השאלה על מגילת אסתר היא שאלה ידועה, כמו גם השאלה על פורים. השאלה היא למה שם ה' לא מוזכר במגילה. זו באמת שאלה מצוינת. כשאני חושב על זה, אתה צודק. אני רוצה לשאול שאלה שנייה מעבר לשאלה שאני אגיב עליה. השאלה שאני רוצה לשאול היא שאלה שהיא מאוד חזקה ובולטת. חז"ל אמרו שמפורים לא התרחשה גאולה. הגמרא במסכת מגילה אומרת שלא אומרים הלל בפורים. למה לא אומרים הלל בפורים? יש שלוש תשובות, וכל התשובות יפהפיות. תשובה אחת היא שקריאת המגילה היא כמו הלל. תשובה שנייה היא שזה לא נשמע בארץ ישראל, אז מה אנחנו שמחים רק על דברים שקורים בארץ ישראל? אנחנו ציונות דתית. דבר שלישי, "הקאטי עבדי אחשוורוש אנן" – עדיין עבדי אחשוורוש אנחנו.
הסיפור של פורים הגאולה פירושה שעם ישראל יצא מעבדות לחירות, מחוץ לארץ לארץ ישראל. גאולה צריכה להיות משהו כמו שאנחנו היום, ברוך השם, חיים בארץ ישראל. זה גאולה. אבל המגילה מדגישה לנו שלא הייתה פה גאולה. איך היא מדגישה את זה? כי היא מתחילה במילים "ויהי בימי אחשוורוש" ומסתיימת ב"ויאסם המלך אחשוורוש מס על הארץ". אחשוורוש מולך בתחילת המגילה ואחשוורוש מולך בסוף המגילה. ולכן בעצם אין פה סיפור של גאולה, אין פה את ארץ ישראל. זו הסיבה שלא אומרים הלל, כי גם אחרי כל הסיפור הגדול אנחנו עדיין נמצאים כנתינים בתוך ממלכת פרס ובתוך מעצמת השושלת. אז מה כן קרה במגילת אסתר? יגידו לך, זו לא גאולה, זו הצלה. כאילו במילים אחרות, הלכתי בדרך, נפלתי לבור, הוציאו אותי מהבור, והמשכתי ללכת בדרך. הבעיה היא שהדרך הזאת היא חוץ לארץ, היא לא ארץ ישראל. זאת אומרת, הייתי בגלות, באמצע הגלות נפלתי לבור עמוק, הוציאו אותי מהבור ונשארתי בגלות. אז מה המקום לשמחה כל כך גדולה?
המשמעות של ההצלה למרות שהסיפור פה לא סיפור של גאולה אלא של הצלה בתוך הגלות, חז"ל אמרו שזה חג לנצח. הם כל כך אמרו שזה חג לנצח שהם אמרו והדגישו: "דיני הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרו לא יסוף מזרעם". נכון, ואתם מכירים את הדיוק של הנציב: "הימים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרו לא יסוף מזרעם". זה לא מסתדר. הפסוק הזה, הימים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרו לא יסוף מהיהודים. מה זה מזרעם? מזרעם שלהם, גם זרעם של היהודים זה יהודים. זאת אומרת, הימים האלה יהודים זה יהודים לכל הדורות. צריך להגיד מיהודים ומזרעם. אז הנציב מפרש פירוש, אני לא יודע אם זה הפשט, אבל זה פירוש מאוד חמוד: הימים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרו לא יסוף מזרעם של היהודים. יום אחד זרעם של היהודים כבר לא יהיה יהודים אלא יהיה ישראלים, כי המונח יהודים זה מונח שנמצא רק בימי שיבת ציון מאז שבעצם אין לנו את עשרת השבטים.
המשמעות של מגילת אסתר לכן צריך להבין את מה כן קרה בפורים. אם זו הייתה רק הצלה, אז התשובה אני מעריך שהיא קשורה לתקופה שבה מתרחשת מגילת אסתר. התקופה שבה קרתה מגילת אסתר היא חידה גדולה. ולמה זאת חידה גדולה? כמעט אין לנו שום פסוק במגילת אסתר שיספר לנו או יקשר לנו אותה לספרים אחרים. אמנם נזכר פה ושם לספרי שיבת ציון, מריח שקראו לה אחשוורוש, אבל נזכרו שלא כל כך חוזרים לנו להבין מי זה אחשוורוש הזה. וגם אין פה שום אירוע תנ"כי מקביל חוץ לפסוק אחד: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל". כלומר, יש כאן יהודי שהוא מקורו בגלות שלו הוגלתה בימי המלך יהויכן. גלות יהויכין, גלות יכניה, כמה שנים הייתה לפני חורבן בית המקדש הראשון? עשר שנים, והיא הגלות העיקרית של בבל. ויש לנו כאן אדם שהוא בא מהגלות הזאת. זה ההזכור היחידי שאני יכול לקשר לתנ"ך. ולכן אנחנו חייבים להבין את התקופה שבה קרתה מגילת אסתר. יכול להיות שנבין יותר טוב מה בדיוק המשמעות של ההצלה ואיך ההצלה הופכת להיות משהו כל כך גדול. מגילת אסתר נכתבה בתקופת פרס, והיא חלק מהסיפור ההיסטורי של עם ישראל בתקופה זו. יחד עם ספרי עזרא ונחמיה, היא מתארת את התקופה של שיבת ציון והחיים היהודיים בפרס ובארץ ישראל.
חלוקת ספרי עזרא ונחמיה ספר עזרא ונחמיה מחולק לשני חלקים ברורים. החלק הראשון עוסק בהצהרת כורש ובעלייה של היהודים לארץ ישראל, בהנהגת יהושע הכהן הגדול וזרובבל. העלייה הראשונה הייתה קשה, והשומרונים ניסו להפריע לבניית המקדש. לאחר מכן הגיעו הנביאים חגי וזכריה ועודדו את העם להמשיך בבנייה.
המצב בירושלים עם הזמן, המצב בירושלים היה קשה גם מבחינה רוחנית וגם חומרית. עזרא ונחמיה הגיעו לירושלים וגילו שהמצב הרוחני ירוד, עם התבוללות והתחתנות עם נשים נוכריות. עזרא פעל לתקן את המצב הרוחני, בעוד נחמיה בנה את חומות ירושלים.
תפקידם של עזרא ונחמיה עזרא ונחמיה היו מנהיגים דגולים שפעלו לשיקום העם מבחינה רוחנית וחומרית. עזרא חידש את הקשר לתורה ותיקן את ההתבוללות, ונחמיה בנה את חומות ירושלים. הם פעלו לקריטת אמנה חדשה עם העם, כדי לחזק את הקשר לתורה ולמסורת.
מגילת אסתר והקשר לשיבת ציון מגילת אסתר מתארת את החיים היהודיים בפרס בתקופת אחשורוש, והיא מתמקדת בסיפור על היהודים בפרס. המגילה לא מתייחסת ישירות לשיבת ציון, אך היא חלק מהתקופה ההיסטורית הזו. ישנן מספר שיטות למקם את מגילת אסתר בתוך התהליך של שיבת ציון, והדבר מהווה אתגר להבנת ההיסטוריה של התקופה. אז אני אגיד לכם, כולכם לומדים או רובכם לומדים מסכת מגילה. כולם מכירים את ההגדה על אחשוורוש שעושה חשבון של שבעים שנות בבל, ועכשיו הוא מוציא את כלי המקדש. לפי ההגדה הזאת, מגילת אסתר מתרחשת בשבר הראשון של שיבת ציון, בין הצהרת כורש לבין דריוש. כאילו כורש, דריוש, ובאמצע אחשוורוש שלנו. אנחנו יודעים שהצהרת כורש התקיעה לכ-20 שנה עד ימי דריוש, ואז הייתה שנת שתיים לדריוש עם חגי וזכריה, ובשנת שש הוקם המקדש. אז לפי חז"ל זה בשבר הראשון של שיבת ציון, שנקרא לו השבר הקטן.
שיטת הרמב"ן וההיסטוריה אבל יש שיטה היסטורית אחרת שמשתמע מהרמב"ן במסכת מגילה, שהוא היה נקטמה, ולפי הרבה מאוד חוקרים היא מאוד מסתברת. ואל תשאלו אותי עכשיו איך זה מסתדר לדבר חז"ל, תעצרו שנייה אחת את השאלה. לפי השיטה הזאת, סיפור המגילה כנראה קרה בין הימים הראשונים של שיבת ציון, שכוללים את כל התקופה הראשונה מכורש ועד דריוש, כולל הימים של חגי וזכריה, כל מה שבעצם מוצא בששת הפרקים הראשונים של ספר עזרא, לבין ההגעה של עזרא ונחמיה כאשר הם הגיעו בין ארבעים לחמישים שנה לאחר בניין בית המקדש. והראיה הגדולה שהם מוצאים את ירושלים וההתבוללות הגדולה יכולה להיות מוסברת רק אם עברו הרבה שנים. אם אנחנו מוצאים חמש דקות אחרי זרובבל, לא הייתה יכולה להיווצר כזאת התבוללות וכזה חורבן. כנראה מדובר על תקופה של ארבעים חמישים שנה בין בניין המקדש משנת שש לדריוש לבין הזמן שמגיעים עזרא ונחמיה. בתוך הארבעים שנה האלה, שכנראה הייתה קריסה גדולה לכל שיבת ציון, שם במקביל מתרחש הגזירה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד.
משמעות התקופה והנסירה ואם אני הולך על השיטה הזאת, אז הדברים מאוד עמוקים. כי זה לא סתם משבר. המשבר הראשון היה קטן וקצר ובעצם הכל המשיך. המשבר השני הוא משבר גדול, כי כל החלומות הגדולים שחלמו חגי וזכריה לא התממשו ולא נוצר פה בית מקדש מדהים. להפך, הכל ירד אחרי זה. ולכן צריך הסבר מה קרה בבית ישראל. מה קורה? האם התיירדנו? פתאום באים שני מנהיגים מדהימים, מגיע עזרא, ועזרא משנה את כל פני הרוחניות של האומה. עזרא בעצם הוא התחלת היהדות. כלומר, העולם של הנבואה של בית ראשון, של כל היהדות הזאת שחשבנו להתחיל אותו מחדש בבית שני ושימשיך התחלת בית שני, פתאום הכל נעצר ובא עזרא. חסר לומר שעזרא שינה את הכתב. יש את הכתב העברי הקדום, כתב הידידות, ויש את הכתב שאנו מכירים, כתב מרובע, כתב אשורי. כן, אז השינוי בכתב מורה שעזרא מתחיל משהו מאוד חדש. ההסבר לדבר הזה כנראה קשור לשרה של התקופה זאת, קשור לפשרה של מגילת אסתר שקורית באמצע.
השפעת מגילת אסתר אנחנו רואים פה דבר מאוד חשוב. מה שקרה, מה שבעצם פורים מספר לנו, זה דבר מדהים. זה דווקא כאשר זורחת שמש הגאולה והנה מתחיל שיבת ציון. אז שיבת ציון מתחילה באיזשהו אפקט מסוים ופתאום יש משבר. אנחנו רואים את המצב בארץ ישראל, אבל אנחנו מחברים לזה את מגילת אסתר ורואים שיש פתאום דבר נורא – להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. יש שם איזושהי הצלה, אבל כנראה שמה שחשוב זה לא רק ההצלה שם, אלא שמשהו חדש באמת מתחיל במקביל או אחרי אצל עזרא ונחמיה. המודל הזה מה שמדהים ומה שמבהיל ומה שמעורר השתאות עצומה, שהמודל הזה כנראה קורה גם בדורות האלה שלנו. זה דברים מפורסמים. פעם ראשונה ששמעתי את זה זה היה מהרב שרקי, הרבה שנים חושב שזה מאוד ידוע. דבר הוא ממש מדהים שגם במהלך התחייה שלנו, אז אנחנו רואים שהתחיל מהלך של שיבת ציון. ומתי נוסדה גדרה? מה כתוב שם? ת' ר' מהם כתוב בהתחלה בשער גדרה ת' ר' מהם ב' זה ב-1882. זה בעברית, זה בלאזית. אתה מסתובב לפעמים ברחוב של העתיקה של גדרה, הבירועים בדיוק. ואחר כך בקיצור עלייה ראשונה, עלייה שלישית, ופתאום להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים – זרתו של היטלר. שתי מצלמות פועלות בו זמנית: מצלמה אחת בגרמניה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, כמו במגילת אסתר; מצלמה אחת לשיבת ציון. יש כאן איזושהי נפילה אדירה. השמש זרחה ושקעה בתוך הזריחה, וכנראה שהגאולה חייבת להגיע אחרי משבר גדול מאוד, כי הגאולה שתבוא היא צריכה להיות משהו חדש לגמרי, לא איזשהו מין המשך. קוראים לזה בעברית הפנימית הקבלית נסירה. חייבת להיות. ולכן האר"י כותב לנו שהנסירה הגדולה, הנסירה זאת אומרת ההפרדה בין אדם לצלע שלו, הנסירה הגדולה של ההיסטוריה קרתה בימי אסתר. זה המעבר הזה מראשית שיבת ציון אל עזרא ונחמיה. פה קוראים לזה נסירה של מגילת אסתר. זה האר"י אמר שזו הנסירה הגדולה, אבל האר"י לא ידע, הוא ידע ואמר לנו שארבע מאות שנה אחריו תהיה נסירה עוד יותר גדולה. זו הנסירה של שורר גרמני שהשמיד לו אגב את כל היהודים. ומה הפרק של פורים בתהילים? "למנצח על שחר" ואיך מסתיים הפרק? "לבוא ולהגיד את צדקתו לעם נולד כי עשה". עם נולד זאת אומרת יש כאן הולדה חדשה של עם ישראל, והוא לא אותו דבר כמו שהיה לפני כן. בעזרת השם נמשיך את זה בשבוע הבא.
