י״ז בכסלו ה׳תשפ״ג

שיעור לחנוכה | חג המקדש | הרב שלומי

מהירות:
הורדת השיעור

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

שיעור לחנוכה | חג המקדש | הרב שלומי
חג החנוכה מציין את חנוכת המקדש בידי החשמונאים לאחר שחרורו מהיוונים ונמשך שמונה ימים, בדומה לחנוכות מקדשים קודמות. המסורת היהודית כוללת את נס פך השמן, אך סיפור זה לא מופיע במקורות היסטוריים. חנוכה מסמל מאבק להדליק אור בתקופה חשוכה ומדגיש את חשיבות החירות הלאומית והזהות היהודית.

תמלול השיעור

ערב טוב. התחלנו בשבת בקידוש והזכרנו שהשם חנוכה מציין חג שקשור לחנוכת הבית. כלומר, מה שאנשים אומרים שנמצא בקדמונים שחנוכה זה "חנו-כה" זה רק רמז, זה לא הפשט. חנוכה היא חנוכת בית המקדש, אבל לא מדובר בחנוכת המשכן, שזה המקדש הראשון, שנחנך בראש חודש ניסן. זה גם לא חנוכת בית ראשון, כי בית ראשון נחנך בחודש תשרי, שבעה ימים לפני חג הסוכות, שזה יום כיפור. זה גם לא חנוכת בית שני, כי בית שני נחנך בג' באדר, כפי שמופיע בספר עזרא.

חנוכת החשמונאים הכוונה היא לחנוכת החשמונאים. כלומר, לא מדובר בחג חנוכת בית שנבנה מחדש, אלא בחג חנוכת בית שהתחלל והופסקה בו העבודה והיה צריך לחדש אותו. יש מחלוקת בין חז"ל להיסטוריונים לגבי כמה זמן עמד בית שני. חז"ל אומרים שהוא עמד ארבע מאות ועשר שנים, בעוד ההיסטוריונים אומרים חמש מאות ושמונים שנה. במשך מאתיים השנים הראשונות, בית שני עבד כמו שצריך, למרות שהיה תחת שלטון פרסי ולאחר מכן יווני. היוונים הגזימו בגזרותיהם כנגד קיום התורה, וחלק מהגזרות עסקו גם בבית המקדש. עבודת המקדש הושבתה, והיוונים פרצו את חומות המקדש. במשך שלוש שנים הייתה במקדש עבודת אלילים, והיוונים העמידו פסל של זאוס והקריבו קרבנות על המזבח.

חידוש עבודת המקדש לאחר שלוש שנים, יהודה המכבי והלוחמים שלו הצליחו לשחרר את ירושלים מהיוונים ולחדש את העבודה במקדש. הם נתקלו במזבח והחליטו להסיר את אבני המזבח וגנזו אותם באחד מהחדרים בבית המקדש. כך, חידשו את עבודת המקדש והחלו בחנוכת הבית. חג החנוכה נקרא כך, כמו שבת או חתונה, והוא מציין את חנוכת המקדש. המשנה במסכת מגילה מציינת שבחג חנוכה קוראי בתורה את פרשת חנוכת הנשיאים, מה שמראה על הקשר בין חג החנוכה לחנוכת המקדש.

שמונה ימי חנוכה חנוכה נמשך שמונה ימים, כמו חנוכת המשכן הראשון וחנוכת המקדש של שלמה המלך. השמונה ימים של חנוכה הם המשך של חנוכות מקדשים בהיסטוריה. במקורות ההיסטוריים, שלא כמו בגמרא, לא מופיע סיפור נס פך השמן, אך המסורת היהודית מציינת את הנס הזה כחלק מהחג. אבל מה כתוב במקורות החיצוניים? כתוב שיהודה המכבי ולוחמיו הגיעו למקדש אחרי חג סוכות בחודש חשוון, והם ראו שהמקדש נמצא במצב קטסטרופלי כמו שתיארנו: שממה, חורבן, עבודת אלילים, פרצות, חילול וטומאה. הם התארגנו ושלחו הזמנות לצדיקים ואמרו להם: חברים יקרים, הגענו למקדש ואנחנו מתארגנים ובעזרת השם נחנוך את עבודתו מחדש ביום כ"ה בכסלו. הם תכננו את זה וחגגו שמונה ימים. אנחנו הולכים לעשות חנוכה כמו כל החנוכות שמונה ימים ומתכננים אותה לכ"ה בכסלו. הם הגיעו מתי שהוא בין סוכות לחנוכה, הצליחו להדיח את היוונים והמתיוונים שהיו במקדש השני, שחררו את המקדש והתחילו להתארגן לניקוי ועניינים. הם אמרו: אנחנו מתחילים את העבודה בהלל, בנגינה ושמחה שמונה ימים. זה היה חג חנוכה כפשוטו, חג חנוכת המקדש השני. זה היה שמונה ימים בתור תכנון, כך עולה מהמקורות האחרים.

חנוכת המקדש השני החנוכה האחרונה שעשו למקדש הייתה לפני שנחרב בידי הרומאים. נכון שהיה קטע שאורדוס שכלל את בית המקדש, אבל חז"ל לא ראו בזה חנוכה. החנוכה האחרונה הייתה חנוכת המקדש של החשמונאים. המערל מפרג בספרו "נר מצווה" מסביר שסוף חודש כסלו הוא הזמן הכי חשוך בשנה מבחינת התאורה הטבעית. זה מעניין שהם כיוונו את החנוכה לסוף חודש כסלו. מתיים שנה לפני החשמונאים, הנביא חגי מתנבא על כבוד הבית האחרון. בכ"ד לתשיעי בשנת שתיים לדריאביש היה דבר השם לחגי הנביא. חגי שואל את הכהנים שאלה הלכתית על טומאה וטהרה. הוא מסביר שטומאה מתפשטת בקלות, אבל טהרה דורשת מאמץ. חגי אומר: שימו לב מהיום הזה ומעלה, מיום כ"ד לתשיעי, מהיום שהתחלתם לחדש את בניין המקדש.

נואת חגי וזכריה הנביא חגי אומר: מיום כ"ד בכסלו התחלתם לשים אבן על אבן. זה היה יום ייסוד היכל השם, לא חנוכה אלא הנחת אבן הפינה. מאתיים שנה לפני החשמונאים, הנביא חגי מספר לנו על כ"ד בכסלו כיום ייסוד היכל השם. יחד עם חגי היה הנביא זכריה, שמתנבא על שיבת השכינה לירושלים. הוא רואה את סמל המנורה עם עצי זית שמריקים שמן על המנורה. זה מתקשר לנס פך השמן בימי החשמונאים.

הבאת הביכורים במסכת ביכורים נאמר שזמן הבאת הביכורים הוא משבועות ועד סוכות. רבי יהודה אומר שאפשר להביא ביכורים גם מסוכות ועד חנוכה. זה לא מועד ב', אלא זמן לחתכילה למגדלי הזיתים. זיתים נכתפים אחרי סוכות, וזמן דריכת בתי הבד הוא בימי כסלו. לכן, הבאת הביכורים מסוכות ועד חנוכה היא לחתכילה למגדלי הזיתים.

שמן הזית ותאורה בימי חנוכה, הימים הכי חשוכים בשנה מבחינת התאורה הטבעית. בארץ ישראל, שמן הזית הוא מקור התאורה. הפקת שמן זית היא תהליך קשה, אבל הוא מסמל את האור שמגיע מהאדם ולא מהטבע. זה מתקשר לחנוכת בית שני, שבה האור הגיע ממקור אחר, מהאדם. ליה של חנוכת המשכן שהיינו במדבר עם משה רבנו, איזה יופי וענן השם יורד על המשכן. ולא את מקדש ראשון בזמן שלמה המלך, כמה נחמד שלמה המלך עם כל איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ושבעה ימים חוגגים ועוד שבעה ימים סוכות ועוד יום אחד. איזה יופי, הכל לשלווה ושלום. אפילו לא את חנוכת הבית השני תחת הרישיון של דריוש, שמחגי וזכריה, אלא חנוכת הבית השנייה מתחדש שנעשתה בתוך מאבק, בתוך מסירות נפש.

חנוכת הבית השני פרשיית גזירות השמד הראשונות בהיסטוריה שבהם היוונים תפסו את הנקודה המעניינת. לא משמידים את עם ישראל, לא מגרשים אותו מארץ ישראל. היוונים באים ואומרים תחיו בארץ, אל תמותו, אבל תהיו חסרי זהות עברית שורשית. ועל זה נאבקנו והחנוכת המקדש הזאת הייתה חנוכה מתוך מרד בתנאים גרועים, קשים. מזכיר את כנסת הזית שזה נעשה בצורה מאוד קשה. זה לא פשוט להעיר, אין לנו עזרה משמיים, אין שמש ואין ירח שמאירים עלינו. יש חושך ואז אנחנו פתאום דולק אור שבא מתוך האדם. לא ראוי שהחנוכה הזאת היא תהיה החנוכה שתהיה חג לנצח? כלומר, אנחנו רואים את החנוכה של המשכן של המקדש של שלמה, אנחנו נחרוג את החנוכה שבאה כנגד כל הסיכויים. החנוכה שבאה מתוך אש מרד, החנוכה שבאה מתוך מאמץ. כמו שאומרים, צד הכלמין ובלין פה תקנו לבייך ברוך אתה ה' אלוקינו ולחולם שעשה ניסים לאבותינו. למה אנחנו לא מברכים את זה בפסח? אבל כשאנחנו אוכלים עצה, למה לא מברכים את זה בסוכה? אנחנו לא רוצים זה ניסים שבא מישהו לטפל בך, תופס אותך, מוציא אותך, לשם אותך.

ניסים ומאבק הניסים של מרד החשמונאים זה ניסים כמו מלחמת השחרור. זה ניסים שבהם נלחמים במאבק קשה. כל האחים החשמונאים נהרגו חוץ מאחד. אין פה אפי-אנד רגיל כמו בתנ״ך שאתה רואה זה שלושים אלף וכל כוחותינו שבו בשלום. לא, זה מלחמת הכיפור, זה מלחמת השחרור. אנחנו נחגוג את החנוכה האחרונה, זה דרישת השלום שלנו מהמקדש. זה יהיה חג המקדש שנחנך מתוך וכל זה כמובן יהיה פתיח לסיפור הגדול של בית שני. כי בית שני התגלה שהאור האלוקי נמצא בתוך כנסת ישראל. זה התורה בהנתה החירות של בית שני שהתחילה מאזרח. מה שקורה שחצי הלישון שלנו בבית שני אנחנו תחת השלטון הפרסי ואחר כך היווני. מי שרוצה להיות, אני אומר בסטיגמות עכשיו, בסדר תספטו אותי חרדי ולהסתפק בתורה בלי מדינה, היה מתחבר טוב לתקופה הראשונה של בית שני. אבל אז בא יהודה המקבי שהוא בעצם היה ציוני והוא אמר אנחנו צריכים חירות לאומית. והחירות הלאומית זאת אפשרה את המשנה.

תורה שבעל פה איזה אותיות נסתתו בתוך אותיות המשנה? נשמה. וגם שני הנשמה של ישראל שמתגלה מתוך קטישה כמו זה עתים והאור בא מהאדם. כל זה סוד התורה שבעל פה זה מתחיל מבית שני. ואם נספיק אני אצלם את השיעור לחנוכה אז אנחנו נסביר את הרוח הזאת של בית שני איך נלך מבית וביטוי לחג חנוכה. תודה רבה הערכתי יותר מהשארתי לך כי פחדתי שאם אגיד לך זה לא תיכנסת.

שיעורים מאותו נושא

השיעור מכסה את הלכות תשעה באב, כולל איסורים על תספורת, כביסה, ורחיצה, והדגשים על סעודה מפסקת והכנות לצום. הוא מתייחס למנהגים כמו הנחת תפילין, ברכת הלבנה, ודיני עשירי באב, כולל הנחת תפילין בשחרית או מנחה וברכת הלבנה לאחר תשעה באב. עשירי באב נחשב ליום אבלות חלקי עם מנהגים כמו הימנעות מאכילת בשר עד חצות והקלות בשמיעת שירים.
לימוד תורה משפיע על שמחת הלב, במיוחד בתשעה באב, עם גישות שונות של רבי מאיר ורבי יהודה. רבי מאיר מדגיש שמחה בלימוד, בעוד רבי יהודה מציין שגם נושאים קשים יכולים לשמח. הבנת ההלכה חשובה בתשעה באב, תוך שמירה על כבוד האבל והחורבן.
הקטע עוסק בהלכות ומנהגים בתקופת בין המצרים וחודש אב, ומדגיש את ההבדל בין דינים מחייבים למנהגים שנוצרו לאחר חתימת התלמוד. הוא מסביר את החשיבות של הבנת ההקשר הרוחני של התקופה. בנוסף, מתייחס לשאלות מעשיות כמו גילוח וקידוש, ומדגיש את הצורך להבחין בין הלכות מחייבות למנהגים והנחיות כלליות.
תעניות ביהדות מדגישות את המשמעות הפנימית מעבר להימנעות מאכילה ושתייה, ומיועדות לעורר חשבון נפש וצער על חורבן בית המקדש. התהליך הרוחני כולל הימנעות מכעס והתנהלות ברוגע.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים