ערב טוב, פרשת וישלח. בפרשה זו מסופר על חזרתו של יעקב לארץ ישראל, ארץ כנען. הפרשה הזו עומדת מול הפרשה הקודמת, שבה יעקב יוצא לחרן – גלות יעקב. הפרשה מסתיימת כשהוא גולש מהרי הגלעד אל בקעת הירדן, תוך שהוא נתפס על ידי לבן במקום שנקרא מצפה. שם הם נפרדים ומקימים מצבה, גל אבנים, "יגר סהדותא". לבן חוזר לחרן ולסוריה הרחוקה, ואולי אפילו ליראק הרחוקה, ויעקב גולש מהרי הגלעד אל בקעת הירדן. במהלך הפרשה הוא יעלה מבקעת הירדן אל שכם, שם בניו יכבשו את שכם לאחר האונס של דינה. בהמשך הוא יגיע אל בית אל, שהיא בעצם ירושלים של יעקב אבינו, ובהמשך יגיע אל מגדל עדר, בימינו גוש עציון, עד שיגיע אל חברון, מחוז חפצו, שם הוא יפגוש את אביו יצחק ותתרחש שם הפטירה והלוויה.
שביל ישראל המזרחי אני אוהב לקרוא לפרשה שלנו "שביל ישראל מזרחי", לא כמו היום שאנשים עושים שביל ישראל ולא רוצים ללכת בבקעת הירדן, אז הם הולכים על חוף הים בתוך הרצליה. בשביל ישראל, מה קרה? אתם רוצים לטייל? מה אתם הולכים בהרצליה? ועכשיו אני אסמן לכם את הנון צדיקים. כמו שאמרנו, מהר הגלעד במקום שנקרא מצפה הוא יורד אל מחנאים, מעבר יבוק, שיש שם מקום שנקרא פנואל, סוכות, עמק סוכות. מחנאים, פנואל, סוכות הם שלושה לימים יהיו שלוש ערים ידועות בתנ"ך בעבר הירדן המזרחי בנחלת גד. שם הוא יעלה דרך נחל תרצה כנראה אל שכם וימשיך מה שנקרא בגבי שכם, בית אל, מגדל עדר, וחברון. יש לנו כאן שבע תחנות. נא לזכור, אתם צריכים לחרוט את הארץ. הוא עשה את זה ברגל ובשיעה, אתם תעשו את זה בראש. מחנאים, פנואל, סוכות, שכם, בית אל, מגדל עדר, חברון. אוי, שכחתי דבר אחד – איך שכחתי? למה לא הזכרתם אותי? בין בית אל למגדל עדר הוא קובר את רחל בבית לחם. שמונה מקומות, מצוין.
רמזי חנוכה בפרשה יש בפרשה עוד רמז לחנוכה, נגיע אליו. אני קורא עוד שני רמזים לחנוכה. אז עוד פעם, יחד מחנאים, פנואל, שאימא עבר יבוק, סוכות זה בירדן המזרחי. עד כאן ירדנו, עכשיו עולים אל גב ההר, שכם, בית אל, בית לחם, מגדל עדר, חברון. נפלא. אחת השאלות שיש לשאול בפרשה זה למה הוא עושה את שביל ישראל בנחת? מדוע הוא לא רץ את שביל ישראל? שמעתי על מישהו שעשה את שביל ישראל בריצה כספורט, משהו כמו שמונים וחצי קילומטר. למה יעקב לא עשה את זה בריצה? הרי לבן אמר לו: "למה ברחת נחשוף נחשפת לבית אביך?" אבל למה ככה? אז אני שואלת, יעקב נחשוף נחשפת לבית אביך, אז למה אתה מתעכב בדרך בפרשת וישלח?
פגישת יעקב עם עשו בוא נראה את העיכובים שלו. בפנואל מתרחשת הפגישה עם עשו. עשו באיזה צבע אני מצייר את עשו? אדם. ויש לה עקוב על אחיו ארטה סיר סדי אדום. ואומר עשו נמצא אי שם באזור אדום ועשו מתקדם עם 400 איש ובסוף נראה את הפגישה פה פגישה עם עשו ואחרי זה ויעקב נסע סוכוטה ויעקב ממשיך בעצם על בסיס נחל יבוק יפתח אל עמק סוכות והוא עשה סוכות תשתן שם לאה לה 1 ותמשיך ואי ואין לו בית ולמקנה הוא עשה סוכות ואז מה כתוב? והיא קרא ואי ואין לו בית ולמקנה הוא עשה סוכות וכן קרה שם במקום סוכות. זאת אומרת מה אני מצייר? מה ציירתי? בית! ואי ואין לו בית ולמקנה הוא עשה סוכות יש כאן שחכה שבתוכה יש כבשים ולמקנה הוא עשה סוכות כן קרא למקום סוכות למה הוא קורא למקום סוכות? לשם המקנה. באזור חברון נמצא עשיו עם שלוש נשיו. אחרי שיעקב מגיע, כתוב "וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו כי היה רכושם רב", ואז הוא הולך לשעיר. לא ברור לגמרי האם שעיר הייתה בדרום הרחוק או בחלק המזרחי בתקופות התנ"ך. אבל עשיו עוזב. לא אמרנו שעשיו מראש בתחילת הפרשה כבר היה בשעיר? והשלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. רק בסוף הפרשה הוא עוזב את שעיר. מה קורה פה?
הפיכת יעקב לישראל יעקב במהלך הפרשה הופך מיעקב לישראל. בניגוד לאברהם שהשתנה שמו, אצל יעקב זה לא ככה. שמו משתנה, אך הוא נשאר גם יעקב וגם ישראל. נראה כאילו שהוא צריך לקנות את השם ישראל, והקניין נעשה לאט לאט. גם אחרי שהוא קונה את השם, זה לא מחליף את השם יעקב. המסע הזה הוא מסע של קניין שם ישראל. שלוש פעמים בפרשה קוראים לו בשם ישראל. פעם ראשונה כשהוא נאבק עם המלאך בלילה במעבר יבוק ליד פנואל. המלאך אומר ליעקב: "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל". פעם שנייה, כשהוא עולה לבית אל, אלוהים אומר לו: "שמך יעקב, לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך". פעם שלישית, במחלוקת שבין יעקב לבניו על כיבוש שכם, נאמר: "נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב". כאן המושג ישראל מתייחס לאומה הישראלית ולא לאיש פרטי.
הבדל בין יעקב לישראל יעקב הוא איש, וישראל היא האומה. בני יעקב רואים את עצמם כאומה ולא כמשפחה. יעקב מתייחס לאירוע כאירוע פלילי, בעוד בניו רואים זאת כמלחמה על ירושת הארץ. המערל מסביר שזה לא עונש בבית משפט אלא מלחמה בין שני עמים. המלחמה מוצדקת אם היא על ירושת הארץ.
המאבק עם המלאך הרשב"ם מסביר שהמלאך תפקידו היה לעכב את יעקב כדי שיעקב יפסיק את מהלך הבריחות שלו ויתמודד עם עשיו. יעקב היה אדם חזק, אך הוא לא השתמש בחוזקו מול האנשים האמיתיים שצריך להיאבק איתם. המלאך מעכב אותו כדי שיתמודד עם עשיו פנים אל פנים ולא יברח.
המאבק בלילה והמשמעות יעקב נאבק עם המלאך בלילה, והמטרה של המלאך היא שיעקב יעמוד מול עשיו ולא יברח. המאבק הזה הוא תחילת הקניין של שם ישראל. יעקב מתחיל להבין שהעם ישראל לא רק אמור להיות העם של העולם הבא, אלא גם לנהל את העולם הזה. ככל שיעקב מתחזק ביהודו, המלאך נחלש. המלאך אומר לו: "שלחני כי עלה השחר", והשחר של יעקב עלה. מש וזרח לו השמש, ואתה תאמר למישהו זרחה עליך השמש וזרחה על יעקב אותו לילה שירד עליו כשהוא יצא והפגע על מקום והיה לה גיבה השמש. אי שעה לפני 20 שנה יותר, עכשיו פתאום זרחה השמש אחרי שהוא קנה קצת משם ישראל. מה קרה? להישב? הוא היה חבק והיה נשק. מצד אחד, זה לא שיעקב הפך לישראל, לכן יעקב עדיין בנגלה משתחווה, עדיין נשאר שם יעקב והוא צולע. זה לא שלם, זה לא מושלם כי זה תהליך. אבל מצד שני, מה נקנה פה? שם ישראל. יעקב מבין דבר אחד בכל הסיפור הזה – שהוא עוד לא נפרד לגמרי מישב, הוא עוד לא קנה את שם ישראל וצריך לעבור בו תהליך ארוך. אז הוא מתחיל בסוכות. כל מקום שהוא נמצא, הוא מבין שהוא צריך לקבוע בעלות על המקום. הוא קונה את ארץ ישראל לאט לאט. הוא לא עכשיו רץ לחברון, הוא צריך להשתלם שלימות אחת. עבר דן המזרחי, מחניים, פנואל, סוכות. סוכות זה מקום המעבר בין עבר דן המזרחי למערבי. זה חשוב מאוד לו כי יעקב שומר על אחדות המשפחה שלא יהיה נתק בין מנשה החצי הזה למנשה החצי הזה.
מסע יעקב בארץ ישראל אחרי זה הוא ממשיך, הוא צריך לעבור בשכם כמו שסבא אברהם עבר בשכם. הוא צריך להגיע לבית אל, מקום החצייה בין מלכות אפרים למלכות יהודה. ולכן יש שם איזה עניינים, יש עניינים בבית לחם, מקומו של דוד המלך. כל מקום כזה יש לו סוד, עד שהוא מגיע לחברון והוא גדוש ומלא בכל הקדושות של ארץ ישראל. כל הקניינים האלה ובכל אותו שם ישראל שהוא הלך וקנה בדרך. ואז ישוב באופן יותר מוחלט, עוזב את ארץ קנה. נמצאים ללמדים שבפרשתנו למדתי את זה מאוד תכף עם הרב ישראל. אני אשכם: יעקב אבינו הולך וקונה את שם ישראל, אבל תמיד יישאר גם שם יעקב כי הדרך עוד לא מסתיימת ויש אצל יעקב תמיד את הרכיב הגלותי. אני רוצה רק לציין שמבחינת יעקב ייתכן שהוא מבין שנסתיימה הגלות בדור רביעי, זה הבנים שלו – אברהם, יצחק, יעקב. זה הבנים שלו ולכן אולי הבנים שלו כבר עומדים בתאומה כבר כובשים כי הם מפרשים בדור רביעי ישובו הנה. זה אנחנו. הם לא יודעים שהדרך עוד ארוכה ויש גרסה נוספת לגלות, וזה כבר יהיה נחל משבת הבאה. תודה רבה.
