הגאולה והחילוניים הנושא שאנחנו עוסקים בו הוא מדוע השגחה אלוקית גלגלה את חלק מהגאולה על ידי אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות, כלומר חילוניים. בעיקר, כמו שאמרנו, זה היה מאוד בולט בתקופת העלייה השנייה. הרב קוק בכמה מקומות מנסה להבין מה המהלך האלוקי שקורה פה. בדמיון של חלק מהאנשים בעם ישראל, הגאולה הייתה אמורה להיות על ידי אנשים שכולם שומרים תורה ומצוות, אך המציאות היא אחרת. שבוע שעבר דיברנו על כך שהבניין המעשי נעשה על ידי אנשים שאין להם אידיאלים רוחניים בראש, ולכן הם עושים את הדבר המעשי בצורה מקצועית וטובה. היום נראה עוד שתי נקודות בעניין הזה.
סוד הנסירה העניין הראשון קשור למה שנקרא בקבלה "סוד הנסירה". האד הראשון, אדם וחווה, נוצרו מחוברים אחור באחור. החיבור הזה הוא טבעי ולא מתוך רצון ובחירה. הנסירה הפרידה אותם, ולאחר מכן הם הסתובבו אחד כלפי השני באופן בחירי. זהו היסוד של הנסירה, שמופיע בהרבה תחנות בחיים, גם של הפרט וגם של הכלל. לדוגמה, המשבר הרוחני בגיל ההתבגרות. ילד שעושה דברים מתוך הרגל וחינוך, רוצה לחזור לאותם דברים מתוך רצון ובחירה. לפעמים צריך להתרחק כדי להתקרב. הרב קוק באורות ישראל מסביר שהכפירה בעם ישראל נובעת מהנסירה, שמביאה להתאחדות גמורה וחופשית.
זרע אדם וזרע בהמה הרב קוק מסביר באורות התחייה שהגאולה צריכה ללכת לפי סדרי הנבואה: "וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה". זרע אדם מייצג את הצד הרוחני, וזרע בהמה את הצד החומרי. בתחילת הגאולה, כל אחד מהם צריך להיות בנפרד, ורק לאחר מכן ניתן לחברם יחד.
נפש, רוח ונשמה הרב קוק מסביר את התהליך של הגאולה על פי הקבלה: נפש, רוח ונשמה. הנפש מייצגת את הצד המעשי והחומרי, הרוח את הצד הרוחני, והנשמה את השילוב השלם. הנפש של פושעי ישראל, כלומר אלה שאינם שומרים תורה ומצוות, מחוברת לחיים הטבעיים ולבניית הארץ. הרוח מתוקנת אצל שומרי התורה. התיקון יבוא על ידי איחוד בין הנפש והרוח, כאשר הנשמה תעשה את החיבור. מראי דנישמטה, כלומר בעלי הנשמה, הם הצינורות המאחדים. הם מחוברים גם לתורה וגם למציאות הארצית, ומביאים את הגאולה על ידי שילוב של שני העולמות.
השילוב בין רוחניות ומעשיות בשבוע שעבר דיברנו על כך שאחד שאל את הרב קוק על הקמת יישוב שיתנהל על פי תורה. הרב קוק הביע ספקות אם זה יצליח, כי אנשים מאוד רוחניים לא תמיד מצליחים לעשות דברים מעשיים כמו שצריך. היום, ברוך השם, הדברים השתנו. אנשי צבא, כלכלה והתיישבות מצליחים לשלב בין רוחניות ומעשיות. הרב קוק ראה את הצורך באנשים שמאחדים את שני התחומים – רוחניות ומעשיות – ושיש להם את הגדלות בשניהם.
החשיבות של שילוב בין התחומים כיום, אנשים דתיים יכולים ללכת לצבא ולהתחזק בדת שלהם. הם מצליחים לשלב בין תורה ומצוות לבין עשייה כללית למען עם ישראל. זה לא סותר את הדתיות שלהם, אלא מחזק אותה. כמו שההורים שלנו מתפללים בבוקר, לומדים תורה והולכם לעבודה, כך גם אנחנו צריכים לשלב בין התחומים. השילוב הזה הוא רצון השם, והוא לוקח זמן להיבנות.
הפרדה ראשונית לצורך חיבור עתידי בתחילה, כל כוח צריך להיבנות לבד. כמו בצמחים, כל אחד צריך את המקום והזהות שלו. אם הם קרובים מדי, הם לא יגדלו כמו שצריך. לכן, בהתחלה יש הפרדה, אבל לאחר מכן ניתן לחבר אותם. הרב קוק מסביר שזהו מהלך אלוקי – בהתחלה היה זרע אדם וזרע בהמה, וכל אחד היה נפרד. לאחר מכן, הם מתאחדים.
המאבק בין דתיים לחילוניים בתחילה, היה רצון להפריד בין קהילות דתיות לחילוניות. בקונגרס הציוני היו מי שרצו להפריד את הציונות מהדת. כל צד רצה להיות נפרד. הרב קוק יצא נגד ההפרדה הזו. לאחר מכן, קמו רבנים ותלמידים שהצליחו לחבר בין התחומים בצורה נכונה.
האחריות לשלב בין התחומים הרב קוק מדבר על אנשים שיודעים לשלב בין האדם והבהמה, כלומר בין רוחניות ומעשיות. יש נו אחריות גדולה להיות בעלי הנשמה שמשלבים בין התחומים. זהו תפקידנו ושליחותנו. בישיבה, זה פחות מתבטא, אבל בצבא ובעולם העשייה זה מתבטא בצורה חזקה. לאחר מכן, כשאנחנו יוצאים לחיים, אנחנו משלבים את זה בצורה פשוטה אך עמוקה ויסודית. אם יש שאלות או הערות, אני כאן בשמחה. תודה רבה.
