חבר'ה, יש קצת כיבוד בגלל שלומדי ההלכה לפעמים מרגישים קצת קר, לפחות לחלק מהשיטות. לכן מביאים כיבוד כדי לחמם קצת את האווירה, כן, גם ככה זה פותח את הלבבות, ככה ייכנסו הדברים מהר וטוב. עניין לימוד ההלכה הוא לדעת את הדרך אשר ילכו בה, מה הקב"ה רוצה מאיתנו שנעשה בשמירת המצוות, מה עלינו לעשות ואיך לקיים את המצוות. אז ככה, הלכות פורים אני כבר אומר לכם מראש. קודם כל ברוך הבא לידידנו ירון, ברוך הבא, כל הכבוד שבאת. שנזכרו עוד מעט מתגייס, בא לחזק אותנו ולהתחזק איתנו בישיבה והיום לפני הגיוס.
חלוקת השיעור אנחנו נחלק את השיעור בהלכות פורים לשני חלקים. הסיבה מאוד פשוטה, יש המון הלכות וכדי שזה לא ייאג וכדי שבאמת הדברים יישבו והתיישבו ושתזכרו ושתחיו את מה שאתם עושים, אז אנחנו נחלק את זה לשני חלקים. אני אשאל מספר שאלות כדי לראות שאתם אינכם בורים ועמי הארצות כדברי בן איהו. אבל לפני שאני אשאל אני רק רוצה להגיד מה נעסוק היום. תראו, ישנם כמה נושאים: נושא ראשון אני אחלק את זה לפי סדר הזמנים – תענית אסתר שהוא הכי קרוב אלינו, יום חמישי. לאחר מכן זכר למחצית השקל כי זה סוגיה מתנאי נותנים את מחצית השקל. הנושא השלישי שבת זכור, הנושא הרביעי מקרא מגילה. לאחר מכן מתנות לאביונים, משלוח מנות, משתה ושמחה. האם מותר לעשות מלאכה ביום הפורים? האם מותר לעבוד בפורים? וסדר התפילה בחג הפורים. מה שנספיק לעשות היום אני מאוד מקווה – תענית אסתר ושבת זכור, אולי גם זכר למחצית השקל ואולי נתחיל מקרא מגילה. בשבת זכור יהיה שיעור בשבת לפני תפילת מנחה, כדאי לכם, זה נושא מאוד מעניין. אני שם הייתי עסק יותר במתנות לאביונים ומשלוח מנות. בסוף השיעור אני אתן ספוילר למה הולך להיות בשבת בעזרת השם.
תענית אסתר אז ככה, תענית אסתר. אני רוצה להתחיל בסוגיה הראשונה. תענית אסתר, כולם זוכרים מתי תענית אסתר השנה יוצאת? מעולה. מה התאריך של תענית אסתר? י"ג באדר. אני אשאל שאלות כדי לראות שהעינכם בורים ועמי הארצות, אומר לנו בן איהו. תאריך תענית אסתר י"ג באדר. מתי אסתר ומרדכי התענו בפועל? מעולה, בניסן. מתי הם יצטרכו להתענות בפועל? למה לא מתענים? מעולה, חג של גאולה. חבר'ה, שימו לב, זה כל הסוגיות האלה אתם כבר למדתם. אז מתי אנחנו כן מתענים? חודש לפני אדר. דרך אגב, מה קרה באדר? שם היה אמור להתרחש המעשה הזה שהמן גזר עלינו ולכן אנחנו מתענים היום בפורים. יש מגילה תענית שהיא כותבת כל מיני דברים, חלקם בטלו נכון? סליחה, סליחה, בסדר, חלקם בטלו חלקם לא. תענית אסתר בקיצור היום יוצאת באיזה תאריך? יום חמישי. מה התאריך העברי? י"א באדר ב'. עכשיו אני רוצה לשאול אתכם למה נכון היה ראוי באמת להתענות בשבת זכור דרך אגב כי תמיד איך זה הולך? יש שבת זכור, תענית אסתר, מקרא מגילה. אבל השנה קורה ההפך. מה עשינו עם תענית אסתר? הקדמנו אותה ליום חמישי לפני פורים. שאלה שרבים לשאול, א' כל למה הקדמנו אותה? כי ממתי מקדימים תענית? מתי מקדימים תענית? קוצה בשבת. דרך אגב, אם יוצא תשעה באב נקרא לזה בשבת, מה עושים תעניות שהיו יוצאים בשבת? מה עושים להם? מקדימים או מאחרים? מאחרים! למה מאחרים? פורענות! לא מקדימים, מאחרים. אז איך יכול להיות שצום תענית אסתר הקדמנו? שאלה שאתם חייבים לשאול. טוב, אז אני ככה אני כבר אומר, אז אומר השולחן ערוך תסתכלו במקור מספר 1 אצלכם. מקור מספר 1 בדף שחילקנו: מתענים בי"ג באדר ואם חל פורים ביום ראשון מקדימים להתענות ביום חמישי. זה מה שקורה השנה, זה מה שאנחנו עושים. השאלה שאנחנו צריכים לשאול זה למה? מדוע זה מה שקורה? למה ביום שישי? תסתכלו במקור מספר 2, אומר המשנה ברורה: מתענים בי"ג באדר. תסתכלו במשנה ברורה סעיף קטן ב' כי בימי מרדכי ואסתר ניכלו ביום י"ג באדר להילחם ולעמוד על נפשם והיו צריכים לבקש חיים והתחנונים שעזרם השם ינקם אויביהם וכו'. להתענות ביום ה', אני קורא סעיף קטן ג', למה? אבל בערב שבת אין קובעים תענית בתחילה מפני כבוד השבת. לפי שרגילים בתענית לומר סליחות ותחנונים בערב שבת לא ייתכן לעשות כפי שלא יוכלו להתרווח לכבוד השבת ולכן הקדימו את התענית.
הבדלים בין תעניות אבל תגידו לי אתם, יש תענית שנקראת תענית עשרה בטבת. אם עשרה בטבת יוצא ביום שישי, מתי הם מתענים? בשישי. יפה. איפה המשנה ברורה? למה זה בשישי? למה אף אחד מכם לא קם ושאל את השאלה הזאת? זה כבר היום שלו. מה זאת אומרת זה כבר היום שלו? תענית אסתר היא כבר לא דוחה אותי לשאול אותה לחמישי שלא יותריה, אבל כאן אתה לא דוח אותו, זה התאריך. אבל למה? אם זה יוצא בשישי, לא, אם זה הטעם של המשנה ברורה, אם הטעם הזה של המשנה ברורה כדי שמה שקרה אני אגיד לדעיה יוצא בשישי לא היום מקדימים את זה לחמישי. בשישי מה היו עושים? זה לא יכול לקרות. למה לא? זה יכול לקרות. לא, לא יוצא בשישי. לא, אני לא מדובר. טוב, אז זו הסברה אחת שמה שאומר לנו פה חכם דביר לא יכול להיות שזה יוצא בשישי ולכן עשרה בטבת זה היום שלו אז לכן זה מה שצמים. דרך אגב, אבו דראם כותב את זה כי כתוב בנביא על צום עשרה בטבת שהוא צום בעצם היום הזה. אבו דראם מביא חידוש מטורף, הוא אומר יותר מזה אם עשרה בטבת היה יוצא בשבת תקשיבו טוב, לא היו דוחים את עשרה בטבת כי כתוב על צום עשרה בטבת בעצם היום הזה. לעצם היום עשרה בטבת יש משמעות. השולחן ערוך כותב עליו ולא מצאתי מיניים אמר זאת אבו דאם. בכל מקרה כנראה לצום עשרה בטבת מעבר לזה שהוא קצת שונה יותר נכון, לא קצת שונה כל סוגיית הצומות ארבעת הצומות הן מאוד שונים מתענית אסתר. אתם יודעים למה? כי תענית אסתר למה מתענים? מה? מעולה? זכר לכך מצוין זכר לכך שהם התענו על הגזרות. אבל התעניות של החורבן למה מתענים? על החורבן, על הפורענויות שקרו באותה תקופה. בגלל זה הם לא מתבטלים. בגלל זה גם תענית אסתר יותר חלשה ותכף נבין נפקמינות. אז אמרנו למה ביום שישי מה קורה? בסדר? הבנו? אוקיי, אז אנחנו רואים השנה התענית הוקדמה ליום חמישי. למה לא ביום שישי? אם זה היה ביום שישי מתרחש לא קבעו את זה ליום שישי כי זה לא קורה ביום שישי ודבר נוסף כי יש הבדל בין תענית אסתר שהיא לא תענית על פורענות אלא תענית על כך שזכר למה שהם עשו אנחנו עושים ולכן יותר קל. בגלל זה גם אין את העניין של לאחר כי פורענות מאחרים אבל תענית אסתר לא באה על שם פורענות היא באה על שם מנהג שהם עשו זכר למה שהם עשו אנחנו עושים.
הקלות בתענית אסתר בתענית הזאת נשים מעוברות ומניקות לא צמות בצום הזה, זה צום יותר קל. יותר מזה, אנשים חולים, עכשיו חולים הכוונה אך אפילו חולה שאין בו סכנה נפל למשכב, שוכב לא מתענה ביום הזה. גם אדם שמרגיש חולשה, עכשיו לא חולשה הצום כי בן אדם שלא אוכל באופן טבעי הוא יותר חלש, חולשה, מרגיש חלש, חלש לא מתענה בצום הזה. יש יותר כולה במיוחד שהוא מוקדם, הוא לא בתאריך שלו. מה זה בלי שיעורים? זה לא השיעורים זה רק מוזכר לגבי יום כיפור אין סוגיית השיעורים בצומות האלו בסדר? ולכן שימו לב יותר מזה הרי מה כותב אפילו מי שיש לו כאבי עיניים אדם עם כאבי עיניים לא מתענה ביום הזה. חתן וכלה, למשל, ביום החתונה שלהם פטורים מתענית אסתר. זה נכון גם לגבי בעל ברית, סנדק והמוהל. יש דעה שאפילו המוזמנים לברית המילה פטורים מהתענית, אך יש צורך להשלים את התענית במועד אחר. המשנה ברורה בשם הרמ"א מציינת שאם בעלי הברית מתענים ביום שישי, הם פטורים מהשלמת התענית. רוב האחרונים, כולל החזון איש והרב יצחק יוסף, פוסקים שגם המוזמנים לברית צריכים להתענות, אך בעלי הברית פטורים.
דין תענית אסתר האם מותר לצחצח שיניים ביום התענית? אם אדם בירך על כוס מים ושכח שזה יום תענית, האם עליו לשתות? כל השאלות הללו מופיעות בסימן תקס"ח בשולחן ערוך. ישנם דינים נוספים לגבי עלייה לתורה ביום התענית, והאם מי שלא התענה יכול לעלות לתורה.
שבת זכור שבת זכור היא השבת שלפני פורים. במשנה ברורה מוזכרות ארבע פרשיות שנקראות בשנה, והשנייה היא פרשת זכור, שבה אנו מצווים לזכור את מעשה עמלק ולמחות את זכרו. ישנן שלוש מצוות בפרשייה זו: לזכור את אשר עשה עמלק, למחות את זכרו, ולא לשכוח. הגמרא במסכת מגילה דנה כיצד יש לקיים את מצוות זכור. ישנה דרישה לזכור בפה ולא לשכוח בלב. רוב הראשונים סבורים שמצוות זכור מתקיימת בקריאה מתוך ספר התורה. הרמב"ם סבור שאין צורך דווקא בספר תורה, וניתן לקיים את המצווה גם בקריאה מתוך חומש או שלט.
קריאה מתוך ספר תורה השולחן ערוך מציין שיש דעה שקריאת פרשת זכור היא מדאורייתא, ולכן יש חשיבות לקרוא אותה מתוך ספר תורה בשבת זכור. הרב עובדיה יוסף פוסק שמצווה מהתורה לקרוא את פרשת זכור מתוך ספר תורה, ולכן מי שלא מגיע לתפילה בשבת זכור עלול להפסיד מצוות עשה מהתורה. נכון, הלשון של הרמב"ם באמת, הוא לא אומר שחייבים לקרוא מדאורייתא, אתה צודק. הוא מדבר בלשון "יש שומרים". בגלל זה באמת יש כאלה שאמרו, בגלל שהוא ציין רק את ה"יש שומרים" האלו ולא אמר עוד "יש שומרים", או בגלל שהוא לא ציין, זה לא ברור כל כך בלשונו של השולחן ערוך. ואחרונים אחרים הסבירו, כמו למשל "ילקוט יוסף", שאמר שהוא החמיר. זה ברור שצריך להחמיר אם זה מדאורייתא. איך זה מדאורייתא? נכון, אז מה עשו עד אז? כלומר, איך אפשר פתאום להגיד שזה מדאורייתא? מה היו עושים עד אז? עד התקנה הזו? איך זה? אתה שואל איך זוכרים? לפני פורים זה מדאורייתא? לא, לפני פורים זה עוד סוגיה. זכו את אשר עשה לך עמלק, אתה לזכור את עמלק. עכשיו אנחנו תכף נבין למה זה דווקא עכשיו. זו עוד שאלה, אבל לזכור את עמלק, לקרוא את זה מתוך הספר זה מצווה מדאורייתא לפי שיטת הרמב"ם שאומר שאפשר לזכור גם לא מתוך הספר. מה שמה שזה הפסוקים האלה דווקא? תכף נראה, תכף אני רוצה לראות מה שמה. בסדר, יפה. עכשיו זה מה שאני רוצה עכשיו. יפה, זה מה שכתבנו.
ברכת זכירת עמלק דרך אגב, מתבקשת השאלה לפני שאני אמשיך איתכם: מה קורה אם מישהו פספס ולא אמר? אם זו מצוות עשה מהתורה, למה אף אחד מכם לא קם ושאל? למה לא מברכים עליה? "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לזכור את עמלק"? כן, אבל העולה לתורה מברך את הברכה של התורה כדי שהוא יכול לקרוא בתורה. דרך אגב, כשקוראים את זכר עמלק מברכים על התורה. העולה הראשון לא מברך, כי הוא עולה לעלייה, אבל אם שאר הקוראים, הם לא מברכים. זה לא עובר לעשייתו. מה הכוונה "לא עובר לעשייתו"? זה לא פנארוגיות, אתה לא יודע גם מה זה. אולי אתה מתכוון לאיזה אחד הטירוצים שכתובים. אז יש כמה טירוצים, אני לא אגיד לכם את הכל, אבל עקרונית טירוץ אחד, שתיים: לא מברכים בגלל שאין ברכה על משהו שאני לא עושה. זה לא עשייה, מה זה לזכור? מישהו מברך פה על תפילה? יש ברכה על התפילה? תפילה לפי הרמב"ם היא מדאורייתא, לפי הרמב"ם היא מדאורבנן. על ביטול חמץ, מישהו פה מברך? משהו שאני לא עושה, אני לא עושה בפועל את המעשה אז אני לא מברך. זה שאחרי זה יש עשייה גם למחות, להרוג, זה אולי שאלה, אבל הזכירה, כן, זה תשובה אחת שראיתי. תשובה נוספת, דווקא תשובה יפה שראיתי: מה זה? לא, אבל המעשה, המעשה השלם תראו אצל עמלק, יש זכירה ויש מעשה. נקרא לזה לחתום את עמלק, זה גם על ידי לזכור וגם לבצע את המחיה שלהם. ולא מברכים על חצי מעשה. דבר נוסף שראיתי, הזכורת אשר עשה לך עמלק זה מצווה שנתית, אין לך תאריך לזכור אז לא מברכים על מצווה שהיא כזה תמידית, מתמשכת. לא מצאנו על מצוות כאלה שאין להם איזה מעשה כן, מברך ועובר לעשייתם, אולי לזה התכוונתי.
תשלומים לזכרת עמלק טוב, מה קורה דרך אגב אם מי שלא הספיק לקרוא או פספס לא הספיק, קם הבוקר, לא קרא, מה קורה איתו? יש לו תשלומים כאילו בתיצב וכאלה או, אז יש ככה, יש כמה וכמה תירוצים. מגן אברהם נותן את התירוץ הראשון שבפורים, תשיב טוב, בפורים, נכון יש קריאת מגילה בבוקר ולאחר מקרא, ולשלחה, לפני מקרא מגילה מה יש, יש קריאת התורה נכון, קוראים בתורה, נכון, קוראים בתורה קוראים בתורה את החלק של המלחמה של עמלק בישראל מה שכתוב בספר שמות, שמצוי ממצרים. אומר המגן אברהם, מי שלא הספיק שבפורים ביום הזה יכוון לצאת לידי חובה את זכירת עמלק במעשה הזה והחזן שקורא גם כן יכוון להוציא ואז על ידי זה כך יצא לידי חובה. מסכים עם הרמב"ם? כן, מסכים עם הרמב"ם, זה גם קריאה מהספר, לפי הרמב"ם לא חייב מהספר אבל זה לא הקריאה של מה שמות איפה אומר לנו ירון עכשיו, זה לא הקריאה אבל שמוזכרת שמה בזכור הקריאה הזכורת אשר עשה לך עמלק, את מה שצריך להרוג אותו וכו' זה לא אותה קריאה, שמה רק מסופר המקרה ולכן באמת יש מי שאומר שעל ידי הקריאה הזאת שבפורים לא יוצאים לידי חובת אותו זכור אלא מה? שבשך השנה בפרשת כי תצא שנקרא בספר דברים נגיע לפרשייה הזאת כשהחזן יקרא, בעל הקורא יקרא יכוון לצאת לידי חובה זכירת עמלק והקורא יכוון להוציא ואז הוא בעצם חתם את הדין.
כמה פעמים לזכור את עמלק מה שעולה פה במתבקש, אז רק שנייה כמה אנחנו בצוות זכור, כמה אנחנו צריכים לזכור? כמה פעמים בשנה אנחנו צריכים לזכור? כמה? מה זה אם זה מדאורייתא? לזכור זה מדאורייתא? אז השאלה, כמה פעמים בשנה כתוב זכור את אשר עשה לך עמלק? כמה אתם אומרים? כל יום? כל החיים? כל השנה? פעם בחיים? פעמיים, שלוש בשנה? שאלה, איך אנחנו לא שואלים את עצמנו את השאלות האלה? אז כל הזמן, כל יום אתה אומר? אתה אומר כל יום, מבחינת כל יום לזכור כל הזמן. דרך אגב, למה צריך לזכור? אתם מכירים את הסיפור? מי ירד לו קצת? כאילו, מהערבים בעזה ככה, מי נחלש לו הבעסה עליהם? מי נחלש לו מאז אותו זה? נחלש לכם קצת? נחלש, לא? למה נחלש? כי אתם עסוקים בדברים אחרים יוצאים, נחלש, נחלש בשביל זה מה עושים? או רואים סרטונים ו איך זוכרים? זהו, קוראים, שומעים סיפורי גבורה כשזוכרים, מה קורה? זהו, זה שנייה, אומר ספר על חינוך, תסתכלו במקום מספר 8, תהפכו אותו תראו בקטע לפני האחרון, ספר על חינוך, מי חיבר את ספר על חינוך אתם יודעים? או בדיוק, לא יודעים מי הוא, או רבי אהרון הלוי, יש מי שאומר רבי אהרון הלוי, אחד מהראשונים כן, לא יודעים בדיוק מי הוא, ספר על חינוך זה ספר שמלכת את כל מצוות, אני קורא לזה התאריה כשמופיעות בתורה אחד מהספרים, והוא כותב כך בטע הרבעי, ואל הזכירה הזא בלב ובפה לא ידענו בזמן קבוע בשנה או ביום, כמו שהצטבענו בזכירת יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה ואתם כי בזכירה היא עיקר הדת, וכמו שהרחבנו הדיבור על זה בהרבה מקומות בספר אבל, תם זכירת משה השר מלא כנורק שלא תשכח שנאתו מליבנו, ודי לנו בזה לזכור העניין פעם אחת בשנה או בשתי שנים או שלוש אומר בעל החינוך, די לנו בזה לזכור פעם אחת בשנתיים או בשניים, ובמקומות ישראל קוראים ספר התורה בשנה אחת או בשתיים או שלוש לכל הפחות והנה הם יוצאים בכך על ידי מצווה זו פעם אחת, פעם שניים, שלוש, פעם בשנה, בשנתיים, שלוש, לפי בעל החינוך דרך אגב, בעל המינחת חינוך כותב שמספיק פעם אחת בחיים פעם אחת בחיים 1, 2, 3, כל החיים, בעל החינוך ככה אומר דרך אגב, יש מי שאומר שזה פעם אחת בשנה, מאיכן הוא אומר זאת? פעם אחת בהתבט חודש, מאיכן? כי כתוב, זה יכול להיות עשייה לכם על ההק בסוף כתוב לא תשכח, על מי נאמר לא תשכח? על המת, המת, אתם יודעים המת, כתוב יפה המת לא נשכח מהלב אלא לאחר התבט חודש לאחר התבט חודש נשכח המת מן הלב, שכתוב לא תשכח מתי יאינה נשכח את הצף? לאחר התבט חודש, ולכן פעם אחת בהתבט חודש יש עניין לזכור הלכה למעשה, אנחנו עושים היום פעם אחת בשנה לפחות מתי? בשבת? זכור! מתי? לפני פורים, למה לפני פורים? אמן הראשה אמר או אמן הראשה, איפה זה כתוב? צריך לראות את המקור פה איפה כתבתי את זה? באיזה מקור? למה לא בקיט עצה? הנה, למה לא בקיט עצה? למה אנחנו קוראים לזה בשבת זכור? איפה זה כתוב? חמש חמש הבאו בקיצור, חזק תקנו לי קוראות ארבעה פרשת, קראתי את זה גם מקודם השנייה היא פרשת זכור, לזכור מעשה מלא, וקוראים אותה בשבת שלפני פורים לסומך למעשה שהיה מזרע המלאק וכדי להקדים זכירת מחיית המלאק לעשייתה, כי דרכתי והימים האלה נזכרים ונעשים לכן מתי אנחנו קוראים אותה? בשבת זכור, להקדים את הזכיה לעשייה אנחנו מוכים את אמן הראשה שהוא זכר למלאק בפורים תקדימו את הזכירה, בואו קודם כל תזכרו מה הוא עשה לנו תבינו את הרוע, תבינו מה אתם צריכים לעשות, ממלא העשייה כשאנחנו נגיד אמן, זה לא יהיה סתם אמן כזה לף לף זה יהיה אמן שאנחנו מבינים מה הזכירה שזכרנו כבר בשבת זכור עכשיו אתם מבינים למה החשיבות של לזכור לפני פורים? מבינים או לא? מעשייה? נמחות איך מוכים את זכר המלאק? נשים לדעתם כדי להסכים אותו אמן הוא זכר המלאק זה כמו שאתה קודם כל עושה את העשייה ואז אתה עושה את הזכור למה? כי אתה קודם כל מכית אותו ואז תיקן את הזכור עכשיו קוראים את המגילה, עכשיו אני מוכר.. איך מכיתי אותו? גם את הבנים שלו, יש המלאקים אחרים שמסתובבים זה המכייה, המכייה בקריאת המגילה כשאתה מוכר מפועל, משביט, מוכר, לוחץ, מכה דיבור זה עשייה, ניקח לה דיבור זה עשייה מכייה יכול להיות טוב, שאלה נוספת שרצית לשאול שאלה נוספת שרציתי לשאול אני אשאל אתכם שאלה נוספת האם נשים חייבות בפרשת זכור? מה אתם אומרים? לא, שלא מה? נשים פטורות אתה אומר נשים חייבות מה? מחלוקת? סג שלא יש למישהו רעיון האם נשים חייבות פטורות במצוות של.. מה זה? חייבות פטורות טוב, בוא נגיד חייבים נשים אנחנו יודעים שמצוות השש הזמן גרמה נשים פטורות ממצוות השש הזמן גרמה עכשיו עכשיו, מה מה? אז תשמע יפה אז אנחנו יודעים שנשים פטורות ממצוות השש הזמן גרמה עכשיו זכירת המלאק זה מצוות השש נכון? לזכור את המלאק אבל האם זה הזמן גרמה? אם אני אומר שזה דווקא בשבת זכור אז זה הזמן גרמה ולכן מה? נשים אשמה פטורות אבל אם אני אומר כמו אמרנו במחלת חינוך מה שראינו שלא קבעו לנו זכורות אין הזמן זה שסמיכו את זה זה גיר הבנן אמרו תשמע סקרים ונעשים בואו תצמידו תסמיכו אבל באמת המצוות של זכור אין ל איזה גבול היא תמידית אז אם כן מה יוצא? אם כן מה יוצא? שזה מצוות השש שהזמן גרמה? לא, אז אולי נשים פטורות חייבות מה אתם אומרים? חלוקת מה הדין? אם אני מסתכל על הזכירה שזה כאילו היקר לזכור אז נשים חייבות אבל אם אני מדבר על העשייה שלדווקא… בעל החינוך כותב שמצוות זכור נוהגת בכל מקום ובכל זמן אצל זכרים, כי להם לעשות מלחמה ולהינקם מהאויב. נשים פטורות מכיוון שמלחמות אינן לנשים. כך פסק הרב יצחק יוסף, וכך נהגו חכמי מרוקו, תוניס ותימן לפטור את הנשים מלבוא לשבת זכור. אומנם כתוב שיחינו את השעות, אבל המצווה להילחם היא על הזכרים בלבד.
האם נשים חייבות במצוות זכור הרדב"ז מסביר שהן פטורות מהמצווה כי הן לא אמורות להילחם. הלכה למעשה, המצווה היא על הזכרים, אך יש דיון האם נשים חייבות לשמוע את פרשת זכור מתוך התורה כדי לזכור. השאלה היא האם זכירה נחשבת כעשייה, ואם כן, האם נשים חייבות בכך. הרב נבנצאל כתב שנשים מחויבות לשמוע פרשת פרה אדומה כי היא באה להגיד לנו שצריכים להתאר לפני קורבן הפסח, והן גם צריכות להתאר. הוא מציין שלא נהגו להטריח את הנשים לבוא לקרוא, אך הוא מדגיש את החשיבות של שמיעת פרשת פרה.
מניין לפרשת זכור יש דיון האם צריך מניין לקריאת פרשת זכור. השולחן ערוך כותב שבני היישובים שאין להם מניין צריכים לבוא למקום שיש מניין בשבתות הללו כדי לשמוע את הפרשיות שהן מדאורייתא. רוב הפוסקים לא מצריכים מניין, אך יש חשיבות לברכות התורה ולכן יש להוציא ספר תורה ולקרוא גם אם אין מניין.
זכר למחצית השקל זכר למחצית השקל ניתן בטענית אסתר כדי להקדים את השקלים לשקליו של המן. ישנן שלוש שיטות לגבי הסכום: שקל וחצי, חצי שקל, או שלושה דרהם. חשוב לזכור שזכר למחצית השקל הוא מנהג ולא חובה מדאורייתא, ולכן יש לתת עדיפות למצוות אחרות כמו מתנות לאביונים ומשלוח מנות.
מתנות לאביונים ומשלוח מנות בשבת נעסוק במצוות מתנות לאביונים ומשלוח מנות. נדון בשאלות כמו מה קורה אם אדם נכנס מאוחר ופספס חלק מהמגילה, האם אפשר לתת בגדים כמתנה לאביון, ומה נחשב כמשלוח מנות. חשוב להבין את ההגדרות כדי לדעת מה לעשות ואיך לבצע את המצוות כראוי. לסיכום, ראינו את הכללים לתענית אסתר, שבת זכור וזכר למחצית השקל. נמשיך בעזרת השם ללמוד על מצוות פורים ביום שבת זכור.
