שיעור כללי | ארבעה כוסות | הרב גבריאלי

מצוות שתיית ארבע כוסות בליל הסדר היא תקנה מיוחדת שאין לה מקבילה בשום מקום אחר. תמיד יש קידוש על כוס אחת, אך בליל הסדר יש ארבע כוסות, והקידוש הוא אחת מהן. ישנן שלוש אפשרויות להבין את התקנה הזו, ונראה כיצד ניתן לחבר בין השיטות השונות לשיטה שלישית עמוקה יותר מבחינה רוחנית.

סתירה בראשי ראשי בתחילת המסכת מסביר את ארבע הכוסות כנגד ארבע לשונות גאולה: "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי". אך בהמשך, ראשי מציין שארבע הכוסות הן כנגד שלוש כוסות שנאמרו בחלום שר המשקים: "כוס פרעה בידי", "והקחת כוס", "והשחט את הכוס". המפרשים שואלים: מהי תקנת ארבע הכוסות לפי ראשי? האם היא כנגד לשונות הגאולה או כנגד הכוסות בחלום פרעה?

שטיית ארבע כוסות הגמרא אומרת שאם שתה את הכוסות בבת אחת, יצא ידי יין אך לא ידי חירות. ראשי מסביר ששתה את כל הכוסות בבת אחת, אך הרשב"ם מתנגד וטוען שאין זה נחשב כארבע כוסות אלא ככוס אחת גדולה. לפי ראשי, יש כמות של ארבע כוסות, אך הן צריכות להיות נפרדות.

זוגות בליל הסדר המשנה אומרת שלא יפחתו מארבע כוסות. הגמרא שואלת כיצד תיקנו דבר שמביא לידי סכנה בזוגות. רב נחמן אומר שליל הסדר משומר מן המזיקין, ולכן אין בעיה של זוגות. רבה אומר שקוס של ברכה מצטרף לטובה ולא לרעה, ולכן אין בעיה של זוגות. ראשי אומר שקוס של ברכת המזון היא הרביעית, אך יש המתקנים לשלישית.

ברכת המזון וקוס של ברכה הגמרא דנה האם ברכת המזון צריכה קוס. רבה אומר שאין ראייה מכאן לכל השנה, כי בליל הסדר כל קוס נחשב למצווה בפני עצמה. רבינה אומר שאין בעיה של זוגות כי כל קוס עומדת בפני עצמה. לסיכום, ישנן שאלות רבות סביב הבנת תקנת ארבע הכוסות בליל הסדר, והפרשנים מציעים הסברים שונים. השאלות כוללות את הסתירה בראשי, המשמעות של שתיית הכוסות בבת אחת, וההסבר לזוגות בליל הסדר. בשאלה השנייה לא הבנתי איך יוצא שרש"י אומר שלא מסתבר הפירוש שלו. כי רש"י אומר, איך יכול להיות שיודע ארבע כוסות יצא, ויודע ארבע כוסות לא יצא? יצא או לא יצא? כלומר, מדובר שהוא שתה את כל הכוסות. קודם כול, בכלל לא מובן לרש"י מה זה שטען בבת אחת. הרי בסוף יש פה עכשיו כוס אחת, תחשוב שתדמיין שהכוס הזאת היא גדולה כזאת, ובתוכה יש פשוט כמות של ארבע כוסות, אבל אין לזה משמעות. הרשב"ם אמר, בסוף מה אתה רואה פה? כן, זה הבנתי, הדבר השני. הדבר השני הוא שאפי רש"י יוצא שכשהוא שתה את כל הכוס הזאת ככה בנגלה אחת, אז ידי ארבע כוסות הוא יצא וידי ארבע כוסות הוא לא יצא. אז תחליט, יצא או לא יצא? על ידי מה שיוצא מהגמרא. ידי יין יצא, מה זה ידי יין? ארבע כוסות. אחר כך כתוב ידי ארבע כוסות לא יצא. הסתכל על המשפט של רבה. שטען בבת אחת, רבה אמר, ידי יין יצא, אצלנו כתוב רבה, אבל הגרסה באמת היא רבה. ידי יין יצא, שהוא שתה ארבע כוסות, ידי ארבע כוסות לא יצא. אז יצא או לא יצא? כן? זה בסדר, זה בסדר. זה בסדר, אבל זה לא הסיפור פה. אבל הוא שתה את כולה, בסוף תכל'ס זה מהרשב"ם. מה? לא. לא, אבל בסוף שתית כוס אחד. מה, אתה רואה פה ארבע? אם היית שותה אחד, אם היית שותה אחד… קודם כול, בסוף התברר שאתה אומר, טוב, אבל אני עכשיו לא… אבל אני עכשיו לא, אני בכוונה מקשה עליך כדי שתבין שזה לא כזה פשוט. כי בסוף, זה הרשב"ם, אני עכשיו בצד של הרשב"ם, בסדר? הרשב"ם אומר לרש"י, בסוף, אתה עכשיו, אין פה איזה… לא רואים שזה ארבע. מי שמסתכל רואה פה כוס, ואתה שתית את כל זה בנגלה אחת, אז למה אתה בכלל קורא לזה ארבע? אם לא, אם לא, הייתי והייתי והייתי, אז הייתי רואה שזה באמת יש פה איזו כמות שנפרדת, אבל זה לא מה שקרה, אתה שתית את הכול בנגלה אחת. בסדר, אתה מרגיש משהו נכון, אבל אני מסביר את הרשב"ם, למה הוא לא מקבל את זה.

דין ארבע כוסות אבא, יש עניין שכל כוס תהיה בכוס אחד? אז זה מה שעינון שאל. לכתחילה, ודאי שכאילו זה עניין, אבל אני חושב, הוא שאל תאורטית, אם יהיה לו כוס אחד גדולה, משתה… אני אומר, זה גם בעיה קצת הלכתית כי כתוב, לשתות את רוב הכוס. אתה מבין? בכל מקרה אתה מסתבך. אם תעשה ככה, תסתבך. למה? אם לא שתית את רוב הכוס, אז זה לא נקרא שתית כוס. הרי בלילה סדר, אתם יודעים, יש כאלה שבכוונה לא לוקחים כוסות יותר מדי גדולים. תלוי גם שותים איץ'לאבים או שותים זה, אבל אם אתם לא רוצים, רגמאו אומר את אחד המוראים, שתה, אחר כך קבע לו הראש. לא כמוני שכואב לי הראש אחרי פורים חצי יום, עד הצוהריים אחורית אני מתרש, אבל הוא, הוא 49 היום, מפסח עד שבוע, קבע לו הראש בליל הסדר. למה? היה שותה יין רציני, לא כמונו שותים כל מיני כאלה, יינות כאלה. אז בקיצור, אז אנשים לוקחים, יש שותה יין אמיתי, יין כאילו זה, כדי לא להשתכר, שמים כמה… אבל אתה מבין? אתה מסתבך, כי אתה צריך לשתות את רוב הכוס, אבל אז אם שתית את רוב, מה נפשך? אז לא ישאיר לך פה, אתה צריך למעלה עוד פעם. אז זה שטכנית זה יהיה באותו כוס, זה ברור. ואם בכל זאת תשתה כל פעם רביעית, בדיעבד אולי יצאת. אבל זה בעיה, כי עכשיו זה הכוס שלך, אתה צריך לשתות את רובה, אז… בסדר, אבל בואו נכנס עכשיו לפרטים ההלכתיים האלה, כי לא נצא מזה ולא נגמור את הזה.

הבנת התקנה של ארבע כוסות טוב, אז מה הסיפור? אז תראו, הסיפור פה הוא נפלא ביותר. באמת, זה אחד הדוגמאות לעניות דעתי כשמבקשים מני לתת באיזשהו מקום שיעור דוגמה לתורת ארץ ישראל, הוצא י כמה פעמים בחיים דברים כאלה, אני אביא את השיעור הזה. ולמה אני אביא את השיעור הזה? כי אתם תכף תראו שפה רואים מי התורה, דרך המשנה, דרך הגמרא, עד הראשונים, ופנימיות התורה חורזת את כל הדבר הזה. זה פשוט דבר מדהים. אבל בואו, לא תיאוריה, בואו נראה תכלס מה הסיפור. אז אני אגיד קודם כול, כמו תמיד, אני אומר איזה משהו שלוש דקות ככה בלי מקורות, בלי כלום, ואז נחזור חזרה למקורות. יש לנו בעצם שלוש אפשרויות איך להבין את התקנה של חז"ל שהם תיקנו לשתות ארבע כוסות. אפשרות אחת היא שהתקנה מראש הייתה לשתות כמות של ארבע כוסות. לא התכוונו באמת עכשיו שיהיה פה ארבע כוסות נפרדים וזה. מה שחשוב זה שיהיה פה כמות יין שיכולה להכיל בתוכה ארבע, כלומר, בחת הכמות, נגיד, ארבע פעמים, נגיד, רביעית, צורך העניין ככה שנהיה מוחשיים יותר, שים אותם בתוך כוס אחת, שתה את כל הדבר הזה, וזה התקנה, זה הסיפור. אין לנו בכלל עניין לשתות את זה למקוטעין וכל פעם לחבר את זה לאיזה מצווה, לא, זה בכלל לא העניין. פשוט לשתות כמות של ארבע כוסות, זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה הפוכה בדיוק. אפשרות שנייה אומרת, ארבע כוסות זה ארבע כוסות נפרדים. כלומר, כל מה שאנחנו רוצים פה זה להראות שהיה פה מהלך שעבר מנקודה לנקודה ולעוד נקודה ולעוד נקודה, ולכן תיקנו ארבע כוסות. אחת תהיה בזמן של הקידוש, והשנייה תהיה על ההגדה, והשלישית תהיה שם, והרביעית תהיה בהלל. זה המצווה. ויש את השיטה השלישית. לפני שאני אגיד את השיטה השלישית, אני קודם כול אראה לכם את שתי השיטות האלה, שיהיה לכם קצת למלחקות. אז קודם כול תראו מה זה שתי השיטות האלה, הן כתובות בירושלמי. תסתכלו רגע לשנייה אחת במקור חמש. הוא אומר את הגמרא, מניין לרבע כוסות. רבי יוחנן בשם רבי בנייה, כנגד ארבע גאולות. לכן אמרו לבני ישראל, אני ישב והוצאתי אתכם ולקחתי והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. רבי יהושע בן לוי אמר, כנגד ארבע כוסות של פרעה וכוס פרעה בידי, והשחט אותם אל כוס פרעה והתן את הכוס על כף פרעה ונתתה כוס פרעה בידו. יפה, שימו לב. רבי יהושע בן לוי, זה ברור שהוא סובר שמה? שתקנה של הכוסת האלה היא ארבע נפרדות, כוס פרעה ועוד כוס ועוד כוס, כוסות נפרדים. יפה. רבי יוחנן, לכאורה הוא לא ברור. הוא אומר ארבע ראשונות גאולה, זה לא כזה ברור. איך להסתכל לארבע האלה? ארבע האלה בעצם זה אחד, זה מהלך של גאולה אחת או שזה ארבע נפרדים, אז הגמרא עונה על זה. איך הגמרא עונה על זה? תראו, הגמרא אומרת, מהו להשתתן בקרח אחד? מה השאלה פה? רגע, רגע, רגע, מה זה קרח אחד? בבת אחת. הבבלי קרא לזה בבת אחת, הירושלמי קורא לזה בקרח אחד. שואל הירושלמי, מה הדין? האם מותר לשתות את הכול בביש אחד? תראו את התשובה. מן מה זה אמר רבי יוחנן? שימו לב, זה אותו רבי יוחנן. הלל, אם שמען בבית הכנסת יצא, הדה אמרה, אפילו שטיין בקרח אחד יצא, אומר רבי יוחנן, אם אמרת הלל בבית הכנסת, כמו שחלק מהקהילות נוהגים, אתה כבר לא צריך, מה? בליל הסדר אתה כבר לא צריך. רגע, אם אני לא צריך, אבל מה עם הכוס שצריך לשתות אותה על הלל? בבית הכנסת לא היה כוס. אז מה זה אומר? מה זה אומר על הכוסות? אני יכול לשתות את כולם. שומעים את ההוכחה? אומר הירושלמי, הוכחה היא מאוד פשוטה. זה שכתוב שבעצם אתה יכול להיות, יש מצב שאתה בכלל פטור מההלל, זה אומר שגם ארבע כוסות הם לא הסיפור. אתה יכול לשתות את כל הכוסות בבת אחת? זאת אומרת שלפי רבי יוחנן, אז אני מסכם, לפי רבי יוחנן, תקנה ל ארבע כוסות הייתה לשתות כמות של ארבע כוסות. ארבע הכוסות הללו הם כנגד הגאולה. אתה תגיד, מה הפרטים של הגאולה? כן, יש בתוך הגאולה כזה, והוצאתי והצלתי, בסוף שורה התחתונה הייתה גאולה, הוציא אותה ממצרים, לקח אותם לא לאם, זהו. איך אני מבטא את זה? שאני שותה כוס. מה בכוס? יש, נכון, יש בה כמות של ארבע כוסות, אבל אני לא יכול לשתות את זה בבת אחת, כי העיקר זה עצם הגאולה. החלוקה לארבע היא בתוך הכוס.

הבנת שיטת רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אפשר גם להגיד שהקפלה בארבע, הכמות היא כנגד ארבע לשונות. בדיוק, זה שהכמות שתהיה של ארבע כוסות זה בגלל שהגאולה התחלקה כאילו לארבע חלקים, וזה לא עד כדי כך שצריך ממש לחלק את זה ממש לפרוסות נפרדות, אלא גאולה אחת. יפה. וואו, צאה לך? למה השקט שושב שלוש כנגד שלוש כוסות שנאמרו אצל פרעה, מעולה, מעולה, מעולה. ואילו בירושלמי ראינו לכאורה ארבע, עוד חמש דקות אנחנו שם. בסדר? שימו לב לשאלה של עזר, שאלה מצוינת. בירושלמי רבי יהושע בן לוי אמר ארבע כוסות אצל פרעה. רש"י אמר שלוש. שלוש, והרביעית ברכת המזון… רש"י, הרי לכאורה לקח את זה מהירושלמי, למה, איפה? דילה גלות אחת, תכף נגיע לזה. אז אם כן, אלה שתי השיטות. יפה. ועכשיו אנחנו מגיעים לנקודה, הנקודה העיקרית. ושימו לב עכשיו טוב, השיטה של רבה, על פי ההסבר של רש"י, בבלי, היא השיטה שפשוט מחברת בין שתי השיטות בירושלמי, ואומרת שבאמת התקנה הייתה לשתות כמות של ארבע כוסות, אבל לחלק את זה, לא לשתות אותם בבת אחת, אלא לחלק את זה על סדר מצוות הלילה. עוד פעם אני חוזר. לפי רבה, זה שילוב של שתי השיטות בירושלמי, של רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי. זאת אומרת, התקנה הייתה אחת שמחולקת לשניים. תשתה כמות של ארבע כוסות, אבל, לחתכילה, אל תשתה ותם ביחד, אלא תחלק אותם על סדר מצוות הלילה. קודם כול, הדבר הזה, אני רוצה קודם כול ליישב חלק מהשאלות ואת החלק השני של השאלות, אני אשב בעזרת השאלה ששאל אלעזר עכשיו לפני דקה על העניין של השלוש והארבע. אבל קודם כול, בואו נתחיל ליישב בצורה פשוטה את הדברים שהם כבר עכשיו פשוטים, ואחר כך נעלה עוד שלב אחד. נתחיל מראשי. רש"י עכשיו הוא הכי ברור שבברורים, כי איך הוא מסביר את רבה? שטען בבת אחת, מה זאת אומרת? מה הוא עשה? הוא לקח את הארבע כוסות שהוא היה צריך לשתות אותם בהפרדה, במקום זה הוא מזג אותם לתוך כוס אחת, ועכשיו בתוך הכוס הזאת, כמו שאמר מתן על ההתחלה, יש כאן כמות של ארבע כוסות, אבל חסר פה את החלוקה שלהם למצוות הלילה. לכן אומר רבה, על פי ההסבר של רש"י, לא על פי הרשב"ם, על פי ההסבר של רש"י, אומר רבה שטען בבת אחת, ידי יין יצא שמה ששתה ארבע כוסות. מה זאת אומרת פה ארבע כוסות? כמות של ארבע כוסות. הוא שתה כמות של ארבע כוסות, אז הוא קיים את החלק של התקנה שאומר לשתות כמות של ארבע כוסות. אגב, בינתיים אני כאילו מדבר דברים טכניים, תכף נראה את הצד העמוק הרוחני של הדבר הזה. אבל בינתיים זה כאילו נראה מין דבר טכני כזה. איך תקנו? תקנו, לשתות כמות של ארבע כוסות. יש לזה כמובן משמעות. אבל מה הוא לא יצא ידי חובה? כי הוא לא שתה את זה על סדר מצוות הלילה, והתקנה הייתה גם לחלק את זה. והוא לא חילק את זה, אלא הוא שתה את הכול בכוס אחת, שתען בכרח אחת, שתען בבת אחת, אבל יש כאן כמות של ארבע. כמות של ארבע, יצאת ידי חובת התקנה של הכמות של ארבע. לא יצאת ידי חובת התקנה של לפזר אותם לאורך מצוות הלילה ולהראות בזה את החלוקה של הכוסות. וכוס פרעה. היה פה איזשהו תהליך שכל דבר קובע מקום לעצמו. בזה לא יצאת ידי חובה. שימו לב עכשיו לקושייה הראשונה ששאלנו. רש"י על המשנה אמר, ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין, מה רש"י אמר? כנגד מה? כנגד הלשונות גאולה. לשונות גאולה, מי זה בירושלמי? מי זה בירושלמי? ניצעוג, רבי יוחנן. כי עכשיו מה מדובר? הגבאי שמביא לעני הזה, מביא לו יין. תגידו, הוא מביא לו ככה ארבע כוסות של יין או שהוא מביא לו בקבוק? הוא לא בקבוק, הוא לא מביא לו עכשיו… כתוב, ולא יפחתו לו, הכוונה היא מכמות של ארבע כוסו. מדובר על הגבאי צדקה, לא מדובר על העני עכשיו, בליל הסדר, איך הוא שותה. מדובר על הגבאי צדקה שמביאים לו או בקבוק או שהביאו לו, הלכו לפאבה קרוב, והביאו לו כזה כוס של בירה גדולה מלאה ביין, אבל אחר כך, כשרש"י בגמרא כבר אומר, רבי יהושע בן לוי, שימו לב, זה רבי יהושע בן לוי, תקנו ארבע כוסות ומיד הסוגיה עוברת לדון על שטען בבת אחת. יצא, לא יצא. אז על מה מדובר פה עכשיו? עכשיו מדובר פה כבר על מה? על התקנה של מה? של לחלק אותם לאורך מצוות הלילה. אז איך רש"י מסביר? כנגד הכוסות של פרעה. הרי אתם זוכרים את הקושייה? רש"י הראשון אמר, כנגד ארבעה לשונות גאולה. רש"י בדווקוף ח' א' אמר, שלושה כנגד שלושה כוסות שנאמרו בפסוק, וכוס פרעה בידי. מובן מאוד, כי רש"י פשוט אומר, השאלה היא מה אני מדבר. אם אני מדבר על מה שהביאו לו, הגבאי צדקה, מדובר על הכמות של הארבע כוסות. אבל אם אני נמצא כבר בגמרא שמדברת על איך לשתות אותם, אז עכשיו מה אני אומר? עכשיו אני מביא את רבי יהושע בן לוי, של רבי שיון בן לוי חידש, שצריך לחלק את הארבע כוסות האלה לחלוקה. עד כאן בסדר? יפה. שאלות עד כאן? שתיקה כהועה, סימן שהכול בסדר. יפה.

הבנת פנימיות התקנה ועכשיו אנחנו עוברים לחלק האחרון ולסיום. וזה, פה אנחנו עולים קומה, גם מבחינה פנימית וגם מבחינה חיצונית. אני אתחיל מהבחינה הפנימית. עכשיו אני עולה למעלה קצת ותכף יורד חזרה, נוחת חזרה למציאות. תראו, בעולם הפנימי, בעולם הקבלה, אנחנו יודעים שיש מהלך כזה. יש חוכמה, בינה ודעת, זה כולם מכירים, נכון? חבד. חבד, חוכמה, בינה ודעת. מה שקצת פחות מוכר זה שהדעת היא מתחלקת לשניים. ככה ממש בכל המהלך של המקובלים. מה שני החלקים שהדעת מתחלקת? חמש וחמש. מה? מי זכר? מה יש מתחת לדעת? מה השלב הבא אחרי הדעת? חוכמה ובינה היו כבר למעלה. מתחת לדעת, חסד וגבורה. חמש חסדים, תתקלו בזה, בעזרת ה' תלמדו פנימיות התורה בעומק, תתקלו בזה הרבה. חמש חסדים וחמש גבורות. זאת אומרת, הדעת היא מאחדת בתוכה. אגב, אדם ידע את חווה אשתו, דעת זה חיבור. החיבור הוא של החסדים והגבורות ביחד, הם מתאחדים בדעת והם מתפצלים אחר כך לחסדים ולגבורות. כלומר, בעצם יש פה מבנה מאוד מאוד מעניין שאומר שכל שלוש, באמת בחלוקה קצת יותר מוגדרת, כל שלוש בעצם הם לא שלוש אלא… כמה הם? לא, לא חסדים וגבורות, עכשיו חמש וחמש, אלא הדעת מתחלקת לחסדים וגבורות, זאת אומרת, כל שלוש זה בעצם ארבע. זאת אומרת, יש פה חוכמה בנה, והדעת היא כבר בעצם לא דעת, אלא היא חסד וגבורה. אז כל שלוש זה בעצם ארבע. בסדר? קחו דוגמה מאוד פשוטה, יש לנו שלוש אבות, נכון? אבל לאחד קוראים רק שם אחד, זה אברהם. לשני גם קוראים שם אחד, זה יצחק. אבל השלישי, איך קוראים לו? יש לו שתי שמות, יעקב וישראל. אם תרצו, יש שאומרים שיוסף הוא בעצם הרביעי, או שיעקב עצמו מתחלק ליעקב וישראל, או שיוסף הוא גם בן וגם אב. אם הולכים לעימרות, זה כבר יותר ברור. יש שרה, יש רבקה, מגיע לשלישי, זה נהיה רחל ולאה. זה נהיה שתיים. זאת אומרת שיש פה מהלך שלם שכנראה נכון על הרבה מאוד דברים, שכל שלוש בחלוקה היותר פנימית שלהם, הם בעצם נהיים ארבע. עכשיו אני חוזר עד כאן בסדר ככה, טיפה עלינו, טיפה למעלה, עכשיו ננחת חזרה אלינו.

התקנה של ארבע כוסות עכשיו אנחנו אומרים את הקומה הבאה ברווה. רווה, לא רק שהוא חידש שהתקנה פה היא שילוב של רבי אור חנן ורבי ישוע בן לוי, שזו כמות של ארבע כוסות וחלוקה שלהם לאורך הלילה, לאורך הסדר, אלא הוא חידש עוד משהו, שהארבע האלה, באמת הם לא ארבע, אלא הם שלוש שניים ארבע. עוד פעם? שומעים? הארבע האלה הם לא באמת ארבע, אלא הם שלוש, ויש רביעי שהוא מתפצל מתוך השלוש ונהיה ארבע. עכשיו נכון זה נשמע קצת כזה באוויר, אז עכשיו אני אורד איתכם חזרה פה לקרקע ותראו איך הדבר הזה פשוט מדהים ביופיו ובעוצמתו. ובואו נתחיל. דבר ראשון, נתחיל עכשיו לחזור פה למקורות שראינו. קודם כול, הראשי שאל עזר שאל קודם, נכון? ראשי בדווק כובחי תמודה לב במקור אחד, אומר ראשי, ארבע כוסות, שלושה כנגד שלושה כוסות שנאמרו בפסוק, וכוס פרו בידי, והרביעי ברכת המזון. תגידו, ראשי פה, כשהוא אמר רביעי ברכת המזון, מה הוא התכוון? הוא התכוון רביעי לפי סדר הכוסות של ההגדה? לא. מה הוא התכוון רביעי? הוא בדיוק, הוא השלישי שמתפצל. כלומר, באמת יש שלוש כוסות. באמת יש שלוש. השלוש הם, מי שרוצה, מה הם השלוש? השלוש הם הראשונה, השנייה והרביעית. כלומר, קידוש, הגדה ואלל. מי הרביעית? ברכת המזון. כוס של ברכה. עכשיו תראו איך עכשיו זה פשוט, הכול הסתדר פה כמין חומר בצורה הכי פשוטה.

הקשר בין הכוסות תראו בבקשה רגע במקור שלוש. זוכרים את מקור שלוש? אני אזכיר לכם. הגמרה אמרה, יש בעיה לעשות זוגות. איך אתם עושים זוגות? בא רבה ואמר, כוס של ברכה מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה. אומר רבה, אין בעיה של זוגות פה. למה אין בעיה של זוגות? כי לא באמת תקנו ארבע, אלא איך הייתה התקנה? שלוש פלוס ברכת המזון, שהיא הרביעית. אז בעצם זה שלוש, כשאתה מתחלק לארבע, וכיוון שזה בכלל כוס של ברכה, אז בכלל אין בעיה עם זה, כי זה כוס של ברכה. אז גם אם היא כאילו עכשיו הצטרפה ונהיה פה ארבע, אבל היא כוס של ברכה, אז אין בעיה. תזכירו לי את הרב מזון, אני חייב להקריא לכם אותו כי הוא פשוט מדהים. כל הטוניסאים פה פשוט ילקקו את האצבעות. אחר כך נערים ידיים, נראה מי פה טוניסאי יהיה מבסוט. אבל לפני כן, שנייה רגע, תראו את מקור ארבע. אתם זוכרים את מקור ארבע? הגמרא אמר לי, רב חנן לרבע, שמה מינה ברכת המזון תאונה כוס? הוא אמר לו, רגע, רואים מפה שברכת המזון תאונה כוס כי זה מחלוקת מסרת ברכות. אמר לי, זונה לו רבע, ארבע קסטי תקנו רבנן דרך עירות, כל חד וחד נאביד בי מצווה. שימו לב, הוא לא אומר כל חד וחד מצווה בעפי נפשה, כמו שרבינה אמר. רבינה אמר, הארבע האלה אין קשר ביניהם. הארבע האלה, לפי רבינה, אגב, לפי רבינה, זה כמו רבי יהושע בן לוי בירושלמי, הוא אומר, יש פה פשוט אחד, עוד אחד, אתה סופר את כולם ביחד, כמה יצא? יצא ארבע, אז זה לא זוגי. רבע לא אומר ככה. רבע אומר, תקשיב, בוא נסביר לך איך המבנה האלה של הארבע.

מבנה הארבע כוסות יש פה, בליל הסדר, יש מצוות. יש מצוות קידוש? מצווה. יש מצוות סיפור יציאת מצרים? מה? אתה אולי מסתיר רק למי שמאחוריך מחילה? אבל מסתיר לי אותם, לא לים אותי, סתיר לי אותם. אז יש מצווה שנייה, סיפור יציאת מצרים. מצווה רביעית, עלל. נכון? יש עלל שאומרים בליל הסדר, זו המצווה העיקרית. יש מנהג שאומרים גם בבית כנסת, זו כבר שאלה. בליל הסדר, בוודאי שאומרים. אומר אבא, תקשיב, זה השלוש העיקריים, זה השלוש מצוות העיקריים. בליל הסדר, מה אנחנו עושים בליל הסדר? אנחנו עושים שלוש פלוס אחד. מי זה הרביעית? מי הרביעית? ברכת המזון. היא הרביעית. לא לפי הסדר, לפי הסדר הכרונולוגי, השלישי, אבל בכלל לא מדובר על סדר כרונולוגי. מדובר על סדר של התקנה. הסדר של התקנה הוא, יש שלוש מצוות עיקריות בלילה הזאת. יש קידוש, יש אגדה, יש עלל. ובליל הסדר, השלוש נהיו ארבע, וברכת המזון תקנו גם כן שיהיה כוס, כי היה פה זה עניין שיהיה פה ארבע, אבל הארבע, הם לא מלכתחילה ארבע, אלא הם שלוש פלוס אחד. עכשיו הרב מזוז, בסדר? לפני שאני אלייך עוד טיפה להריז על וזה כמה דקות בסוף, אבל תראו דברים מדהימים. זה הראה לי לפני הרבה שנים בחור בוגר של הישיבה, כמובן היום הוא בוגר, מעור שמחון, מאופקים. יום-יומיים אחרי השיעור, הוא אומר לי, הרב, תראה מה מצאתי. מה זה? ספר דרכי עיון, בעור דברי רשי בפסחי, מתוך המבוא לספר אבני צדק, אשדוד תשנינונבט. יש פה גם איזה סגולה שזה הספר הזה נכתב באשדוד. ואז הוא אומר ככה, יש להדעת שאם כל מה שלמדו חכמי טוניס בספרי רבני אשכנז, לא אותה הדרך ולא אותה השיטה, לא אהבו בטוניס להשתעשע בעיולי פילה בקופה דמחתא. להכניס כוונות רחוקות בדברי הראשונים או לדחוק ולהעמיס דברים בחזקת היד ובלבד שהפירוש יהיה יפה ומבריק. כידוע, פתגם, לא כל הנוצץ זהב. לא חיפשו גם להשתעשע בציצים ופרחים כדרך כמה מחכמי ספרד וכולי. ואז הוא אומר, ספרי חכמי טוניס הם סולט נקייה, עיון זך ונקי וסגנון קצר וברור.

הקשר בין פרשיות וכוסות מי פה טוניסאי? יש לנו או שאנחנו… מה? יש קצת, מה? דובר היום, אה? אנחנו צריכים… תראו את הדברים. ואז הוא אומר ככה, והביא כאן דוגמה אחת, את מעריך בזה, החיפוש אחר האמת והניסיון לרדת לעומק הדברים על בוריין אין סימן מובהק ללימודם של חכמי טוניס. והביא דוגמה אחת, ארבעה כוסות נאמרו, ואז הוא מביא את רשי, וספר של שנים לדוד הגשה כמה כושיות עצומות על רשי, ואחת מהן שהכוס של ברכת המזון אינו הרביעי כי היא מהשלישי, אולם לא שת ליבו במחילת כבוד תורתו, שככל שהכושיה חמורה מאוד, שכאילו זה שיבוש גמור, איך לא הרגישו כל המפרשי, והייתכן שנעלם מהם שכוס רביעי אינו של ברכת המזון, וכל האחרונים אף אחד לא אמר כלום על זה, אבל הדברים פשוטים וברורים. אחר שמנה רשי שלוש כוסות כנגד שלוש כוסות שנאמרו בפסוק וכוס פרו בידי, סיים והרביעי, כלומר, למה אנו שותים ארבע ולא שלוש? הרביעי ברכת המזון, כלומר, ארבע כוסות שאנחנו שותים, אחת מהן היא הכוס של ברכת המזון, והשאר היא כנגד גימורי כוסות שנאמרו בפסוק, וזה מובא גם בפתח עיניים למרן החידה, שהוא גם כן שואל את השאלה וגם כן עונה אותו דבר, בקיצור, הוא לא מעריך בזה. בקיצור, הוא אומר, מה אתם מסתפחים? מה אתם מגיעים בצד? הוא לא אומר את כל המהלך שאמרנו פה, אבל הוא אומר קודם כול בפשטות, רשי התכוון ברביעי, לא רביעי על הסדר, רביעי המצטרף. עכשיו נחזור לעניין שלנו. עכשיו תראו את עומק הדבר הזה של השלוש שנים, ארבע, את העומק של זה בכלל ואת העומק של זה בהקשר שלנו, של ההגדה של פסח. העומק בכלל, תראו את הירושלמי שמובא במקור שש. אומר הירושלמי ככה, רבי בא בשם רבי חיה, אין מפסיקים בין פורים לפרה. רבי לוי בשם אין מפסקים בין פרה לחודש. אמר רבי לוי, סימנהון דהילם פרשת, פרשת, בין הכוסות הללו אם רצה לשתות, ישתה. בין השלישי לרביעי, לא ישתה. תראו דבר מדהים. נכון, יש ארבע פרשיות, הפרה והחודש חייבים להיות, אנחנו בדיוק עכשיו, נכון? קראנו פרה, השבת הבאה זה חודש, פרה והחודש חייבים להיות ביחד. גם אם יש הפסקה, לא שים אותה בין פרה לחודש. אומר הירושלמי, מה הרמז של זה? הרמז של זה הוא המשנה אצלנו, בדף קופי ו'זיין, ששם כתוב, בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות, ישתה. בין השלישי לרביעי, לא ישתה. אסור להפסיק בין הכוסת השלישית לרביעית. למה? כי מה אמרנו על השלישי והרביעי? הם בעצם אחד. הם אחד שהתחלק לשניים. אסור לך להפריד ביניהם. יש לך פרשת שקלים, מידת החסד, שקלים, כלל ישראל, מצוין. אחר כך בא גבורה, זכור, המלק, אחר כך מגיע פרה והחודש, הם שניים שהם אחד. הם אחד שהתחלק לשניים, לכן הם מחוברים. אומר הירושלמי, כמו שאתה לא יכול להפריד בין מה? בין הפרה לחודש… סליחה, כמו שאתה לא יכול להפריד בין הכוסת השלישי לרביעי, ככה אתה לא יכול להפריד בין מה? בין הפרה לחודש. יכול השואל, ישול, מה הקשר? זה הכוסות, יש פה דינים של ארבע כוסות, וזה פרשיות. מה הקשר? קשר ברור. שכל פעם שיש ארבע, אז השלישי והרביעי יהיו מחוברים. רחל ולאה הם אחד, הם אחד שהתחלקו לשניים. זה לא שרה ורבקה, זה אחד שהתחלק לשניים.

הקשר לבריאת העולם עכשיו תראו יותר מזה. איך… מי שעכשיו נגיד את זה בעל פה, כי אין לנו זמן עכשיו לזה. אם תסתכלו על המשנאות בהרבה פסחים, אז זה בנוי ככה. משנה ראשונה, אמרנו, מגיע גבי של צדקה, מביא לו את הבקבוק של היין, יש פה כמות של ארבע כוסות, מעולה. ממשיכים הלאה במשנאות, מזגו לו כוס ראשון. מסבירים, הלאה. ממשיכים עוד משנה, מה כתוב במשנה השנייה? מזגו לו כוס שני, מעולה. ואז מגיע לעוד משנה, ושם כתוב, אתם יכולים לראות את זה פה כי זה נמצא במקרה במקור ארבע, מזגו לו כוס שלישי, ואז כתוב, רביעי גומר עליו תעלל. מה לא כתוב? מזגו לו? לא כתוב כוס רביעי. לא רק שלא כתוב כוס רביעי, אלא הם נמצאים באותה משנה. הם שתי… מזגו לו כוס שלישי, רביעי גומר עליו תעלל. מה אתה לומד מזה על הקשר בין השלישי לרביע? שהם אחד. אבל זה לא נגמר פה. ונער יוצא מעדן, בואו נראה עכשיו, אנחנו הולכים עכשיו הרבה הרבה הרבה אחורה, חוזרים לבריאת העולם. תסתכלו בבקשה על מקור תשע. ונער יוצא מעדן להשקוט את הגן, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים. הנער שיוצא מעדן הוא משול, ככה אומר המערל, הוא משול לשורש הגאולה. זה משול לכמות של ארבע כוסות. יש נער, הנער הזה יש בו כמות של הרבה מים, אבל זה לא מחולק, עוד לא רואים את החלוקה, רק רואים שיש פה כמות של הרבה דברים, יש פה פוטנציאל להרבה דברים, אבל הכול מרוכז בתוך מקום אחד. אבל אחר כך הוא מתחיל להתפצל. ארבעה ראשים, שם האחד פישון, יפה. הוא זהב הארץ ההיטוב, על הדרך, תורת ארץ ישראל. שם הנער השני, גיחון, יפה. ושם הנער השלישי, חידקל, וואי, נחתך. כי מה המשך הפסוק? והנער הרביעי הוא פרט. כנראה צריך להוסיף את זה פה, לא שמתי לב. שימו לב, באותו פסוק, פסוק אחד, הנער הראשון, פסוק אחד, הנער השני, והנער השלישי והרביעי נמצאים באותו פסוק. והרביעי לא כתוב, והנער הרביעי הוא פרט. ושם הנער השלישי והנער הרביעי. זאת אומרת שהרביעי מה הוא? הוא ממשיך את השלישי, הוא מתפצל מהשלישי. צריך לבדוק איך זה שם בחידקל והפרט. מישהו מכיר? מישהו? היה שם פעם בעיראק משהו? אולי איזה טיול? נראה לי אזור יפה שם, בזרת ה' יום אחד אולי נכבוש את… אז זה הפרט והחידקל. כל זה מתחיל מאיפה? אז תראו פה עכשיו ממש לסיום כמה שורות מהמערל ומהשלה הקדוש.

הקשר לגאולה אומר המערל, מקור 8, ולפיכך הם ארבע כוסות. כי הגאולה היא באה מעולם העליון לעולם הזה שהוא עולם הריבוי. וכל דבר שהוא בא מעולם הנבדל לעול הזה יש בו ריבוי מחולק לארבע. כי מספר זהו מספר הריבוי, שהוא כנגד ארבע צדדים. והם ארבעה שונות של גאולה. הכוסות הזו מבואר בתורה, נער יוצא מעדן, חלק לארבעה ראשים. מבואר ככל דבר שבא מעולם הנבדל, כמו הנער שיוצא מעדן. כשהוא מגיע לעולם הטבע, עולם הפירוד, ייפרד לארבע. שימו לב, אומר המערל, שורש הגאולה, הנער שיוצא מעדן. זו התקנה לארבע כוסות, כלליים כאלה, מעורבבים, לא? אבל אחר כך כשזה יורד למציאות, אז זה מתחלק, יש קמעה-קמעה. כוס ראשון, כוס שני, מתחיל כבר בחלום של שר המשכים, שיוסף מזה עולה לגדולה, ואז עם ישראל הולך למצרים, ואז נגזרת עליו גלות, יש פה תהליך ארוך, כבר מתחיל מאוד קודם, הרבה קודם, וימשיך עוד הרבה אחר כך, לכן צריך לפרט את זה לארבע כוסות. אומר השלה הקדוש, כפי מה שמצאתי מקור עשר, כפי מה שמצאתי בדברי תמידי הארגיזן, מה שמדא ארבע כוסות הם כנגד חוכמה ובינה וחסד וגבורה. והנה, אלוהים במילוי יהוד רומז על החוכמה, כפי שהחוכמה נקראת קודש, לכן הקוס שכנגדה בא כנגד הקידוש, אז הקידוש זה כנגד החוכמה, החוכמה נקראת קודש. ואלוהים במילוי ה' זה רומז על הבינה, לכן בא סיפור אגדה, כי הכול אילעה דמינה קול ודיבור נפקי, אז הבינה ממנה יוצא הכול והיא האגדה שאומרים, וזה הבינה. ואחר כך הוא בשלישי כנגד החסד ורביעי כנגד הגבורה. והשלישי והרביעי, שניהם שווים במילוי א', רק שזה בבחינת י' ו' י' וזה בבחינת י' ו' ד', לכן בין שלישי לרביעי לא ישתה. שלישי ורביעי אותו דבר, הם שניהם א', וכשאת הא' אפשר, מי שמסתכל על א', הא' זה באמצע יש ו', ואחר כך יש למעלה י', ולמטה זה או י' או ד', תלוי איך אתה מסתכל על זה. יש שתי אפשרויות לאלף. אז השלישי והרביעי הם אחד שהתחלק לשניים. חוכמה, בינה, חסד וגבורה. אם כן, חוזר על מה שאמרתי לפני כמה דקות, ואם אתם פעם רוצים לתת לעצמכם ואולי למישהו גם דוגמה בתורת ארץ ישראל, אז תראו דבר מדהים. אנחנו מתחילים מהתנח, מי הנער שיוצא מעדן, איך הפסוק הזה מתאר את הנערות בגן עדן. שם הנער, שם הנער והשלישי והרביעי לא כתוב והנער, הכול מדויק מאוד. אחר כך מי התורה אתה מגיע למשנה. איך במשנה? לא יפחתו לו מארבע כוסות, הכמות של הארבע כוסות. אחר כך מזגו לו כוס ראשון, כוס שני, מזגו לו כוס שלישי, והרביעי גומר עליו ת'לב, הם שניהם באותה משנה. אחר כך אתה עובר לגמרא, אומר לך, רבע, ידי עין יצא, שתם בבת אחת, ידי עין יצא, ידי חובת התקנה של הכמות, אבל לא יצא ידי חובת התקנה של פיזור הכוסות. ולא רק זה, אלא יותר מזה אומר רבע שהארבע האלה הם לא באמת ארבע, אלא הם שלוש ואחד. ‫זאת אומרת, רבי יהושע בן לוי באמת אמר, ארבע כוסות של פרום, מה ששאלת, רבי יהושע בן לוי באמת אומר ארבע כוסות נפרדים, כל אחד ואחד עומד בפני עצמו, לכן גם אין זוגות, וזה התקנה לשתות, רק להדגיש את המציאות, לא את העולם הנסתר, אלא את העולם הנגלה. רבי יוחנן אמר, בואו נדגיש את העולם הנסתר, את שורש הגאולה. בא רב אבא ואומר, לא, הגאולה באמת היא באה משורש עליון ונבדל, כשהיא מגיעה למציאות היא מתחלקת לארבע, אבל באמת החלוקה הפנימית של ארבע זה שלוש ואחד.

שלוש ואחד ולכן רשי אומר שלוש כוסות של פרום, כי זה באמת שלוש, וזה גמרא בסוטה, מקור שבע. אני כבר לא אקרא אותה כדי לא לזה, אבל ככה הגמרא אומרת, שלוש כוסות. והשלוש האלה, והרביעי, ברכת המזון, אז זה שלוש ואחד. אז לכן אין זוגות, ולכן אין הוכחה שברכת המזון גומר עליה את ה… שתאונה כוס, סוגיה בברכות, כי זה רק פה. רק פה, פה יש את העניין של שלוש פלוס אחד, שזה כוס של ברכה, ברכת המזון, שזה נהיה ארבע.

מבנים רוחניים והעומק של השלוש שהם מפכים ארבע זה כל מה שאמרנו, שתמיד בכל המבנים הרוחניים, מהמבנים הקבליים הפנימיים, ודרך האבות והאימהות, ותקנת ארבע כוסות, ותקנת ארבע פרשיות, כל הזמן אנחנו נראה את המהלך הזה של שלוש שהם נהפכים להיות ארבע. אז זה ממש דבר מדהים, מהתנ"ך, דרך המשנה, דרך האמוראים, רשי, ממש את כל המסלול, את כל הדרך, עד שבאמת אנחנו רואים ככה תורה שלמה, מאוחדת וחיבור באמת של הנגלה והנסתר, בעזרת השם, נסכם.