הרב קוק מתאר את פורים כזמן שבו קדושת הגוף היהודי מתגלה, בניגוד לימים אחרים שבהם הקדושה מתמקדת בנפש. בפורים, פעולות גשמיות נחשבות כחלק מהקדושה, והגוף מתגלה כרוצה בתורה ובמצוות. גם דברי הרשות הופכים למצווה, והגוף שומר על קדושתו גם במצבים של חוסר שליטה שכלית, כמו בשתיית יין.
