שלום לכולם. היום נדון בסוגיה אמונית שמחוברת לראש השנה – סוגיית הידיעה והבחירה. זהו חיבור של כמה וכמה אחרונים בעניין. נשאל אתכם, איך הקב"ה יודע ולא פוגע בבחירה שלנו? הרי הוא מכיר אותנו ויודע מה נבחר. תשובה אחת היא שזה לא בתחום השכל האנושי להבין, כי הקב"ה אינסופי. אם ננסה לתת לו ידיעה של בן אדם, אנחנו כופרים בו בעצם. יש נבואות, והשאלה היא איך זה מסתדר עם הבחירה המוחלטת שלנו.
הקב"ה והבחירה החופשית הקב"ה יודע את הסוף, אבל לא את הדרך. יש דדליין של 6000 שנה, והקב"ה בטוח שנגיע לתכלית. הוא מעניש ומעיר את הבן אדם ומזיז אותו, אבל זה לא תמיד עובד. איך הוא בטוח שזה יגיע בסוף? יש דרכים שונות להעיר את הבן אדם ולהזיז אותו, אבל הבחירה היא שלנו.
בריאת העולם והנשמות לפני שברא הקב"ה את העולם, הנשמות היו בלועות באינסוף. כמו רווק בן 40 שמקבל הכל מהוריו ולא מעריך כלום. הנשמות דחו את האור האינסופי ואמרו שאם יקבלו אור, זה יהיה רק אם יוכלו להפוך אותו מרצון לקבל לרצון להשפיע. זה נקרא צמצום. כל פעם שאני מקבל אור, אני צריך להפוך אותו מרצון לקבל לרצון להשפיע. זה המטרה שלנו בעולם.
הופעת האחדות הקב"ה יצא מהמציאות, וברא עולם. אני מכניס אותו בחזרה למציאות. המטרה היא להחזיר את הבורא למציאות מתוך רצון. קודם כל היה קשר אלוקי מתוך כפייה, ועכשיו זה קשר מתוך רצון. זה נקרא פנים אל פנים. זה הגאולה.
חוכמה, בינה ודעת חוכמה היא המצב הראשוני שבו הנשמות היו בלועות באינסוף. בינה היא הפיתוח של החוכמה, והדעת היא כאשר הנשמות מחזירות את האור בחזרה. הקב"ה יודע את החוכמה, אבל הבחירה היא על ידי. הדרך תלויה בי. הקב"ה יודע את הסוף, אבל לא את הדרך.
הנהגת המשפט והנהגת הייחוד הנהגת המשפט היא סיבה ותוצאה. תעשה תקבל. אבל יש גם הנהגת הייחוד שמטרתה להביא את הנהגת המשפט לתכלית. בסוף יהיה השם אחד ושמו אחד מתוך חיבור ורצון. הנהגת הייחוד מנהיגה את הנהגת המשפט למטה. בעצם כמו חוד שמנהיג את זה, אתה בורח שמאלה והוא תמיד יחזיר אותך לאמצע. זו דוגמה להנהגת הייחוד. הנהגת הייחוד היא התערבות של הבורא בבחירה. כלומר, יש בחירה לאדם, אבל יש גבול לבחירה. אל תשכח, בן אדם, יש מטרה לבריאה. אם אתה בוחר לא נכון, הקב"ה יוביל אותך למקום הנכון. עם ישראל לא יצא להיכנס לארץ ישראל, אז הקב"ה הנהיג את הייחוד ודחף אותו לארץ ישראל. קוראים לזה שואה – מפתחה אפשרות הגעה למצב של אין מוצא. בסוף הקב"ה יחייב אותך לצאת גם אחרי הדדליין. זה לא עונש אלא סיבה ותוצאה. כך המציאות בנויה.
תורה קדמה לעולם חכמים אומרים: "תורה קדמה לעולם". זה לא אומר שהתורה הייתה לפני העולם פיזית, אלא שבבסיס המציאות עומדת התורה. כמו שיש גוף ובבסיס הגוף עומדת הבריאות, אם תלך נגד הזרם של בריאות הגוף, תשמין ותהיה חולה. כך גם אם תלך נגד הזרם של הבריאה, שהוא התורה, תסבול. זה לא עונש אלא סיבה ותוצאה. כך בנויה הבריאה, זו תשתית הבריאה. איך רואים את תופעת התורה במציאות? לדוגמה, השואה הייתה השגחה גדולה של עם ישראל. אנשים לא רואים את זה כך, כי זה קשה להם. השגחה פירושה שהקב"ה תוחף את המציאות ליד שלה. השואה הייתה השגחה, וזה לא מהמציאות. המציאות אומרת שעם ישראל צריך להיכנס לארץ ישראל. התורה אומרת שזה מה שיקרה, בין אם תרצה ובין אם לא.
סיבה ותוצאה במצרים הנושא של יציאת מצרים הוא גם סיבה ותוצאה. חלק מהכניסה של עם ישראל למצרים הייתה בגלל מכירת יוסף. זה לא סתם עונש, אלא חוסר היכולת של האחים לחבר בין הקודש לחול, בין החסד לדין. הם לא הבינו את החיבורים של יוסף. לכן נכנסו למצרים ל-210 שנים עד שיצאו עם כלי כסף וכלי זה, כדי לחבר את הדברים האלה. זה לא סותר את זה שזה סיבה ותוצאה.
הנהגת הייחוד והפרטים בהנהגת הייחוד לא לוקחים את הפרטים בחשבון. כפי שאומר הרב, במלחמה יש הנספים בלא משפט. כלומר, יש הנהגה כללית, והפרטים לא נבחנים לפי מעשיהם. זה לא קשור לכמה אתה צדיק או רשע. יש פה הנהגת הייחוד, והזמן שאינו מועט. בסופו של דבר, הקב"ה משלם שכרם של אותם פרטים בעולם הבא.
השופר והבריאה השופר הוא כלי שעוזר בתהליך הבריאה. כאשר האינסוף יוצא החוצה, יש בחירה. הבחירה אומרת שאין כפייה, שאתה בן חורין. השופר הוא שופר החירות. התקיעות בשופר מסמלות את התהליך הזה. קול ישר, שברים, ושוב קול ישר. זה התהליך שאנחנו עושים בראש השנה. כל הסיפור הזה הוא הסיפור של השופר, איך הוא קשור לבריאה ולחירות. בראש השנה אנחנו בוראים עולם חדש, והופכים את הגב אל גב לפנים אל פנים. זה הרעיון שבסופו של דבר הנהגת הייחוד מופיעה דרך הנהגת המשפט, ונגיע ליעד בעזרת השם.
