שלום לכולם, שבת פרשת פנחס. יהי רצון שלימוד התורה שנעשה עכשיו יעמוד לזכות חברנו יוני. כמעט כל הפרשה מדברת על מצוות ההתנחלות בארץ כנען, מצווה חביבה מאוד. זו המצווה הראשונה שהקב"ה חצב על היהודי הראשון, ללכת ולחייל את הארץ. עכשיו מתכוננים אליה, עושים מפקד שפוקדים את המשפחות, כל חמולה מקבלת נחלה, אפילו בנות שאין להן אח מקבלות את הנחלה של אביהן. ממנים את יהושע בן נון לכבוש את ארץ ישראל המערבית שמעבר לירדן, וכאשר נשב במקומנו על אדמתנו נעלה להקריב קורבנות מוסף בחגים כפי שמובא בפרשת פנחס. אבל פרשת פנחס פותחת בחלק ב' של סיפורו של פנחס, פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן, שהשיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאתו בתוכם. פנחס שקינא קנאת השם והרג את הנואף, זוכה לברית שלום, ברית כהונת עולם. כאן קורה דבר מעניין: עם ישראל היקר והקדוש שנהג לחלק את התורה לשבתות, נהג לפצל את פרשת בלק ופנחס בדיוק באמצע מעשה פנחס. זאת אומרת שיש חלק א' בסוף פרשת בלק, שם כתוב "וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב", והסיפור של החטא מתואר בסוף פרשת בלק. אבל על העד כרנו של פנחס, השכר שהשם נותן לו, זה בפרשת פנחס.
החטא והשכר של פנחס יש מקום להתבונן בחילוק הזה שחילק המנהג בין החטא ובין השכר של פנחס. בשלוש פעמים התורה מתייחסת לחטא פעור: בפרשת בלק, בפרשת פנחס ובפרשת מטות. בפרשת בלק מוזכר החטא, בפרשת פנחס מוזכר השכר של פנחס וגם מוזכר השם של הנואף, זמרי בן סלוא, אישיות חשובה. בפרשת מטות כתובים הפסוק, המצווה והסיפור "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים". יש שם מלחמה שמתוארת בעריכות רבה בפרשת מדיין, בפרשת מטות, שזה במדבר פרק ל"א. שם כתוב "וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה", כלומר היה שם מצוות לוחמים של 12 אלף לוחמים שהתאספו להילחם על מדיין. ואז כתוב "ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם", ואת צור. מי זה צור? אחד ממלכי מדיין. מי זו כוזבי? הנואפת שנאפה יחד עם זמרי. סוגיית מדיין ומואב היא סוגיה בפני עצמה, החיבור ביניהם, הקשר ביניהם. בואו נדבר על זה. סוגיה מרתקת, בשבילנו זה יהיה עכשיו בצורך העניין בנות מדיין ובנות מואב יהיו אחד אותו דבר. הנקמה היא על מדיין ועל מואב. על מואב אסור להילחם איתנו, יש פה איזושהי סוגיה, נעזר אותה.
החטא בשלוש פרשות שלוש פעמים התורה הקדושה נתנה לנו את העניינים האלה של חטא פעור: החטא, השכר של פנחס והנקמה בשלוש פרשות שונות. כאן אני רוצה לטעון טענה קצת קשה לעיכול. איך נפתח אותה? אני רוצה לטעון את הטענה הבאה: שהחטא כל פעם בשלוש המקומות הללו, בלק, פנחס, מטות, שהתורה מספרת מדברת על החטא, בכל מקום יש כאילו דין אלוקי אחר על החטא. מי השם בו? מה קורה בו? בצורה פשוטה, בסוף פרשת בלק, זה קטע הכי רצון. שם כתוב שעם ישראל זנה לשון בבל מואב, ובנות זרות. עם ישראל חטא עם בנות זרות, כמו שכתוב בנבואה הקשה בספר מלאכי. אתם יודעים כשנשכב עם גויה זה לא איסורי עריות, זה כאילו איסור יותר קל מאיסורי עריות. זה שייך לאיסורי עבודה זרה. ואומר הנביא מלאכי "בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר". יחרד השמש אשר יעשה ער וכו' וכו'. בעל בת אל נכר, אישה נוכריה נקראת בת אל נכר. וכאשר יהודי שוכב עם אישה נוכריה זה בגידה בכנסת ישראל, זה לא איסורי עריות, זה משהו אחר.
החטא והנקמה במדיין ועוד אומר לנו הרמב"ם שרק אם הוא מתחתן איתה הוא אומר לה "לא תתחתן בה", אבל אם הוא רק שוכב איתה סתם אז אפילו פחות מאיסור אין בזה כמעט איסור, אבל זה הכי חמור מהרמב"ם. אז כאשר אנחנו קוראים על פרשת בלק אנחנו רואים את החטא של עם ישראל, הוא שוכב עם בנות זרות מהעם השכן פה מדיין מואב. ואנחנו רואים שהתוצאה היא "ויהיו המתים במגפה 24 אלף". 24 אלף, יצא מגניב חסוכנית, אבל איך זה בדיוק מתאים ל-24 אלף תלמידי רבי עקיבא? לא יכול להיות שאין קשר. למה שיהיה קשר? לא יודע, תוריד לי אחת. אבל בכל אופן זה סיפור עצוב. מי מאשמים בחטא פעור לפי פרשת בלק? עם ישראל, בחורי ישראל הטובים. יש תיאורים של חז"ל מאוד כאלה, איך שבעצם הם באים לשוק של מואב, פוגשים בנות, נכנסים איתם בשיח, ואם ישראל נמצא מה שנקרא שחור על הכרשים, תיאור מאוד קשה. מצמדים לבעל פעור, זה היה סיפור עצוב והאשמים בו זה עם ישראל. אבל אני אתבדג לפסיפור השלישי, לפרשת מטות. שם בפרשת מטות כתוב "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים". מה דורג את המדיינים? מה הם עשו? מה בחורי ישראל ראו? בנות יפות זרות ונמשכו אחריהם וחטאו איתם. מה יש להרוג את הבנות האלה? כאילו מה עם השמות? כאילו עם השמות בנות דגויות, מה אתה רוצה מהם? מה אתה רוצה מהעם הזה? "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים". אחרי זה כתוב "מלחמת קדש". יש כאן שני ביטויים: הקב"ה אומר "נקום נקמת בני ישראל", ואחר כך משה אומר לעם ישראל "יחלצו איתכם אנשים לצבא לתת נקמת השם". נקמת עם ישראל, נקמת השם. ואחרי זה ממשיכים לקרוא שאחד האנשים שהם הרגו שם ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב. אה וואלה, מה הוא עושה שם? בלעם נהרג במלחמת הנקמה של עם ישראל לפרשת מטות. ירג גם בלעם. מה? מה אתה עושה שם? מה זה כאילו היה שם הפצצה ונהרגו ברוחפים מפשע? לא מייאל כותב את התורה. כשמשה רבנו רואה שהם מביאים מהשלל על בנות, אז הוא אומר מה קרה לכם? הנה הן היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל השם בדבר פעור. מסתבר עכשיו שבלעם היה שם, וזה בדבר בלעם. מסתבר שיש פה זה קונספירציה אמיתית. זה לא תיאוריות קשר מופרכות, אלא באמת עם ישראל לא התפטסתם. זה לא שבחורי ישראל הלכו לטיול בשבת פתאום או בנות מואביות מדייניות דיברו איתם ואז באו איתם בקשר. כל זה כזה ביקרי, שאז הייתי מאשים רק את עם ישראל. מסתבר שיש כאן איזושהי תוכנית של המדיינים, המואבים ובלעם לשלוח את הבנות הללו כדי להפיל את עם ישראל.
תוכנית המדיינים והמואבים עכשיו מה הכוונה כדי להפיל את עם ישראל? זה לא שהם הכוונה היא לבולל את עם ישראל, להחליש את זהותו של עם ישראל, ובכך אם לא הצלחתי לקלל, אם מואב ומדיין לא הצלחנו לעצור את עם ישראל עד עכשיו בדרך החומרית של מלחמה, בדרך המיסטית הזאת של כללה, אז בדרך הפשוטה המוסרית אנחנו יכולים לעם ישראל. ואז הייתה שם כנראה תוכנית מאוד מאוד מאורגנת. שלחו בנות, אמרו להם מה ואיך וכיצד. זאת אומרת יש שם הבנות שמפטות את הבחורים באופן מתוכנן, ואם כן ודאי ש… אז מי השם בחטא פעור? לא עם ישראל. אם אני עכשיו התברר לי, אני מניח שהם עבדו על זה חזק, על התוכנית הפיתוי וכל הסיפור הזה, כנראה שהם עבדו על זה חזק באופן שקשה היה מאוד לעצור את זה. ולכן מי שהשם זה לא עם ישראל, זה לא בחורי ישראל, זה המדיינים ובנותיהם, המואבים ובנותיהם. ולכן צריך להילחם נגד המדיינים, נלך נגד המדיינים. זאת אומרת שכשאני קורא את פרשת מטות אני מתמלא לימוד זכות על עם ישראל. זה כמו שאומרים היום, יש כאלה שאומרים שיש כל מיני גופים בעולם שיושבים באיזה חדר ומתכננים תוכניות להפיל את עם ישראל, שולחים לי פה כל מיני חשפים וכל מיני… לא רוצה להיות עכשיו אקטואלי יותר מדי, אבל בעצם יש אנשים שרוצים להחליש את הדמות הרוחנית של עם ישראל ואת הזהות שלו, ועשינו את זה בדרכים מאוד עמוקות, חכמות ורציניות, לא ככה בצורה פשוטה. ואתה רואה שיש פ את השורש של זה. אז בעצם קשה להאשים. קשה להאשים. כן, אולי בכל זאת אני קצת אקטואלי. אם ראיתי ראש שב"כ לשעבר, קראתי, לא משנה מי ראש שב"כ לפני הרבה זמן, אבל שהוא מסביר את לדבר כל כך מזדהה עם האויב וגם אותם, אז זה בא, זה לא בא מימיו כשהוא היה צעיר ביחידה מובחרת, אלא זה בא מזה שהוא נכנס לכל מיני לימודים אקדמיים וכלל עולמיים, ומישהו תשתש לו את הקישור לעם ישראל, וכנראה שמי שעשה את זה עשה את זה בתוך תוכנית גדולה. שוב, לא כל אחד שעושה את זה זהו גם מה שאני רואה פה. אז זה הזווית של פרשת מטות. אני קורא לזה שתי זוויות. כשאני קורא את פרשת בלק אני אומר רב ישראל מה קרה לך? איך נפלת? ופרשת בלק לא מספרת לי שום סיפור, אין תירוצים, נפלתם ואף אחד לא לימד עליכם זכות, והיו המתים במגפה 24 אלף. אבל כשאני רואה את פרשת מטות אני מבין שזה בכלל לא היה פשוט ושיש כאן תוכנית גדולה להקליש את עם ישראל לי עבדה.
החטא בפרשת פנחס עכשיו אני בא לזווית הכי מסתורית. הלכת מימין, שרנו את עם ישראל לפרשת בלק, הבנו שם ישראל לא כל כך השם, שיש פה כוחות הרבה יותר גדולים שאופלו על עם ישראל. לפרשת מטות הבנו מחדש על פרשת פנחס, זה כבר משהו קצת מסתורי. בפרשת פנחס פסוק מאוד מאוד דרמטי: "ושם איש ישראל המוכה אשר הוכה את המדיינית, זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני". רק שנייה אחת, נשיא בית אב לשמעוני? לא יכול להיות שהאיש הזה היה סתם תותן. אם כתוב שהוא נשיא בית אב לשמעוני, כנראה מדובר באיזשהו חטא, כתוב חטא שהוא חטא, אבל שם היה לחטא איזשהו משהו יותר מורכב. "ושם איש ישראל המוכה", זה כאילו עד עכשיו למה לא אמרו את זה בפרשה הקודמת? כי בפרשה הקודמת אנחנו לא יודעים שכולם חיוביים בחטא, יש פה חטא וזה כתוב בצורה אנונימית. "והנה איש בני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדיינית", לא יודעים מי זה האש הזה. למה התורה לא רוצה להגיד לנו מי זה האיש הזה? שלא נחשוב שום מחשבות טובות. רשת ולאך זה חטא, זאת נפילה וזהו. אבל בשלט פנחס פתאום אמרו לנו תדעי, זהו פשוט הדבר. "ושם איש ישראל המוכה הוא זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני". כלומר יש כאן כנראה משהו קצת יותר מורכב ועמוק. כי סתם כך לשאלה של מאה שילוח, יש פה מאה שילוח מאוד מעניין. מין הנואף לא יעשה הקב"ה שם מאה שילוח. אני קורא לכם: "לא יעלה על הדעת שזמרי היה נואף סתם, כי מן הנואף לעשה הקב"ה הוא פרשה בתורה. אך יש סוד בדבר הזה". בוא נדבר עכשיו, נפתח את הסוד כדי שנתרגל לזה שהתורה שלנו היא עמוקה מני ארץ. צריך לזכור. אז אני כבר זורג לכם דברים משאר הגלגולים. אני אראה להרי הקדוש שהוא בא ואומר לנו, לא כי זה חשוב להבין לדעת למרות שאנחנו לא מבינים שזמרי בן סלוא התגלגל ולעמי מוניה רבי עקיבא. אדיר, אפשר לקום להתחבר. וכוזבי בצור תגלגלה והפכה להיות אשת רבי עקיבא. כולם מכירים את רחל בית כלבא שבוע, אבל זה רק אישה אחת שהייתה לו תקופה מסוימת, אולי כמדרש אחד. אבל לפי חז"ל רבי עקיבא מתחתן עם ביתו של טורנוסרופוס הראשה הרומאי. אז ביתו של טורנוסרופוס הראשה הרומאי שמתגיירת היא גלגולה של כוזבי. זאת אומרת שהזיווג לזמרי וכוזבי יש לו איזשהו משהו עמוק במציאות שלו. הוא לימים רחוקים רחוקים ואחר ברורים וגלגולים ודרכים לא נודעות. אז הנקודה של זמרי מתגלה ברבי עקיבא שהוא נושא את הנשמה של זמרי ולכן הוא מתחתן עם גלגולה של כוזבי ומגייר אותה. סיפור יפה על הקשר שלו איתה, שהוא ראה איפיתתה, איפיתתה אותו, איפיתת רבי עקיבא כמו כוזבי, ורבי עקיבא לא התפתח. כתוב שהוא ירק בה ובחה אותה. ככה כתוב במדרש. שאלה אותו מה אתה עושה? הוא אומר, איך המדרש אומר, אז הוא בהתחלה הוא ירק, שחק ובחה. ירק כאילו זלזל בתאווה המינית ויש פה עוד כמה פירושים. שחק כי ראה שיתדע להתגייר ולהתחתן איתו. בחה למה הוא בחה? על יופייה שעתיד נבלות באפר ועל כך שרק אחרי כל כך הרבה דורות אז הנשמה שלה מתקנת. אז בואו אני רק באתי להגיד לכם, ועכשיו אתם מבינים למה מקודם אמרנו שכמה היו מתים במגפה? 24 אלף תלמידי רבי עקיבא. זאת אומרת זה לא הבנו כלום מהקשר בכל זאת, אבל לפחות אנחנו מבינים שהתורה היא סיפור שנמשך ומתגלגל בדורות. אבל מה אמרנו בקריאת פרשת פנחס? מי הסיפור של אמרנו? עוד פעם אני חוזר על עצמי: פרשת בלק עם ישראל רע וזהו חטאתם להסתכלות של נגלה. מבט יותר רחב מפרשת מטות זה לא בדיוק ככה, יש כאן איזשהו התעסקות של מכוונת של הגויים להכשיל אותנו. אוקיי, בין שתי המבטים האלה יש מבט פנימי שפרשת פנחס יש פה עוד זמרי בן סלוא, יש פה עוד כוזבי בצור, יש כאן דברים מאוד מאוד עמוקים. אני אצטט לכם את הגמרא מסכת סנהדרין לסיום החלק הזה. הגמרא אומרת, ותמיד תראו איך גמרא מתכתבת עם דברי הארי. הגמרא אומרת: אמר רבי יוחנן חמישה שמות יש לו. כמה שמות יש לזמרי? חמישה שמות. תראו את השמות שלה: זמרי, סבבה, בן סלוא, וחוכמה, ושאול בן הכנענית, ושלומיאל בן צורי שדאי. כלומר לפי הגמרא זמרי בן סלוא שכתוב כאן שהוא נשיא בתווה השמאלי הוא שלומיאל בן צורי שדאי. מי זה שלומיאל בן צורי שדאי? זה הנשיא של שבת שמעון בחנוכת הנשיאים. זה הנשיא של שבת שמעון. ולא רק זה אלא מי הוא? הוא שאול בן הכנענית. מי זה שלומיאל בן הכנענית? זה הבן של דינה. זוכרים את דינה? ודינה, מה קרה לדינה? נאנסה. מי אנס אותה? שכם בן חמור. זה הפעם הראשונה שיש לנו נישואים באונס, קשר מיני אישותי בין בן ישראל, הפעם הפוך, בין בת ישראל לבין גוי. נישואי תערובות ראשונים, דינה עם שכם. שמעון לא התחתן איתה אלא לקח אותה כבת חסותו, ולכן שאול בן הכנענית הוא בעצם הוא חלק ממנה של שמעון. הוא כאילו מסתרף לשבת שמעון ושאול הוא בעצם זה של ימי מתגלגל, כאילו הוא מתגלגל בנשיא שבת שמעון שלומיאל כמו שלומיאל שאול שלומיאל בן בן מי הוא צורי זוכר לכם את מישהי כוזבי בצור שלומיאל בן צורי שדאי הוא מתגלגל בזמרי בן סלוא ולכן זמרים בן סלוא כשהוא רואה את כוזבי בת צור הוא אומר אנחנו קשורים וזה כנראה קשור. יש משהו מאוד מוזר בתורה. אם אני מחפש בתורה פסוקים של אהבה בין איש לאישה, אין הרבה, קשה למצוא. אבל איפה מצאנו פסוקים שהייתי אומר וואי איזה פסוקים יפים על אהבה בין איש לאישה? של שכם שרוצה את דינה. שכם בני חשקה נפשו ותדבק נפשו. הלוואי על כולנו שנזכה שנתחתן עם אישה שיהיה לנו איתה זיקות וחשיקה וחפיצה וחפץ בת יעקב חשקה נפשו. וכאן שמעתי עקב איזה ביטויים כן ומה זה אומר ביטויים כאלה יפים. זאת אומרת שהיה שם איזשהו משהו אמיתי חוסי מחוסי באלף אלפי אלפים קליפות ומה שהוא האמיתי אז זה מתגלגל אחרי זה בדורות זה מגיע בראייה של זמרי שהוא רואה את כוזבי וזה עוד פעם מתגלגל כי זה לא היה נכון זה לא היה מתוקן ואז זה מתגלגל בסוף זה מגיע לרבי עקיבא ול וביטוי של נוסרופוס היא מתגיירת ומצטרף וזה מצטרף בדרך הנכונה והראויה. מה זאת אומרת מה הגמרא בסנהדרין פי בית אמו בית יש פה עוד המון מקורות. עכשיו שנייה חדנות זה לא שיעור ברמז. עד כאן שיעור ברמז אנחנו לא עוד עם רמז אנחנו עוסקים עם פשוט המקורות אחרי זה צריך מפשוט המקורות מה זה חד פה בן הכנענית איך הוא נב שלך אז יש לך שתי שמות אינון בן דורון זה כאילו מה שעושים פה עובדיה זה שמות גם בן סלוא גם בן צורי שדה גם בן צורי שדה אבל הגמרא לא עשה ככה צריך לשאול את הגמרא ומה שמו אמרים הכל זה כינויים ומה שמו שלומיאל בן צורי שדה והיום מדבר על זה מה זה. צורי שדה מדבר ששלומיאל בן צורי שדה, שדה זה שודד זה יתפוס את הנקודה הפנימית ולקחת אותה הנקודה הפנימית שנמצאת אצל צור, זה אבי מלך מדיניאל. טוב, נעזור שנייה עד כאן זה בדרך הרמז ואיתו מדעי. אנחנו בדרך הרמז כך שאימא שירו ייגמר עוד מעט ותשארו רק בדרך הרמז שהתורה שלנו היא ענקית ואי אפשר לחשוב שהסיפורים הם רק סיפורים ככה בדרך הפשט. למדתי מהרב מידן דבר מאוד יפה שנפתח עוד קצת. למעשה יש לנו שני חטאים של עבודה זרה בתורה: חטא העגל וחטא פעור. צריך להבין שחטא העגל זה חטא של עבודה זרה שנקרא לה עכשיו עבודה זרה של יהודים. חטא העגל זה טעות רוחנית בתוך עם ישראל. העגל הוא שלנו ואיכרות זה נושא מעניין, הוא ליווה את עם ישראל כל ימי המלכות הקדומה: עגל בדן, עגל בבית אל. בואו נכנס למחלוקת בממלכת ישראל שיש לה את מקדשי העגל לממלכת יהודה שיש לה את המקדש הירושלמי. זה נושא בפני עצמו, אבל העגל זה חטא כאילו חטא עבודה זרה ישראלי כזה.
חטא פעור והקנענים אבל מה זה חטא פעור? חטא פעור בעצם הוא פרומו לחטאים של ספר שופטים. הקב"ה אמר שתכנסו לארץ ישראל תתמודדו עם אתגר גדול וזה האתגר של ירושת הארץ. ולמה צריך לרשת את הארץ? שתי סיבות שונות קשורות. ירושת הארץ כדי שננחל את ארץ ישראל, אבל למה זה כל כך חשוב לדאוג שלא יהיה פה כוח קנעני איתן וקיים? משום שהקנענים האלה הם יעשו איתנו עסקים, הם התחתנו איתנו וחתונה בעולם העתיק זה לא רק חתונה של רומנטיקה. חתונה בעולם העתיק זה תמיד התקשרות משפחתית שיש לה משמעות רחבות יותר. עם ישראל במקום לכבוש את ארץ כנען, אז כמו הרבה פעמים בהיסטוריה שעמים כובשים עמים כובשה את יוון, אבל רומא המשיכה את התרבות של יוון. אז שמה כבשתם את יוון זאת התרבות. אתה כובש את ארץ ישראל מהקנענים, אתה משאיר אותם קצת מאז הם בני המקום, הם מלמדים אותך איך חיים בארץ כנען ותוך כדי כך הם מלמדים אותך עוד כמה דברים ותוך כדי כך אתה מתחתן עם הבנות שלהם ותוך כדי כך אתה בעצם רוצה את עצמך ותוך עולם הקנעני עד שאתה בעצם זהותך היא תשתשה ואתה לא יודע מי אני יהודי או קנעני או מורבב ויש בי גם וגם וגם גם חג המולד וגם חג חנוכה כל מיני דברים כאלה מוזרים עצובים מאוד של אובדן זהות.
הזהרת הקב"ה והבכי מזה הקב"ה מזהיר בספר דברים כל כך הרבה. זה החטא הגדול של ספר שופטים והיה גם יהודי אחד שבכה על כך. עם ישראל בכה על כך בתחילת ספר שופטים כתוב והיה על מלאך השם מן הגלגל אל הבוכים והיום אהלי אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ ואומר לא אפר בריתי אתכם לעולם ואתם לא תחלטו ברית ליושבי הארץ אבל לא שמעתם בקוי מה זאת עשיתם. ולכן אמר הקב"ה כיוון שלא התאמצתם לגרש את הכנעני ולהפך למדתם מהם אז יותר אני לא אעזור לכם לא אגרשתם לפניכם והיו לכם לצידים כלומר מציקו לכם ואלוהים יהיו לכם למוקש ואז כתוב וישאו העם את כל העם ויבכו. מי היה מלאך השם לפי חז"ל? זה פנחס. זה מאוד ברור למה, כי פנחס בעצם מקנה לכת הישראלי הזה, הארץ הישראלי הזה של התערות עם העם הכנעני. זה מתחיל פה. למה זה מתחיל פה? כי פה העם ישראל הפך מעם של נודדים לעם שמתיישבים. הרי במקום הזה עברו לרדן המזרחי ערבות מואב ליד הר נבוא בבקעה הגדולה הזאת שיש מולי רחוב בצד השני. שמה אמור לנכון עם ישראל ראובן וגד וכנראה גם שמעון כי הוא אמור לתת בדגל שרובן וגד ולכן פעור מפסיד את הנחלה שלו שם ולכן שבט שמעון מרגיש שהם חלק שזה כבר ההתיישבות שלהם.
פנחס והקנאות ולכן בעצם הם באים בקטע טוב אל הכנענים והם רוצים כאילו ליצור איזשהו קשר איתם והקשר הזה מסוכן מאוד. ואנחנו רואים שכמו שפנחס כאן מקנה, פנחס שם באותו פרק בית באותו מקום שנקרא בוכים שהוא מקום מאוד קרוב והיה מלאך השם מן הגלגל מול אל הבוכים. וגם הקטע הזה שבוכים מה אתם בוכים אה מה אנחנו בוכים אנחנו מזכירים בבכי איפה מצאנו בכי נקרא לכם פרשת בלק והנה ישנו בני ישראל באו והקרב הלחם ואת המדיינית ואני משהו בני הקול הישראל והם הבוכים פתח רועל מועד. למה משה בוכה? אנחנו רואים שכלפי החטא הזה, בעצם חטא בעל פעור הוא קשה מחטא העגל מכיוון שהוא חטא עבודה זרה כנענית. זה עבודת הבעל, זה עבודת הזרה שמבחינת התנ"ך שמואל הציר אותה מעם ישראל לחלוטין ואחאב בקריטת הברית עם כנענים מסוג של צורך. זה סוג של כנענים מביא לפה את איזבל ואיתה בעסקת חבילה שניים באותו מחיר עם איזבל הוא מביא לפה את כל מנביאי הבעל ומחזיר את עבודת הבעל. עבודת הבעל היא התשתוש הכי הכי גדול של הזהות של עם ישראל. זה בעצם חזרה אל הכנעניות שמאוד מפתה התרבות שלה מפתה הבנות שלה מפתות ועם ישראל נופל בחטא הזה. אז בעצם חטא פעור זה לא חטא של נודדי המדבר, זה חטא שדווקא יש עם ישראל פה נמצא בסיפה של ארץ ישראל ומחיית שמעון, שבט שמעון שהוא בעצם החוטא המרכזי פה, זה זה ממש ארץ ישראל שלהם זה מקומם ולכן הם נופלים לתוך החטא הזה. ופנחס הוא דמות של קנאי. למה משה לא עשה מה שעשה פנחס? הבועל הרמית קנאים פוגעים בו. למה רק פנחס עשה את זה? למה משה בוכה? אומר רב צדוק, אומר מהשילוח רבו של רב צדוק, שמשה רבנו ראה את כל הגלגולים נקרא לזה ככה, הוא ראה את המשמעות, הוא הבין את הסוד של המשמעות, הוא לא לא היה לו את האנרגיות לקום ולעשות את זה. אבל פנחס שהיה צעיר וככה קורא לו יש פסוק שמה שילוח מצטט כי נער ישראל ואוהבו. פנחס מתגלה פה כמין נער גבעות. מה זה פה איך אפשר קופס חרב אומר זה לשבחן יש לו איזו קנאות גדולה מאוד. קנאה זה כאילו תכונה של נער שכאילו לא מבין את כל המורכבויות כביכול מה אתה גוזל את הזהות שלנו זה לא אנחנו. הוא נלחם בזהות של עם ישראל הוא נלחם על הזהות של עם ישראל מהקבוש שלנו אומר נכון שפנחס לא יודע להחזיק ראש במירכאות זה מה המהלך העצום שכביכול יש פה אני לא רוצה שתחזיקו ראש אני רוצה שיהיה פנחס כזה ולכן נותנים הברית שלום וכאולת העולם וכולי פנחס מתגלגל באישיותו של אליהו ואליהו יהיה עוד פעם אותו דבר כמו פנחס הוא יעשה אותו דבר בימי אך אב שמביא לפה בשיא את העבודה הזרעה קנאנית הזאת את הבעל עם הקשר עם הצורית עם הזבל אז רואים שפנחס ואליהו קורצו מאותו חומר.
הקשר לארץ קנאן אבל מה מה הסוד שיש פה למה זמרי בן סלון נופל פה אז כאן צריך להבין וזה צריך להבין בצורה מאוד מאוד עמוקה ואסור להבין בצורה פשוטנית אחת החידות למה התורה קורית לארץ קנאן ארץ קנאן מה זה זה לא תדעו לכם שהמילה ארץ ישראל למעט אני חושב מקום אחד בתנ"ך וגם שם משמעות היא קצת אחרת אין את השם הזה המילה ארץ ישראל לא נמצאת בתנ"ך זה רק ארץ קנאן או הארץ סתם ארץ קנאן זה השם איך יכול להיות שארץ ישראל תשתבח בשם הזה אם עכשיו אני נולדתי בארצות הברית וקוראים לי לא יודע ג'ם אז אם לא יבוא לארץ להגיד מה לא רוצה שיקראו לי ככה שיקראו לי יעקב לא יודע איך אתה קורא את ארץ קנאן ואתם יודעים איזה קנאן קנאן זה חם אבי קנאן זה הפנימיות הקשה של חם חם זה מבין השלושה אחים יש שם חם ויפת שם זה כנסת ישראל יפת זה יוון זה כאילו העולם הרוחני לא ישראלי אבל הרוחני וחם כמו שזה נשמע חמימות היצר עולם שיש בה המון תאווה ותשוקות עולם שהוא מאוד מאוד חומרי וארץ ישראל נקרא את ארץ קנאן וגרו פה הקנאנים ופיתחו פה את התרבות הקנאנית לא בטעות זה מתוך איזשהו קשר לארץ הזאת זאת אומרת שלארץ ישראל יש כוחות חומריים מזהיים וזה צריך לזכור הקב' בלבל בבריאת העולם בבריאת שהוא ברא העולם שיש בו כוחות חומריים כאלה הוא לא יתבלבל בדמותו של חם שנמצאת בעולם ארץ קנאן ארץ ארצו של חם כביכול בסיסי כביכול מבטא את ארץ שיש בה כוחות עזים זוות חלה מודווש זה ביטוי מאוד עז שהוא ביטוי מאוד מאוד לא נעריך בו עכשיו אבל הוא קשור והרעיון של עם ישראל זה לא לחיות חיים רוחניים ולהתגבר על החומר זה לדעת איך להעיר אור בארץ שימשוך את הכוחות העזים האלה לכיוונים נשגבים זה כאילו מנוע חזק שיש בארץ שאם אתה מוחבר אותו לתאורה אז תהיה תאורה מאוד גדולה אבל הרעיון הוא לחבר את המנוע הזה לא להתגבר עליו להתנתק ממנו וזה כנראה משהו שנמצא איפשהו ביסוד של החיבור הזה שהתחיל אי שם בין שכם לדינה אצל שכם רואים שיש את שוקה של הכוחות העזים בעולם להתחבר אל כנס ישראל אבל זה מאוד מאוד מסוכן מאוד מורכב אז יבוא אחר כך בדמותו של זמרי הוא רואה קנענית מדיינית לא משנה מבחינתו היא קנענית והוא כאילו הוא אומר יש משהו ביופי הזה בכוחות האלה שהוא חייב להתחבר אל הקדושה היא בת זיווגי הוא מרגיש את זה באיזושהי הרגשה כזאת לא ברורה זה אסור זה לא נכון עכשיו זה לא הגיע הזמן אבל זה נמצא איפשהו התורה הזאת היא תורה מסוכנת כי יכול עכשיו כל הדן הבא בוא להגיד אני רואה מישהי אני מרגיש שהיא היא בעצם צריך לתקן אותה זה מאוד מסוכן לכן זה נסתר זה לא משהו שזה אבל זה מציץ מהכתובים זה לא סתם השמש זמיר בן צלום ואחר כך רבי עקיבא רואה ביטו של טורנוסופוס הוא יודע בוכה הוא יורק בוכה הוא שוחק הוא יודע שיש איזושהי גאולה של החומר שהגיע לתיקון בעמו הוא מבין שהיא תתגייר הוא לא בא אליה היא באה אליו זה בדיוק הייתה הבעיה זמירי בן צלום באה אליה במקום שהוא יעלה אותה אליו ואנחנו רואים שיש איזשהו קשר בין הארץ לבנותיה לבין עם ישראל הקשר הזה צריך להיות קשר של נקרא לו העלאת ניצוצות וזה מאוד מסוכן ברגעים שעם ישראל לא מצב איסי שלמותו הוא לא יכול לעשות את זה לכן את רואה מצווה אותנו קודם כל להשמיד את הקנאנים ולרשת את הארץ רק מתוך שעם ישראל נוכל בארץ במנועה ואז הוא בעצם יקבל כוחות הארץ ואז הוא יכול להגיע לתפקידים הנשגבים של תיקון עולמות החומר.
