בית מדרש לבוגרים | שיעור הלכה בענייני ציצית | הרב נח ויז'ונסקי

**השתלשלות ההלכה** ההלכה מתחילה מהגמרא, שהיא התורה שבעל פה. במשך מאות שנים, עם ישראל פוסק הלכה מתוך הגמרא. הרמב"ם היה הראשון שהעז לכתוב ספר הלכה מסודר, "יד החזקה", שמכיל 14 חלקים. בעקבותיו, רבי יעקב בעל הטורים סידר את ההלכות בספר "הטור", והבית יוסף כתב עליו את המקורות וההרחבות, ולאחר מכן כתב את השולחן ערוך. **דין ציצית** הטור מדבר על מצב שבו נפסקו חוטי הציצית. אם נשאר כדי עניבה, הציצית כשרה. יש ארבעה חוטים כפולים לשמונה, ואם נפסקו כל החוטים ונשאר כדי עניבה, זה תלוי אם זה נפסק מהענף או מהגדיל. יש מחלוקת בין הפוסקים לגבי המיקום המדויק של הפסק. **דעות שונות בפסקי הלכה** יש דעות שונות לגבי מה נחשב כשר או פסול בציצית. למשל, אם נפסקו שני חוטים ויש כדי עניבה, זה כשר. אבל אם נפסקו שלושה חוטים, זה פסול לפי דעה מסוימת. יש גם דעה שאומרת שאם נשאר כדאי עניבה בכל החוטים, זה כשר. **החשיבות של בדיקת הציצית** חשוב לבדוק את הציצית לפני שמתעטפים בה, במיוחד את החיבור לבד. יש חזקה שאם אתמול הציצית הייתה כשרה, היא עדיין כשרה היום, אבל כדאי לבדוק את החיבור לבד. **סיכום** הטור מביא דעות שונות לגבי מה נחשב כשר או פסול בציצית. יש חשיבות לבדוק את הציצית לפני השימוש, ולהיות מודע לדעות השונות בפסקי ההלכה. **דין ציצית בארבע כנפות** שכל זמן שאין בקול הארבע, אינה מצויצת כי אין חטא. יש דיון שלם בגמרא, ואני רק אצטט. המשנה אומרת, ארבעה ציציות מעכבות זו את זו, שארבעתן מצווה אחת. זה כמו שאתה אומר בתפילין. ארבעה כנפות, ארבעה ציציות, זה לא מצווה, מצווה, מצווה. למשל, תפילין, יש דעות שתפילין של יד מצווה, ותפילין של ראש. גם נפקא מינה, אם אדם אין לו תפילין של ראש, יש לו תחפושת על הראש, אין לו חלשים, אין לו. אז לא מוריד לו את שם העור, תניח תפילין של יד, גם טוב, אפילו יש לו ראש ואין לו של יד. ציצית לא, אם יש לך מספיק חוטים, אתה אומר, טוב, אני אשים אחד, אני אשים שניים, או שתשים ארבעה, או כלום, כי זה מצווה אחת. זה לא חצי מצווה, כמו שאני משלים את ארבעה פשיות בתפילין. **דין ארבעת המינים** יבוא אדם ויגיד, אין לי את ארבעת הפרשיות, יש לי מאיזו זה חתוכה, שתי פרשיות, שכל מה שאין בקול ארבעה, אני לא מצוייץ את חתה, ויצא בנחשות הרבים, בשבת. הגבוה הביא את דעת רבי ישמעאל, שארבע מצוות. אין לך ארבע, תביא אחד, תביא שניים, תביא שלוש, ולא קרה כלום. ארבעת המינים, מצווה אחת. אדם שאין לו ערבה כשרה, הוא לא יגיד, טוב, אבל זה מגן, חם קר לי, אני מתכסה איתו, זה שאסור, תעזוב, זה חוצצית. **דין ציצית בשבת** אני אחריך במים, אני מסתכל עם שמיכה, שמיכה דקה כזאת, אני עוטף את עצמי. אז ראינו, זה כסות לילה, זה לא חייב. אני שואל שאלה, אדם, אין לו חוטים שארבע ציציות, הוא שם שניים, אומר, הטור לא בסדר, או הכל, או כלום, אז הוא אומר, טוב, אני לא בסדר בחוצצית, עכשיו אני רוצה לצאת עם זה בשבת לרשות ערבים, קר לי, אני יודע שמדינה היא חוץ ציצית, אני לא בסדר, אבל למה אני חייב חטאת? חיוב חטאת זה על חילול שבת. מה עשיתי? רשות ערבים. אבל לא תלתן לי, זה בגד. זה מוקצה. למה זה מוקצה? רשות ערבים, זה אנשים רואים. אין לה אירופה? לא, חטאת. חטאת, הוא חוגם בשם השם. אם אין לה אירופה? כן, כן, אין לה אירופה. אין לה אירופה, אז יש בעיה, זה הוא יוצא. אבל מה, יש לו בגד, מותר לצאת עם בגדים בשבת. בגד, אתם יודעים, יש לך שאלה אחרת, אדם הולך עם בגד כלאיים בשבת, בבדואות, יוצא מאירופיסטין, חייב חטאת? לא, כי זה מין. או ביטאיין או עבר על איסור בגד כלאיים לא היה לך, אבל מה זה קשור לחטאת בשבת? למה חייב חטאת בשבת? אבל למה חטאת? חטאת זה רק על הוצאה, מרשות אחר, מרשות אחר, מה הוצאתי? יש לי בגד. אני אומר שוב, יש לי שתי ציציות מתוך ארבע, או אחת מתוך ארבע. זהו, חסר. כן, אבל למה אני חייב חטאת? אני לא מסיימת את מרשות ציציות. שלושה. למה לזה? פשוט. אתם יודעים למה? למה? כי אותם שתי חוטים, או חוט אחד מסכן שהולך, הוא מסע. מה, מה הוא עושה פה? בגד אין בעיה, תלבש. אתם לא יכולים לצאת בשבת עם איזה עיטור, עיטור של איזה קישוט. חוט הזה מיותר. בדיוק, יפה. אין לו שום תפקיד. הוא מוצא עם מרשות אחר, מרשות ארבעים, חוטי צמר, שאין להם שום משמעות. זה לא, לא, הוא קשר, זה סתם. הרי גויים לא הולכים ציצית. ציצית זה בגלל שאנחנו, שומרי תורה מצוות, אז אם הציצית, כהלכתה, זה חלק מהבגד. אבל אם היא לא כהלכתה, מספיק שהיא פסוקה, או מבט שלא עושים ציצית, אתה מוצא עם מרשות אחרים, מרשות ארבעים, חוטים, שהם בגדר מסע. זה החידוש. כלאיים, זה לא מסע, אני לא בסדר, אני לא יודע מה זה מסע, אבל זה כלאיים, אבל זה מעיל. אבל אין בעיה, אתה רוצה לך בגד ארבע כנפות בשבת, כי קר לך, אתה מוכן לבטל מצוות עשה, מה לעשות? אבל המסע, זה החוטים שהם נהיגים. **דין כבוד הבריות** כלומר, אם אדם רוצה, חייב, לא יודע מה, הלכת בגד ארבע כנפות, ויש לו רק שני חוטי, שני ציצית בשני כנפות, שיתכבד להוריד אותם, ושהיא הלכת בשבת, בלי כלום. אז בכל מקרה מצוות ציצית, הוא לא קיים כצח ארבע. לפחות אל תטלתן, מרשות ארבעים, חוטים מיותרים. פרישה אומר פה, שהוא חייב חטאת, כיוון שהיא אינה מצויצת, כי היא חטאת. בדעתו לתקן בעוד ציצית רבית. זאת אומרת, הוא הולך עכשיו עם צבי, שהוא לא… שבדעתו לתקן אותה, ואם כן, הוא חשיב, ולא מתאים לגבי סניף. נכון. זאת אומרת, מה זה, כמו ברכה לבטלה. לא, זה הוצאה. טוב, שדאגת, פרישה אומר, שאם אדם הזה אומר, אם אדם… אתה יודע, הוא אוהב את המצוות מדי פעם. הוא יחליץ, אני אתן דוגמה, לקחת חוצה רגילה שאין לה ארבע כנפות, ולקשור אליה כמו שצריך, חוטה ציצית, להגיד, וואי, כמה אני את הקב"ה, חטאת את זה כישות. הוא אותה יוצאת עם זה בשבת. זה יפה, זה הוא אוהב את דמדת ציצית, אתה פושל את אוריתיהם אותו, מדביק אותה לבגד, ושתהיה ככה בשבת. זה לא מסע. הוא יוצא כולל כישותים, שהייתה יוצאת עם מגלים, שרשראות, וכל מיני כאלה. אז אומר דרישה, שאם אתה אומר, אני לא מתכונן לתקן את הציצית, אני לא הולך להוסיף ארבע ציציות, יש לי עניין, הלך נמאק דם בקנפות עם שתי ציציות. למה כי זה יפה, אני אוהב את זה, אני אוהב את הקב"ה. הוא לא בסדר, אבל הוא לא מוציא מסע מיותר. זה כמו חייל שהולך עם חיילות, מדליות, כל מיני כאלה. עכשיו זה גמו. אז זה מפחד אותו מדליה. מה אומר הפרישה? מכיוון, שהוא מבין שהוא לא בסדר. הוא אומר, אל תדאגו, אז מה אתה עושה בינתיים? מסע. אין בעיה, אם אתה רוצה לתקן, תקן. אתה לא רוצה לתקן, בסדר. מה זה, לא בסדר, הוא מפחד ללכות שבת. זה באמת הגדרה מדויקת. טוב, שארתי את זה, כי מסע זה רק דבר שהוא מיותר. אז בוא אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? אני אשאל אותך, תגיד לי, מה עושים פה החוטים האלה? חייב, זה העניין. חייב, זה העניין. חייב. **דין מתעסק בשבת** לא, לילה, אז זאת שאלה. אז פה יש דיון שלם שהופיע בגמרא, ושום פועד הבריאות. מה קורה באמת? לא מלווית כסף. בזמנו אורי אמרנו שאם אנחנו עם ג'לאביות אלה, של ארבע כנפות, והגמרא מספרת שתמיד אין לך חי רבו, ורואה שציציתך נפסיקה. עכשיו הוא אמר לו, כמו דרעת, ציצית שלך פסולה? זה לא רק את המגד, זה אמצע רשות הרבים. כבוד הבריאות. אבל אם זה יסוד דאורייתא, אין לצווה נתונה נגד השמאל. בלילה, איך שם. עדיף אולי לא להגיד. יש מושג, היתה לי איזו שבוע שעבר, ראשי נתן שבוע. מה אומרים לך לירום בדרך כלל, רב? על ציצית בלילה, לא. לא ללבוש אותה תלויה. לא ללבוש? לא ללבוש. שאלו פה, אמר לי ביום כיפור, מלאכים תלויים, משחים תפילה בלילה. אומר זה מלאכים אותה, לפני שקיעה. ואז נשאר כמו בגל. אבל אחרי, כך, אסור להניח. אולי בשבת? בשבת או? בלילה, ביום יום. אסור לישון את תלוית קטנה. מעניין. השבוע, אני אגיד שעל אירוב, אם נפסק האירוב, לא מספרים. ככה למדתי שהייתי צריך. נכון, זה נקרא מתעסק. נכון, הרב חנני, חמניסים, אם נפסק האירוב בשבת, מישהו ראה שחוט קרוע. נקרא להיריע. לא מספרים. נכון. אז מה הסיבה? זה נקרא מתעסק. שלא ילך בן אדם למרות שהוא יודע. מתעסק זה שאדם עושה אווירה, אבל אין לו מושג שעושה אווירה. דוגמה, היום יש בתים חכמים, מזגנים, אדם הולך לתרומה ברחוב, נכנס לבית כנסת, הוא לא יודע שכשהוא פתח את הדלת, פתאום מתחילים שם כל מיני… איך הם התחילו לעבור? מה קורה עם זה? גם בבית חולים ישנו… אם אתה לא יודע, עדיף שלא תדע. יש עם הכניסה לבית או שמקלטים זה. צריך לחבות אותה. שלא ידעים אם משרת אותך או לא. גם בבית חולים יש את האוטופסים. אז רב פאצ'ן אומר, שאם זה לא משרת אותך, אין בעיה. אני קראו מתעסיק. עובד כל הזמן. מה, פתחת את הדלת? כן, אם אתה לא מתכוון, אתה הולך לתומך, וזה לא מעניין אותך, אני קראו מתעסיק. ההון ידע כבר. ותלים את החשמל. בשבת. בשבת מעלית. שאלה לא קשורה, אני שחרתי את. את השחרר. בגינת. בשבת. מה, הברז פתוח? מה, זה לא מחשב משקיעה, זה ידני. יש לי מחשב, אבל אותו זה חשמלי, אסור רגוע. המכנית, כן. אין שום בעיה. זה לא עושה שום פעולה חשמלית. זה לא משפיע על החשמל. עכשיו תחיל על השבת. החשמל נותן. החשמל נותן פקודה. לפעיל מים. וזה לא קורה. אתה לא שינית כלום בחשמל. מסגור מים בשבת מותר. מכני, כן. **דין הרב והמתעסק** אז בוא נחזור רגע. לא, מכני. אז בוא רגע נחזור למתעסיק. מה שהתחלתי לומר, שאם אתה רואה את הרב שנכון ללכת בשבת. אני חוזר מהשנרי אמר. אני רק רוצה להסביר את הנושא של המתעסיק. התחלנו עם הרב שהולך עם בגד ארבע כנפות. בתלמיד שלו רואה שהבגד נפסק. עדיף שלא אגיד לו. עכשיו הרב עובר איסור דאורייתא. שלו צהר מלאכיל לרשות הרבים. של אחותים. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. הוא מתעסיק. אמרו לו, אמרו ו, אמרו לו.