**הלכות קידוש בשבת** חזקו וברוך חברים, בשיעור זה נדון בהלכות קידוש. חשוב ללמוד הלכה כדי להבין ולפנימה את הדברים. נתחיל בסוגיית קידוש בשבת. **כמה פעמים עושים קידוש בשבת?** בשבת עושים קידוש מספר פעמים. יש דעות שונות: פעמיים, שלוש או ארבע. הקידוש הוא פעולה של ייחוד והבדלה. בשבת יש קידוש ביום ובלילה, על כוס יין. **חיוב הקידוש – דאורייתא או דרבנן?** חיוב הקידוש הוא מדאורייתא, כפי שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו". התורה מצווה לקדש את השבת ולהבדיל אותה משאר ימות השבוע. הקידוש על היין הוא מדרבנן, כפי שמובא ברמב"ם, טוספוט ובעל החינוך. **למה קידוש על היין?** חז"ל ציוו לקדש על היין כי היין מעורר שמחה והתפעלות. ספר החינוך מסביר שהיין מעורר את האדם לזכור את גדולת היום ולקבוע בלב אמונת חידוש העולם. **דין ערבות** דין ערבות אומר שאם אחד לא עשה מצווה, זה כאילו גם האחר לא עשה. לכן, אדם יכול להוציא את חברו ידי חובה בקידוש, גם אם הוא עצמו כבר קיים את המצווה. **האם נשים חייבות בקידוש?** נשים חייבות בקידוש כמו גברים, למרות שזה מצוות עשה שהזמן גרמא. השולחן ערוך מסביר שנשים חייבות בשמירה ובזכירה של השבת, ולכן הן מוציאות את הגברים ידי חובה. **הבדל בין ברכת המצוות לברכת הנהנים** ברכת המצוות היא על עשיית מצוות, וברכת הנהנים היא על הנאה. רק מי שנהנה יכול לברך ברכת הנהנים. **האם אפשר לקדש על פת?** במקום שאין יין, אפשר לקדש על פת. השולחן ערוך מביא את האפשרות לקדש על פת כשאין יין מצוי. **שאלות נוספות** – האם מותר לקדש על כוס חד פעמי? – האם חייבים לחזור על הקידוש אם לא אוכלים במקום הקידוש? – האם אפשר לקדש על שחר? נמשיך לדון בשאלות אלו בשיעורים הבאים. **דין קידוש על היין** יש שאומרים שמקדשים על שחר ושאר משקין חוץ מן המים, ויש שאומרים שמקדשים על הפת. בלילה לא יקדש על השחר אלא על הפת, ובבוקר יותר טוב לקדש על השחר שיברך עליו שהכול קודם ברכת המוציא. אם יברך על הפת תחילה אין כאן שום שינוי. רבנו תם אומר שאין אפשרות לקדש על הפת, אך הרמב"ם, דרך החיים, החינוך וכן השולחן ערוך פסקו להלכה שאם אין לאדם יין יקדש על הפת. **האם נשים חייבות בקידוש** אם אין יין, מקדשים על הפת. איך מקדשים על הפת? אוכלים עליו ומברכים "המוציא לחם מן הארץ". אם יש שחר, עדיף לקדש על שחר מאשר על הפת, כי יש לו ברכה מיוחדת שהכול. הרב אליהו, הרב דוב ליאור והרב רבינוביץ' אומרים שכל מה שקשה אפשר לכבד באותה אורחים נשב לחמר מדינה, אפילו מיצים טבעיים. הרב עובדיה אומר שרק מה שיש בו אלכוהול נחשב, ולכן אם אין לאדם יין יברך ויעשה קידוש על הפת. **דין ערבות** השולחן ערוך אומר שאם אין לך יין, תעשה קידוש על שחר. לפי הרב עובדיה זה דווקא משקה שיש בו אלכוהול, אפילו בירה. לפי הרב דוב ליאור, הרב רבינוביץ' והרב אליהו כל משקה אחר תעשה קידוש על מיץ תפוזים. בבוקר, השולחן ערוך אומר שחר עדיף מפת. בלילה, אם אין יין תעשה על פת, ואם אין לך פת גם בלילה בעיה. **כוס חד פעמית לקידוש** יש שאלה האם אפשר לקדש בכוס חד פעמית. הגר"מ פיינשטיין פוסק שכוס חד פעמית בעייתית לקידוש כי היא נעלמת לאחר השימוש. לעומת זאת, יש כאלה שצריכים שתי כוסות כדי לייחד את הכוס. הרב דוב ליאור מסביר שכוס חד פעמית נוספת תופסת את הכוס השנייה והיא נהיית כלי. הרב אלישיב כותב שגם כוס חד פעמית של ימינו נחשבת כוס שאפשר להשתמש בה שוב ולכן אפשר להסתמך על הדעה הזאת ולהקל לעשות קידוש גם בכוס חד פעמית. **שתיית יין בקידוש** השולחן ערוך אומר שאם לא טעם המקדש וטעם אחד מהמסובין כמלוא לוגמיו יצא ידי חובה. אם לא שתה ויש מישהו מהמסובין ששותה כמלוא לוגמיו, מצוין. אם לא, אפשר לסמוך על הדעה המקלה שכולם שתו וזה הצטרף לשיעור. אם לא שתו ואין כלום, בדיעבד יצא ידי חובת קידוש גם אם הוא לא טעם בכלל. **מותר לאכול לפני הקידוש** השולחן ערוך אומר שאסור לטעום כלום קודם שיקדש, אפילו מים. אם נכנס שבת, חייבים לקדש לפני שאוכלים. בבוקר, אדם מתחייב בקידוש מרגע שהוא יכול לאכול, כלומר אחרי שהתפללת שחרית. לפני תפילת שחרית, אם אתה מצטער, אפשר לשתות מים או אפילו קצת סוכר כדי שלא תתמוטט. **חיוב נשים בקידוש** לגבי אישה, יש דעה שמקלה במיוחד אם היא לא התפללה עדיין. אם היא רגילה להתפלל תפילת שחרית, היא יכולה לאכול לפני קידוש כל עוד היא לא התפללה. אם היא לא רגילה להתפלל, והיא קמה ואמרה ברכות השחר, היא לא יכולה לאכול עד שתעשה קידוש. **סיכום** ראינו האם מצוות קידוש מצוות דאורייתא או דרבנן, האם קידוש על יין הוא דאורייתא או דרבנן, דין ערבות שכל אחד יכול להוציא את השני מדין ערבות אף על פי שהוא מדין דאורייתא או דרבנן, על איזה סוג של כוס אפשר לעשות קידוש, קידוש דווקא במקום סעודה, וכוס חד פעמית האם אפשר לעשות בקידוש.
