טוב, ממש הסוגיה האחרונה במסכת גלעה רופא. כמה הערות, שאלות וניסיונות להבנה של דברים שיש סביב הנושא הזה, ונסות דרך הרמב"ם להבין איזשהו כיוון. הדבר הראשון באמת, דעה שאומנם לא נפסקה להלכה בצורה הזאת עד הסוף, אבל רבי אלעזר בן יעקב אומר שלעניין הזה של גלעה רופא צריכים לצאת סנהדרין, שופטיך שזה מלך וכהן גדול. כן, מלך דכתיב "מלך במשפט יעמיד ארץ", אז המלך הוא נקרא גם שופט. כהן גדול דכתיב "ובאת אל הכוהנים הלוויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם", דהיינו הכוהנים והלוויים הם מבחינה מסוימת גם כן מוגדרים שופטים. ולכן אם כתוב שופטיך אז זה אומר שצריך שם גם את שתי הדמויות הענקיות האלה. אחר מכן הגמרא מבררת ובעצם המסקנה שלה היא באה אליהו רבי אלעזר בן יעקב במלך וכהן גדול, ודפליג אבל בסנהדרין איקי רבי יהודה איקי רבי שמעון סביר עלי. ומי שכבר ראה את הסוגיה אז נדמה לה שאלה היא האם שלושה או חמישה, אבל הוא מסכים איתם עם אחד משניהם או דילמה בסנהדרין נע מפליג עד דאיקה קולה סנהדרין. אומרת לפי רבי אלעזר בן יעקב באמת זה מדהים לחשוב על האירוע הזה שכל הסנהדרין הגדולה יוצאת מירושלים והולכת לאי שם באיזשהו מקום כנראה מרוחק בארץ וכל הסנהדרין צריכה להיות שם. ויש בגמרה דיון על הדבר הזה והמסקנה בסוף והגמרה גם מביאה עוד ברייתא בעניין הזה שאכן כל הסנהדרין הגדולה צריכה לצאת לדבר הזה.
דיון על סנהדרין ומוכיחים את זה מפה שהם כן יש שם איזה אמר רבי יוסף תשמע מצען זקן אבי פגי ואמרה עליהם שהוא מישהו שהיה זקן ממראה. יכול להיות שם רעתו אמרה תמוד אמרה וקמתה ועלית אל המקום באמת שהמקום גורם דנפו כמה כמה מהם יצאו אילא אם דנפו מקצתם אם רק חלק מהם יצאו דיל מענך די כגבה הסבירה לו אז אולי אלה שנמצאים בפנים שלא יצאו אולי הם סוברים כמו אותו זקן ממראה זה בכלל לא נקרא זקן ממראה אלא פשיטה דנפו כולו כלומר זה המקרה המקרה הוא זקן ממראה הסנהדרין יצאו ויש מישהו שממראה עליהם והם יצאו כולם ולמאי אילא דבר רשות ממה צונפקם מותר להם לצא הרי הם חייבים שישאר מהם שליש על יחסר המזג עשרים ושלושה חייבים להישאר אלה פשיטה לדבר מצווה למאי לב למדידת עגלה ורבי אלעזר בן יעקב רק הגמרא הודענו על זה ובסוף היא מביאה את תניה כאבתי דרב יוסף שבאמת כל הסנהדרין הגדולה יוצאת למה למדידת עגלה הרופאה ורק בצורה הזאת יש אתה בחד את כל האופציה הזאת שמצען הבת פאגי והיא אמרה עליהם בסדר זה סוגיה יותר בסנהדרין פחות מופיעה גם פה פחות חשובה לענייננו. מה שחשוב לענייננו שלכאורה המסקנה שהגמרא היא שכל הסנהדרין הגדולה יוצאת גם המלך גם הכהן הגדול זה באמת אירוע שצריך להבין אותו מה עד כדי כך מה פה בדיוק הסיפור. עכשיו אני יודע שהתשובה הפשוטה שכל אחד אומר לעצמו בסדר מה אתה רוצה גלה הרופאה מישהו מת זה אירוע כללי ולכן זה משהו רציני וצריך פה אבל זה לא מספיק לא מספיק כדי להוציא באמת בסדר יש מישהו ארוג צריך לטפל בזה אבל מלך וכהן גדול וכל הסנהדרין זה אומר שיש פה איזה משהו אולי שצריך להגדיר אותו קצת יותר בצורה מדויקת.
הרמב"ם והברייתא באותו עניין ככה ממש באותו עניין כן פה אצלנו כבר הגמרא עוד לפני כן בתחילת העמוד הגמרא מביאה את הברייתא יצאו הן ולא שלוחיהם. הרמב"ם פוסק את זה להלכה מבחינת הסנהדרין הוא פוסק שיוצאים חמישה לא כל הסנהדרין כמו רבי אלעזר בן יעקב אבל הרמב"ם כותב נכין אותו במקומו ויוצאים חמישה סנהדרין גדול בירושלים ואז הוא כותב כן יוצאים חמישה סנהדרין ומה ולא שלוחיהם זאת אומרת אחרת אם היו יכולים לצאת השלוחים הרמב"ם היה כותב הרי שלוחו של אדם כמותו אז הרמב"ם היה כותב יוצאים או הם או שלוחיהם אז הרמב"ם לא כותב ככה הרמב"ם כותב יוצאים חמישה סנהדרין. עובדי כוכבים או לעיר של ישראל רגילה אבל שהם בבית דין לא מודדים אלא לעיר שיש בבית דין. יפה בחור הדברים פשוטים לא מורכבים מדי אבל הגמרה כבר מבינה שיש פה איזה משהו ועכשיו אנחנו ננסה להבין את המשהו הזה עם התוספת של הדברים שלו. אומרת הגמרה שם במאה מות בת אין מודדים אלא לעיר שיש בבית דין כן אומרת הגמרה פשיטה כן ואין דה טנה לעיר שאין בבית דין אין דה טנה דה אין מודדים אלא לעיר שיש בבית דין זה הבנת הנקרא פשוטה כן כתוב אין מודדים לעיר שאין בבית דין מה אתה מבין מזה שמודדים לעיר שיש בבית דין אז למה צריך לכתוב בסוף המשנה עוד פעם אין מודדים אלא לעיר שיש בבית דין.
הבנת המשנה והרמב"ם אומרת הגמרה אקה משמלן כדה טניה מיני שהיא נמצא סמוך לעיר שאין בבית דין שמניחים אותה ומודדים לעיר שיש בבית דין תמוד לומר ולקחו זקני העיר ההיא מכל מקום. כלומר אומרת הגמרה את הדבר הבא אם לא היה כתוב שמודדים לעיר שיש בבית דין אז היה אפשר להבין ככה אם נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה עבדי כוכבים או לעיר שאין בבית דין לא היו עורפים כלומר לא היו עורפים מה לעשות העיר זאת העיר הקרובה העיר הקרובה אין בבית דין אז לא היו עורפים מה לעשות כמו שעיר של עבדי כוכבים מה אתה עושה אין אז אתה לא אז אתה לא עושה אז גם פה אין בית דין אז לא עושים באה ספר של המשנה ואומרת לא אם נמצא סמוך לעיר שאין בבית דין אז הולכים לעיר אחרת שיש בבית דין זה קודם כל מבחינת הבנה הבנה פשוטה של המשנה להבין את המשנה היא לא מיותרת אלא חייבים את הספר של המשנה כדי להגיד שבכל מקרה מודדים ואם העיר הקרובה היא עיר שאין בבית דין אז מודדים לעיר שיש בבית דין. ועכשיו יש לנו פה שני דברים להזווין סביב הנקודה הזאת דבר ראשון נתחיל אולי ככה ממקור חמש דווקא מהרמב"ם הרמב"ם משנה את הסדר והרמב"ם כשהוא משנה את הסדר בדרך כלל יש לזה סיבה שצריך להבין אותה כי תראו את הרמב"ם בפרק תת הלכה ה"י במקור חמש נמצא קרוב לירושלים או לעיר שאין בבית דין מניחים אותה ומודדים אל שאר העיירות הסמוכות לו נמצא סמוך לספר או לעיר שיש בגויים אין מודדים כל עיקר שארי זה בחזקת שארגו גויים הרמב"ם משנה מסדר המשנה סדר של המשנה התחילו עם הספר אחר כך עיר של גויים ואחר כך עיר שאין בבית דין זה הסדר של המשנה הרמב"ם מקדים את העיר שאין בבית דין והוא מקדים את זה לשאר הדברים שמופיעים במשנה שמע צריך לנסות להבין למה הרמב"ם משנה את הסדר. תאמן לך עולם שכל יהיה מדורו בדבר השני וזה כבר נקודה ככה באמת מהותית מאוד משמעותית שממנה ממש בעזרת השם ניצל העניין זה הטוספות בבא בתרא בבא בתרא בכוונה לא הבאתי את הסוגיה כי לא יודע אם עשיתי טוב או לא אבל כך צריך להיכנס לסוגיה אחרת ואז להשוות אותה אלינו זה טיפה מורכב סוגיה שם דווקא ג' זה סוגיה ידועה בש"ס שנקראת רוב וקרוב רוב וקרוב על מה הולכים האם הולכים לפי הרוב או הולכים לפי הקרוב זה באופן כללי הסוגיה שם על כל פנים בשורת התחתונה בואו נראה את הטוספות כי הטוספות בנוי על המסקנה של הגמרא שם ומשווה אותה לסוגיה אצלנו תראו מה אומר הטוספות במקור ארבע בדלי כך כן זה תשובה של הגמרא שם שאין את המציאות הזאת שנמצאת שם בסוגיה אומרת הגמרא אומר הטוספות דעה חמש מה דתה מה דעיר הקרובה מביאה עגלה ערופה משום ומתוך הקרובה מוכח שמשם באה הורג ובסוטה טניה מיניה שהיא נמצאה סמוך לעיר שאין בבית דין שמניחים אותה שהם בבית דין והולכים לעיר אחרת שיש בבית דין והמים ואלא מתוך הקרובה נראה שמאותה שאין בבית דין היה כמו פה הרמב"ם בעצם אומר פה הטוספות בעצם ככה ממש שם לנו מול העיניים בעצם את השאלה הכי בסיסית והכי יסודית פה בכל העניין אומר הטוספות מסקנת הגמרא ובאבטרה לאורך כל הדרך שם היא שבאמת אנחנו המקום הקרוב למקום שבו נמצא המת מה המקום הקרוב מה קורה איתו הוא כנראה המקום שאחראי לעניין אומר הטוספות בצורה פשוטה כן מוכח זה מתוך הקרובה מוכח שמשם באה הורג זה נקודת מוצא בסוגיה באבטרה לאורך כל העמוד שם שעוסק בעניין הזה זה נקודה פשוטה אומר הטוספות רגע אבל פה אצלנו מה כתוב כתוב שאם נמצא סמוך לעיר שאין בבית דין אז עוזבים את העיר הזאת ומודדים לעיר שיש בבית דין אומר הטוספות לא מבין את ההלכה הזאת הרי אם זאת העיר קרובה בסדר אז אין בבית דין אז מה אבל מבחינת ההסתברות הפשוטה הרוצח בא משם אז קדימה אז בוא נראה איך אנחנו באים לעיר הזאת ומה אנחנו עושים לא עוזבים את העיר הזאת הולכים לעיר והטוספות המת נשאר בצריך חיון מול עונה על השאלה הזאת נשאר בשאלה זה בדרך כלל ככה סימן שאלה כנראה לא פשוט לא פשוט לענות עניה אז עד כאן סיכום סיכום אז מה היה לנו אז יש לנו דבר ראשון אנחנו רוצים להבין את רבי אלעזר בן יעקב שצריך צאת גם המלך גם הכהן גדול גם כל הסנהדרין כולה שתיים אנחנו רוצים להבין את הברייתא ואת הרמב"ם שפוסק שאי אפשר לשלוח שלוחים שתיים שלוש אנחנו רוצים להבין את הרמב"ם שלקח את הדין הזה של עיר שהם בבית דין ויגדים אותה להלכות האחרות שינה מסדר המשנה וארבע הדבר אולי הכי משמעותי וקשה פה זה השאלה של טוספורד שנשאר בצריך עיון למה באמת לא מודדים לעיר הקרובה שהיא מבחינת ההסתברות העיר שממנה כנראה יצא הרוצח והולכים ומודדים לעיר אחרת שיש בה בית דין כן יש עיר קרובה שיש בה בית דין יש לי למי לבוא זמן בטענות אם אין לי לעיר בדין מי אני אערוץ בלי בדין תלצר אני הולך לעיר הכי קרובה קרובה אבל היא לא עוזרת לך כלום לכאורה היא לא יש לך פה אוקיי אז יש לך פה איזה בעיה מה אני עושה אז יש ועד העיר לא יודע תלך לראש העיר תלך למשטרה לא יודע בוא תמצא איזה דרך איך אתה פותר את הבעיה אבל כנראה זה בא שם עכשיו אתה הולך לעיר אחרת היא בכלל לכאורה לא בסיפור ממה נפשך כאילו תלך לעיר אחרת אוקיי נגיד פה אתה לא יכול אז מה העיר הזאת שיש בה בית דין אבל היא לא קרובה מה אתה רוצה מאיתנו בכלל מה אנחנו קשורים לסיפור הם קשורים כי יש לכם בית דין אבל אנחנו הולכים לעיר הזאת אין לה בית דין תסתדר תחפש שמה איך אתה מוצא שמה אתה רוצה מה אתה רוצה מאיתנו כנראה שאני מבין מה אתה אומר אבל צריך אולי גם את זה צריך ככה לעשות ככה להבין את השורש ככה שורש של הדברים עוד דברים ככה לפני שאנחנו עוברים לשלב השני כן תראה אתה קטוס את הטופלות שהעניין זה למצוא את הרוצח לא? בסוף מה שמסופר וזה זה שלא מוצאים את הרוצח והאשמה נופלת על הדיינים שאומרים ידינו לא שפכו וזה ברור שאתכם לא שפכו לא חשבנו אבל פעמים הייתם אמורים לעצור את זה כן אתה אומר אז אתה אומר קרוב למה שיהודה אומר ללכת לדיינים שיקפסו את האשמה בסדר אז עכשיו זה המטע שאנחנו נמצאים זה לא למצוא אותו אלא אחריות על מי האחריות? מה? כנראה כאילו כן כנראה שאורי בא מכאן כן כן אז למה אני הולך לדעה אחרת כן בסדר כמובן שאתם מרגישים איזה משהו איזה משהו אמיתי אבל צריך להגדיר אותו אתה רואה שאתה אוספת לא לא ברור הוא אומר קרובה זה סוגל בארבטרה זה הולך לפי הקרבה אז עד כדי ככה ביידין משנה פה את כל הזה צריך להבין כן כן נכון כן זה עוד שאלה כאילו למה הכניס את ירושלים מאוד שהיא לא במשנה הזאת היא כאילו משנה אחרת שאלה אבל לא יודע לא לא כן בסדר עוד משהו שמישהו רוצה ככה להעיר לשאול לפני שאנחנו עוברים הלאה למה המשנה נפוקת בלשון שלא היו אורפים ולא היו מדדים נכנס פה לעוד שאלה מדידה והעריפה זה עוד סוגיה פה בתוך לא אבל במקורה רואים שכן אורפים כי בסוף מדדים לעיר אחרת אז אתה מדבר על המשנה אם לא היו אורפים ואז אין מדדים אלא לעיר יש בביידין בסדר אם אז באמת לא היו אורפים אבל הכניס בגמרא אומר לך שאתה מדוד לעיר שיש בביידין נכון אז זה אני לומד מהספר זאת אומרת אם אני אלך לעיר אחרת שיש בביידין שזה מה שאני צריך לעשות אז כל מה שקשור לספר ולעובדי קוראווים באמת אין לי מה לעשות לא היו אורפים ולא כלום מבחינת עיר שהם בביידין אז אם יש לי עיר אחרת שיש בביידין אז אני אמדוד אליה ואז מלא הכל השתנה ככה לכאורה ככה לכאורה עפשת אם זה כמובן שיש בביידין אז אני לא אורף ובאותה נשימה אתה אומר לי גם אם זה כמובן שיש בביידין אני לא אורף ואז שנייה אחרת אתה אומר לי שנייה אבל תמדוד לעיר אחרת אז בכלל אל תשנה את כל הנושא שלי שאין בביידין ואותה נשימה היא בבני כוכבים כי זה לא אותו דין בסדר אז זה מה שהגמרא שואלת זה בעצם מה שהגמרא שואלת כי הייתה ועמינה אתה עכשיו אתה שואל כאילו כדי שלא תהיה ועמינה בוא נכתוב את זה אחרת בדר זה כבר שאלה שיש אותה הרבה פעמים במשנהיות צריך עכשיו להבין למה המשנה כותבת ככה אבל מבחינת ההבנה אומרים לך אל תחשוב שאם אין אם העיר הקרובה היא עיר שאין בביידין אז עכשיו אומרים זהו לא היו אורפים זה מה שנראה ממשנת המשנה זה כמו סמוך לכפר או סמוך לעובדי כוכבים לא היו אורפים וזהו עוצרים ובגלל זה באה סעיפה ואומרת לא לגבי ביידין אם יש עיר אחרת שיש בביידין אז כן זה בא לחזק את האוהמינה כאילו בגלל זה באה ועמינה כי באמת כשאתה רואה את המשנה ככה אחת שתיים שלוש לא היו אורפים שיש פה שלושה מקרים שבהם לא היו אורפים נקודה לא היו אורפים זהו לא משנה מה לא אורפים ואז באה סעיפה ואומרת לא זה לא נכון לגבי השתיים הראשונים באמת לא היו אורפים כי בכלל כנראה גוי הרג אותו אבל עיר שאין בביידין עיר שאין בביידין אתה הולך לעיר אחרת שיש בביידין למרות שהיא יותר רחוקה אז זה בעצם בא להקצין את האוהמינה זה ההסבר עכשיו השאלה שלך היא כבר שאלה כמו הרבה פעמים במשנאות למה כתבו את זה ככה ולא כתבו את זה כבר ישר כאילו כמו המסקנה אבל זהו זה כבר שאלה אחרת כן טוב אז אנחנו עוברים לצד השני ופה אנחנו מנסים ככה לנסות להבין פה איזה הבנה מעניינת ואנחנו מתחילים מהרמב"ם במקור שיש ומהרמב"ם ככה אנשי עיר קרובה שנתאחרו ולא הביאו עגלה ערופה קופים אותם ומביאים ואפילו לאחר כמה שנים שחייבי העגלה ערופה שעבר עליהם יום הכיפורים חייבים להביא אחר יום הכיפורים דבר מעניין צריכים להביא עגלה ערופה יש עיר מסוימת ידועה כל זה צריכים להביא עגלה ערופה לא הביאו לא הביאו מחייבים אותם להביא, מה החידוש פה? החידוש הוא לא רק שהם מחייבים אותם להביא, אלא אפילו אחרי כמה שנים. מה קרה אחרי כמה שנים? עברו כבר כמה ימי יום הכיפורים, ועושה בעיקרון חפר. לכאורה יום הכיפורים מחפר, אז למה צריך להביא אחר יום הכיפורים? מאיפה אני יודע שיום הכיפורים מחפר? מי אמר שיום הכיפורים מחפר? שואל המנחת חינוך על הרמב"ם את הדבר הבא: אומר המנחת חינוך, והנה, אגב מנחת חינוך, הישיבה שלנו ישיבה של לא תמיד יש מקומות יש ישיבות שהן מאוד מאוד למדניות ומפלפלות ושם אין בחור שלא מכיר את המנחת חינוך כבר משורר. כי המנחת חינוך, מה שנקרא, כולם מכירים את ספר החינוך כבר בבר מצווה. קיבלתם לבר מצווה את ספר החינוך ושורשי המצווה, והוא מסביר את תעמי המצווה וזה מצוין. אבל הוא יש לו גם חידושים מעניינים וכל מיני דברים, אבל הוא יחסית קצר ופשוט. אבל המנחת חינוך זה אחד האחרונים שהוא כתב חיבור על ספר החינוך, אבל החיבור שלו הוא באמת נוגע בכל מצווה ונכנס איתה לפרטי פרטי פרטים ממש מאוד מעניינים. מעניין להכיר אותו וללמוד אותו. אולי יוצא מדי פעם להזכיר אותו ככה בשיעורים, אבל כדאי להכיר את הספר כי באמת הוא מלא וגדוש על כל מי שזה. אם זה מצווה פעם שאתם רוצים ככה להיכנס אליה יותר לעומק, אז דרכו אתם יכולים ככה להיכנס לכל מיני נקודות מעניינות.
דין כפרה על חטאות לענייננו, אומר המנחת חינוך ככה: והנה עד כתב הרמב"ם דקופים וכולי, היינו ככל מצוות עשה דקופים וכולי. כן, יש מצווה גמרה ידועה, גמרה בכתובות בכמה מקומות בש"ס, קופים על מצוות עשה. צריכים להביא עגלה ערופה, זה מצוות עשה. לא הביאו, צריכים לכפות לזה שיביאו. צריך עיון קיים עליהם בערכין ופסקה הרמב"ם פרק י"ד למלכות מעשי הקורבנות דחייבי חטאת אין ממשכנים. כלומר, לא מחייבים אותם. למה? כיוון דלקה פרה. מה הספרה שזה לדעתכם? למה לא? למה לא אדם שחייב חטאת למה לא ממשכנים אותו? המשכנים אותו הכוונה היא מחייבים אותו. למה לא מחייבים חייבי חטאת לעומת חייבי עולות שכן חייבים אותם? זה על חברת החפרה. אתה צריך את החפרה, מחפר לא רגע. עזוב את שאלה על יום כיפורים באופן כללי חייבי חטאת. אז הרמב"ם כשהוא מביא את ההלכה הזאת, הרמב"ם אומר אדם שחייב חטאת וצריך כפרה הוא בוודאי יביא מעצמו. כלומר, ככה אומר הרמב"ם, הנקודת מוצא היא שהבן אדם בוודאי יביא, ואם הוא לא יביא זה סתם רק יגידו לו בטח בטח אני צריך אני צריך להתכפר הוא רץ להביא. מי רוצה להישאר כאילו עם חובה של חטא בלי כפרה ויש לו את האפשרות לכפר? אז מה הבעיה? אלף כשקט שעולה הכבש, נעזור לו, ניקח מגמח, יהיה בסדר. כאילו לא אין דבר כזה שהאדם לא יעשה את זה. לכן אומר הרמב"ם לא ממשכנים.
כפרה על עגלה ערופה והם בראש שנה בסוגיה וכולי, אבל קודם אין קופים על חטאת ואשם. אם כן, החינם היא עגלה ערופה כיוון דלקה פרה כעתי. שימו לב רגע, עזבו רגע את יום כיפור בכלל. אומר המנחת חינוך, הרמב"ם פוסק שממשכנים על עגלה ערופה. עזבו עכשיו את יום כיפור, למה מביאים אותה? שיחפר. מה אמרנו על קורבן חטאת שהאדם לא הביא אותו? שלא ממשכנים על זה. אז למה עגלה ערופה? כן, בעצם הטעם של הרמב"ם שהוא אומר שאדם רוצה באי בעיר בביקש עגלה ערופה כולל חבר. רגע, כאילו אני לא חטאתי, אני לא רצחתי. לא, זה לא משנה. זה נקודת המוצא של המנחת חינוך. גם העיר רוצה כפרה, לא רוצה להישאר ככה. לא משנה עכשיו זה עיקרון, אני סתם אמרתי את הרמב"ם כדי להבין קצת הסברה, אבל בואו ניקח את זה עכשיו אפילו כנתון. חייבי חטאות ממשכנים, לא ממשכנים אותם. חייבי חטאות לא ממשכנים אותם, לא כופים אותם. אז למה עגלה ערופה? עגלה ערופה לכאורה היא גם סוג של כפרה של העיר הזאת. מה? כפרה כללית בסדר? מה בין כפרה פרטית לכפרה כללית? גם כפרה כללית לא, לא כאילו ברור ש… טוב, אז אתם אומרים אולי מה אתם אומרים אולי כדר הזה בשותפה אולי הרבה אנשים, אבל שוב בעיקרון יש בעדין תעזרו עכשיו עיר ש… יש בעדין, יש מי שאחראי, הוא רוצה שהעיר הזאת תהיה נקייה. מה, מישהו רוצה שיהיה דינים על העיר שלו? אתם יודעים מה זה דינים על העיר? לא עלינו, יכול להיות מחלות, יכול להיות דבר, יכול להיות בלגן, יכול להיות פיגועים, לא יודע, לא רוצה דינים על העיר שלי, רוצה להביא כפרה. אז לא, אז בקיצור לא ממשכנים על חברי חטאות, אז למה פה כן? ואפילו שעבר יום כיפור. עכשיו זה תוספת של עוד, אפילו שעבר יום כיפור עדיין. עכשיו זה עוד יותר קשה, כאילו כבר עבר יום כיפור, יום כיפור לכאורה כבר חפר על כלל בית המקדש, כהן גדול על אבונות די הכל כבר סגור, הכל כבר מחופר. כן, יונתן, מה? לא, אבל יש אחריות, יש אחריות על כולם. עוד פעם אמרנו יש בסוף איזה גוף בעיקרון הוא בידין שהוא מוציא מהכוח על הפועלת הכלל והוא רוצה לחפר על הכלל. כן, חטאתה, אבל פה אחריות של כולם. בסוף זה לא חטאתה, כאילו זה לכאורה חטאתה, אבל אתה יודע את כל הגמרות שאומרות אולי פתרו אותו בלי לוויה, אולי לא מספיק שמו לב, אולי יש פה איזו אחריות כללית. אז למה, אז אם כן, אז אני חוזר ככה ליישר קו רגע אחרי זה. אז אם כן, אז הרמב"ם כותב שהגלה הרופאה עיר שלא הביאה ממשקנים אותה ומחייבים אותה להביא הגלה הרופאה אפילו אחרי כמה שנים ואפילו אחרי שעבר יום כיפור. ופה יש לנו שאלה בסיסית, הדין הוא שלא, שלא צריך, ככה אומר המנחת חינוך ופה חייבים ואפילו שעבר יום כיפור. אז מה פה הנקוה? אז פה אנחנו מגיעים באמת לסוף. פה יש דבר מאוד מעניין. משנה בקריטות מקור שבע אומרת הגמרא ככה, אומרת המשנה ככה: חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהם יום הכיפורים חייבים להביא אחר יום הכיפורים, וחייבי אשמות תלויים פטורים. שימו לב לדבר מאוד מעניין. יש לנו אשם ודאי או חטאת ודאית ויש לנו אשם תלוי. קודם כל בהגדרות, מה ההבדל? ההבדל הוא פשוט: אשם ודאי או חטאת ודאית זה שאדם יודע שהוא עשה חטא והוא צריך להביא על זה קורבן. אשם תלוי כידוע זה על עבירה שבשוגג אחרי הדין עליה הוא להביא חטאת, אבל אדם לא יודע. הוא אכל חתיכת בשר, הוא לא יודע אם היא חלב או חטאת או היא חלב או שומן, הוא לא יודע. אז יש לו, הוא תלוי, זה כפשוטו, זה אשם תלוי. כלומר, הוא לא יודע אם הוא חטא או לא. יש קורבן חדש בתורה שנקרא אשם תלוי כשמו כן הוא. זאת אומרת, זה אשם שמביאים אותו על זה שאנחנו לא יודעים אם חטאנו או לא. אומרת המשנה חייבי אשמות ודאים שעבר עליהם יום כיפור, למרות שעבר עליהם יום כיפור הם צריכים להביא אחרי יום כיפור. יום כיפור לא עוזר להם, הם יודעים שהם צריכים להביא. אבל חטאת תלויים, כלומר אדם היה אכל לפני יום כיפור אכל חתיכת בשר חלב שומן לא יודע התחייב ואשם תלוי עבר יום הכיפורים פטר אותו בלי להביא את הקורבן. אומרת הגמרה למה? אומרת הגמרה אמר רבי אלעזר אמר קרא מכל חתותיכם לפני השם וגומר חטא שאין מכיר בו אלא המקום יום הכיפורים מחפר. שימו לב ביום כיפור כתוב ולחפר על חתותיכם לפני השם. מה זאת אומרת לפני השם? משהו שזה ישירות בינכם לבין השם. כלומר, אשם תלוי, מי יודע אם היה פה חטא או לא? רק השם יודע. אשם רגיל, חטאת רגילה, הבן אדם יודע שהוא חטא. הבן אדם יודע שהוא חטא, אז מה? אז יום כיפור לא מחפר, כי זה לא לפני השם, זה לא בין האדם להשם, אלא זה בין האדם לעצמו. הוא יודע שהוא צריך להביא, אז מה אם עבר יום כיפור? הוא עדיין צריך להביא את הקורבן. אבל אם זה אשם תלוי, האדם בעצמו לא יודע אם הוא חטא או לא. מי יודע אם הוא חטא? השם. כתוב לחפר לפני השם. השם יודע, השם חיפר, לא צריך להביא אשם תלוי אחרי יום כיפור. עד כאן? מה? בסדר? יפה. מה קורה אחרי זה בגמרא אתם יודעים? יש רשימה שלמה שהגמרא שואלת מקרה אחרי מקרה שקשה לכאורה על הדבר הזה. אז אנחנו לא הבאנו את כל הגמרא כי זה שם כמעט עמוד שלם במסכת קריטות. אנחנו הולכים לסוף של הסוגיה וזה נמצא פה אצלכם במקור שמונה. אומרת הגמרא אלא מעטה אגלה הרופא שעבר עליה יום הכיפורים וכולי. מה השאלה? אגלה הרופא שעבר עליה יום כיפור אי אפשר להגיד שיודע מה היה פה? מה האמת? רק השם נכון? מי יודע מה? מי הרג פה? רק השם יודע. אם רק השם יודע מה? רגע, זה התשובה. רגע, לכאורה יש פה עכשיו איזה נעלם. אנחנו לא יודעים כל מי שנמצא פה, כל האנשים שמצאים פה לפנינו, כן? הם אף אחד לא יודע מי הרג את מי. קאו אם לא נודע מי קאו, אז זה אומר שמי היחיד שיודע לכאורה מי זה? הקב"ה. אם הקב"ה היחיד שיודע, אז יום כיפור מה אמור? לחפר. מה? מי שצעק שמה, יום כיפור אמור לחפר, כי מה אמרנו לפני חתותיכם לפני השם? אז רק השם יודע. אוקיי? אם זה ככה, זה אומר שאגלה הרופא שעבר עליה יום כיפורים מביאים או לא מביאים? לכאורה לא מביאים, אבל כתוב שכן מביאים. זאת אומרת, כתוב שאגלה הרופא שעבר עליה יום כיפור צריך להביא. אבל אומרת הגמרא למה להביא? הרי לכאורה היחיד שיודע זה השם, אז יום כיפור אמור לחפר. אז למה הוא לא מחפר ולמה בכל זאת צריך להביא, שזה מה שהרמב"ם פסק. עכשיו תראו שלוש תשובות בגמרא ובזה אנחנו מסיימים את השיעור, אבל זה הקצה של השיעור. גם מי שעד עכשיו היה טיפה פחות חד, אז עכשיו שיהיה חד בשלוש דקות הקרובות. אומרת הגמרא ככה: אמר הבאי הורג מכיר זה דביר בשבילך. רב אמר אמר קרא ולארץ לא יחופר לאדם אשר שפך בה וגומר. רב פאפא אמר אמר קרא כפר לעמך ישראל ראויה כפרה זו שתחפר על יוצאי מצרים. שימו לב דבר מאוד מאוד מעניין. שלוש תשובות. שאלנו פה ככה בשאלה של ההכוונה לנסות להבין את העומק של ההבדל בין התשובות האלה. בא הבאי ואומר דביר ההורג מכיר. יש פה מישהו שיודע, אנחנו כולנו לא יודעים, אבל בסוף מי שעשה את זה הוא יודע. כלומר, זה לא נכון להגיד שאף אחד לא יודע, כי יש פה בתכלס איזה שהוא מישהו שאנחנו לא יודעים מי הוא, אבל הוא יודע. זו התשובה כאילו הבסיסית ולכאורה הפשוטה. אבל מעניין שזה לא נגמר בתשובה הזו. יש פה עוד שתי תשובות אם נמצא אותם במילה. אז אחד אומר הארץ מכירה ואחד אומר העם מכיר, נכון? מי זה שם הבאי הורג מכיר, רבה לארץ לא יחופר, רבה אמר כפר לעמך ישראל. שימו לב רבה אומר הארץ יודעת. וואו, מי זה הארץ? כן, הארץ זה דבר חי, לארץ לא יחופר. הארץ כאילו זועקת דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה, לארץ לא יחופר. זה עכשיו פרשת שבוע האחרונה, זה היה הרי נכון הנושא של עיר המקלט וכל ההורג בשגגה ולא תכניפו את הארץ. יש פה עניין של הארץ, הארץ היא דבר חי. ארץ ישראל היא דבר חי והיא יודעת, היא יודעת שקרה פה משהו והיא לא מתכפרת עד שהביאו את ההגלה הרופאה. לא יעזור יום כיפור, ככה אומר רבה, זה לא יעזור יום כיפור. הוא הולך להביא את ההגלה כדי לחפר על הארץ. זאת אומרת, זה לא רק השם יודע, גם הארץ יודע. רב פאפא אומר לא הארץ, העם. עכשיו מי זה העם? הרי העם לא יודע, העם אנשים פה לא יודעים, אבל העם כידוע זה לא העם של הדור הזה. ראויה כפרה זו שתחפר על מי? על יוצאי מצרים. מה אתה רוצה מיוצא מצרים? מה עשו לך יוצאי מצרים? יש פה עם ישראל לדורותיו. עם ישראל לדורותיו כשיש מקרה של מוות כזה שלא יודעים, זה לא הסיפור של הדור הזה עכשיו פה של האשים האלה. זה משהו הרבה יותר רחב, זה משהו של עם ישראל לדורותיו, שעם ישראל לדורותיו הוא כביכול יודע מי עשה את זה והוא לא מתכפר עד שלא נביא את העגלה הרופאה. לא יעזור שיהיה עבור יום כיפור וזה לא נכון להגיד שכביכול הקב"ה יודע ואף אחד לא יודע. זה לא נכון, עם ישראל יודע. מה שומעים? לא, לא, זה לא מסיר אחריות מאותו הדור. הפוך, מחייבים את אותו הדור. הפוך בדיוק. הרי מה אמרנו? אני לא אגיד את הכל, אבל נתחיל מה שאתה מעלה. קודם כל מחייבים עכשיו פה את העיר הקרובה או את מי שצריך, ואם לא הקרובה אז העיר שיש בה בדין שתכף נחזור נעשה לסגור את כל הדברים ששאלנו נחבר אותם ביחד. מחייבים אותם להביא עגלה הרופאה בשם עם ישראל לדורותיו, שעם ישראל לדורותיו יודע ולכן עם ישראל הזה פה בדור הזה צריך להביא את העגלה הרופאה למרות שעבר יום הכיפורים. מה? זה סגורית, אבל בגלל העם ישראל שאתם מנצחים. כן, למה הם אשמים? למה הם אשמים? כי יש ערבות של עם ישראל לדורותיו. עם ישראל לדורותיו זה יחידה אחת שמתחלפים בה הגוף שם מתחלף, אבל הנשמה היא אחת של עם ישראל לדורותיו. ועם ישראל של האנשים שגרים בדור הזה, יש להם אחריות לחפר על עם ישראל לדורותיו ולכן למרות שעבר יום הכיפורים הם יצטרכו להביא את הקורבן. מה? אל תתרגש מזה שאני צועק, אני סתם מתלהב. אם לא נראה לך תמשיך להקשות. לא, אבל אני מנסה להבין יחד איתך את הגמרה. אני לא רואה שם אחד, יש משהו, אני קורא לפניכם את הגמרה. הרי זה מה שהוא מסבר. אלא מהתאג לא הרופא, למה מביאים? הרי עבר יום כיפור, רק הקדוש ברוך הוא יודע. אז הבעיה היא אומר ההורג מכיר. יפה, זה פתר את זה כאילו ברמה, כאילו זה לא נכון שאין פה אף אחד יודע, יש פה מישהו שיודע. אנחנו לא יודעים מי הוא, אבל הוא יודע. זה מספיק, זה מספיק כדי לא להגדיר את זה בזה שיום כיפור מחפר. עדיין צריך לחפר כאילו על ההורג הזה הספציפי, צריך לחפר עליו. אבל אתה רואה שרבה ורפרפה לא קיבלו את הטירוץ הזה, זה לא הספיק להם. הם כאילו אמרו מה, אח פרטי יודע, אנחנו לא יודעים מי הוא והאחריות על הכלל, אנחנו לא יודעים מי הוא, אז אנחנו פטורים, רק השם יודע. אבל הוא אומר לא, יש פה משהו אחר. יש פה או ארץ ישראל שהיא יודעת והיא לא מתכפרת, לארץ לא יכו פער עד אשר אנחנו חפר עליה, עד שה… או עם ישראל או ארץ ישראל או עם ישראל צריכים כפרה. מה נתן? קול רם חית שאין לה מקום או אין לה מקום מכיר בו, כאילו יום כיפור מחפר. זה אומר שאין לו מקום שרק המקום מכיר, רק הקדוש ברוך הוא. חית שרק הקדוש ברוך הוא מכיר בו, המקום זה הקדוש ברוך הוא. אבל פה רב אומר אם ארץ, ארץ זה גם מקום. לא בסדר, הארץ היא דבר חי. הארץ פה מתייחסים אליו כדבר חי שהוא כאילו יודע, הוא יודע שמישהו פה כלכל את הארץ, מישהו פה החניף את הארץ, מישהו פה פגם בארץ ישראל בזה שהוא עושה כזה מעשה. ארץ ישראל לא אי אפשר לעשות הרי אתם מכירים את הסיפור.
סיפור מראה בן דרים מראה בן דרים הרי עוברת שאולה הלך בדרך והתלהבו אליו שני בני חוזי ואחד רצח את השני. כשהוא הגיע לארץ ישראל אז הוא סיפר את זה לרבי יוחנן, ורבי יוחנן אמר לו איך זה יכול להיות? הרי כתוב רק בחוץ לארץ זה יכול להיות ונתן השם לך שם לב רגז וחיליון עיניים ודאבון נפש. וזה בכלל לא הרג את השני. אין דברים כאלה בארץ ישראל. ארץ ישראל זה מקום של הכועסים, פה אין כעס בארץ ישראל. ואם בכל זאת מישהו כעס ומישהו הרג, אז הארץ כאילו אומרת מה? מי עשה דבר כזה? איך מישהו עשה דבר כזה? אני רוצה את הכפרה של מישהו הזה, אני יודעת מי זה. הארץ יודעת מי זה תיאורטית, אם היה אפשר לתת את הארץ. הארץ זה קרה על האדמה, כתוב שם על האדמה. לאדמה יודעת, זו האדמה יודעת או עם ישראל לדורותיו יודע. אבל אני רוצה להגיד את הטירוץ הזה על כל החטאים שהם תלוי. מה זאת אומרת על כל החטאים? כאילו שאמרנו שחטא שהוא תלוי ורק הקדוש ברוך הוא יודע. לא, אז זה יפה, אז אתה רואה אשר הכל. אבל אני מסתכל אם תראה את הגמרה בקריטות, שם יש רשימה של סלימה ועל כל דבר עונים טירוץ אחר. רואה את הטירוץ הזה כי כנראה רק יגלה ערופה.
דין גלה ערופה בואו נתחיל עם רבי אליעזר בן יעקב. רבי אליעזר בן יעקב אומר שלגלה ערופה אנחנו מוציאים את מי זוכרים? את הסנדרין, את המלך, כל הסנדרין המלך והכהן גדול. אולי מכוון כנגד שלושת הדברים שראינו עכשיו. הסנדרין זה כנגד הורג מכיר, זאת אומרת זה האחריות המעשית, האחריות לדבר עצמו. זה הסנדרין הם אחראים. מלך כתוב מלך במשפט יעמיד ארץ, מלך במשפט יעמיד ארץ. יש בחינה מסוימת שהמלך כאילו הוא זה שמעמיד את הארץ, הוא זה שהאחריות שלו. יש מה שנקרא משפט המלך, יש משפט סנדרין זה משפט התורה, משפט המלך. המלך צריך לדאוג לארץ, המלך הוא מהצד שמאל, מהצד של הגבורה, מהצד של הדין. זה העניין של המלכות, המלכות זה עניינה היא דואגת למה צריך להביא את המלך כי לארץ לא יחופר. יש פה צריך לחפר על הארץ, אז מי מחפר על הארץ? המלך הוא צריך להיות שם כשמביאים את הרגלה הרופאה צריך שהמלך יהיה שם כדי לחפר על הארץ. כהן גדול עם ישראל בסוף כהן גדול הוא מבחינה רוחנית, הוא מוציא מהכוח אל הפועל את כל הרוחניות של עם ישראל. כן, ביום כיפור הוא אומר אני מחפר על חטאי חטו ואהבו ופשוט לפניך כל הוא מתוודד, הוא אחריות על כלל ישראל. אז יכול להיות שאומר רבי אליעזר בן יעקב כאילו קצת בהתאמה כאילו למה שראינו עכשיו בגמרה. צריך את שלושת הגורמים האלה בהגלה הרופאה לדבר כל כך גדול, לדבר כל כך כללי שצריך בו את כולם. ובלי שלוחים צריך להביא את הסנדרין עצמם לפי רבי אליעזר בן יעקב את כולם. כן, הרבים לא פוסק את זה, הוא פוסק חמישה אבל בלי שלוחים הם עצמם צריכים לבוא לדאוג לאחריות הפשוטה. כן, הוג מכיר צריך לראות מי רצח, אבל לא מספיק צריך להביא גם את המלך וגם את הכהן הגדול כי יש פה גם בחינה של ארץ ישראל, יש פה בחינה של עם ישראל, צריך לחפר פה כל הדברים האלה. צריך להביא את כולם. שוב, לא נפסק להלכה בצורה הזאת, אבל יש דעה כזאת רבי אליעזר בן יעקב וככה התקבל למסקנה של הגמרא שככה הוא סובר.
העיר הקרובה ובית דין אחרי זה שאלנו אתם זוכרים הטוספות שאל שבבה ובת ראה מה אומרים שלפי מה מסתכלים לפי העיר שקרובה ופה אנחנו אומרים שלא מסתכלים על העיר הקרובה אלא מסתכלים לעיר שיש בבית דין. אז כל התשובות שאמרתם קודם הן נכונות בהקשר הזה ועכשיו אני חושב שזה מובן הרבה יותר. כלומר אם אנחנו מבינים שבאמת עיר שאין בבית דין היא באמת אמרת זה על ההתחלה יהודה רק אני גמרת לי את השיעור לא יכולה להגיד לך שאתה צודק ונגמר. אבל באמת לזה התכוונת שמה שכאילו אם עיר אין בבית דין היא לא יכולה לפעול פה שום דבר. זה לא באמת רק עניין טכני של מי קרוב מי לא קרוב, זה לא רק הדבר הזה. זה הירושלמי, הירושלמי מת על אותה שאלה של עיר שאין בבית דין. אז הירושלמי נסתכלו שנייה רגע מקור תשע או לעיר שאין בבית דין לא היו מדדים אלא מעיר שיש בבית דין דכתיב ידינו לא שבחו את אדם הזה ועינינו לא ראו. זאת אומרת הירושלמי אומר את הדבר היותר ידוע ופשוט שאנחנו צריכים כתובת עם מי לדבר. מישהו פה צריך לדאוג העיר הזאת אין לה בית דין, אין לה אחריות. בוא נלך לעיר הכי קרובה שיש עם מי לדבר יש מישהו שיכול לעזור לנו באמת לברר את הסוגיה. אבל הבבלי לא ענה כך. כן, הבבלי אין את התשובה הזאת עיר שאין בבית דין הולכים לעיר שיש בבית דין לא כתוב למה. אבל אולי על פי מה שראינו בקריטות אז אולי באמת הסיבה של הבבלי זה שהוא אומר שאני הולך לעיר שיש בבית דין זה לא מבחינה טכנית. אם זה עניין של ברור אז באמת התוספות בשאלה של מעלה שאלה טובה ללכור לעיר העיר הקרובה אז מה העיר אחרת שיש בבית דין. זה הירושלמי אומר ידינו לא שבחו הם אין לי מי לדבר למה זה כמו שאמרתם אין לי מי לדבר אין כתובת מי יגיד ידינו לא שבחו אז אין מי לדבר אז הולכים לעיר אחרת שיש שמי לדבר. אבל לפי מה שראינו בתשובות בקריטות זה הרבה יותר עמוק מזה. אתה הולך לעיר שיש בבית דין כי עיר שיש בבית דין היא באמת זאת שאפשר להתחיל לדבר איתה על דברים כלליים. יש פה אחריות על עם ישראל, יש פה אחריות על ארץ ישראל, יש פה אחריות הרבה יותר רחבה וכללית לדורותיה. ואולי בגלל זה הרמב"ם מקדים פה. אני מעלה את זה כאשרה כי ברמב"ם אבל מעניין מה ששאלנו שהרמב"ם במשנה הזה נמצא במקרה השלישי והרמב"ם הקדים את זה למקרה הראשון. הרמב"ם התחיל עם זה אמר לעיר שאין בבית דין אז לא מודדים אליה לא מודדים להישאר. זאת אומרת כאילו אתה אומר זה המקרה זה הדין הראשון זה הדין הראשון כי זה מפה הכל מתחיל. אם אין בית דין אז אין לך בכלל איזה נציגות של עם ישראל לדורותיו אם תרצו של ארץ ישראל לדורותיה. לא רק שאין לי מי לדבר אין לי טכנית עם מי שיבדוק לי פה באמת אם זה יצא מהעיר הזאת או מהעיר הזאת וידינו לא שופכו פטרנו אותו בלי לוויה כן לוויה לא זה הרבה יותר גדול. זה לא רק זה יש את הצד הפשוט הצד הזה זה הבעיה אורג מכיר אורג מכיר זה האחריות הספציפית. אבל שני הטירוצים האחרים בהגמרה בקריטות הם בעצם לכאורה מעלים את תגלה הרופאה למקום הרבה הרבה הרבה יותר גדול.
המשמעות של גלה ערופה ועד כדי כך שלמרות שעבר יום כיפור ולמרות שבדרך כלל חווי חטאות אמרנו לא ממשכנים אותם כי הם לבד רוצים להתקפר אין פה זה בגדרים אחרים לגמרי פה ממשכנים. מנחת חינוך מה הוא שאל המנחת חינוך על הרמב"ם למה למשכן למה לחייב אותם הרי חווי חטאות בדרך כלל לא משכנים אותם. הגלה הרופאה זה כמו חיוב חטאת כזה אז הם עצמם ירצו אבל זה לא מספיק הם עצמם פה זה משהו הרבה יותר רחב. אתה צריך לחפר על הארץ על עם ישראל יוצאי מצרים אתה צריך לחפר זה לא הולך לשום מקום וגם כיפור לא עוזר לזה כי זה לא רק השם יודע יש פה עוד גורמים שיודעים עם ישראל לדורותיו יודע וארץ ישראל לדורותה וגם בדור הזה היא יודעת ולכן חייבים להגיע חייבים להביא הגלה הרופאה תמיד בכל מקרה לא משנה כמה שנים יעברו לא תכניפו את הארץ זה כל הזמן נשאר פה הקטם הזה כאילו נשאר פה כל הזמן חייבים לחפר עליו. מה אומרים שאלות ישראל היה משהו כאלה אולי יש גם איזה עניין שיש עוד עצמות אתה יכול להגיד שוואלה גם אולי עוד איזה כן אתה אומר משהו בכיוון אחר בכיוון דווקא יותר מציאותי שנמשיך להביא גם אחרי שנים כדי שאולי מישהו שהיה שם אמרות שהסתברו באמת שידעים אחרי כמה שנים עדיין אבל בסדר עדיין יכול להיות כן. אבל פה אם אנחנו מחפשים גם הגדרות הכתיות אתה צריך להגן את זה בהגדרות בהגדרות מדויקות ופה חייבי חטאות לא צריכים להביא אם יום כיפור עבר אז עוד יותר כי אם רק הקדוש ברוך הוא יודע אז גמרנו כתוב לפני חטאותיכם לפני השם אז השם יודע והוא חיפר ונגמר הסיפור ובכל זאת צריכים להביא ככה גמר אומר את זה ככה הרמב"ם פוסק ולכן פה ממש כאילו כמעט חייבים את ההסברים האלה. אני יודע שברגע הראשון בגלל זה אמרתי זה לא אני אומר תסבירו את הגמרא בקריטות ככה הגמרא בקריטות אומרת הארץ יודעת הוא אומר מה מי זה הארץ הארץ זה חומר מה היא יודעת מה היא בכלל אבל כנראה שזה לא ככה נראה שהארץ זה דבר חי הארץ מקיאה את יושביה הארץ ישראל היא דבר חי היא מרגישה שעם ישראל חוזר אליה ואם מישהו לא מוצר חם בעיניה אז היא מקיאה אותו היא היא פועלת. אז צערנו הרב היום אתם יודעים שכשאני הייתי ילד שתי דקות לסיפור לא סיפור אבל באמת אומר לכם שאני זוכר שהייתי לד כשהיה רצח אתה יודע שלמה אתה זוכר את זה מתקופת חר שזה כבר לא עלינו אני אומר לכם שהייתי ילד נער כשהיה רצח זה היה כותרת כזאת ענקית בעיתון וזה זיעזע את כולנו אני אומר לכם מה זוכר את זה כאילו בתור בתור ילד אבא שלי זכרונו בברכה היה בעבודה כזאת שהוא היה חייו עיתון כי הוא עסק ביחסי ציבור אז הוא היה חייו עיתון אז היה העיתונים ברוך השם היו נקיים אבל היה עיתון לא משנה למה שזוכר את זה כאילו זה היה כזה וואו זה כותרת ענקית כזאת עיתון מעריב היה מעריב עיתון מעריב זה כותרת ענקית כזאת שמישהו רצח את זה זה אירוע צהרנו באמת זה צהרנו ערב אתה קורא את זה כאילו לא מדבר על הערבים שאצלם בכלל כאילו חיי אדם וגם זה צריך לכרוב למרות שזה כאילו לא שלנו אבל זה סתם כואב שבני אדם בצלם אנוש ככה חיים אבל גם אצל יהודים הוכירים את זה בקיצור אז התורה בעצם אומרת לנו אתם לא עוברים את זה לסדר היום רציחה זה דבר בסדר אתם יודעים אז יש שדים ויש זה בסדר אז פותרים את זה בכלים הרגילים ברגע שזה מין אירוע כזה שלא נודע זה ממילה הופך להיות משהו יותר רחב יותר כללי בסדר עוד משהו להוסיף ככה להעיר רגשות שעון טוב בעזרת השם.
