ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ו

שיעור הלכה לבוגרים | ציצית בבית הקברות | הרב נח ויז'ונסקי

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

שיעור הלכה לבוגרים | ציצית בבית הקברות | הרב נח ויז'ונסקי
הלכה היהודית אוסרת לבישת תפילין בבתי קברות כדי למנוע לעג למתים, אך מאפשרת לבישת ציצית כל עוד החוטים אינם נגררים על הקברים. יש הבדל בין לבישת ציצית גלויה לבין מוסתרת, כשהאחרונה אינה בעייתית מבחינת לעג למתים. קיימות דעות שונות בין פוסקים לגבי הצורך להסתיר או להסיר תפילין וציצית בעת ביקור בבית הקברות.

תמלול השיעור

נצח כל העולם הולך וגועש. מראל אומר דבר מאוד פשוט: החומר מתכלה, אך הרוח לא. אם אתה איש רוח, עם רוח אתה חי. אם אתה גוף, אתה נגמר. כל האמריקאים בסוף הם חומר. אנחנו רוצים את האינטרסים שלנו, אנחנו רוצים את זה שהיה לנו, אנחנו רוצים רוח. איך האמריקאים קיימו? אתם עניים, אנחנו לא. בית הקברות הוא מקום שבו יש עניין להוריד את הציצית, לקשור את הציצית. כמו שאנחנו יודעים, מה שעושים היום זה לא משהו חדש, זה היה תמיד. אפילו בתקופה הראשונה לפני אלף שנה, היה מלטחה וכניסה לבתי הקברות, כל אחד אמר את הציצית שלו, תולה אותה חזרה. היום זה מופיע בטור, שמון כפגימן, שצריך להגביע את הציצית שלא תיגרר על בית הקברות, כלומר על הקברים. זו הדעה הראשונה שכל הבעיה היא רק שהצצית נגררת על הפופוס.

דין ציצית בבית הקברות רבי יוחנן אמר לרבי חיין: "דליה, תרים את זה, תגבי את זה". זה לא למחרפים אותנו, אם הייתם מגדות שאת רואית ליצן הזה, עוד מה תואי איתנו. נכון שאתה חי עכשיו, מה אתה צוחק עליי? נפגש למעלה. קיצור, מה שנקרא להג לרש, שאתה לוהג לו שלא חולקי המצוות ואתה כן. שמור את הציצית שלך שלא תיגרר על הקבר. זה כמובן לא כפשוטה, אבל תכבד את המתים, אל תעשה להג לרש. התור נכתב לפני בערך אלף שנה שמותר ללכת בבית הקברות בלבוש שיש בו ציצית, רק שיזהר להגביהן. אתה יודע שאתם עניים בלביות שהם הולכים עם תלית, קושרים את החוטים שלא ייגררו על הקברים וזהו. אתה יכול ללכת עם ציצית, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. יש קושי בבית הספי אבי שתפילין אסור בבית הקברות מלהג לרש. מה ההבדל? זה מצווה וזה מצווה. לא מדובר כרגע על קדושה.

הבדל בין תפילין לציצית לפי פשט הגמרא, רק שלא ייגרר על זה. ככה יצא מהגמרא כי הם שניהם, גם רבי חיין וגם רבי יונתן, אנחנו נציצי את בית הקברות. אחד נגרר, אחד לא. זה שלא נגרר, תקשור אותם שלא ייגרר. כל הבעיה זה משהו אחר בתור המצוות גם של הקבורה. כל מלך אין ספירות, זה מדינה נהנות, זה דבר סתם. אם זה דבר שנפטר בלעדן, זה בגלל המרירות ששמתי איפה אתה כן, זה דבר מרירות. אבל אני מדבר כרגע סתם, אני עורך מסוים בית הקברות שתפילין לא ציצית. אומרת הוא משרד הגמרא מותר רק שלא ייגרר על זה. כל העניין הקדם הרבינו הרב הרבינו יונה דווקא בימיהם שאה בכל בגדם ארבע כנפות שאי אפשר שישנו קדם כשהלך לבית הקברות. אבל תשמעו טוב, אנו שאין אנו המכוונים ביניהם מלבוש אלא למצווה, אסור תכנסי וציצי לבית הקברות משום לא אגל הרש חרף סוסר.

הלכה למעשה הרבינו יונה אומר, כמו שצייננו, נכנסי צילין אל תכנסי מהבגד. לא רק להסתיר את החוטים כמו שעשים בהם בתוך החולצה, אלא פשוט לא נכנסים שום בגד. למה? כי אומר הרבינו יונה, היום כפי מה קרה לפני בזמן לא יותר מאלף שנה, כי היום אתה הולך עם תלית עם ציצית בשביל המצווה. זה לא הבגד הרגיל שלך, אז המת מתבייש. הורשת הולך עם בגד ארבע כנפות והוא לא, אז תשאיר אותו בחוץ, אל תבואי איתנו בית הקברות. זה מגיע מהיום שזה נכנסי ציינות בפנים ואתה רואה אנשים שכדאי ומחלים בפנים בקחת נכון. אבל זה שאתה עושה פעולה של מצווה, אתה הולך עם בגד שזה מצווה, זה לא בגד רגיל, זה לאגלה כמו שיש לך בכסא. גם תפילין אנחנו לא יכולים פשוט תמיד לחסות, אבל לא זה לא אגלה ראש. אפשר רבני ענה לא להוריד, אפשר רבני ענה להוריד את כל הבגד, לשאול אותו בחוץ. כן, זה שאנחנו לומדים, כן, לא את הבגד להוריד. אפשר רבני ענה להוריד. רבני ענה יש בעצם שתי קצוות. הדעה הראשונה זה עטור פסת הגמרא, להיכנס חופשי רק שלא ייגע שלא יירר. רבני ענה הדעה הקיצונית שניה, תוריד את המגדר בקנפה ותשאיר אותו באוטו קיפה את הכל, אבל אל תבוא עם שום מצווה. היום אנחנו נוגעים באמצע, אז חשוב ושוב שנראית את הדיון את כל האפשרויות, אנחנו נכנסים רק מסתירים את החוטים.

בית יוסף על ציצית בבית הקברות בית יוסף כרגלנו אומר: הולך לבית הקברות, רואים הנה פה התחלתי ישר מאלף, צריך להגביע הציציות וכו׳ כדי את הברכות ורק מי שמטור רבי יוחנן ורבי נתן אבועזלי בני קמרי וכו׳ וכתבו תלמידי הרבי נוינא דמית החזינן שלא חשפישו אלא שלא ישניכם אל הקברים שמינת שמוטני לומשו כן אתה בגדר מגנפות אלא שיש להיזהר להגביע הציציות לנקודה לא מצאים בית יוסף זהו קיצור לפי שדה גמרא רק את החוטים תגביע זהו. ואז הוא אומר: רגע רגע, ולא אדם ילעד איתנו רבנן לא יעלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו. קושייה: מה שונה תפילין וציצית? תפילין אתה לא אומר תלך תפילין רק שהריצות לא יגררו על הקברים, אתה אומר תפילין תשיר בחוץ, אתה לא נכנס לזוות קופלין הרבה. כן, תפילין אתה לא נכנס לבית הקברות, לא משנה אם מסתיר או לא מסתיר נגרע, אתה לא נכנס למה להג להראש חרף פסור המת מצטער שאומר אומה טובה שאתה מניח תפילין ואני לא. אז למה ציצית גם ציצית זה מצווה, כן חוטים לא חוטים זה הוא לא מבין. זה הקושייה, הוא אומר תרוץ חשוב מאוד: דשא ניציצית שהוא תלוי במלבוש והוא לא יכול להסים המלבוש של לבש בשעה שהולך לבית הקברות. זה הרבה נוהנה אומר תפילין מה הבעיה לאוריד שאומר אותם הכניסה לבית הקברות בגד ארבע כנפות שאז הלכו שזה הבגד שלי ויש ערב ציצית מה אתה רוצה שאני אוריד. זה תרוץ תכני, בעיקרון אתה לא אמור להיכנס ללב ציצית זה ללב תפילין. אם אתה יכול להוריד את הציצית כמו היום תוריד רבי נוינה, אם לא מה לעשות את לא יכול ללכת עם דקדדים תיכנס.

סיכום והלכה למעשה זה דעת רבי נויינה שזה גם שאלה נכון, זה גם שאלה אתה לומד תורה אז רואה שעושים את זה לכבודו של המעט לכבודו זה לכבודו זה הילד יש את כל יהודים זה שם שלהם ישניות מקברות כן טיול נשמה נפלו על המים שעומים כן כן באמת זה הערה נכונה כל כך הרבה קברות אני כשאני נמצא באלווה אני מסתדל לך את הצידה כי קטון לא לדבר שיחת חולים קשים בבית הקברות פוגשים את החברים מהבקשת מהשכונה תחילים לתפלפל מה נשמע מה קורה מה קורה דבר שני אם מישהו רוצה לתפלפל באיזה דברי תורה אז באמת זה לא המקום כל מה שמותר זה לכבודו של מים שניות תהילים אבל לא באמת חופן אפשר רבנו יונה לא מקמים שום מצווה בבית הקברות כולל לורד את התלית קטן תורד אותה מעליך כי זה מצווה אתה על עגל הראש כמו צ'ילין אין הבדל מי הוא עכשיו אומר רבי עשה ודעתו אפשר לומר זה דווקא לא לסמכה נמא נדלגתי כן כאן רגע זה לא טוב לא לא אנחנו שם באמצע כן מי אפשר אני מסיים מי אפשר זה דווקא בצצית שמתים בלבוש שלובש לצורך עצמו כמו שעמילה גם באותו זמן כי גונזה אמרינן זה מותר ושג אליה בדליה שום זה החילוק אם זה הרבה גם בסדר אבל בתליתות שאינם מכוונים בהם למלבוש אלא לקיים מצווה צצית בלבד יש לו לזהר שלא היה להלך מבית הקברות בשם לורד לראש ולפי מורי עד כאן נשמע וכן כתב ראש משמו קיצור הרבה נוינים אומרים לא צצית אם אתה יכול להוריד אתה לא יכול להתרד זה דה ראשונה עכשיו המשך עמד אסף ומסיף גמל בדה בוא נראה אם לבתים זה אותו דבר איזה גאונים עניים עכשיו בזמן הנברא הוא אומר אתה הולך לבית הקברות בקיץ ואתה מוריד את הציצית ואתה מקל עליך את החום יש לכם איזה גמל ודה ובגמרה אומרים ליד עטניה לא הלך אדם לבית הקברות וצפינים בראשו וכו דווקא תוך ארבעה מאות הוא דה עסיר אבל חוץ לארבעה מאות שרי זה דבר מאוד חשוב אנשים תמיד שואלים אישה ברעיון אישה שמתמיהה עכשיו צצית דברי תורה ואת זה ארבעה מאות ואת אומר ארבעה מאות הוא לא תופס לא מכיר לא יודע אז אפשר להיכנס עם תפילים האם יש לך גמלים אחד על יד השני אחד על השני אחד לתחת כבר אפשר להיכנס עם תפילים רק לא להתקרב הרי פעם אישה אומרת לי שאין נשאים אמרות לי אם לא תאורות או שברעיון אין איסור להיכנס למתחם יש ארבעה מאות של המת יש שאלה עניינן אבל עיקר הכרעה בעצם זה ארבעה מאות בין הארבעה מאות של המת של הקבר של קברים זהו אם זה צפוף נכון אם זה צפוף זה רק אחד אבל דברים לא באמת אם זה תפילים זה לא משנה איזה מת אל תהיה לא הגלרה שכלם מתים שם נכון אבל אומר אין משהו בעיה שמה מישהו ידע שמצטרות עם תפילים לפי מה שאומר בית יוסף אם הוא נזר לא להתקרב לארבעה מאות אין שום בעיה כי המת לא מרגיש המת תופס ארבעה מאות זה גם עניין הכתי שבו אומרת חדיני אמנות אם יש לנו מת מצווה אדם מת פעם לא היה בתקוון מסודרים קנה מקומו זהו קברים אותו יפה שעומד ארבעה מאות זה שלו וארבעה מאות זה לא בחוץ לטריטוריה שלו אז מה בית יוסף אם אדם נכנס לתפילים ואתה יודע זה נכון אבל לקרונית פחד לגלרה שחרף אוסר זה רק צמוד למת כמו שאמרתי ציצית רק אם נוגע לפי פשט הגמרה מה שמה בגמרה זה בית הגמרות לאו דווקא זה אפילו חוץ לבית הגמרות תוך ארבעה מאות של בית אסור חלק אדם הבן וסימן ממני כן זה גם ספרה מקלה שאם אתה נמצא בית הגמרות ואתה נזר להתרחק ארבעה מאות מותר לטפילים ציצית הכל גם ספרה מחמירה אם אתה הולך להלוויה נמצא באיזה שהוא מקום שיש המת תוך ארבעה מאות לא תפילים ולא ציצית זה לא עניין של בית גמרות זה עניין של קרבה למת בין אם המת בעלוויה עכשיו או משהו ובין אם אתה בקבר מעבר לארבעה מאות אין שום בעיה ואז הוא מסליף הבית יוסף בזמן הזה שמסרים לציצית מטלית המת בבית יש עניין אם אדם לפטר עם ציצית על גופו אז מורדים לו את החוטים כי הוא כבר במטים חופשי פתאום בצוות יש עוד עניין זה מטום עכשיו בלחוץ הבלות שיש כאלה שכוברים אותם עם הטלית שלהם עם הטלית שלהם ובסומצים מזה לא מחסים זה לאדמה יש כאלה שחותכים את הציציות שטלית פסולה שוב לעגל הרעש מטה צוחק עליהם אדם מת ששם עליו טלית עם ציצית ויש כאלה שמשרים את זה ככה רק ברגע האחרון אבל הוא מדבר על משהו אחר אדם מת תקף לב לא יודע מה יש שאלה בברגדר ועל כנפות? תחתוך תחתוך את הציצית לראה בתארה גם טלית אבל פוסלים אותה פוסלים זהו זה אחד המינגים מי שרוצה מי שיקפיד מי שלא מי שלא יתלף בטלית בחייו זה כתרוג כתוב ואתם יודעים שנפרעים מן הספדנים שם אתה בא להלוויה מנוח הצדיק החברה של המשתעדים כזה ז מילה מילה לקרי לא קר אבל נדמה לי שהיו צפדנים מנוח מנוח הצדיק גומל חסדים הוא היה גנב אז גם פה אתה קובע אותו עם טלית טלית גדול ובכן לא יתלף בטלית מהברמיצה אז מה אתה פתאום זה כתרוג אבל הוא אומר משהו אחר אנחנו לוקחים את הנפטר חותים לו את הציצית שלא את החותים כי לא אגלרש הוא אומר נראה די כאן אני אומר לך יש בה כתפים חברי קדישה אם לובשים טלית שיש בה ציצית ושוב לא אגלרש מה עשית? הורדת לו את הציצית אחרי באים לעשות את המיטה אנשים עם ציצית לא אגלרש אמרנו לא בית הכברות אנשים מחזיקים את המיטה בהלוויה שלא נכנסים בגד ארבע כנפות למצווה לבית הכברות גם אל תישא ככה את המטר אמרנו אין הבדל בין כברות ונחכו את הנפטר אז כל מי שלוקח את המיטה או מטפל בה לא יודע בכל מיני שלבים הוא הוריד את הציצית שרק אדם הראש מלכות ציצית שיש מפרשים ומלכים אותו לכבר רמין עלי הם מוצאים את זה וישורו לו לא אגלרש כשמקטפים אותו יש להם ציציות והוא אינו באמת הראש שאומר באותה מידה שאתה מוריד ממנו את הציצית גם תוריד מעצמך מהקטף אם אתה הולך לא אגלרש שזה מבאש אותו שמקמים מצוות לידו ולא משנה אם הציצית עלה או על הנפטר או ע נושא המיטה או מי שמצא 400 מטה גבוהות כולם צריכים לא לקיים את המצוות לא צפילים ולא ציצית בנוח חוטא מת קיצור מתים אנחנו כמו שאמרתי בהתהוות של ההלכה מפי מה שנראה חוץ מדעת התור שאומר פשוט הגמר אז רק שהחוטאים לא יגרירו על הקבר, פרבן אויונר כל הדיוקים פה השוואה לצפילים לא הולכים ציצית ליד מת לא בית הכפרות 400 ולא בעלוויה אין לכאן אין לך מה ללבוש לא נגיד לך לא יגרירו על הקבר נכון גם פה זה יותר רגישות זה גם יותר רגיש יותר רגישות מאשר נכון אמרנו שלא יגריר אבל אתה לא רוצה מישהו בבית הכנסת להגיד לו בסדר אבל אם זה על קבר זה לאג לרש עכשיו אמר הבית נוסף כמו שענו אחר שנראה כבר אמרנו פעם אנחנו פה במפעל ליצור ההלכה אז הוא אומר ככה ויקא לאיוני אתם יכולים את הפסקה הבאה לאיין בתלית קטן שעדיין עובש מתחת למדיו בגדים אם מותר להיכנס בו לבית הכפרות לכוח הרבן איינר אמר לא כמו שאתה לא נכנס עם תפילין אתה לא נכנס עם ציצית הוא אומר רבי נויון אמר בוא נאיין זה אפשר דעתקה לא אמר הרבי נויון אלא בלובשו על בגדיו זה מתחזי אבל כשלובשו תחת בגדיו כמעט זה לא מתחזי לכמישום לאג לרש הוא אומר רבי נויון רגע רגע בוא נחשוב זה הגדלות של רבותינו הוא אמר רבי נויון אמר כל המדקדקים משרים את הציציות בחוץ אמרו דיבר הוא דיבר על מצב שאדם לובש כמו חלק מהחסידות לובש את הבגד ארבע כנפות על בגדיו וציציות בחוץ ואז אומר הרבי נויון אמר לא אתה לא נכנס אני נחמה ללבוש משיר את זה בחוץ אבל אם אנחנו לובשים את זה מתחת לבגדים כמו שאתם יודעים בעיקר הספרדים כולל הציציות אז הרבי נויון לא דיבר חלילה היסטורית דת רבי נויונה אמרים בוא נראה אבל זה מציאות הדיבר עכשיו מי שדיבר איתי אתה שואל רב שאלה והוא אומר לך משהו שאלתי אותך לשמוע לו עיני המצורות אמרתי לו כן אבל אם אתה מבין שרב דיבר על מקרה מסוים ואתה בהקשר אחר יש לך שיקודה אני לא סודר דברי הרב הרב דיבר על מצב כזה וכזה אני מצב כזה וכזה זה מה שעושה בית הספר הרבי נויון עבדה על ההלכה הדעה שלו ודעה ראוי להחמיר לא להיכנס עם שום בגדר בכנפות לבית הקברות אבל בוא נחשב על מה הוא דיבר כשהוא נתן את ההוראה הזאת הוא דיבר אנשים כמו תלית גדול כשאת תלית עליהם להג לרש אבל אם אתה הולך עם ציצית קטן תלית קטן מתחת לבגדים ואחותים מתחת לבגדים אז זה לא דיבר אין להג לרש אני מסתיר זה מה שאומר בגדים כן בתליתות עשוי למצווה נביה ממציא הרבי נויון אלף לוגי בין לובשם תחת בגדיו ולובשם על בגדיו מה בדסאמריה אז למה הרבי נויון לא אמר את החילוק הזה אם אתה לו אם זה הבגד שלך, תישאר. איך אתה הולך בלי בגדים? אם זה הבגד למצווה, תוריד רגע. רבי נויון ידע שיש כאלה שהבגד למצווה הוא על הבגדים ויש כאלה שמתחת לבגדים. אז למה הוא לא אמר את זה? אם הרב שלך אמר משהו, אל תגיד "לא, לא דיבר על המצב הזה". הוא לא חילק. הוא אמר לא נכנסים עם תלית קטנה. נמצא פה עוד נקודה, אז אתה מתחכה ואומר לו: "הרב דיבר על תלית מעל הבגדים", אבל הוא לא אמר את זה. הוא ידע. אתה לא תמצא את הדבר הזה. הוא אמר ככה.

דין ציצית בבית הקברות מי ראית למימא זה לא חי שיכתוך כך בידיה משום משמע כיוון זה תמיד יישוע משום לא אגל הרש. כל אחד לא מתחזית זה גם משום לא אגל הרש. עוד לימוד מהרב. הרב שלי שמח על זה שאני עוד טיפש. הרב שלי אמר לי: "אתה חזמת הגבוהות, תמוריד את זה ציצית". הוא לא חילק. הוא לא אמר למה הרב לא חילק. הוא אמר: "יש לי תלמיד עם שכל, הוא מבין שאני דיברתי ציצית נראית נגלית לאגל הרש". אבל אם אני מסתיר אותה מתחת לבגדים, אז מה הבעיה? זה גם לימוד. הוא אמר שלא אגל הרש בדיוק ראש גדול. הרבנים לא רוצים שתהיה חוסי מה שהרב אומר. אני עושה. הרב דיבר עיקרון לא אגל הרש. אם יש לך תלמיד שלא אגל הרש, תוריד אותה. אתה בשטח, אתה רואה שהיום באת עם ציצית מתחת לבגדים, אתה מכיש את החוטים תוך הבגדים. זה על דעת הרב שלך, נכון? הוא לא אמר את זה, אבל הוא סכם. אין תחליף לסכם כל שנייה, כל רגע. זה ציצית ציצית שאבן אדם בסדר זה הוא מסתיר. אין בעיה אם הוא יוציא אותו יכול. אם המת מת רואה את הציצית שהיא בחוץ, כל שכן גם יראה את הציצית. אבל זה הכל מסתר, הוא לא רואה בכלל. עכשיו יש לי עוד, ופה אני מאמין שהחיים נצחים. בטוח זה נכון. יש חלק מהנשמה אגל מזה זה שנשאר תמיד בקבל. נכון עם המת עד שיבוא. נשאר תמיד. יש שיבוא, יש שלושה ימים, יש עד הקבורה, עד הקבורה הוא מתיישב. יש קבורה שלושה ימים, שבוע, חודש, שנה. יש שלבים ש… אני לא מדבר על שלבים שריף שהוא רואה את הציצית. מה דיברת? אני גם מדבר מה עשינו? טוב, אז אומר הרמבט יוסף, אומר מעבר מעבר ללימוד. פה אנחנו עומדים במצב שרמבט יוסף אומר הרבין נוי נאה בסדר מקובלים לא נכסים עם בגד שהוא מיד הציצית. אבל הרבין נוי נדיבר לאגל הראש שנראה איזה מתחת לבגדים. גם הרבין נוי נגיד אין שום בעיה. הרי מה אמרנו קודם? פשוט הגמרא הרי התחלנו לזה שמגמרא נראה שאין שום בעיה רק שלא יגרר.

האם מותר להיכנס לבית הקברות עם ציצית הבעיה זה תפילין. גמרא אומרת לא יכנס אדם בטקוורודי תפילין. אומר הרבין נוסף בוא נדאג ויש שאת ראה לי זה מדי קטני. לא ילך אדם בטקוורודי תפילין בראשו ולא קטני תפילין בזרועו. הגמרא צריכה להגיד לא ילך אדם בטקוורודי תפילין. מה היא אומרה בראשו? מה זה מן ראש לזרועה? הראש מגולה וזרועה מחוסה על מעט תפילין בזרועו כמעט הם יכסו וום לא יגלרש. מותר להיכנס לבית הטקוורודי עם תפילין של יד. יש בגמרא אנשים הולכים עם תפילין כל היום ועוד מתונפים וירורים. היו לא מעט כאלה שהוריד את שם ראש עם שורת של יד. אפילו את הרצועות של הקפה הדורידו. יש הרבה צדיקים שהולכים עם תפילין של יד כל היום. זה פשוט שתי מצוות. זה לא הכל או כלום. אז הוא אומר אין שום בעיה בית הטקוורודי תפילין של ראש תוריד כי זה נגלה תחת הזרע אפשר. זה דבר ציצית ציצית שלא נגלה שבתחת לבגדים כולל החוטים. ולפי זה אם לובש את הטלית על בגדיו נראה שמכניס הציצית תחת כסותו ונכנס לבית הטקוורוד. זה כמעט לא מתכז, זה תוריד לא יקם ושום לא יגלרש. תשימו לב למינים. אתה יכול ללכת עם טלית קטן לפני טלית גדול. אמרנו לבגד אין שום משמעות. רק את החוטים תכניס לב בתוך החולצה, לא את כל הבגד. כמו שרבי נוי נאמר אם זה בגד שאתה יכול להוריד תוריד. אז הוא אומר וידא סבל למה להוריד אני יול להסתיר אז אין בעיה אם אתה יכול להסתיר אין עניין דווקא דווקא להוריד. גם על תפילין של ראש כתוב וראו כולם מהארץ לא כן. אבל שנייה איך נעשה חסר אז זה המהות של תפילין של ראש שם קובלים מסתירים כל מיני סיפורים. אבל אמורית שנייה תפילין של ראש זה נראה זה מקום בולט גבוה כן חסות כן גם קובלים שיש להם שני תפילין יוצאים איזה כיפה או אבל פשטות עם פן עגלת תפילין של ראש נגלים כתוב אני קשה לי לעשות נכון כי כתוב והיו לך לאות יש שניה בתפילין שראו כולם מהארץ יש שניה שירו שירו את התפילין אחרי זה כזה גבוה שעם פן זה יותר מוצנה.

הלכה ומנהג בציצית ותפילין קיצור זה הבית הסאף נושב בחוכמה גדולה. אנחנו לא אומרים רבנו היינו לא להלכה רבנו היינו להלכה ללכה לכה ללכה לו יהלך אדם בית הקברות ותפילין בראשו, כן זה מה התפילין, דנרא לך דווקא מגולין ועל מחוסין לאתלן בא, כן בסופו של דבר שמענו עכשיו למה גמר אמרה תפילין בראשו כי כל הבעיה זה מגולין אין בעיה לכתב תפילין בית הקברות או ב400 של מטר רק שלא יראה ורעייתך הרעיה שלך מהי דרבי חיה ורבי יונתן וגיסה את זה לזה רבי יוחנן לא משנה אבו אז היבאת קברות ואבו התחלת דרבי יונתן שדיה אלווה כאברה ואלה רבי חיה דליה שלא אמרו כן מה שאמרנו קודם שהמחוברת הקברות עם ציצית בחוץ ואחד מהם זה נגרר אז אומר לרבי יוחנן תקשור לזה תראים את זה אופריה שרשת דליה אגביהו זו לא להסתיר דן בקול שאינו מגרר תליתו על הקברים מותר שאלה זה קושייה כי הרי תפילין אמרנו לא תפילין נגלות לא תפילין לא נגררות על הקבר תפילין שראש ודאי לא אז הוא אומר אני לא מבין וציצית אמרת עשה מה שאתה רוצה רק שלא יגרר תפילין אמר לי אל תיכנס בכלל אני לא הבנתי תשובה אפשר מה שאמרת אלא שתצליח לומר דליה בכעס יהיה כאמר אתם לא הדיוק הוא לא ששניהם הולכים עם ציצית בחוץ וכל בסדר רק שלא יגרר אלא כנראה שרבי יוחנן הסתיר את הציצית ורבי יונתן הלך עם הציצית בחוץ שאני חושב זאת אומרת רבי יוחנן אתה רואה מה קורה לא רק שלא יכנסת לציצית ולא הסתרת אותה זה נגרר על הקברים עצינה כמוני תגביע ותכסה שילון נראה את התחלת רגע תפילין שבראשון עד כאן ישנו לא יודע עד כאן ישנו די כזה מהגמרא כי הגמרא אומרת לו דליה ולא אומר דליה תגביע להדלות ותכסה זאת אומרת ברגע שאתה מגביע אז אתה עכשיו עושה ואיך אתה יכול להגביע ציצית אתה חזיק אותה ביד כל ההלוויה אז אתה מכניס אותה כן להגביע נכון עד כאן ישנו ואף על פי שהגורלת מימוניות כתוב סור יכול ציצית אבל אדם שרגיל בתלית קטן יסירנו מעליו קודם שהלך לבית הגבורות ולא מעני מה שמגביע אותו כמו בתפילין דסרינה תפילין שבראשו אפילו מחסן הנה לשאלתכם אומר הגורלת מימוניות תפילין שבראש לא הולכים לבית הגבורות אפילו אתם עושים איזה כובע לא יודע מה שאתה רוצה אז גם תלית קטן אתה לא יכול לעזור שום כיסוי כלום אתה מוריד זה הרבה נהגות מימוניות אומר הבית הסף כדאי לחילוק שכתבתי לסמוך עליה יש פה תופעה מעניינת שדיברנו עליה יהודי שלומד תורה הוא אומר רגע יש כאן מחלוקת פשוט הרבה נהגות מימוניות לא נכסים ציצים לתקוות בכלל אפשר בית הסף לחסות למה לא נגיד המחמיר אתה בא לברכה מן הראוי אתה משאיר מצווה אבל אתה לא עובר עבירה אם אתה משאיר ציצית באוטו תעולה אותו שם הוא מחסן את הגגילים ותקים תפילין הוא מחסן מה יש ליטויות לא חסן הרגעת מימוניות לא לום כלום אז אני שואל שאלה מה עשית אם יש תעדויות בעלך אנחנו אוהבים להחמיר הרבה פעמים קרא לי ששכחו וצועקים לי מרחוק אה ציצית אז דווקא מחזק את הדעה להחמיר להוריד מיר כן אבל למה לא מחמירים להוריד את זה באוטו אז יש שאלה יש בזה עדינה אני לא מהחבל שמה למה שכח יכול להיות רב אליה אמר שאפשר אז אני מזכיר לך שדיברנו פה לא פעם יש בעל אחד מה שנקרא פוקחזה אם היית רואה שהבית הגבוהות אנשים מורדים את הציצית יש מקום להחמיר אני לומד מהספר שיש מקום להחמיר מחלוקת כפי הבית הוסף תסתיר כפי הגאות וההימוניות ראשון תורים אני רואה מה קורה אני הולך אחרי הרבני בבית הקברות רואה שאף אחד לא מוריד זה מין שלא יודע בדיוק להסביר למה פה מחמירים ופה לא לא יודע אבל אנחנו בדיוק אז זה נאמר כל המחמיר ינועל עם מנה מטמיהין ואם אתה מחמיר תחמיר בבית לא בפרסה שיבוא היום לבית הקברות מי שיבוא ורבותיי כתוב פה בית יוסף וגוטמי המוניות הרבה נויונה שעשו להיכנס למציאתי לבית הקברות כולם נוריד ונגיד לו אתה חצוף למה חצוף אני קורא קוראים בית יוסף זה חומרות שההפך זה מורסות עבירה בוא נגיד שלא אבל זה יערה זה נקרא יערה בדיוק זה אומר פה זה אומר פה נכון יש לנו את זה ההלכה אנחנו נוכלים לפה הלכה הרבה פעמים בהלכה אנחנו אומרים בוא נחמיר לצאת את ידי כל השיטות לפעמים לא אני לא יודע להסבר בדיוק מה אבל אני אומר היום מכיוון שזה המנהג זה דתר בית יוסף שלנו מין סמוך שלא מורידים רק מסתירים אז היום מי שמחמיר ינועל עם מנה מטמיהין בצחום אחר יכול עד שיגידו תחמיר למה לא לא הרבה גוטמי המוניות אומרים לא להוריד זה הרבה נוהנה זה כמו צפילין מה ימדי צפילין אומר גם צפילין אם אתה חסר זה לא טוב אתה מוריד צפילין מי יודע שאני שחרית את הציפור לא יכול להיות לא משנה זה כלפי המת גם את הלבד מת וא נפגע הוא נפגע המת אני לא מצחיר לכולם אה יכול להיות כן אפשר אני אומר אפשר אבל אני אומר מכיוון שהיום המינג לא להוריד אז למרות שזה כתוב פה אני רוצה לומר שבפעמים אתה לומד על אחת או שתדעות אתה אומר זה צריך להחמיר לפתעון אתה רואה אתה יודע שאני אבחר לנעלמה זה הדינמיקה לא יודע מה קורה אלף שנה שהדירים האלה התפתחו היום אנחנו עושים לפי המינג מינג של רבני לא מינג של שמר יש לי שאלה זה לא קשור לתיאורטיסטית מי ששם שתי רבנותם אני קראתי את שמר אחד נכון רגיל תפילה אחת לא מקובלים ענכים את שניהם יחד יש לי מניח אני שאלתי אותם אני עכשיו מניח תפילים רבנותם אחר כך אני קראתי את שמר ישראל עד לא ביומר אבל האם ששמים שתיים צריכים לקרוא עוד פעם את גלעד שמר זה אחד רגיל תפילה כן שמר ראשי רבנותם צמוד זה לפי הרי הלאה סיף בית בבית הסף כבר ראיתי קצת לומדים איפה זה אצלכם ברמות הבאה כן כב ראיתי קצת לומדים ברמות הבאה זה גם ביטוי מעניין זה בני ישיבות כאלה שכשהיו נכנסים לבית הכפרות נכנסים לבית הכפרות וקושרים שני ציציות שבשתי כנפיים זה עם זה פטנט ואם הורים דבחים ויותן מיני מצוות ציצית פשוט אני אומר זה ההלכה בוא נראה מה אנשים עושים פטנט אומר אהה מין הציצית לטע כן אולי הקושרים אומרים העניין הזה לא ישנות את הציצית שלא היה לי ארבע כנפות כן אם יש לי הדף שלה זה ארבע כנפות ואני קושר אז אין לי ארבע הנה זאת אומרת הם לא מתעסקים עם החוטים הם מתעסקים עם הבגד אומרים ברגע שהבגד יהיה לא בגד ארבע כנפות ופה יש גם אמירה חשוב אם אדם נכנס עם ציצית פסולה לבית הקבורה פסולה לגמרי והוא לא מכניס אותה עמת נפגע מזה לא עמת אומרת זה סתם מעמארץ כלומר אני פוסט הציצית ואז אני יכול זה חוטים בעמארץ זה סתם חוטים בצמר אבל הוא אומר עמת עשיו זה לא יעזור אם אתם לטע למה דעית בסוף הקומץ רבא דיברנו על זה כבר בסימני המונים אי מן דה ציירה לגלימה בדיוק אמרה אדם לוקח שלו גלימה הוא לא רוצה לסימן ארבע כנפות קושר אותה לא עבד ולא כלום לא שווה כלום מה היא טעמה דה קמן דה שר עידן זה כאילו מותר הוא פרש רשיד בלשון בלשון שתפס עיקר קרנות עליתו כפל וקשר ודומה כאילו קיצן בין הכנפות כדי להפקיע מטורט ציצית כי אדם אמר לא בא לי לשים ציצית אני לוקח את דה דה ארבע כנפות קושר אותם סדר אותם לא לא עשה כלום לפותרה מציצית למה כי כמו שאמרנו מה זה רק קשרת זה דה דה ארבע כנפות זה כלום וכיוון דה בקושר קרנות עצם לא מפטר מציצית ל שכן כשלא קושר לה ציציות שם הם עושים את זה יותר מתרוכם לוקחו את הבד עצמו וקיפלו אותו אז עמדת נבק נפות עכשיו התלמידים האלה שעבדת שם בבית הקבועות קושרת את הציצית זה ממש מצחיק מה עשית דה דה שאתה קושר אותה דה דה בסמכה תורה כל מיני מצבים כאלה שרוקדים עם התלית יש כאלה שקושרים את החוטים הבגד הזה נשאר בגד ארבע כנפות אז מה לא עשית שום דבר ואם דה אתם לומר דה כמעט דה קשורים הם הציציות אבי הלקיע להם אחד הציציות ואם בתלית זאת ארבע ציציות ואם בדה שם רגע אולי הם לא התכוונו שהבגד לא ארבע כנפות אלא ארבעת חוטי הציצית אינם כי קשרתי אותם יש להם רק שניים שניים לא קשה דה חי איך התקשירה הזו לא מבט לשם ארבע כנפות אך אינם היא לא מבט לשם ארבע ציציות הרי מה זה קשירה אתה יכול לקשור מלהטיר בגד ארבע כנפות שאתה קושר זה לא כלום כי אתה מטיר וזה חוזר את ארבע כנפות שתי ציציות שאתה קושר זה א כלום כי אתה מטיר ואין לך זה כלום זו קשרה זמנית כזאת כן ואף שהיא תהדליקה לדמוי לטלען ולא פסק ראשי החוטים שלהם זה למדנו זה כמה סימנים אדם היום יש לנו את החוטים מוכנים אדם היה לו חוטים מאוד מאוד ארוכים אז הוא עושה ככה בשיטה יותר תעשייתית הוא מכין את שתי הכנפות ביחד יש חוט ארוך שעובר מהפינה הזאת לפינה הזאת ובסוף הוא גוזר אז מה אולי זה דומה לסיפור הזה כי הרי מה קורה שם בסיפור הזה שה החוטים מחוברים ביניהם ששתי הכנפות גם פה קשרתי הוא אמר לו זה שאני אדם שלא נפסקו מעולם הרי מה היה שם לקחת חוט ארוך פי שתיים העברת אותו בכנף אחת העברת אותו לכנף את כל השמונה חוטים והמשכת בסדר זה פסול כי מעולם לא היה שם ציצית מתאימה אבל פה לא פה היה ציצית הקשרה כדת וכדין יש לי ארבע כנפות ארבע ציציות אני קושר שתיים לא עשיתי כלום בוא נדעתם אפילו אם פסקן אחר כך מפשלי בשום תעשה ולא מנעשוי גם על זה דיברנו כמו שידועים סוף סימן יד אלף כאן דיברנו שאז שאתה לא יכול למשל לקחת מה שיש גופי הציצית לפתוח קצת לשים ארבע כנפות ואחרי זה לפתוח יותר את הבגד כי זה תעשה ולא מנעשוי אתה לא שם שכח ואחרי זה דפנות אז גם שם אתה לא יכול לקחת חוטים ארוכים לקשור אותם בפינה אחת אחרי זה פינה שנייה ואז לחתוך תעשה ולא מנעשוי שוב זה לא המקרה שלנו אם כן אינו עניי לדין זה אנחנו מדברים על משהו אחר שיש ציציות כשרואות אתה קושר אותם לא עשית כלום בעוד כשדה לפיד דיברנו נמצא שומשים בגד שיש בה כנפות ולא ציצית ותרגע הוא אומר אם אתה חושב שבשלת הציצית הרי הבגד נמצא זה רק הסתבכת רצית לא לפגוע באמיתיים פסד אליך לדעתך את הציצית יש הרבה הגדר בה כנפות זה הכי גרוע עדיף שאתה שם אותה מהאוטר כמו שמעתם לכן הוא אומר הרבה את הסבק שאלה הזאת לא מעלה ולא מורידה אפשרות היחידה לפי דעתו זה לחסות את חוטים שמה הרבה גל לא מעניינתי בכלל ולפי הגאות ההימוניות תפיית הרבה נוענה פשוט לא הלכת עם ציצית בטקפות בעצם מה שאפשר ברור בזה שהוויכוח אני חושב זה על התפילין ההגמרה אומרת שאדם לא יכנס לתפילין בראשו אז אנחנו הבנו שהתפילין בולטות אבל פה הם הביאו את הרשמה הרשמה אומר שהתפילין והתפילין של ראש מחוסים אסור וזה יש את הקימון הזה להוריד אותם לגמרי אבל זה פשוט עוד מה שאני רואה באמת מכל הסוגיות, ברגע שזה בולט זה אסור, ברגע שאתה מחסד זה מותר. נכון, יש בהחלט דעות שבפי העביר ציצית מהגובה לגמרי ראש מחסד ולגמרי חוץ לגמרי ברור בצדים האקטריים. השאלה אם זה חובה. בית הספר הספרדים הפסיקה שהשכנעו רוח לא אומרים להכניס את הציצית. אין לו ציצית על הציט החוצה זה על פי הסוד.

ציצית בחוץ או בפנים אבל השאלה אם הוא עושה, למשל היום כל הצעירים הולכים להם עם בגד ציצית ככה הכל בחוץ. הספרדים לא מוצאים ציציות, לא, הוא לא מוצאים פשוט לא מכניס להם מתח למכנסה מתח לחוצה החוצה בחוץ הכל בחוץ. אני לא חושב שהוא עושה, הוא אומר לא צריך אם אתה אם הציצית לא נראית יש לך חוצה ארוכה לא יודע מה הכל בסדר. לא יודע אם הוא עושה, אז הוא אומר כשאתה מצא בית הקבועות תשים לב. מי שמחייב להוציא אומר בית הקבועות אני עושה עליך להוציא תכף עושה חופשן. הפטנטים של הקשירות הם לא זה לא מועיל. מה שצריך לעשות כמו שמענו או להסתיר או להריד לפי הרבנו. היינו טוב אני מצא שנעצור בזה בעזרת השם, השבוע הבא בשם אחדון על ה.

שיעורים מאותו נושא

השיעור מכסה את הלכות תשעה באב, כולל איסורים על תספורת, כביסה, ורחיצה, והדגשים על סעודה מפסקת והכנות לצום. הוא מתייחס למנהגים כמו הנחת תפילין, ברכת הלבנה, ודיני עשירי באב, כולל הנחת תפילין בשחרית או מנחה וברכת הלבנה לאחר תשעה באב. עשירי באב נחשב ליום אבלות חלקי עם מנהגים כמו הימנעות מאכילת בשר עד חצות והקלות בשמיעת שירים.
לימוד תורה משפיע על שמחת הלב, במיוחד בתשעה באב, עם גישות שונות של רבי מאיר ורבי יהודה. רבי מאיר מדגיש שמחה בלימוד, בעוד רבי יהודה מציין שגם נושאים קשים יכולים לשמח. הבנת ההלכה חשובה בתשעה באב, תוך שמירה על כבוד האבל והחורבן.
הקטע עוסק בקשר בין פעולות פיזיות ומנהגים דתיים למשמעות הרוחנית והמוסרית שלהם. הוא מדגיש את חשיבות מנהגי ציצית ותפילין בקריאת שמע כמזכירים לקיום מצוות, אך לא כחובה. בנוסף, הוא מדגיש את ההבדל בין מצוות למנהגים ואת החשיבות בהבנת המשמעות הפנימית של המצוות מעבר לפעולה החיצונית.
הקטע מדגיש את חשיבות הצניעות והשימוש הנכון בכסף, ומציע שהעושר האמיתי הוא שמחה בחלקו. הוא מתאר את מידת הקנאות כבעייתית ומסביר שהקנאות צריכה להיות מונעת משיקול דעת ולא מרגש בלבד. בנוסף, הקטע מדבר על הצורך בהכנה נפשית למשימות מסוכנות ומציין שהקנאות האמיתית נמדדת במוכנות להסתכן למען המטרה.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים