הקשר בין חסדי אבות לתורת הבנים הרב מסביר את המתח הקיים בדורנו בין תורתם של אבות לבין תורתם של בנים. בדור שלנו, אנשים רבים, גם דתיים וגם חילוניים, נמשכים לשיחתן של אבות ולחסדי אבות, אך מתקשים עם תורתם של בנים, שהיא הצמצום של ההלכה. יש נטייה להעדיף את הדברים הגדולים והאידיאליים כמו אברהם, יצחק ויעקב, על פני הפרטים הקטנים של ההלכה.
החשיבות של תורתם של בנים הרב מדגיש כי גם תורתם של בנים היא חשובה. הוא מסביר שהציבור המסורתי והשמרני נמשך להלכה ולשולחן ערוך, ויש צורך לחבר בין שני העולמות – בין שיחתן של אבות לתורתם של בנים. גדולי ישראל, כמו הרב קוק, ידעו לעשות את החיבור הזה.
החיבור בין האידיאלים להלכה הרב מסביר שהפתרון נמצא אצל גדולי ישראל, שמחברים בין האידיאלים הגדולים לבין הפרטים הקטנים של ההלכה. הוא נותן דוגמה לכך שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, כולל עירובי תבשילין, כי הבין את העומק והרז של הדברים. כך גם בדורנו, יש צורך לחבר בין האידיאלים הגדולים לבין הפרטים הקטנים של ההלכה.
הגאולה והחיבור בין האבות לבנים הרב מסביר שהגאולה תבוא כאשר נצליח לחבר בין חסדי אבות לתורתם של בנים. הוא מדגיש שהאור העליון שיבוא יעמיד את רגלי ישראל במרחב, ויאיר על כל המחשכים. זהו אור משיח שמחבר בין שני העולמות.
סיכום הרב מסיים בכך שהגאולה תבוא כאשר נצליח לחבר בין חסדי אבות לתורתם של בנים. הוא מדגיש שהאור העליון יעמיד את רגלי ישראל במרחב, ויאיר על כל המחשכים. זהו אור משיח שמחבר בין שני העולמות, וזו הדרך לגאולה אמיתית.
הקשר בין אבות לבנים לא צריך גאולה, אלא חינוך. חינוך צריך גאולה וצריך לראות איך אברהם אבינו מופיע דרך כל מיני פרטים, דרך התוספות. זה בדיוק הגאולה, תוכח חסדי אבות. זה כמו קורא שגם כשאדם מתעסק באיזה פרט, באיזה חומרה, באיזה תוספות, זה בא מתורתם של אבות. צריכים לגון את משיחתם של אבות, צריכים לגון את תורתם של בנים. בהתחלה, רב אמר שיש כאלה שבשבועים כאילו את האבות ואת הדברים האידיאליים כדבר מרכזי, וכאילו תורתם של בנים זה נראה משהו פרטי. אבל מהמדרש זה נשמע שכאילו באמת לזה צריך להתעסק. זה באמת יותר יפה שיחתן של אבות יותר מתורתם של בנים. לכאורה, אם הולכים רק לפי המדרש, המדרש מדריך דבר שארוכו כותב שזה מצב זמני.
בחירה בין אבת לבנים כשאתה שמה כף המזנה אתה צדק, זה לא אורא. אבל אם תיאורטית צריך לבחור בין שיחתן של אבות, אני בצד שיחתן של אבות כי זה סרים מדבר גדול זה דבר קטן. אבל מחדש הרב, לא צריך לבחור. הבחירה היום שיש מאבקים או בזמן הרב האם להצמד לתורתם של בנים הפרטים או להכל הציונות וכל האידאלים. אז הרב כביכול אומר אני בצד של שיחתן של אבות.
חיבור בין אבות לבנים ברוך ה', מה צריכים קודם כל בגלות נגזר עלינו להיות מדבר קטן שלם. זה הגלות, להתעסק אין אידאלים, יש צמצום להתחזק בזה היום. תקופת אורא של מנשח אומר זה לא או-או, אלא זה חיבוק שיחתן של אבות ומעצימה וגולת לתורתם של בנים. האידאל שרם דבר עליו כשאני נותן ידיים אבות יחנכני דודמן זה אברהם מבין לא רק שאני עושה חסדים ואני יושב במשך את הארץ ואני בצבא וכו'. אלא זה מעצים זה הגאולה שהפרטים מקבלים משמעות כללית לידאלית.
הקשר בין תורה למציאות מה שאומרתי לצהל הרב זה בעצמו זה עדיין נוח אם הוא נותן ידיים ונלחות מוקצה ונלחות בישול בשבת בדרכו שאברהם מבין עם אותו שלאבורינו מסתרד זה נגד עיניו. וזה אומר אני רשם בקליש שלישי למה זה נראה? זה לא טוב, אברהם מבין איפה מתחיל להגיד לקליש שלישי. אבל מהי הרמה פתאום? הוא יגיד אה, מצוין זאת דרכי שמתחילה עם האידאלים.
הדור החדש והאידאלים בדור הגאולה רואים את הדברים אני יכול רק שאו זה מול זה אז יבחור בידי כן, זה היפותטי אין דברים כאלה. אבל להגיד מעשית פרקטית דוגמה עם דור החלוצים דוגמה או לשבת ללמוד תורה או ללכת לישובים ולקחת את הסיכון להתחלן. זה בחורה כאילו קומת אחריהם הרב אומר שאחד שלך להיות לוותר על קוטו של יהודה הרב אומר שהוא מנבא לכל צד שחדש מלוות האידאליסטים נאמר בתורתם של בנין מהי בסופם? זה אומר אתם הציונות החילונית התייבשו, תגיעו לדרך מצוות זה קרה וקורה גם עם אלה ואלה שהם בתורתם של בנין אומר חבר'ה תחתו את העיניים, תחבו זה יקרה, רואים את זה בעיניים.
סיכום מי שהם קיים תורה מצוות שעושה את העיניים בבוקר אם יש רק נלחם ולא מקפיד על ההלכות, לצערנו הציונות החילונית כבר לא לא רילוחת איתה הם אומרים את זה בעצמה יש לדבר עם הציונות, זה ציבור אימוני. לכן אני אומר זה ממש תאורטיקה ברור שאידאלים ואברהם בן הזה הרבה יותר יכול בעל משקל משפרת. נגיד זה אחרת אדם לא יוותר על האידאלים אף פעם, אבל לוותר ציון מנחה אחרי השקיעה חודש יקרה לו אבל להיות נגד עם ישראל נגד… אמת, בחיים לא כי זה תמצית חיים זה יותר גדול.
