פרשת שבוע | פרשת ויחי | הרב שלומי

פרשת ויחי מתלקת לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא ברכת יעקב למנשה ואפרים, החלק השני הוא ברכת יעקב לבניו, והחלק השלישי מתאר את הלוויה של יעקב. נתחיל לדבר על החלק הראשון.

ברכת יעקב למנשה ואפרים בפרשת ויחי, יעקב אבינו מברך את נכדיו מנשה ואפרים. יש כאן שאלה מעניינת: איך יעקב מדבר על הנכדים שלו ואז שואל "מי אלה"? האם יעקב לא מזהה אותם? יש כאן כמה שאלות נוספות, כמו מדוע יעקב מזכיר את מות רחל באמצע הברכה. נראה כי יעקב מברך את יוסף על ידי ברכת בניו, מנשה ואפרים. יעקב מעלה את מעמדם של מנשה ואפרים למעמד של שבטים, כמו בניו שלו. זהו מעמד מיוחד, שכן יוסף נבלע בתוך האבות, ומנשה ואפרים הופכים להיות במעמד של שבטים.

המשמעות של הברכה יש כאן משמעות עמוקה לברכה של יעקב. יעקב מברך את יוסף במילים "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים". הברכה הזו היא ברכה של המשכיות, של חיבור לדורות הקודמים. יעקב רוצה שהילדים ייקראו על שמו ועל שם אבותיו, אברהם ויצחק. בסיפור הזה יש גם עניין של סדר הברכה. יעקב שם את יד ימינו על ראש אפרים, למרות שמנשה הוא הבכור. זה מזכיר לנו את הסיפורים הקודמים בתורה, שבהם הבכור לא תמיד מקבל את הברכה הגדולה.

הפירוש של הרב סמאט לפי פירושו של הרב סמאט, יש כאן שילוב של שני סיפורים: הסיפור הראשון הוא המפגש הראשון של יעקב עם יוסף ובניו, כשהם היו ילדים קטנים. הסיפור השני הוא הברכה שניתנה להם כשהם כבר גדולים, שבע עשרה שנה לאחר מכן. הפירוש הזה מסביר את השאלה איך יעקב לא מזהה את הנכדים שלו. לסיכום, הברכה של יעקב למנשה ואפרים היא ברכה של המשכיות, של חיבור לדורות הקודמים ושל סדר הברכה. היא מראה את החזון של יעקב ואת הקשר שלו עם בניו ונכדיו. רון בישראל בשומרון, כל המרחב הזה, ואחר כך היה מרד. מי היה הבית הבא, בית המלכות הבא? בית יהוא, שיהוא משבט מנשה פחות או יותר אחרי בית אחאב. ובית יהוא נגמר המלכות ישראל. רק ככה יש מלכים פתנים שכבר לא כנה מידע הזה שלהם. הוא לא מצליח למשחוד יותר מדור אחד בקושי. אז בעצם הוא מסתכל והוא רואה את אובדן הזהות המקורית של עם ישראל בצאצאים החשובים של אפרים ומנשה. הוא בעצם רואה את מלכות אפרים ומנשה והוא אומר רק רגע, אני לא מצליח לזהות אותם. מי אלה? ואז יוסף אומר זה שלי. כלומר, יוסף בעצם מתפלל שמלכות אפרים ומנשה לא יעבדו מעם ישראל. הברכה היא לא ברכה כמו שאמרנו שהיא נותנת להם איזה שפע ואיזה פה. היא ברכה מאוד מעניינת. האלוקים, איזה אלוקי? גם כל העולם מדבר על אלוהים. לא האלוהים אשר התהלכו אבותי לפני אברהם ויצחק. איך אתם רואים בתפילה אלוהי אברהם, אלוהי יצחק? מה עוד אתם רואים? יפה, האלוהים הרואה אותי אני זה יעקב. כלומר, האלוקים שהתגלה בחיי אברהם, שהתגלה בחיי יצחק, האלוקים שהתגלה בחיי הוא זה שיברך את הנערים. כלומר, כשאנחנו לא מזהים אותם פה עכשיו, ויקרא בהם שמי בשם אבותי אברהם ויצחק. אני בעצם מה שעושה יעקב הוא כביכול מגייר את מלכות ישראל, מלכות אפרים, בית אחאב, בית יהוא. הוא אומר, למרות כל מה שאני לא מזהה אותם, יש עליהם את התווית של אברהם יצחק ויעקב.

המשמעות של הברכה אם הלכת במלכות יהודה והשם יש את ירושלים והכהנים היו בעיקר בתוך מלכות יהודה, היית אומר אלה יהודים. ככה נראים יהודים. לא צריך לחפש איפה התווית כשרות של המוצר הזה, שבת יהודה. אבל אתה הולך למלכות אפרים, מלכות השומרון, ואתה מסתכל האם זה כשר? איפה? לא רואה פה שום תווית. הנה חותמת אברהם יצחק ויעקב, אלה גם. זה מה שבעצם אומר. הוא בעצם אומר אני רוצה שיקרא בכם שמי. שמי שיעבור מלכות אפרים, נראה את בית אחאב ונראה את בית יהוא, הוא יגיד לא, זה אברהם יצחק ויעקב, זה לא נתע זר. יש כאן התרחשות ממש דרמטית. זה הפירוש של רש"י שהוא לא מקבל את השילוב של שני הסיפורים כמו שאמרנו. מה שכותב הוא ראה לו שטר כתובה. אני לא יודע איך אני חושב שהוא מתכוון להגיד זה לא בטעות, זה ממני. זה מדרש, זה מדרש שהמשמעות שלו שהן מילים קטנות יש משהו הרבה מעבר. נכון שיוסף ויעקב מה שנקרא עשו פעולה, כן זה שהוא מנשק אותם מחבק אותם, זה פעולה כאילו שהיא תחקוק לדורות את הקשר בין ממלכת אפרים לירושלים ליעקב.

סיפור מות רחל לא ברור לי מה מסתכם בתוך המילים בניים בכלל. יש שם איזשהו איזו תפילה, איזו עשייה גדולה. לא יודע, אני לא יכול להגיד שיש כאילו חלק מהספר של נתן אלוקים. זה חלק שיש לה משפט מישהו אומר לזה בזמן מה אתה מתכוון למה אתה. הוא עשה רקמה. התשובה שהוא לא נהלת, הוא לא בא להם כשנתן אלוקים זה לא חלק מהתשובה בניים. הפשט אומר שנתן אלוקים בתקופה שלא נתגשנו בזה כשלא היית פה. אבל עכשיו מה זה בזה הדרש? איפה הדרש? אז הוא יראה לו יכול את הקשר שלו. זה חוקי הבניים האלה, זה חלק ממני. אז זה גם כן מין פעולה של יוסף לחבר אותם אליו. עכשיו כאן נכנס סיפור יותר גדול. ראינו שבהתחלה יוסף אומר לאבא שלו סליחה, יעקב אומר ליוסף, אל שדי נראה אליי בלוז ואני בבואי פדן מתה עליי רחל. זאת אומרת, אמרנו שהוא מראה לו באלבמות תמונות מסוימות ולבואו מה התפקיד של התמונות האלה. ועכשיו נבין את זה לעומק. תראו, הסיפור של מות רחל הוא סיפור מאוד טרגי. וזה בגלל שאני הולך אחורה. תראו מה קורה בפרשת וישלח. יעקב אבינו כבר היה בחרן וכבר נולדו לו כל הבנים שלו כמעט חוץ מבנימין. הוא מגיע לארץ ישראל אז הוא כבר בגאולה. הוא כבר בעצם נמצא. הגלות של יעקב נגמרה. הוא לא ידע שתהיה לו גלות. הגלות שהייתה לו היא רק פרומו על הגלות. הגלות נגמרה ושם כשהוא מגיע לארץ ישראל הוא מגיע לבית אל אז כתוב ואומר לו אלוהים שמך יעקב לא יקרה שמך יעקב כי עם ישראל יש שמך. כלומר, אתה קבל שם ישראל. מה זה שם ישראל? אני אל שדי פרה ורבה גוי וקל גויים מימי מקה ומלאכים לך לצלחה יצאו.

הנבואה על אפרים ומנשה רק שני אחת מה זה פרה ורבה גוי וקל גויים מימי מקה ומלאכים לך לצלחה יצאו. כבר עודו לי כל הילדים זה כמו שיבואו אליי ויגידו לי יש לך עוד עודו לך הרבה ילדים עשיתי זה כזה גוי וקל גויים מלאכים לך לצלחה יצאו. זה לא שאומר לו שזה אחה הגדל. הוא אומר לו פרה ורבה כאילו אתה. אז יעקב כאילו מצפה לאיזשהו פריון, איזשהו גידול אחרי שהוא הגיע לארץ ישראל. אבל מה קורה בהמשך? הפוך על הפוך. הוא הולך ומאבד. הדבר הראשון שקורה לו זה חשמון שלא נעשה אותו עכשיו. האישה היחידה שהייתה בגיל רלוונטי מפוריה לידי תערכיה חמש דקות אחרי בית אל הוא מתקדם וישום מבית אל והיו את קברת הארץ לבוא אפרתה וטלד רחל. עכשיו לא יכול להיות שהנפואה זה על בנימין כי בנימין כבר היה בבטנה של רחל. אז צריך עוד משהו אחר שעוד לא הגיע. אבל וטלד רחל התיקש בליטה והיא בהקשותה בליטה ואתה אומר לה אל תראי כי והיא בצאת נפשה כי מתה. כלומר, יעקב מאבד את האישה. אחרי שהוא מאבד את האישה זה הסיפור שהוא מאבד את יוסף. זאת אומרת, במקום שיעקב אחרי הנפואה הזאת ירגיש באיזו התחדשות פרה ופה גוי וקל גוי וימקה הוא מצטמק מצטמק והולך מצטמק ורע לו ויעקב בעצם נושא אימו בשתיקה בסבלנות באמונה כמו שכתוב ואביו שמענו את הדבר. הוא נושא איתו באיזשהו שתיקה עצומה את הנפואה תן לי נפואה גדולה שאמרה לי אתה לא יעקב אותה ישראל כי אתה הולך להיות איזה עם חדש כי יש לך עוד פרה ופה כל הדבר הגדול הזה הפוך קרה. רק דאחתי אין לי את האישה האהובה שהיא הייתה הזאת שעוד יכולה להלדת ואפילו הבן יוסף נאבד. נושא יעקב את הנפואה הזאת בשקט ושואל את עצמו מתי תתנה. עכשיו כשיעקב נפגש עם יוסף מצרים או גם אחרי 17 שנה לא משנה, הוא רוצה להסביר. הוא אומר יעקב ליוסף אני לא מאמין אבל עכשיו אני מבין את הסיפור. אני כאילו היו את המושג שהסימון נופל. אתה לא יודע מה זה הסימון. היה פעם דבר כזה יודעים מה זה סימון. אבל מה איפה היה המושג הזה כי היה פעם דבר סיבובי לא היה סמארט כן עוד היה יכול להיות שכשהייתם ילדים ראיתם טיילנדים מדברים איתם אבל לפני כן היה גם קרטיסים אבל פעם אתה חייב להכניס לטבע הוא היה הסימון כל הסימון היה לך שתי דקות לדבר אם אתה רוצה לדבר צריכה אבוקה לא עם ההורים ששתי דקות זה מספיק לך זה לא בסדר אלא עם חברה שלך שאתה רוצה לדבר חצי שעה זה גם לא בסדר אז אתה מכניס את הסימונים מהר מהר פני שזה נופל ואתה מדבר וזה וכולם מחכים בתור ככה זה עכשיו אני באמת מרגיש יעקב אבינו 147 בעצם עכשיו יעקב נופל לו על הסימון הוא אומר עכשיו אני מבין את הנבואה הזאת ויש לי עכשיו נבואה נבואה לפירושה ולפתרונה והנה הפירוש לא יוסף לא פניך לא פויאלתי והנה אלוקים גם מדזריך שאני כשהקבוך אמר לי פרה ובא שאתה יהיה לך בנים חדשים אין לי בנים חדשים לא נכון יש לי בנים חדשים מי הבנים החדשים שלי אפרים ומנשה כירובן ושימון יהיו לי ואז מה אני מבין אני מבין בעצם שזה לא רק עניין של כמות שאודו שבחובה אמר לו תשמע עוד יהיה לך עוד בנים ואז כשאני מפרש שהנכדים הופכים לבנים אז יש לי בעצם עוד בנים הנבואה פירושה שיש כאן איזשהו חידוש איכותי עם ישראל שיוצא מהגלות יוצא מהגלות אבל כשמגיע לארץ ישראל פתאום יהיה עם חדש שהוא קשור לאפרים ומנשה ובעצם כל מה שקרה ליוסף הוא יקרא לבנים שלו אני קצת מרבה וכן צריך להתברז אישור נהדגמר ואני רץ מהר מה קרה ליוסף יוסף עבד מעם ישראל במשך עשרים ושתיים שנה וכך יקרה גם לילדים האלה אפרים ומנשה שהם מלכות אפרים ומלכות מנשה שזה בעצם מלכות אפרים של ספר מלאכים הם יובדו מעם ישראל כמוך יוסף יוסף נעלם וככה עשרת השבטים נעלמו אני לא נכנס לסוגה איך עשרת השבטים נכנסו פתאום לתוך אפרים ומנשה אבל זה מה שקרה בפעל אפרים ומנשה היו מנהיגים של מלכות עשרת השבטים ונוצרנו בעצם שני עמים העם היהודי שבט יהודה ולידו העם ה… ישראלי ואתם זוכרים שהקב". ליעקב בטל לא יקראו את שמחה יעקב כי היא עם ישראל לא לא עם המלאך זה השם כשהשם קורא לו ישראל והוא אומר לו והשם ישראל קשור להתפתחות הבלתי צפויה בעם ישראל שקשורה לפרי אורווה הוא לא ידע לפרש את זה הוא מבין שזה אפרים ומנשה הוא מבין שזה קשור ליוסף נעלם אבל יוסף נעלם כמו איזה מין מעיין שנעלם מתחת לאדמה בהמשך הוא פורץ כמו איזה מפל ככה וסף נעלם ופתאום הוא פורץ כמו מפל שיש לו את מנשה ואפרים ואפרים הופכים לו את שבטים יש פה איזושהי התפתחות בלתי צפויה של עם ישראל וזה הסוד של עשרת השבטים כמו שהיה גלות בחרן ומתוכה יצא יעקב שיש איתו את העם היהודי הקדום שזה יעקב בניו אבל הקב' הוא אומר לו העם היהודי יהפוך להיות העם הישראלי ואז פתאום נעלם לו יוסף ופתאום הוא פורץ כמו מפל בדמות מנשה ואפרים ככה רואה יעקב את המשכיות והוא רואה שמנשה ואפרים זה מלכות אפרים וזו מלכות מסובכת והיא כאילו יוצאת מהסיפור היהודי והיא נעלמת כמו יוסף אבל היא תשוב אחרית הימים והברכה הזאת שהוא אומר לו בך יברך סליחה, הוא אומר לו המלאך הגוהל התאים כה יברך את הנערים ויקרא בהם שמי זה בעצם נבואה שמספרת על שיבתם של עשרת השבטים לשיבתם של עשרת השבטים לעם ישראל וכשעשרת השבטים ישובו לעם ישראל העם ישראל הופך מהעם היהודי לעם הישראלי כלומר עכשיו יש נבואה בישעיהו שהילכות שימוני המדרש של חזאל מפרש אותה בדיוק על שיבת עשרת השבטים והיא מתארת בדיוק את מה שקרה פה וככה כתוב כאן ישעיהו פרק במתת בברוך אותם כאילו שעשרת השבטים המשמעות של מה שכתוב כאן זה שיעקב ויוסף בעצם מתפללים על מלכות אפרים שהיא מלכות עשרת השבטים שעבדו מעם ישראל כמו עבדונו של יוסף לא גלות כזאת שהולכים לארצות אחרות ועדיין נקראים יהודים וחוזרים שזה אנחנו אלא יש איזשהו חלק גדול של עם ישראל לא רק פיזית באנשים אלא כוחות גדולים של עם ישראל שנעלמו והם יחזרו ובאמת האמים הכוחות האלה זה אותו כוח של ממלכת אפרים והפרשה הזאת היא בעצם מתרכזת בתפילה לגאולת עשרת השבטים וזה כתוב יש ניבוה בישעיהו כמו שאמרתי פרק ממתת שכאילו הוא כתוב כמו שיעוסף כמו שיעקב ברגע אחד לא מזהה הוא כל כך לא מזהה הוא אומר הם לא יהודים מי אלה יוסף ויעקב מתפללים הם אומרים לא הם זרע עבריה מצחק ויעקב ככה יקרה באחרית האמים שיבואו יהודים יבואו אנשים והיהודים יגידו על הישראלים אתם לא יהודים והנביא ישעיהו אומר לא הם כן ואמר ככה כתוב כאן עוד יאמרו בעוזניך בני שיקולייך צר לי המקום כלומר יש כאן תיאור סביב עיניי חורי כולם נקבצו בעולך ואתה תצרים יושב לא יהיה מרוב אנשים שיבואו לארץ ישראל מרוב יהודים לא יהיה מרבה מקום ואמרת מלבבך אה תכנס ישראל תגידי מלבבך אלה יהודים אלה איזה ילד לי את אלה לא מכירה לא מזהה אותם ואני שחולה וגלמודה אלה מגידל אין אני נשארתי לבדי אנחנו היהודים אנחנו יהודים מי זה אלה כל אמר השם אלוקים מניעי סייל גועים ידי ואלמים הרים ניסי והביאו בנייך בחוץ לנבנתייך על כתף תינסנה כלומר שעם ישראל תגידי לגדול גדילה איכותית בדיוק כמו שיעקב הוא יצא מחרן עלה לארץ ישראל והקבלה שלו אומר לו לא זה לא הסיפור הסופי שלכם עוד עם גדול רוצים לתת לך ואחר כך כמו שאמרנו פרש את זה על מנשא ואפרים שבעצם זה המלאכות אפרים שעד פעם תובד והיא תחזור כמו שאומר ישעיהו שנקרא בשנים הן הוא קאמבק אבל אבל משהו מפתיע אני רוצה לסיים ולהסביר את זה בצורה פנימית בעצם וצריך לדבר על זה בעריכות אני רק אסביר את זה במשפט אחד כשעם ישראל איבדת עשרת השבטים שכולם נכנסו תחת ממלכת אפרים עם ישראל כאילו איבד את כל האיברים שלו מה אנחנו בלי איברים נשמה אבל בן אדם חולה שלא יכול להפעיל את דבריו בכלל אבל המוח פועל זה עם היהודי עם היהודי זה העם שנכון נשארנו עם שבט יהודה ואז הגענו לבית שני עם שבט יהודה בבית שני העצמנו את היהדות ואת היהודיות ונהיינו עם שלומדי תורה והמקנו בתורה השכל פועל המוח חד הוא מעמיק ולא רק המוח גם הלב חלומות אבל אין ידיים אין רגליים האור לא יכול לצאת החוצה אי אפשר לפעול אי אפשר ליצור כי אין לנו עשרת השבטים עשרת השבטים זה לא רק אנשים נגיד כמו שאנחנו אומרים ברוך השם שזכינו שהדבז שהוא אמר שהאייטיופים היהודים שבאו בארץ חבש הם צאצאים ששווי דן אז לא מדובר רק בעניינים של גניאולוגיה יש בני מנשא שמנגנים איזשהו פינה באודו אלא מדובר משהו יותר המערד בספר נצח ישראל אומר זה לא רק אנשים פיזיים אלא זה הכוח של עשרת השבטים הכוח של אפרים הכוח של המושג הזה שנקרא עם ישראל השלם שצריכים להבין אנחנו צריכים את הכוח הזה כי הדבר הגדול זה החיבור בין יהודה ליוסף שהוא החיבור בין היהודיות הזאת לישראליות הזאת רק ככה עם ישראל יכול להגיע לתפקידו ליהודו לביא ברכה לכל העולם ושבעת עשרת השבטים שזה דבר מוכרח בעצם שבעת הכוחות בעם ישראל לפעמים משתמע מתוך כתבי הרב קוק שהוא ראה כן הדבר הזה שבסוף הגלות נהייתה חילוניות ובעיני אדם יראה שמיים פשוט החילוניות זה התרחקות מהיהדות והרב קוק בא ואמר לא החילוניות שעשתה בעם ישראל היא בעצם בדרך הכלכלה והרוכה היא משיבה לעם ישראל את עשרת השבטים לא במובן של האנשים אלא במובן של הכוחות השונים עם ישראל בחילוניות שלו הגיע לכל מיני כוחות עזים של חיים וכאשר תהיה התשובה הגדולה של כל הכוחות האלה בחזרה לארץ ליהודיות אז בעצם זה מביא בחזרה את עשרת השבטים על הדבר הזה התפלל יעקב ויוסף בדרמה הזאת של הפרשה שלנו ששם אברהם ויצחק שהם השורשים יהיה בענפים אם אנחנו רוצים שייצא פרי טוב צריך שכוח השורשים יתפשט בענפים השורשים זה אברהם יצחק ויעקב הענפים זה אפרים ומנשה שהם המנהיגים של עשרת השבטים רק אחרי שמברכים את המנהיגים של עשרת השבטים אפרים ומנשה אז מגיעים לחלק הבא של הפרשה שיעקב מברך שבט שבט אנחנו מבינים שכל השבטים כפשוטה מה זה שבט המילה שבט תרושה שבט מקל לא מקל אלא ענף כלומר שם עץ השורשים שלו זה אברהם יצחק ויעקב הגזר שלו זה אפרים ומנשה והענפים שלו זה כל השבטים שהם בעצם מגלים את הכוח הזה ושם איננו צפייה איננו צופייה תודה רבה