שלום לחברים היקרים שהתקבצו לכבוד היום השמיני של חנוכה, המכונה בעם ישראל "זאת חנוכה", על שם הפסוק שנקרא מחר. זהו סיכום של כל הקורבנות של הנשיאים. אני רוצה להגיד רעיון קצר על שיטת הרמב"ם בעניין הדלקת נרות חנוכה, לא רק לגבי הזמן אלא גם לגבי מספר הנרות שעל האדם להדליק.
שיטת הרמב"ם בהדלקת נרות חנוכה נהוג לחשוב שמנהג הספרדים הוא להדליק חנוכיה אחת לכל הבית, ומנהג האשכנזים שכל אחד מבני הבית מדליק חנוכיה. אומרים שמנהג הספרדים הוא כדברי התוספות ומנהג האשכנזים כדברי הרמב"ם, אך זה לא מדויק. הרמב"ם כותב שהמנהג במקומו הוא להדליק מנורה אחת של חנוכה, אך הוא מסביר שהמושג "נר איש וביתו" לא משתנה גם כאשר יש מהדרין ומהדרין מן המהדרין. הרמב"ם מסביר שהמצווה היא להדליק נר עבור האיש וביתו, כלומר הבית והמשפחה. המצווה היא להדליק נר אחד בפתח הבית, והאבא מדליק כי הוא המנהל של הבית. המצווה היא של הבית והמשפחה, והמאדרין מדליקים נר לכל אחד מבני הבית. הרמב"ם מסביר שההידור הוא להדליק נרות כמספר בני הבית.
המאדרין והמאדרין מן המהדרין הרמב"ם מסביר שהמאדרין מדליקים נרות כמספר בני הבית, והמאדרין מן המהדרין מוסיפים והולכים. כלומר, ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני שני נרות, וכן הלאה. הרמב"ם כותב שבבית שיש בו אבא, אמא ושמונה ילדים, ביום הראשון מדליקים עשרה נרות, ביום השני עשרים נרות, וכן הלאה עד שמגיעים לשמונים נרות ביום השמיני.
הקשר בין נרות לנשמות הנר מסמל את הנשמה, כמו שנאמר "נר השם נשמת אדם". הרגיל בנר מביא לו בנים תלמידי חכמים. גם בהדלקת נרות שבת יש מנהג להדליק נרות כמספר בי הבית. הנר מסמל את נשמות ישראל, והמצווה היא להדליק את הנרות ולהאיר את נשמות ישראל.
המשמעות הפנימית של הנר המערל מסביר שהנר מסמל את גוף האדם. הנר הוא כלי, בתוכו שמן, פטילה ושלהבת. הכלי מסמל את הגוף, השמן את הדם, הפטילה את הרוח והשלהבת את הנשמה. הנר מסמל את חמש דרגות הנפש: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. בחנוכה מדליקים את נשמות ישראל, והמצווה היא של המשפחה, להדליק את הנרות ולהאיר את נשמות ישראל. כמו שאמרנו, מה כשנחנו פה? זו מצווה יפה. למה זה לא קורה בפסח? הרי תמיד ליל יהודה הוא נר שדולק ודולק. אתה יכול להרביץ לי אחר כך. והתשובה היא, ואני אומר את זה בקיצור, כי שטחתי לנוער שהוא יכול ללכת להדליק נרות חנוכה אצל משפחה. אני אדע לכם בקיצור. אה, זה בוטה? אפשר להמשיך. אז שימו לב, לפי כל המקורות הקדושים, האור של חנוכה זה האור של הבית השני. דיברתי על זה עם החברים שלי משיעור בית, שהזמן שנרות חנוכה דולקים מקביל לזמן ימי הבית השני. מה הכוונה? מה אמרתי עכשיו? אני אסביר לכם. צריך לזכור קודם כל שאתה רמבה. שום מזכירים את הרמב"ם. שלדעת הרמב"ם מצוות נרות חנוכה זה רק בערב, לא בלילה. הערב זה מהשקיעה פלוס חצי שעה. זה ערב, אחרי זה נגמר הערב ותחיל הלילה. אין מצוות להדליק נרות חנוכה בלילה לפי הרמב"ם. אסור להדליק נרות חנוכה בלילה, לא מדליקים אותם בכלל, בסדר? לא ככה ההלכה, כי יש גם הרשב"א ויש אחרים. לכן הרמב"ם כותב מצוות להדליק בשקיעה, לא מאחרים, לא מקדימים. אם לא הדלקת בשקיעה, אז אתה יכול עדיין להדליק עד סוף החצי שעה מהשקיעה. עבר חצי שעה מהשקיעה, אם עכשיו אתה מדליק זה כמו לאכול סופגניה בפורים. אין כשן, זהו נגמר המצוות, בסדר?
זמן עם ישראל עכשיו שימו לב לזמן של עם ישראל. אנחנו, עם ישראל, חיים בשלוש יחידות זמן: יום, לילה והיום הבא. יום, לילה והיום הבא. היום שעבר זה מימי אברהם אבינו ועד חורבן המקדש הראשון. היום שיבוא זה לעתיד לבוא, כמו את המשיח, עולם הבא, התחילת המדינה, כל מה שאתם רוצים להכניס שם זה היום הבא. ומה קורה בין חורבן בית המקדש הראשון לבין היום הבא? מה קורה בין יום ליום? יש לילה ארוך, זה הלילה הארוך. הלילה הארוך הזה מתחיל בימי בית שני. בית שני זה לא גאולה חס וחדילא, זה גאולה איפה 12 שבטי אה? איפה שבט גד? אני מחכה לשבט גד, מחכה מאוד לראות את שבט גד. דווקא את שבט גד. מי אלה הרב? מי אלה? כתוב בספר דברי הימים: "פני עריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר". אני רוצה לראות את שבט גד שפניהם כפני עריות וכצביא על ההרים למהר. ככה כתוב על שבט גד, איזה כחודש לעם ישראל. אז אין לנו בית שני, אין לנו שני מסר שבטי אה, אבל הם טוענים שהם משבט דן. דברי הימים א' לקראת הסוף. אין לנו נבואה, אין לנו מקדש עם כל השראת השכינה, פשוט ברור. אז מה זה בית שני? בית שני זה צעידה לדרך הארוכה של הגלות. אי אפשר לצאת לגלות בבית שני. זה נושא ארוך, אפשר לדבר על זה הרבה, אבל קורה רק שנייה אחת. מה אנחנו כל כך שמחים בחנוכה? למה הוא שמחה? כשמונה ימים הוא דיבר באיזשהו… לא, זה לא צעידה לדרך, וכך זה. אתה לא תצטרך אותה, אלא קורה במשהו מופלא. מה שקורה שמתחילה התורה שבעל פה.
תחילת התורה שבל פה זאת אומרת שכל ימי הבית הראשון הקדוש ברוך הוא מוריד שפע עצום של תורה לעולם ונבואה וכל הדברים הגדולים, אבל אנחנו לא מפנימים, לא מקשיבים, במיוחד לא מגלים את זה בתוכנו. זה נשמע כאילו משהו מבחוץ. מישהו אמר, אז מה אם הוא אמר? כמו שאומרים, מישהו אמר, אז מה אם הוא אמר? אני לא אמרתי את זה. זה נכון ימי הבית הראשון. מה שקורה בבית שני שמתחילה התורה שבעל פה. אמר הקדוש ברוך הוא מפסיק להשמיע, ואז פתאום אנחנו שומעים את הקדוש ברוך הוא בתוכנו. אור חוזר, ההד של השם חוזר. הקדוש ברוך הוא צעק בית ראשון אהה. מה קורה כשאתה לומד תורה? זה מה שקרה לעם ישראל. מושג לימוד תורה הוא לא שייך לבית ראשון. אין בית ראשון מושג של לימוד תורה. תביאי לי אנשים שלומדו תורה נכון. יש רק פסוק אחד שלא ברור, כתוב בספר ראשון והגיד תבואי אומם הלילה. זה קושייה, צריך פעם להסביר את הפסוק הזה, אבל כתוב ושנתן לניך ודיברת בם. קצת אין מושג של לימוד תורה. יש בני הנביאים, זה נראה משהו אחר, יותר נראה כמו נערי גבעות שהורים תיקון הכללי, תורה של רבי נחמן, תבלים במעיין, מנגנים בקמנג'ה. זה יותר נראה בני הנביאים, כן? אבל לימוד תורה שמתחיל מתי המדרש ממזרע הסופר, מתי המדרש של התנאים של המוראים. אז בית המדרש של ישיבת נבד קלים, ישיבה שהיא משפחה, כן? אז זה לימוד, זה ערך של לימוד תורה.
לימוד תורה בחנוכה מה קורה בלימוד תורה? בלימוד תורה אתה בעצם שומע את דבר השם מתוך מאמץ שלך. אתה שומע את דבר השם מתוך אך בתוך אך. כמו שהורים כל כך יפה, אנחנו אומרים בחנוכה: "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה". אומר הקב"ה, אני ציוויתי להדליק נר חנוכה. מה אתה אומר בכל רע? משה ברוך אתה השם ציווית אותנו להדליק נר חנוכה, כן? כי יצירתם של עם ישראל זאת יצירה אלוקית. מ שעם ישראל מגלה כשהוא יוצא יצירה, הוא מגלה את האלוקי השוכן בקרבו. זאת תודה שקורה שעם ישראל מאיר את נשמתו. האור זה לא אור הלבנה ואור החמה, אור הנבואה, אור האלוקי מנבעלה, אלא האור זה אור נשמות ישראל שמתחיל לבכוע בימי חנוכה. כמו בעצם במרד החשמונאים הבינו חז"ל שמאותו מרד נדלקו הנרות, נדלקה נשמת ישראל. כשאתה למד תורה אתה מדליק את נשמשך והיא דולקת במהירה את האור של השם, אבל בתוך העולם מלמטה זה אור אלוקי. לכן המשנה היא אלוקית, התלמוד הוא אלוקי, הרשו הוא אלוקי, הרמב"ם הוא אלוקי והזוהר הוא אלוקי. למרות שדרים האלה נכתבו על ידי הרבה אנשים במשך המון מאות שנים, בני אדם זה לא בני אדם. אלוקים כותב דרך נשמות ישראל אשר קיצ'אלו מצאתה ויצאו לדליק נר חנוכה. אז בעצם בחנוכה התחילו לדלוק הנרות. לכן המצווה בחנוכה היא להדליק נרות, כלומר המעשה הזה הוא בעצם מעורר את נשמות ישראל, מדליק אותה מחדש בכל שנה מחדש את הכוח הזה של עם ישראל לצורת התורה. התורה הזאת תלווה אותנו עד היום השמיני, עד היום הבא שאנחנו ברוך השם חוזרים בחזרה אל התחלנו את התקופה. אנחנו בעלות השחר או בנצח המה או בשלוש שעות הראשונות, לא יודע, כל אחד לפי דרכו ושיטתו של היום הבא של אחרית הימים. אנחנו בתוך אחרית הימים. אז תודה רבה, זאת חנוכה שמח. מחר החג נגמר בשקיעה ובצד הכוכבים. אני תמיד חושב שחנוכה נגמר בצורה מאוד מוזרה. אין הבדלה, אין איזה סעודה שלישית, אין איזה סעודת משיח כמו בשבילי של פסח, אין יקודים של שמחת תורה כמו בסוכות. אז זה קצת דומה לפורים. לפורים הייתה ניצלת של אב גברלי. מה אתה עושה פה בסוף? אני מציע מחר תקים מנהג חדש בשעה האחרונה של החג. עשינו את ההתוועדות עם כל הספרים שיש לך בית. ניאל, לא תזמין את ריחת הדעה אחרי שאתה מדליק את נרות שיואלי.
