשמעות הפנימית של המצוות מעבר לפעולה החיצונית.
תעניות ביהדות מדגישות את המשמעות הפנימית מעבר להימנעות מאכילה ושתייה, ומיועדות לעורר חשבון נפש וצער על חורבן בית המקדש. התהליך הרוחני כולל הימנעות מכעס והתנהלות ברוגע.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים