י״ז בסיון ה׳תשפ״ו

אקטואליה בפ"ש – בי"מ לבוגרים | פרשת ויקרא | הרב דוד גבריאלי

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

אקטואליה בפ"ש – בי"מ לבוגרים | פרשת ויקרא | הרב דוד גבריאלי
ירובעם מקבל נבואה מאחיה על מחלת בנו והאפשרות לגאולה משפחתית דרך שינוי דרכים. דוד המלך מתמודד עם לשון הרע ומדגיש את נאמנות פעילה על פני צדיקות פסיבית, תוך התגברות על מכשולים באמצעות פעולה מאוחדת. התגברות על אתגרים מודגשת דרך סיפורי ספורטאים ונכים, עם דגש על חזון, רצון חזק ושיתוף פעולה להצלחה.

תמלול השיעור

אתה רואה את התוצאה של הקריאה, אתה חושב שהתוכנית הייתה כמו שיש שני מלאכים. אתה תמשיך בנוסף, תמשיך בדוד, אתה תקבל את הזאת. הוא ילמד תורה, אבל את השלטון היה לך. כי זה הכישרון שלך, הוא ממונה לכל סבל של זה. אותו לא רצה, הוא אני אתן לך כוח וגם יש את הגמירי, זה המדרש הזה. אז בוא נתחיל. אז הוא עושה הגלים, הכישרון שלך לך נביא להחזיר אותו בתשובה. והוא לא חוזר בתשובה על ידי הנביא, ואז הוא אומר לו לא יהיה לך טוב. ואז יש פסוק כזה: "אחר הדברים האלה בכל זאת לא שווי ירובעם מדרכו." מה זה אחר הדברים האלה? מלמד אומר את הגמרא בסנהדרין שפסוק כדאי בחולי ירובעם בבגדו. ואמר לו: אני אתה ובן אישי נטייל בגן עדן. אני צריך אותך אחרי שהוא אמר לו. אמר לו: מי בראש? אמר לו: בן אישי בראש. שמעתי מאחד מהרבנים אומר: שמעת אני אמרתי אני אתה ובן אישי. אני אקדמתי אותך לבן אישי אז מה אתה רוצה? זה בדיוק הסיפור.

המלכות והשלטון אתה תקבל את המלכות, את השלטון, אתה ראשון בזה. אתה לא אסוף, אתה לא גומר את הכל. הוא רוצה גם את התחלת וגם את הסוף, זה אי אפשר. אחרי שאחיה שלו מחילק את זה. אתה תהיה משה בן יוסף. הוא ילמד תורה, מה אכפת לך? מה זה לא מפריע לך לא לגביית ספים ולא לשלטון ולא לנשק ולא לכלכלה. אתה שואל כל מה שאתה רוצה לשלוט, אתה שולט. אז מה מפריע לך שיש שם איזה יהודי שיושב לומד תורה? הוא נותן את הכיוון הרוחני, זה זה הגאווה שלו. לא רצה, הוא שם שם שומרים שלא יעלו כדי שלא יראו אותו יושב ברגל. כאילו לא יכולה שבת, אז גמרנו לא גמרנו ואז בפרק הזה נותן לו צ'אנס נוסף. תמיד הוא עודף עכשיו די אני צריך אותך. אני חושב שאמרנו זה פעם, לא זוכר, אבל ישנה סתירה ברמב"ם מלכות מלכים. פעם כתוב ברמב"ם שאם שרק מלכי בדוד הם יהיו לעולם, אבל מלכי ישראל לא יהיו לעולם, שנאמר: נתן לך מלכות אך לא כל הימים. מקום אחר כותב הרמב"ם באותו פרק שאם מלך ישראל הוא הולך בדרכיו אז הוא יהיה לעולם. סתירה פעם כתוב מלכי ישראל לא יהיו לעולם במרתב שאם הבן מלמד כמובן. שתי תירוצים נאמרו על כך. תירוץ אחד זה נאמר לא להנחיה לדיינים, אלא באמת שני כן צריכים לרוץ עד הישור תחרון. כל מיני דברים שרק דוד המלך זה אם באמת יהיה מצב שבין ניסח להחיל והבן של ירובעם מוקמה הוא אז תמלוך אותו רק הוא ידאג שלא יהיה ככה. זאת אומרת זה לא הנחיה הלכתית מה לעשות דיינים זה תירוץ אחד. בא רייברד ואמר לא. שניהם יכולים להגיע עד לישור תחרונה ואם שניהם יגיעו. אבל דוד עבדי נשיא לאלוהים אז אחד יהיה קיסר אחד פלאק קיסר אחד ימלם אחד יהיה שמחה שניהם יהיו זה בדיוק. הזימור שני רמתי שמשו רק אתה אתה סוג ברוחנים אתה בגשמיות כגון קיסר הוא פלאק קיסר אתה תהיה מה אתה תהה שמח.

הנבואה והילד החולה אז אמרנו לא מספיק שלח אליו נביא ולא מספיק תפסו במקדו פתאום יש פרק מלאכים א' פרק כזה. בהתה היא חלה אביה בן ירובעם דרגם לילדים שלו קראה כמו כהניה אביה ונדב. בהתה היא חלה אביה בן ירובעם ביום ירובעם להשתוקו מנה והשתנית. ולא ידעו כי התשת ירובעם. והלכת שלו הנה שם אחיה הנביא הוא דיבר עלי למלך הלם הזה לקחת בידך עשרה לחם וניקודים ובקבוק דבש. ובאת אליו הוא יגיד לך מה יהיה לנער אם יהיה נער בריא או חולה. ואתה כן אשת ירובעם ואתה קום התלך שלו ואתה ואתה בוא בתאחיה ואחיה הוא לא יכול לראות כי כמה עיניו מסביבו לא רואה. ואשר אמר לאחיה הוא ברוך הקודש הנה אשת ירובעם באה לדרוש דבר ממך אל בנה כי חולה הוא. נגלה לו הקדווח הוא והנה יהיה רוח. כזו וכזו תדבר עליה ותדבר עליה קשה בה היא קבועה והיא מתנקרה. שימו לב אנחנו נדבר על זה הוא אמר קומנא וישתנית רק תתחפסי אבל היא התנקרה לגמרי נגיד אומר לה תשימי את הכיסור ראש ככה והיא הוריד קיצר מתנקרה מוכריעה לגמרי והיא כשמוחיה את כל רגליה באה בפתח. ואומר בואי יש את ירובעם למה זה את מתנקרה אני יודע אני יודע אני מכיר אותך את הבג. מה. אמר לה כל רגליה. מנוחי שלוח אלייך קשה יש שם נבואה נבואה זה נבואה קשה אני רק אסוף לחיים רילי ירובעם. אמר אדוני אלוהי ישראל. ואת נגיד על עם ישראל. ולא הייתה כאבדי דוד אשר שם נמצאתי. לכן לא יהיה לך. בקשר לילד החולה קומי לכי לבטך בבואה רגליך עירה ומת הילד. וסבדו לו כל ישראל וקברו אותו כי זה לבדו יבוא לירובעם אל קבר יא נמצא בו דבר טוב. הקשבו חומר תקשיבי. אני אני מדבר אליך בבואה זה מה שאני מרגל עם מה אמר לה. טוב שהוא שלח לה. לירובעם אין שאנס אבל הילד הזה. יש לו. זה אני עכשיו רוצה לדייק את זה כולם שואלים בוא רגליך עירה ומת הילד. השאלות עברה ביתה. איך את מגיעה שלא תלך לתרצה. אומר הרלבג הוא גם מבין את זה בוא רגליך עירה והרצון בזה בוא רגליך עירה שרנה הבאה והעיר תרצה תקום תלכי לבטך ותמציא את הילד מת כי אם תאמר לו אשוב לביתי עוד. לא אלך רק אם אני אגיע ביתה לא עם השכמה זה שלא ימות בנה אך ימות אחר העת שאתה יכול הגיד כמה זמן עובר פה את לתרצח שעתיים בזמן הזה שתגיעי לשם. ימות תוך שעתיים באותו זמן זה גם אם לא תבואי.

הילד והמשפחה אתם שמים לב שאני התגשתי מתנקרה מתנקרה רגליך רגליך רגליך. תבואי רבי בוא רגליך רגליך. 3 רגלים. אומר. אומר ירובעם אומר אחי על ירובעם תקשיבי יש סיכוי למשפחה שלך בילד הזה הוא ילד מיוחד. ובכוונה בא באת אליי בדבר ירובעם. תשימה לב הילד הזה דרג מה כתוב נמצא בו דבר טוב חזר אמרו שביטל פרוסדאות של אביב בדרכים למנועת ישראל. מסוגל ללכת. טוב ששלח אותך ולא ירובה עבוד הוא כפות אבל אם הילד הזה מסוגל לשנות את ההרגל. אז הוא יוריד את זה עשיני עליו אז המשפחה שלך תימשך אז בואי תראה מה שיקרה לו. אתה תמשיך את מתנקרה לא מתנקרה את רוצה להמשיך בדרכים האלה רק את רוצה להתארגלים לא יש שום דבר אבל אם באמת תשתנים באמת. עכשיו הילד הזה את הילד תני לו לעשות מה שהוא רוצה הוא יבדוי הוא מבית ירובעם אל יש בו עדיין ניצוץ ותגידי לו. תעשה כמו שהרוח שלך אומרת. אל תשמע בכל אבא. יש סיכוי תראה עד כדי כך גם כשירובעם אמר לו אין סיכוי אבל הילד יש סיכוי יא נמצא בו דבר טוב אבל זה הזמן הוא חולה כדי שאתה בואי ותבקשים מני רחמים ואני אגיד לך הוא יחיה אבל בפני שהוא ישנה את ההרגל של אבא. מה שהוא עשה הוא התחיל את ההפגנה אבל ואת תעזרי לזה תגידי קיבלתי מדבר השם. יש צ'אנס בילד הזה. מה. הוא לא שינה. כי הוא לא שינה. אבל הוא לא שינה. שלום אני עכשיו אמרנו. לא שינה. עשה ניסיון קטן. הילד הזה חולה נדב. נדב. לא בשביל עצמם ולא בשביל הסביבה. תעזור. אבל אבל כאן הוא אומר יש סיכוי מביתך. אנחנו יודעים אחיו היה ארבע דורות גיצר. כנראה לולי זבל אחיו היה ממשיך. לולי הרצח וגם ירשת לולי נבות. אם הכל הוא היה ממשיך. כי נמצא בו דבר טוב יש בו איזה צד לאומי מאוד גדול. אז אני רוצה לך רוטפים אחרי המשפה הזאת כי יש סיכוי לא ישתנה לא ישתנה. כאילו אבל היא צריכה עכשיו להגיד בשם הנביא הוא כבר לא מסוגל. שמע נביא הוא אמר אתה יכול ללכת בדרך הנכונה ותעשה ואני תומך עליך. וכל זה אבא לא רצה שלא יפריע לו לא משנה אבל עובדה שהוא התחיל להזיז משהו את הכנראה בסמכות שלו שהיה להזיז לזה אבל. הוא רוצה. ירובעם. הוא רצה הצגה הוא אמר את זה הכל פתוח אבל באת אליי כי אני רוצה להגיד לה את מוכנה. לבוא רק לחיירה תמשיך עם אותו כמו שבאת אותו עם אותו מחשבה לך הביתה אבל אם תשני את הרגל. אני לכן שמתי דגש על הרגל ואני דגשתי רואה התחלתי עם איזה דבר רחוק תשימו את זה במימורי נוכל לפרשה מאוד מעניינת.

מפגש דוד ומפיבושת מאוד מעניינת. היא דוד המלך. נפגש עם. מפיבושת בן ירונתן. שלוש פעמים. פעם ראשונה אומרים שיש ירונתן בן מחרג להם מפיבושת שמו. הוא היה רבו של דוד בהלכה. שיש בני דוד בהלכה. בפעם ראשונה שנפגש איתו אומר לו האמת של עציבה אני נכב הוא השתלט על כל הנכסים. הוא מסדר את הכל. אני מתכוון. אתה רוצה לדעת מה לעשות לי. אתה יודע מה לעשות קורא המלך. מפיבושת בצבא אומר לו שמעת דקודת המלך. כל אשר לחל זה של מפיבושת אתה רק. נושא הכלים שום דבר שלך אתה עבד תזכור את זה כן זה הפרק הראשון. הפרק הראשון אז כל אשר לחל מפיבושת גמרנו ויותר מפיבושת אוכל שולחני תמיד. אתם שומעים הוא בן בית שלי כי אני רוצה לזכור חסד להיות נתן. פרק ראשון פרק שני זה פרק תזיין. אהבה שלום זורק את דוד מכיסה מלכות. הוא חצי שנה. נזרק מכיסה מלכות דרגה בחצי שנה זה לפי ירושלמי היה לו דין של עדיות ולא דין של מלך ולכן כששמי כלל אותו אומר יואב אני מסיר את ראשו אמר סליחה על לב צריך לקבל איסורים. חוץ מזה אני לא מלך היום. מסכים אותי נראה אותו בהתנבה ואני עכשיו לא מלך עכשיו עכשיו אבא שלום לכן לא כלל מלך עזוב אותו לכן כשאני עוזר כסה מלכות אני כבר אני אעשה לו משהו. אז. ואיכשהו שם נמצא ברגעים הכי קשם שלו הולך בוכה. וחפוי ראש וכבר לא רואה עכשיו את בית המקדש פתאום מופיע צבע עם צמת חמורים עם קנטינה שלמה בוא נראה ודוד עבר מעט מהראש. שים לב כן מראש הערש גמרנו חושך כבר לא רואה רגע הכימיה אש. בן זורק את אבא הוא הולך עם בגדים בלויים. דוד עבר מעט מהראש ונה צבע נער מפיווש את לקראתו בצמת חמורים חבושים ועליהם מתיים לחם עומע צינוקים עומע קיץ ונבל יין. גם גם דברים יבשים שאפשר להתאר בדרך. קיצר קנטינה שלמה מסעית שקם איתו. זה שקם רשת אבות. שירות קנטינה מוניות זה היה קנטינה שירות מייד של קנטינה. זה הכל מהבריטים קנטין גם גם מה שיש לבצוע זה נקרא קנטינה קיצר מקום שלא מגיע הגזלן. ויום המלך צבע מה אלה לך מה אתה עושה פה סליחה החמורים בבית המלך לרכב כבר אין לך מוכנית עכשיו. בלחם הקיץ לאכול הנרים והיין לשתות אייף במדבר. גבי אייף מה זה אייף. 90% בתורת אייף זה צמא ברעב כן כי מה אם קרימן יש אייפה. על יתי נאמן אדום כי אייף הנוכי כבר התוצאה של אייפות זה כבר חולשה אבל במקום אייף זה רעב. מה. כן כן לא אבל שם זה כבר יכול להיות חלש אבל אבל אייף זה צמא ולכן הוא חלש. יום מלך ואייף בן אדוניך. יום הצבע אל המלך אנחנו עכשיו סבלנו הוא דיבר לשון ערב שם יום הצבע אל המלך הנה יושב בירושלים כי אמר היום ישיבו לי את בית ישראל את המלכות אבי הוא מחכה. היות בבית בנימין אתה הולך אתה הכי מפריע הלכת הזה הוא מחכה. יומר מלך אני מוסיף שתי מילים אם אתה צודק אם זה כמו שאתה אומר למרות שלא כתוב פה. יומר הצבע הנה לך כל השם מפרושת אם זה ככה. אני עוד מסייג לא כתוב את זה אז כל מה שאמרתי שהריחו שלך. הכל יהיה שלך ולא שם מפרושת זורק אותו. הוא מתייחס אליו כמלך. מי. מתייחס לדוד כן כולם ואז מפיו שגם הוא חוזר ובן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא חיבש. היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום עלינו בכיתובית בטלוויזיה אומרים הוא אבל על זה שהמלך היה אבל. המלך לא ידע את זה. למה מספרים שהוא אבל? הוא קוראים לו שהמלך עזב, הוא אבל על המלך. אבל המלך רואה אותו שכולם קמים בפניו, מלו בשירים וגדים, והוא נראה זה המלך. שופט לפי מה ראינו דוד והייתי בא ירושלים לקראת המלך בצורה כזאת, קראו הבגדים ושפם על זה. והיום הלך, למה לא הלכת עם מפיוושת? ככה סיפר לי צבע, נכון? למה לא באת? הייתי והיום על אדוני המלך עבדי רימני כי אמר אבדיך איך בשליח חמור והרכב עליה והלך את המלך כי פסח אבדיך והירגל באבדיך אל אדוני המלך ואדוני המלך כמלך אלוקים עשית טוב ביניך. אתה יודע כאילו היה כל ביטבי כי מלשם אבד לאדוני המלך. אתה חושד בי הרי אני לא מגיע לי כלום, אני נכה ויכלת להרוג אותי כי אני באמת שייך למלכות הקודמת ואתה שתבדך באוכלי שולחניך וצמת אותי למעלה בי אתה חושד שיש לי איזה משהו ומה יש לי עוד צדקה ולזוק עוד אל המלך. אני יבחוש בין דומה שלט אותו לגדולה אני הולך לדבר נגדך ביום הלא המלך למה דבר את דבריך שוב באופן פשוט בלי המדרש. תודה רבה מספיק אתה לא צריך להאריך הבנתי אמרתי אתה וציבת חלקו את השדה בומבה אם הוא צודק אז הכל שלו בחזרה אם לא אז כלום לא מה זה צריך להיות פה ביום אפיוושת אל המלך גם את הכל ייקח אחרי אשר בא אדוני לביתו באופן פשוט חזרת הביתה אני לא צריך אי כך שחזרת הביתה מה המעניינתי כלום כסף לא מעניין אותי מה שהולך פה דרמה כזאת לא שמע עולם מעולם אני כבר הולך עם הגמרה אחרי זה נראה לכם הגמרה אומרת במסכת שבת המון המון אז אני אגיד קצר אומרת מחלוקת עם דוד המלך קיבל לשון הרע או לא קיבל לשון הרע מציבה. אם הוא קיבל את זה אני קיבל לשון הרע יש אחד אומר שהוא קיבל לשון הרע אתם ודעים מה הוא אומר קיבל הוא מכל מושד הוא האמין בו ולכן הוא לא האמין לביושת הוא קיבל עכשיו הוא נסה לצאת מזה יש לי דעה אחת הוא לא קיבל לשון הרע אלא הוא שפט דברים הניקרים חזרו ככה לא באים למלך שמעתם אתמול הוא ביקש מכל הקבינט להחליף את הנעליים שלו את הסניקרס טראמפ ככה לא באים לקבינט מלחמה כולם שלח לכולם נעליים חדשות מה רוקפורט כן כמו שלי לא באים לסניקרס לזה שולחן הממשלה גם לא רפול קצר ככה לא באים לשולחן המלך והיא גלח והיא חלף סמלותיו והיא עבור אל פרו אז דברים הניקרים בו הוא ראה בו חשד בו ואז הוא אומר לו ואז הוא אומר לו בפחות של בן שאול אתה מלך בן פשלונר בן פשלונר צועק עליו קיבל לשון הרע וכשאומר למה תדבר כל יתר די לא רוצה לשמוע אותך יות ואז מפיו שאת מחזיר לו בחזרה דברים קשות אם ככה אתה עושה לי לא עליך אני מקטר על מי שאמרו על זה שיחזיר אותך איך זה יך זה איך זה הולכתי לפיו ואומר אדון ימר עבדי רימני כי אמרתי לך איך בשאלה היכמות כמו שהוא אמר ואדון ימר כמלך אלוקים אומר אני אמרתי מתי תבוא בשלום ואת עושה לי כך לא עליך יש לי את העומד אלא מי שהביאה חבל שלום אמר רב יהודה בשעה שאמר דוד למבושת אתה וציבת חלקו את השדה יצתה בת קול ואמרה רחבם וירובם יחלקו את המלוכה אמר רב יהודה אמר רב אלמלא לא קיבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות בדוד ולא עבדו ישראל עבודה זרה ולא גלינו מארצנו מה המקרה הזה מה כל כך תסתכל מה שעות עולים פה נקודת מפנה הכי אחר בכל זה ודוסי אחר כול הפכת את זה נראה סביר נצלות לא בסדר סליחה ישנו פסוק וגם אני אני אני לפחד אני נועז אני מחדש דברים לבד אבל לא מעז להגיד את זה כי זה ואז אני מוצא אצל מישהו אומר את זה ראיתי ערבי גל אריה ואז אני מתפוצץ ואני אצל סבבה עצימה מה זה אתם לא תוכלו לשמוע את זה אנחנו רוצים להבין דוד המלך זה לא סתמוד כשמוחה אומר גם יחתאו ואני אוכיח אותם שבתם שמי יחתאו אני חסדי לא אסור ממך כמו שנצח ישראל לא ישקר הכנסת את מלכות בדוד לצורה הכי עמוקה העומדת לפני הרוקים שזה הכנסת בכלל ישראל מלכות בדוד דוד המלך אין כזה אחד חי וקיים אז אנחנו רוצים להבין דוד המלך מה איך הוא מדבר לנפושת בשדה אומר לו אתה זה אני אמרתי אם כן ישנו פסוק פלאי שאף אחד לא ידע את הפירוש שלו הפסוק הוא בשמואל ב' פרק 2 מקום משפע 4 יש לי חצי שעה ואולי אפשר את כל ההצגה לעשות והיה אליך המלך והנשב ירושלמי ליבוסי יושב בארץ והיום על דוד למור לו תבוא עיני כי מנסיחה עברים והפסחים למור לו יבוא דוד עיני לא אוהבי את כל הפירושים אמרו לו היבוסים א' זה מצעודה גבוהה אתה שומע למעלה יש דמויות מקרטון בשביל מדווח מנקן עברים ופסחים אתה רוצה לכבוש את הדבר הזה העברים ופסחים שלא צריך פה בכלל לשומרים אי אפשר לעבור למצעודה בנח למעלה עם כוח אם תסיר את העברים ופסחים אם תראה דמויות קרטון אין לך כוח כזה אמרתי עליך מדרש עושה כי זה פסוק קשה עברים ופסחים זה השבועה שלנו עבר זה יצחק ופסח זה יעקב עושים מזה אל תשאל זה שלנו עד שלא תראה שבועת יצחק ויעקב שזה שלנו הייבוסי ירושלים אומר ואז זה ופתאום יש פסוק עוד יותר קשה בהלכות דוד מצעודה ציון יעיר דוד ביום דוד ביום מור קולמקי היבוסים יגב הצינור ואת הפסחים והעברים ישנועי נפש דוד איך זה בא פה מאיפה צנח זה על כן יאמרו עבר ופסח לא יבוא לבית מאיפה צנחו העברים ופסחים רואים זה מקרה קצר מקרה קצר עברים ופסחים מה כתוב פה מוה רבותיי אנחנו חיילי צבא שני דברים דוד המאח יש לו גדוד ויש לו קומנדו קריטי שאין כזה קומנדו אין כזה קומנדו בקומנדו הזה אתה שומע שומע יעקב הם עברים ופסחים את יודע מה זה עברים ופסחים עבר זה רואה את המטרה ופסח אין דבר שלא יכול לעשות את זה הוא קומנדו שלו לוקח הדלשים בא לחזון אדיר של ראייה ובא ליכולת בלתי רגילה לעשות את זה ששומע דוד את אלו אומר אומר לחבר שלו תגידו אנחנו כובשים את הזה שתי דקות אנחנו שמה אתם זוכרים היה פעם באיש אדואן והגרים מצודה של מי הים 20 מטר תוך שנייה שם נמצאים וקבצו מצד שני וגם מיליקורטר בא גם אחרי זה בדרך חזרה היה עוניה עם מוקשינית אין להם גוש המסרנותי שם אבל יצחקת אותנו על זה אנחנו מתאמנים חלק לאקלוק חלק לאקלוק לא יכול לשפוך שם מן זה אצלי אין עברים ופסחים מה שאתה צוחק אפילו עבר פסח חברה יש משימה אתם רואים אתם עושים את זה בדרך כלל אנחנו כזה לגדוד הזה הוא לא מקבל עם פסלואי נפש תלמיד הוא לא מקבל מי שבא מרשם אתה עבר פסח לך הביתה אני לא מקבל אותך לגדוד שלי תראה עוד לא אמרנו כלום אמרתי תקף תקפוץ ואתה חכה אחרי זה נפתח לך הכל דוד המלך לא רק שונא עברים ופסחים גופנית הוא גם שונא עברים ופסחים רוחנית את יודע מה שדוד המלך מבקש מהאלה מקורבים אליו אין לכם שום קושי כשהוא שומע את הפסח הזה מפיוושת אומר לו אבדירימני גנב לי את האוטו לך ישנה כאלה אנשים מה זה גנב לי את האוטו לא יכלתי את זה תגיד לי הפצצת בפאקסים את הזה הרמון של שלמ גנבו לך שדדו לך אכלו לך אתה מלך אתה יודע מה לפחות היית צריך להתגלגל עם הנכות שלי בקוצים עד אליי ולזכול על ארבע מה עשית אתה מסביר למה לא יכלת לך ממני אני לא רוצה לשמוע כאלה מילים חד אלי עונים די בחיינות ציבה אגמר אומרת הוא קיבל השנה רע שקרן גנב נוחל אבל הוא בא אחריי עם קנטינה כאלה אני רוצה אני מעדיף רשעים נבלים אקטיביסטים שתמכו בי בהרגעים הקשים ולא צדיקים שמסבירים למה לא יכלו לבוא אליי תקבל חמישים אחוז יותר מדי הרשעים בעלי הפרינציפים המומרים להכיס ולא להתאבון הם אני צריך את זה יש לך הסברים טובים הייתי מת למה מי עוזר לך את זה אתה עיוור בפיסח לא פיזית אני לא רוצה לשמוע כשאומר למה אתה אומר די המטקטקות הזאת גנבו לי אכלו לי שתו לי אגב היה לי חבר הבן של בנקאי גדול בגנבה שחצי מהבנקים הוא מושקע בהם למד איתי ואומרו עליהם צריך איזה אלף דולר כל בנקה נפנס ואז חזרת ה זה בן עשירים הוא בא לבנק שם לאומי אומרת שמע אני הבן של זה זה צדר לי אלף דולר אומר כן צריך תלפן אומר תעשה זה מהר אם זה לא יהיה תוך שתי דקות אני אומר לאבא מפטר אותך מה זה איך אתה מדבר ככה מדברים אצלנו זה שלי הבנק זה לא שלו. תמיד תכנוני מדבר זה לא יפה אבל אין לי זמן יום שישי היום מהר מהר קודם כל תעשיר לי אחי זה מדבר ראיתם ימי. תכנוני מדברה שדה עשיר ידי הזאת יש מקומות זה לא טוב אבל סיפרתי ככה מדבר דרגיו יש מדרש משה בנולד שיש יהושע אחריו כי הוא לא יודע לדבר ככה פתאום באחד המקומות יש מדרש אומר לו. מתחיל לצעוק על הגוש בוחו מה זה נציג ישראל צועק על האר עם ישראל בשם הכל בחור בצעוק על הגוש בוחו בשם עם ישראל. פתאום שומע אותו משהו זה אומר ריבונו שלם סליחה מה זה צריך לומר פה אתה יכול להיות מנהיג אני רוצה לראות לך כמו דגם מכין מספרך על גופתי עכשיו אתה מנהיג עכשיו אתה מנהל. כל הזמן מסביר לו אתה עומדים לפני הכל שלך לא יעבור אני סנגרם של אתה רוצה תמחוק אותי. סלוי נשק דוד. הוא הוא הוא בקיצור הוא לא מקבל את זה תכף נראה למען חלקה אז הוא לא קיבל לשון הרעה אלא הוא שופט הוא רוצה זה זה אנשים שהוא תומך בגדות שלי אנשים שתומכים בי אם אני חיים פעילים לא מניחים פעילים לא מעניין אותי. אני צריך נאמנים עד המוות הרי פעם סיפרו כשסיימת מטכל עושים טיול מים על ים ממתולע עד לעזה. מי שנפל באמצעיך מייד לוקחים למסעית ושולחים אותו לבסיס כולם חשבו שמה. משחקים הזה אלה ראשונים שנכנסים לזה הלכת את הכוחות מי שיתעלף. מישהו לא יתעלם שיש לו כוחות מי שיתעלם וגמר את זה מיד אתה התקבלת הלכת לא שאתה יתעלם מיד אתה גם נתת מקסימום בחדר הזה הולך בלי להגיד מילה באמת. יאללה כולם הלכנו יד הבסיס עכשיו הוא אומר התקבלת. אני רוצה. עכשיו אני מבין למה יש לי רותיבת אני התחלתי ללת אחורה במסע לוקות מתוך ילפון כאילו. בקיצור זה דוד אתה נכה באופן שלך אתה זה לא רוצה לראות עכשיו אמרתי לא עשתי ככה להגיד זה בואו נסתכל משהו אביגל אריאל אומרתי. אחת מהאחים אריאל יש בעל מומים המתגברים על מומה ומתפקדים למטה תשע. ומתפקדים גיברים לכל דבר עזים ברוחם ומצלימת של חודש יש המתמקרים לתחושת הכישלון. והחול התלות והחולשה נוח להם ביעשייה נשארים לעולם נקים מבני עצמם שראה לא המשאים ממחדליהם אלא המציאות הסובבת אותם מפיוושת מתגלה כאדם חלש. מתברר שאינו ידע ולא מסוגל לשלוט לא רק על ישראל אלא גם על ביתו ועבדו מה זה גנב לי את הזה אתה שולח שתי פקודות של עבדים תתנגשו בו. התנצותו לפני דוד מרד אב שלום חושבת ברמים את מסכנותו ומומו בתלותו המוחלטת עבדי רימני ציבה ברך. ומפיוושת אינו מסוגל להשיג חמור אחד ועל כן הוא יושב בירושלים מפיוושת מטרץ את עצמו היטב את דברים לחוכים הוא הנאמן היהודיית מעמדו ואת גול חסדו. מוכן לבטא על כל רוחשו בין לו בולמוה שלמה וכבודו על המלך אך גודש דבריו פתאום למתוק מדי. כשאומר למה די לא יכול לשמוע את המילים האלה כשדוד המלך אומר למה דברו דבריך אז הוא תשתוק עדיין מתעקש מבויש על זכות המילה האחרונה נוטב את הצדקנות. הוא הצדיק האשוק הקדוש מונע מושית לחיים למקים הוא בסדר רק הסומבים אותו אינם בסדר עבדו אינם בסדר וברמז גם דוד וגם גשבוך אינם בסדר אופיון נרפא. ומתרפש של מפיוושת מנוגד בתכלית לאופיון של דוד אמרנו. 20 סכום נאפש דוד זה משפט שהוא זה המוטו של דוד המלך זה רשום אצלו למעלה בלשכה ניגוד זה בוודאי דחי דוד מלוסיאלה לאהובת בן אהובו שהתגלה כחדל אישים. אחתה נוסף לכך גם יסוד של חשד דוד הנאמן דורש נאמנות אך זוכה מצד בושת זה צדקנות חלקלקה ומתנסת שאינם עוררת אמון חלקת השדה שפוסק דוד לבסוף. בושת היא מבחינתו ביטור שלפני מישורת הדין אז למה הגמרא אומרת לולי נחלק דוד היה זה עושה טוב אנחנו הסברנו אותו נכון. נכון אבל יש ברקע עדיין מתח בין בניימין לבין דוד אם כבר ממלכה ועדיין כל דבר חשוד שאתה נגד זה ותכף יכול להיות שיש בזה משהו. אמרת אתה קרבת אותו בגלל שהוא בן יונתן נכון נאמן לך. אבל מדבר של דוד המלך יש על יונתן יש לו לב מלא. על פני השטח הוא בכה נצא אליך. כשהוא עשה את המעשה אל שולחן המלך ועשה את החיצים בנגב. יש פסוק. צובט לב. ודוד קו מעצל הנגב ויונתן בא עיר. ברגע המכריע אתה בוחר בי או באבא. חזרת הביתה אומר המדרש. אל מלא לבואו יונתן שתי קקרות לחם. לא נחבן נוביר הכהנים ולא נחלקם אנחנו בדוד ולא גלים מרצינו. אישרת אותו שמה דיברת דיברת גדול אני אליך משנה למלך. אבל ברגע שהוא מדבר כמה. לך אתה עם אבא שלך ביחד. עכשיו זה אחרי הקלעים תמיד זאת אומרת זה בתנודעה שמה. הבנתי אתה נכה אבא הגיבור הזה שאהבתי אותו הבת נפש והתחלפנו בגדים. מי פה יודע הונגרית. קוראים לזה אוזופיה אופיו הילד כמו אבא מה. אתה יודע מה. מה. אתה כמו הבנתי. אם היית הולך איתי אז יצאת. אבל אתה כמו די לך. אמרת חיים הליל ואו יונתן לא זה מה שאומר לו ולכן אומר לו אני לא אליך אני קובע על מי שאמר והיום תמיד. רוצים לנו את כל הזה. זאת אומרת נכים אני דורש אני רוצה. עבדים רמאים שקרנים שתומכים בי. תראה איך יש לי לך לשמוע. לא. למה. אתה רוצה. אני אסביר אני לא ממונה על. הנחת ספילים אני מונה על נאמנות למלכות. רב קוק. אני אצטט לך רב קוק. בגולת ישראל הרשעים בעלי הפרינציפים המומרים להכעיס ולא לתאבון הם גדולים מנשמות בטהו. הם רוצים את הכל נכון שזה. עכשיו כל זה מאיפה בא לי בכלל הרעיון הזה. אבא שלי היה ביריית קריאתמוצקי נציג דתי. ואני אהבתי לקרוא את הפרוטוקולים. אני זה ניהול קטן של עיר קטנה 30 אלף איש. קראת פרוטוקולים. היה שם ראש אמינתולוגי שקורא לו מוישה גושן. עכשיו הסדרות המרכזיות נקראת על שמו. והוא חטף את קפרת לבי שחר בחודשיים שלושה. ואני קורא את. את הישיבה. את הישיבה חגיגית. שהוא חזר. ומנהל את הישיבה החגיגית. קורא כל מילה שם. על סדר היום. את יודעת על דנו שמה. משקפיים לא עובדת. צריך כל אישו נכון. זה הרי. מוישה בוזג לו. יש לו קיוסק. והוא פרס. שחכה. שעלה מדרכה עד תחנת אוטובוס. וכל פעם העירייה פרקה לו את זה. כי זה שטח ציבורי. מוישה בוזג לו את זה. במשך שלושה חודשים. שהוא שכב בית חולים. בא אליו כל יום. הביא את אשתו. לקח את הילדים לגן. שלח לו פרחים. קנה שבת. קנה זה. שלושה חודשים. הסדר היום. העירייה מקצה שטח לחכירה. אני רוצה לנמק את ההצעה שלי. הייתי שלוח לו חודשים. אף אחד מחברי המועצה לא בא אליי. תגיד לי ברוך שוורץ. למה לא באת אליי? למה לא הגעת? ביקור חולים? צדיק אתה? אה, פחדת שיגידו שאתה מלקק? ואתה מפחד למה לא? כי פחדת שיגידו שאתה זה? הבנתי. אבל לא באתם אליי. מוישה בוזגלו היה כל יום. אני יודע שתגידו. אוכל, ליווי, מהבוקר עד הלילה. כל מה שביקשתי עשה לי. ואני רוצה שכל המועצה תצביע ולתת לו את זה. אני מציע לתת לו. אם מישהו מתנגד. שאלתי את אבא שלי, אבא? הוא אומר ככה עוסקים. צודק כל מילה. אז נכנסתי לראש. ככה מדברים. דרך אגב, אמר לי, לסדר אבל. אדם כזה. אומר, ככה עובדים. בממשלה ככה עובדים. זה לא בית כנסת. והוא ביקש. אבל אדם קיים מצווה. הוא שם את זה עליך. מישהו מתנגד? אף אחד לא קיים מצווה. זה מה שעשה נתניהו הפעם. עם המבצע הזה. זה מלחמה גדולה. ספרתי, לא משנה. זה לא מריח יפה. בשביל מלכות זה מריח מצוין. ככה עובדים. אתה תעזור לי, אני אעזור לך. אז נתקע בלי הזה. זהו, זה הסיפור. צנועי נפש תביא. זה לא נכה, כולכם נכים. צדיקים, נתגלגלים. לא באת למכר חולים. פוליטיקה, כי פחדת. מפאם, פחדת מפאם. הוא עצמו, פתחו שם בית ספר דתי. וגם אולפנה. אני אסביר לכם. בברמוץקין. כעת שמונה כולה דתי. הוא אומר, אתם לא צריכים להקשיב לי. הרי אני רוצה להיבחר פה ל-50 שנה. אני לא רוצה שהדתיים שזה יהיה על חשבוני. אני מקים אולפנה, אני מקים ישיבה. אני רוצה שהדתיים יצביעו לסבר, צמיון הכללים. אני רוצה את כל המסודות להקים. אתה לא צריך להקשיב לי. רק תגיד לי צורך ואני מיד עושה את זה. אתה לא מבקשים משפיק. הוא בא שם בשיום שס. עוד כהן. תגידו, מה אתם רוצים? אני רוצה את היקרה. ושתצביעו לי. ואני אתן לכם הכל. תגידו עם תקציב פלוס. ככה מדברים. אתה לא צריך להקשיב לי. אתה רק תגיד את הצרכים. לא יודע מה צריך. אולפנה, אולפנה. הכל יהיה פה. אני רוצה שתצביעו לי. זה הסיפור.

שלוש רגלים עכשיו אנחנו חוזרים. שלוש רגלים. שלוש רגלים תחוג לי בשנה. עוד אחד. יש משפט. כלומר, מי שפעל עם אל, ירדול ספרו. אתה צחקה על מה לבכות. תמיד חשבנו צדיקים. מתברר שהפעולה הזו יתרחקה. הגמרא אומרת. קודם כל נראה כבר. שלוש רגלים תחוג לי בשנה שלום. ירדול ספרו. לעלות לרגל עם הרגליים אמרנו. ויראה כל שכרה. וקורבן ראייה ולעלות ברגל. רשומה פתור. כשמשבר לראות, אתה יודע למה? מה זה הרגלים? אתה עולה ורואה את שכינה השמשורה. ואתה עולה ומתאמץ לעשות את זה. זה בדיוק הסיפור. אין עיוור ופיסח. פתורים ללכת הרגלים. ברגל אתה מקבל את רוח הקודש. את המעמד. והכהן נותן לך את הוויז'ן. את המחזון לכל הדברים האלה. אתה רואה מה שלא ראית ביניך. ואתה עכשיו עושה ומתאמץ לעשות את הדבר הזה. מרגל לרגל. אתה מתמלא את הבטריות. שני הדברים. ויותר, תמיד אנחנו לוקחים את זה גם פרטי וגם כללי.

גוף ונשמה הגמרה מספרת. לעתיד לבוא גוף ונשמה יכולים לפתור עצמה מן הדין. הגוף אומר. מאז שאני מונח באדמה. אני אפר. אני לא עושה שום עבירה. אני שומע מיום שאני ניתקתי מהגוף. ואני פורח כמו מלאך. אני אספר לכם סיפור. יום אחד היה עיוור בפיסח. חיגר ושומע. וראו ביקורות מאוד בקרים. ראו ענבים בסוף ההונאה. שמנמנים זה. אומר הפיסח. אני לא רואה. אבל אני רואה. אבל לא יכול ללכת. מה עשו? רחב פיסח על העיוור. לימים בא בעל הקרם. פיקורות נאות מי לקח אותם? אומר העיוור. אני רואה ענבים. אני לא יודע מה שאתה מדבר. אומר הפיסח. אני יכול ללכת? מה עשה בעל הקרם? הרכיב את הפיסח על העיוור. ודנם כאחד. לא אתה ולחוד אתה לחוד. אלא דנם כאחד. לעתיד לבוא מה? הגוף ונשמה יגידו. אז הוא מחזיר לרגע ברשת אדים. את הנשמה ואת הגוף. אומר נכון כל אחד לבד לא חתך. עכשיו בוא נדבר מוסר. הגוף נתת לך גוף. אבל שתי מעליך בלון. שכשקשה לך לקום בבוקר בשעה 5 בלילי תיבת. שמתי בלון שירים אותך. מה עשית? קשרת את הבלון לקרי אמיתה. ולא נתת לו לרומם את עצמך. עם בלון הליום. כשהיית בגוף לא השתמשת בעיניים של זה. ואתה מה עשית אותו? אתה נתת את עצמך שיקשרו אותך לקרי אמיתה. תערים אותו. תכניס לו בלב עירת שמיים. שנייכם השנים. כשאתה היית בגוף הנשמה לא מספיק השתלטת. ואתה בגוף מה עשית? הרסת את הנשמה. עכשיו כשאתם לחיות בסדר. אבל כשהייתם ביחד לא עבדתם בזה.

חזון והתגברות למה דווקא הולכים לבררי פיסה? יכול להגיד כל דוגמה אחרת. זה הסיפור. אתה כנראה לא מספיק קארת את החזון. הרי ברגע שיש חזון. זה מראים את כולם. מי שלא יכול להשתתף? לא הדלקת אותו מספיק. לא הראתה לו את האור הגדול הזה. כשהבן אומר אני אצל. למה לא קמת לתפלל? אני אצל. תקשיב מהטוק שלי. אוהבים כולם לנסוע עם מכונית? אני רוצה. נפתח גייזר בסניר. בקראת שמונה. אני רוה שבשעה שמונה. אתה מתפלל שמה. עם תפילין. בסלפי. בשעה שמונה. ליד הגייזר. אני מסתכל. בשלוש כבר אין מכונית בחנייה. אתה לא אצל. אתה אצל לתפילה. אבל אני אתן לך משימה. תתפלל כל יום מקום אחר. מצלם לי כבר סלפי. היום כבר סגרו את זה. זה עולה כסף. בקיצר. בלון מרים. עוניה. אוויר. גוף. אתה לא היית גוף. היית גוף עם נשמה. כשרצית. איך רצת. יש לי צילומים. כשאתה רצית. אני לא ספורטאי. אבל סיים של ספורט. אני מסתכל ככה. אני לא נרגע. אני קורא את הספורט היום. איך קראו לי פעם חדשות הספורט. למה? כי סיים זה לא גופני. זה השתלטות הרוח. וסרדף של הכל. פוס ברי. איך הוא פתאום קבצו מ-1.82 מטר. נמציא גלילת פוס ברי מהגב. נכון? נמציא הלגה. גמרנו. אני הסתכלתי איך בו בימון. איך קבצו מ-8.13 ל-8.90. 8.14, 8.15, 8.90. אני קורא. כי אני מחפש את הרוחניות. אני קורא את הרוחניות. שואלים בו בימון. אני לא נמציא שמות. זה השמות. קפיצה לרוחק. הוא אומר. אנחנו רוצים. יש קו. של מנו אנחנו קופצים. אבל הקו זה מעכב את כל השוונג. איך מתגברים אליו. זה איך אני מחשב בערך. אבל בלי להסתכל על הקו. זה להתגבר על הרתיעה טבעית. פעם אם הוא נפצע לפעם שלישית. הוא ירגיש שהוא. כי הוא רץ וממשיך לרוץ. אתה לא רק עוצר. הצירה זה כל הזה. אני צריך עכשיו לרוץ ולמשיך לטוס. ידעתי שעשיתי סי עולם. כי התגברתי על הסיפור האחרון. גם לקדרר כמו פלא. גם כן. אבל זה. קרב עשרה. יפני וגרמני. עשר מקצועות. זה היה בלוס אנג'לס. קרב עשרה. יפני וגרמני הגיעו לסוף. צריכים עשרת אלפים נקודות. לגרמני כבר היה תשעת אלפים שמונה מאות. ולא היה תשעת אלפים שעמות. דאקה. היפני נקה את הרגל. יום לפני סיום התחרות. כל העיתונאים ידעו. זה גמרנו. אבל היפני הזה מכין משהו. מיפנים. שוגעים. הגיעו לשם מאה צלמי עיתונות. לראות. אחד על הידיים. אחד על הרגליים. כשאתה עושה את האפליקלק. אתה צריך לעמוד שלוש שניות על שתי רגליים. אין לו שתי רגליים. אין לו. אנחנו נעמוד על הרגל. וכל שרגל אחד. גם על רגליך צריך שתי רגליים. כל תנועה הוא עשה. ישיר שלוש שניות. תשעים מהלות. ואז. הוא החליט לעשות. אפליקלק. והתהפך. בנעמד שלוש שניות. והצלמי עיתונות. צילמו את הפרצוף שלו. הפרצוף שלו הסתובב מכאב. כשהוא קפץ שלוש פעמים. עם הפרצוף היפני הזה. ועומד על שתי רגליים. חסר הכרה. כן, כן, כן. התעלף. שלוטו על מה עמדת. על הרצון. קיבל 9,999 נקודות. זה, זה. כי. היה לו גם. שם החזון לזכות מידליה. אגב. יש מידליה. זהב, כסף. וערד. הוא תמיד עצוב. מידליה, דרד, הוא תמיד שמח. למה? מידליה, כסף. אתה אומר. עשירת שנייה, פספסתי את הזהב. הערד אומר. יכולתי לא לזכות במדליה. זה של שלישי. הוא תמיד עצוב. אני לא ערד. אני גם לא כסף. אני זהב. כל הסיום כאלה. כל פעם שאני רואה את זה. לזה אתה לא יכול. אבל חברה, ראיתי אות. ואיך אתה עשית את זה. וכשהיה לך חזון, מה לא עשית? וכן באים בטענה לשאול. אמלק. נכון? לא זה? אני קשה לי להרוג מאיש אדישה. כשפגעו בך בנובי רקוני, מה כתוב שם? מאיש אדישה מעולה לאדיונק. מישור ועצה. אתה כשפוגעים בך, ככה אתה עושה. אבל כשפוגעים בי, אתה פתאום. לא הבנתי. נעלות לרגל. ולראות זה נקרא לעשות את הדברים. ולכן היא רובה מלמד. ולכן עכשיו נבין למה נמצא בו דבר טוב. הוא התחיל את התהליך הזה. הוא לא נדבי בו. הוא הוריד את הפרוסדות שהיו לו לרגל. כי הוא רצה לעשות את זה. אבל לא נתנו לו שם במשפחה. הוא הבין. נמצא בו דבר טוב. ויש לו עיניים עם חזון. רק מהמשפחה. ונתן לו יצרומן ורגליים. את מתנקרה מהתברת. תפתחי את העיניים. בואי תראי למה את מיועדת במשפחה הזאת. ותפסיקי למבלבל עם הרגליים שלך. תתחילי לעלות. יש לו חזון גדול. ורואה ככה באים לרגל. ואז אתה מקבל מזה סוללה של אנרגיה כ השנה. איזה בסטר. איזה עוצמה. לעלות ולראות. איך אומרים בחסידות? כשעולים, גם הרגל עולה. כשיורדים, גם הראש יורד. תעלה את הרגל. תרומם את כל הדברים האלה כולם. ואז נעלה ונראה איזה זה. דרגה, יכולתי לקחת כל הפרשות. אברהם אבינו. מה הוא אומר? אתם רואים את המרחוק מרחוק? אז בואו איתי. מי שלא רואה, הם לא ראו. תשאו לכם פה עם החמור. המדון לחמור. ולכן המקום הזה נקרא, ישר עולים בהר אשם ייראה. מי שרואה, הוא יכול לעלות לרגל. זה הרמוריה. מי לא, תשאו לכם פה עם החמור. מי שראה, הוא ויצחק. לראות, זה סנוי נפש דוד. דוד המלך לא רק לקח זלובים שיש להם יכולת, אלא אנשים בלא עוצמה, רוחנית פיזית אדירה. לכן כל גיבורי דוד זה כזה, עדין הוא העצמי. בואו איתי, כי לנצח בקרב, כי יש לך נצח בלב. ואם אתה בא לעולם הבא, אם אתם רוצים האלה, לך הביתה. תעבוד על הראייה האמיתית. תחשוב. עיוור ופיסח ביחד. לא להיות עיוור ופיסח. אלא, ואנחנו רואים, כל אלימפיאדה של הנכים, הם מתגברים על העולם הזה. הם לא מרגישים. הרובם, המאושרים ביותר בעלי אדמות, בעולם הזה, זה מי שמתגבר על עמום שלו. עד כדי כך שיש עיוורים שאומרים, מזל שאני עיוור, ולא זה. זה נתן לי את הכוחות. למדו משהו חדש. למדתי את הכוח שלי, אתה מבין? והם הדוגמה של כל הדברים כולם.

עלייה לרגל רבותי אזרחי החמוש, ביטל פולס, תדאות שאושר בחקדית בדרכים, עלייה לרגל. הוא גרם שיעלו לרגל. אז תתחיל, התחלת טוב. אז איך הוא גרם? הוא עוד כשהוא ילד, כבר. כן, הוא כבר התחיל בזהל. הוא היה נגיד בין 18-20. בוא, תסביק את זה, למה אתה זהל? הוא התחיל טוב, אבל, הוא היה יורש עצר טוב, אבל לא נטל, ולכן הוא חולה, כדי שתבוא, ואני אגיד לך את הנבואה הזאת, ותלכי איתו. אל תמשיך עם הרגל שלך. זה כל הסיפור שהרב עכשיו אמר, מחסומים. לא, ועלייה לרגל. מחסומים. איפה זה? כי קיטן זה שלוש רגלים. לא, זה הרצון שלו. כל מקום זה עכיו, כי קיטן זה שלוש רגלים. אז אומרים, מונדרש, אתה רוצה לבטל ומה שהם עולה לרגל? בגלל רגלים רגלים. נכון, אני יכול להגיד פעמים. בייגל ישם את עיני מלאך אומר, תגיד, אתה רואה או לא רואה? החמור שלך רואה. זה אומה שיש לה, שיש לה את שתי הכוחות האלה, היא רואה, היא מוכנה לעשות את זה. אתה הולך לבטל את האומה הזאת, אז אני לוחץ את הרגל שלך, ואת העיניים שלך, עיני החמור יראו אותנו. אתה לא רואה כלום. במקום להלל אותם, לשים אותם לכתפיים, ולהללות איתם לרגל, את זה אתה בא לכלל? זה הפוך על הפוך. שם היה צריך להיות מישהו להתאפר, רבותיי, להגיע להם פרס ראשון. זה הסיפור. בכל מקום שאתה רואה, לכן עיוור היה, תבין, נופלו גלוי עיניים. אה, אתה כזה? מגיע לך להיות עיוור. תתרומם לגובה שזה. אתה יודע, על שמשון גם, כי הם חיגים רגליים, כל מקום, שני דברים. רגליים לבד זה לא טוב. רגליים נערה. חזון לבד לא טוב, צריך קוח הה. יכול להיות שבגדוד יש כאלה כאלה. אלה אורים לאיפה להגיע. עכשיו, זה בדיוק, נתנו הרי לרובב, אתה תהיה הרגליים, והוא יהיה כיוון הראש. אבל כל מקום שאתה רוצה, זה הכישרון שלך. כסף, שלטון, כוח, מעניין אותך עכשיו, אם ללמוד, ואתה גם יודע ללמוד, אבל הוא יביא אותך, יותר, מה שהיה עם דוד. תחברו שתיכם, זה מה שהחיה התכוון. תחברו שתיכם. יהיה כבוד לך, הוא יחבר אותך, ואתה תחבר אותו. רק שהצטרכו ראשי, וזהו. אז הוא יעמוד, ואתה ת… זה הכל. אבל מי זה מלך ישראל? ירובה מלך ישראל, חבקיים יגידו. זאת אומרת, זה לא עבד. כנראה גם אדונייה ככה, זה לא עובד. כי זה, יש להם מלאכים בקטע אחד, אבל האידיאל זה יעבוד. לעתיד לא, זה יעבוד. כי יש שני מלאכים, כנע וסנע ותחרות. אבל באמת, אם אתה יודע לעבוד ככה עם כסף, זה עובד? זה חלוקת סמכויות. לא עבד. אמרתי, פעם רביעית, תעשו בקריש בו, אולי אתה מוכן להיות מלך ישראל? בטעני שאתה ואימא שלך הולכים עכשיו לכיוון הזה. ותתחילו לעלות לרגל תם ישראל, ולהכיר במלאכות בדוד, ואתה תהיה מלך ישראל. אבל השתנית, והיא התנקרץ. ואתה ממשיכה עם הרגל כמו אתמול, נכי הביתה, ותמתי ריף עליו. מה? מה אתה אומר? הוא נקם בו. הוא עוד הלא, אבל נקם בו. הוא מפירושת. עכשיו למה? בגלל שמלכות יהודה וימין נמצאים עדיין… עוד לא בטוחים. עד עכשיו. כולם יגידו שבגלל שאתה רוצה לנקום, הרי הצגת את עצמך עם אבנר בנר, ובעלוויה, וכל העבודה בעיניים. אבל כשצריך, פתאום אתה חוזר בך מהתמיכה בני המתן. כי הוא דקר בו. אז הוא דקר בו גם כן. זה דוד המלך אומר. אם נבלתי… זה דוד המלך. כמה שאתה רואה אותו, אבל ברגע שמישהו עושה לו רע, יבוא יום. יבוא יום. כמו שמי. לא עכשיו, אבל יבוא יום. אין להשאיר זה. ממלך לא יכול לבטר. יבוא יום. אני הבנתי. אתה עוד תפקד. מה עשית לי? ולכן אתה בצבא. קיבלתי לך חצי, תשתוק. איך אומר זה? לבני משורת הדין. קיבלת חצי. נכון. הוא שקרן בטוב, ואתה צדיק ולא עשית לי כלום. שלום, לכו הביתה, תחפשו. חיגר בסופו. לא, שם הגל מסגר. מה? לעלות ולראות. קראתי זה, לא להיות עיבר מופיסה. רגע, מה הסימנים מה הסימנים שמעשה הרחל אליה? כתוב בספרים, הקדישים, למשוך באוזן, ובבואן הרגל. כמו של מצורה. אני מקשיבה לך מוכנה לשמוע מה שלעשות, וללכת ולעשות מה שתגיד. נסירות. ללכת עם הראש שלך וללכת. רגע, בלי הבואן, בלי הבואן אפשר ללכת. אתה שומע? בלי הבואן אתה לא יכול לדרוך. אתה נכה. קיצר. כשאתה שם, אני מקשיבה לך, הולכת אחרי הראש שלך, ואני מוכנה ללכת מה שתגיד לזה. לא מספיק רק לדבר במילים אלא לרשותך. היום זה לא פמיניסטי, אני לרשותך. רק תגיד ואני עושה. כי אתה מוביל את הראייה. ומה היא עשתה את זה בסוף? לאה. שזה הא נחילה, לדוד אמר לך, תאמין? בסוף לאה מסע את הסימנים. והיא אמרה את זה. היא אומרת, את מוכנה ככה ללכת? אז היא אמרת, אני אשמח לדוד. אני אשמח להשמח. זהו. בקיצור, זה הסיפור.

שיעורים מאותו נושא

בי"ז בתמוז אירעו חמישה אירועים משמעותיים, כולל שבירת הלוחות, המסמלת כפיית התורה והתרחקות מהטבע. פריצת החומה מסמלת אובדן זהות והשפעת תרבויות זרות. התיקון הוא בחיבור התורה לחיים, כפי שנעשה במרד בר כוכבא, ויש לשאוף לכך דרך תלמידי חכמים ולוחמים.
הקטע מדגיש את חשיבות הצניעות והשימוש הנכון בכסף, ומציע שהעושר האמיתי הוא שמחה בחלקו. הוא מתאר את מידת הקנאות כבעייתית ומסביר שהקנאות צריכה להיות מונעת משיקול דעת ולא מרגש בלבד. בנוסף, הקטע מדבר על הצורך בהכנה נפשית למשימות מסוכנות ומציין שהקנאות האמיתית נמדדת במוכנות להסתכן למען המטרה.
הקטע עוסק בניסיון של בלעם להחליף את עם ישראל בנבואה ומשיחיות. הוא מתאר את התפיסה האמריקאית להחלפת ישראל ואת הקשר בין דמוגרפיה, נבואה ומשיחיות. מודגש הצורך בשמירה על ערכי התורה והזהות היהודית להבטחת המשך קיומו של עם ישראל מול אתגרים גלובליים.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים