השאלה הגדולה שצריך לשאול פה זה איך נפלנו בתוך פרשת תרומה. מאיפה באנו פתאום? עד עכשיו התורה הייתה סיפורים, זה הכי מעניין. היו מצוות גם בפרשת "בא" וגם בשבת של "משפטים", שזה גם די בסדר. ועכשיו פתאום נכנסנו לתוך תיאור מפורט של המשכן. מאיפה זה בא? כאילו בלי להודיע, בלי לתת לנו איזושהי הקדמה. וידבר ה' אל משה לאמור: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה ועשו ארון ועשו שולחן ומנורה". מה? מאיפה באנו? אז עכשיו אנחנו ננסה להבין את הכרונולוגיה של הדברים, את סדר הדברים. מה פתאום יש פה משכן? אנחנו נלך לפי שיטת הרמב"ן בניגוד לרש"י. והסיבה היא כי בדיוק רש"י שאל את עצמו את השאלות האלה: מה המשכן? איפה דיברו לפניך על המשכן? מה פתאום? אז רש"י הלך בעצם, זו מחלוקת בחז"ל כבר מתי נאמר המשכן ובאיזה הקשר. ואנחנו כרגע נלך לפי אותה שיטה של הרמב"ן. נדמה לי שחז"ל זה כאילו הרמב"ן זה כמו הזוהר ורש"י זה כמו המדרשים, אבל זה לא משנה מבחינתנו. זו מחלוקת רש"י לרמב"ן שסדר התורה הוא מסודר, הסדר הדברים היה לפי סדר שכתוב בתורה.
מעמד הר סיני והמשכן בואו נראה בעצם מה קרה פה. בואו נלך אחורה. היה לנו מעמד הר סיני. במעמד הר סיני קרה דבר, בואו נגיד, לא צפוי. ובעצם מעמד הר סיני הפסיק באמצע כי בפרק כ' פסוק י"ח כתוב: "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק". כלומר, עם ישראל חווה את ההתגלות של ה' במה שאנחנו קוראים מעמד הר סיני ובאיזשהו שלב מעמד הר סיני אפילו יכול להיות שזה היה באמצע. כי חז"ל אומרים שזה היה אחרי שתי הדיברות הראשונות. אולי זה היה בסוף עשרת הדיברות כמו שזה כתוב. עם ישראל לא יכול היה לעמוד אל מול הגילוי של ה'. זה מעניין למה עם ישראל מהקב"ה זה משהו מפחיד, אבל זה מה שכתוב. כתוב כאן: "וכל העם רואים את הקולות וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק". ואמרו אל משה: "דבר אתה עמנו ונשמע ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות". עם ישראל מרגיש שהוא ימות אם הוא ממשיך לעמוד אל מול ה'. צריך להבין את הסוד של הדבר הזה. יש כאן משהו שהוא אומר שלא יראני האדם וחי, אלא מה יקרה לו אם יראני ימות. אל תפרשו את זה לא יראני לא אדם ולא חי, לא יראני האדם וימשיך לחיות. יש כאן משהו שצריך להבין את הסוד שלו של המושג הזה של ראיית ה'. בכלל מה זה ראיית ה'? הרי אין לו גוף, אז לראות את ה' פירושו לחוש בנוכחותו. כמו שאני רואה משהו, אני נמצא במדרגה של ודאות עצומה. על פי שני עדים יקום דבר, אני רואה אותך, אין אני רואה. אז לראות את ה' פירושו כנראה לחוש בריבונו של עולם בצורה כל כך חזקה, כל כך ודאית, כל כך ברורה עד שזה נקרא לראות את ה'.
המשכן כהמשך למעמד הר סיני זה אולי ככה לקרר קצת. בעם ישראל לא אומר אני לא יכול לעמוד במעמד הזה. לכן עם ישראל נרתע, נע, זז רחוק. אומרים למשה: "משה, תמשיך אתה". יש כאן דברי נחמה של משה: "בואי, בואי משה לעם, אל תיראו". כאילו בעבור נשאו אתכם בעליהם, בעבור תיראו את פניכם ותתיחאתו. הייתה חשיבות למפגש שלכם עם הקב"ה. היינו בספר דברים שמשה רבנו בנאומו שלו מאוד מפתח את מה שקרה כאן. זה מעניין להשוות את מה שכתוב בספר דברים למה שכתוב כאן בקצרה. אבל לכאורה כתוב בפרק כ' פסוק י"ח: "ויעמוד העם מרחוק ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוהים". ועכשיו יש ערפל שהוא בעצם מצנן את האור ואת החום ואת הקרבת אלוקים. ועם ישראל נמצא מבעד למסך ומשה ניגש אל הערפל. בעצם מה יוצא? שמעמד הר סיני ההופעה הפסיקה באמצע ואז היא לא ממשיכה עם כל עם ישראל אלא היא ממשיכה באופן אישי בין בכוחו של עם ישראל, משה רבנו והקב"ה. אבל ההופעה ממשיכה ומעמד הר סיני ממשיך. לכן מיד כתוב ככה: "ויאמר ה' אל משה כה תאמר לבני ישראל כשתצא מההופעה תגיד להם אתם ראיתם". ואז יש כאן כמה פסוקים מאוד מעניינים שאולי אני אדבר עליהם בסוף. כמה פסוקים מאוד מעניינים בסוף פרשת יתרו שקשורים לדרך עבודת האלוקים: "לא תעשו ניתי ואלוהי כסף ואלוהי זהב לא תעשו לכם. מזבח אדמה תעשה לי, לא תעלה במעלות אבנים ולא אבני גזית". כמה חוקים מאוד מעניינים, מה פתאום? מה עשות שלהם? הם לא נמצאים שם. ואז זה איזשהו דיבור שלא ברור מה תפקידו. ומיד אחרי זה ממשיך מעמד הר סיני האישי של משה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
המשפטים כחלק ממעמד הר סיני ודיברנו פה על משפטים שמעת שעברה. קיבל הקב"ה מישראל ומשה על מבנה של חברה, אלה המשפטים. כלומר, חברה שאין בעוול, חברה שהיא רגישה לזולת. ובסוף בסוף פרשיית המשפטים הזאת גם מתואר העלייה של עם ישראל לעלות ולראות את פני ה' וההבטחות הגדולות על ארץ ישראל וכל המעמד הר סיני נקרא לזה מעמד הר סיני חלק ב'. חלק א' המעמד הר סיני עשרת הדיברות ההתגלות בהר סיני הייתה נהנה כל העם. וכמו שאמרנו עם ישראל כביכול עצר והם יראו מלהביט על האלוקים. והקב"ה נותן פה משהו חשוב גם החוויה של ההתגלות הזאת וגם היראה הזאת שתהיה תמיד על פניכם. ועכשיו המעמד ממשיך עם משה צדיק הדור. מסתבר שפרשת משפטים היא תוכננה להיות חלק ממעמד הר סיני, שזה מעניין. ואז אני עובר לפרק כ"ד. כן, פרק כ"ג מסתיים המעמד הר סיני הפרטי של משה, ההמשך של המעמד הר סיני. ואז נגיד לפרק כ"ד כתוב ככה: "ואל משה אמר עלה אל ה'". כלומר, כבר אל משה אמר מספר לנו התורה שכשמשה היה בהר סיני וקיבל את המשך מעמד הר סיני אז ה' אמר למשה עלה אל ה'. מתי? אחרי שתרד ממעמד הר סיני ותגיד לעם ישראל את חלק מעמד הר סיני. אחר כך תעלה אל ה'. למה? תכף תראו. אני קורא את פסוק ג' פרק כ"ד פסוק ג'. בסדר, אז אני מחבר אתכם עוד פעם בתוך הסיפור. היה מעמד הר סיני, זה היה לצורך העניין בוו או בז' סיוון. בסדר, מחלוקת. היה איפשהו ביום אחד באותו יום עם ישראל. בוא נסדר את הלוז של מעמד הר סיני, נכין לוז ללוח הדיגיטלי של ז' וו סיוון. בבוקר בבוקר מתי זה? בבוקר מה זה בוקר? בישיבות בוקר זה תשע, אצל הראש שלכם זה בוקר שש, שש וחצי עוד מעט אצל כולכם. בקיצור, בבוקר עם ישראל שומע קולות ברקים אולי גשם קול שופר מה שאנחנו לא מבינים מה הוא עשרת הדיברות. כמה זמן זה לקח? אולי דקה, אולי שעתיים, לא יודע. ואז עם ישראל בא ואמר: "דבר אתה עמנו אנחנו יראים". עם ישראל זה זכורה. משה ניגש אל הערפל אולי זה שהצהריים ואז משה רבנו שומע מהקב"ה את ההמשך של מעמד הר סיני שזה הפסוקים האלה על המזבח אבל בעיקר פרשת משפטים כל החוקים האלה פרשת משפטים דיני נזיקים וכו' וכו'. ואז משה רבנו חוזר אל העם ישראל. מה השעה עכשיו? אולי ארבע אחרי צהריים, אולי שלוש, אולי שתים עשרה בצהריים, לא יודע. מה זה נקרא ללמוד תורה ימושלמית? פרשת משפטים. משה רבנו חוזר כשבעצם הוא אמור למסור לעם ישראל את החלק שהם פספסו כי הם ביקשו לא להיות בו והוא היה צריך להיות בפניהם. וזה מה שהוא עושה.
ספר הברית והמשכן בוא נראה את הדיוק פרק כ"ד פסוק ג': "ויבוא משה ויספר להם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים". אפשר לראות זה מאוד מדויק. את כל דברי ה' דברי ה' זה המפתיר של פרשת יתרו כן והיום אומר ה' למשה כמו אמר בני ישראל יקימי אתם ראיתם ולא תעשו ניטים מזבח אדמה תעשה לי לא תעלה במעלות אבנים לא בגזית חרבך אין נפתה כתוב זה דברי ה' אחר כך כתוב ואלה המשפטים שאתה עושים לפניהם זה גם כתוב כאן כאן בסוגים וספר להם את כל דברי ה' מפתיר של פרשת יתרו ואת כל המשפטים פרשת משפטים ואין כלם כל אחד ואמרו כל אשר דיבר ה' נעשה כי בעצם לא שמות עכשיו אני ברמבן אז שיגיד אחרת ויכתוב משה את כל דברי ה' מה משה כתב? את כל דברי ה' מה זה כל דברי ה'? מה זה כל דברי ה'? אם זה עשרת הדיברות משה למה אתה כותב? עוד מעט תקבל לוחות הברית אז כנראה את כל דברי ה' הזה פרשת משפטים זה פירוש אחד נדמה לי פירוש הרמב"ן יש פירושים אחרים וישכם בבוקר איזה תאריך אנחנו? או זין או חציוון סוג של עשרו חג ואנחנו לא יודעים בדיוק מתי זה היה בסדר? היום שהכם אותנו כלומר כל הלוז היה אתמול עד עכשיו וישכם משה בבוקר שוב זה לא רשי אנשים יקראו את רשי וקטט אבל למה אמרת? זה לא רשי אז ישכם משה בבוקר והיו בין מסבח תחת הער וליד המסבח היה מצבות לא ניכנס לזה מה זה מצבה? מה זה מסבח? סוגיה מעניינת והשלח את נערי בני ישראל מי זה נערי בני ישראל? לא ניכנס לזה סוגיה מעניינת, אולי זה הבחרות והיו עלו עלות והסבכו סבכים שלמים והקח משה חצי אדם ואלה סי חצי אדם והקח משה חצי אדם וישכם באגנות וחצי אדם זרק על המסבח אוקיי והקח ספר הברית והקרא באוזניים מה זה ספר הברית חברה? ספר הברית זה הספר הראשון שנכתב טוב אתם פה לומדים זוהר אז אתם מכירים את ספר הדחנוך וכל הדברים כאלה אבישידור לומד זוהר ספר הברית והספר הראשון שנכתב בעולם היהודי לפני התורה לפני לוחות הברית ספר הברית ספר נפלא ואף אחד לא יודע מה כתוב בו יש מלא פירושים לפני הפירוש של הרמב״ן שאנחנו לומדים בו עכשיו מה שכתוב בספר הברית זה פרשת משפטים זה מעניין כל כך חשובה מה פרשת משפטים היא גם הייתה צריכה את חלק ממאדר סיני גם משה רבינו אחרי זה כתב אותה בספר מיוחד יש ספר שעד לא מצאו אותו שנקרא ספר הברית ובו כתוב לפי פירוש אחד את פרשת משפטים וואו זה לא סתם שעם ישראל לומד לאורך כל הדורות את באר אבנסיה אבא וקאמה זה המסכתאות הכי נלמדות לאורך כל הדורות זה כנראה פיתוח של ספר הברית לפי הפירוש הזה אז משה קורא את ספר הברית ונקרא בוזניאם ואומרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע אתם זוכרים את נעשה ונשמע הפורסם לפי פשט התורה זה נאמר פה לפי פשט התורה זה אחרי ממאדר סיני וזה לרגל קריאה ספר הברית שמשלים לעם ישראל ממאדר סיני שוב יש פירוש אחר של רשי יש לבכה לפנימה את התורה ואמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע ואז אוקיי וכאן מתרחש איזה שהוא משהו מאוד מרתק ויה על משה ואהרון נדב האביו ושמים מזקני ישראל ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו כמעשה יבנת הספיר הוא חייצם השמיים לתואר ולצילה בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלוהים ויוכלו ואשתו לא פסוקים הם דברים היסטריים מאוד בואו עכשיו לא נעסוק בזה אבל יש כאן כאילו אחרי אחרי הייתי קורא לזה אחרי מעמד אר סיני של ההשלמה יש כאן בעצם עשו שיעור השלמה לעם ישראל על מעמד אר סיני שהם פספסו בו שרק משה היה בו ומשה אחרי זה עושה לעם ישראל איזה מין השלמה אחרי ההשלמה נציגי העם אהרון תרצי משה יש פה את אהרון את נדב את אביו ושימים מזקני ישראל והם עולים לראות את האלוהים זאת אומרת שהם רואים את הקצה של הגילוי האלוקי זאת אומרת שהם כאילו משחוטמים את טקס ההשלמה של מעמד אר סיני זה מתאים זה מיני מעמד כזה הם עולים לראות חלק מהאלוקים כביכול או משהו מהאלוקים יותר נכון ואז מגיע עכשיו מה אמרנו מה אמרה התורה בסוף של אלוקי המשפטים ואל משה אמר עלי אל השם אז הנה עכשיו בעצם הקבלה שלנו מזכיר אל משה מה שהוא צבע אותו אני נמצא בפרק אף דלת פסוק ידבט זה ככה כתוב כאן ביומר אדוני אל משה עלי אלי ההרה ויש שם כלומר המעמד אר סיני זה שהשם מתגלה על אר סיני, איפה עם ישראל נמצא בתחתית ההר היה השלמה למעמד אר סיני ומשה התקדם אל הער אפל, אבל לא כתוב שהוא עלי אל ראש ההר משה רבנו עדיין אף פעם לא עלי אל ראש ההר, גם כשהוא עלה זאת אומרת מאז מעמד אר סיני הוא לא עלי אל ראש ההר הוא פשוט התקדם הוא גם היה בתחתית ההר הוא פשוט היה במקום שהיה צריך עותם מעמד אר סיני, רק עם ישראל נע למרחוק, עם ישראל לקח ריוורס ומשה רבנו נשאר והתקדם הוא ניבר אותם והוא התקדם למקום שהם היו בהתחלה ככה משתמע ועכשיו הקב״ה אומר לו נגמר מעמד אר סיני פלוס הנספחים שלו ועכשיו הגיע הזמן מה זה מעמד אר סיני זה כאילו מה שנקרא מסיבת פתיחה כמו שילדים אם אתם זוכרים בכיתה א' שהכנסתם לבית ספר זוכרים את היום הראשון בכיתה א' לא זוכרים אני לא זוכר אבל אולי אתם זוכרים אז רק שאילו את הרגע הראשון שנכנסים לבית ספר מהילדים שלי אני זור שיש לפעמים תקסים כאלה של הילדים הגדולים מה עשו לכם אז כל מה שהיה עכשיו זה היה תקס כאילו אבל עכשיו הקב״ה למשה מתחילים לעבוד מרחאות ו אז כתוב כאן ככה ויאמר אדוני אל משה עלי אלי ההרה ויהיה שם מה זה ויהיה שם תשחה שם לא משהו קטן ויתנה לך מה יתנה לך תראו איזה רשימה חשובה ויתנה לך את לוחות האבן וואו והתורה והמצווה אשר כתבתי להור אותם איך אנחנו מבינים שמושר בנו הולך למעלה מה הוא הולך לעשות למעלה? לקבל את התורה הקדושה במעלה בספר ברכות אולי גם התורה ברכות אז בעצם דורשים שזה כל חלקי התורה המקרא זה משנה וזה תלמוד הרשם הרבן הולך לקבל את כל התורה הכולה ויתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להור אותם והיה כמושה ויושוע משרתו מה יושוע עושה פה? לא יודע יושע הוא תלמיד תלמיד הולך עם הרב שלה גם יושע הוא נעצר בלשום שלום והיה על מושה אל הר האלוהים ונזקנים אמר שבו לנו בזה עד שנשול לכם הארון וחיים אחרים והדברים ניגש אליהם מושה מארגן מחליפים ועכשיו אני קורא את פסוק תתוו והיה על מושה ואלוהים עכשיו הם אחרוני אחרונים ולפניהם יש דורות של ים האנשים במדרגה של לא נכנס לנשימות גם הדור של הבעל שם טוב אור החיים הקדוש ההמחל הלכתי אחורה הגעתי לארי ולרבי יוסף קו וואי וואי הלכתי אחורה הגעתי לרשי ולרמב״ם הלכתי אחורה הגעתי למוראים הלכתי אחורה הגעתי לרבי עקיבא וחבריו הלכתי אחורה הגעתי ללווים האחרונים אלה הקטנים שאני לא קוראים את הספרים שלהם רום של ימים שאני לא נכנס בהם הלכתי אחורה הגעתי לישעיהו הלכתי אחורה הגעתי לכל מיני צדקים היסטוריים של נביאים ראשונים שמואל נביא הלכתי אחורה הגעתי למושר הבן אני מבין שיש פה איזשהו דרגה של קרוות אלוקים לדיאת אלוקים הבנה של הדברים מעל ומעל ומעבר וכתוב כאן שמושר הבן עולה לאר והוא נכנס אל הענן שישה ימים למדרשים מתארים שישה ימים האלה הוא עולה במעלות במעלות שעוד אפשר לעלות ואז כתוב והקרא אל מושר ביום השביעי מתוך הענן כלומר מתוך הענן כל קורה למושר ומושר נכנס עוד גבוה מהענן שהוא היה שישה ימים בו הוא מראה כבוד השם כאש שוחד בראש הער לעיני בני ישראל מושר נכנס אל הער אפל א הענן אל האש ויבוא מושר בתוך הענן והיה עלי הער והיא מושה בער 40 יום בירות או עם השבעים האלה ו40 נילה למה מושר עדה לער לעשות חברות אהבה קדוש ברוך הוא זה מה שנקרא חברות לצעיר אז קדוש ברוך הוא הוא בשיעור ב' למעלה מושר בשיעור א' איך נתחיל אותה ועכשיו עכשיו לא הייתי מצפה אני הייתי מצפה עכשיו אנ אני קופץ אל פרק למד א' פסוק י'. זה ההמשך, אני יכול לקרוא לכם את זה ברצף. יצא חמוד. פסוק י', פרק אף ד', פסוק י': "ויבוא משה בתוך הענן והיה על ההר ארבעים יום וארבעים לילה." ומיד אחרי זה פרק למד א' פסוק י': "ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו." זאת אומרת, הוא דיבר איתו בהר, דיבר ודיבר. חברות הארוכה מ-3.5 עד 6.4. כך הקדוש ברוך הוא למד עם משה רבנו כל השעות האלה. ואז: "ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו בהר סיני שני לוחות העדות, לוחות אבן כתובים באצבע אלוהים." הפסוק הבא בעצם זה מפרק למד ב' פסוק י': "ואיפן וירד משה מן ההר ושני לוחות העדות בידו, לוחות כתובים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתובים. לוחות מעשה אלוהים וכתב מכתב אלוהים הוא חרוט על הלוחות." יפה. מה שבעצם אני רואה זה שמשה עולה להר ללמוד תורה עם השם כדי לקבל את התורה ואת המצווה שכתבתי להורותם. ואחרי ארבעים יום הוא יורד עם לוחות מופלאים. מעניין מה זה הלוחות האלה. זה כאילו האור כתוב באבן. ואתם יודעים, זה לא הלוחות שרואים בארונות קודש. כי רק לוחות אחר כך כתוב פסול ללוחות, לוחות השניים שמפוסלות מעוצבות. פה זה לוחות אבן, זה סלעים. לא יודע מה זה שני סלעים, הוא שחרר לא כתוב.
בניית המשכן אז מה אני מצפה שיהיה פה עכשיו בין סוף פרשת משפטים שכתוב שמשה עולה להר לבין שהוא יורד עם שני לוחות העדות? אני מצפה שיגידו לי ככה: "וידבר השם אל משה לאמור." ואז מה השם אומר לו? את כל משפטי התורה, תריאג מצוות והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם. וראה איזה פלא, אני לא רואה בכלל שום תורה אלא אני רואה דבר חדש שלא ידענו עליו. לא תורה, לא מצווה, אלא אני רואה שהקדוש ברוך הוא מצווה את משה לבנות מקדש, משכן. שזה בעצם מקדש ומשכן זה שמות של התורה שבשפה פשוטה שלנו לבנות בית. שבבית הזה הקדוש ברוך הוא רוצה להיות בו, לחיות בו, לגור בו ממש כאילו מוחשי שבמוחשי. יש כאן בעצם תיאור של בית. מה שאני רואה זה שהקדוש ברוך הוא מצווה את משה להראות למטה ולהורר בעם ישראל תהליך של בנייה, לבנות בית להשם. אבל זה מוזר, זה מצחיק קצת. הרי השם אין לו גוף, אין לו דמות הגוף, והשם זה לא בן אדם. אבל הקדוש ברוך הוא מצווה אורת לו בית של בן אדם. כאילו יש שם אלמנטים של פולחן, אבל בית, בית. אתם יודעים, בית מעץ עם בדים יפים, עם חצר, עם סלון, עם חדר פנימי יותר, עם חדר יותר פנימי, עם חיצות. אז יש לי שאלה: אם אנחנו בונים בית שהוא בעצם מקדש, משכן, זה לא באמת שהשם גר בו במובן הפשטני. זה סוג של יצירת אמנות. בעצם משה רבנו, הקדוש ברוך הוא מצווה את משה רבנו ליצור איזה אנדרטה, איזה יצירת אמנות יפה. היא לא יצירת אנות שמסתכלים עליה, עושים בדברים, עושים בעבודות. אבל זה, אבל אמרת לי התורה והמצווה שכתבתי להורותם. איפה נכנס פה הסיפור של כל התורה שציפינו? אם נתבונן נראה דבר מעניין שיכול לפתור קצת מהבעיה הזאת. כי לפי פשט התורה, הקדוש ברוך הוא כל הארבעים יום מלמד את משה מעשה המשכן. איפה נכנס לתורה והמצווה? לא כתוב. אבל אם נתבונן טוב נראה איזשהו פזמון חוזר בכל סוכי המשכן. מהו הפזמון החוזר? שאת המשכן הקדוש ברוך הוא לא מסביר למשה אלא זה דברים שמשה רואה והקדוש ברוך הוא מבקש ממנו להעתיק את המראה למטה.
המשכן כמראה אני אתן לכם את הפסוקים. הפסוק הראשון בפרק זה פזמון חוזר. הפסוק הראשון בפרק אפהי פסוק תת: "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו." אני מתעלם מהשאלה מה זה הוויב הזאת וכן תעשו. יכול להיות שזה עוד כתוב: "ככל שאני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו כן תעשו." אוקיי. זאת אומרת, אני מראה אותך, אתה רואה משהו. אחר כך זה בסיום הפתיחה, אחר כך בסיום כל הכלים, כלומר ארון, שולחן ומנורה, כתוב בפרק אפהי פסוק מם: "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר." מראה הכוונה שאתה מראים לך בדיוק. אז זה בסיום הכלים. אחר כך אני עובר למבנה עצמו, משכן, שזה הריאות, קרשים למשכן. ובסוף המבנה של המשכן, בדרך פסוק למד: "והקמותה את המשכן כמשפטו אשר הראה אתה בהר." ואחר כך מגיעים לחצר, והחצר מסתיים בפרק אף זהי פסוק: "המזבח החיצון כתוב נבוב לוחות תעשה אותו כאשר הראה אותך בהר." אוקיי, זהו. כן, בסדר. זאת אומרת שבזמן חוזרו שמשה רבנו בעצם הוא לא מקבל כאילו הוא לא מקבל מה הקדוש ברוך הוא, מה מקדש של מלא. בעצם הקדוש ברוך הוא אומר המשימה שלך שלכם זה להוריד את המקדש מלמעלה למטה. אז קודם כל אני יכול לפתור את העניין. עכשיו מה שאמרנו. משה רבנו עולה להר, הוא לומד חברותא עם הקדוש ברוך הוא. מה הוא לומד איתו חברותא? לא יודע, למדו חברות על כל התורה כולה, תריאג מצוות, תריאג מצוות פירושם, סודם, משמעותן. משה רבנו למד את כל התורה. אבל כשהוא לומד חברותא, איפה הוא לומד? בהיכל ישיבת לא לומד כנים כל יופיו ויפיה, אלא הוא לומד את התורה עם סטנדגר, עם שולחן, עם כיסאות, אבל הוא נמצא בתוך ביתו של השם.
העתקת המשכן בסוף הארבעים יום משה רבנו סס ושמח. תראו מה זה, הוא לומד את כל התורה. איזה כיף. לא דף יומי בשבע שנים, אלא כל התורה בארבעים יום. בא לרדת למטה והקדוש ברוך הוא אומר לו: "רק רגע, רק רגע. אתה יורד למטה, אתה מעתיק את המבנה הזה שיהיה אצלכם למטה." רק רגע, רק רגע. אמר משה הקדוש ברוך הוא: "אתה רוצה שנעתיק את המבנה הזה למטה, אבל אני צריך להבין אותו יותר." בסדר, נעשה לך סיור קצר. אז כשאנחנו עושים לו סיור, הארון, הציישיתים, מותאי, מורכור וזהו. כל מה שהרבנו רואה הוא רק עכשיו מקבל, מקבל את מה שנקרא את המודל ואתה מקבל רק את הערוץ לדייק. לנו זה קשה מאוד כי אנחנו לא רואים, אנחנו מנסים לפענח את המאפיינים, את הכלל. זאת אורת שמשה רבנו הפוך. הוא הרבה יום הוא היה שם, הוא הרבה יום הוא חסר שבוע במשנה ועכשיו הוא פשוט נעתיק את זה למטה. רק שנייה אחת. אז למה התורה אמרה איקס ואחר כך קרא וואי? הקדוש ברוך הוא אמר: "ויתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה שכתבתי להורותם." ואחר כך כתוב שהוא עסק בסוד המשכן והוריד אותו למטה. אז אנחנו ניסינו לתרץ שזה גם וגם. אבל למה זה כתוב ככה? עכשיו אני רוצה לשאול שאלה כללית: איך זה יכול להיות שפרשה סתומה כזאת כמו מעשה המשכן תופסת מקום כל כך ארוך בתורה הקדושה? הרי זה לא רק פרשת תרומה ותצווה. לא יהיו מלכי סופר. מי אמר לנו שהתורה מקצרת? היא מאוד קצרה. וזה אני לא מקבל את מי שאמר את זה. עבד עלינו. התורה איזה מקצרת ואיזה נעליים. התורה תחזור על פרשת המשכן גם ויקל פקודי. זה נכון שמי שלומד חומש עם רשי ואימון כאילו אז הוא שמח שפרשת ויקל פקודי אין לו יותר מדי רשי. זה כבר רשי אומרי פרשתי הכל פרשת תרומה ותצווה. עברת את רשי פרשת תרומה ותצווה מגיע אליך שתי פרשות ככה על חינם. אבל למה צריך שתי פרשות כאלה גדולות? אפשר היה שכתוב: "ויעשו עם ישראל את מה שהשם צילם על פרשת תרומה ותצווה." היה אין שם? לא לא לא. התורה לא מקצרת. ולא רק זה, תיאור המשכן וכליו לא בעריכות אלא בקיצור נמצא נדמה לי קרוב לעשר פעמים בספר שמות מעכשיו לצוף הספר. איך זה יכול להיות שדבר אלחורה פרט מסוים הפך עוד כל כך מרכזי בתורה הקדושה? ואני מחדד את זה כי זה קשור לשאלה ששאלנו. ואיך זה כביכול מתעלם איפה התורה והמצווה שהיא לא נאמרת כאן אלא הפשט הוא כזה. בעצם שימו לי דבר מעניין. אני מוסיף עוד משהו. יש פרשה אחת של תורה שנמצאת במעשה המשכן. יש שם מלא דיבורים של השם: "ועשו אהרון ועשו את השולחן ואת המשכן תעשה ואת הצוות בני ישראל ועקר את היביעים ועשו את המשבצות זהב ועשו את המעיל העיפות." וגם תיאור של ההתקדשות של הכוהנים והמזבח ומה עובדים בו והכל.
שבת ומשכן ופתאום בסוף מגיע: "ואתה דבר לבני ישראל לאמור אחת שבתותיי תשמורו." איך מסתיים כל מעשה המשכן שזה כל פרשת תרומה כל פרשת תצווה וכל הראשון הארוך של פרשת כתיסה? איך מסתיים את כל מעשה המשכן? בשבת. זה כאילו הדבר היחיד שהוא תורה ולא המשכן. למה? הרעיון הוא שהשבת היא העתיד. השבת זה עולם שקול. השבת כבר אמרנו פעם בשביל מה עושים את הדברות. השבת שלנו כל שבע ימים זה רק מיני שבת. זה פרומו, זה כדי להרגיל אותנו אל העתיד. ההסגב לא נעיך בזה עכשיו. כאילו התורה רומזת: בונים את המשכן. מתי מסיימים את המשכן? בשבת. אבל לא עם הכיוון ההלכתי שבא ואומר הכיוון ההלכתי הוא כבר נגזרת שזה, לא הכיוון ההלכתי שבא ואומר שכל מה שבונים את המשכן אסור לעשות בשבת. זה בסוף הגיע ההלכה הזאת. עצרו את זה. רק שנה לפניכם התורה כאילו הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבו: "אתם בונים ובונים את המקדש וכאשר סיימתם עם אותם מקדש אז תבוא השבת." והתורה באה לרמז לנו שימו לב טוב לא להתייחס לפרשיות המשכן כפרשיות של איזשהו פרויקט שבדור מסוים הדור הראשון של עם ישראל הם עסקו בבנייתו במשך איקס חודשים לפי ההגדה של חז"ל מיום כיפור הם בנו את המשכן וסיימו אותו בחנוכה. זוכרים את הדרשות על חנוכה? אז כמה זמן בנו אותו? מיום כיפור עד חנוכה. כמה זמן זה? משהו כזה שלושה חודשים. אז לא. המשכן זה לא פרויקט פיזי של שלושה חודשי בנייה שהאי שם באיזה דור מסוים דור חשוב ביותר עם ישראל עסק בו אלא בעצם בניין המשכן זוהי פעולת עם ישראל ההיסטורית עד השבת של העתיד לבוא. כלומר תיאור בניין המשכן לפי הסוד שלו הוא בעצם בא לתאר איך עם ישראל בונה את המקדש שהוא מקדש של מעלה. איך הוא בונה את המקדש? איפה? למטה. והכוונה היא איך עם ישראל הופך את העולם לבית המקדש. כי סלחה איפה השם גר? איפה השם גר? אמרנו שם בונים בית להשם. כמה זה נראה מוזר, חודש בוחר אומר תבנו לי בית, מה זה הבית של השם? הבית של השם זה יקום. אין מה לעשות, אנחנו מכירים את היקום, זה הבית של השם. שם הוא מתגלה, שם הוא ניצע. אנחנו לא יודעים מי זה השם, הוא גבוה מעל גבוה. איך אנחנו אומרים לקבל בוחר יפיית 18 כל הזמן אל, עליון, מה זה עליון? עליון פירושו מעל, מעל מה? מעל מה השם? מעל ההשגה. לא מעל המציאות, לא מעל הכל, מעל ההשגה. כלומר לעולם לא תדע אותו. אבל אל עליון שמעל ההשגה הוא בא אלינו ואיך הוא בא אלינו? בבריאת העולם הוא בנה בית, זה הבית שלו. אבל הבית הזה הוא רוב מסתתר בו. אני לא הולך ורואה את אלוקים כשאני רואה את הכוכבים, אני לא הולך ורואה את אלוקים כשאני רואה את הים וכשאני רואה את הפרח וכשאני רואה את בעל החיים וכשאני רואה אתכם וכשאני רואה את ההיסטוריה. בגלל זה יש המון אנשים הם בולבלים לגמרי, הם קוראים לעצמם הטאיסטים אפילו, אפילו לא רואים אותו בכלל. אבל זה הבית של השם. אז מה עם ישראל צריך לעשות? עם ישראל צריך להפוך את העולם לביתו של השם. זה לא חידוש, הוא לא צריך להפוך את העולם. העולם הוא ביתו של השם, הוא צריך לחשוף את פנימיותו של העולם. הוא בעצם מעשה המשכן מספר לנו את הסודות של פנימיות העולם. דרך אגב, איך עם ישראל בונה את המשכן כפרויקט היסטורי שזה היהוד של עם ישראל לדורות עולם? על ידי שהוא חי את חיי התורה והמצוות. "עלי אלי הערה ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם." כלומר אתה הולך ללמוד תורה וללמוד את המצוות ואת פירושם. אבל תדע לך בסוף הרבה יום שמשה למד את כל התורה, את כל המצוות, משה בנית משכן. כלומר וזה מה שיקח אחר כך אתה יורד עם התורה, עם ישראל לומד את התורה, חי את התורה, מקיים את המצוות. זה לאורך הדורות קורה. ועל ידי זה עם ישראל הופך לעולם הזה מה שנקרא לעולם הבא, לעולם שכולו קודש, לעולם שהוא מקדש.
מעשה המשכן כסוד אתם בעצם מה זה המצוות? כל המצוות זה בעצם בניין המקדש. עכשיו נכון נתנו לנו עכשיו את התיאור של בניין המקדש כי דרכו אנחנו יכולים להבין את כל הסודות של התורה של העולם, של המצוות כי הוא כאילו מתאר לנו באמת את הסוף הדרך. נתנו לנו פה את המפה הגדולה בקטן של כל הפרויקט הגדול הזה של להפוך את העולם למקדש השם. עכשיו נבין כמה דברים, כמה קטנות כדי שתקשר אתנו לתחילת השיעור. באמת זה שהתפקיד של עם ישראל אם ישתלו אתכם תגידו מה התפקיד של עם ישראל לאו פרשת תרומה מה נגיד התפקיד של עם ישראל להקים את המקדש. אבל לא להקים את המקדש במובן הפשוט רק שיש הר ובראש ההר יש יקום בניין כן חייבים את הבניין הזה, כי הבניין הזה הוא בעצם מעורר את כל הסיפור הגדול הוא הגלגל הקטן שמעורר את הגלגל הגדול. אבל מדובר כמה שהוא יותר גדול התפקיד של עם ישראל ואת המקדש פירושו התפקיד של עם ישראל להפוך את העולם לקדוש. וכשהעולם יהיה קדוש זה השבת. לכן מה אנחנו עושים בתחילת שבת אנחנו שרים ללכת דודי מה כתוב ללכת דודי כל ללכת דודי מה זה תפילה לבניין המקדש מקדש מלך עיר מלוכה אומצים מתוך ההפיכה כיסופים לבניין המקדש זה כיסופים לשבת כי זה את שבתותיי תשמרו ומקדשי תראו בסדר אז עם ישראל בעצם תפקידו להפוך את העולם לביתו של השם. פה ניתן לעם ישראל צופן שקוראים לו מעשה המקדש. הצופן הזה הוא הפנימיות של הפנימיות של כל טעמי תורה ומצוות. כאשר בפועל עם ישראל חי חי תורה ומצוות אני רק אגיד עוד משהו. אתם יודעים יש מושג שנקרא בזוהר יש חלקים בזוהר שהם מתואר כל השלישיות השפע מהבורא לעולם קוראים לזה ההדרות ההדררה בה וההדרזותה. אחר כך זה התפתח בכתבי הערי זה כל כתבי הערי תשאול את עצמך וואלה מאיפה זה כתוב בזוהר כל הדברים האלה מאיפה לער כל הדברים האלה איפה זה כתוב בתורה טוב זה לא כזה קושייה כי גם על שבת אמרו הרערין התלויים בסערה אבל טוב זה חזל אבל הערי והזוהר איפה זה תלוי איפה זה נמצא בתורה התשובה היא זה נמצא במעשה המשכן. מעשה המשכן הם ארוכים מאוד כי נמצאים פה כל הסודות של כתבי הערי. זאת אומרת כאילו התורה אומרת מפרשת תרומה נכנסים מאוד את סודות התורה זה תרומה היי תגידו לא הגענו למדרגה הזאת לא זה של כל עם ישראל זה של כולנו כל אחד לפעום דרגה דילי אבל זה הסודות התורה. אוקיי אבל איך זה בנוי שימו לב טוב כל התפקיד הגדול של עם ישראל להפוך את העולם לבית מקדש לביתו של השם זה נשמע שאת הופך את העולם למקום של קדוש של קדושה אבל כל זה בא על גבי קומת האנושיות הנורמלית והנקייה. קדושה עומדת מעל נקיות. אם היום הבינו את מעשה המשכן בהתחלה היינו הופכים למשוגעים היינו הופכים לאנשים שהם לא לא לא רק שנייה חברה תערו תעצרו קודם כל עמד אורסיני דיבר בהתחלה על היסודות הכי יסודיים משהו בכללי מאוד אמונה שבת ולא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תעלי ללא שקר לא תחמוד ואז באה פרשת משפטים שמדברת שאתה קורא פרשת משפטים אתה נורא מתאחזר איפה דיברו איתנו המנכת כהנים וגוי קדוש חשבנו שאנחנו איזה עם שהוא מרחף לו בעולמות מקנפיים והוא מלאך של טוב ופתאום פרשת משפטים אנחנו מגלים שאנחנו מלאים בבעיות גנבים רוצחים וכולי וכולי וכולי לא אז תדעו לכם אתם מתלבשים בלבוש שלם נורמלי ואתם כל כך צריכים להקים מקום נקי מקום נקי זה אומר מקום שיש בו מה שנקרא בלשון ימינו קוראים לזה מו. אנושי חברה שיש בה צדק אי אפשר לדלג על זה. זה לא הולך ככה, זה היסודות. אחרי שיש את היסודות, אז הנביאים הרי מדברים על זה המון, וזה ספר הברית. הברית נחרתת על היסודות שאתם מבינים. רוצים עוד בניין? הישיבה שלנו מוציאה הרבה אנשים שעוד לא יודעים את הקבלנים. אז קודם כל בונים יסודות, חופרים עמוק, מציבים מצע טוב וברזילים כמו שצריך, ואחרי זה בונים בניינים גבוהים מאוד. אי אפשר לדלג על זה. קודם כל צריך את עם ישראל בדמות של פרשת יתרו ומשפטים. זה לא נורמלי, קשה לו לראות את השם נכון. תבנה חברה צודקת, חברה שהיא תהיה נקייה מעוול, חברה שתהיה רגישה לזולת. וגם יש שם תיאור של מזבח ומקדש, אבל זה מאוד שונה מהמקדש של פה, משהו יותר פשוט כזה.
בניית חברה צודקת ואחרי שבניתם חברה כל כך יפה וצודקת, נכנסת הסיפור הגדול שלכם. פרשת תרומה, הצווי, כתיסה, כתה, היכל, פקודי. אתם בונים ארמון, אתם הופכים את העולם לארמונו של מלך העולם. זה יצירת אומנות. כל דבר בעולם מגלה איזשהו גילוי אלוקי אחר. ועכשיו אתם יכולים לבנות מקדש שהשם יגור והשם יהיה שכן שלכם והתהלך בתוככם. כלומר, לא יכולתם לראות את השם כי אתם נורמלים, אתם אנשים רגילים. הקב"ה בא ומדבר עם משה ונותן לכם פרשת משפטים ואומר לכם להיות אנשים ישרים ונקיים. ואחרי זה פתאום מגלים לכם את סוד המשכן. זה התפקיד האמיתי שלכם, אבל זה היה קומה בית, זה היה כלכלה יסודות, ושם אתם תראו את אלוקים. וזה הסוד של פרשת משכן.
