הפרשה שלנו מחולקת לשני חלקים: החלום ושברו. בתחילת הפרשה אנחנו עושים את ההכנות האחרונות לקראת המסע הגדול. מזמן יצאנו ממצרים, כלומר לפני שנה וקצת. המסע הראשון ממצרים להר סיני היה כחמישים יום. יצאנו ממצרים, חצינו את הים בנס ושרנו שירת הים, פגשנו מים מרים שהומתקו במרה, היינו במטה של תמרים במקום שנקרא אילים, ובחודש אחרי יציאת מצרים זכינו לקבל את המן. היינו צמאים ברפידים ושם גם פגשנו את עמלק. הגענו בראש חודש סיוון להר סיני. כמה זמן אנחנו בהר סיני? שנה חסר עשרה ימים. כתוב בפרשה שלנו שבשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש, מרכבת השכינה יצאה מהר סיני לארץ ישראל. המסע היה אמור להיות קצר, משה רבינו אמר שהמסע הזה אמור היה לארוך אד עשר יום מחורב עד קדש ברנע. היינו בהר סיני שנה פחות עשרה ימים. מה עשינו בהר סיני? קיבלנו תורה, חטאנו בעגל, נשברו הלוחות, קיבלנו לוחות שניים, חזרנו בתשובה, בנינו את המשכן, וחנוכת המשכן.
המסע מהר סיני לקדש ברנע עכשיו הגענו לקאפי יר ועשינו גם פסח שני. מרכבת השכינה סודרה לתלפיות בפרשת במדבר, מחנות דגלים הכל מסודר, מרימים את העוגן ויוצאים לדרך. נחצה את מדבריות סיני מדרום לצפון. המדבר העיקרי שחוצים אותו זה מדבר פארן ומגיעים לקדש ברנע. זה השער הדרומי של ארץ ישראל. בשבת הבאה נצא עם התיירים שהפכו למרגלים לטיול ארוך מארץ ישראל. הם יצאו באלף תמוז, ימי ביקורי הנבים. היינו צריכים להגיע לקדש ברנע הרבה יותר מהר והגענו בחודש ועשרה ימים. זה לא כזה עיכוב עצום, אבל זה עיכוב בעקבות המתעוננים והמתאווים. המסע הזה עליו מדברת פרשת בעלותך ופרשת בעלותך מתחלקת. אנחנו מדברים על מסע שמתחיל בעייר ונגמר בסוף סיוון, שעובר דרך מדבר פארן, נתקעים במקום שיקרא לימים קברות התאווה, ממשיכים למקום שנקרא חצירות, שם מתרחש הסיפור של מרים, אהרון ומשה, ומתעכבים בחצירות שבעה ימים ואז נוסעים לקדש ברנע.
שלושת המסעות בתורה בתורה מתוארים רק שלושה מסעות: המסע ממצרים להר סיני שמתואר בפרשת בשלח, המסע שלנו מהר סיני לארץ כנען שמתואר בפרשת בעלותך, והמסע השלישי הוא המסע בשנה הארבעים שבו עם ישראל יצא מקדש ויעבור לאזורים אחרים של עבר הירדן המזרחי ובסופו של דבר יגיע לערבות מואב. המסע שלנו הוא אם כן המסע העיקרי כי הוא לוקח את עם ישראל מהר סיני לארץ ישראל. בתחילת הפרשה אנחנו רואים את הדברים הגדולים שמובנים את עם ישראל. הענן מנחה את עם ישראל, הענן זה עמוד ענן, הענן של המשכן, הענן זה לבוש של השכינה. פתאום השכינה הענן מתקפל זז מעל מחנה ישראל וזה סימן שצריך להתקדם. הענן אומר לנו עם ישראל קדימה אל יעד חדש. הסתלקות הענן מעל מחנה ישראל והליכת הענן לנקודה מסוימת לא ראו את זה כל האנשים, זה ראיית שכינה. מי שהכי ראה את זה זה משה רבנו.
המסע ההיסטורי של עם ישראל המסע שמתואר בפרשה שלנו הוא לא רק מסע ספציפי של אותה שנה של אותם אנשים של אותו מדבר פארן, אלא המסע שמתואר בפרשה שלנו ההכנות אליו זה תיאור של מבחינה פנימית. אם תלמד את הרז של הפרשה, הפרשה מתארת את המסע ההיסטורי העולמי של כנסת ישראל. כנסת ישראל נוסעת להביא שכינה מהר סיני או מהשמיים אל ארץ כנען, אל הארץ. זה לעולם המסע שלנו. רבי נחמן אמר שכל מקום שאני הולך אני הולך לארץ ישראל. המסע של עם ישראל אומר עם ישראל תמיד הולך לארץ ישראל. עם ישראל זו נשמה ענקית שבתוכה יש תורה ותמיד הוא הולך לארץ כדי להוריד את התורה לארץ, להגשים אותה בארץ, לבנות ארץ על פי תורה. כל ההיסטוריה של העולם זה מסע של עם ישראל. העולם נע, ההיסטוריה נעה, ומי נמצא בלב ההיסטוריה? עם ישראל. בתחילת הפרשה אנחנו רואים את הדברים הגדולים שמובנים את עם ישראל. הענן מנחה את עם ישראל, הענן זה עמוד ענן, הענן של המשכן, הענן זה לבוש של השכינה. פתאום השכינה הענן מתקפל זז מעל מחנה ישראל וזה סימן שצריך להתקדם. הענן אומר לנו עם ישראל קדימה אל יעד חדש. הסתלקות הענן מעל מחנה ישראל והליכת הענן לנקודה מסוימת לא ראו את זה כל האנשים, זה ראיית שכינה. מי שהכי ראה את זה זה משה רבנו. המסע שמתואר בפרשה שלנו הוא לא רק מסע ספציפי של אותה שנה של אותם אנשים של אותו מדבר פארן, אלא המסע שמתואר בפרשה שלנו ההכנות אליו זה תיאור של מבחינה פנימית. אם תלמד את הרז של הפרשה, הפרשה מתארת את המסע ההיסטורי העולמי של כנסת ישראל. כנסת ישראל נוסעת להביא שכינה מהר סיני או מהשמיים אל ארץ כנען, אל הארץ. זה לעולם המסע שלנו. עי בני ישראל נספור שם ממבט מסעות. אז הגידו לנו כל הספרים הקדושים שזה ממבט מסעות נצחיים שעם ישראל צועד תמיד ממסע למסע. ותחפש את עצמך גם בן האישי. אב פה נדבר על כלל ישראל. עם ישראל תמיד נמצא באחת המסעות האלה וכל מסע זה התרחקות מתאומת מצרים. כל מסע זה התקרבות לכיבוש ארץ ישראל. אבל המסעות הן קשים, אתגרים גדולים. יש גם מנוחה ובנוחו היא אומר שוב ה' כאילו אל הריבות אלפי ישראל או שוב זה גם תשובב נפשי. ישובב שוב ה' את ריבות ישראל. זה לא שנועדנו רק לחיים קשים, משום שיש עונג בהליכה הזאת של עם ישראל. אז אנחנו מתרגשים מאוד בתחילת פרשת בנותך. איזה יופי תרועות החצוצרות, ענן, ארון ברית השם. אפילו הזמנו את חובב שהוא מורה דרך שיוליך אותנו במדבר, כיוון שאנחנו משתמשים גם באמצעים. לא שעם ישראל הוא כל הבנוי עם ערבד הכסמים משתמשים בגוי. מי זה חובב או יתרו או הבן של יתרו? אלא המשפחה הזאת של יתרו היא משפחה של גויים שכבר מראש מתחילת הדרך אהבו אותנו כמו הדרוזים. ככה דרוזים, הדרוזים עצמם מגדירים את עצמם כצו של יתרו הרוחניים. כן, צפים אלינו את ובב הדרוזי. בואו טיילנו לעיניים זה לפי פירוש אחד. ותראו איזה תמימות של משה רבנו יש פה סוג יותר תמים מהסוג הזה. אומר משה רבנו לחובב: לך איתנו ואיתו נולך כי השם דיבר טוב על ישראל והיה הטוב ההוא אשר יתיב השם עמנו ואיתו נולך. כמה טוב משה רבנו כותב בסוג אחד: לך איתנו ואיתו נולך כי השם דיבר טוב על ישראל הטוב ההוא אשר יתיב ואיתו נולך.
מסעות עם ישראל במדבר משה רבנו בטוח שעוד שנייה זה צעד אחד ומגיעים לארץ ישראל וכל הטוב שעם ישראל מופקד עליו יבוא למציאות. ועכשיו זה לא סתם ששמו פה בספר התורה נונים הפוכות שמרמזות אם אתם מכירים את זה כן אתם יודעים את זה הנונים הפוכות. כן, שיש כל מיני פירושים איך לפרש את זה. חז"ל אומרים שזה כאילו יש פה שלושה ספרים: ספר רומי דבר עד כאן ואיזה ספר רומי ספר בשני עצמו ומי שם זה ספר אחר. אבל זה כאילו מבחינתנו זה כאילו משאירים לנו את כל ההכנות ואת כל כאילו החלק הראשון של הפרשה מתאר לנו את הסודות של המהלך של עם ישראל. אבל בואו נראה איך זה במציאות. במציאות זה קצת נראה אחרת. אבל שמור על הקשר בין הסודות של עם ישראל נבין להתנהלות בפועל. מה קורה לא ברור מה קרה בדיוק יש כל מיני שאלות פירורים. אבל כנראה שהמסע הראשון היה זה קצת מזכיר מי שהיה פה בתאונות חיר אולי אז ככה מספרים. כן, אני שלא הייתי מספרים שהמסע הראשון אתה חושב בהתחלה אומר לך הולכים רק שתיים שלושה קילומטר מסע הראשון כן סך הכל סך הכל אז אתה בטוח מה זה שתיים שלושה קילומטר מה אני ארגן ללכת אבל פתאום על ההתחלה זה שובר אותך כי זה לא בדיוק כשאתה הולך ככה בכיף לפעמים מריצים הולכים לאט זה פתאום איזה מישהו משתלל מאחורה תיקחו אותו וזה ישר זה נהיה כאילו משהו גם אתה הולך כזה באיזה מין סטרס פנימי כזה משהו פה לא ברור מה קרה פה אבל מה שאנחנו רואים בפועל הם רצו מאוד מהר ההליכה הייתה פתאום מאוד קשה אין להם כזה אין להם כזה ככה עם ישראל נכנס פה לאיזשהו משהו לא ברור בכלל.
תלונות העם על המזון אחד ממורה לתנ"ך רבי אבנון אומר שהייתה פה מלחמה עם המלך ככה הוא טוען יש לו איזה הסבר כללי לכל המבנה של ההליכה במדבר. אבל בסופו של דבר זה מתחיל באיזשהו משהו כאילו שקט יחסית יש מתעוננים ובוער את אש השם ואז מגיע הספסוף. זאת אומרת פתאום עם ישראל כן הספסוף השליטה התעוות אהבה ואז מה כתוב עם ישראל מתעונן מי יאכל לנו בשר פתאום ישראל מתעונן על תנאי המזון וזה לא שאין לו אוכל יש לו מן אבל עכשיו הוא לא מסתפק במן מי יאכל לנו בשר אנחנו רוצים בשר ומה ופתאום מעלים מזכרונות זכרונות עתיקים אתם כבר שנה אוכלים מן ולפני שאכלתם את המן אכלתם מהמצה שרוצה אתם ממצרים פתאום נזכרים זכרנו את הדגש שנוכל ממצרים חינם כישויים הוותיחים הוותיחים של התנאה זה לא הוותיחים שלנו זאת אומרת זה כן הוותיח שלנו אבל וותיח שלנו הופך מאז התנאה הרבה גרסאות זה כמו שאתה מחזיק סמארטפון ואתה זוכר שלפני עשרים שנה היה גם איזה משהו משהו אחר לגמרי הוותיח הומתק ונצבע באדום אבל הוותיח הקדום היה דומה לכישו ואותה משפחה גם בצבע שלו ובטקסטורה של בפנים שלו היה שונה הוותיחים שלכו יותר דומים מהוותיחים של פעם כן פשוט קראתי שהוותיח של התנאה זה אותו הוותיח זה לא שזה פשוט הוא היה דומה יותר למין משהו עם הרבה מים וטעם תפל ואז שאלתי עכשיו הוא כאן על הוותיח בכל מקרה כישויים הוותיחים חצי זה קרישה קרתי בצלים שומים איפה הבשר דגים סגנון זה היה סגנון סגנון של דגים ככה סגנון של מובילי שבת של חלק מהעניין הזה יש פה שאלה גדולה אתה שואל שאלה גדולה מה שאתה בעם אתה אומר יש פה שאלה גדולה איזה מי יכולים בשר יש לכם יש לכם בקר וצון יש פה שאלה על זה זו שאלה אני לא רוצה להתיישג איתה יש כמה פירושים למה הם לא ומרו זה בכל אופן הם רוצים תפריט מגוון רוצים בשר חינם והם אומרים על אמן הם מעליבים את אמן נפשנו יבשה אין כל בלתי אל אמן איננו זאת אומרת אמן לא משמח אותנו זה סתר את העניין שאומרים שאמן זה הכל מה שתרצת איתם נכון דרך אגב ההגדה הזאת דברי חזל האלה צריך להבין אותם לעומק אבל כן ודאי לסתר לא רק שאתה אומר את זה גם אתה אומר את זה יותר רק ששומרים ש כשהיינו ילדים תמיד ציירו לנו את זה שאם אתה רוצה שזה יהיה בטעם מסטיק בטעם מבטיח אז אתה היית מתואם באמן את הטעם הזה ואם אתה רוצה איזה טעמים טובים יש אז זה לא בדיוק הייתה הכוונה של חזל הכוונה של חזל הייתה שלפי איכות לפי גודלו של האדם הוא היה תואם טעם מיליון יותר במאן זה יותר רוחני כן אבל למה לא להסביר גם את הפשוט הזה אבל התורה עצמה אומרת שהתורה עצמה כאילו מסוגרה אם פותחת מסוגריים סליחה סליחה סליחה כי אליו ותאמן אז כאילו כביכול המספר המקראי בקודש פותח סוגריים אל תחשבו שאמן הוא כזה יבש אמן כי זרע גדו לא שאנחנו מבינים מה זה זרע גד אבל זה נשמע משהו כזה ואינו כי אין אבדולח ואם עושים ממנו בישול בפרור אז תאמו כטעם לשד השמן אם אתה מסתכל בספר שמות אז הוא צפחי בדבש אז גם צפחי בדבש גם לשד השמן וגם כי זרע גדו ואינו כי אין אבדולח תיאורים מסגבים כנראה למה אומרים שזרע גד זה כמו קוסקוס זרע גד זה זרעים כמו שאנחנו יודעים שאמן היה נראה כמו פטיטים של ברן שהיא הפשט של התורה לכאורה וגד זה צמח כן אבל כמובן שבפנימית התורה כל דבר פרבו יותר מדויק זה דברים שתכף נרמזו לי למעלותו של אמן אבל זה כאילו בסוגריים כמו שאמרת האמן לא כזה אבל לא משנה האבא מישראל עכשיו לא לא מתחבר לו הקטע של אמן ואז יש פה נאום עצוב מאוד של משה רבנו משה? אחורה יש לו? משה רב שבע וחמשה בוא רבי שם אנחנו אני לא נוכל להספיק את כל העניינים נחנו נמשיך את זה עד עכשיו בשבת אני פה בשבת אתם פה מי שבא בשבת אפשר יהיה להמשיך אבל בעצם מעכשיו קורה נגיד בגדול מה קורה פרשה כדי שנשלים לפחות משה רבנו אומר פה דברים מאוד עצובים הוא אומר רבנו של העולם למה אתה פוגע בי למה אתה עושה לי רע החדש שלנו עושה למשה משהו רע? כן שאתה מינית אותי מנהיג אני לא מוטעים אז כל מה שאני רוצה להגיד אז קודם כל משה רבנו אומר לקבל ברכו אתה רעות על עבדיך שעשית אותי מנהיג אני לא מוטעים ועוד משהו הוא אומר משה אני יודע שאני לא מנהיג כי אני לא אמא שלהם הוא משתמש בכל הדימויים של אמא וילד וככה הוא אומר האם אני הריתי את עם ישראל? הריון האם אני הלעלתי את עם ישראל? לידה האם אני האומנת הבייביסיטר האומנת שנושא את היונק וכל הקטע מה הוא שכח משה רבנו ולאמר הוא אמר מה אני הריון אני הלידה אני המגדלת שאתה רוצה שאני אגדל אותם ע האדמה של ארץ ישראל לא אני לא מה הוא שכח להגיד בדימוי שלו זה לא מה זה נקט זה אולי מתחבר כי האומן שהיונק האומן שנושא בחיקו זה הוא מזכיר עם הנקט לפני הכל מה יש לפני הכל מה הזרע יש פה רק דימויים של אישה זאת אומרת משה רבנו הייתה אומר אני לא אמא אבל אני כן אבא עכשיו זה נראה שעוברים אבא לאימא זה לא שלי אני אבא וזאת אמא למה עכשיו אנחנו הקדוש ברוך הוא הולך להזין את עם ישראל במזון חדש באמת קטע של המען אמא תשמעו אני יכול למען אבל כנראה ההוד של המען קצת ירד איך אומרים ירד להתלהבות מהמע כנראה שהמען היה מאוד חשוב איפה בחנייה במדבר סיני שם ליד הר סיני ליד המשכן עכשיו הולכים להזין את עם ישראל במזון אחר איך קוראים למזון הזה סלב מה צריך לעשות עכשיו לסגור את המצלמה ללכת לסיור אצל דדי כמובן יש לו סלבים ראיתם את הסלבים של דדי אני ראיתי את המחמדים וזה טום מגולים אז יש לו סלבי ואפילו זכיתי לקבל ממנו ביצים ביצים מאוד יפות אני בחינם עשיתי מהם חביתה כי הם ביצי חופש הם קטנים הוא הציע לי לעשות ביצים מה? זה הביצים היותר שירים הוא הציע לי לעשות ביצים קשות כי אז זה מאוד מגניב שבא ביצה בגודל של של אצבע כזאת אבל אמרתי רק לקלף שבע ביצים לקח לי שלוש שעות כדי שזה נשבור אותם ונעשה איזה חביתה טעם של חביתה כמו ביצה רגילה כמו ביצה רגילה אבל זה מגניב אז באמת עכשיו בואו שניה אחד נסביר יש הבדל עצום בין מן לסלב המן זה לחם מאוד אלוקי אין לנו דוגמתו בחיים שלנו זה משהו מאוד ניסי המן משה רבנו יודע לתת לעם ישראל מן זה מהותו של משה מי שמוריד תורה מהשמיים מוריד גם כן לחם מן השמיים לחו לחמו ולחמי זה ממש הינוח לחם מן השמיים זה כמו זרה של גברי זה בא מלמעלה זה המן כי ממה טעם של המן כי זרה גד אבל הסלב סיפור אחר לגמרי הסלב זה נראה פה מי שקורא את הפרשה ככה ואומר ואו פתאום בא הרוח והביא הסלבים וכל כך הרבה סלבים וזה וזה רק שניה אחת תופעת הסלב הנודד והמגיע באמוניו למדבר סיני מתוארת מי שחוקר היסטוריה ואוהב זיאולוגיה וטבע זו תופעה מי שמתוארת לאורך כל הדורות במדבריות סיני עד לפני מאה שנה מאז שאנחנו הפכנו שהעולם השתנה מבחינת הטכנולוגיה אז דברים מאוד השתנו לצערנו לפעמים לצערנו אבל התופעה הזאת של נדידת הסלבים מאירופה תוך כדי יעף של לילה אחד על פני חופי ים התיכון, על פני ים התיכון ונחיתה תשושים ואייפים במדבר סיני זו תופעה שמתוארת לאורך כל ההיסטוריה כך שזה די ברור שזה הסלבים שלנו ולכן זה אחד הזיהויים הכי ברורים בתורה של בעל חיים ו אני רוצה לראות את זה היום כן אבל לא באותה כמות שהיה פעם בגלל שהשתכללו היכולות שלנו לאסוף אותם ואז קצת אנחנו חיסלנו אותם הבדואים בסיני היו מרימים שטות באותו הלילה שזה אז פשוט נקלעים המון המון המון סלבים לדבר הזה וזה מספק אוכל זאת אומרת היה פה ניסיות מבחינת התזמון וכל מיני בחירות כאלה אבל בעצם מדובר בתופעה של טבע זאת אומרת בדרך לארץ ישראל עם ישראל בעצם עובר ממזון של מן למזון של סלב כן זה מגיע בעקבות כאילו תלונה של עם ישראל אבל שלוש דבר קב״ה הוא זורם עם ישראל וזה בעצם מה שמשה רבנו אומר אוקיי זה לא התפקיד שלי זה לא אני אבל אני לא יודע אם זה דרגה שלי ממסגרי לטבע פשוט אז זה בדיוק זה בדיוק מלכאור היורדים זה בדיוק המהות של הפרשה הזאת מלכאור יש פה איזושהי ירידה בדרכה אבל כל העוסף לא מוגשם הוא מאוד אוכלנית אתה לא מקשיב אותו לכלים הוא מוד אתה מאוד חי את העוסף כל ההביאה של התבושה אתה מאוד חי את זה אתה מבין כי בכלום לא מוגשם את דברים כלשהם זה בדיוק מה שאתה בעצם מתכוון זה בדיוק הנושא העמוק של המעבר מהמדבר שמבטא למרות שהמדבר זה לא כמו גלות של מרוקו ופולין אבל גם המדבר הוא גלות ביחס לארץ ישראל זאת אומרת המעבר לארץ ישראל שבה עם ישראל צריך לתלות חיי חומר חיי יצירה חיי חיים שקשורים לחיים של העולם הזה של הטבע של החומר זה חיים שלקשור את עם ישראל למקום אחר אז זה נראה זה כמו שתגיד שכן הגלות עם ישראל יכול לשמור על גובה רוחני תזמנו שזו הסוגיה של המרגלים מה אתה בא כשמגיעים לארץ ישראל עוסקים ב בניין ויצירה וגם הקדושה מתלבשת בתוך לבושים של עולם הזה של טבע של בריאה כמו שהקב' ברוך הוא רצה שהוא ברא את העולם ולכן הנס של אמן זה לא רק עניין של נס אלא המזון הזה של אמן שבו אתה אוכל את הרצון האלוקי אתה אוכל אותיות אתה אוכל משהו פנימי רוחני אתה ניזון מזיו השכינה וזה ממלא אותך אז הדור הזה שהוא מתקדם אל הארץ ישראל ואיך שהוא מתקדם אל הארץ ישראל מה הוא מרגיש שזה לא עכשיו מה שמזין אותנו זה לא מה ש זה לא טעין לנו אנחנו חפשים משהו שיתר קרוב אל הטבע טוב אנחנו עוד לא חיים חיי יצירה של זריעה אפשר להביא לנו עכשיו חיטה וסלעורה וגפן וטענה ורימון זית ותמר אבל אפשר להביא לנו משהו טבעי שקשור לנדודים במדבר סלב מה יותר מדרגה גבוהה? מה לנו העבודה של הארץ? להארץ? המדרגה הגבוהה זה לחיות המדרגה הגבוהה שעם ישראל נועד אליה זה לחיות חיים של קדושה גבוהה בתוככי מציאות חומרית רק כך תבוא הברכה לכל העמים לא עם נזירי אלא עם שלכן הביאו אותנו לכן לא השאירו אותנו במדבר לכן הביאו אותנו לארץ ישראל ומשה רבנו בעצם התחיל להבין שהתפקיד שלו היה להוציא את עם ישראל למצרים להביא את עם ישראל לנבואה למאדר סיני וכנראה משה מבין ש הוא לא יכנס סתם לארץ ישראל הוא רומת את זה אנחנו רחוקים מזה אבל תראו מה הוא אומר פה אני הוכיל ריתי אני הוכיל לדעתי כי תמר אליי סיום בכך כאשר ישראל אמונה תעונק הוא לא אומר כאשר ישראל אמונה תעונק ל האדמה שאני אשמעת עליו אותה אלא כאשר ישראל אמונה תעונק על האדמה כי הוא אומר אני לא אמור לגדל אותם בארץ ישראל הוא כבר מבין את זה כביכול משה רבנו הוא נורא רצה לכן היה לו מאוד קשה זה קשור כמובן לזה שמשה רבנו בסוף הפרשה מה קורה לו יש לו שנרה על משה לפי זה מאוד מסתורים הקראשה מי זה האישה הקושית מה אבל הפירוש הפשוט שנרה שהיא שמשה רבנו לא חי חיים עם אישה כלומר פורש מאישה להביא כאילו ידיים מה? להביא את גרשון להביא את כן כן עכשיו וזה כתוב בראש הנה פורשה ומאז אתם עוד לראות אישה דומה לארץ נכון כמו שמשה פורש מאישה כך משה לא מגיע לארץ זה אותו דבר ולכן משה רבנו אומר הזר הקדוש משה רבנו אמר לקדוש ברוך הוא ואם ככה את עושה לי למה משה רבנו אומר פה למה הוא אומר אם ככה אתה עושה לי כי אתה הקדוש ברוך הוא מחליף את ההנהגה שלך אתה הפך להיות שייך לספירת המלכות של ארץ ישראל אנחנו מתחלים להתחבר לספירת המלכות לארץ ישראל שהכל יורד לחומר אבל אני אני למעלה אני בספירת העתיפרת אני בספירת החוכמה בספירת הרכבות לא משנה בדיוק מה הדיוק שם אני מאמן אני משם ואתה בעליי כבר בפרצוף המלכות שזה כביכול הקדושה שיורדת למטה לארץ אז באמת הקדוש ברוך הוא אומר לו אתה צודק הספה לי שבעים איש מה זה ספה לי שבעים איש נכון עכשיו ההנהגה הופכת להיות מאתה מנהיג ואתה מביא תורה מלמעלה ואתה מביא מן ואתה מביא את זרע גד גד אומר הארי ג ומל דלים זרע גומל דלים. זה השפע שיורד למטה לדלים. עכשיו צריך לגדל את עם ישראל, והצלתי מן הרוח השם עליך ושמתי עליהם פתאום. כאילו הכוח של משה מתחיל להתפזר, ואפילו הוא עוד יותר מתפזר. אלדד ומידד מתנבאים במחנה, ומה הם מתנבאים לפי חז"ל? משה מת ויהושע מכניס לארץ. ויהושע אומר: מה, איך זה יכול להיות? ואז אומר לו משה את הדבר הכי פסוק הכי יפה בתנ"ך: מה אתה מקנא לי? מי ייתן כל עם השם נביאים כי ישפוך השם את רוחו על כל בשר. הרוח צריכה להגיע לבשר, לכן הם אוכלים בשר עכשיו. השלום שלו, אז מה? אז הכל פה מצוין. רק המסר הזה מעולה. יש בעיה במסר הזאת. יש פסקה ארוכה מאוד של הרב קוק על כל הפרשה הזאת, פסקה שלמה שבה הרב קוק מסביר את הפרשה הזאת. מזה שמונה קבצים, קובץ ח', פסקה קפ"ט ג' אני חושב, קפ"ט ז' אני זוכר. הרעיון היה שהם ניסו לקחת, הם רצו שמשה ילך לארץ ישראל. מי יאכילנו בשר? מי זה משה רבנו? אנחנו רוצים שאתה תרד איתנו למציאות הזאת. הוא אומר להם: זה לא אני. גם הוא רצה, אבל משה רבנו אולי זה הנבה שלו, אולי הוא היה יותר מדיין, והוא לא. הוא אומר שם הרב קוק שכתוב שנשמת המשיח תהיה גבוהה ממשה, שהמשיח זה כאילו לנשמות הגדולות שהוא ידע לחבר את התורה עם הכוח הזה של עם ישראל שיורד לארץ. זה דברים קצת מאוד רוחניים.
משבר ועלייה לכן יש פרשת משבר. אבל מה קורה מתוך המשבר הזה? עם ישראל מתגדל. לכן הכינוי של הפרשה "בהעלותך", זאת אומרת המנורה שמרמזת לנשמות ישראל. עם ישראל בעצם עולה. החלום משברו, הקרנו לפרשה. תהינו מה שראינו בתחילת הפרשה שעם ישראל הוא נמצא בתהליך של עלייה. חצוצרות, ארון השם, כל הענן, הכל נשאר בפנימיות. עם ישראל תמיד עולה. ולכן אם תסתכל טוב על הפרשה, לא תראה נפילה. כן, תראה נפילה מתעוננים, מתאווים, קברות התאווה. תיארנו את זה בצורה מאוד אידיאלי, אבל בסופו של דבר יש כאן סיפור כואב שהם אכלו והבשר בתוך שיניהם, הם נכנסו חזק מדי לחומריות הזאת והיא שברה אותם. לא, לא תיארנו את זה בצורה קצת נחמדה, אבל כאילו הפרשה מפזרת לנו רמזים. בתוך הנפילה הזאת יש איזשהו משהו. הרוח מתחילה לצמוח בכל עם ישראל. מי ייתן כל עם השם נביאים כי ישפוך השם את רוחו על כל בשר. לא יהיה רק נביא אחד, משה, אלא המשך יהיה שכל עם ישראל יהיו נביאים, כולם יהיו נביאים. ישפוך השם את רוחו על כל בשר. תודה רבה.
