הקטע משווה בין פרשת אחרי מות, המתמקדת בעבודת הכהן הגדול, ופרשת פנחס, המתמקדת בקורבנות המוספים ביום הכיפורים, תוך הצגת מחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן לגבי האיל המוזכר. נדונה השאלה האם דברים הנכנסים למציאות קיימת נטמעים בה או נותרים נפרדים, עם דוגמאות להשפעת מזון וקדושת יום הכיפורים. מודגש כוח ארץ ישראל להפוך איסורים להיתרים ועוצמת הקדושה ביום הכיפורים שמחברת הכל למהלך אחד.
