שירון קצר אז הלכנו בליל ח' בכסלו, מה שאומר שעוד מעט קפה בכסלו ומתקרב חג החנוכה. באתי ללמוד קצת על תולדות חג חנוכה. יש דברים שכולם יודעים מה זה חג חנוכה, אבל יש כל מיני דיוקים שהם מאוד משמעותיים שצריך להבין אותם. מתוכם מתברר הסוד של חנוכה. שואלים כולם למה קוראים לחג החנוכה "חג חנוכה". בדרך כלל כשאני שואל אנשים את השאלה הזאת, כמעט כולם אומרים את התשובה הבאה: "חנו בכסלו". זה כאילו חוצה את כל עם ישראל, כולם מקצה לקצה כמעט אומרים "מה זאת אומרת חנוכה? חנו בכסלו". מה זאת אומרת חנו בכסלו? חנו מהמלחמה. אני לא יכול לפסול את הפירוש הזה כי הוא מופיע אצל הראשונים, ומי אני שאומר משהו כנגד דברי ראשונים שאין לנו בכלל יחס בין גודלם אלינו. אבל ברור שהראשונים שאמרו את זה, זה מופיע בספר אחד, ספר הכלבו. זה רק רמז, את יודעים יש פשט, דרש, רמז וסוד. זה רק רמז יפה. יש הרבה רמזים שמופיעים בספרים על כל מיני דברים.
חנוכת המקדש עוד לא תשובה מספיק פשוטה כאילו הפשט, מה הפשט של חנוכה? חנוכת המקדש. אז יש בעיה למה קוראים לחג הזה שם שהוא לא שלם? צריך לקרוא לזה חג חנוכת המקדש. אם ברור שמדובר על חג חנוכת המקדש, איך אני יודע את זה? אני יודע את זה מהמקור החשוב הקדום של חנוכה שהוא על הניסים: "בימי אהה ירו את נקדשיך, ידליקו נר בחצות קדשיך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו". כלומר עסקו בחנוכת הנקדש ולכן זה נקרא חנוכה. עכשיו אני רוצה להגיד מה זכה האירוע הזה שתכף נדייק בו שיש לו חג חנוכה. הרי אם מדובר אם הנושא של החג זה חנוכת הנקדש, אז בואו נלך יש לנו הרבה חנוכות נקדשים. המשכן שמשה רבנו בנה במדבר, מתי היה זמן שהוא נחנך? בראש חודש ניסן, באחד לחודש הראשון תקים את המשכן. חנוכת המשכן מתוארת בתורה שלוש עמים: בספר שמות, בספר ויקרא ובספר במדבר.
חנוכות נוספות חנוכת בית ראשון הייתה בחג סוכות. כתוב שם שישראל חגג שני חגים: שבעה ימים חג חנוכת המקדש ושבעה ימים חג סוכות. חנוכת בית ראשון לא נשארה לנצח ואין חג מהימים האלה. נחרב הבית הראשון על ידי הבבלים, עברו שבעים שנה ונבנה הבית השני. האם מישהו יודע מתי הייתה חנוכת הבית השני? בג' בעדר בשנת שש לדר יביש, והקריבו שם קורבנות. כל החנוכות לא נשאר מהם כלום ופתאום באמצע ימי הבית השני יש אירוע של חנוכת נקדש והאירוע הזה נשאר לנצח בתור חג. ולא חג קצר כמו פורים שזה יום אחד אלא חג ענק שמונה ימים שיש לו רק מקבילה אחת, חג סוכות. החג הגדול הזה שמונה ימים הלל הוא ממשיך ומזכיר את חנוכת בית המקדש השני.
חנוכת המקדש השני באמצע ימי הבית השני, היוונים גזרו גרות על חיי התורה ובתוך הגזרות האלה הם התערבו בעולמו של המקדש. יהודה המקבי ולוחמיו חונכים את המקדש מחדש. זה קרה באמצע ימי הבית השני. עבודת המקדש נפסקת והמקדש מתחלל. יהודה המכבי ולוחמיו מתארים אותו ועושים חנוכת מקדש מחודשת. במשך מאתיים שנה בית המקדש עומד על טילו ועם ישראל חוגג חג חנוכת המקדש. הסיפור של חג החנוכה נקרא חנוכה כי הוא חנוכת המקדש השני שהתחלל ותואר. זה כאילו השם שלו וחנוכה זה קיצור. למה את חג החנוכה של משה רבנו לא חגגו? את שבעת ימי המילואים ואת יום השמיני שהתורה מספרת עליהם שלוש פעמים? ולמה לא חגו את חנוכת בית ראשון? ולמה לא חגו את חנוכת בית שני? ורק את החנוכה האחרונה שהיא לא בדיוק חנוכה אותה חוגגים לנצח?
חנוכה וחנוכת הנשיאים אני רוצה לחדש לכם משהו: זה שחוגגים את חנוכת הבית השני המתחדש זה לא שחוגגים אותו אלא זה בעצם חג חנוכת המקדש לנצח. בכל חג יש לנו מצווה לקרוא בתורה. בחנוכה קוראים את הפרשייה בתורה שעוסקת בחנוכת המשכן, פרשת הנשיאים. הפרשה הזאת מאירה באותו יום שהיא נצבעה לקרוא אותה. השפע של הפרשה הזאת שופע בעולם. שימו לב טוב, מה מזכיר לכם ששמונה ימים חנוכה? חנוכת המשכן הייתה שמונה ימים: שבעה ימים המילואים ואי ביום השמיני קרא משה לארון ובניו. המושג הזה שחוגגים חנוכה של משכן שמונה ימים זה מתחיל מהתורה. אם אנחנו בעצם אומרים שחג החנוכה הוא חנוכת מקדש באשר הוא, אז אנחנו חוזרים לחנוכת הנשיאים וחנוכת המשכן. אני רוצה להקריא לכם מתוך ספר מקבים, ספר שמתאר את אירועי מלחמות יהודה ואחיו. הספר הזה נכתב בעברית אבל הוא אבד מההיסטוריה. הוא תורגם ללטינית וברבות הימים תורגם חזרה לעברית. ספר מקבים נכתב ללא ספק על ידי מישהו שהיה חייל או דובר צה"ל של יהודה המקבי. זה ברור כי רואים שהוא ממש מכיר את המקומות, בניגוד למקבים ב' שהוא ספר מאוחר שנכתב עם פרספקטיבה היסטורית. מקבים א' זה ספר קדום מאוד שנכתב בימי הקרבות של יהודה המקבי.
חנוכת המקדש וידבר יהודה ואחיו אל העם לאמור: האויב ניגף לפנינו ונגדל ותיארנו מקדש השם. אחרי ארבע קרבות הם מצליחים להגיע למקדש, ויקהלו כל אנשי הצבא ויעלו יחדיו על הר ציון. המקדש כבר שלוש שנים אין בעבודת השם. מה קורה לבית של שלוש שנים? והיו בירותם את המקדש כשמם ואת המזבח כחולל, הדלתות צרופות באש, הלשכות נהרסות ושמח בכל גבולו סביב. הקריאו את בגדיהם והזרקו אפר על ראשם והתאבלו מאוד, והיריעו בחצוצות רואה והפלו על פניהם ותש ותם השמיים. אז משלם הראשון שברואים את מקדש חרב הם בעבן. הצבא יהודה הגדוד אחד מהאנשיו עצור על המצודה, המצודה גם היא מצודת החקרה שהיא הייתה מוצב יווני או מית יווני. לא הצליחו להכניע אותו, נעזוב אותו. אז הוא ציווה לעצור על המצודה כדי שלא יקריאו להם ויצבאים לתאר את המקדש ולהשליך את האבנים אשר נטמעו. והבחר מן הכוהנים אשר לא נטמעו ויצבאים לתאר את המקדש ולהשליך את האבנים.
בניית המזבח החדש ותהי יצא יוצא לנטוץ את המזבח עד רידתו ובלתי יאות להם למכשול כי חילילו זרים ויצאו אותו והניחו את האבנים על הר הבית אל מקום פלוני אלמוני עד אשר יקום הנביא בישראל להורותם את אשר יעשו. זאת אומרת, הדבר הזה נמצא גם בגמרא מסכת עבודה זרה. כתוב שהם ניצו את המזבח וגנזו את אבניו והקחו אבנים שלמות אשר לא עלה עליהם ברזל, כלומר לא אבנים מסותתות ככתוב בתורת השם, ויבנו מזבח חדש כתבנית הראשון. אז הדבר הראשון שהם עושים זה בונים מזבח חדש. נזכיר את תפיית ראש חודש: מזבח חדש מציעו איתכם וישורו יבנות את פרצי המקדש ויחטאו את החצר ויחדשו את כל כלי הקודש וישימו את המנורה אל האחל ואת מזבח הכתורת לתשוחן הפנים וישימו את הכתורת המזבח ועל המנורה העלוית נעורתיה ליד ונשת ויתנו את לחם הפנים על השולחן ואת הפרוחת המסך על הארון ותכל כל העבודה כאשר בתחילה.
חג החנוכה והיא ביום החמישי ועשרים לחודש התשיעי, כ"ה בכסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה. שנת מאה ארבעים ושמונה לעליית אלכסנדר מוקדון לספירה שטפה וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. כלומר, הם קובעים את יום כ"ה בכסלו ליום שבו יריעת הפתיחה לעבודת המקדש של חולן. כלומר, זה לא כאילו לא כמו שלמדנו למה אני אוכל פרה קדשה כי אנחנו גדלנו על זה שהם מגיעים למקדש והם לא מוצאים והכל מקולל ואז הם מוצאים את פח השמן ומדליקים את המנורה וכל זה היה בכ"ה. וכאן זה מתואר שהכל מתוכנן. הם הגיעו למקדש כמה שבועות לפני "ה בכסלו והם עסקו בתיאורו והם קבעו שבכ"ה בכסלו הם מתחילים. איך מתחילים את עבודת המקדש? סתם מתחילים? לא, מה עושים בהתחלה? חג. זה מה שכתוב כאן. והשכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח ויחנכו את המזבח. וכאן יש משפט מאוד חשוב: בכ"ה בכסלו, כי מה זה כ"ה בכסלו? בעצם היום אשר טימו אותו הגויים. כלומר, הם ידעו שבכ"ה בכסלו לפני שלוש שנים טימו אותו הגויים.
תמונת ניצחון החשמונאים עושים תמונת ניצחון. לפני שלוש שנים בכ"ה בכסלו הופסקה עבודת המקדש והתחילה עבודת אלילים במקדש. אז עכשיו הם מגיעים איפשהו בחשוון אחרי הקרבות ואז הם עובדים, מה שנקרא עובדים סביב השעון כדי להגיע לכ"ה בכסלו, כדי שבכ"ה בכסלו התחיל חנוכת המשכן, התחיל עבודת המשכן ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר יטימו אותו הגויים ויעללו לה' בשירים ובכינורות וחלילים ובמצלצלים. כלומר, הם הביאו כלי זמר לנגן בכ"ה בכסלו והיפלו על פניהם. איפה כתוב בתנ"ך שאנשים נפלו על פניהם לחנוכת המשכן? והיה ביום השמיני ותצא השמי לפני השם וירונו והיפלו על פניהם, פרשת שמיני. והיפלו על פניהם והשתחבו להשם על אשר נתן להם עוז ותשועה ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם ויפערו את פני האחל באתרות ובמגיני זהב וישימו הדלתות בתאי שמחה גדולה לכל העם כי גרע על השם את חרפת הגויים עליהם.
קביעת חג החנוכה ויצבא יהודה ואחר לכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום חמישה ועשרים לחודש כסלו, שמונת ימים מדי שנה בשנה, בעל אלו ותודה על השם נפלא. אז למה קוראים לזה חג חנוכה? החג הזה הוא חג שקבעו אותו לחגוג את חנוכת המשכן ולחג מקדש השני, אשר חולל. תפילת על הניסים שאנחנו אומרים בחנוכה היא ממש קטנה לתיאור הזה. תפילת על הניסים, כמו שאתם יודעים, לא כתוב שם על נס פח השמן ולא כתוב דברים. לכן כתוב בדיוק כמו שכתוב כאן: שמסרת גיבורים ביד חלשים. הבאה הבאה זה המלחמות עשית תשועה גדולה ופרוקן. אחר כך באו בניך לדביר ביתך ומה הם ראו? שוד ושבר. מה הם עשו? הוא פינו אתך עליך ותיארו את מקדשיך, הפכו לשיפוצניקים ואז מה? נדליקו נרות בחצרות קודשיך. לא כתוב כאן נדליקו המנורה, נדליקו נרות. איך יודעים שבית מתחיל להיות להתיישב? שיש אור בלילה. תמיד אור בלילה זה מבטא יש מציאות, יש אנשים. נדליקו נרות בחצרות קודשיך הכוונה שמה שנקרא העלו אור ואיכל כמו שאומרים ותיארו וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בעלינו בהודעה.
חנוכת המזבח למה השם לא ציווה אותנו על חג חנוכה? אולי יש שאלות כאלה. למה השם לא ציווה? ז נרעב על חלק לא קיבלנו את הדבר. ערבנו את המשקל. עכשיו אומרים חנוכת המשכן. עכשיו אני שומע שהיה יותר טוב. אני רוצה להתרגם את השאלה שלך לא למה השם לא ציווה אותנו. עכשיו אני הבנתי את השאלה. שואל אלון אם ככה הרי אתם יודעים שאמרנו זאת חנוכת המשכן האמיתית. זאת חנוכת המשכן שהיא מעוררת את חנוכת המשכן כמו שאמרנו שקוראים את חנוכת המשכן היא גם בעצם אנחנו אומרים היום היא מתכתבת עם חנוכת המשכן הראשונה. אז הוא שואל למה להתחיל ללא לשחק בחנוכת המשכן? התשובה הבסיסית שאני רוצה להפרש כי שימו לב טוב כל חנוכות המקדשים והמשקנים היו מתוך אווירה רגועה, מתוך אווירה טובה, מתוך אווירה שלבה. כן, תאמרי עתידו חנוכת חנוכת המשכן של משה רבנו. אתה רואה פה את משה, פה את הארון, פה את השכינה, פה את הענן, פה את האש עם ישראל כולו בהיי של יציאת מצרים. חנוכת המשכן זה זה בא לנו במתנה. מקדש של שלמה המלך. שלמה המלך, מי יכול לשלמה המלך? איזה שלבה מדן ועד באר שבע היו יושבים מתחת התאינה ותחת הגפן הכל בטוב ברוגע ויש חג ומתנה. חנוכת המקדש השני של ימי עזרה שמתואר בספר עזרה. נכון שזה לא כמו הגודל של משה ושלמה, אבל בכל זאת זה מתוך שלבה מסוימת, רישיון האומות, רישיון מלכי פרס. ופה יש חנוכת משכן שהיא מה שנקרא מתוך סערת המלחמה, מתוך מאמץ ההתגברות, מתוך החושך שכיסה ארץ, מתוך הקרב הישרדות הרוחני של עם ישראל. אז פה כאלו מה שנקרא זה לא כמו אתה יודע כמו במדורות ל"ג בעומר הנקיות של חסידים שיש לך חומר דליק באמצע ובגובה עצוב שיוצאים את המדליק ופתאום אתה רואה איזה אש גדולה. איזה מישהו שיש לו אפר ומתוך האפר הוא מחפש איזה ניצוץ והניצוץ מבעיר איזה אש שפתאום דולקת למרות שכל הסיטואציה היא הפוכה מאור ואש וחום וטוב. הכל פה התייבנות, יש פה כמעט דאח.
יתרון האור מן החושך יש כאן בעצם חנוכה שבאה מתוך כמו שכתוב בספרים הקדושים, בספר הזוהר כתוב בספר קהלת כיתרון האור מן החושך. שואל הזוהר, אנחנו לא יודעים שאור הוא בעל מעלה מחושך? אומר הזוהר יתרון האור בא מתוך החושך על אור שלא בא מתוך החושך. אז כן, חנוכת המשכן הזאת היא הציתה את כל הסיבוב של חנוכות המשכן וזה יפה. אז אפשר גם להוסיף על מה שאתה אומר. כולם קוראים יש לנו שיר בחנוכה שרים שיר באור צובע שבאתי חנה ושבאתי קון ותכן ושמתו דן לזבח את הכי מדוע אז הגמור בשיר חנוכת המזבח המשורר שקורא לו הרבים אור דחי כי זה הסימן של הבתים שם שהיה מהראשונים. למה הוא קרא לזה חנוכת המזבח? חנוכת המשכן עכשיו זה נכנס לכולם לראש חנוכת המזבח. מאיפה בא המוצג לזה חנוכת המזבח? זאת חנוכת המזבח של פרשת הנשיאים. מה זה מזבח? מזבח זה לא חנוכת המשכן. מזבח זה מה זה מזבח? זה הקרבה, זה קורבן. פה עם ישראל לא חנך את המשכן בקטע של רק אווירה של טוב אלא מתוך מלחמה. ואתה יודע המלחמה של החשמונאם זה לא כמו מלחמות של התנ"ך שאתה לא מבין איך עם ישראל הורג אלפים ועם ישראל לא נהרג בו כלום. המלחמות של החשמונאים כל האחים החשמונאים נהרגו חוץ מאחד. זאת אומרת שזה בא בקורבנות, לא הקורבנות של בעלי חיים, קורבן של המלחמה. זה כמו שעכשיו בימי המלחמה של עזה אנחנו אומרים רצה השם אלוקינו מלוכי ישראל וצפייתם שאה ואישי ישראל צפייתם הערה באהבה תקבל ברצון. מה אתם מכוונים עכשיו? עכשיו אנחנו מכוונים על כל אותם שישים? כמה נהרגו בכבר? על כל אותם שישים ושלוש הרוגים ועוד לפניכם בשמחת תורה הם אישי ישראל. זאת אומרת עכשיו אנחנו מקדשים את חבל עזה בדם של עקבות יצחק. אז אותו דבר זה חנוכת המסבח. זה חנוכה שהיא מתוך אש הקרבה. אני רוצה לסיים. אהה, אז ככה זה היה רק שוב פתיחה. אני מסכם מה שבעצם עסקנו פה זה בשם של החג ואמרנו שחנוכה לא להגיד חנוב בכ"ה כי זה רק רמז. הרמז הוא קדוש, הוא קדום בראשונים. רמז הוא חג חנוכת המקדש ובאמת יש כאן את החנוכה. ראינו שלכאורה הסיפור הפשוט בשאלה איך הוא מסתדר עם הסיפור שגדלנו עליו שנמצא גם במקורות. הסיפור הפשוט הוא שאחרי שלב ראשון בקרבות יהודה מצליח להגיע לאזור ירושלים והוא ממהר בין סוכות לחנוכה. הוא ממהר לשפץ כדי לעשות ממש חג חנוכה כמו חנוכת המשכן בין אחרי כ"ה כי הוא יודע שזה היום שלפני כך וכך שנים היוונים אז חזרו את המשכן ויוצא שהשאלה למה חגו את חג חנוכה שמונה ימים היא לא שאלה למה החכמים תקנו ככה. היא שאלה ליהודה המכבי למה הוא עשה חג שמונה ימים וליהודה המכבי יש לו תשובה טובה. הסתכלתי במקרא ומצאתי שחוגגים חנוכת משכן שמונה ימים. שם אני יכול לבוא ולדרוש למה שמונה ימים? אני יכול לבוא ולהגיד כמה ימים הקב"ה ברא את העולם? שבעה ימים. שבעה ימים, נכון? אפשר להגיד שבעה ימים, שבעת ימי הבריאה. שבעת ימי הבריאה זה הקב"ה ברא את העולם, אבל השלב הבא של הבריאה זה שהבריאה הופכת למקדש להשם. זה בעצם היום השמיני של הבריאה. בעצם זה כאילו יכול שמונה ימים זה מבטא. חז"ל אומרים שבקיצור בניית המקדש זה תכלית הבריאה. זה השלב הסופי של הבריאה. זה היום השמיני שמעל הטבע שאחרי הטבע. זה בצורה פשוטה וזה הקדרש הפשטו שחנוכת משכן לעולם היא שמונה ימים. וכך עשו עבודה המקווי ולא חמר. בגזרת השם נמשיך ללמוד על חנוכה מחר.
