פרשת וישב | חלומות יוסף | הרב שלומי

את אחי אנוכי מבקש. אלו המילים שמאדהדות בעם ישראל היום וגם בפרשה שלנו. יש מחלוקות בעם ישראל כל הזמן, גם בתוך בית המדרש. כמעט אין דף בתלמוד שאין בו מחלוקת, ואין משנה שאין בה מחלוקת. במיוחד כשחוזרים לארץ ישראל ובונים מחדש את ממלכת כהנים וגוי קדוש. זה מה שעם ישראל עושה מאה שנה פה בארץ – בונה את ממלכת כהנים וגוי קדוש. אז איך לא יהיו מחלוקות? הלכנו לשורש המחלוקת של האחים ואפשר להבין שיש מחלוקת בין האחים כי בשמיים הקדוש ברוך הוא ברא 12 שבטים.

מחלוקת בין האחים מה זאת אומרת? מה השאלה שלי? השאלה שלי היא כזאת: הרי יש אברהם, יצחק ויעקב. נגיד שאני מבין למה יש אבא ועוד אבא, אבל למה לא להגיד שיש פה אבא וסבא ונכד? לא אבא ואבא ואבא. אבהם, יצחק, יעקב. נגיד שהבנתי את זה, אבל אחר כך מי יעקב אמור להיות הבנים והבנים אמורים להיות העם. למה קובעים שיש 12 בנים שהם שבטים ומהם יוצאים עמים קטנים? עם שנקרא ראובן, עם שנקרא שמעון, עם שנקרא לוי, עם שנקרא זבולון למשל. אנחנו, לפי המסורת, הרקע של עם ישראל, אנחנו צאצאי שבט יהודה לרוב. באופן פשוט, לפי מה שמושג בתנ"ך, שבט יהודה נשאר לפליטה. אז אנחנו נקראים העם היהודי, והיה גם העם הראובני, והיה גם העם היששכרי, והיה גם העם הדני. וממילא זה כבר יוצר סיבוך. למה לא אמרת שכולנו זה עם ישראל?

ייחודיות השבטים זה ברור שיש איזשהו ייעוד ותפקיד לכל אחד מהכוחות הללו שהופכים להיות מן עם קטן בתוך עם שנקרא עם ישראל. בגלל שעם ישראל צריך להביא איזושהי שלמות מסוימת, ונברכו בך כל משפחות האדמה. זאת אומרת שעם ישראל צריך לחיות לא איזו אמת פשוטה ואחידה. יש בעם ישראל כנראה איזו מורכבות בעומק של האמת שהוא צריך להופיע בעולם. אז בגלל עומס השלמויות שצריכות להידחס לתוך אומה אחת, זה מגיע בצורת 12 שבטים. וכל אחד כנראה יביע איזשהו גוון באמת, וממילא באופן טבעי כל אחד כביכול ילחם על חייו ועל כוחו ועל עניינו.

חלומות יוסף מכאן אפשר להבין את המחלוקת בין יוסף לאחרים, כי יש פה 12 כוחות אבל כנראה שיש באופן יותר כוללני את הכוח של יוסף מול הכוח של יהודה. הם שני הגיבורים מכאן כמעט עד סוף התנ"ך. בואו אני אקח קצת את ההתחלה של הפסוקים: "אלה תולדות יעקב, יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם". אני צריך להגיד לכם שזה פסוקים מאוד מסתוריים במובן הזה שלא ברור מה פירוש "והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו". המשפט הזה לא ברור. הוא נער איתם? אחר כך כתוב "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם". של מי? של בני בלהה ובני זלפה שהוא נער איתם או של שאר האחים שלא מספר עליהם כאן?

אהבת יעקב ליוסף אנחנו רואים שיוסף מביא דיבה רעה, כלומר הוא מתלונן על איזה שהם אחים. בוא נשאיר את הפסוקים האלה לרגע. "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת פסים". אל תחשבו עכשיו על הפיג'מות שהיו לפני שבעים שנה או שישים שנה לסבים שלכם ולאבא שלי שהיו מפסים כאלה. כתונת פסים הכוונה בגדי משי, בגדי מלכות, בגדים מכובדים. כלומר, בעצם זה אומר שישראל, שאבא יוסף, בעצם הגדיר אותו כמין מלך באחיו. "ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום". קשה להניח שהם פשוט קינאו בו. אני לא יודע, אני אישית לא הייתי כזה מקנא באח שלי אם אבא שלי היה אומר אתה מלך לאח שלי. סבבה, שיהיה מלך. זה לא אי אפשר להשאיר את זה ברמה של קנאה פשוטה. היום יש לנו מחלוקת בתוך עם ישראל על הזהות של עם ישראל. מה זה עם ישראל? זה מחלוקת בין יוסף לאחיו, כמו מחלוקת יוסף ואחיו על הזהות של עם ישראל, וכל אחד אומר: "אתה גוזל את הזהות שלי". יוסף גוזל את הזהות של עם ישראל, ואבא יעקב כמו יצחק שבחר בעשיו, אבא יעקב בוחר ביוסף. כמו שיעקב היה צריך לרמות את יצחק, גם אנחנו נרמה את אבא יעקב. יוסף בא עם החלומות שלו בתמימות, כאילו אומר להם: "תראו, בחלומותיי עם ישראל הם עובדי האדמה. אחרי זה אמרתי לכם ירח וכוכבים, עם ישראל זה מעצמה בינלאומית". כשאתה עובר ממלכה של יצחק למעצמה בינלאומית של אברהם אבינו, כאילו הוא אומר: "אני מחדש לכם את הכוחות הרדומים של אברהם ויצחק". כשעזבנו את ארץ ישראל והלכנו חרן יחד עם יעקב, חזרנו לאלומות האלה. יוסף בא ואומר: "אנחנו חוזרים לאלומות של יצחק ושל אברהם". אבל זה נראה להם זר, "מי ילד לי את אלה? זה לא שייך אלינו". אסור שעם ישראל יעבור דרך יוסף.

מכירת יוסף האחים אומרים: "נכו ונארגו ונשלחו באחד הבורות". יש כאן צדיק אחד שקוראים לו ראובן, והוא אומר שאין לו שליטה, אבל הוא מנסה להציל את המצב. יהודה, שהוא מלך באחיו, מציע הצעה חדשה: "נכו ונמכרנו לאשמאלים וידינו אל תיבו". מה משמעות ההצעה הזאת? לא נהרוג אותו אלא נמכור אותו, ואז הוא ילך כעבד למצרים. מה קוראים לזה? נמסור דינו לשמיים. כלומר, יש מצב שבו אתה יודע מה אתה רוצה לעשות, אתה הולך בכל הכוח. אני יודע שיוסף לא שייך למשפחה, הדרך שלו תיקח את עם ישראל למקום לא נכון ואני הולך להרוג אותו. אבל יהודה בא ואומר: "אני לא יודע, אולי יש משהו בו". אז מה שאני עושה, אני אומר לקב"ה: "איך אני עשה את זה? אני מוכר אותו. אם יבוא היום והוא יחזור אלינו, אני יודע שהשם בחר בדרכו והוא יחזור אלינו". האחים באים לאבא יעקב ואומרים לו: "יוסף איננו". הם כאילו לא אומרים לו סליחה, הם אומרים לו: "הנה כתונת בנך". ואז הוא אומר: "אוי חיה רעה אכלתו, טורף טורף יוסף". הם מצפים שאחרי כמה זמן יבוא יעקב ויתנחם. מה משמעות ההתנחמות? שקרה והיה צריך לקרות וזהו. כמו בערך שיצחק כאשר הוא מגלה שיעקב התברך ולא עשיו, אז מה הוא אומר? "גם ברוך יהיה". כלומר, יצחק מכיר בכך שמה שקרה היה צריך לקרות. הם מצפים שככה יקרה ליעקב פה, אבל זה לא מה שקורה.

סיפור יהודה ותמר כתוב: "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, ואימא אין להתנחם". והיה אומר: "כי ירד אל בני אבל שאולה". כלומר, הוא ממאן להתנחם. הזכיר לנו את רחל אשתו שממאנת להנחם על בניה. כאן יש עוד לפני רחל, יעקב ממאן להתנחם על יוסף שהוא אבי עשרת השבטים שנעלם ממפה של עם ישראל. ברגע שיעקב ממאן להתנחם, מתחילים להבין האחים שזה לא אותו סיפור. עצם זה שיעקב ממאן להתנחם פירושו שיעקב מכיר בכוח של יוסף, בעניין של יוסף, בחלומות של יוסף. התורה מספרת שני סיפורים: סיפור אחד זה סיפורו של יהודה, סיפור שני זה סיפורו של יוסף. שני האחים הללו עזבו את חברון, שני האחים הללו עזבו את המשפחה בגלל שהם כנראה האחים הכי מרכזיים. פירוש הדבר שיעקב איבד את משפחתו. יש כאן עכשיו שתי מצלמות מקבילות: מצלמה אחת הולכת עם יהודה, יהודה עוזב את חברון והולך לו לחבל עדולם. מה שהיום נקרא עמק האלה. יום יבוא ונפגוש את דוד בן בנו של יהודה, שהוא גם מתחבר ומתחבא מפני שאול. יש כאן משהו מאוד עקבי. יהודה יורד מעת אחיו, זה ביטוי לכך שהוא מודח ממשפחתו. יהודה עוזב את המשפחה, במקביל אליו יוסף נמכר לעבד.

הגלות של יוסף ויהודה יהודה מקיים את מצוות "קנה לך חבר". הוא יורד ופוגש חבר, איש נהיה חבר טוב שלו. איך קוראים לו? עירה. הוא גם רואה שם אישה כנענית שקוראים לה בת שוע, והוא מתחתן איתה ונולדים לו שלושה ילדים: ער, אונן ושלה. כמה זמן לוקח לאדם להוליד שלושה ילדים? נגיד שהם יהיו קרובים, לפחות ניתן לזה כמה שנים ספורות, שש שנים. כתוב כאן שהילד שלו ער גדל, והכל כתוב שאחרי שלושה ילדים נעצר על הילדות. אולי זו הכוונה "והיה בכזיב בלידתה אותו". אחרי זה הוא מחתן את הבן הבכור שלו עם תמר והוא מת, הוא מחתן את הבן השני עם תמר וגם הוא מת. אז הבנים שלו בגיל של חתונה. אחר כך הוא אומר לתמר: "אני עוד לא אתן לך את הבן השלישי שלה", בלב הוא מפחד שגם הוא ימות. וכתוב "וירבו הימים". אני לא יודע מה זה "וירבו הימים". בימים האלה שהם התרבו, ברבות הימים מת אשתו. עכשיו הוא בכלל, שני ידיים שלו מתו, אשתו מתה, הבן השלישי הוא לא יכול לחתן אותו כי לחתן אותו עם אישה אחרת הוא לא יכול, זה בגידה בתמר. לחתן אותו עם תמר הוא לא רוצה, אז אין לו אישה, אין לו בנים, אין לו בן שאי אפשר לחתן אותו, הוא פשוט תקוע לגמרי. במר יהושע ביום החגיגות של הגז הוא מוצא אישה עליהם הדרך והוא מתפתה אליה ושוכב איתה, ואז מתגלה שזו היא תמר. היא נתנה לו את הראיות לכך שזהו המועל, ואמרה לו: "קח את הראיות, אם אתה רוצה אתה יכול להשמיד אותם ולהרוג אותי ואתה תשאיר מכובד פה בגזרה. אבל אם אתה רוצה, הראיות האלה הבאתי לך אותם כי אני אישה ששכבת איתה". והוא בוחר להגיד: "אני אבואל". תוך כמה זמן נולדים לו שני ילדים מתוקים, פרץ וזרח. באיזה גיל הילדים המתוקים האלה? מה היחס של הילדים האלה ליהודה? הם בנים שלו, זה בעצם סוג של נכדים שלו מבחינת הדורות, כי בעצם תמר היא האישה של הבנים שלו, אלא שהוא איבם אותה. ואתם יודעים שבאיבום כמו שכתוב בכל הכתבים וכל הספרים הקדושים אצ האר"י, ער ואונן התגלגלו כמצוות האיבום בפרץ וזרח. ער התגלגל בפרץ, פרץ אבי דוד המלך. אז פרץ הוא כאילו נכד של יהודה. כמה זמן היה פה? יש פה סיפור ארוך מאוד בשנים. אם תבדקו, הסיפור הזה בערך לוקח המינימום שלו זה בערך בין 20 ל-25 שנה.

סיפור יוסף במצרים עכשיו, יוצא שהצלם של התורה נשלח לחבל עדולם, וכמה זמן הוא שעה שם? בין 20 ל-25 שנה. הוא צילם את כל חייו של יהודה וסיפר לנו אותם פה. במקביל נשלח צלם אחר, אולי זה היה מצלמת גוף, אל יוסף, וצילם את חייו של יוסף. אצל יוסף הכל מדויק בשנים. אנחנו יודעים שבין 17 שנה יוסף נמכר, ומתי הוא עומד לפני פרעה? באיזה גיל הוא עומד לפני פרעה? 30 שנה. ואז הוא סיפר לפרעה שיש 7 שני סובה. אז כמה זה 17 עד גיל 30? 13 שנה. עוד 7 שנים סובה, 20 שנה. עוד שנתיים רעב, 22 שנה. ואחרי שנתיים רעב אנחנו יש קפיצה עכשיו לאמצע פרשת מקץ, וכתוב שם: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים וירדו אחי יוסף עשרה". כלומר, יהודה מגיע אחרי 22 שנה, הוא נמצא בחברון, ואז אחרי 22 שנה יהודה חוזר למשפחה וכל האחים יורדים למצרים. בדיעבד, לאחר מעשה, האחים יורדים למצרים להחזיר את להביא את לפגוש את יוסף. כלומר, אחרי שיהודה ויוסף רבו בכנען, יוסף חלם חלומות ויהודה התנגד לחלומות האלה, אז הקב"ה אומר ליהודה ויוסף: "ברכאות, כל אחד ממכם הולך לגלות. בגלות כל אחד הולך לברר מיהו, מהו, מה הקשר שלו לאחים, לחלומות, לכל הדברים האלה". זה ממש כמו ההיסטוריה שתהיה לעתיד לבוא. גם בהיסטוריה של העתיד לבוא ולפי הצאצאה שזה מלכות עשרת השבטים הלכו לגלות וגם יהודה תלך לגלות. אבל יש הבדל עצום: הגלות של עשרת השבטים זה העלמות. עשרת השבטים נעלמו מהמפה של עם ישראל, לא חזרו במאה הבית השני, ויחזרו בעזרת השם בימינו, במיוחד שהם פה חוזרים. כלומר, הכוח שלהם זה עשרת השבטים. לעומת זאת, גלות קשה כי זה העלמות כמו עשיו שאף אחד לא יודע מי הוא ומה הוא ואיפה הוא. ואילו גלות של שבט יהודה, הגלות של היהודים היא גלות יותר רגועה. בולים לבבל, חוזרים לבית שני, ככה שתי דקות בארץ ישראל כדי לגור כוח לגלות הגדולה ושורים על קשר. ככה יהודה, כמה דרך יש בין חברון לעדולם? יש כביש חוצה יהודה, נכון? זה כביש שיורד מחברון ובבית גוברין אתה פונה צפונה, אתה מגיע לחבל עדולם או באפלחיש. באפלחיש אתם מכירים? משם יש כביש שעולה לחברון ובאפלחיש אתה פונה צפונה, אתה מגיע לחבל עדולם. זאת אומרת שזה גלות קטנה כמו הגלות של יהודה, של גלות של היהודים, של מלכות יהודה.

תיקון יהודה ויוסף בעצם מה שקורה שבאותו רגע רואים את זה מאוד יפה. יהודה לא מכיר בעניינו ובכוחו של יוסף, וטעותו וניסיונותיו הנואשים להיות קשור למהלך האלוקי של עם ישראל לא צולחים כי אין לו את יוסף. וזה מתברר לו בתוך ה-22 שנה האלה שהוא מגיע לצדקה ממני. הרי מה תכנתי לדבר על כל פרשה של יהודה, אבל לזה אין זמן. רק נגיד דבר אחד קטן: כשאומר צדקה ממני, מה המשמעות? הרי הבנים שלך מתו אחד אחרי השני, ואתה חשדת שמי שהשמעה זו תמר. אמרת: "כנראה היא אישה לא טובה, בגלל זה הבנים שלה מתים". ולכן לא רצית לתת לה את שלה. וכאשר היא סיפרה לך שהיא יכולה להיכנס להיריון והיא נכנסה להיריון וזה נרחע, אז פתאום הוא הבין שהבעיה לא הייתה בה אלא הבעיה הייתה בבנים שלו. ובעצם בבנים שלו זה בעצם בו. ואז בעצם הוא מבין ש אם אז מה הבעיה בו? הבעיה בו כנראה שהוא מכר את אחיו. כלומר, פתאום הוא ראה שהחיים שלי פשוט לא הצליחו ושמתו בנים שלי. מה הדבר האחרון שעשיתי? מכרתי את אחי. זאת אומרת בעצם כשהוא אמר צדקה ממני, בעצם בזה הוא הודע על חטאו. כי חייב להיות פגם כל הזמן הוא ישים אותה. ברגע שהוא מין שאין לו אשמה, אז בעצם הוא אמר אני אשם. למה אני אשם? כי אני מכרתי את יוסף. עכשיו הוא זכאי לחזור לחברון, ובדיוק הוא חזור לחברון להביא את יוסף. אבל מה קרה ליוסף? זה סיפור מעניין. יוסף כמו שנראה בהמשך תמיד במשך החלום את החלומות שלו, והוא זנח כמו שיהודה זנח את המשפחה כדי לתקן משהו, כדי לבדוק משהו, כדי זה. יוסף בעצם לאט לאט שכח את המשפחה בכוונה עד שהוא נפגש עם האחים והשתנה משהו שם. וגם זה קרה, זה קרה בדיוק עבור 22 שנה אחרי שיהודה בעצם הכיר שיש איזושהי בעיה בכל הסיפור הזה של יוסף. זאת אומרת, האחים מכרו את יוסף. מי יש שמי מכיר את יוסף? גם יוסף עצמו, כי הוא עצמו הוציא דיבתם רעה. כמו שראיתי פעם שהרב שלמה פישר כותב: למה בעשרת הרוגי מלכות אנחנו אומרים שהם מחפרים על חטא מכירת יוסף? אז היה רק תשע. כאילו מי נמנה לו מחר? יוסף לא מכר את עצמו, מי נמנה לו מחר? והוא בן והוא השותף. אז למה צריכים לעשרת הרוגי מלכות? אז הוא אומר יוסף השם הוא מכירה של עצמו. כשעם ישראל רב, כולם אשמים. אז אולי לא באותה עוצמה, אבל הוא גם לא הכיר באחים שלו כראוי, הם לא הכירו בו. כמו שרואים בעצם כל אח נשלח לבית ספר של החיים להתמודד עם ההיעלמות שלו מהמשפחה, עם הסיפור של המכירה. ואנחנו צריכים להבין בהמשך הפרשות האלה מהי דרך התיקון, מה קרה ליהודה פה, איך הוא תיקן, איך הוא ראה שהוא איבד את הכוח של יוסף. מה שנקרא יוסף בפניות התורה הוא ספירת היסוד. איך רואים שיהודה איבד את הכוח של היסוד? כי אין לו את יוסף. מצד שני, יוסף עצמו בכניסה שלו לכל מצרים איבד את ההבנה של הקשר אל בית יעקב. הוא נהיה דמות מאוד מאוד מאוד דברסלית, מנהיג העולם החופשי, מנהיג העולם, והוא שכח את המשמעות של היניקה מארץ כנען, מבית יעקב. ושני אחים התוודדו בהמשך הדרך אל התאות עד שהם פגשו לעזרת השם בפרשות הבאות.