אז אנחנו עומדים בערב י"ז בתמוז, פרשת פנחס. ננסה לחבר את הדברים. חמישה דברים אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז. הראשון שבהם הוא שבירת הלוחות. צריכים להבין מה זה אומר לנו היום ברמה הנפשית. שבירת הלוחות אומרת שהתורה כבר לא הטבע שלנו. במצב האידיאלי של לוחות ראשונים, התורה הייתה הטבע שלנו. שבירת הלוחות היא כפייה של התורה, כמו חטא העגל, שנעשה על ידי ערב רב. הם מייצגים את תורת הגלות, את הכפייה של התורה. חטא העגל מסמל את המצב שבו התורה נכפית עלינו ולא משנה את האישיות שלנו.
כפיית התורה והשלכותיה הפתרון הוא שבירת התורה. אנחנו רוצים שהתורה תהיה בטבע שלנו. היום אנשים תלויים בצדיקים, וזה יוצר מצב של כפייה. בארץ ישראל, ועמך כולם צדיקים. כל הדור התעלה למדרגת הצדיק. אנשים צריכים להתפלל בשם כל ישראל ולא רק דרך הצדיק. זהו מצב שבו התורה לא בטבע שלנו, אלא חיצונית לנו. הדבר הבא שקרה בי"ז בתמוז הוא ביטול התמיד. קורבן התמיד מסמל את האווירה הקדושה שיש באומה. כאשר האווירה הזאת נגמרת, צמים על זה. היום האווירה באומה היא חומרית ולא של תיקון העולם.
פריצת החומה ותרבויות זרות הדבר השלישי שקורה הוא פריצת החומה. פריצת החומה מסמלת את כניסת תרבויות זרות אל תוך האומה. כשהתורה לא בטבע שלנו, אנחנו נופלים אל החומר ויש תוצאות. התוצאה היא שאין לנו זהות משל עצמנו והחומה, ההגדרה שלנו, נפרצת. תרבויות זרות מנהלות אותנו. הדבר הרביעי הוא שריפת התורה. שריפת התורה מסמלת את עזיבת התורה. כאשר התורה לא בטבע שלנו ותרבויות זרות נכנסות, יש עזיבה של התורה. זה מקביל בתשעה באב לנחרשה העיר. אנחנו לא מצליחים להצמיח את החיים שלנו מתוך השכול והכאב.
הצלם בהיכל והשלכותיו הדבר הבא הוא הצלם בהיכל. הצלם בהיכל מסמל את התפיסה החיצונית של אלוהים. אנשים מדמיינים את אלוהים כסבא זקן בשמיים, וזה גורם לניתוק בין האידיאל לבין המציאות. זה השורש של שריפת התורה ושל עזיבת התורה. בפרשת פנחס, גם אז נכנסו תרבויות זרות. פנחס עוצר את זה. שמעון הוא זה שחוטא, והוא מייצג את הנתק בין הלאומיות לתורה. התיקון הוא פנחס, שהוא אליהו, המחבר בין האבות לבין הבנים. אנחנו צריכים לחבר בין דור האבות לדור הבנים כדי שהתורה תהפוך לטבע שלנו. וזו הדרך לתקן את מה שנעשה אז. דרך אגב, איפה זה כן נתקן וזה נסיים? זה נתקן במרד בר כוכבא, שם נתקנו אותן נשמות. למה? כי שם היה חיבור בין התורה לבין החיים. שם נעשה חיבור בין התורה לבין החיים, במרד בר כוכבא אצל רבי עקיבא, שהתלמידים שלו היו אלו שנלחמו במרד בר כוכבא. גח"ל פריגיית רב שרירא גאון. מתו בשמד, בעסקריה, בעניין צבאי. כלומר, התיקון של מה שאנחנו רואים עכשיו נעשה במרד בר כוכבא. אז הנה, חיברנו את הכול לשם. והדבר הזה, שאומנם מרד בר כוכבא נכשל, אבל הגרעין שנזרע אז, והיום יש לו ביטוי. מדינת ישראל שלמה. והיום התיקון שלנו זה לחבר את זה דרך תלמידי חכמים, שהם לוחמים. להכניס שהתורה תרד לאכיף שלנו דרך אסלרים של תורת ארץ ישראל. ואז אנחנו מבינים, הפרשת פנחס יוצאת לנו בי"ז בתמוז.
