דוגמה לתורת ארץ ישראל דורשים בענייני החג, גם בהלכות החג וגם בסוגיות החג. אחת הסוגיות המדהימות לדעתי היא מה שנקרא תורת ארץ ישראל. הרבה פעמים שואלים אותנו מה זה תורת ארץ ישראל, ומה המשמעות שלה. הכי טוב זה לתת דוגמה, כי אחרי שאתה נותן דוגמה, הרבה דיונים תיאורטיים נחסכים. כאן יש דוגמה מדהימה למהלך שמתחיל מפסוקי התורה, עובר דרך פנימיות התורה, המשנה והגמרא, ומגיע עד הראשונים. זה מהלך שמראה איך הנסתר מתגלה בנגלה, ולשון הרב קוק, הנסתר יעמיד את הנגלה על רגליו.
ארבע כוסות של פסח משנה ראשונה בפרק הרבה פסחים: ערב פסחים סמוך למנחה, לא יוכל אדם עד שתחשך, אפילו אני שבישראל לא יוכל עד שיעשה, ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין, ואפילו מן התמחוי. ראשי מסביר שארבע כוסות כנגד ארבעה לשונות גאולה האמורים בגלות מצרים: ועוציתי אתכם, ויצלתי אתכם, וגעלתי אתכם, ולקחתי אתכם בפרשת וארא. זה הסבר מפורסם ופשוט. אך בגמרא, לאחר שבעה דפים בענייני קידוש, מתחילים לדון בסוגיית ארבע כוסות, ושם ראשי מציע הסבר אחר: שלושה כוסות כנגד שלושה כוסות שנאמרו בפסוק, וכוס פרעו בידי, והרביעי ברכת המזון.
סתירה בדברי ראשי שואלים האחרונים, ראשי סותר את עצמו. פעם אחת הוא מסביר שזה כנגד ארבע לשונות גאולה, ופעם אחרת הוא מסביר משהו אחר. יש לזה מקור, זה לא המצאה של ראשי, אבל יש סתירה בדבריו. קושייה נוספת על ראשי היא בסוגיה עצמה בגמרא, שעוסקת בנושא ארבע כוסות. אמר רבי יהושע בן לוי, נשים חייבות בארבע כוסות הללו, שאף הן היו באותו הנס. ואמר רב יהודה, אמר שמואל, ארבעה כוסות הללו צריך שיהיה בהן כדי מזיגת כוס יפה.
דיון על שטיעת ארבע כוסות שטען חי יצא, כלומר הוא שותה את היין בלי מזוג של מים, יצא. שטען בבת אחת יצא. מה זה שטען בבת אחת? אומר רשב"ם, עירה ארבעתן לתוך כוס אחד. כלומר, יש לו כוס גדולה, והוא שופך את כל הארבע כוסות לתוכה. שואלים, אם בסוף יש לי פה כוס אחת גדולה, אז למה אתה קורא לזה שטען בבת אחת? זה כבר לא ארבע, זה אחד. רשב"ם מסביר שזה לא שהוא שפך אותן לתוך כוס אחת, אלא יש לו ארבע כוסות, והוא שותה אותן אחד אחרי השני.
הסבר רשי על שטיעת ארבע כוסות הגמרא אומרת, שטען בבת אחת, ידי יין יצא, ידי ארבע כוסות לא יצא. לפי רשי, שטען בבת אחת, הכוונה היא שהוא שפך את כל הארבע כוסות לתוך כוס אחת גדולה ושתה אותה. ידי יין יצא, כי שתה כמות של ארבע כוסות, ידי ארבע כוסות לא יצא, כי לא שתה אותן בנפרד על סדר ההגדה. השאלה היא, מה זה עוזר ששתה כמות של ארבע כוסות? מי דיבר על כמות של ארבע כוסות? יש מצוה לשתות ארבע כוסות נפרדים על סדר ההגדה. אז איך תקנו רבנן לשתות ארבע? ארבע זה שתיים ושתיים. אמר המנחמן, אמר קרא, ליל שימורים, ליל המשומר, המשומר הוא בא מן המזיקין. אין בעיה, בלילה הזה, לא אומרים קריאת שמע על המיטה, רק פרשה ראשונה, שמע ישראל. אין מזיקים, הדלתות פתוחות, אפשר לשתות דלתות פתוחות, והכל בסדר, לכן אין בעיה, זוגות, לא זוגות, הכל לא בטל בלילה הזה. רבא אמר, שימו לב, עוד פעם לרבא, רבא הולך פה לגרוע לאורך הדרך, כוס של ברכה מצטרף לטובה, ואינו מצטרף לרעה. אז אין פה בעיות של זוגות, למה? כי זה לא זוגות. למה זה לא זוגות? כי זה שלוש ואחת, זה לא ארבע, זה שלוש ואחת. מי זה הכוס של ברכה? הרי כוס של ברכה כידוע, זה שם, כינוי, לכוס של ברכת המזון. זאת אומרת שאנחנו עושים זימון, בעשרה, בעיקרון זה גם היה צריך להיות בשלושה, בשלושה יש כאלה שלא תמיד מקפידים על זה, אבל בעשרה אנחנו משתדלים להקפיד על זה, גם בישיבה. סיימים ברכת המזון, עושים אותה על כוס, זה נקרא כוס של ברכה, אומר רש"י, כוס של ברכת המזון שהוא רביעי. בסדר? רואים את רש"י? כולם איתי? במקור שלוש, כוס של ברכת המזון, אומר רש"י, שהוא רביעי. אם היה לנו פה גמרות אמיתיות, אז הייתם רואים שבצד, יש מסורת הש"ס, נכון, כולם מכירים, הערות כאלה, שם כתוב שלישי, כך צריך לומר. מסורת הש"ס, לא מסתדר לו, שהכוס של ברכת המזון היא רביעית, למה? ההלל היא רביעית, יפה, מי שמכיר את המבנה של אלה סדר, חד קידוש, שתיים, הגדה של פסח, הכוס השנייה, כוס רביעית, הלל, מרצה, בסוף, אז איך רש"י אומר, כוס של ברכת המזון שהוא רביעי, הוא לא רביעי, הוא שלישי, אז מסורת הש"ס מתקן ואומר לו, זה טעות, צריך להיות שלישי. עכשיו, אתה אומר לעצמך, מה, באמת רש"י, מה, הוא לא יודע, מה, הוא באמת טעה? מה, זה טעות בגרסה? כאילו איכשהו, לא יודע, יש כזה, יש כזה שם, הברוחור הזלצר, אני יודע מה זה הברוחור הזלצר, זה במרוקאית, הבחור שהעתיק, כאילו פעם הכל היה מעתיקים, אז הבחור שהעתיק, לא יודע מה נפל עליו באותו רגע, איזה שוק, נכנס לאיזה שוק שנייה, ובמקום לכתוב שלישי, הוא כתב רביעי. אבל באמת, מה, זה לא, זה, אבל מסורת הש"ס, לא הסתדר? לא, מה, מה, זה לא מסתדר, כתב שלישי ולא רביעי, ואני, אסתכל שנייה, עם החדר, יש איזה נילונית כזאת, עם כל מיני סיכומים, על השיעור הזה, תביא תביא את כל הנילונית פה, כי אני אספר לכם, רגע, אתה תשלים אחר כך, תוך כדי, תשמע מרחוק, לפני הרבה שנים, אני אזכיר פה לטובה את היהודי, מי שזוכר אותו מהוותיקים, בישיבה, מעור סמכון, מעור סמכון, שמע את השיעור הזה, לא זוכר אם כבר תוך כדי השיעור, או אחרי השיעור, הוא אומר לי, הרב, אני חייב להביא לך את השיעור ל הרב מזוז, והוא כותב על הרשי הזה, הוא כותב, שמא פתאום, בכלל לא היה צריך לשנות את זה, מרביעי לשלישי, זה לא שלישי, זה רביעי, וצריך לדייק ברשי.
הבנת התקנה של ארבע כוסות אז תראו, כמו תמיד, אם אפשר רגע שלוש דקות, תעזבו את המקורות, תעזבו את הדף, תעזבו הכל, שנייה אחת, קצת תמונה רחבה יותר של העניין, ומיד אנחנו חוזרים פה לתוך העניין, לתוך הסוגיה, לתוך הגמרות והכל. יש שלוש צורות להבין את התקנה של ארבע כוסות בפסח. וכמובן, אני אומר עכשיו, רק את ההגדרות הכי שטחיות, הכי מעשיות, לכל דבר יש מאחוריו עומקים, אבל אני אומר את ההגדרה הכי פשוטה. יש אפשרות אחת להבין, שלמעשה, הארבע זה באמת אחד. באמת אחד. האחד הזה, בנוי מאיזה ארבעה שלבים, אבל באמת זה מהלך אחד גדול, גאולה, זה מהלך אחד ענק, עצום, מתחיל ממקום מאוד מאוד גבוה, יורד עד למטה, אבל זה, זה גאולה. זה אפשרות אחת. יש אפשרות שנייה בדיוק הפוכה, שהיא אומרת, אתה יותר מדי כללי, אתה יותר מדי מדבר על איזה תהליך גדול, כזה שהוא לא מובן, הוא לא, הוא לא יורד לפרטים, אין לו איזה תהליך בשטח, זה לא הגאולה. זה לא התקנה של ארבע כוסות. התקנה של ארבע כוסות, זה ארבע כוסות נפרדים. כלומר, אני רוצה תחנות, אני רוצה כוס אחת, וכוס שתיים, וכוס שלוש, וארבע, וכל אחד, להבין אותה, איפה היא, על מה היא, מה התפקיד שלה, מה המקום שלה, גאולה זה לא איזה מין משהו גדול כזה, עברירי כזה, שהוא זה, גאולה זה תחנות, זה כמעט, כמעט, זה תהליך, זה תהליך, אני רוצה להדגיש את התהליך, אפשרות שנייה, שתי האפשרויות האלה, תכף נראה, נמצאות בירושלמי, ואז באה אפשרות השלישית, אפשרות השלישית אומרת, כמו תמיד, מה קורה באפשרות שלישית, איך אומרים על הדבר השלישי, מה? יבוא השלישי ויחריע ביניהם, אתם יודעים שיחריע, זה לא סתם יחריע כאילו, כמו אחד מהם, אלא יחריע ביניהם, הכוונה היא שהוא עושה את המזוג השלם שביניהם, זה הכוונה מחריע, באה האפשרות השלישית, שזה רבה בבלי, שתי האפשרויות הקודמות, הן נמצאות בירושלמי, כי בירושלמי כתוב, דעה אחת של רבי יוחנן, שאומר, הגאולה היא דבר מאוד מאוד גדול, ובלוי מי, ועוציתי אתכם, ואיצלתי אתכם, אבל באמת זה גאולה, לעומת זאת רבי יהושע בן לוי אומר, לא, גאולה, איפה היא כתובה בתורה? בקוסות של פרו, וקוס פרו בידי, אחד, עוד קוס, וקוס פרו, וכך את הקוס, כל קוס עומדת בפני עצמה, ארבע קוסות, ובא רבה בבלי, ואומר, שניהם ביחד, שניהם ביחד, זאת אומרת, באמת גאולה, ובעזרת השם, עוד כמה דקות, אנחנו נראה את זה גם כתוב במערל, אבל שנייה אחת קודם כל, קצת להקל את הדבר הזה, גאולה, היא מתחילה ממקום מאוד גבוה, ממקום מאוד עליון, ממקום מאוד מאוד אלוקי ומרומם, אבל, היא לא רק נשארת כזה, משהו מאורפל כזה של גאולה, אלא היא, כשהיא יורדת לשטח, כשהיא יורדת למציאות, כשהיא יורדת לחיים, לעולם שלנו, היא מתחלקת לקוסות נפרדים.
הבנת הגאולה והכוסות עד כאן, כדי רק לחזק את מה שאמרתי עד כאן, תראו שנייה את הירושלמי במקור חמש, לפני שאני מתקדם הלאה. אומר הירושלמי, מינין לארבעה קוסות, רבי יוחנן בשם רבי בניה, כנגד ארבע גאולות. לכן, אמר לבני ישראל, והוצאתי, ולקחתי, וגעלתי ולקחתי. רבי יהושע בן לוי אומר, כנגד ארבעה קוסות של פרו, שימו לב, ארבעה קוסות של פרו, קוס פרו בידי, והשחט אותם אל קוס פרו, והיתן את הקוס הקו פרו, ונתתה קוס פרו בידו. אני אוצר פה, שמתם לב, שזה ארבע קוסות, לא לא כמו רשי שאמר, שלוש ואחד, ארבע קוסות, כי בפסוק, בסיפור שם, אצל יוסף, השר המשכים, כתוב ארבע קוסות נפרדים. אם כן, רבי יוחנן, ותכף נוכיח את זה, רבי יוחנן אומר, המצווה היא הגאולה יחת, מתחלקת לארבע חלקים קטנים, הוצאתי ויצאתי ולקחתי, אבל באמת, זה גאולה אחת, והייתי קורא לזה כמות של גאולה, כן? זה זה מהות של גאולה אחת, ואחר כך זה מתחלק לארבע קוסות נפרדים, זה רבי יוחנן ורבי רשוע בן לוי. בא רב הבבלי, ואומר, הוא אומר, שני דברים, דבר ראשון הוא אומר, כמו שאמרתי קודם, גאולה מורכבת משניהם ביחד, היא מתחילה ממקום גבוה, והיא יורדת ומתפרטת לחלקים, ולתהליך, אבל הוא אומר עוד משהו, ועכשיו תהיו ממש קשובים, טוב, כי זה ממש השוס, שמסביר את כל העניין. גם הארבע שאנחנו אומרי שזה ארבע, נפרדים, זה לא באמת ארבע, אלא זה שלוש, שהשלוש האלה, השלישי, מתחלק לשניים, והשלוש נהיה ארבע. עוד פעם אני חוזר, השלוש, הנפרדים האלה, קוס פרו וקוס פרו וקוס פרו, הרביעי זה לא עוד קוס פרו, אלא הרביעי, זה השלישי שמתחלק לשניים, ומזה זה נהיה ארבע. נכון, בינתיים אני קצת אומר דברים עמומים כאלה, לא כל כך מובנים מה המשמעות שלהם, אבל אמרתי זה רק ככה לתת את הכיוון. מה? הרביעי הוא חלק מהשלישי. הרביעי הוא מתפרד מהשלישי. אם אתם רוצים כבר, כיוון ששאלת, אז אני אגרח בשוני לשתי דוגמאות קטנות, אבל תכף נחזור לסוגיה שלנו להבין את העניין. יעקב אבינו. כמה נשים? כמה נשים יש לאבותינו? לאברהם יש אחד, ליצחק יש אחד, ליעקב יש שתיים. כמה אבותינו יש לנו? אברהם אחד, יצחק אחד, ויעקב מה הוא? הוא שניים. יעקב וישראל. יעקב, יעקב וישראל. יעקב, רחל ולאה. מה? בסדר? שומעים? זה בנוי לדברים מאוד מאוד עמוקם בעולם הפנימי. היה לנו בדיוק בזוהר לפני כמה ימים ממש את המקור לדבר הזה, אבל לא נפליג עד לשם. בואו נשאר בתוך הדבר הזה. פרשיות. פרשת שקלים, אחד. פרשת זכור, שתיים. פרשת פרה והחודש. יש להם אותו נושא. אסור להפריד ביניהם. מרושלמי אומר, בין שלישי לרביעי לא יפסיק. מה הרמז? מה ארבע כוסות. כמו ארבע כוסות לומדים מארבע פרשיות. כמו בין שלישית לרביעית אסור להפסיק בליל הסדר. אסור להפסיק בין הכוס השלישית לרביעית. כמו כן אסור להפסיק ין הפרשיה, פרשת פרה, לפרשת החודש. זאת אומרת, השלישי והרביעי הם אחד שמתחלק לשניים. או שניים שניים אחד. איך שלא תסתכלו על זה. אבל יש פה מבנה מאוד מאוד עמוק.
הבנת הסוגיה והסבר רשי אבל לפני שאנחנו נתרחק יותר מדי, אני רוצה לחזור לסוגיות ולהבין קודם כל את הרץ להסביר את הסוגיה. ואז, בזרת ה' מקווה שיהיה לנו עוד בסוף שלוש דקות כדי לומר את הרעיון הרוחני. אבל קודם כל שלא נתנתק מהסוגיה. אז עכשיו אני חוזר לבבלי, לראשי, שמסביר את רווה. ותראו איך כל הדברים מתיישבים בצורה מדהימה אחת לאחת. בואו נתחיל מהסוף. כמו תמיד, זה טוב ללכת מהסוף להתחלה. זוכרים? סוגיה אחרונה שדיברנו עליה, או כמעט אחרונה, הייתה, שכתוב בגמרא, שטען בבת אחת, רב האמר, שימו לב זה בגרסאות מדויקות בריא ובראש, כתוב לא רב אלא רווה, רב האמר, ידי יין יצאה, אמרנו לפי ראשי, מה זה ידי יין יצאה? ששתה כמות של ארבע כוסות. ידי ארבע כוסות לא יצאה, שלא יצאה ידי החלוקה שלהם על הסדר. על מה זה בנוי? בדיוק על הרעיון הזה. שימו לב, התקנה התחלקה לשניים, כמו ש רבינו הרב אלירן שאל לפני כמה דקות. תקנה הייתה קודם כל לשתות את כמות הארבע כוסות. כמות הארבע כוסות, זה שורש הגאולה. זה הגאולה האחת. הגאולה שנמצאת בתוך מרוכזת, בתוך כלי אחד, בתוך שורש אחד, זה השורש של ארבע כוסות. אבל, לפי רבה, התקנה לא נגמרה פה, אלא צריך לחלק את הארבע כוסות הללו ולשתות אותם על סדר ההגדה. ולכן, אומר ראשי, אם הוא שתה אותם בבת אחת, עכשיו שימו לב לפי ראשי, ארבע כוסות, אומר ראשי, שתהם בבת אחת, זה עירה את כולם. אמרנו, לקח את הכוסות, עירה אותם לתוך הכוס הגדולה הזאת. עכשיו, מה שיש לנו פה זה כוס עם כמות של ארבע כוסות. זאת אומרת, אנחנו, אם נשתה עכשיו את הכוס הזאת כמו שהיא, ניצא ידי חובה של התקנה לשתות את השורש של הגאולה, את הכמות הזאת של ארבע כוסות, אבל לא יצא ידי חובה, כי הוא לא חילק את ארבע כוסות, המצוות אחת. אז אם כן, זה מיישב את הדברים של ראשי לגבי השתיה בבת אחת. נמשיך הלאה. ראשי על המשנה אמר ארבע כוסות, כנגד מה? כנגד לשונות גאולה. ארבע שונות של גאולה. מי אמר ארבע שונות של גאולה? איפה זה מופיע? איפה ראינו את זה? מי אומר ארבע שונות של גאולה? זה, אבל מאיפה זה מופיע בגמרא? ארבע שונות גאולה. איפה קראנו את זה בגמרא? רושלמי. ירושלמי. לא, בסדר. לא התכוונתי לאיזה משהו זה. ירושלמי. רגע, זה רבי ישוע בן לוי, זה מחלוקת, זה בדיוק העניין. בדיוק העניין, זה מחלוקת. רבי יוחנן אומר, ארבע שונות גאולה, זה ארבע שהם אחד. הלשונות זה חלוקה, זה תת חלוקה בתוך הגאולה, ויש פה מהלך של גאולה אחד. במשנה, דבר מדהים, זה פשוט מרגש אותי כל פעם מחדש, גם אם זה יהיה אחרי מאה שנה. הגבי מביא לעני, הרי מדובר על עני, שאין לו יין. הגבי, אני שואל אתכם, כתוב שלא יפחות לו מארבע כוסות. הוא מביא, לדעתכם, הוא מביא לו ארבע כוסות ככה נפרדות, או שהוא מביא לו בקבוק? הוא מביא לו בקבוק. כשמדובר על כמות של ארבע כוסות, לא יפחתו לו מארבע כוסות, רשי מסביר, זה פשוט מדהים, רשי מסביר לפי השיטה של רבי יוחנן, פה יש כמות של ארבע כוסות. זו השיטה של רבי יוחנן, של הארבע ראשונות גאולה. אבל, בגמרא, מי הדובר שם בגמרא? אף נשים חייבות בארבע כוסות הללו. מי זה הדובר שם? רבי יהושע בן לוי. רבי יהושע בן לוי בירושלמי, מה הוא אומר, מה הוא סובר על התקנה של ארבע כוסות? כוס של פרו. זה לא המשנה. במשנה, זה הביאו ליהודי, הביאו לו את הכוס הגדולה הזאת, או את הבקבוק הזה, מלא בכמות של ארבע כוסות של יין. אז לכן רשי מסביר את זה לפי הדבר הזה, אבל כשזה מגיע לגמרא, הגמרא כבר עוסקת בחלוקה של הכוסות על הסדר של ההגדה. אמר רבי יהושע בן לוי, נשים חייבות בארבע כוסות, אז הגמרא מתחילה לדון על הארבע כוסות האלה. איך שותים אותם? חי, בבת אחת, מתחילים. עד עכשיו, מה ההסבר? ההסבר הוא הכוסות של פרו. וכוס פרו בידי, וכוס פרו בידי, כי פה מדובר על החלוקה של הכוסות על הסדר. זה שתי שיטות נפרדות מהירושלמי, שכשמגיעות לבבלי, במשנה, מגיעה השיטה הזאת, רשי ככה מבין, כן? זה לא, המשנה לא כתוב כלום, אתה לא יודע. אבל רשי, ברוח הקודש אשר עליו, ובפשטות, בפשטות שבו, פשטות העמוקה שבו, מבין שפה הביאו לו בקבוק אחד של יין. בקבוק אחד של יין זה לא כוס כוס, זה כמות. זה כנגד שורש הגאולה. שורש הגאולה, זה השיטה של רבי יוחנן, שיש לה גאולה שורשים, עם מהלכים בתוכו. הצלתי ולקחתי, אבל זה גאולה אחת, כן. אני לא מבין אבל, מה עורך, מבחינה מהותית, אתה יכול לשאול לנבי, למה צריך, כאילו למה לא מבין להכניס את זה לברוך, מה זה קשור? רגע, רגע, רגע, קודם כל, אתה שואל מצוין, אני עוד כמה דקות, יגיע בכלל לרעיון הזה של שורש של גאולה ופירוט של גאולה. במילה אחת, אם אתה ככה שואל, בכל זאת, זה התחלת היציאה מהגאולה. זה יוסף בבור, סיפור ששר המשקים הוציא אותו מהבור. בסדר? אנחנו מדברים על לצאת ממצרים. מי הראשון שיצא משיעבוד מצרים? מי הראשון שיצא מהכלא המצרי? זה יוסף. איך הוא יצא? בגלל הסיפור הזה של שר המשקים. אחר כך שר המשקים אומר לפרעה, את חטאי אני מזכיר, זה הסיפור. אז אם כן, אז זה הסתירה בראשי. אבל, פה הייתם צריכים לצעוק. אתם פשוט לא נעים לכם, אז אתם לא עוצרים אותי. אבל הייתם צריכים לצעוק ולהגיד, רגע, אבל ראשי אמר שלוש כוסות של פרעה, והרביעי ברכת המזון. אבל זה לא מה שכתוב בירושלמי ברבי יהושע בן לוי. בירושלמי ברבי יהושע בן לוי כתוב וכוס ועוד כוס. יש הרי שם עוד כוס אחר כך. כשהוא פותר לו את החלום, אז הוא אומר לו וכוס פרעה, כן, הוא אומר לו וכוס פרעה ולקחת כוס פרעה ונתתה כוס פרעה בידו. כמשפט הראשון. אז למה ראשי הסביר שלוש והרביעי ברכת המזון. ואמרנו גם, הברכת המזון הוא לא רביעי, הוא שלישי. כי רבה אצלנו, בבלי, רבה באמת הוא אומר שהארבע כוסות הם שלוש שהם ארבע. זה לא כמו רבי יהושע בן לוי.
דין ארבע כוסות בגלל זה פתחתי בהתחלה. יש שיטה קיצונית אחת אומרת יש פה רק שורש של גאולה. יש שיטה קיצונית שרבי יהושע בן לוי זה רבי יוחנן. שרבי יהושע בן לוי אומר ארבע, אחת, שתיים, שלוש, ארבע כל אחת עומדת לעצמה. בא רבה ואומר, זה כל אחת עומדת לעצמה, אבל השלישית נהיית שתיים. היא מתחלקת לשתיים וככה נהיה ארבע. איך אני יודע את זה? איך אני יודע שככה רבה סובר? כי אתם זוכרים שהגמרה שעלה אסור לשתות בזוגות. זוגות זה עין הרע. מה רבה תירץ על זה? רבה תירץ על זה, ראינו את זה אני אחזור על זה עוד פעם. תסתכלו במקור שלוש רבה אמר, כוס של ברכה מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה. כוס של ברכה זה ברכת המזון. רשי אומר שהוא רביעי הוא לא מתכוון שהוא רביעי לפי הסדר של הכוסות. בכלל לא דיבר על הסדר של הכוסות. כל ילד קטן, כמו שאומר הרב מזוז כל ילד קטן יודע שברכת המזון זה הכוס השלישית. זה לא הסדר של הכוסות, אלא זה המבנה הפנימי שלהם. המבנה הפנימי שלהם זה 1, 2, 3 והרביעי ברכת המזון. כלומר, השלוש נהיו ארבע לכן אין בעיה של זוגות, כי זה לא ארבע. זה אמת שלוש כשבחלוקה הפנימית של השלוש, זה נהיה ארבע. ואם כן, זה לא כמו שאתה מתקן משהו שתיים בשתיים או ארבע בבת אחת שזה זוגות. פה אין בעיה של זוגות. הוא אומר זה שלוש והרביעית זה ברכת המזון שהיא מצטרפת לשלוש האלה כי כל השנה כולה יש מחלוקת האם צריך לברך ברכת המזון על כוס או לא. פה בליל הסדר אין שאלה וברור שיש כוס של ברכת המזון.
שורש הגאולה למה ברור שיש כוס של ברכת המזון? כי ופה תשימו לב טוב, כי ברקע יש כמות של ארבע כוסות. כמו שאנחנו יודעים ששורש הגאולה הוא במבנה של הצלתי יש שם בפוטנציאל יש שם חלוקה לארבע אבל כשזה יורד לעולם שלנו, כפי שתכף נראה פה את המערל כשהדבר הגדול יורד מהעולם שלנו, הוא יורד למציאות ואז הוא נהיה בתהליך של שלוש. אחת, שתיים, שלוש. זה הסדר של העולם שלנו. חסד, גבורה, תפארת. אבל התפארת ממה היא בנויה באמת? היא בנויה באמת מהחוכמה ובינה שירדו לחסדים וגבורות. וכשזה מגיע לתפארת זה נהיה אחד. אבל באמת בשורש זה שניים. לכן ברכת המזון היא זאת שנמצאת בתוך השלוש והופכת את השלוש בעצם לא לשלוש, אלא לארבע. אבל השלישי והרביעי הם יחידה אחת, ולכן הם פה באמת ארבע. מה? שומעים? שומעים. בוא, אני עוד קצת ככה הולך בזה, אבל תכף יעצור ככה כדי לעכל, אבל אני בכל זאת ככה אתן עוד עוד איזה טיפה הסבר. אולי גם זה יעזור ככה לעכל את הדברים. תראו שנייה אחת רגע, בבקשה מכם. תסתכלו רגע במקור שבע את הגמרא ומסכת סוטה. אני רוצה ככה כמה גמרות קצרות וכמה מקורות קצרים שמחזקים את מה שאמרנו עכשיו, ואז אסכם, אני מקווה אם מצריך לענה על משהו. תראו. אמר רב חייני בר פאפא, אין הקב"ה נפרע מן האומה עד שעת שילוחה, שנאמר בשעשעה, בשעלכה וכולי. ואמר רבה, שומעים את רבה? רבה הולך פה לאורך כל הדרך אנחנו איתו. אמר רבה שלושה כוסות האמורות במצרים. למה? אחת ששתתה במי משה ואחת ששתתה במי פרעה בפרעה נכון ואחת שאת ידע לשתות עם חברותיה שימו לב, רשי אומר שלוש כוסות האמורות במצרים אז כמה כוסות יש? שלוש! אבל הרי בליל הסדר יש ארבע אלא מה? השלישית נהפכה לרביעית. רוצים עוד חיזוק לזה מהתורה? תראו רגע בבקשה את מקור תשע למרות שהשורה האחרונה נחתכה אבל אנחנו נגיד אותה בעל פה ונער יוצא מעדן להשקוט את הגן ומשם התפרד והיה לארבעה ראשים אגב מי שנמצא איתנו פה בלימוד של הזוהר, הפסוק הזה בזוהר נמצא פשוט עשרות פעמים ואנחנו כולה בפרשת חיי שרה וכבר עד עכשיו פשוט זה מוטו יסודי ביותר בזוהר, נער יוצא מעדן, עדן זה החוכמה, זה הכתר זה החלק העליון, נער זה הבינה, יוצא מעדן ויורד למטה, זה רנפין לבב קצבו ומשקיע את הגן, הגן זה המלכות עכשיו תראו את הפסוקים שם האחד פישון, הוא הסובב את כל ארץ החבילה ששם הזהר הוא זהב הארץ היטוב לא דילגנו על הפסוק הזה כי זה תורת ארץ ישראל, ושם הנר השני גיחון, הוא הסובב את כל ארץ קוש ושם הנער השלישי חידקן הוא ההולך קדמת השור והנער הרביעי וזה חבל שזה נחתך, אני לא יודע איך אנחנו צריכים לסדר את הדף הזה עוד פעם או לפחות בכתב יד לכתוב אותו זה בעיה שלי, והנער הרביעי הוא פרט, שימו לב, דבר מדהים לא כתוב, ושם הנער הרביעי הוא פרט, תראו איזה דבר פשוט מדהים, מדהים, מדהים שם הנער הראשון פישון אחד, צד ימין שם הנער השני איך קוראים לשני? גיחון, צד שמאל שם הנער השלישי חידקן זה השלישי, היה צריך להיות כתוב, ושם הנער הרביעי הוא פרט, למה למה מסכן נחת פרט למה אתה לא אומר לו גם ושם הנער והנער הרביעי הוא פרט מה אתה לומד מזה, שהנער הרביעי מה הוא? הוא חלק מהשלישי זה גם מופיע הוא מופיע באותו פסוק, שימו לב פישון יש לו פסוק, רואים? רואים? שם האחד פישון פסוק, אחר כך בי' שם הנער השני גיחון הלאה י' ושם הנער השלישי חידקן, ולא פסוק חדש ושם הנער הרביעי הוא פרט והנער הרביעי הוא פרט, כאילו חלק מהשלישי תמיד אומרים פרט וחידקן, זה לא סתם שנזכה בזרת השם להתרחץ שם ושם הנער והנער הרביעי הוא פרט הרביעי יוצא מתוך השלישי הוא מצטרף לשלישי זה מדהים עכשיו כל זה מגיע מהשורש של הגאולה שמה הוא? שהוא הנער יוצא מעדן אומר המערל, תראו רגע כשהמקור שמונה אומר המערל ולפיכך הם ארבע כוסות כי הגאולה היא באה מהעולם העליון שימו לב, מהעולם העליון לעולם הזה זהו עולם הריבוי וכל דבר שהוא בא מעולם הנבדל לעולם הזה, יש בו ריבוי מחולק לארבע, כי מספר זהו מספר הריבוי, כנגד ארבע צדדים המחולקים, ואלו דברים הארבע השונות של גאולה והסוד הזה מובהר בתורה, והנער יוצא מעדן ושם ייפרד, מזה יבוהר לך כי כל דבר שבא מעולם הנבדל כמו הנער, שיוצא מעדן שקוט את הגן כשהוא בא לעולם הטבע לעולם הריבוי, ייפרד לארבעה זה בדיוק הדברים של רבה אומר רבה, תקנת ארבע כוסות הייתה מחולקת לשניים, אחד לשתות כמות כזאת של ארבע כוסות, כלומר כוס גדולה שבתוכה יש כמות של ארבע כוסות זאת אומרת, אתה יודע שיש בפנים ארבע תתי גאולה, אבל בעצם זה גאולה אחת, זה ארבע השונות של גאולה של רבי יוחנן שאומר, ארבע שונות גאולה זה בעצם גאולה אחת זה גאולה אחת על סדר ההגדה על סדר הלל הסדר ואז מחלקים אותם וכוס פרעה בידי, אח, קידוש כוס שנייה בידי, הגדה ואז הכוס השלישית באמת הכוס השלישית לפי הסדר הזה, זה לא ברכת המזון הכוס השלישית לא מבחינה כרונולוגית מבחינה מהותית, מי הכוס השלישית? ההלל זה המצווה, הלל, אומרים את ההלל והרביעי והרביעי, אומר רשי הוא לא טעה, וזה לא מסורת השס הרביעי הוא ברכת המזון כי הרביעי מצטרף לשלישי כי חייב להיות ארבע כי בשורש של הגאולה יש ארבע לשונות אבל באמת בפועל, יש שלוש כוסות לפי רבה, יש שלוש כוסות מצרים שתתה שלוש כוסות אבל השלישי מתחלק לשניים כמו האהבות כמו האימהות, כמו פרשיות ארבע פרשיות כל הדברים ככה מתחלקים הארבע נהיה שלוש כי בשלישי, השלישי והרביעי תמונים יחד בתוך שורש שחי
הבנת רשי וטוספוט שאלות לגבי הסקירה של רשי כן בסוף אבל כן צריך להכריע בסוף בין שתי השיטות האם רשי יכול פעם אחת להגיד שאלה מעולה, באמת הבאת לי להנחתך אבל הזמן תודה רבה למה? רשי הוא פשטן רשי מפרש בכל מקום לפי מה שנכון לאותו מקום מישהו יהודי פעם כתב על זה ספר שלם על ההבדל בין רשי וטוספוט חד חויקר כאילו אבל זה מאוד נכון תשימו לב תמיד שטוספוט ינסה לסדר את כל השעס שהכל יהיה מסודר מה ואם תאמר והרביעי מסכת איבמות דפנון ג' כתוב אחר שפעם תאמר ככה, פעם תאמר ככה שלא יהיה סתירה רשי אין לו בעיה בכלל עם זה שבסוגיה הזאת מי שיביא את הסוגיה הזאת זה מה שהוא יביא הביא שם משהו אחר הביא משהו אחר, תתמודד היום בשפה שלנו אומרים תתמודד אולי זה מחלוקת, אולי זה בחינות שונות אולי במסכת הזאת ראוי להביא את זה אולי פה ראוי להביא את זה רשי לא מתרגש מזה בכלל רשי רואה את המשנה, כתוב לא יבחתו לו מארבע כוסות רשי שאל את עצמו את השאלה הכי הכי הכי פשוטה אומר מה תגיד הוא מביא לו ארבע כוסות שולחים את האגביי שתדעקה שם לתמחוי לא יודע לאיפה להביא לו ארבע כוסות אז כולכם צעקתם קודם לא מביאים לו בגבור מביאים לו כמות של ארבע כוסות אז רשי אמר רגע אז פה מדובר על מה? על הכמות של ארבע כוסות מה זה הכמות של ארבע כוסות? רשי הכיר את רבי יוחנן את הירושלמי ואמר כן יש דבר כזה שנקרא שורש הגאולה יש דבר כזה שנקרא כמות של ארבע כוסות אבל הוא נמצא בתוך כלי אחד יפה עכשיו הוא מגיע לגמרא אמר רבי יהושע בן לוי קודם כל זה רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי אומר נשים חייבות בארבע כוסות הללו מה זה הללו? זה לא בקבוק אחד זה ארבע כוסות ששותים אותם בליל הסדר על הסדר של ההגלה זה לא אותו דבר מה? לא, אתם מבינים רשי זה לא אומר זה מה שכתוב לעפר בסוגיה שלנו זה לא יותר טוב כי זה גם לא סותר יש שורש של הגאולה זה מה שאתה רואה ברשי שטען בבת אחת ידי ארבע כוסות יצא אומר רשי ששתה כמות של ארבע כוסות ידי ארבע כוסות לא יצא כי הוא לא חילק אותם בסדר הזה אבל הוא שטע את הכמות של ארבע כוסות זה מה שרשי אומר הוא מזג את כל הכוסות לכוס קבירה הגדולה הזאת ושטע אותה ככה בשלוק אחד שטע את כל הארבע כוסות האלה והוא יצא ידי מה? ידי הדין הזה של לשתות כמות של ארבע כוסות כי כן יש בתקנה הזאת חובה לשתות את שור הגאולה לשתות את כל הארבע האלה אבל זה לא מצווה שלמה למה? כי הוא היה צריך לפזר אותם הוא לא צריך לשתות את כולם בבת אחת אלא לחזק אותם בסדר המצוות של הלילה מה? כלומר רב החידש שני חידושים חידוש אחד זה להרכיב את שתי הדעות של רבי יוחנן ורבי שועה ולוי ולומר יש פה באמת שני הדברים נכונים התקנה כללה שני חלקים גם לשתות את הכמות הזאת את השורש הזה של הגאולה וגם לשתות אותם על הסדר אבל הוא חידש חידוש נוסף שהארבע האלה הם לא ארבע אלא הם שלוש ואחת שזה חידוש פנימי מאוד מאוד גבוה ועליון ותראו אותו רק כתוב במחילה במקור עשר וכפי מה שמצאתי אומר השליח הקדוש בדברית עמידי האריזל שהארבע כוסות הם כנגד חוכמה ובינה וחסד וגבורה ואז טוב אז הוא נכנס לאלוקים וכאילו יהוד וכו' וכו' אז לא נכנס לזה פה אבל שימו לב לבדיוק הסיפור חוכמה ובינה זה אחד שתיים אבל חסד וגבורה הם בסוף נהיים תפארת הם מתחברים באמצע לכן הם שלוש שהם ארבע ארבע שהם שלוש יש בשין של התפילין יש שין אחת עם ארבע ויש שין אחת עם שלוש זה אותו דבר כי זה מגיע מאותו מקום מה אמר הרב מזוז? רב הם שאומרים לא מדלחים על הכוס הרבים מה? לא מדלחים על הכוס הרבים הם מדלחים על הכוס השלישי לפי השולחן הרוב אז אתה מחזק את זה מהכיוון גם ההלכתי אז זה עוד פעם למה הסני אשכנזי שמברך על כל כוס ונפרד גם הרמבה אז זה בסדר זה כבר מחוקת אבל בסדר זה נחמד שפה גם יש לא להפריד בשלישי לרביעי זה קיים בכל מקרה זה רק השאלה של הברכה זה סוגיה עומדת בפני עצמה כן כן זה עוד יותר מחזק אתה כבר בשלישי חושב על הרבים ומתכוון להוציא אותו בכל מקרה אסור להפריד ביניהם אבל בסדר אבל יותר מה שהוא התכוון זה שבאמת ברכת הרמזון היא באמת הרביעית מבחינת המבנה של הכוסות זה שלוש וזאת הצטרפה זאת היא השלוש שהתחלק לארבע כי חייב להיות ארבע כי בשורש יש ארבע זה דבר מדהים הרב מזוז ממש קצר ואומר רק שנייה אחת לא הספקתי לחזור עליו עוד פעם הוא מביא מה יקשיתם שכתב רשי רביעי וברכת הרמזון שלישי כבר זה שנים רבות שתמה עליו חד חוזון רבנן לכוונת רשי פשוטה זה רוצה לומר מארבעה ולאו דווקא רביעי זהו כוונת רשי ובזה ניחה שכתב כל של ברכת הרמזון שהוא רביעי והגיעו שם שצריך לומר שלישי ולפי האמור וכן הוא ברשבם ולפי האמור יש לו מה? כוונת רשי שהוא אחד מהארבעה ובגללו נעשו זוגות לטובה מצטרף ולא מצטרף לרעה ואם כן לא אהבו זוגות ועוד מביא מספר ארץ יהודה שגם יקשה את זה ו… וכולי וגם ואולי הוא ירצה את זה לפני החידה בקיצור הוא לא אומר כמובן כל העומק שאמרנו פה אבל רק הוא אומר שהחכמים הפשוטים אומרו מה פתאום הוא לא אומר שלישי הוא מתכוון לפי הסדר הוא שלישי הוא מתכוון ה אחד מהארבע שמצטרף רק לפי מה שהסברנו זה הרבה יותר מובן כמובן מבחינה… מכל הבחינות שרואים את כל המהלך שכל השיטה של רבה גם בסוגיות בגמרא וג מבחינה מבחינת העומק הרעיוני ובאמת אני חושב מה שאמרתי בהתחלה תראו מה יש פה בסוגיה אחת מתחיל מהפסוקים בתורה עובר דרך פנימיות התורה הריזל ועשלה ואז זה מגיע לירושלמי עם שתי השיטות רבי לוחם ורבי שועה בן לוי ואז זה מגיע לגמרא לרבה בבלי ואז זה מגיע לראשי שאיך הוא מסביר את רבה לאורך כל הדרך איך ראשי מסביר זה מגיע עד ראשי ובאמת אתה הולך את כל הדרך והכל בנוי על דברים מאוד עמוקים והם פשוט מיישבים את כל הקושיות והנסתר מעמיד את הנגלה על רגליו ומסביר את המשמעות שלו וגם את הפשט שלו ובעזרת השם שנזכה
