פרשת בלק | האתון ראתה את נשמת ישראל | הרב שלומי

שלום לכולם, שבת פרשת בלק. הסיפור של פרשת בלק הוא סיפור בלתי שגרתי בעליל. עם ישראל סיים לרשת ולכבוש את עבר הירדן המזרחי, מארנון עד החרמון. עם ישראל חזר פחות או יותר, רוב העם לפחות, אל ערבות מואב, שזה בעצם בקעה אל מול הירדן של מול יריחו. שם עם ישראל חונה לקראת סיום המהלך של החיים של משה רבנו. כאן קורית פרשייה מופלאה שלא מתרחשת בתוך מחנה ישראל. תדמיינו לעצמכם מה קרה לעם ישראל בימים שבהם בלעם ובלק עשו כל מיני סיבובים מעל הראש של עם ישראל. לפעמים תשאל עצמך מי סיפר לעם ישראל על זה ומתי הם ידעו על זה. זה באמת פרשה שהיא סיפור בפני עצמו, שהוא לא חלק מהתהליך של עם ישראל. הסיפור מאוד מוזר: קוסם שהמקצוע שלו זה לקלל, אתון שמדברת. השאה היא מה עומק הסיפור הזה לספר לנו. בהתחלה אדבר על דברים פשוטים בכוונה, דברים כלליים על הסיפור הזה ומה עומד מאחוריהם. אחרי זה נראה דבר מעניין מופלא בתוך פשט המבנה של הפרשה. יש כאן שאלה מעניינת: מישהו רוצה לקלל אותך, שיקלל. אז מה אם הוא אמר? מה זה כזה רציני? הכללה של בלעם מקדישים תשומת לב ומשתמע מדברי הגמרא במסכת ברכות שזה עניין רציני. הגמרא מסבירה דבר מעניין: זכור בהפטרה של השבת הנביא נחום אומר "זכור מה יעץ עליך בלק בן ציפור ומה ענה אותו בלעם מן השיטים למען דעת צדקות השם". הנביא נחום רואה בימים שבהם בלק ובלעם ניסו לקלל את עם ישראל, הוא רואה שם משהו שנקרא צדקות השם.

המשמעות של הכללת בלעם הגמרא אומרת שיש בלוז של הקב"ה, בלוז היומיומי של הקב"ה. יש רגע אחד שנקרא זעמו של השם, זה קורטוב ביום של השם שיש בו הרחמים וחסדים ויש בו תמהיל קטן של מידת הדין. זה נקרא רגע זעמו של השם. כי רגע באפו, חרון אפו חווי כעת רגע עד יעבור זעם. יש רגע שבו יש מידת הדין בעולם, וכתוב שבלעם היה יודע לכוון את השעה של זעמו של השם. בלעם הוא בעצם קטגור. קטגור זה מי שמלמד חובה, כמו שרואים את השטן בספר איוב. הוא בא להביא לפני הקדוש ברוך הוא כביכול את חטאיהם של בני האדם כדי שיעשה משפטם ועונשם. הוא בא בעצם לכתרג כדי לתת למידת הדין מקום. בלעם זה לא איזה דמות דמיונית, אלא לפי חז"ל הוא מקביל למשה רבנו, יודע דעת עליון. מדובר בטיפוס רוחני, רב מג, רואה דברים ומבין משהו במבנה הרוחני של הבריאה. הוא יודע לכוון ולעורר את מידת הדין.

הפיכת הכללה לברכה בלעם היה לו חוש ביקורתיות מפותח, והוא יודע להסתכל על הנקודות החלשות והרעות ודרכן לעורר את מידת הדין של השם. הוא מסתכל על הדברים בצורה שלילית, רואה את החטאים ומגיש אותם כמנחה למידת הדין. הוא מעורר בזה ת זעמו של השם ויודע לכוון את הרגע הזה. כלומר, הוא מבין את ההכרה שבבני האדם, יודע להתעסק איתם ולהעצים את הרע שבהם. הגמרא אומרת שצדקות השם זה שבימים האלה, באותו שבוע שבו בלעם מנסה לקלל את עם ישראל, הקדוש ברוך הוא מדלג על רגע זעמו של השם. הכוונה היא שהקדוש ברוך הוא לא מפעיל את מידת הדין, אלא מראה לבלעם את הפנימיות של עם ישראל. הוא רואה את עם ישראל לא מההווה אלא מהנצח של כנסת ישראל. זה מזכיר את הסיפור של אלישע שמסביר לנער שלו מה אתה מפחד מהערמים.

הסיפור של האתון מה רוצים מבלעם? הרי הקב"ה אמר לו ללכת. זה כמו שילד מנדנד לך ואתה אומר לו "טוב, תיקח את הממתק". זה ברור שהקב"ה זורם כביכול עם בלעם, נותן לו לנסות. מה זה הניסיון הזה? מה זה הפיכת הברכה לכללה? הסיפור של האתון הוא סיפור יפה. בלעם הולך לקלל את עם ישראל, והקב"ה אמר לו לא לקלל כי העם ברוך הוא. עם ישראל נמצא על שער הכניסה לארץ כנען, וזה הרגע שבו הקב"ה אמר לאברהם "לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול". אומר בכל התנח יש נשמה גדולה קוראים לה נשמת אברהם, שאחר כך היא נשמת כנסת ישראל. ויש אדמה קוראים לה ארץ כנען במשל המקרא, ארץ ישראל במשלנו. וכאשר הנשמה הזאת תתחבר לאדמה הזאת יקרה דבר נפלא, תהיה ברכה מכאן לכל העולם. המילה ברכה היא מילה מקסימה. זה לא "מציון תצא תורה", זה דיבור של הנביא ישעיהו, זה לא הדיבור של התורה. בתורה כתוב ברכה זה שפע, שפע כולל בתוכו הכל. שפע זה רוחני, זה שמי, זה ברכה, זה שפע. עכשיו מה נסגר? אתה הולך לפי הכלל הזה יפה כמו ברכה. ברוך אתה הולך לקנא את עם ישראל, כלומר עם ישראל הולך להביא ברכה לעולם ובעצם אתה הולך לקנא? לא, אני אעצור אותך, אומר הקדוש ברוך הוא. האטון תעצור אותך. מה זאת אומרת האטון? החמור הזה שהוא מבטא את הבריאה עצמה הפשוטה, חסרת הבינה, חסרת החוכמה העמוקה, אלא כמו הילד הקטן צועק "המלך הוא עירום". תמיד זה מבטא כאילו משהו פשוט. אז האטון אומרת אני לא מסוגלת, אני מפחדת ללכת לקנא את עם ישראל. זה נגד הטבע, זה נגד המציאות, אני לא מסוגלת, אני נתקעת. היא מרגישה ביראת מלאך השם, היא לומדה כתבי האר"י, היא הבינה בשמות ומלאכים וכל זה. לא, היא הרגישה אימה גדולה, כי היא לא יודעת. אתם יודעים, זה כמו שאומרים ככה, זה לא יכול להיות. וככה אומרים שלפני רעידות אדמה או אסונות טבע כאלה, אז בעלי חיים מרגישים, יש להם איזו חיישנות.

האטון והברכה וככה יש לדעת שאתה קנאת את המלאך הזה. מה זאת אומרת? זה כתוב בתורה לכאורה, זה אפשר, אבל אני אומר כותבים ככה כמו מפרשים. לא צריך להגיד שהיא ראתה, הכוונה הרגישה, ככה אומר הרמב"ן למשל. ובעצם יש כאן סיפור מאוד נחמד שהוא מכה אותה ומכה אותה ומכה אותה. מה היא אומרת לו? היא לא אומרת לו שיעור על עם ישראל, היא אומרת למה הכית אותי, מה עשיתי? היא בוכה, היא נוערת בבכייה, מה עשיתי לך? כלומר, מה הכוונה? אתה מכה את העולם, את המציאות, אתה כאילו הולך נגד. אתה עושה צער בעלי חיים, לא רק צער בעלי חיים שאתה מכה אותי פה עכשיו כאן ועכשיו, אלא צער בעלי חיים, בעלי חיים זה העולם החי כולנו, כל העולם מתנגד למה שאתה עושה. כלומר, המהלך של עם ישראל זה להביא ברכה לכל העולם. ועכשיו כאילו אתם מנסים, הנה עם ישראל מנצח, עוד רגע הוא מנצח, עוד רגע הוא נכנס לארץ ישראל ובא כל האור וכל הטוב לעולם. אתה מנסה ברגע בדקה האחרונה לתפוס את עם ישראל. אתם יודעים שבלעם הוא גלגולו של לבן. גם לבן בער הגלעד מנסה לעצור את יעקב ולהיכנס לארץ. אז אכן אתם יודעים, זה העריק אותי הרגל של בלעם שהיא נדחקת לגדר. הגדר הזאת זה היה הגל, הגל עד שהציבו לבן ויעקב, עד הגל הזה ועד המצבה שאסור לעבור. אז ברגע שהגל עד ראה את נתן לו מכה, מה אתה עובר את זה בעריק? אז אם כן אתם מבינים, כאילו הסיפור של האטון הוא בעצם בא ואומר הכל, האדמה רועדת אם אתה הולך בדרך, המציאות עוצרת אותך, המציאות לא מושגרת לדבר הזה. זה מצד הפנימיות. אנחנו יודעים שהאטונות בעולם לא בוכות כשיש פיגוע לעם ישראל, נכון? זה לא האטון הזאת בכתה, היא אמרה זה לא מסוגלת להמשיך כי הפרשה הזאת חיה באור של הפנימיות. כמו שבלעם רואה את הפנימיות, גם האטון היא מרגישה את הדברים האמיתיים והיא צועקת בדרך שבה האטון צועקת בנעירה ברוויצה, אני לא יכולה להמשיך כי המהלך הזה הוא נגד כל הכיוון. עם ישראל הוא ברוך, הוא מברך, הוא ברוך והוא מברך והוא מביא ברכה והוא מביא תיקון, הוא הנשמה של כל המציאות ואתה עכשיו הולך לפגוע בנו, להכות אותנו, מכה את האטון.

הרמב"ם והאטון יש קשר בין החמוש בין נעיר לאטון הזאת. אני חושב שראיתי איזה משהו. אה, בשביל אני אכנס עוד טיפה לאטון. סיפור האטון זה סיפור מאוד חמוד. עכשיו אני הולך להרוס לכם את הסיפור על האטון, אבל אני אתקן את זה. אתם יודעים שהרמב"ם אהב להסתכל על התורה בצורה קצת יותר נגיד ככה רציונלית. האטון מדבר, מדבר איתי מלאך, מלאך, מלאך, אטון אמר. לא אהב לפרש את זה כפשוטו הרמב"ם. יש כלל במורה נבוכים, הוא כותב שסיפורים מלאכים זה סיפורים שנראים בחלום. וגם הוא אומר זה היה סיפור פרושי, זה בעצם איזשהו חלום שחולם בלעם. זאת אומרת, לא הייתה אטון כזאת שדיברה ופתחה את פיה, הכל זה במראה החלום, זה חלק מהנבואה של בלעם. קצת הרעש לכם, גם לי. אני אוהב את האטון שמדברת ואני בעד סיפורים על בעלי חיים שמדברים כי אני בטוח שבעלי חיים יוכלים לדבר, לא עכשיו, לעתיד לבוא. אבל אני אומר שהרמב"ם, הסיפור שלפי הרמב"ם זה מופלא. זה מופלא גם בלי הרמב"ם, אבל לא הרמב"ם זה מופלא. אני רוצה לתאר לכם מה קורה לפי הרמב"ם. לפי הרמב"ם יוצא דבר כזה, שימו לב טוב. הפעם השנייה מגיעים למשלחת ואומרים לו יאללה בוא לקנא, בוא לימני, צריך לשמוע מה הקב"ה יגיד. כמו שאלה, תן לי תשובה טובה כמו יחקו הלילה אני בלילה, הולכים לישון בלילה ככה צאים לפי הרמב"ם. ואז בלעם ישן וסרט כנסו לחלום, איך יש בסרט חלום כתוב, יש איזה שהוא ומניע החלום בחלום בלום החלום הרי זה משהו שאתה מאוד רוצה וקשור אליו. הוא מאוד רוצה לקלל, אז בחלום הוא קם בבוקר לוקח סנדוויץ' שם בכיס לוקח בקבוק מים, הבקבוקים הם שוי כמו הבקבוק של הרעד המתחת וזה דרך ארוכה ושתי ליטר זה ליטר וחצי? שתי ליטר וחצי איזה בריא אתה. הוא לוקח מים ולחם שמה לה חמור שהיא אתון ומתחילים ללכת בדרך, זה החלום שהוא חולם ופתאום הוא חולם את כל הסיפור הזה הולך בדרך ואתון זז על הצד ומרביץ לה וממשיכים ללכת בשביל ואתון לוחץ את הרגל שלו הוא צועק איי בתוך השינה הוא צועק איי ואז הוא מרביץ לאתון פעם שנייה והוא רואה גם ואתון אומר לתני ובסוף מלאך השם פעם שנייה, בסוף אתון רובצת והוא, ופתאום היא צועקת עליו למה אתה מכיר אותי? מה עשיתי לך? הוא אומר לה, שחקת עליי התחלת לעשות לי בעיות למה? אי פעם צחקתי עליך ואז הוא אומר משהו מאוד יפה, הוא לא משקר הוא אומר, נכון בזכות שהוא אמר לא התעל בי, אם התעלתי בך, אז כן הסכנתי לעשות לך הכוח, והוא אומר לא יש לה לציין שהוא בלם בלם, אבל הוא אומר אמת ואז כשהוא אמר לא פתאום השם פקח את תני לו בחלום הוא רואה את המלאך השם ואז הוא אומר אוי והקב"ה אמר לו בסוף החלום לך עם האנשים, הדבר שאתה מדבר אלי, אבל אפס, הדבר שאתה מדבר אלי אתה לא מדבר, זה בדיוק כמו שאומר לו בסוף זה בדיוק כמו שכתוב לפני, חדש אמר לו בקיצור, לפי הרמב"ם זה חלום.

המשמעות של הסיפור לא באתי להורס לכם את הסיפור כי כל הראשונים חלקו על הרמב"ם אמרו זה כפשוטו. אז אם זה הרעש לכם, אתם יכולים להגיד כמו כל הראשונים. מה הרווחתי ברמב"ם אם זה מין חלום נבואי כזה אז חייב להיות לזה המשך וההמשך הוא מאוד מאוד ברור. כל מה שקרה עם האטון זה בדיוק, לפי הרמב"ם זה לא קרה בדרך, בדרך האטון הלכה בשקט והכלה הכלה שיעורים והמשיכה. אבל מה כן קרה אחד לאחד מה שקרה עם האטון ובלעם זה מה שקרה בהמשך זה חשיבת השחקנים, לא האטון ובלעם האטון זה בלעם זה בלעם ומי שמורחב על האטון זה בלעם. זאת אומרת עכשיו עכשיו מתברר שכל הסיפורים האטון ובלעם זה משל ארבע פעמים נושא בלעק נבואות נקרא להם נבואות וזה בדיוק, בלעק הוא כאילו בלעק אומר לבלעם תדבר, כמו ש אני קצת אסתבך עכשיו, תעזרו לי כמו שבלעם אמר לאטון קדימה, יוצאים לדרך אז ככה בלעק מזמין בלעם יאללה תקדל אותם ואז פעם ראשונה, מה קורה לאטון היא זז על השדה מה זה הפעם הראשונה זה הפעם הראשונה שבלעק נותן נבואה אז הוא במקום להגיד אני שונא את עם ישראל ויחרף ביתם וישרף מה שלא יהיה אז הוא אומר מה יקוב לכבור אל מי ראש צורים לבורא אינני יודע את איש קוראים לנאפר יקוב זה כאילו הבריחה על השדה טוב יאללה חוזרים, תמשיכי ללכת לאטון ועכשיו היא לוחצת את רגל בלעם אל עקיר סובי נעצרת פעם שנייה באה בלעק ולבלעם מבקש ממנו פעם השנייה גם כי הוא אומר לא יביטא בן ביעקב אל מוציאה ממצרים כי לא נחש ביעקב עם כלבי יקוק הרי התנסה זה יותר חזק הפעם הראשונה, זה כבר לוחץ את הרגל של בלעם אל עקיר הוא נחזב את בלעק פעם שנייה פעם שלישית בלעם האטון המשיכה ללכת בלעם האטון המשיכה ללכת והמנהיג את האטון בלעק מצפה פעם שלישית ופתאום מה קורה פעם שלישית לאטון היא לא הולכת לשדה לא לוחצת את הרגל אלא קורסת היא רובצת ראו את הקריסה של האטון הוא אומר בלעם ויר בלעם כי טוב בעיני השם לברך את ישראל זה הפעם השלישית ולא הלך כפעם פעם לקראת נחשים זאת אומרת, הוא לא מנסה את כל מה שהוא ניסה מקודם אלא הוא פשוט קורס אל מול המלאך ויושב והיסעת עיניו והזו הוא מביא את הנבואה הכי גדולה פה מה טוב הוא הולך ליקור עד שהוא מגיע לשיא של עם ישראל קרא שכב כהרי וחלבי מי קימנו השלווה של עם ישראל ואז הפעם הרביעית מה קורה בפעם הרביעית השם פוקח את עיני בלעם ואז מילה מדבר ישירות עם המלאך הוא עוזב את האטון ו… גם כאן פעם הרביעית בלעם מעצמו בא ומרצונו החופשי הוא בא ואומר לך היא יצחה אשר יעשה המזה לעמך באחרית הימים והיא שמה שלו הוא כבר לא ביקש ממנו כמו שבלעם פותח את כמו שבפעם הרביעית האטון כבר בצד ובלעם מדבר עם המלאך ישירות ככה כביכול פה בלעם לא קשוב לבלאק הוא מעצמו בא לבלאק ואומר לו אני עכשיו אספר לך זה דבר ממש מעניין כן? ההשוואה בין סיפור האטון לסיפור ההמשך ראיתי בעיוניו של הרב סמאט והוא מביא את זה בשם חוקר ספרות שחקר את הפרשה פרופסור באוניברסיטה אז מה המשמעות? מה זה בעצם מלאך השם? מי זה מלאך השם שעוצר לפניכם הבנתם? הסיפור שקרה בואו נגיד כמו הרמב"ם בואו נגיד כמו הפשט בלעם יוצא לדרך והאטון פעם ראשונה נתקעת פעם שניה נתקעת, פעם שלישית נתקעת כי הוא רואה את מלאך השם ורואה אחרי רב שלופה בעצם אם בלעם היה חכם אני מניח שהוא היה חכם אז הוא היה צריך לחשוב משהו פה לא תקין והוא היה צריך בעצם להבין שזה הולך לקרות לו לא סתם קרה לי דבר כזה כשבלאק ביקש ממנו לקדל פעם ראשונה והוא ברך כי הוא ראה את האור ואת הטוב של עם ישראל ופעם שנייה פעם שלישית הוא בא איתך ואמר זה כבר קרה לי לפני חמש דקות עם האטון איך לא שמתי לב איזה טמבל אני, זה דה-ז'אבו שקורה לך משהו ואתה בא ואומר וואו זה מה שהיה לי בדיוק כלומר בעצם בלעם קיבל פה דה-ז'אבו כל מה שקורה לו בהמשך הוא בעצם קרא לו כבר עם האטון אז כמו שאמרנו האטון מבטא את פה שני דברים הוא מבטא את פה את זה שהמציאות לא מוכנה להשלים מי שיקלב את עם ישראל המציאות מתנגדת, הטבע מתנגד האטון, החמור החמוריות, הבעלי חיים לכל את עם ישראל זה צער בעלי חיים אבל עוד מה שהיא עושה כדי שבלע יוכל לברך את עם ישראל סליחו שאני לא אשמח על בלעם הוא היה צריך להזדקך והאטון גרמה לו קצת להיכנע קצת להיות באמת מסוגל להיות סינור לראייה האלוקית הזאת לא סתם שהשם מראה לו והוא איש רע איש פתמה ופתאום הוא רואה דברים גדולים הוא עבר פה איזה זיקוך מסוים בסיפורים מהאטון ושם רוצה לסיים מי זה אותו מלאך השם שירויה כל הזמן זה היה מאוד פשוטה אנחנו רואים את זה כאילו מלאך השם הוא איזה שהוא מלאך שעוצר את האטון מלקלל את עם ישראל אבל לפי איך שהסברנו שסיפור האון הוא משל לכל הסיפור בהמשך אז בעצם בהמשך זה לא האטון שמנסה ללכת ורואה מלאך ומפחדת ממנו אלא בהמשך מי זה יהיה זה יהיה בעצם בלעם שמנסה לקלל והוא רואה מלאך השם את מי הוא רואה את כנסת ישראל מלאך השם זה כנסת ישראל וכמו שהיא רואה בהתחלה את מלאך השם אחר בו שלופה בידו והיא זז על השדה כי היא אומרת היא רואה את מלאך השם אבל מלאך השם הוא לא כזה מפחיד אפשר ללכת מהצד היא רואה את מלאך השם והיא רואה שאם אפשר ללכת מהצד אפשר אבל קצת לנסות אז כנראה שמלאך השם יותר מפחיד יותר טוטלי והפעם השלישית היא רואה את מלאך השם ומבינה שלא מהשדה לא מהצד אלא פשוט היא אומרת זהו אני כאילו קורס לפני מלאך השם ככה בעצם בלעם רואה את נשמת ישראל מלאך השם זה נשמת ישראל זה נשמת של עם ישראל פעם רואה את הנשמה נותן ברכה מסוימת פעם שנייה הוא רואה את העוצמה של נשמת ישראל הוא מסתנבר מול האור הזה הוא נותן ברכה יותר גדולה פעם השלישית אז הוא רואה שנשמת ישראל זה כוח כוח גדול והוא נכנע מפניו לחלוטין והוא נותן שם את הברכה כאילו המוחלטת כי הברכות שהוא מברך הם תיאור ממש זה אפשר לעשות ניתוח של הברכות הם תיאור מתפתח ועולה של עם ישראל בכל ברכה עם ישראל יותר ויותר מתגדל כן היא זו הברכה הראשונה שרק מדובר על הכוח הפנימי של עם ישראל הוא מדובר על כן הוא מספר שזה עם לבדל דשכון זה עם שאין לו מספר הוא לא מחשבון העמים הוא מדובר על הכוח שלו אבל שפעם השנייה כבר מתואר שעם ישראל יוצא ממצרים אל מוציאה ממצרים והקב". הוא הוא הקרניים של עם ישראל כתואפות, כקרני רעם הקב". הוא כמו קרניים של עם ישראל עם כלבי עקום הערי התנסה, כלומר עם ישראל קם להילחם על חייו זאת אומרת יש פה התפתחות הנשמה הזאת תת מקוח אל הפועל פעם השלישית כבר עם ישראל מתגבר עד כדי כך שהוא, אתם יודעים יש הבדל בין הערייה של הברכה השנייה לברכה של הברכה השלישית הערייה של הברכה הראשונה זה ערייה שקם לטרוף והערייה של הברכה השלישית זה ערייה פעם, לפני הרבה שנים הייתי מלמד במחינה בעצמונה לא יודע מה קורה שם היום אבל אז היה שם כזה סיפור כזה הסמל של המחינה היה עם כלבי עקום אז אמרו שהערייה התנסה אז אמרו שהבחורים במחינה היו כמו ערייה ויש פה שתי ערות יש פה ערייה אחת שכתוב שהוא מסתער אבל עמי כלבי עקום וכה התנסה לא ישכב ואין לי אוכל טרף זה ערייה שקופץ והערייה השנייה פרשה קרא שחרב כהרי הוא חילבי מי כי מנו הוא חילבי מי כי מנו כמו ערייה בגן חיות נכון? שכל ההורים כל החוצים שהידים הקטנים שלהם שבאו לפה אני מעניין אותם בשמש נו שערייה זוז הוא שוכב שם ושוכב שם ושוכב שם בסדר אני רואה את ערייה שוכב כמה זה אפשר לראות אני גמר כל הבמבה של הילדים וההורים כל החוצים שהערייה יקום זה משל של עם ישראל במברכה השנייה עם ישראל בא לזנק על אויביו. במברכה השלישית עם ישראל אף אחד לא יכול כמו ערייה אף אחד לא יכול אליו הוא לא מפחד לאף אחד אז הייתה בדיחה כזאת בתחילת השנה קרא שכב כערי וחלבי ויקימנו. ישנים עד 11 בבוקר, ויקומו אחרי שהם ישנו הרבה. מי שישן כמו אריה, אז הם קמים ומסתערים ולומדים. זה גם נכון על הישיבה קצת בגדול. אז בסדר? אז בעצם זו הברכה. ולאן מגיעים? לאן מגיעים בברכה השלישית? בברכה השנייה זה יהושע בן נון שכובש את הארץ. בברכה השלישית זה בימי דוד ושלמה, כי שלום ושקט ניתן על ישראל בעמם. ואז מגיעה הנבואה הרביעית. הנבואה הרביעית זו נבואה שקשורה לאחרית הימים: "אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב, דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב". כל העמים שדילגנו עליהם פה בדרך במסע, אדום, מואב, פתאום סופר שעם ישראל יחזור לשם ועם ישראל יהיה וכל מה לא רחב הארץ הגדולה שלו. ולכן בעצם בכל נבואה מארבע הנבואות של בלעם הוא רואה את נשמת ישראל באור יותר גדול. כמו איזה תינוק שבהתחלה הוא רואה את נשמת ישראל תינוק, ואז הוא רואה את נשמת ישראל נער, ואז הוא רואה את נשמת ישראל מבוגר, ואז הוא רואה את נשמת ישראל זקן.

נשמת ישראל ולכן זה בדיוק מה שקורה עם המלאך שרואה אותו האתון. אין המלאך שעוצר את האתון אלא ראיית נשמת ישראל. וכן הפרשה שלנו זו פרשה שהיא אולי הסנגוריה הכי גדולה על עם ישראל. לעולם אל תסתכל על עם ישראל כפשוטה מצד לבושם. עם ישראל נראה כאילו משפחה, משפחת העמים עם מלא שיקולים, אינטרסים, פוליטיקה מסובכת. אל תתבלבל, זה לבושים. מתחת יש את הסוד הגדול של אותו מלאך השם, את הסוד הגדול של אריה.

כוחו של עם ישראל היום אנחנו ציינים במלחמה שלנו ממש דברי הפסוק: "יקום כארי יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים". משתנים אולי היום יצליחו להרוג.