ט׳ בתשרי ה׳תשפ״ג

יום הכיפורים | הסליחה העליונה | הרב גבריאלי

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

יום הכיפורים | הסליחה העליונה | הרב גבריאלי
הרב קוק מסביר שיום הכיפורים חושף את הפוטנציאל האלוקי בכל הכוחות, כולל השליליים, ומאפשר להפוך אותם לחיוביים כחלק מתוכנית אלוקית. הוא מדגיש את חשיבות הבחירה החופשית והיכולת להפוך זדונות לזכויות באמצעות תשובה מהאהבה. יום כיפור מציע חזרה לרצון הטוב והקבוע, המאפשר חופש פנימי ובחירה מחודשת בטוב.

תמלול השיעור

כן, טוב, אנחנו נלמד, בעזרת ה', פסקה של הרב קוק על יום הכיפורים ועל מה שקורה ביום הכיפורים. אתם יכולים לראות בדף מקורות שיש לי לפניכם שתוך כדי ההסבר הזה על מה קורה ביום כיפור, אנחנו בעצם נרוויח עוד שני נושאים שכל אחד מהם הוא בפני עצמו נושא מאוד כבד ומשמעותי להבנה. זה אחד, הנושא של הפיכת זדונות לזכויות כמו שאנחנו יודעים, בתשובה מהאהבה איך הדבר הזה עובד. הנושא השני זה הסתירה שיש בין ידיעה ובחירה. הזכרתי את זה פה בשיחה בליל שבת שפרשנו פה פרשת שבוע האחרונה שהייתה פרשת וילך. המפרשים מדברים על זה שבעצם הוא אומר "אתם תחתאו ותחתאו וכמה עם הזה וזנה וכו' וכו'", אז הוא אומר לנו כבר הכל מה יהיה. איפה הבחירה שלנו? אולי אנחנו נבחר בטו וזה בכלל לא יקרה כל הדבר הזה. איך הדברים האלה משתלבים? ידוע שיש דברים על זה ברמב״ם וכו', אבל תכף נראה איך גם הדבר הזה בעצם שני הנושאים האלה בעצם השורש הפנימי שלהם יהיה מוסבר על פי ההבנה של מה שקורה ביום כיפור. בעזרת השם, הסליחה העליונה באה ממקור החסדים, מהגדולה הגמורה הרחבה לאין קץ, היודעת את הכללות לכל היקפה ואת הפרטות לכל דקדוקה. יודעת את הקודש ואת הטוב לכל אילויהם וגם את החול ואת הרע לכל שפלותם. תכף נחזור על זה ונבין מה כתוב פה, אבל בוא נראה קצת ככה בזה. ויודעת עם זה שהכל נשקל בצדק בפלס ומוזני משפט ונטיות הרע, החורבן והרישעה, השיקוע, השפל גם להם יש דרישה ובכללות הכל מצטרף ועם זה בדול הוא הרע מן הטוב, השקר מהאמת, השפלות מהרוממות.

הכל כלול בתוכנית האלוקית נגיד ככה בקצרה מה הוא אומר פה: הוא אומר בעולם שלנו יש הרבה טוב וחסד וצדק וכל הדברים האלה, אבל יש גם הרבה רע והרבה רישעות גדולה ומשמעותית. והכל זה יצירה אלוקית. אין פה איזה תאונה דרכים, אין פה איזה משהו שהוא הגיע כאילו מאיזה מקום לא מתוכנן שאף אחד לא יתכוון אליו או משהו כזה, אלא זה מראש נמצא בתוך התוכנית. היום יש כזה הכל כלול, אז זה הכל כלול בתוכנית האלוקית. למרות שיש הבדלים, יש טוב ויש רע וכל דבר יש לו ברור גם ההבדלים ביניהם הכל ברור ועם כל זה גם לזה יש מקום. תכף נבין מה זה אומר שיש לזה מקום ולמה יש לזה מקום. עכשיו הוא מסביר את זה, עכשיו הוא מתחיל להיכנס למה שקורה ביום כיפור: ההתגלות של הניגוד לכל ערכות עבודה זרה לכל סעיפיה בפועל וברעיון המכה כל כך גלים גדולים בישראל היא הערה כללית עליונה מרום האמת המוחלטה השוללת כל כאור, כל תומעה וכל חטאת. ובגדולתה ידעתי לקחת הכל תחת חסותה ויפיע על צד אל ידיון העיונה הכל מתפרנס. כלומר, אפילו עבודה זרה, שהדבר הכי הכי חמור, ברמב״ם יש חמישים ואחד מצוות שבהלכות עבודה זרה יש חמישים ואחד מצוות. חשבו כמה זה תוך 613, חמישים ואחד זה אחוז מכובד מאוד שהוא נמצא בהלכות עבודה זרה. משהו שהתורה מאוד מאוד, היום אנחנו קצת פחות מרגישים את זה, אבל זה היה פעם משהו מאוד עוצמתי שהיה צריך מאוד להתנגד אליו. וגם אפילו עבודה זרה גם היא יש לה איזשהו נקודת, גם היא לא טעות, גם היא נבראה, גם היכונת לעשות אותה גם היא נבראה.

הצורך ברישעה מה הכוונה? מסביר, התאמצות גדולה צריכה רישעה להחזקת מעמדה. ידעתי את תפקידה בהוויה ומלאיי זעם לכל ובייחוד למי שבא לדחוק את רגליה. ודחיקת הרגל היסודית היא העברתה מהמציאות בכלל ובזה כבר יאוכזת במעוז הצדק. וכי הכללות של הרישעה שימו לב למשפט הבא: הכללות של הרישעה וכל הופעותיה צורך עולמו. כלומר, אם בא מישהו ואומר אין מקום בכלל לרישעה זה דבר שבכלל לא צריך להיות בעולם. אתם יודעים שכתוב "מחה תמחה את זכר המלאק מתחת השמיים". תחת השמיים תמחה אותו, מעל השמיים יש לו מקום כך כתוב. כלומר, הרישעה היא חמורה וצריך להילחם בה וצריך… אבל מי שבא ואומר שאין לו מקום בכלל בכלל אין לו שום תפקיד אין לו שום ערך אם היא תצא נגדו והיא תילחם כאילו על זה שיש לה איזשהו נקודה היא כבר פה היא צודקת. כלומר, שימו לב לדבר המורכב הזה שמצד אחד אנחנו אומרים צריך להילחם בזה וזה דבר לא טוב וצריך לזה ומצד שני אם אנחנו לא נבין שיש לזה איזשהו נקודת אמת שבגללה הקדוש ברוך הוא בראה את הדבר הזה אז אנחנו כבר מפספסים משהו מאוד משמעותי. עד כאן זה בא בחשבון לבקש מאמצע יותר שקט או שאין לזה סיכוי? יש אפשרות לבקש מכל העוסקים במלאכה? כן, אז עד כאן כן, שפוט הרשת היקר ותשבר ועדיין זה כבר אחרי שהיא קיימת עכשיו אנחנו רוצים שהיא שהיא לא תהיה כולנו כן, כן, כן אנחנו כולם זוכרים את רבי מאיר שהיו שם השכנים והוא אמר "יתמו חטאים מהארץ", הוא לא אמר "יתמו חוטאים מן הארץ", הוא לא אמר שהם ימותו, הוא אמר שהמעשים שהם עושים ימותו. כלומר, לא יהיה את הרשעה בצד השלילי שלה היא לא תהילה אלא יישאר ממנה רק אותו גרעין חיובי. כשאנחנו מתפעלים את המגר ואת החלם ואת השפילים ואת הכנעים זה כל הצד השלילי שיש ברשעה, אבל יש איזו נקודה אחת פנימית אמיתית שהיא חיובית והיא צריכה להישאר.

הקשר ליום כיפור עכשיו כל זה נראה קצת עוד לא לגמרי ברור ואיך זה קשור ליום כיפור. אז הקשר ליום כיפור קודם כל נראה את הקשר ליום כיפור ואז נראה את כל המשמעות של הדבר הזה ביחס לדברים שהזכרנו בהתחלה. אומר הרב רק בצורה עליונה מהמדע והמוסר מקודש האמונה וחופש הציור המלא זיו בלתי מוגבל יוכל להיכנס הרעיון הגדול הזה ולהתגשם במידתו. איך מסכמים את סך הכל של כל היש ואיך מסדרים כל כוח על עמדתו שימו לב כל כוח על עמדתו ואיך יודעים להחזיק את המעמד ולתת יד לכל הקצוות על פי שיעורם ולגבל כראוי את גבול הרקם לגבל את זה משון גבול. בסליחה הכללית של יום הכיפורים יש רוממות זו והובטאה והוכנה בפועל בסעיר המשתלח שהוא לכאורה נגד השאיפה הכללית של כל העבודה הקורבנית. ולא יסבכו עוד את זבחיהם לסעירים את קורבנתיהם אשר הם זובחים בפני השדה הערצת הפרעות והטבע בניבולו עד שפל תחתיתה ועם זה מתעלה השלטון העליון עד כדי נתינת כוח מוגבל גם לאותה הרשעה והכל מתהפך לסנגוריה והאופי האמוני והמוסרי מתעלה לעוד החירות העליונה המביא כל יפעת קודש. אז במילים שלנו איך עושים את הכפרה ביום כיפור? מה הקורבן העיקרי שבסוף עושה את הכפרה? איך קוראים לו? סעיר המשתלח נכון, יש שם שני סעירים משניות צד מסכת יום הרמב״ם וכולי סדר עבודת יום הכיפורים שני סעירים, כמו שאנחנו אומרים בסדר העבודה שאנחנו מתפללים את השם וזה וקריבים אותו ושוחטים אותו וזובחים את הדם שלו על המזבח הפנימי והכל טוב ויפה, מה עושים עם השני? השני עושים איתו את הדבר שהוא הכי חמור הכי הכי חמור כמעט בכל התורה, אחת משלוש תעבירות החמורות עבודה זרה, גילוי הרעיות שורות דמים עבודה זרה זה לא יזבחו עוד את זבחיהם לסעירים, אשר הם עושים בפני השדה. מה הם היו עושים עובדי עבודה זרה? לא מביאים את הקורבנות לאיזה בית, מסודה באיזה מקום צנוע, באיזה מקום מדין אלא מה היו עושים? היו הולכים ככה למדבר, אתם פעם באיזה טיול במדבר יהודה או בנגב אתה רואה שם את כל הערים ואת כל זה, אתה רואה את הטבע איזה מצוקים, איזה מפלים איזה משהו מטורף, אתה מרגיש את העוצמה של הטבע ושם אתה מקריב את הקורבן מה אתה בעצם אומר בזה? אתה אומר אני לא מאמין בכל ההשגחה האלוקית וכל הדבר הזה, אני לא מאמין בזה אני מאמין בטבע אני מעריץ את הטבע, את הטבע הפרעי, הוא עוצמתי הוא עושה פה את הכל שמש והערים והמפלים והמים כוחות עומים, מה אנחנו עושים ביום כיפור? אנחנו הולכים את הסעיר שולחים אותו למדבר שם לצוק ושולחים אותו מהצוק וכאילו מקריבים אותו כאילו לצוק סוג של, ואז ואז הלשון של הזהורית בבית המקדש היא מתחלפת מהאדום ללבן ומתכפר וואו וכולם שמחים מה זה? זה ההפך הגמור, עם כיפור היה צריך להיות יום שכל העבודה היא בבית המקדש בתוך קודש הקודשים אתה הולך לשם איך זה יכול להיות? פה הנקודה הוא אומר, הרב קוק המיוחד ביום כיפור שכל השנה קשה מאוד לעשות את זה בצורה הזאת כל השנה אנחנו תמגר ותשאלים ותלמיד את התפילים ותכנעים אסור, אסור, אסור, לא הסברכו את הצפרמות יום כיפור נכון כתוב הסתן בגימטריה זהים, נכון? כמה זה סתן בגימטריה? בוא נעשה חשבון 350 והסתן 364 הסתן סתן 354 הסתן 364 כמה ימים יש בשנה? 365 שסה ימים יש יום אחד בשנה הסתן הוא בפנים אנחנו לא הוא לא הוא לא יכול לקטרג כי הוא בתוכו אנחנו מכניסים אותו פנימה אנחנו מקדשים גם אותו מה זה הסתן? הסתן סיתרה סמך א' הרשעה הוא הכוח ללכתור כוח לעשות דברים נגד כל הצדק, נגד כל המוסר נגד התורה נגד כל הדברים האלה הוא מנסה כל הזמן להפריע יש לו נקודת אמת מה נקודת אמת שלו? למה הוא חייב להיות פה? מה היה בלעדיו חסר? בחירה חופשית כמובן אם הוא לא היה פה לא הייתה בחירה חופשית כלומר כל הרע הזה שנמצא בצורה פשוטה אצל כל אחד מאיתנו שהוא מרגיש יצר הרע לא קטן כזה אבל הוא שאנחנו יודעים מנסה להפריע לנו והרע הזה הוא מרגיש שהוא יותר גדול כשהוא בעבודה זרה שהוא מנסה להשפיע תרבותית בכלל על כל החיים על כל העולם על העם כולו על העולם כולו נקודת האמת שלו זה שבגללו בזכותו יש בחירה חופשית כלומר יש את האופציה לבחור במשהו אחר ואנחנו מתאמצים לבחור בדבר הטוב בדבר האמיתי בדבר הנכון בא יום כיפור לוקח את הכוח הזה ואומר הכוח הזה עצמו הוא גם מגיע מהמקור האלוקי זוכרים את השורות הראשונות שקראנו? מה הוא אמר בשורות הראשונות? הוא אמר גם הרישאה וכל הכוח הזה זה לא טעות, זה לא תאונה, זה לא מקרה זה נברא אלוקי, הוא שייך הוא משייך הוא משייך לקדוש ברוך הוא קדוש ברוך הוא ברא גם אותו יום כפור זה היום היחיד בשנה שבו אנחנו יכולים להרגיש את הדבר הזה איך בעצם כל הרע באמת בתוך תוכו הוא באמת טוב עכשיו אני יעזור לנו קצת להמחיש את הדברים ולהסביר אותם, אני ארד קצת למציאות, לשטח נכון אמרתי בהתחלה שאנחנו נבין בתוך כדי השיעור הזה אנחנו נבין את הנושא של הפיכת הזדונות לזכויות כי הרי מה מה העיקרון של הפיכת הזדונות לזכויות נגיד את זה ככה בקצרה זה נושא שעברן נתתי נשינו שני שיעורים הזה שיעור של אורות התשובה ובוא נגיד את זה עכשיו פה בשלוש דקות רק מה שקשור לפה איך הזדונות יכולים להפכת זכויות? הרי אדם עשה חטא חטא חמור, בזדון כל האנרגיות השליליות שלו יצאו בצורה נוראית ממש כאילו צורה מוסרית הוא עשה דברים רעים לאנשים אחרים הוא עשה נגד המוסר נגד התורה דברים נוראים ועכשיו הוא מחליט לעשות תשובה כשהוא עושה תשובה מהאהבה הרי הרגמרה אומרת שבתשובה מהאהבה הזדונות נפחן לזכויות. מה קורה בעצם בתשובה מהאהבה? בתשובה מהאהבה ויש פה איזה פסקה שהרפכו ואני לא יודע אם אני אשפיק לקרוא אותה בפנים אני אומר לכם אותה ככה בעל פה וזה כתוב גם בספרים אחרים, בצד אוק אומרת אותו דבר בלשון שלו בתשובה מהאהבה האדם חוזר בתוכו לנקודה הכי הכי הכי פנימית שבתוכו הנקודה הכי פנימית שבאדם שמה הרע הוא טוב תקשיבו טוב עכשיו מה ש… תעמיקו מה שאני אומר כמו שאמרתי קודם על העולם בכלל שכל הרע והרישאה וכל זה זה הגיע מהקב". שהוא ודאי טוב, הוא כולו טוב השם לכל והוא פרה גם את הרע ואם הרע הוא יצירה אלוקית אז בעצם שמה אצל הקב". שמה למעלה בעולמות הרוחניים הגבוהים שיש להם בקבלה גם הגדרה למקומות האלה לא ניכנס לזה עכשיו אבל יש מגדירים איפה זה נמצא איזו בריאה אלוקית כזאת ששמה הכל טוב גם מה שאחר כך יהיה רע שמה הוא טוב, שמה זה… הרע עוד לא ירד למטה, שמה הכל נמצא בפנים. בכל אדם יש נקודה פנימית כזאת שהיא הנקודה הכי פנימית של הנשמה שלו, היא הנקודה הכי פנימית של הרצון שלו ושמה אין רע. גם אצל האדם, אצל כל אדם באופן אישי שהוא כמו כל אדם הרי הוא עולם אתם יודעים שכל אדם הוא הרי עולם קטן אז בדיוק כמו שהמבנה של העולם ככה גם המבנה של האדם אם כן, המבנה של האדם הוא כזה שבפנים בפנים בפנים אין רע, הכל טוב אבל תשאלו מה זאת אומרת אין רע? אני מכיר את עצמי אני יודע איך אני, אני כמו חיה כשאני לפעמים כשאני תאהב לאיזה איזה עבירה, אני בכלל לא מכיר את הטוב שבתוכי אני נורא והיום שם כשאני חוטה נכון, זה בצד המעשי שלך, בצד שהוא יותר למטה שלך, כמו בעולם בעולם בסוף כשהטוב הזה התחיל לרדת למטה והוא נהיה רע אז פתאום נהיית עבודה זרה מאוד מאוד קשה נאורשאים מאוד מאוד קשים אנשים, ואנחנו רואים את המציאות נאצים והמלאג והאיראנים וכל מיני תומעות שיש בתפיסות התרבותית, דברים עזויים כל זה במציאות כבר הנמוכה יותר המציאות הפנימית למעלה למעלה זה בכלל לא רע, זה בשורש הוא טוב, אמרנו הוא טוב למה? כי הוא עושה שיהיה בחירה חופשית הוא עושה שבכלל יהיה פה עולם, אחרת לא יהיה פה עולם יהיה פה מלאכים, בזכות זה יש פה עולם כשזה יורד למטה זה עושה הרס גדול מאוד אבל בוא נחזור לאדם הפרטי ומזה נחזור לאדם הכללי אדם כשהוא עושה תשובה מהאהבה הוא חוזר לנקודת המקור הפנימית שלו, הוא אומר רגע מי אני באמת, מה אני באמת רוצה בעולם פה בחיים פה, מי אני באמת ואז הוא מגיע לנקודת הרצון הכי פנימית שלו ואז הוא אומר לעצמו מה זה אבל אני הרי אני הרי רוצה רק טוב, אני רוצה לקחת את כל כוחות החיים שלי יש לי המון המון כוחות חיים אני רוצה לקחת את כל כוחות החיים שלי ולעשות איתם רק טוב לפני כן אני פעלתי לא טוב עם כוחות החיים האלה, כשהגעתי למציאות המציאות הפילה אותי ולקחתי את כל עוצמות החיים האלה שיש לי שהם טובים הם כוחות חיים, בזכותם יש בחירה בזכותם יש עולם תוסס עולם עם יצירה, עולם אם אתם יודעים שיצר זה מישון יצירה זה עולם מאוד פעלתני, מאוד שדוחף, מאוד שעושה לקחתי את זה למקום הלא טוב עכשיו אני חוזר לעצמי, עצמי פנימה עמוק חוזר למקום שבו אותו כוח הוא עוד לא הוא עוד לא רע, הוא טוב הוא כוח ריובי, חוזר לכוח הזה ומעכשיו מה אני עושה? בפועל מה אני עושה? ממש בפועל בתהליך התשובה שלי, מה אני עושה עכשיו? מה? יותר מאזיבת החטא, מה אני עושה? עכשיו, עתדתי דברים מאוד מאוד נוראיים עשיתי, אכלתי דברים אסורים עשיתי זרע לבטלה פצעתי מישהו בתאונת דרכים בגלל שנסעתי פרוע ולא נזהרתי מה? ברור, עוזב, מתוודא אבל זה לא מספיק, אני רוצה עכשיו אני רוצה להפוך את הזדון לזכות לזכות איך אני הופך את הזדון לזכות? חוזר מהאהבה ואז מה אני עושה? בפועל מה אני עושה? עושה את דבר ההפוך זאת אומרת, אני לוקח את כוח החיים, את אותו כוח חיים ש… השתמשתי בכוח החיים שלי בעבר בדרכים לא נכונות, כמו לאכול בצורה לא בריאה ולנהוג בצורה פרועה. אך כיום אני משתמש באותו כוח כדי להשפיע לטובה, כמו להרצות על תזונה בריאה. הבנתי שכוח החיים והמזון הם נפלאים כשמשתמשים בהם נכון. אני לא רק משנה את עצמי, אלא גם משפיע על אחרים. כאשר אדם חוטא ומתחרט, הוא לא תמיד יכול לתקן מיד את מעשיו. אך הרצון לתקן הוא מה שחשוב. היצר הרע תמיד מנסה להפריע, אך ההצלחה היא בתפיסה ובשאיפה לתקן. החטא יכול להפוך לזכות אם משתמשים בו כמנוף לשינוי חיובי.

הפיכת חטא לזכות החטא כבר נעשה, אך ניתן להפוך אותו לזכות על ידי חזרה למקור הטוב שבו. ביום כיפור, עם ישראל והעולם כולו מתמודדים עם הכוחות השליליים ומנסים להפוך אותם לחיוביים. הרשעה קיימת כדי שנוכל להתגבר עליה ולהשתמש בכוחותיה לטובה. ביום כיפור, הכוחות השליליים נלקחים פנימה ומחופרים. גם הכוחות השליליים הם חלק מהתהליך, ויש צורך בהם כדי לתקן את העולם. הכוח של הרשעה יכול להפוך לחיובי אם משתמשים בו נכון.

ידיעה ובחירה הרב קוק מסביר שהרע בעולם הוא לא באמת רע, אלא יש לו פוטנציאל להיות טוב. יש מקום שבו כל המעשים של בני האדם כלולים בפוטנציאל טוב. הבחירה היא לקחת את הכוחות האלה ולהשתמש בהם לטוב או לרע. הידיעה האלוקית כוללת את כל האופציות, אך הבחירה היא בידינו. העולם של הידיעה הוא עולם שבו הכל נמצא בפוטנציאל, והבחירה היא מה שממש את הפוטנציאל הזה. הבחירה היא בידינו, והידיעה האלוקית כוללת את כל האפשרויות. הבחירה שלנו היא מה שמביא את האפשרויות הללו לידי מימוש בעולם.

החטא והבחירה אם לא היה חטא האדם הראשון, העולם היה מתנהל בצורה אחרת. הבחירה החופשית הייתה קיימת, אך ברמות שאיננו יכולים להבין כיום. העבודה שלנו היא לחזור למצב הזה על ידי זיכוך הגוף והעלאתו למדרגות גבוהות יותר. הבחירה שלנו היא לקחת את הכוחות הפוטנציאליים ולהשתמש בהם לטוב. הידיעה האלוקית כוללת את כל האפשרויות, אך הבחירה היא בידינו. הבחירה שלנו היא מה שמביא את האפשרויות הללו לידי מימוש בעולם. אבל בהחלט יכול להיות שלא יבחרו בנכון, ובשביל זה הוא קיים כדי שתהיה בחירה. וכשהוא יורד, אז יש בחירה ואין סוף תוכניות בחירה. כל מה שאדם יבחר ויעשה הוא לגמרי בידו לעשות, ואין סתירה לזה שבפוטנציאל למעלה כל האפשרויות קיימות מעצם הכוח הזה שנברא באפשרות שלו לקחת את הדברים למקום על אוטו בסדר. הרמב"ם עונה על זה בדרכו שלו. הוא אומר את זה בצורה הרציונלית והשכלית שלו. הוא אומר שאנחנו לא מבינים במושגים שלנו מה זה הידיעה, כי הרמב"ם לא ידוע אם הוא למד קבלה ולא דיבר עליה או שהוא לא למד קבלה. בין כך ובין כך, הוא לא רצה שתבין את המציאות בדרך השכל ולא דרך הדברים המקובלים. אבל האמת היא שהדברים נפגשים בהרבה דברים. האמיתות של הרמב"ם נפגשות עם האמיתות הקבליות, וזה בהחלט דוגמה לדבר הזה.

הזדון והזכות אותה נקודה פנימית ששם הזדון נהפך לזכות, כיוון שהוא באמת מלכתחילה הוא זכות. הוא אף פעם לא היה נטו זדון, הוא היה טוב עם אפשרות להפוך להיות גם כאילו רק שהוא יורד פה למציאות. אבל אם אתה אדם שהוא חוזר בתשובה, אם הוא חוזר לנקודת השורש שלו, לנקודה המקורית שלו, הוא לוקח את כל הכוח החיובי הזה וכל הכוח שכרגע הוא היה שלילי, מחזיר אותו לנקודת השורש שהיא חיובית. הוא הפך אותו לתוכנית מגירה אחרת, כי יש גם תוכנית מגירה כזאת שאומרת שהוא רק טוב יכול לעבוד איתו רק טוב. אבל הוא בחר בתוכנית ההיא כל עוד הוא בחר בתוכנית ההיא, אז הוא נמצא בתוך החד, בתוך העבירה וכו'. ברגע שהוא חזר חזרה עד ההתחלה, עד השורש, הוא לוקח את הכוח הזה והופך אותו לכוח החיובי.

יום כיפור והסעירים כל זה קורה ביום כיפור. אז אם כן, סיכום, מה אמרנו בהתחלה? שאנחנו נבין קצת מה קורה ביום כיפור עם הסעירים המשתלחים. אנחנו לוקחים את הכוח הכי ראשי והכי עוצמתי, מכניסים אותו לקודש הקודשים. בעצם מראים שגם הוא ביסודו בעצם הוא טוב. זה אנחנו בעצם מחזירים את כולנו לנקודת הידיעה הראשונית, לנקודת הטוב הראשוני שהיא גם בכלל העולם וגם אצל כל אדם, כמו שאמרנו בתוך שורש נשמתו. הרב קוק קורא לזה הרצון הקבוע שלו. יש רצון קבוע ויש רצון מזדמן. רצון מזדמן זה הרצון של אחת, הרצון הקבוע זה הרצון הטוב, זה המקום הגבוה. כל החטאים הם ברצון המזדמן. התשובה מהאהבה היא חזרה לרצון הקבוע. חזרת לרצון הקבוע, חזרת למקום הפנימי שלך, שם אתה בעצם חופשי לגמרי עכשיו לבחור בהכל מהתחלה.

הכוח החיובי ביום כיפור וממילא עד רבה, לקחת את המסקנות, לקחת את הכוח הזה ולהפוך אותו למשהו חיובי. ביום כיפור, השורה התחתונה הכי חשובה היא שביום כיור יש אפשרות מאוד עוצמתית וגדולה לעשות את הדבר הזה בעזרת ה'.

שיעורים מאותו נושא

השיעור מכסה את הלכות תשעה באב, כולל איסורים על תספורת, כביסה, ורחיצה, והדגשים על סעודה מפסקת והכנות לצום. הוא מתייחס למנהגים כמו הנחת תפילין, ברכת הלבנה, ודיני עשירי באב, כולל הנחת תפילין בשחרית או מנחה וברכת הלבנה לאחר תשעה באב. עשירי באב נחשב ליום אבלות חלקי עם מנהגים כמו הימנעות מאכילת בשר עד חצות והקלות בשמיעת שירים.
לימוד תורה משפיע על שמחת הלב, במיוחד בתשעה באב, עם גישות שונות של רבי מאיר ורבי יהודה. רבי מאיר מדגיש שמחה בלימוד, בעוד רבי יהודה מציין שגם נושאים קשים יכולים לשמח. הבנת ההלכה חשובה בתשעה באב, תוך שמירה על כבוד האבל והחורבן.
הקטע עוסק בהלכות ומנהגים בתקופת בין המצרים וחודש אב, ומדגיש את ההבדל בין דינים מחייבים למנהגים שנוצרו לאחר חתימת התלמוד. הוא מסביר את החשיבות של הבנת ההקשר הרוחני של התקופה. בנוסף, מתייחס לשאלות מעשיות כמו גילוח וקידוש, ומדגיש את הצורך להבחין בין הלכות מחייבות למנהגים והנחיות כלליות.
תעניות ביהדות מדגישות את המשמעות הפנימית מעבר להימנעות מאכילה ושתייה, ומיועדות לעורר חשבון נפש וצער על חורבן בית המקדש. התהליך הרוחני כולל הימנעות מכעס והתנהלות ברוגע.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים