שלום לכולם. היום נלמד על חג החנוכה. כל שנה חוזרים על אותם דברים, ואני לא הולך להגיד שום דבר חדש בשיעור, אבל ננסה להבין למה אנחנו חוגגים את חג החנוכה.
הסיבה לחגיגת חנוכה למה אנחנו אומרים על הלל בחנוכה? הסיבה הגלותית היא הנס, אבל זו לא הסיבה האמיתית. הסיבה שאומרים על הלל בחנוכה היא מאותה סיבה שאומרים על הלל ביום העצמאות. מדובר על חזרה לריבונות על ארץ ישראל, ובכך אפשר להפיץ את התורה לעומות העולם. הניצחון במלחמה נתן לנו ריבונות על ארץ ישראל, ולכן אנחנו אומרים על הלל.
התחלת הסיפור של חנוכה איך התחיל כל הסיפור של חנוכה? יש שתי דעות בדבר, אבל שתיהן מובילות לאותו רעיון. בתחילה היו מלחמות, ניצחנו את היוונים, אבל הם חזרו שוב. כשהם חזרו, הם הציעו ליהודים אוטונומיה דתית. הסנהדרין קיבלו את ההצעה, אבל יהודה המכבי הבין שזה לא מספיק. הוא טען שעם ישראל צריך להיות מדינה ריבונית שמשפיעה על עומות העולם, ולא רק דת.
מרידה בדת בחנוכה התחילה מרידה בתפיסה של היהדות כדת בלבד. יהודה המכבי הבין שהמטרה היא לחיות כמדינה ריבונית בארץ ישראל. זה לא רק על שמירת המצוות, אלא על חיים מתוך תורה שמשפיעה על עומות העולם. המרד התחיל מתוך הבנה שההלכה צריכה להוביל אותנו למצב של אומה ריבונית.
הבדל בין יוון לישראל מה ההבדל בין יוון לעם ישראל? יוון מייצגת את הפילוסופיה, בעוד עם ישראל מייצג את הנבואה. הפילוסופיה היא אהבת החוכמה, בעוד הנבואה היא תכליתית ומכוונת לחיים. התורה היא לא פילוסופיה, אלא נבואה שמכוונת אותנו לחיים מוסריים ורוחניים. הנביא מכיר את הסדר הפנימי של המציאות ומוביל אותנו לחיים מתוך תורה.
הראייה הנבואית הנביא מצליח לראות את הפנימיות של החיים ולחיות על פי זה. הוא מכיר את הסדר הפנימי של המציאות ויודע איך לפעול בהתאם. לדוגמה, הרב קוק ראה את הצורך לעלות לארץ ישראל לפני השואה, כי הבין את הפנימיות של המציאות. הנבואה היא לא פילוסופיה, אלא דרך חיים שמובילה אותנו למקום עליון יותר. אם היית לומד תורה מראש, לא היה קורה. אם היית לומד איך הגוף שלך בנוי מראש, לא היית צריך את החולי כדי להבין איך הוא בנוי. אם היית לומד נבואה מראש, היית צריך את השואה, או את הסכימה שלו כדי להבין שאתה… ואז להבין איך הגוף בנוי. היית יכול ללמוד מראש את הנבואה, מראש את התורה, ואז להבין איך המציאות בנויה, איך המציאות עובדת. זה נבואה, זה איך חיים את המציאות, לא מתפלספים. אבל היוון, זה פילוסופיה. היוונים רוצים פילוסופיה, ואתה לא יודע לדבר. דיבורים על חוכמה. אותה תפיסה בין פילוסופיה לבין נבואה קיימת גם עם ישראל. עם ישראל היא יכולה לחיות את התורה שלה. היא יכולה לחיות את התורה שלו כדת. איזה משהו כזה, אתה עשה כל מיני מצוות, משהו מיסטי כה, אבל תכנס בחיים איך זה משנה אותך. זה לא, אני לא מצליח להסביר איך. סתם, וואו, שהיא מכונת גביסה, תעשה, תקבל שכר בעולם הבא. זה דת. או… אני מצליח להסביר איך התורה, איך המצוות, איך סיפורת, או איך כל הדברים מהן הולכים, ויוצרים חיים יותר עמוקים, חיים יותר גדולים. זה ההבדל בין דת לבין נבואה. בין תורה כדת לבין תורה כאורח החיים, כטבע של עם ישראל. שזה כמו שזה כמו שדיאטה, היא לא תיאוריה דתית. זה בעצם הטבע של הגוף שלי. אז אני יכול לחיות את הדיאטה כתיאוריה, כאיזה דת, אני יכול לחיות את זה כטבע. כמו שזה כבר נהיה חלק מהגוף שלי. זאת אומרת, אני יכול את הדבר הזה, להבין איך התיאוריה הזאת עובדת, ואז להבין איך זה עובד פיזית, ואז זה לא דת, זה כבר החיים שלי. או להבין את זה כדת. אם אנחנו חיים כדת, אז ברמה הלכתית אנחנו מכוסים. עונס שרת. מה אתם רוצים? מכוסה, מה? מכוסה, כל טוב. ברמה הלכתית, הכל בסדר. יהודה המכביר, מוני אוטונום ידתית. זה מה שצריך. מספיק, כולם יבוא בכנסת. חנוכה זה היציאה מהפילוסופיה לנבואה. זה המעבר מתורה כדת לתורה כחיים. סימו לי, זה מתחיל מתפיסה, ואז אחרי שזה משתנה כתפיסה, משהו משתנה בסדר הפנימי של המציאות. עם ישראל בעצם הופך להיות שונה מכל העמים. כי עד היום עם ישראל היה אותו דבר. עם ישראל בעצם היה עם ככל העמים בעצם. אם הוא דת, הוא כמו נצרות, הוא כמו אסלאם, אין הבדל. מה הופך את עם ישראל להיות שונה? כשהוא אומר ריבונית בהרצאה, אז הוא נהיה שונה מכל העמים. אז הוא מתעלה מכל העמים. למה? כי בעצם הוא לוקח את הקודש, את התיאוריות, את הדת, והוא מופיע אותה בחיים עצמם. התורה משנה את המציאות. אני קורא את המציאות אחרת, זה לא איזה תיאוריה. אז מכיוון שיש הסדר הפנימי של המציאות השתנה ברגע אחד. אז בעצם הסדר הפנימי של המציאות, משהו השתנה בו ולכן זה גם מתגלה. בצורה חיצונית. כלומר, יש פה איזה סדר פנימי שמשנה, לכן זה גם מתגלה בחיצוניות. משהו שמתגלה בחיצוניות, קוראים לו משהו שמתנוסס. כמו דגל שהיה למטה, עכשיו הוא מתנוסס. זה נקרא נס. זה נס חנוכה. מה נס חנוכה? נס פח השמן. מה זה שמן? שמן, שמן, זה התכונה של עם ישראל. זה חומר שהופך לרוח. זה שמן. מה זה שמן? שמן זה חומר שהוא מעל המים. הוא תמיד נמצא מעל כל נוזל. עם ישראל לא מיוחד בו. יש פה, הוא מעל כל העמים, כי אומרו להשפיע על כל העמים, למה הוא משפיע? איך הוא משפיע? על ידי הקדושה בחומר, שהחומר שהופך לרוח. לכן, עכשיו שימו לב, איך זה מתבטא? זה מתבטא כך שהשמן הזה, זה לא סתם שמן, אלא שמן של המנורה במקדש. מה התפקיד של המנורה במקדש? להאיר דרך חלוני האטומים השקופים. באמת המקדש לא היה אור מבחוץ לבפנים, אלא מבפנים לבחוץ. האור היה מאיר חוצה. איך? דרך המנורה. ולמה? כי בעצם זה השפעה לעומות העולם. כלומר, עם ישראל הופך לעומה ריבונית והעצה, משנה את התפיסה שלו בדבר הזה, משנה סדר הפנימי במציאות, ואז זה גם מתגלה כנס. זה מתנוסס לחוץ לסדר הפנימי הזה, שישראל בעצם הופך פה, בעצם לא להיות הופיך אותם ככל העמים, אלא הוא בעצם הוא מה שהיא שמן, היא מעל כולם, היא מקדשת את החומר ומהירה לעולם כולו. לכן זה מתגלה דרך נס פח שמן, בבית המקדש, דרך המנורה. זה הנס. ששימו לב, נגשתי לא פילוסופיה, זה לא משהו שגם מסקנה להיום. זה אומר, שאיך מנצחים מלחמה ויוצרים עצמאות מדינית בארץ ישראל? זה מתחיל מתפיסה. זה מתחיל מתפיסת עולם. היום התפיסה היא שהתורה כדת. תשאל כל מן אדם, מה הקשר בין התורה לבין המלחמה, בין התפילה לבין זה שתפלל לבין שתציע צרכה במלחמה. מה, אם תפלל, יהיה נס ונציח. אם תלמד תורה, יהיה נס ונציח. זה דת. בגלל זה הם מופסידים. בגלל שהתפיסה שלך היא שהתורה מנותקת מהמלחמה, אז בעצם התורה לא צריכה לנהל את המלחמה, אלא היא מחוץ למלחמה. אז מה שמנהלת את המלחמה זה החומר, ואז אם אין תורה שמנהלת את המלחמה, אתה אסור לנצח. כי ארץ ישראל בשייך את זה חם. ואז זה לא מוסרי לנצח, ואז אתה רק מופסיד. ואז תיכנס לג'באלה 800 פעם, ימות אלפי חיילים, זה לא מוסרי לנצח, אז בסוף גם נפסיד. אבל כאשר התורה הופכת מדת לריבונות, כאשר התורה מנהלת את המדינה, מנהלת את הריבונות הארצית, מה שקורה באותו רגע, זה שמותר לנצח, ואפשר לנצח. ואז גם יש ניצחון. כלומר, זה הופך כאשר אתה משתנים מדת לעומת, יש גם ניצחון. חנוכה, הצלחה, זה מה שעכשיו אומר לנו, אם אנחנו צריכים לעשות את המעבר הזה, מי תורה של דת? תורה תגלותי, תורה תרת ישראל. תורה חיה שמסבירה עכשיו, איך רק עם תורה אפשר לנצח. איך רק עם תורה אפשר זוגיות. איך המצוות יוצרות לי חיים כאלה, משמעותיי, שאמורים ליצור בארץ ישראל חיים אחרים לחלוטין, כלכליים, ביטחוניים אחרים לחלוטין, שאמורים להיות מושפעים בעולם כולו. אני צריך ליצור תורה אחרת לגמרי. וזה תפקיד שלנו. אנחנו צריכים לעשות מעבר מתורת גלות ותורת תרת ישראל. לעבור מי דת לעומת. מי דת לתרבות. המעבר הזה שאנחנו צריכים לעשות, זה כבר התפקיד שלנו. התפקיד שלנו, אנחנו יכולים להיות בעצם יודע המקבל. יודע המקבל זה אותה אחת שאומר, התורה זה לא הלכה. זה בסוף מתגלה כהלכה, נכון. כמו שאמרתי בתחילת השיעוק, בסוף צריך לקיים את ההנחה, זה לא השאלה. אבל מתוך מה אני מקיים את ההנחה? האם אני מבין מה אני עושה? האם אני מחובר למה שאני עושה? למה צריך להניח תפילין? למה צריך לשמור שבת? איך אתה יודע שיש אלוהים? איזה מחשב תורה ימש? איך אתה חי את הדברים האלה? איך הסיפוריית התורה, איך פרה הגומה אמורה לשנות לך את התפיסה הרוחנית שלך ולסתכל על המציאות אחרת? זה מה שאמרו, זה אמור לעשות. זה לא מו שהיה. כל עוד לא נבין את הדבר הזה. כל עוד לא נבין איך התורה פועלת בנו אחרת, ומשנה אותה מאישיותית. אז זה… שלא יקרה. בפיזית הוא גם לא יקרה. בואו תסתרו איך זה עובד בסכמה שאנחנו מסתכלים עליה מתוך עם ישראל. הרי מה שגורם זה ש עם ישראל היום, תגידו את המילה את המילה משיח. תגידו את המילה משיח. משיח, משיח, יפה, נחמד. אבל מה אתה אומר שהנהגה משיחית תניג את המדינה? לא, זה משיחי, זה עזוי, זה פנאץ, זה חשוב. למה? כי התורה נשמעת ככה. אם התורה נשמעת ככה, אז גם למה שאני רוצה שהתורה תניג את האומה? כי זה נשמע את דתה, אז אני לא רוצה שהדת תניג את האומה. אבל הייתי סבל לאנשים שמשיח זה לא מה שהם חושבים. בואו ננסה לכם תרגיל משם הכי את התרגיל שלא היה נגיד בואו נגיד עכשיו אתם צריכים לבחור את מלך המשיח. לדתכם עומד רבי שמעון בר יוחאי ולידו עומד ראש העירת מטכאה. מי תבחרו? ראשי רבי שמעון. זו התפיסה גלותית של דת. ומי רבי עקיבא בחר? דבר כוכבה. ראש העירת מטכאה. למה? כי יהדות זה לא דת. משיח זה דמות פוליטית. יהדות, המטרה שלה זה מדינה ריבונית שמשפיעה לכל אומות העולם. אור לגוון. זה משיח. אבל תראו לכולם חושבים, זה רב שירו החוב על חמו. חמו זה החומר, זה המדינה. איזה זמן אנשים שצחיעות על המתים, ולא משהו נסתי. אלא שינוי תפיסתי שהמשרד צריך ליצור בעולם כולו, עד שיגיע למצב שהמדע כל כך מוסרי שמה שמעניין אותו כל היום זה לעשות מניפולציות על החומר ולאחריות מתים. אולי קצת היהדות תשמע קצת אחרת. תשמע פחות בתית ותשמע יותר עמוקה. אבל אנחנו עדיין חיים בתיצור הדתית. אם אנחנו לא נשתנה איך זה יקרה. הרי החרדי מסתכל ואומר תראי את הדתים הולמים, יש להם מלא דתלשים. למה שאני אשלם יש להם דתלשים? כי כל התורה נשמע הדת אז אנחנו לא רוצים, זה מרחיק אותנו. מה שדורגתי שמע עמוקה אתמול הייתי בפעילות פחית קולה ושמעתי איזה שתי סטוננטים מדברים אומרים אחד לשני אה לא אחי אני נראה לי הולך זה מוזיקה, אני נראה לי הולך לעבוד בשבת אבל אוקיי איזה שטויות שבת למה זה ככה? מה נתנו להם את האפשרות לתקפור? איזה שטויות מה זה שטויות? מה הגיע בשבת? לנוח אתה יכול לנוח בים גם, מה זה קשור? אם התשובות רגודות כאלה, שבת זה יום מנוחה אוניברסלי או שביטה שהקב' הוא עושה גם משהו שסתות המורים עושה שביטות אם התורה נשמעת כמו, אם התשובה שלך למה נשמע שבת? נשמעת כמו שכיתה ג' זה לא התשובה אם אצלנו שיהיה נשאלים תפיסתי אז הם שיכולים לדעת לה שם ואז החרדי לא יוצא להתקרב אליהם אבל אם אנחנו נשנה אז החרדי כאילו נשמע ואז החילוני גם יחישמורים על הגעת תראה התורה כבר לא נראית כזאת מוסחידה תראה הם חיים את זה בחיים זה לא איזה משהו כזה הזוי, תראה זה עמוק לא שמע זה לא איזה משהו כזה גם החיים עצמם יראו אחרת אז אולי אולי בוא נשמע אותו ואיזה צעד, זה עם ישראל שלא ידלת משהו יעניין אותו זה בית מקדש כשאני שומע לכם בית מקדש מה הקשר? חבר'ה בלי בית מקדש אני חושב שאנחנו נצח, להם יש חזון משיחי, לאסלאם הם רוצים להפיץ את הבשורה שלהם אל האקצה על כל העולם כולו, מה החזון שלנו? בית מקדש? הלוואי כולם פה יש תמונה של בית מקדש בבית? הלוואי זה לא רק מתמצא בתמונה של בית מקדש, זה כמה אנחנו חיים את זה בבוקר כשאנחנו קמים אנחנו עדיין דעת, זאת אומרת שאם לא נהפוך מדעת לעומת ריבונית שחושבת וישמעת על כל עומת העולם נהפוך מציונות הקיום מציונות היהוד, לא ישתנק על כלום חנו כהצלחה כשאנחנו עוברים מציונות הקיום, מציונות היהוד ממשיח מנוסף למשיח בן דוד מתהליך של תורה כדעת, תורה חיה וקיימת זאת חנו כה חודו
