שלום לכולם, אנחנו נדבר על פרשת שקלים כי השבת זה ערב ראש חודש אדר ויש לנו תקנה שתיקנו לנו מימי התנאים שבמהלך חודש אדר אנחנו קוראים ארבע פרשיות בסיום הקריאה בתורה והן שקלים, זכור, פרה והחודש. זוכרים? נא להגיע לתפילות של שבתות חודש אדר כדי לשמוע קריאת התורה כי גם אם אתה לא נוהג להגיע לתפילות, למה שלא תקיים את מצוות קריאת ארבע פרשיות? אז תגיעו עכשיו. שימו לב טוב, פרשת שקלים עוסקת במצווה להביא מחצית השקל, מגבית שנתית שנהגה בעיקר בימי הבית השני, גם בימי בית הראשון אולי, אבל אנחנו יודעים את צורה היותר מפורשת. יש לנו מסכת בש"ס שנקראת מסכת שקלים שמדברת על המגבית השנתית שהייתה במהלך חודש אדר. בראש חודש אדר היו מכריזים שמתחילים לאסוף את מחציות השקלים ובראש חודש ניסן הסתיים האיסוף. את הקורבנות של הציבור של השנה הבאה לנתובה שמתחילה בניסן, קורבנות הציבור ניקנו מהכסף שנאסף בחודש אדר והחל מראש חודש ניסן זה היה בעצם שימוש בכסף החדש לקורבנות הציבור. הבנתם?
דין מחצית השקל זאת מצווה שנעשתה במהלך חודש אדר והמשנה במסכת שקלים מתארת את התכונה שהייתה בעם ישראל בימי חודש אדר, בימי בית שני, שהיו משמיעים ומכריזים ואחר כך היו הולכים להרים ואוספים. אחר כך זה היה מגיע בט"ו, החל מט"ו באדר זה מגיע לבית המקדש. יש שם תיאורים יפים על המצווה הזאת של איסוף מחציות השקלים במהלך חודש אדר שמיהם יקריבו את קורבנות הציבור של השנה המתחדשת בניסן. אחר כך יש לנו קריאת פרשת זכור שבה אנחנו קוראים את המצווה לזכור ולמחות את המלאק. אתם מבינים, המהלך הזה זה מאוד מעניין. היינו שוכחים ממנו אם לא היו מצווים אותנו לזכור אותו. אם הם מצווים אותך, נמחות אותו שהוא לא ייזכר עוד וכל שנה אתה זוכר, זה צריך למחות אותו. זה פרדוקס.
פרשת פרה והחודש אחר כך יש לנו פרה והחודש. פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת המת. קוראים לפרשת פרה עכשיו בין פורים לפסח כי עוד מעט פסח. מה עושים לפסח? עולים לרגל. עולים לרגל גם לפסח, גם בשבועות, גם בסוכות. אבל מתי הכי עולים לרגל? לפסח. למה? כי שם יש קורבן פסח שזה חיוב מאוד מאוד יסודי. ולכן, מה מונע מאיתנו לעלות לרגל? להגיע לבית המקדש? טומאת המת. ולכן צריך לספר לעם ישראל חבר'ה, תתחילו להתארגן על הטהרה מטומאת המת וקוראים את פרשת פרה שבזה היא עוסקת. ואז בשבת האחרונה של חודש אדר קוראים את פרשת החודש, כלומר, הפרשה שעוסקת בקורבן פסח כי עוד מעט אנחנו עולים ומקריבים קורבן פסח. שקלים, זכור, פרה, החודש.
קשר בין הפרשיות לפי פשט הדברים יש לנו כאן כל מיני אורחים שנזדמנו לפונק אחד. זאת אומרת, מה הקשר בין פרשת שקלים ובין זכור? פרשת שקלים קשורה לכך שהיא לא קשורה לפורים. פרשת זכור זה קשור לפורים כי אמרו היועץ שלפורים אנחנו מזכירים את המן ומה כתוב על המן שהוא המן האגגי. איפה מצאנו אגגיות בתנ"ך? אצל אגג מלך עמלק בימי שאול. זאת אומרת, שהמן האגגי הוא מזכיר לנו את עמלק. נראה את זה כל כך הרבה שנים אחרי, הוא מזכיר את עמלק, אגגי, אז כנראה הוא מעמלק. ואז יוצא שפורים שניצחנו את המן ניצחנו את עמלק, נזכרנו במצווה למחות זכר עמלק. עברנו אל ההפטרה של פרשת זכור שעוסקת בעמלק של שאול. קראנו בשבת זכור את זכורות של השלחה עמלק ובקריאת התורה של פורים בבוקר מי שמתפלל שחרית בפורים בבוקר יודע שקוראים את התשעה פסוקים של ויבוא עמלק ואילך עם ישראל ברפידים, הפרשה של המלחמה שקראנו פרשת השלחה. יוצא שכל הסיפורים על עמלק כמעט כל הסיפורים על עמלק נקראים באמצע חודש אדר. אז זה מאוד טבעי שיש שבת זכור קרוב לפורים. שבת זכור קשור לפורים, שבת פרה והחודש קשורים לפסח. יוצא ששקלים קשור למצווה כללית, מגבית שנתית שנעשית באדר. זכור קשור לפורים, החודש של פרה קשור לפסח. אין קשר, שלושה אורחים נזדמנו לפונדק אחד. אורח אחד קוראים לו שקלים, אורח שני קוראים לו זכור, אורח שלישי שקוראים לו פרה החודש כי זה ביחד כי הם קשורים לפסח. אין קשר ביניהם, אבל זה לא נראה שזה לא קשור. למה? לדוגמה, כיוון שלא הבאתי גמרא מגילה זה חינו אותי בתוך שמאלה ופונדק את הגמרא. אבל יש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן ישקול שקלים על ישראל ולפיכך יקדים שקליהם לשקלם.
הקשר בין שקלים לזכור כלומר, מי שזוכר את מגילת אסתר אז המן מגיע עם הצעה. המן רוצה להשמיד את היהודים אבל הוא לא עושה את זה בצורה ישירה. הוא לא בא לחש וראש ומציע לו להשמיד אותם אלא הוא ומר לו שהוא בעצם מתכוון לתת עשרת אלפים כיכר כסף על ידי עושי המלאכה להביא את גנזי המלך. כלומר, ישנו עם אחד מפוזר דתיים שונות ואבדם ועשרת אלפים כיכר כסף ישקול על ידי עושי המלאכה להביא את גנזי המלך. כלומר, אני אתן למלך סכום אסטרונומי של עשרת אלפים כיכר כסף ועל ידי כך אני אקנה את היהודים. כלומר, המן קונה מהחש וראש את היהודים. עכשיו שהיהודים הם ברשותי אז אני מתכוון להשמיד אותם. כלומר, למה פשוט לא אומר אני רוצה לאבד את היהודים? לא, זה לא הולך ככה. יש כאן איזשהו עסקה על היהודים והעסקה הזאת התנאי חורמז עשרת אלפים כיכר כסף, ישקול. יש כאן את השקלים שהמן נותן למלך חש וראש מתכוון לתת לו את מורת היהודים. והמשמעות הרוחנית היא שיות שהמן הוא המלך כאשר המן קונה את היהודים זה נותן תוקף משפטי. היהודים הם תחת רשות המלך, הם יצאו מרשות המלך שהוא אחד מהארבע מלכויות. המלכויות, אתם יודעים בשיר השירים קוראים אחת התאורשים של הממשל שיר השירים. המלכויות הם השומרים ויצאו ני השומרים. יש משהו במלכויות שהם שומרים על עם ישראל. כלומר, אנחנו נמצאים תחת ממשלתם והם עשו לנו הרבה צרות אבל הם לא הורגים אותנו. וכאן מלך החש וראש מועל בתפקיד שלו כמלכות מוסר אותנו בעסקה כספית להמן לעמלק ובזה בעצם עם ישראל נמצא ברגע הכי שפל וברשותו של עמלק של המן. המן קנה את עם ישראל בכסף. עכשיו יש מדרש יפה שרשת לגיש מסכת מגילה. מסכת מגילה בדף י"ג. יש לגיש שם לב לתאריך מתי המן אפיל פור. מתי המן בעולם הכישוף שלו מתי הוא בחר לעשות את העסקה? הוא בחר לעשות אותה בחודש הראשון הוא חודש ניסן. כלומר, בראש חודש ניסן. חודש ניסן המן עושה עסקה ובעסקה הזאת הוא מכוון שהשמדה תהיה בעוד כשנה בחודש אדר באמצע חודש אדר. אמר הקב"ה לאמן, כביכול, אמר הקב"ה לאמן תשמע, קדמו שקליי משקליך. כלומר, הקב"ה יודע הקב"ה יודע את ההיסטוריה. הוא יודע שהמן יעשה עסקה ויקנה את היהודים אז הקב"ה יקדים ואמר לעם ישראל אתם נותנים מחצית השקל ובזה אני בעצם סוג של קונה אתכם. וכך אתם לא תיפלו, העסקה לא תצליח. היא עסקה לא חוקית כי מישהו כבר קנה לפניך את המוצר. המוצר ששמו עם ישראל. אתה באת לעשות עליו עסקה בחודש ניסן אבל פספסת באחד באדר שזה חודש לפני שעשית עסקה וגם אחד באדר זה שבועיים לפני המימוש של האובדן של ההשמדה. כבר היהודים קיימו את מצוות מחצית השקל ובידיעת המצוות הזאת הם תחת רשותי ואתה לא יכול לפגוע בהם, לא יכול פיזית, אתה לא תוכל לגעת בהם כי הם כבר שלי. זה הגמרא אפשר להגיד המסתורית, אבל מה שהרווחתי בגמרא הזאת, שהיא קושרת לי את פרשת שקלים לפרשת זכור, כלומר לפורים, למחיית עמלק כי היא אומרת לי בזכות, למה יש פורים למה זה לא הצליח הגזרה להשמיד, להרוג, לבד כל היהודים מלאב ועד זקן אותם ביום אחד זה לא הצליח בגלל האור למצוות שקלים מצוות שקלים ניצחה את המל. אז קודם כל כישרו לי את שני הדברים האלה לא נעסוק עכשיו בקשר להמשך איפה הוא רמוז בינתיים בעצם זה שראינו את זה, זה כבר אומר דבר רצה נחמד. אני רוצה להעמיד את הדברים האלה שיש לכישר את המשמעות הלוקה של פרשת שקלים אז אנחנו ניכנס לתוך פרשת שקלים שנמצאת, מפרשת כי תישא מי שיש לו סבבה משנו אני לא נורא זה לא הרבה פסוקים תראו כתוב ככה וידבר ה' משה לימור זה בעצם שמות דרך לאמן פסוק י"א פרשת כי תישא וידבר ה' משה לימור כי תישא את ראש בני ישראל לפקודיהם כאשר תספור את עם ישראל לסת את ראש ולספור לפקודיהם למספרם ונתנו כל אחד ייתן כופר נפשו לה' לפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף לפקוד אותם כלומר, על כל אחד ואחד שנספר נתת כופר נפש כופר נפש ורק על ידי כך לא יהיה בהם נגף לא יהיה בהם מוות, לא יהיה בהם מגפה שאמורה להיות לפקוד אותם כשפוקדים אותם. כלומר אומר הקב"ה למשה רבנו לספור את עם ישראל זה להביא אותם למקום מסוכן אם סופרים את עם ישראל הם אמורים למות וכדי להינצל מהמוות הם צריכים לתת כל איש ואיש כופר כפרה, פדיון לנפשו ורק כך הספירה לא תוביל למוות. זה יתנו כל הגרע לפיקודים, מה יתנו כל אחד מחצית השקל שקל הקודש זה השקל הגדול, לא משנה יעשיר לא הרבה ועדה לא ימית מחצית השקל, לתת תרומת ה' לחפר על נפשותיכם כלומר מה זה לחפר על נפשותיכם, זה רק במומן של חפרה במובן של עשיתי חלק מתקפר לי, לא זה הפשטה הפשטה הוא לחפר על נפשותיכם כמו כופר נפש כלומר שוב חוזרים ואומרים, הכסף הזה הוא הצלה של העובדן שנמצא לרגלי המספר והמניין. ואז יש כאן מצווה מעניינת מספך למצווה הזאת לקחתה את כסף הכיפורים כסף הכפרה מר את בני ישראל ונתתה אותו כלומר הוא מיועד לעבודת אוהל מועד, בניין המשכן והיה לבני ישראל איזה זיכרון הכסף הזה יהיה בעצם מצא כל הזמן תכף נראה איפה בתוך המשכן וכך הוא יהיה לזיכרון לפני ה' לחפר על נפשותיכם כלומר כל הזמן הכסף הזה משוקע במשכן והוא הופך לעוד זיכרון תמידי של כפרת הנפשות, של הצלת הנפשות של עם ישראל.
המשמעות הרוחנית של הספירה עכשיו אני רוצה לדבר איתכם על הפער בין תורה שבכתב והתורה שבעל פה כאשר שימו לב טוב אני לא נכנס פה לדיונים מעניינים ומרתקים בין מוני המצוות איזה מצווה מונים פה אני עכשיו מדבר על איך שכתובה מצוות מחצית השקל בתורה שבכתב ואיך היא בתורה שבעל פה. תורה שבכתב שימו לב טוב משה אם תרצה לספור את עם ישראל כי תיסע אם תרצה או כאשר תספור את עם ישראל לא משנה זה הלכה של לספור זה לא טוב ויש פתרון איך לספור למרות שזה לא טוב אני יודע שכל אחד לא סופרים אותו אלא סופרים את מחצית השקל שהוא נתן תדע לך משה רבנו שלספור את עם ישראל זה מאוד בסוכן ברגע שסופרים את עם ישראל מיד יכולה להתרחש מגפה וכדי להילץ מהר מהמגפה צריך שזה יהיה על ידי כסף הכפרה כסף הכיפורים כלומר מחצית השקל קודם כל כבר זה ככה מסביר לנו את הקטע הזה שכאילו עם ישראל הולך למות וניצול זה מזכיר את הסיפור של מגילת הסתר כאילו יש פה איזה שהוא סוד של איך עם ישראל למרות שהוא אמור למות הוא ניצול והוא נצחי שזה קשור מאוד לפורים. אבל אז זה תורה שבכתב אז אם אני אלך רק לפי התורה שבכתב ואגיד שאני משה רבנו אז אני אומר לקב"ה הבנתי אז אני מציע איך אמרו לנו תמיד שהיינו ילדים גם אחר כך אמרו לנו שהחכם החכם האמיתי זה אחד שלא נכנס לבעיות שמישהו אחר נכנס אליהם ומצליח לצאת מהם זאת אומרת אם אתה בא ואומר לי שיספור את עם ישראל זה כל כך מסוכן אז אני אומר אז אני לא רוצה את זה לא רוצה להסתמך זאת אומרת אם אני שומע רק תורה שבכתב אני יוצא ואומר לעצמי לא נכנס לסיפור הזה אבל התורה שבעל פה אומרת שזה לא כי תיסע את ראש ני ישראל שתרצה לספור אותם אם תספור אותם אלא מצווה על כל אדם מישראל לתת פעם בשנה מחצית השקל לקרופת הציבור ובפועל המצווה הזאת נעשית בכל שדה קבוע בכל שנה ושנה זה יוצא כאילו שהתורה שבעל פה באה ואמרה זה נכון אולי שהסתבכנו פה עם דבר מסוכן אבל הפתרון שנתנו פה לתת מחצית השקל הוא מאוד מוסכן בעינינו אנחנו מוכנים להסתכל בשביל הפתרון כלומר כאילו הפכו את זה למשהו שיש דווקא הוא הכפרה הדרך שבה אנחנו יוצאים מהמוות הזה שבא לרגלי הספירה היא דרך שכדאי להגיע אליה זאת אומרת זה לא כאילו אם אתה הסתבכת אז יש לך דרך לצאת הדרך לצאת היא כנראה משהו מאוד אידיאלי צריך להגיע לשם צריך לקחת מכל אחד מחצית השקל מה הסיפור שעומד מאחורי הדברים פה עכשיו יש לך את השאלה הישראלית מדוע לספור את עם ישראל זה כל כך מסוכן אני צריך קצת להסביר את זה למה בכלל סופרים את העם אנחנו מוצאים בהמשך התנ"ך שהספירה הגדולה של עם ישראל נעשתה לקראת הכניסה לקראת ההליכה אל ארץ ישראל ופרשת במדבר אנחנו יודעים שדוד המלך ספר את עם ישראל למה מלאכים סופרים את העם שלהם כי הם יש משימה גדולה ורוצים לדעת כמה חיילים זה כמו שבצבא אז זה כל הזמן סופרים את החיילים מי נמצא מי לא נמצא יש מה שנקרא סדק נכון? זה הביטוי כלומר איזה כוחות יש לי כדי לבצע את המשימה עכשיו כשסופרים את עם ישראל אומר לנו אומרת לנו התורה זה בעצם לשאול מי הוא עם ישראל מה הכוח שלו מה שאתה עושה כשאתה סופר אתה בעצם מודד את עם ישראל לפי האנשים שנמצאים כאן ועכשיו אתה מודד את הכוח של עם ישראל לפי ההווה אתה מודד את הכוח של עם ישראל לפי מה שאתה משיג עכשיו כאן אתה מבודד את האנשים ואתה אומר 1, 2, 3, 4 אתה עושה אתה בעצם רואה את עם ישראל כהרבה אנשים ואתה רוצה לדעת מה כמות שיש לך יש פה על היום חדש לקמת בכף לקמת בכף וטף שפירושו לתרגם דבר לכמויות בעצם אתה לוקח את עם ישראל והופך אותו לכמויות אז כמה אנשים יש לנו כאן אז תדע לך שכשעם ישראל יורד לכמויות שעם ישראל יורד למספרים שעם ישראל יורד למי שנמצא איתנו כאן ועכשיו שהוא בגובה איננו ככה עם ישראל אין לו סיכוי עם ישראל הולך למות משום שעם ישראל הוא חלשים שבה ומות כבשה בני זאבים מכיוון שעם ישראל הוא הוא באמת לא גדול לא עוצמתי בשטח שיש לו אנחנו הכל בקטן מאוד ובסך הכל עם ישראל הוא חלש כביכול הוא מתראה כחלש ביחס לעמים קטן וחלש קטן יעקב ודלו ויותר מזה אם אתה מסתכל טוב אולי פעם נהיה גדולים יותר מזה אם אתה מסתכל על כל יחיד ויחיד אז כל יחיד ויחיד כשהוא לבד הוא נמדד לפי מעלותיו וחסרונותיו זאת אומרת כל אחד אין צדיק שיעשה טוב ולא יחטא אין פסוק הזה בקוהלת זאת אומרת כל אחד יש לו דברים טובים ודברים לא טובים והרבה אנשים יש להם הרבה דברים לא טובים וקצת דברים טובים ויש כאלה בקיצור ברגע שאתה מסתכל על הסתכלות של לקמת את עם ישראל ברגע שאתה סופר את עם ישראל בודד כל אחד אז במילא יש לך פה כמעט אפשר להגיד אנשים רגילים ו ואז יש לך בעצם מסתכלות של לא נכונה על עם ישראל התכלות הזאת זה מסתכלות שהיא מביאה את המוות לעם ישראל כלומר באמת עם ישראל הוא מי יעמוד הוא לא ראוי הוא דל הוא לא מסוגל למשימות הגדולות והקבש ברוך הוא כביכול אומר למשה רבנו המבט הזה של הספירה הוא מבט שקרי על עם ישראל וזאת למה זה מה שעכשיו יהיה תיקון כלומר לא כאשר הקב"ה רוצה לספור את עם ישראל, הוא מבקש להראות לנו שעם ישראל הוא לא מה שאנחנו רואים ברחובות תל אביב או בירוחם. עם ישראל הוא משהו הרבה יותר עמוק וסודי. כל אחד מעם ישראל הוא מחצית השקל, וזה מסמל את הפנימיות של האדם. הכסף הוא תוצאה של העמל שלנו, ולכן הוא מייצג את הפנימיות שלנו. כשאנחנו נותנים את מחצית השקל, אנחנו נותנים משהו מעצמנו, והמטבעות נאספות לקופה של הציבור.
מחצית השקל והמשכן מחציות השקלים נאספות לגוש אחד, ומתיכים אותם כדי ליצור את האדנים של המשכן. האדנים הם כמו הנעליים של המשכן, והם מחברים את הקרשים לקרקע. הקרשים הם חלק מהמבנה של המשכן, והאדנים מחזיקים אותם במקום. המשכן עומד על האדנים, והם מסמלים את הנתינה והאהבה של עם ישראל.
כנסת ישראל והקב"ה בספר שערי הורה, רבי יוסף ג'יקיטיליה מסביר את הקשר בין שם השם י' ק' ו' ק' לבין האדנים של המשכן. האדנים הם כמו הנעליים של הקב"ה, וכך הוא יכול להופיע בעולם דרך כנסת ישראל. כנסת ישראל היא הפלטפורמה שעליה הקב"ה יורד לעולם, והיא מסמלת את הקשר בין הקב"ה לעם ישראל.
סיפור אלישע הנביא בספר מלאכים ב', מסופר על אלישע הנביא שהקב"ה פוקח את עיני נערו לראות את הסוסים ורכב האש שסובבים אותו. זה מראה על הכוח והעוצמה של עם ישראל, שהם מעבר למה שנראה לעין. עם ישראל הוא לא רק אוסף של פרטים, אלא יש בו נשמה עמוקה שמחיה אותו.
מחצית השקל וכנסת ישראל כשאנחנו סופרים את עם ישראל, אנחנו לא מסתכלים על כל אחד בנפרד, אלא על מחצית השקל שלו. זה מסמל את כנסת ישראל, שהיא רגלי השכינה בעולם. עם ישראל הוא לא רק מה שנראה לעין, אלא יש בו סוד עמוק שמחיה אותו. לכן, המצווה לספור את עם ישראל על ידי מחציות השקל היא כדי להכיר את הסוד הזה.
המשמעות של מחצית השקל הנתינה של מחצית השקל נעשית על ידי חצי, וכל אחד מביא חצי. זה מסמל את ההבנה שעם ישראל הוא לא אוסף של פרטים, אלא יש בו משהו עמוק יותר שמחבר את כולם יחד. כנסת ישראל היא מקור כוחו של עם ישראל, ולכן אי אפשר לחלוט את הדבר הזה שהוא אינסופי ונצחי. בקה זה חצי, בוקעים אותו, אבל כמובן שזה נראה שיש פה משהו יותר עמוק. וזה כבר נמצא בכל הספרים, אבל צריך להדגיש את זה כי זה כל כך חשוב, במיוחד בחודש האחרון. המצווה הזאת באה ואומרת שכל אדם מישראל מגדיר את עצמו כחצי. מה פירוש הדבר הזה שאני מגדיר את עצמי כחצי? פירוש הדבר שאני מבין שאין בי את הכל, שחסר לי. אם אתה חצי, מי החצי השני שלך? עם ישראל מגדיר את עצמו באופן שאין אותי כבלתי שלם. אתמול היה יום הזיכרון לרבי מקוצק. בבית שבת הרבי מקוצק הוא חתום על המשפט המפורסם: "אין שלם מלב שבור". אני אשאל לכם את השם שאני אבטר על זה. אין דבר, אין שלם ואין זועק. מה זה לב שבור? לב חצוי. אין שלם מעם ישראל שמרגיש את עצמו תמיד כחצי. אם אני חצי, אז מי משלים אותי? היינו רואים כמובן שמי שמשלים אותך זה הקב"ה. ואיזה מין חצי אתה? אתה עדן. עדן, מה זה עדן? עדן זה כלי. אני החצי של הכלי. אז מי משלים אותי? הקרש שהוא יהוד כאיביו והי של הקרש ננעצת בתוך העדן, כמו שאמרנו.
סוד הנצחיות של עם ישראל אז ברור שעם ישראל הגדיר את עצמו כעדן, כשם עדנות שההי האחרונה ננעצת בו, כשם השפע הזכרי של השם שננעץ בכנס ישראל שהיא הקלה. אז יש בו נצחיות כי הוא תמיד מרגיש שהוא לא שלם. בסוד הנצחיות של עם ישראל, כך שתמיד כנס ישראל מתחדשת כי היא תמיד מרגישה את הריחוק, את הלב השבור, את זה שיש לה אין עוד ללכת. אבל יש פה עוד סוד: החצי השני שלי זה הזולת. כלומר, שמצוות שקלים זה לא רק איך נעשה, איך נשיג שיהיה שלם, לא רק שהוא יגיע למשכן ויהיה עדן. עוד לפני כן, שהחצי שלי מצוות החצי שלך ואז בעצם אתה משלים אותי. מי זה אתה? אתה זה השבט האחר בעם ישראל, האדם האחר או השבט האחר. כלומר, יהודי אמיתי זה יהודי שמרגיש שהיהודי האחר הוא ישלים אותו, שלא כל האמת אצלו, שהוא מבין שיש משהו. למשל, למה אני אומר את זה מאוד? קבלנו עכשיו כי לדוגמה יש כאלה שחושבים שאנשי האמונה בעם ישראל, אלה שמאמינים בקדושתה של התורה, הם ינצחו. הם ינצחו את הגרעין הקשה של אלה שלא מאמינים בקדושתה של התורה. איך הם ינצחו אותם? בגלל הדמוגרפיה, כי זה מה שקורה. ואוי לנו מניצחון כזה. לא משום שניצחון הזה הוא ניצחון קל. לא הקשבתי לשאלות שלך, לא הקשבתי לכפירה שבאה להוציא אותי מאמונה קטנה.
החיבור בין חצאים ואם ניצחתי אותך וגרמתי לך פשוט לא להיות, כי אמרתי הוא כבר אומר לו עוד מעט לא יהיה, אז לא צריך להתייחס. נשארתי מאמונה קטנה, הוא נגמר ואני נגמרנו, כי שני החצאים לא התחברו. אלא הסוד הוא שיהודי תמיד מרגיש שהוא לא שלם, הוא לא בטוח בדרכו. הוא בטוח בקדושת תורתו, אבל הוא לא בטוח שהוא גילה את כל הפירוש של התורה. אולי דווקא השאלות הגדולות ששואל הזולת על צדקה של התורה, על אמיתתה, הם באו לעורר את הסודות הגדולים של התורה. ולכן אני חייב להתחבר אליו, לא לנצח אותו, אלא אני חייב לשמוע ומיני ומיני יתכלס הילאה. לכן זה סוד, לכן באה פרשת שקלים דווקא בשבוע הזה. יאה מה שתזמור מדהים. אחרי שנקרא בשבת פרשת שקלים ואחרי שבראש חודש אדר אנחנו נזכר בדברי המשנה שבאחד באדר משמעים על השקלים, אז אנחנו פתאום נחשף, נראה לנו האור של פרשת השקלים לעולם. והאור הזה יגרום לנו לחוש כמו שפקח השם את עיני הנער של אלישע שבעצם עם ישראל מורכב ברכב אש ובסוסי אש, כי עם ישראל קשור למשהו מאוד גבוה. על ידי האור של פרשת השקלים אנחנו נזכר לעשות חצי חצי, לדעת שהחצי שלו הוא השמיים האלוקיים, האלוקות. חצי לדעת שבדרך אל האלוקות, בדרך להיות עדן שהוא כלי קיבול אל השפע של קרשי המשכן, בדרך לשם הוא פוגש את המחציות האחרות, כי בלעדיהם הוא לא יכול לעשות כלי קיבול של שפע האלוקי. זה מה שאנחנו מצפים שיפקח השם את עינינו על ידי פרשת השקלים ויזכות לכל הסודות הגדולים של אותה פרשה.
תיקון המציאות באחרית הימים לסיום, את זה אני לא אומר לכם עכשיו כי נגמר הזמן. רק אני אגיד לכם שלא דיברנו על פרשת פרה והחודש, כי להבנתי במהלך חד שקשור לתיקון של המציאות באחרית הימים שנרמז בדברי הרמב"ם על פי חז"ל. שלוש מצוות ניצמו בישראל בכניסתם לארץ: לבנות להם מלך, להחריד זרוע של המלך, לבנות בית הבחירה. השלב הראשון של חודש אדר עסוק בלבנות להם מלך. המלך סופר את העם, המלך הוא בונה את העם של השקלים. רק מתוך כך אפשר לבוחות זרוע של המלך שהוא זה שבעצם טען שעם ישראל הוא יכול להיעבד כי הוא מפוזר ומפורד. אבל ניצחנו אותו בעצם בנוי המלך, בעצם על העת השקלים. מתוך כך נפתחה הדרך להתאר מתאומת המת ולהגיע אל בית המקדש. הדברים צריכים עוד ביור. אני אעצור כאן. תודה רבה להקשבה.
