פרשת ניצבים – וילך | איך צומחת הגאולה מתוך גלות נוראה? | הרב שלומי

שלום עליכם בני ישיבת ההסדר לבית קלים שהגיעו לפה בשעה מאוחרת בלילה. רוצים לשחק כדורגל, ללכת לישון, לשחק, לדבר עם החברים ולמרות זאת באו ללמוד תורה. אני מקווה שאני לא אעריך יותר מדי כדי שיהיה לכם קריאה נחמדה. אין כמו פרשת ניצבים וילך. עם ישראל הרבה יותר חכם ממני ועם ישראל קבע שניצבים וילך יהיו בדרך כלל ביחד. אני לא יודע אם כן בשנים מסוימות שהוא ניצבים מופרד מוילך, אבל כעיקרון ניצבים וילך זה ביחד. אבל אם עם ישראל היה שואל אותי, הייתי מחבר ניצבים לכתבו ואת וילך להאזינו. למה וילך מחובר להאזינו זה ברור, כי בוילך כתוב שהקב"ה מצווה את משה לכתוב את השירה ואז מתחילה שירת האזינו. אבל ניצבים קשור לכתבו, תכף נראה למה. אבל מי אני לעמת עם ישראל? עם ישראל הבין שניצבים וילך זה מחובר ואני הולך אחרי עם ישראל ויש בו עמי.

ברכה וכללה בספרי התורה יש הבדל גדול בין הברכה והכללה של ספר ויקרא לברכה והכללה של ספר דברים. אתם יודעים, יש לנו ברכה וכללה בספר ויקרא, ברכת בחוקותיי. כתוב שם אם בחוקותיי תלכו אז יהיה גשם. מי צריך יותר מגשם? אחרי זה מנקוות הגשם יש עצים ויש על העצים פירות שזה נפלא. ואם לא תשמעו בקולי אז יהיה בצורות. אחר כך גם יכולים להיות אויבים, אחר כך יכולה להיות גלות. הברכה והכללה שנאמרו בפרשת בחוקותיי נאמרו לפי דברי חז"ל עם מעמד הר סיני, למרות שזה בסוף ספר ויקרא. אבל ברכה וכללה של פרשת בחוקותיי שכתוב שזה בהר סיני נאמרה בזמן כריתת הברית של הקב"ה עם ישראל במתן תורה ומעמד הר סיני. והנה גם ספר דברים הוא מעין מעמד הר סיני, זה בעצם הדיבור הארוך של משה רבנו. משה רבנו נותן תורה לעם ישראל, נותן תורת ארץ ישראל. כל ספר דברים זה התורה שמשה מלמד את עם ישראל, זה כמו מעמד הר סיני. הפעם זה משה וזה בערבות מואב, זה מול ארץ ישראל. ובסוף השיעור הארוך של משה רבנו מגיעה כריתת הברית. בוא נשמע את שעברה הר יוון, הר גריזים. מצווה הזאת וכריתת הברית גם קורית פה בערבות מואב ולכן גם פה יש ברכה וכללה שמתאימות לכריתת הברית.

הברכה והכללה בפרשת כי תבוא הברכה הייתה ברכה בשמת כתבו, בשמוע תשמע בקול השם באו אליך כל הברכות האלה: ברוך אתה בעיר, ברוך אתה בשדה, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך. תודה רבה תמיד אתה מביא לי שני כוסות. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. אמרו לו לקחת את הכוסות של הרבנים. אני לא חושב, אני חושב שצריך להגיד לרבנים שיביאו כוסות רב פעמיים. אפילו בים כבר לא משתמשים בכלים חד פעמיים, אז זה לא בסדר. אנחנו נביא בדרום שני כוסות יפים גדולים שמכילים כמות של שתי כוסות. עכשיו שימו לב טוב, אחרי כל הברכות ברוך אתה כללות, והכללות הן קשות מאוד מאוד מאוד וארוכות. וכאן אני רוצה להסיר את עצמת לבכם למשהו שהוא מאוד כואב, כי בכללות של ספר ויקרא היה סוף טוב. אגב, הכללה של ספר ויקרא הייתה ארוכה אבל לא כל כך ארוכה. ובסוף הכללה נאמר: ואף גם זאת ביותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים להפר בריתי איתם. נחרתי להם ברית ראשונים. לפני כן, סליחה, קראתי לפני כן וזכרתי בתוך הכללה בסופה נאמר וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. כלומר, כשאתה קורא את הכללה של ספר ויקרא יש לה איזה מין ניחוח וסיום של נחמה. לא יודע שבה אנחנו אומרים שהוא יזכור את ברית האבות ויזכור את הארץ וכן וחרתי להם ברית ראשונים. הברית של הראשונים תיזכר ויש תקווה. אבל כאשר אתה קורא את הכללה של פרשת כי תבוא אין שם סוף טוב. כתוב כאן ואיחר הרב השם בארץ ההיא להביא אליה זה אצלנו תשע וחצי. כתוב כאן צרות על גבי צרות. בסוף כתוב צרות טראומות נפשיות. בבוקר תאמר מי ייתן ערב, בערב תאמר מי ייתן בוקר. ושבחה מצרים בעוניות ונתמכרתם שם לאויביך על עבדים ולשפחות ואין קונה. חיכיתי לך ואין קונה. כלומר, זה נגמר בכללה וזה נורא קשה. איפה התקווה?

הקשר לשואה והתקווה גם שימו לב, כמו שאמרנו שהכללה של פרשת כי תבוא היא ארוכה מאוד מאוד. שמעתי פעם, אני לא זוכר מה מי קמה ולמה, שאתה קורא את הכללה של פרשת כי תבוא ואתה רואה לנגד עיניך את התמונות שראינו שאפשר לראות תמונות של גטו ורשה ועדיין תמונות של מחנה אושוויץ. אתה רואה את כל הדברים כתובים. וגם כתוב שגם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת. ואתה גם אומרת שמה שיותר קשה מה שכתוב. ושמעתי במידה שהחוויה של השואה פתאום אמרה לו וואלה זה כתוב כאילו השואה זה חידוש. איך קורה דבר כזה? אבל החידוש הזה, אפילו החידוש הזה הוא נאמר לנו. לא ידענו לקרוא אותו ככה. כשגענו לשואה ראינו שהתורה מדברת על מציאות כזאת והכאב הכי גדול של פרשת כי תבוא מסתיימת בקושי בכאב וזהו כאילו מה. אבל באמת פרשת ניצבים היא המשך של זה. בל זה שהיא המשך ותכף תראו את התיקון נחמת התקווה. אבל זה שפרשת שבעצם התורה בעצם שמה פרשייה שלמה של כללה ארוכה וחתמה אותה והיא תביא את שימו לב הרביעי של ניצבים זה שני כשהם מחוברים בפרק למד כתוב והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה. נקרא פרק למד פרשת שבוע שלנו ניצבים. והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והכללה. כלומר פה זה ממשיך לשם חיכינו. אבל מפרידות פה פרשיות שלמות. קודם כל הפרשה שהכללה נסתיימה בלי תקווה ואחר כך יש כאן את הפרשה שאתם יוצאו מכולכם. יש כאן משהו ארוך שקורה פה צריך להבין אותו. נדבר על נקודה אחת בו ורק אחר כך מופיע התיקון. הדבר הזה רומז שתזכרו מה שאומר פה הרמב"ן. הרמב"ן אהב לפרש את התורה בצורה היסטורית. חלק משיטה עמוקה של הרמב"ן צריך פעם לדבר עליה. שלמרות שהתורה היא אה היסטורית היא מעל ההיסטוריה. הרמב"ן ראה בכל מיני אירועים בתורה פסוקים בתורה רזים להיסטוריה. זה לא אומר שזה הפירוש הוא רק הפן ההיסטורי אלא שההיסטוריה מתכתבת עם דברי התורה. ואומר הרמב"ן שהכללות של פרשת בחוקותיי של ספר ויקרא זה מרמז על היסורים של עם ישראל בגלות בית ראשון. ואילו הכללות של פרשת כתבו מרמזות על היסורים של עם ישראל אחרי חורבן בית שני. ותראו את ההבדל. כמה זמן הייתה הגלות אחרי בית ראשון עד שחזרנו לשיבת ציון? הגלות בית ראשון כמה זמן הייתה? זה כתוב בתנ"ך שבעים שנה. מה זה שבעים שנה? שבעים שנה זה עזבו. אני כבר אני כמעט בן שבעים ואני זוכר את עצמי ילד. זאת אומרת אדם בן שבעים זוכר את עצמו ילד. זה מה שקורה פה. אתה גומר את הכללה כבר בזכרתית בריתי. זאת אומרת שזה כאילו וגם כתוב מפורש שהיו אנשים שראו את חנוכת יותר נכון את הנחת אבן היסוד לבית שני והם בכו כי הם זכרו את בית ראשון כי זה כמעט דור וחצי כזה. אבל בית שני, רומאים, אחר כך גלויות, מסתיים האלף הראשון שאחרי החורבן והתחיל אלף שני אחרי החורבן ואין איזה סוף ואין איזה קצה. אז אני אומר רמב"ן זה בדיוק מה שהתורה רומזת כאן. זה מסתיים בכללה כי מלא יהודים חיו באמצע הגלות נולדו בגלות ומתו בגלות לא כמו בית ראשון. אז הם לא ראו את הסוף אז גם אני לא כותב אותך על הסוף. וזה זאת אומרת כאילו לא נעים להגיד לא חושב שזה יפה להגיד לך זה גם לא נכון אבל רק יש שם סיבור האוזן כאילו גלות בבל הייתה מהן גלות לייט. הגלות בית שני גלות אדום גלות רומא שהתארכה והתארכה זה גלות זה הסיפור הגדול של הגלות.

הגאולה והקשר לארץ ישראל אבל כמו שאמרתי לכם לא רק שפרשיית הגאולה מהגלות תופיע בפרשת ניצבים אלא גם יש באמצע עוד פרשייה שלמה שיש בה כמה עניינים. אבל אני מדבר רק על נקודה אחת. ונקודה אחת שאני אדבר עליה שתשימו לב טוב שני דברים מתרחשים בגלות. יש שתי בריאות שהם אחים תאומים חברים טובים איש ואישה עם ישראל וארץ ישראל. כשעם ישראל הולך לגלות אז האיש שלח אבל מה עם האישה? מה עם ארץ ישראל? ואז התורה פה מספרת אז המצלמה של התורה בפרשת כתבו מתמקדת בעם ישראל הוא הולך לגלות מרביצים לו הוא סובל הוא עובד הוא עני הוא מגורש הוא מרום ובחוסר כל. ואחרי שלמדנו מה קורה לעם ישראל פרשת כתבו מציירת לנו התורה מה קורה לארץ ישראל בזמן הגלות. מה קרה לארץ ישראל בזמן הגלות? היא הלכה ומתה. אתם חייבים להבין את זה. ארץ ישראל היפה והפורחת מאז בית שני הולכת והלכה וקרסה משתמימה מלשון שמימון. צריך אם פעם ממש צריך לעשות סרט מהיר ולראות איך זה קרה. יש פה הרבה מה לפרט מה בדיוק קרה פשוט הארץ הלכה ונבלה כמו צמח שנובל. וכשהגענו לאלף שמונה מאות שמונים ערב הופעת הציונות הארץ הייתה בסי העליבות הכיאור והאפסות שהיה בה. כל המערכות שנקזו את המים בממש הכל היו כרסו. לכן לא נקזו מים לכן היה ביצות בכל המקומות שהיו עמקים במשמעות החורף ובכזרע ולא צמחו לא היו באנשים כמעט לא יהודים וכמעט לא ערבים כלום כמעט כלום. וזה בדיוק התיאור שהתורה מתארת לנו בתחילת פרשת ניצבים. המצלמה של התורה עברת לעם ישראל לארץ ישראל. וככה כתוב כאן יש פה בהתחלה את העניין של היחיד הוא הציבור זה כזה אני קורא את פסוק אף א' כי עכשיו אני אפשר לשכם פירוש אני לא מתכוון עכשיו לוקח אתכם אותו אני לא מתכוון עכשיו לדבר עליו הרבה פסוק פרק כ״ת פסוק אף א׳ הוא ההמשך של הכללות והכללות נאמר הפסוק האחרון ״בחלות כיתובו והתמקרתים שם לא יביאו חלב ודימו לשפחות ואת קונה״ ואז גמרנו עם המצלמה של ארץ ישראל עכשיו המצלמה של התורה נודדת עם ישראל המפוזר בקצוות האל לארץ ישראל וזה ממשיך בפסוק אף א' של פרק כ״ת ואמר הדור האחרון הדור האחרון זה הדור האחרון של הגלות בניכם השרקנו מאחריכ והנוכחוי שיבוא מארץ רחוקה הנוכחוי שיבוא מארץ רחוקה מזה זה הגויים שבאו לארץ לראות אותה במהלך הגלות וזה כל כך מדהים כי אנחנו מאוד אוהבים לצטט אותו אני בטוח ששמעתם ותשמעו את זה אלף פעמים הגוי האמריקאי מרק טווין שהיה עיתונאי אמריקאי אמרתי זה שאולי הוא שמע ואומר עוד פעם הוא אומר אותו היה עיתונאי אמריקאי מרק טווין שכתב את תום סויר רק לפי לא משנה הוא היה קצת בדרן וקצת סופר וקצת עיתונאי ושלחו אותו מארה״ב לסקר לעשות מסע בארץ ישראל כמו שעושים היום ולכתוב על זה לעיתונים מארה״ב בשנת אלף שמונה מאות שישים ותשע אלף שמונה מאות שישים פלוס הגיע לארץ ישראל והוא קרא לספר שלו מסע תענוגות בארץ הקודש זה יה ספר שהוא כאילו אומר נחילה אני הולך לשעמם אתכם אין פה כלום הוא מתאר את האליבות הוא אומר כאילו מה נסגר עם התנ״ך שהסבירנו על ארץ גדולה וחשובה וטובה שהשם בוחר בה לא יכול לך לבחור את זה משהו יותר נורמלי ממש ככה הוא כותב הוא כותב את זה בנוצרים שם וזה יש ציטוטים מדהימים שלו בספר של הרב פרופ׳ יואל עיצור הוא מביא ציטוטים שלו אבל זה ציטוטים פורסמים הוא אומר ״מחזות מרעישים כמו אלה שמתוארים בתנ״ך אינם מתרחשים בעמק ישראל אף כפר אחד בעמק ישראל לא תמצא לכל עורכו מוצאת שתיים שלוש קבוצות של אוהלים בדואים יכול אותה לרחוב עשרה מילים ולא יקרו בעיניך אנשים״ ואז מותר כל מיני מקומות כפר אלוב סורי אלף שמונה מאות שישים מקומות מכוערים מזועמים וככה הוא כותב בסוף המסע שלו ״מכל הארצות המפורסמות בנופם המכוער חושבנו שארץ ישראל לוקחת את קטר האליפות הגבעות כרחות ודאויות וחזותן עלובה העמקים הם מדבריות מכוערים שבשוליהם צמחייה דלה עטויית עצב ויגון ים המוות וים הגליל כנרת נמים ישנים בלב מרחב שבו אין מבטחה נתקל בשום גוון נעים זוהי ארץ שממון חוסר תוחלת ושברון לב ארץ ישראל״ כותב הסופר הנוצרי האמריקאי ״יושבת עטויית סק ואפר רובצת עליה כללה שובישה את שדותיה הצמיתה את כוחה שוממה ומכוערת״ ארץ ישראל כנראה כבר לא שייכת לעולם הזה היא מקודשת לשירה ארץ החלומות אבל ארץ פח זה מה שהוא כותב עכשיו תראו מה שהוא כותב כאן זה כתוב כאן תראו מה כתוב כאן פסוק הפאלף ״ואמר הדור החום לכם את שייקום מאחריכם ואנוכרי אשר יבוא מארץ רחוקה״ מי זה אנוכרי מרק טווין ״אשר יבוא מארץ רחוקה״ מה הארץ הכי רחוקה מארץ ישראל ארה״ב בזמן התורה איפה ארה״ב ״ואנוכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההיא ואת החלואה שהכילה השם בה גופרית ומלח שריפה כל ארצה לא תזרה לא תצמיח לא יעלה בה כל עשב ואמרו כל הגויים מי עשה השם ככה לארץ הזאת מאיך הוא ראה אף הגדול לזה מה קרה לארץ הזאת זאת אומרת אנחנו רואים פשוט מדהים מ שהתורה כותבת מתקיים אז אם נסכם אז אנחנו מגיעים אז ככה יש לנו את הכללה של פרשת כתבו שמתפקדת בגורל לא עצוב של עם ישראל אלפיים שנים כמעט הגחה פרשת ניצבי מתמקדת בגורלה של ארץ ישראל העם ישראל זה הבחור וארץ ישראל זה הנערה וכל אחד מהם נראה הכי קשה שיכול להיות ואז מגיע הפיצוץ הגדול עכשיו מגיעה פרשת הגאולה שכל כולה אפופה בנוכחות ציוניים אין לי מושג איך אפשר להסביר את הפרשה הזאת אחרת בואו נקרא אותה והיה עכשיו בוא נגיד עוד משהו ככל שהגאולות יותר רוקע וקשה אז כנראה שהגאולה יותר גדולה ולמה במישור שהתפקיד של הגאולות זה לא להניש את עם ישראל כמרמן הפרשתני של הוניש התפקיד של הגאולות זה להביא את עם ישראל לאיזשהו גילוי ששאלה לכם האם התמונה של עם ישראל האם התורה סיפרה לנו על התמונה של עם ישראל לא התורה סיפרה לנו כאן על עם ישראל המורכב והמושפל על מה התורה לא סיפרה על האור הפנימי של עם ישראל שהולך ומזדקך בגלות וזה לא רק דברים שאתה חושב ומרגיש אלא זה בא ידי ביטוי בתורה הגדולה שעם ישראל חשף בגלות כל הסער התגלה בגלות כל הערי התגלה בגלות, כל החסידות התגלתה בגלות כלומר במקביל לנגלה קרה לעם ישראל שכמו שראינו עם ישראל במצב שפל כל כך והארץ ישראל שפלה כל כך אבל כאילו כמו בחורף שמתחת לפני האדמה יש איזו התרחשות פנימית ולכן ככל שהגלות יותר ארוכה זה סימן שקורים דברים בלב המציאות ועם ישראל כנראה נבנה מתוך סתר הסתרים קורה שם משהו ואז שהוא מתפרץ זה כבר משהו חדש לגמרי וזה מה שכתוב כאן והיה כי עבור אליך כל הדברים האלה הברכה בהתחלה כשהיית בבית והכללה שנדעתי לפניך ואז בואו עכשיו נקרא ביחד כאילו תעקבו אחריי את הפסוקים היפה יפיים האלה שאותם כדאי ללמוד בעל פה אסור ללמוד דברי תורה בעיקרון כן כתוב ככה והיה כי עבור אליך כל הדברים האלה הברכה והכללה שנדעתי לפניך שימו לב למילה תגידו לי אתם מה המילה המרכזית מילת המפתח של הפרשייה פה ועשבותה אל לבביך בכל הגויים שהדיחך אדוני אל הלך שווה ושבתה עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו כל השאר הנוכים בצבך היום אתה ובנך וכו׳ ושב אדוני אליך את שבותך וריחמיך ושב וקיבתך מכל עמים שבצחה שבנך שמה אם ידך בקצה שמאה משם יקבץ לך אדוני אליך ומשם יקחך וריחה אדוני אליך לארץ ששווה אותך וירשתם ויתמחה ותאום על אדוני אליך ותעוזר לך להעבר את אדוני אליך בכל רחב חדש שלך ולחייך ונתן אד ואני אליך לך את כל העות היה לו יבחר ועשית לך שירת עבוכה ואתה תשוב ושמתה בכל אדוני ותעשית את כל מצותיו ואותיך אדוני אליך בכל מעשה לך ובחיר ביתניך ובחיר בתמותיך כי ישוב אדוני אליך ותעוזר לך ותעוקר על השלישה של עבותיך כי תשמע בכל אדוני אליך ותשמע בכל מצותיו ובכל חוקותיו כי תשוב אל אדוני אליך מה המילה, מילה אתה מבטיח פה שיבה וכאן קורה הדבר הפלאי הפועל לשוב מי שב פה לשוב זה לשוב בתשובה. מי שב בתשובה פה שימו לב טוב שיש פה שני אנשים ששווים בתשובה. אתם זוכרים את הנושא הנשוא אז הנשוא זה לשוב זה הפועל מה הנושא מי הנושא מי ששב פעם אחת זה עם ישראל פעם אחת זה הקב"ה. כן אני קורא לכם את עם ישראל שהוא זה ששב והשבותה ושבתה אבל הקב"ה ושב השם את שמותך ושב כי בצחה כן זה הולך על הסוף כן למשל ואתה תשוב אתה, אחר כך כתוב כי ישוב השם לסוס אליך כלומר יש כאן איזה שהוא מין הדדיות אתה שב והשם שב אתה שב והשם שב שניכם חוזרים בתשובה גם הקב"ה חוזרים בתשובה כביכול יש שם אור חוזר מה? כן יש פה זה קשור שקודם עושים התערות הדיסקטיה ואז יש התערות הביניה זה מאוד קשור פה זה כתוב עלית על הנקודה עכשיו בואו נסביר מה זה בעצם מה שאמרת אחרת הדבר העמוק שיש פה זה שיש כאן תיאור עצום שכותב עליו הרמב"ם שהרמב"ם כותב שפה נמצא המשיח פה נמצא הגאולה הרמב"ם כותב שכל התיאורים של כל התיאורים של הגאולה שיש בנביאים נמצאים פה בקצרה ומה שמיוחד פה שאין פה משיח כלומר לא מתואר כאן איזשהו מיהו מתואר כאן תהליך שהוא קורה ממש מדרגה אחר מדרגה לא בבת אחת לא משהו שקורה מבחוץ שמישהו בא וצועק חברה קדימה הולכים לארץ ישראל אין כאן איזשהו אמירה כזאת אלא יש כאן איזשהו משהו מאוד תהליכי והתהליך שבו הוא עמוק מאוד ואני אנסה לראות פה משהו מאוד יפה ואני אספר לכם על חכם חשוב שקראו לו הרב יהודה אל קלאי ואתם צריכים להכיר אותו כי אתם מהציונות הדתית על אבכם ובאלכמותכם בסדר? מה? אפשר להגיד כן בטח מי מבשרר הציונות אז בואו נראה שנייה כמה דברים תראו איך קורה את הגאולה פה בואו נראה את השלבים שלה בואו עכשיו נלך אני אגיד לכם את השאלה שעומד פה אנחנו חכנו שעם ישראל שב בתשובה אחר כך אנחנו חכנו שעם ישראל שב בתשובה עוד פעם אחר כך אנחנו חכנו שעם ישראל שומע בקול השם עוד פעם אז מה היה בהתחלה על כוחנו שהמושג תשובה פה הוא של עם ישראל אני מדבר על ראש של השם כי של השם זה ברור שהוא שב בתשובה פה הכוונה היא שהוא משיב את עם ישראל לארץ אבל מה זה התשובה של עם ישראל? משהו לא ברור בואו נראה וטוב גם ככה זה רק בסופיק במצוות אז צריך להבין מה קרה בכל השלבים בדרך בואו נראה והיה כי עבור עליך כל הדברים האלה הבערכה והקטלה כלומר הגלות המשיכה וכו' והשבותא אין לב אביך בכל הגויים אשר ידיחך ה' אלוהיך שמה והשבותא אין לב אביך זה ביטוי מאוד קשה והשבותא אין לב אביך תסבירו לי את הביטוי הזה והשבותא אתה תשוב כאילו אל הלב שלך יש עוד פסוק בתנאי כמה פסוקים? כתוב בספר 1 זאת השיב אל ליבי מה זה להשיב אל הלב להשיב הלב מראשו אתה תתבונן על עצמך היום הפסיכולוגים היו אומרים בשפה הפסיכולוגית הם אומרים תיכנס לעצמך תשהה ברגשות שלך אל תרוץ קדימה תיכנס לעצמך משהו כזה טוב בוא נחזור לשפה הפסיכולוגית והשבותא אין לב אביך כלומר זה תיאור יבוא יום והעם ישראל יתחיל להתבונן על עצמו זה חשבון נפט כלל ישראלי בכל הגויים שמה זאת אומרת אני עכשיו מציג את העם ישראל עברו עליה כל כך הרבה דברים פצלתי למלא ארצות כל מקום אני חי בתנאים קשים וכולי מה זה? מי אני? מה תפקידי? מה יהודי? יהודים התחילו לכתוב מי אנחנו? מה אנחנו? למה נועדנו? איפה אנחנו צריכים להיות? מה התיקון שלנו? מה אנחנו צריכים לעשות? תנועות רבות, סוערות וכמות בתוך העם ישראל שכל אחד מנסה להבין מי אנחנו? מה הזהות שלנו? מה השבות האלה הובכה? זה לא לשוב אל השם אבל זה התחילת הדרך כי תמיד ההתחלה מתחילה בהצבת שאלות מנסים להבין מי אני וכנראה ואז כתוב ככה פסוק הבא, פסוק ב' ושבתה עד ה' אלוהיך ושמעתה בקולו אבל אמרתי לכם שרק אחר כך הופיעו מצוות ודברים כאלה אז מה הכוונה שתשוב עד השם ושתשמע בקולו רבותיי לשוב עד השם לשמוע בקולו זה לא עכשיו קיום מצוות שאתה יודע איך לברור את העצמות של הדגים בתוך העצמות בשת, יגיע בהמשך זה לא פה פה זה לשמוע את קול השם קול השם בכוח קול השם בעדר, קול השם זה קול הגדול שהשם קורא לעם ישראל אתם יודעים מי שמע את הקול הזה למשל אברהם אבינו אין לך דבר משומע, נך לך אתם יודעים, יכול להיות שהקב' בוחר אומר את זה עוד אנשים, אבל אברהם שמע את הקול הזה נך לך ובעקבות זה כמו שאמרה פעם המשוררת אחת קול קרה והלכתי וזה נקרא לשוב קול השם, שעם ישראל מחליט הכיוון זה ארץ ישראל אנחנו צריכים לחזור לעצמנו, עוד לא יודעים מה זה עצמנו אבל מבינים שיש משהו כזה עצמנו ומבינים שחלק מהסיפור הזה זה לחזור לארץ ישראל זה נקרא לשמוע את קול השם אותו קול השם שקורא לאברהם אותו קול השם ששמע משה בשנה להילט אתכם לאוני מצרים להילט צבא רוחבה ולשמוע את הקול השם שעם ישראל פתאום שומע בגלות הוא מחליט להתקדם לעצמו שווה לארצו הולך ביחד ושמלת עד השם אלוהיך ושמעת בקולו ואז עכשיו הוא מובן להמשך כמו שבדיוק מתי אמרת אחת אתם לחזור לארץ ישראל ושם אדוני אליך ואת שמותך וריחמיך ושם וקיבצך מכל העמים השרים וקיבצך אדוני אליך ושם רק התחלת הצעד חד פתחו בפתח כפתחו של מחד ואני אבטח לכם פתח במקום אחד כתוב כפתחו של אולם במקום אחר כתוב שאפילו קורניות זוכר את הביטוי מלשונן היום מסעיות עבורות שם בסדר זאת אומרת עם ישראל צועד לארץ והקבוצה שלנו פותחה לפניו שערי ארץ ישראל זאת הארץ השממה העלובה פתאום היא מתחילה להיענות היא מתחילה להוציא את כוחה את בריקתה לביאך אדוני אליך ואת שמותך וירשתה בית אבך עכשיו מגיע השלב מעניין כתוב שזה השלב שהשם עושה רק באמת זה אנחנו כי זה משהו של תשובה שוב אנחנו שומעים את תשובה פסוק ו ואומה על אדוני אלוהיך את לבבך ואת לבב שריך לאהבה את אדוני אלוהיך וכל לבך וכל לבשך למען חייך שימו לב כאן כבר נכנס יותר זה לא סתם לשמוע בקולו זה לאהבה זה למול את אורלת הלב את הלב גם פה עדיין זה לא כי הוא מצוות זה שהוא התקדמות רוחנית מסוימת לא יודע מה היא ואז כתגובה אליה עוד פעם כמו שאמרת התערות הדילה היא תת הנוספת היא הייתה עוד הדילה הנוספת ונתן אדוני אלוהיך את כל העלות האלה על לבך העלות האלה של קיטה וואו והעלות האלה של ירד ישראל לפלול כל לביך אשר הדפוך אירופה שהקיעה אותך שרגה אותך מקבלת היום את כל הכללות האלה אני לא רוצה זה מה שקורה בעמים שנלחמו איתך מצרים סוריה ירדן כל איך כל זה עזה לבנון הם מקבלים את כל הדברים שהיו לך הם יכולים זה באמת ככה שואלנו הם יכולים לקבל ברכה מאיתנו רק הרגע זה הסיפור ועכשיו שוב פתאום מגיע הקטע של המצוות שלב שלישי כבר ואתה תשו ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצוותיו אשר אנוכים לצבך היום ופה מגיעים ממש למצוות בהתחלה זה היה כמו שאמרנו והשבות האלה אוהביך אחר כך שבתה עד ה' שמעת בקולו אחר כך אתה אוהב את השם אבל זה עדיין לא אומר שאתה עכשיו אתה מגיע לקירום מצוות ממש מאז התגובה האלוקיטי ואותירך זה ייתן לך יותר בכל מעשה דרך הסגסוג לא מפסיק כי ישוב אדוני לעשו סליחה לטוב כאשר שלא אבטחה כי תשמע בקול ה' תשמעו בקול ה' וחוקו אותה כי תשוב את ה' בכל עמך ובכל נפשך כלומר אנחנו בעצם רואים פה מהלך עצום שהוא כל כך מתאים לתהליך הגאולי של הציונות אין מה לעשות מי שקורא את הפרשה הזאת בצורה פשוטה רואה שה הסיפור של המאה השנים האחרונות זה פשוט הסיפור הזה וההתקרבות של הקב' אלי עם ישראל היא נעשית כמו זוג שנחבו ביחד זוג שהתגרשו עכשיו מנסים לחזור ולהתחבר יחד וכל אחד מתקדם קצת וזה תהליך ארוך כי הוא אמיתי כי הוא גדול כי הוא פנימי כי הוא מופלא והוא תלוי מאוד להיתרות הדלתתה ולכן המושג תשובה פה זה תשובה לחזור בתשובה מה זה לחזור בתשובה זה לחזור לארץ ישראל לעזוב את ארץ ישראל למשל בעת הגאולה זה ממש נחתו, אחת הכוונות זה פה לחזור בתשובה וזה אני חייב להכיר לכם מהרב יהודה אל קלאי הרב יואל בנון בספר מאוד מאוד יפים מאוד מונציקו אותו נס קיבוץ גלויות ספר יפה של הרב יהודה אל בנון מלכת פה הרבה מקורות מנתח פה הרבה מקורות בתוך הפרקים הרב יהודה אל בנון מביא את הרב יהודה אל קלאי שחי הרב יהודה אל קלאי היה רב ספרדי מה שנקרא ספרדי ספרדי אוריגנלי מה שנקרא דוברי השפת הלדינו ביוון סלוניקי אני חושב אם אני דייק יותר מה זהו זה לא בדיוק יוון בבלקן סליחה תהיתי בבלקן בסרהיבו בסדר נולד בשנת אלף שבע מאות תשעים ושמונה והוא בא ואומר הוא אדם מדהים אני אגיד לך כמה דברים עליו זה פחות קשור לעכשיו יותר קשור ל סתם בוא נמשל הוא קרא לדבוק בלשון העברית הוא קרא ל הוא הציע לבטל את המנהגים הנפרדים בתפילה כדי שכל ישראל יוכלו להתפלל יחד ולא תהיה ככה הוא כותב ולא תהיה תורתנו מנהג ספרד אשכנז פולין צרפת איטליה כי מנהג ישראל אומר אחת ומשפט אחד אז אמנם השיטה שלו לא כל כך ירדה בפסים מעשיים אבל תדעו לכם שהיה רב גדול כזה והיו עוד אחרים שחשב שצריך לחזור ולהתפלל באופן אחד בנוסח אחד אולי כמו שעושה הגבי שלנו שעושה לנו קבלת שבת בנוסח איקס תפילת ליל שבת בנוסח וואי תפילת שחריד בנוסח איקס תפילת נוסח וואי שר כוח ואז הוא כותב ככה הוא אומר יש בתורה שני סוגים של תשובות יש התשובה הפרטית שהשוב החותם מחטאו אומר הרב אל-קלאי פרשת התשובה שאנחנו מדברים עליה כאן היא לא מדברת על התשובה הפרטית של כל יחיד אבל אומר הרב אל-קלאי התשובה הכללית שהשוב הוא כל ישראל על השם מלוקנו לארץ נחלת אבותינו יהודי שחוזר לארץ ישראל ועם ישראל שחוזר לארץ ישראל זה תשובה הוא חוזר בתשובה זה המושג תשובה ופרשת התשובה שלנו כי הדר בחוץ אל הארץ דומה כמי שאין לו אלוה הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוהה וישראל בחוץ אל הארץ אומרת הגמרא עובדי עבודה זרה בטעריים צריכים לדמות על זה ו ולפי זה הוא מסביר שגלות זה לא רק גלות זה לא רק עונש זה חטא ולכן כמעט שהגלות היא חטא צריך לתקן את החטא הזה ולחזור בתשובה לחזור לארץ ישראל ביוזמתנו ו ולפי זה הוא מסביר את הפרשה שלנו בצורה מיוחדת אתה תשוב והשם ישוב אתה תשוב והשם ישוב משתמשים באותו פועל אבל אתה תשוב למי שמפרץ זה לפי הפשט אתה תשוב זה אתה תשוב אל השם והשם ישוב ישיב אותך לארץ ישראל אבל לפי הרב אל קלאי זה אותו דבר אתה תשוב לארץ ישראל כשזה ישוב אל השם והשם ישיב אותך לארץ ישראל זה ישוב אליו האמת היא שהרב חוק המשיך את הרעיון של הרב אל קלאי אבל בצורה יותר עמוקה כשמשה הרב חוק בא ואמר זה לא שהתשובה פרטית היא התשובה כללית אלא התשובה זה שיבת המציאות אל פנימיותה כשאתה שם בתשובה כמובן הרגיל מה זה שוב בתשובה ונחזור שורש נשמותך כשזה קורה בעם ישראל שם וזה חוזר שורש נשמותו חוזר לארץ ישראל כי זה חלק ממעוט חייו בכלל כל העולם חוזר בתשובה זה משהו יותר כללי אז יש עוד מקום להעמיק בזה ו לפי מה שאנחנו בעצם מבינים פה שכל התהליך של הציונות בהקמת מדינת ישראל זה תהליך של תשובת עם ישראל לא רק שזה לא זאת אומרת זה לא רק שזה לא אני יודע מה סותר את התורה או משהו כזה זה ממש ממש זה ממש חזרה בתשובה כשבאו החלוצים והקימו את ארץ ישראל מחורמותיה הם שמעו את כל השם והם אליו שבו וזה תהליך ויש עליו של התבוננות עצמית השבות האלה ואהביך בשלב של שמיעת הכל איך אומרים מה זה כל השופר על כל השופר נאמר בתהילים שפת לא ידעתי אשמה השופר הוא שפה שאני לא מבין אותה אבל אני שומע אני יודע אם אומרים על יהודים שקוראים זוהר ולא מבינים אותו אבל הם כן מבינים אותו הנשמה שלהם מבינה אותו הנשמה שלהם מבינה את הזוהר אותו דבר היהודים שעלו לארץ האל ובנו אותה הנשמה שלהם שמעת כל השם הם לא ידעו להסביר להסביר כל מיני הסבירים שפת לא ידעתי לא ידעתי את השפה אבל אשמה אני שומע אותה ומניעה אותי לחזור לארץ ישראל זה תשובה חזרה את דם ישראל לארץ זה תשובה כי כל הרעיון הגדול של הקב' ברוך הוא הוא שעם ישראל חי בארץ ואז הארץ הופכת להיות תינור ברכה לעולם ולכן לא יכול להיות שיהודים עולים לארץ ישראל שזה דבר שהוא מנוגד למשהו זה המהלך זה קורה אחרי הגלות כלומר בגלל והגלות היא כך ארוכה והגלות מחכה את כל העבר כביכול היא מלחמת את זכר מהעבר שלה עם ישראל שכח את עברו לגמרי הוא גלה וגלה אבל כמו שאמרנו כל הגודל העצום של הגלות והאיסורים הם בעצם מרמזים שההתחלה תהיה כביכול התחלה מאוד חדשה היא סומכת מהעבר רחוק רחוק רחוק כמובן אבל היא תהיה כל כך חדשה ולכן פרשת כתבו שספרת לנו ל מחיקת העבר בפרשת ניצבים פותחת במחיקת העבר של ארץ ישראל ואז מתוך כך יש איזושהי התחלשות עצומה שלא שיערנו וההתחלשות הזאת מגיעה מתוך מהלכים הרבה יותר עמוקים ולכן זה לא מיד חוסר מתשובה לקיים מצוות רק לגמרת לקיים מצוות חכה שנייה אחת מצוות זה קומת על צריך לקיים מצוות מתוך התבונות פנימית צריך לקיים מצוות מתוך שיבה אל כל השם צריך לקיים מצוות מתוך אהבת השם בסוף מגיעה שמירת החוקים המצוות מתוך מציאות מאוד מאוד פנימית שהולכת ונבנית סיימתי את השוב