שירות תפשילין זה קשור להיתרי בישול ביום טוב, שהם לא פשוטים. צריך להיות מודע לכך שגם דברים שהתירו בעבר לא בטוח שהם מתאימים לתנאי החיים שלנו היום. היום יש לנו אפשרויות רבות להקפיא ולשמר אוכל, מה שלא היה בעבר. התורה רוצה שננוח ונתענג בחג.
היתרי בישול ביום טוב הגמרא בפסחים דנה בשאלה האם החג הוא דגש על עצמנו או על הקב"ה. הגמרא אומרת שחצי היום הוא לאשם וחצי לכם. בחג שבועות, למשל, יש דגש על עינוג הגוף, למרות שזה יום שניתנה בו תורה לישראל. זה מעניין כי לכאורה היינו מצפים ליום לימוד תורה בלבד. אבל ההסבר הוא שכאשר אדם שמח, הוא אוכל ונהנה, וזה חלק מהשמחה בתורה.
מלאכות ביום טוב יש דברים שאי אפשר לעשותם מערב יום טוב, כמו צירה או טחינה, ולכן הם אסורים ביום טוב. אבל מלאכות כמו בישול ואפייה מותרות אם הן לצורך אוכל נפש. השולחן ערוך מתיר מלאכות אלו, אך יש מחמירים שאומרים שאם אפשר לעשות את המלאכה מערב יום טוב והיא לא מפיגה טעם, עדיף לעשותה אז.
הכנה מראש והימנעות ממלאכות הרמב"ם והשולחן ערוך מדגישים את חשיבות ההכנה מראש כדי להימנע ממלאכות ביום טוב. אם אפשר להכין את האוכל מראש ולא לפגוע בטעם, עדיף לעשות זאת. יש מחמירים שאומרים שגם אם המלאכה מותרת, כדאי להימנע ממנה אם היא לא הכרחית.
שחיטה ואפייה ביום טוב שחיטה מותרת ביום טוב, אך יש להבין את המשמעות והעבודה הכרוכה בכך. בעבר, לא היו אמצעי קירור ולכן שחטו ביום טוב כדי לאכול בשר טרי. היום יש לנו אפשרויות לשמור על טריות הבשר ולכן יש מקום לשקול האם זה באמת נחוץ.
היתר העברה והבערה העברה והבערה מותרות ביום טוב לצורך אוכל פש. אך יש להיזהר שלא לעשות זאת סתם כך. אם יש צורך אמיתי, כמו לצורך בישול, זה מותר. אך אם אין צורך, יש להימנע מכך.
סיכום והמלצות בסופו של דבר, חשוב שכל אחד יבחן את עצמו ויראה האם הוא באמת זקוק למלאכות אלו ביום טוב או שאפשר להימנע מהן. יש לשים דגש על שמחת יום טוב ולא על העבודה הרבה הכרוכה בהכנת האוכל. שמחת יום טוב זה שווה לכל נפש. אנשים אוהבים לעשן, כולם. בזמנו, כשהמציאו את זה, זה היה כזה כיף. ואז הוא כותב וידוע שגם הרבנים טעו, כי ידוע שזה פותח את צינורות הריאה ומחמם אותם ועושה טוב לריאות. אני עכשיו עושה קורס של מכון פועה, שם על הרצאה על חולי סרטן סופניים. קורא לנו צילום של ריאות של מעשן, שם ישמור. אתה פשוט רואה את זה, לא ריאות. אתה אומר ראה בריאה, ראה של מעשן, זה לא נתפס. עכשיו בני האדם לא ידעו את זה, כי לא היה רנטגן בזמנו, אז הוא התיר, ולשמח האנשים בני האדם זה כולם מעשנים היום, כי אומרים שזה שווה לכל נפש, וזה טוב, וזה יופי וזה עונג גם טוב. לכאורה היום, צריך להגיד, לא זה לא שווה לכל נפש, זה לא עונג גם טוב, זה אסור כל השנה. אבל עדיין היתר נשאר במקומו. אז פה אני משנה, שמה? זה דבר חמודי, הוא אומר, הוא רוצה לתנף, כן, כן, אבל זה מסוג הדברים שאותרו, ואי אפשר אומרים, לא אבל אי אפשר לצאת כנראה בפסק שזה אסור.
הבערת אש ביום טוב עכשיו מה קורה עם הנושא של ישראל? ראינו שהבערה הותרה וגם אם אתה לוקח נייר נשמה ומדליק את הנייר או את הסיגריה, לא משנה מה, אתה עובר לישון ואוויר. כן, אדם משבת, יש דלוקה הוא דלוקה מן הגפרור ואני לא יודע מה יעשה עם זה, הוא עובר לישון ואוויר לגמרי. אז מה הסיבה הזאת שביום טוב לא מדליקים אש מגפרור, רק מהאווירים יש? מה העניין? אתה מוכן לקרוא עובר לישון אוויר, מה זה אוויר? זה מותר, מותר לאוויר. אז פה השולחן ערוך אומר עיקרון שקשור למה שראינו קודם. זה הכל כמובן בגמרא תפקוף ב'. הוא אומר, השולחן ערוך אין מוציאין אש לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן האפר ולא מן המים. פעם לא על גפרורים, אין להם כל הטכניקות. אדם הראשון כדור המציא את זה במוצאי שבת, איך להוציא אש, עצים, אבנים, חיכוך, חום לא יודע, כל הדברים כאלה. במילים אחרות, לא מדליקים אש, רק מהאווירים יש. למרות שאמר שוב גם, נחלתי בשבת, גם אדם שהדליק אש וגם אדם שהעביר אש, אותו דבר פה הדליקת גפרור ופה הדליקת על ידי גפרור את הגז, זה אותו דבר. אז למה לא מוציאים אש? אז פה משנה ברורה מסביר סיף קטן א', מפני שבכל לה הוא מוליד אש ביום טוב. בסדר, מוליד, לא מוליד, מה זה אישום אוויר? ואוהיל ואפשר להמציא אש מערב יום טוב, שהם מוכנים ביום טוב, לא, אותם לא מוליד ביום טוב.
הכנת אש מראש למה לא עושים את זה אתמול? גם בזמנם, היו משרים כל מיני גחלים כאלה עמומות עם חום קטן, ואלה הם אש, שסמר משות זה לא בעיה, זה לא עדיף. משרים מכשירית שאפשר לעשות אותם בעוד יום, זה אסור. הרי אמרנו לקצור לא לתחון לא, לשחוט לא כי יכולת לעשות את זה אתמול, או היום לשחוט לא, כי יכולת את זה אתמול. ופה, מה בעיה להוציא את האש אתמול להדליק נשמה, להדליק לגחלים דברים כאלה ולכן זה נעשר. וכל מה שמותרים זה רק אש שכבר נמצאת להעביר ממנו. אפשר לנסות להזרחה, להתקשר למישהו מהצבא, לא אפילו פה מהישיבה עושים בלבנון. גם היה לי סיפור של הדלקת אש כל הזוכה קצת לא זוכה מה זה גם כל הנושא של הביטחון שם. אז גם אמרתי למה שבסגנון, מקום ביטחון, הכל טוב ויפה, ביקורן נפש. אבל, כל מה שכתוב פה אתה יכול לקחת איזה בול עץ, איזה עץ רציני לעשן אותו קצת להחליק באנשים, כל מובן. אבל יש לה חייש מוכנה 24 שעות אפילו זוכר לצרוך מזיין.
עקרונות הכנה ליום טוב קיצור, פה רואים את העיסום הזה של עקרון שראינו שדבר שאפשר לעשות אותו מערב יום טוב ובוודאי אם הוא מכשיר אוכל נפש לא עושים ביום טוב. כי להדליק את האש להוליד את האש אפשר מערב יום טוב להשאיר אותה גחל דרך נשמה וכו'. מה שעושים זה להעביר, זה אותו איסור. אבל זה אמירה שמה שאפשר לעשות מערב יום טוב עושים מערב יום טוב, זה מוסכם על כל הדעות פה. טוב לגבי להכין טוב זה קודם כל קשור ל… רוטאפשין שכבר דיברנו. חולב טוב, זה דבר שפחות מכירים. לישה זה גם דבר שפחות עושים אותו היום. אפייה, תפקוף זיין שוב, זה מותר אבל תפקופ זיין עופים מפורני. צריך להבין את העיקרון, זה גמרא זה לא דבר שמחריקים, דהיינו תנורים הגדולים תנורים שלנו הגדולים ופיהם בצדם. כן פה תראו את המשנה ברורה סיף קטן א' רב פלפיס שצריכה הישא גדול ונפשי שטירך. כן פעם לא היה לכל אחד תנור ביתיהם, זה תנור שכונתי או בכל הכפר ואפשר להעביר אותו צריך להביא המון המון עצים. אז פה הגמרא דן צריך להכין עצים לבקיע אותם, מערב יום טוב סתם לא צריך לחתוך עצים מיום טוב. יכול להיות עשותם אתמול להביא אותם, לאחל אותם, מוקצה. כלומר זה לא גם לנו מותר להפעול שבע יום טוב ככל ערבי יום חול אנחנו מבקעים עצים חותכים אותם, נסרים אותם מביאים אותם, לא לא לא. כל מה שאנחנו יכולים לעשות מערב יום טוב כלומר תנור צריך להיות כמו מוכן, ענקים, מסודר כל העצים שאתה רוצה להעביר איתם את התנור עומדים מצד, האש ממין אתה מעביר דלוקה פה ואז עושים רק כמו צריך להעביר את הערות של המשנה ברורה. אומרים פה שתי בעיות כאילו חב, בסדר מה פורני צריכה יצא גדול ונפיש טרחה, זה הרבה עבודה המון עצים ועבודה זה לא כמו אם שתמד לי כנמצית ולא חשינה גם כן שאומרו שזה יכול להופע, כן זה כמויות זה תנורים שעובדים אנשים יגידו אה בטח הופע למחר לא לא חשינה כמובן ואו שצריך לפט הרבה שנזדמנו לאורחים הרבה וכדומה או שאין לו תנור קטן. עכשיו אני אומר העיקרון, אין לנו פורני וזה אבל העיקרון הוא אם צריך, צריך את כל מה שמסביב את הסימנים הקודמים תכין מרש תשתדל לא להתרוח אם אין ברירה בסדר, תשתדל שלא ייראה כהכנה לא עם הבעל למרות שעכשיו זה שבת אבל צריך לראות תפשילים שנכן נחג לשבת ואז הדברים האלה מותרים.
שמחת יום טוב והכנות טוב יש פה עוד הרבה דוגמאות פה לא נספיק אבל ממש רואים תמיד השאלה זה דבר עקרוני שתורה היא נצחית ומה שהתורה יתירה יתירה כמו שאמרתי, אישון סיגריות יתירו אף פוסק לא יגיד אסור יגידו לא נכון זה לא ראוי זה לא שפיעה יתירו בישול יתירו שחיטה באמת כמו זו נגמר לא מכיר שום פוסק שהיום למרות שחנוך מפורש אומר בגמרה אבל זה כבר אמת מוגזם זה פתיחה זה ממש לא לעניין. אבל אני מאחלת שכל אחד מאיתנו למד את העיקרון שהאוכל נפש מותר שמחת יום טוב מה שאפשר להכין מראש במכשירות האוכל נפש חייבים האוכל נפש עצמו בישול אפשר הכל ביום טוב אבל עדיין להכין את האש לא להדליק אש אפשר מערב יום טוב תעשה את זה מערב יום טוב כל האמצעים שאתה יכול להכין מערב יום טוב גם בישול שזה מותר אבל העיקרון הוא כמו שאומר משנה ברורה למה לתרוח מהיום טוב למה להשמד את שמחת יום טוב אז כל אחד בשקולי הדעת שלו הרגילים משפחתיים שמחת יום טוב רמת הדרישות אגבות שלא נעשה אכילה באמת הוא מרגיש הבדל אם זה התבשל אתמול או היום אם אדם מרגיש שהאורז שהתבשל היום הוא יותר ערים לחיקו מאשר אתמול ומולכים היום אל הפלטה בסדר אני לא אומר שלא אבל כמו שאמרתי להיות כנים ואמיתיים עם עצמנו טוב.
