אחד הנושאים המרתקים בהלכות פורים הוא ההבדל בין פרוזים למוקפים. זה סימן תפרש פ"ח. יש המון שיטות בנושא זה, כמו הרמב"ם, השולחן ערוך, הבבלי והירושלמי. אני רוצה לדבר על מעבר ממוקף לשנה זו פחות. מפרוז למוקף, בשנים הרגילות, הרבה מאוד אנשים, בעיקר בחורי הישיבות, רוצים לחגוג פורים בירושלים, נוסעים בלילה או בבוקר לקרוא את המגילה פעמיים. זה מעניין, במיוחד בשנה זו, כשיש אנשים שהיו בפרוזים ביום שישי ואחר כך נוסעים לירושלים.
דין מוקפים ופרוזים כדי להבין את הנושא, יש לדעת שסימן תפרש פ"ח, סעיף א', מדבר על כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אם אינם מוקפים עכשיו, קוראים בט"ו. היום בפועל, המקום היחיד שקוראים בו בט"ו בברכ הוא ירושלים. יש מקומות מסופקים כמו יפו, חברון, טבריה ולוד, אבל היום בברכה זה רק ירושלים. הרעיון הוא שאפילו אם אינם מוקפים עכשיו, הרי יהושע בן נון זה לא שאנחנו מדברים על מגילה, אלא על תקופת בית שני, סוף גלות בית ראשון. בשושן, אסתר ומרדכי ביקשו להילחם עוד יום ביהוד ד' ולנוח בט"ו. כל 127 מדינות נלחמו ביהוד ג', ולכן נלחמים ביהוד ג' ונחים ביהוד ד'. זה היה בשושן בלבד.
פורים משולש השנה, יום חמישה עשר יוצא בשבת. לפי הלוח שלנו, יד' אף פעם לא יוצא בשבת. יש לנו ימים קבועים, כמו לא עדו ראש ולא עדו פסח. פורים משולש בשבת, ערב פסח, כל זה קורה פעם בכמה שנים. השולחן ערוך אומר שאין קוראים את המגילה בשבת, אלא מקדימים לקרוא אותה בערב שבת. למה להקדים ולא לאחר? כי העניים נשואים למקרא מגילה, ולכן מצמידים את המגילה למתנות לאביונים ביום שישי. בשבת מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בהבוא המלך ואומרים על הניסים. סעודת פורים נדחית ליום ראשון.
משלוח מנות וסעודת פורים המשלוח מנות נעשה ביום ראשון יחד עם הסעודה. בשבת עצמה, רק קוראים בהבוא המלך ואומרים על הניסים. זה מצב מוזר, כי שבת פורים כמעט ריקה מתוכן. למה לא עושים את הסעודה בשבת? כי משלח מנות נועד לסעודה, ואם הסעודה ביום ראשון, גם המשלוח מנות ביום ראשון.
קריאת מגילה בשבת למה לא קוראים מגילה בשבת? כי יש חשש שאדם ילך עם המגילה לחכם ללמוד איך לקרוא ויעבור על איסור טלטול ברשות הרבים. זה חשש רחוק, אבל חז"ל גזרו על כך. לסיכום, פורים משולש מתפרס על שלושה ימים: יום שישי לקריאת מגילה ומתנות לאביונים, שבת לקריאת התורה ועל הניסים, ויום ראשון לסעודת פורים ומשלוח מנות. מקומות שהמסופקים האם הם מוקפים חומה או לא, הגמרא אומרת שתבריה הייתה מוקפת חומה רק משלושה כיוונים כי יש לה את הכנרת, ולכן ספק אם היא מוגדרת מוקפת. מה עושים כשהם מסופקים? קוראים פעמיים, בי"ד ובט"ו. מתי מברכים? בי"ד. למה אומרת הגמרא? כפי רוב העולם. המגילה המהותית, המרכזית, היא בי"ד. לכן המגילה לא מזכירה את ט"ו. ממילא אומר השולחן ערוך, אם אין אפשר לקרוא בט"ו, חוזרים לי"ד, שזה הזמן הקבוע. צריך לזכור שהירושלמי עושים סעודת פורים בט"ז, כלום. יש שאמרו שהפרזים בט"ז צריכים להגיד תחנון, שזה מחלוקת פוסקי זמננו. האם אנחנו, כי בעצם ט"ז זה כלום, זה לא, שנה רגילה יש י"ד וט"ו, ט"ז זה כלום. זה פשוט סעודה שנדחתה ביום, מסיבות שתתן עכשיו למה. אז אומרים, אם אי אפשר לקרוא מהמגילה בט"ו, חוזרים לי"ד, שזה הזמן הקבוע.
דין סעודת פורים בשבת לגבי הסעודה, אומר המשנה ברורה, סעיף קטן י"ח, באין עושים סעודת פורים ביום אחד בשבת, הוא לא אומר אסור לעשות סעודה בשבת, כמו שאמר על המגילה, הוא אומר דוחים. אומר המשנה ברורה, דאמרינן בירושלמי, מקור הוא לא בבלי, בירושלמי אין כלום, חייב ללכת שאין פורים משולש, אין יום ראשון, יום ראשון זה ט"ז, אין. בירושלמי אומר שכן, ויעשו אותם בשבת, בירושלמי אמר, מה הבעיה לעשות סעודת פורים בשבת? מצוין, מתאים, אווירה, לא צריך לסתבר, יום ראשון, ט"ז. אמר לירושלמי, ימי משתה כתיב, אני צריך להגיד פה את כל הפסוק, הפסוק הוא, לעשות אותם ימי משתה ושמחה. מה זה לעשות? זה אנחנו, דיברנו על הראייה, שמקדשים על פי הראייה, חז"ל תקנו את פורים, חז"ל מחליטים מתי ראש חודש, עת, ששמחתו את לאהב ידין, זה פורים. יצא זה, שבת, ששמחתו, בידי שמיים היא. מה זה שבת? זה לא שלנו, שהקב"ה והבקיימא, שבת בראשית, והסעודה והשמחה של פורים, זה לעשות אותם ימי משתה ושמחה. שבת, אומרים האחרונים, עשויה כבר, שבת היא לא צריכה את הפורים, היא יודעת לשמח לבד, מלא אתה מנוע, ולעשות שמחה בשבת, כי זה כבר שמחה בידי שמיים. אז מה עושים? דוחים ליום ראשון. למה לא להקדים ליום שישי? אם כבר אתה, לא בשת, את רק מגנה הקדמתם ליום שישי, אז למה לא להקדים ליום שישי את הסעודה? שאלה גדולה, ומשנה ברורה אומר שיש כאלה שאומרים שלא. אני אמשיך לקרוא, כן עדין מלא אמרנו, שולח מנות גם ביום ראשון, ונה מרד בן חביבה, מגדולי ירושלים, ערך לא הוכח, זה בבלי שלנו, אין צובר כן, ולא, אינו יום ראשון, זה אותו שהסעודה היא בשבת, עשה כן מה שבא ירושלים, גם השלוח מנות בשבת, כמה המנות הם הסעודה, וכו' וכו'.
האם יש פורים פעמיים? באמת יש כאלה שאומרים, בסדר, דעתי ירושלמי, בבלי אין כלום, גם לא ברמב"ם, ברמב"ם אין יום ראשון, יש קריאת מגילה ביום שישי, ופה הם בשבת. ואני אומר שוב, הירושלמי בכל זאת אומר, נדחות ליום ראשון. אז השנה מצאתי לסבר מאוד יפה, שרב יעקב אריאל, שליטה, הוא אומר שאתם יודעים, בין קריאת מגילה, שמענו הזמן המהותי של הזיהודנית, לבין הסעודה, שהיא שמחה, עכשיו בשבת, הוא אומר ירושלמי, אי אפשר לעשות סעודה, כי זה בידי שמיים, ועודה זה בידי אדם, זה לא מתערבל, זה לא מסתדר, ואז או ידענת או ט"ז. אמרנו קודם, מה היה בשושן וי"ד? נחמה, לא היה להם שמחה, השמחה בשושן הייתה בט"ו. מה היה בט"ז בשושן? נחמה או שמחה? שמחה. המשיך, הוא אומר הרב אריאל, אין בעיה, מכיוון שהסעודה היא בימי השמחה, זה לא מלחמה, ט"ו ואם אפשר ואם לא, אז ט"ז, י"ד, מה שייצא. לכן אומר הירושלמי, בוא נתחיל, כי אנחנו מי ט"ו ואין השמחים, ט"ו וט"ז, זו שרה מועדפה, יצאה שהסעוד נדחתה, לנוח מוהבן, לימי שמחה, ולא קדמה לי"ד, י"ד, שבשושן זה המלחמה. אז את קריאת מגילה, כמו כל העולם בי"ד, זה גם לא שמחה, זה לא קריאת מגילה, זה שמחה כששמחו, בשושן בי"ד נלחמו, וט"ו וט"ז שמחו, לכן הסעודה נדחתה לט"ז. עכשיו מה קורה באמת, אם מישהו עובר מפה לשם, שאני פה, אז ראיתי בשנה רגילה, מי שעשה פורים פרזים, אחרי זה בלילה, מתגיש בלילה, הגיע בליל ט"ו לירושלים, עושה פעמיים, כי יש לו בעצם שני פורים, אין שום בעיה. יש שאלה מנה את הפוך, אחד שהיה בי"ד בירושלים, הוא בית ט"ו בפרזים, אז הוא חיים לו פורים, שאלה מנהנת, אמרתי איזה שאלה יותר מנהנות, לגבי מי שעובר, אני אומר שנה רגילה וא עושה פעמיים, השנה הוא מגיע לירושלים מהרגע, קריאת מגילה, כולנו קרינו ביחד, היה לנו ניסים, אמרתי לצליל בפרזים ביום שישי, ויבוא המלאק, שמעתי ביום שישי, הסעודה עשיתי ביום שישי, מה נשאר לי, ואתם תעשו את הסעודה שלך ביום ראשון, מה זה קשור אליי, אז הרבה הרבה פסקים באמת אומרים, שמשנה כזאת הוא לא צריך שום דבר, כלומר עשית פעם אחת פורים, גם המוקפים עשו חלק גדול מהמצווה ביום שישי, גם מקרוב מגילה ומתנות לוויונים, וזהו, ואתה כבר נתן למשלח מנות, וסעודה ביום שישי, רוב הפסקים אומרים, נכון, ביום שישי, הם עשו כמוך חקרת מגילה, אבל הם הירושלמים, לא מוריד הניסים, לא נתנו משלח מנות, ולא עשו סעודת פורים, ברגע שתהיה פעמיים, תעשית פורים ביום שישי וגם בשבת, אז מה שלא עשית, את מה שהם עשו בסדר, מה שהם עושים תעשה גם אתה, כלומר, תגיד על הניסים בשבת, וביום ראשון תאכל סעודת פורים, ותתן משלח מנות, רגע שאין ברכה, זה גם לא לקרות פעם במגילה, זה שאלה של סוויק ברכות, אבל מה בא לי לעשות עוד פעם, לתת עוד פעם משלח מנות, אז זה בעצם ההנחה. אתה מוצא שעכשיו ישם בירושלים, חייבתי לקום לישון בירושלים? לא, הם קוראים ביום שישי, הם קוראים כמונו, 50 בערב ו60 בבוקר, נקרא מגילה אין הבדל, הבדל הוא הסעודה, ומשלח מנות שיהיה ביום ראשון, ועל הניסים בשבת, זו. רב, אז אתה יודע שיצא מפה, במוצא שישם בירושלים, זה לקום לירושלים? לא, לא, זה כלום, כי ט"ו, הפורים, מה זה ט"ו? ט"ו הוא היה פה, אין לו כלום. אין לו ט"ו פה, רק אם יש שבת שם. בדיוק. כתוב בפוסקים שהבוקר קובע, איפה התעורר? איפה התעורר בי"ד? כיוון שזה ט"ו והוא התעורר בפרוזים, אין לו כלום. הם עושים סעודה, זה עניין שלהם. אני גם תחיילת בירושלים ביום ראשון, אבל עשיתי הכל בתור פרוז, בשבת הייתי בפרוזים. אני אומר, מי שעובר בשבת לירושלים, אז הפוסקים אומרים, תגיד על הניסים, ביום ראשון תאכל משהו ותן משלוח מנות, שזה יהיה, כי חודשת אחת פעמיים, והם יצא המסעודה ביום ראשון, וישלוח מנות ביום ראשון, ועל הניסים בשבת, אז פעמיים, כמו שמעתי, בנה רגילה גם עושים פעמיים. זה נוגע לתחנון, שאם באמת הוא בסוף עשה יום ראשון, לא חרא במצוות והכל, אבל עכשיו עושה איתם פעילות, לא מנסים להגיד תחנון, זה לא שח. אבל הרבה פוסקים אומרים, שגם אנחנו בט"ז, לא נגיד תחנון פה, ערות שבאמת זה רק ט"ז, כמכל זאת, זה יום שמחה בירושלים, אז מקובל שלא אומרים, אבל אנשים לא אוהבים להגיד תחנון, אז סתם, נמצאו סיבה טובה.
סיכום פורים משולש טוב, קיצור, משולש, קריאת מגילה, מחבלת, ונגיד תחנון, ונגיד תחנון, אנשים לא אוהבים להגיד תחנון, אז סתם, נמצאו סיבה טובה. טוב, קיצור, משולש, קריאת מגילה, מחבלת, כמונו, בירושלים, ויום שישי או בוקר, קריאת מגילה, ותת להם עניין, עכשיו יש להם דב מעניין, מחבלת תלו ערבית, בלי על הניסים. אנחנו נגיד על הניסים, ונקרא במגילה, כי זה י"ד. הם רק קוראים במגילה, ערבית ושחרית, זה לא רגילה, הם לא מציעים ספר תורה, ביום שישי. אנחנו נקרא, בהיבוא המלאק, הם לא, כי הם יקראו זה בשבת. מגיעים לשבת, הם יגידו על הניסים, כל התפילות, פרקות המזון, יקראו בהיבוא המלאק. ביום ראשון, הם, תפילת ערבית, שמוצא שבת, אין על הניסים, תפילת שחרית, ביום ראשון, רגילה, בלי תחנון, ועושים סעודה. סעודה, בלבד, ומשלח מנות. זה, דבר מעניין. טוב.
