אורח חיים הקדוש בפרשת וישב מתייחס לאירועים הקשים בהיסטוריה של עם ישראל, כאשר האחים מנסים לפגוע ביוסף. הפרשה עוסקת רבות בחלומות, כמו חלומות יוסף, שר האופים ושר המשקים, ובהמשך גם חלומות פרעה. אורח חיים עוסק רבות בנושא החלומות, ואנו נדבר על שני נושאים עיקריים בעזרת השם.
הקנאה והשנאה בין האחים בפרק ל"ז, פסוק כ', מתואר הרגע שבו האחים מחליטים להרוג את יוסף. אורח חיים הקדוש מנסה להבין מה קרה שם, מה הייתה הסיבה לקנאה ולשנאה, וכיצד הגיעו האחים להחלטה להרוג את יוסף. הוא שואל מדוע האחים חשבו שיש ליוסף משפט מוות, ומסביר שהם ראו בו רודף לכלל ישראל, כי הוא מתאה את אביו יעקב וחושב אותו לצדיק. הם חששו שההיסטוריה תחזור על עצמה, כמו עם עשיו וישמעאל, ולכן ראו בו איום על עם ישראל כולו.
דין יוסף כעד זומם אורח חיים מציע כיוון נוסף, שבו האחים דנו את יוסף כדין עד זומם. לפי התורה, עד זומם הוא מי שזמם להפיל מישהו בשקר, ולכן מה שהוא רצה לעשות לו זה מה שעושים לעד הזומם. יוסף הביא דיבתם רעה אל אביהם, ואמר דברים שהתחייבו מיתה על עדותו. האחים חשבו שיוסף רצה להרוג אותם מבחינתם, ולכן דנו אותו בדין תורה הזמינה, וראו בו ראוי להרוגו.
ההשגחה האלוקית והחלומות אורח חיים מסביר שהכל היה חלק מהשגחה אלוקית, שמנהלת את העולם כדי להוביל את עם ישראל למצרים ולגאול אותם משם. יוסף סיפר את החלומות לאחים בניגוד לכל היגיון, כי זה היה חלק מהתוכנית האלוקית. יעקב אבינו לא הבין את ההנהגה האלוקית, ולכן שאל את בניו למה הראותם לי שיש להם עוד אח.
ראובן והצלת יוסף ראובן רצה להציל את יוסף מידי האחים, ולכן הציע לזרוק אותו לבור. אורח חיים מסביר שראובן ידע שחיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמיים. הוא פיקפק בפסק הדין של האחים וחשב שיוסף לא חייב מוות, ולכן ידע שהנחשים והעקרבים לא יפגעו בו. ראובן תכנן לחזור ולהוציא את יוסף מהבור לאחר שהתברר שהחיות לא הרגו אותו.
החלומות ופתרונם יוסף מתחיל לחלום ומספר לאחים את החלומות. אורח חיים מסביר שעיקר פתרון החלום הוא דווקא ביומו ולא ביום אחר. יוסף ביקש מהאחים לשמוע את החלום ולפתור אותו באותו יום, כדי שיתקיים. הוא גם רצה להראות להם שהוא מספר להם את החלום ראשון, כי לפי העיקון האמוני, הראשון שמספרים לו את החלום והוא פותר אותו, זה יהיה הפתרון שיתקיים בפועל. יוסף היה תמים וטוב לב, למרות השנאה שהאחים חשו כלפיו. הוא ביקש מהם לפרש את חלומותיו מתוך אמונה שהם יוכלו לעזור לו, ולא חשד בהם שיפרשו לרעה. יוסף הדגיש שהוא לא הלך לחברים אחרים לפני כן, אלא פנה אליהם ראשונים, מתוך אמונה שהם ראויים לאהבה. הוא קיבל על עצמו את הפתרון הראשון שיינתן לו, ולא יפנה לאחרים אם הפתרון לא ימצא חן בעיניו.
פתרון חלומות לפי הגמרא בגמרא במסכת ברכות נאמר שכל החלומות הולכים אחרי הפה, כלומר הפתרון הראשון שניתן לחלום הוא זה שיתקיים. יוסף האמין שהדבר הזה יכול לקרב בינו לבין האחים, כי הוא סמך עליהם שיפרשו את חלומותיו לטובה. למרות זאת, האחים לא קיבלו את הסיפור של יוסף, כי חשדו בו שהוא חושב עליהם מחשבות רעות. האחים טענו שיוסף חולם חלומות כאלה בגלל שהוא חושב עליהם כל הזמן, ורוצה לשלוט בהם כמו עשיו וישמעאל. הם ראו בחלומותיו את מחשבותיו הפנימיות, ולא האמינו שזה חלום נבואי.
הסיבות לחלומות לפי הרמחל הרמחל מביא שלוש סיבות אפשריות לחלום: תהליכים טבעיים בגוף, מחשבות ביום שמובילות לחלומות בלילה, והנשמה שמתנתקת מהגוף ופוגשת מלאכים ומזלות. החלומות יכולים להיות אמיתיים או כוזבים, והם אחד משישים בנבואה.
פרשנות חלומות לפי פרויד ד"ר זיגמונד פרויד, מייסד הפסיכואנליזה, חקר את החלומות כדי להגיע לתת מודע של האדם. הוא האמין שהחלומות משקפים את התת מודע, ושאפשר לחדור לעומק הנפש כדי לשפר את איכות החיים. פרויד טען שהחלומות מגלים את התוכנה הפנימית של האדם, ומשפיעים על התנהגותו גם בלי שהוא מודע לכך. צריך להבין את גישתו של פרויד לחלומות. פרויד טען שהחלומות הם מפתח לגילוי תסביכים מודחקים בנפש האדם. הוא האמין שהחלומות הם דרך להגיע לתת מודע, ושאין דבר כזה חלומות שמגלים את העתיד. הגמרא אומרת ש"חלומות שווא ידברו", כלומר, החלומות הם מהרהורי ליבו של האדם, אך יש גם חלומות שמראים לאדם תוכחה כדי שילמד מהם.
האם חלומות מנבאים את העתיד? ישנם סיפורים על אנשים שחלמו על אירועים שהתרחשו לאחר מכן, כמו אישה באנגליה שחלמה על מלאך המוות וראתה את פניו של הנהג באוטובוס. לאחר מכן, האוטובוס נפל מגשר. בעקבות מקרים כאלה, באנגליה הוקם מכון לחקר חיזוי העתיד על פי חלומות.
הבנת משמעות החלום הגמרא מציינת שיש חלומות שמגיעים ממלאך ויש שמגיעים משד, ולכן יש חלומות שהם אמיתיים ויש שהם שקריים. חלום יכול להיות מראה של משהו מהשמיים שצריך ללמוד ממנו. עם זאת, החלומות מגיעים עם לבושים של שקר, ולכן צריך לדעת לזהות את הנקודה האמיתית שבהם.
כיצד להתמודד עם חלומות הגמרא מציעה שאם אדם מודאג מחלום, ילך לברכת כהנים ויאמר את נוסח הטבת חלום. יש סידורים שבהם מופיע נוסח זה. כמו כן, אם אדם מספר את החלום למישהו מיד לאחר שהוא מתעורר, יש סיכוי טוב יותר לזכור אותו.
הקשר בין חלומות למחשבה הפתרון לחלום צריך להינתן באותו יום, כי החלומות הולכים אחרי הפה. המחשבה מתהפכת לפי הדיבור השולט עליה. כלומר, הדיבור יכול לעצב את המחשבה, וכך הפתרון יכול להפוך למציאות.
סיכום לסיכום, חלומות הם כלי חשוב להבנת הנפש והמציאות, אך יש להתייחס אליהם בזהירות ולנסות להבין את המסר שהם נושאים. יש להבחין בין חלומות שמגיעים מהרהורי הלב לבין אלה שמגיעים ממקורות אחרים, ולפעול בהתאם כדי להפיק מהם תועלת. טיפול היום שקוראים לה NLP, מה זה NLP? N זה Neuro, L זה Linguistic, P זה Programming. לא נכנס להכל, רק נגיד שהאות L שמדברת על השפה. הם מדברים על זה שהצורה שבה אתה מדבר, וכאילו המטפל צריך לשים לב לזה איך אתה מדבר. הוא שומע בין השורות, הצורה שבה אתה מדבר היא משקפת את האמונות שמפעילות אותך, את הערכים שמפעילים אותך, כלומר את התוכנות שעל פיהם אתה מתנהג. והוא חושף את זה דרך הדיבור. אבל הדיבור הוא גם משפיע על האמונות האלה בחזרה פנימה. הוא גם משקף את המחשבות ואת הלב, אבל גם הדיבור הוא חוזר ומשפיע פנימה ומעצב אמונות והערכים. כך שלמשל, אם האדם מתרגל לשמוע בבית שלו את המשפט "אין לי כוח יותר לזה", ככה הוא שומע את אמא שלו אומרת כל הזמן "אין לי כוח יותר אליכם, אני לא מסוגלת". וזה ככה הוא מתרגל שכשקשה אז אומרים את הדבר הזה. ואז אתה מוצא גם אותו, אני חושב שאתה אדם בוגר שאומר הרבה פעמים "אין לי כוח לזה, אני לא מסוגל יותר, אני לא סובל". כל מיני משפטים של חולשה ושל חוסר יכולת. הדבר הזה באמת מייצר לו במחשבה תפיסה שהוא לא מסוגל, כי הדיבור הוא גם מעצב את המחשבה הפנימה. הדיבור הוא מעצב את המחשבה, וכן אדם צריך לשים לב גם איך הוא מדבר.
השפעת הדיבור על המחשבה לפעמים אם הוא מטופל, אנחנו פשוט נעזור לו להבין שיש דיבור שהוא פשוט לא אפקטיבי עבורו, וכשהוא יפסיק להגיד אותו זה גם ישפיע לו על המחשבה. זה דברים מטורפים. נגיד אדם שאומר תמיד את המשפט "אני חייב, אני חייב, אני צריך", זה לא טוב. "אני חייב, אני צריך, אני חייב, אני צריך", בסוף זה מחזק איזושהי אמונה: אני פסיבי, אין לי ברירה, החברה מנהלת אותי, אני לא עושה דברים שהם שלי. אדם כזה צריך להגיד להתרגל להגיד "אני יכול, אני רוצה, אני בוחר". מה זאת אומרת? מה אתה חיה? מה זה אינסטינקטיון? זה רע הכל. מה זה "אני חייב"? מה זה "אני צריך"? אני רוצה, אני יכול, אני בוחר. הדיבור הזה הוא מעצב את המחשבות של האדם על עצמו. גם המחשבות מעצבות הדיבור, אבל גם הדיבור בחזרה מעצב את המחשבה, את האמונה, את התפיסה. זה משפיע. זה מה שהוא אומר פה, זה משהו טיפולי לחלוטין. מה שהוא אומר פה, אני חייב משתמשים בדברים האלה, חבל לכם על הזמן בטיפול. וזה לא סתם, זה מאוד עמוק מה שהוא אומר פה. הקשר הזה בין הדיבור למחשבה. הרי מה כתוב? "ויפח באפיו נשמת חיים". מה אומר אונקלוס? מה זה נשמת חיים? רוח ממללה, רוח מדברת. איפה זה מתבטא? הדיבור האנושי הוא הביטוי הראשוני של הנשמה, של הצלם אלוקים שבאדם.
כוח הדיבור וההשפעה לפי הרמב"ם, הלב של זה זה כוח המחשבה. על עמדתם שיש קשר ישיר בין כוח השכל, כוח המחשבה, התפיסה של האדם את עמו, הכוח של הנשמה להעיר, לבין הדיבור של האדם. והדיבור של האדם הוא משפיע על המחשבה, והמחשבה היא משפיעה על הדיבור. זה כמובן, אדם מדבר את מחשבותיו. אבל החידוש פה שזה גם הפוך, שהדיבור מעצב מחשבה, ואז המחשבה יוצרת מציאות אחרת. זה פשוט רעיון מטורף. אני חושב מה שכתוב פה, באמת הוא מקיף כל כך הרבה דברים בחיים שלנו. הכוח של הדיבור, לפעמים אדם אומר לשון הרע או איזה רכילות. אני אומר, מה, רק אמרתי, מה, צחוקים. הנה, אתה לא מבין כנראה איפה אתה חי. אתה מבין מה זה כוח הדיבור? אתה מבין לאיזה כוח יש לדיבור בעולם? איזה כוח פועל זה שהוא מתי מחשבות, הוא מתי חלומות, הוא מתי המציאות. אתה מבין בכלל את הכוח? לכן כתוב בהלכה שאסור לקלל חירש. התורה אומרת ומיד שואל לי, מה אני לא מבין, למה בכלל לא שומע למה אסור לקלל חירש? כי זה הנקודה, בגלל כוח הדיבור. אתה אומר כאן משהו והדבר הזה פועל, הדבר הזה משפיע. אז גם בשבילך, אבל גם בשבילו אתה פוגע בו, אבל הוא לא שומע. מה זה לא שומע? אבל הדיבור שלך יש לו כוח. לכן אומרים, אל תהה ברכת הדיוט קלה בעיניך. גם אדם הכי פשוט, הכי ממש לא מתוקן, מברך, תגיד אמן, תגיד אמן. אה? לא, לא, הכוונה ברכה זה שם הכוונה ברכה ממש כן. אל תזלזל, אם יהודי מברך אותך, לא משנה מה הוא, מי הוא, תגיד אמן. גם גוי מברך אותך ברכה טובה? תגיד אמן. למה לא? תגיד אמן, יש לו דיבור כוח עצום.
חלומות והכוח של הדיבור לכן אתה חולם חלום, שימו לב עכשיו איך זה בהפוך, חלפו, אתה חולם חלום. איפה החלום? הוא מנסה להאחז במחשבה, נכון? כי לפני רגע הוא היה רק בדמיון. מה הסיכוי שלך לזכור אותו? אם תדבר אותו מיד כשאתה קם או תכתוב, זה פשיטה, זה ברור. אם תדבר אותו, תקשור את המחשבה בדיבור. ומזה תבינו למה חז"ל אמרו דברים כל כך קשים, על מי שלומד תורה עם העיניים. חבר'ה, זה הכל קשור, זה הכל אותו יסוד. אמרו דברים מאוד קשים על מי שהוא מתאמתן והוא נהיה יותר גרוע, על מי שבדברי חיים הם למוציאיהם, מי שמוציאים בפה, ואם לא זה הפוך קורה לו. שזה ממש הוא הערים, הוא לרמה מאוד גבוהה את החשיבות של הדיבור של התורה שלא לקרוא עם העיניים. אם לא דברי תורה, בספר יכול תקרא עם העיניים, בסדר. אבל תורה? דיבור. תפילה? קורא לי עם העיניים, בסדר. דיבור. איך זה נכון שהרוח הגדול של דיבור זה כאילו שדרגות דומה בוודאי. לכן לכן לאדם קוראים מדבר כי זה רוח ממעלה, נכון? אדם מדבר את האותיות. מה זה האותיות? באותיות העולם עברה עולם בדיבור. מה אנחנו מדברים? השם ברא את העולם במאמר. וגם אתה בדיבור שלך אתה בורא עולמות. הוא מכריב לא עלינו. אז זה הכל על ידי הדיבור. בעשרה מאמרות נברא העולם בכפי תאותיות, כלומר הכל זה נעשה בדיבור. תראו איזה כוח יש לדיבור של האדם שהחיים והמוות ביד הלשון. אולי אולי גם הוא דיבר אותם, הוא לא רק כתב אותם, אולי גם עשה. יש לו משהו. כשבן אדם נניח שר שיר עכשיו, המציא שיר, שר אותו לעצמו ואז הוא שר אותו לחבר והחבר מתלהב. יום למחרת הוא רוצה לשיר לעוד חבר, הוא גם שוכח את זה, אבל הוא דיבר את זה. למה הוא שחרר אותו? לא אני אחו המציא, זה לא אותך השירות. הוא המציא שיר, הוא שר אותו, לא כתב אותו, רק שר אותו. ואז לחבר שלו שמע ויום למחרת הוא בא לשיר אותו לחבר אחר והוא לא זוכר כלום. אתה יודע, האדם הוא לא עכשיו זיכרון צילומי, הכל זוכה. יש גם שכחה, כל אחד יתברך ביכולת זיכרון אחרת. זה לא שאם אני אדבר עכשיו אז אני אזכור את השעש. צריך גם לחזור, זה לא רק לדבר. אבל באמת זה ככה הוא מסביר את זה. למה החלומות הולכים אחרי הפה? אחרי הפה, זה הביטוי של הגמרה שהדיבור הזה חודר לאדם וזה הופך להיות מחשבה שיוצרת מציאות. ובאמת כוח המחשבה ליצור מציאות הוא ידוע. שרבי נחמן אומר שאם אדם מתחזק במחשבתו על איזה דבר בהכרח כך יהיה. שלמחשבה יש תוקף גדול. ככה הוא אומר ממש לשנות המציאות. שאם אדם מצייר משהו במחשבתו והוא מדייק את הציור, אומר הרי יחמן, בהכרח כך יהיה. אנשים שהיו חולי סרטן לא עלינו, נתנו להם כימותרפיה דמי, יענו לא אמיתי. כלומר הם היו בטוחים שהם מקבלים טיפול כימותרפי והם קיבלו מים עם כלום. ואיך אפשר שלא? זה מטורף כי זה קשור לפה. איך לא לרוץ עם זה חברה, זה החיים שלנו. ומה שאומר, לאיזה 20% מהם נשאר השיער רק מהמחשבה שמקבלים טיפול כימי שאמור עכשיו לנשור להם השיער. זה פשוט לא יאומן. המורה נכנס לכיתה, זה נקרא אפקט פיגמליון. עם אמונה הכיתה הזאת, זה עשו ניסויים על זה. הכיתה הזאת אומרת להצליח, הכיתה הכי דפוקה בבית ספר. בא אליו המנהל, עכשיו זה מורה חדש שלא מכיר את הבית ספר. הוא אומר הכיתה הזאת זה גאינום. בא המורה אומר לו יש פה כמה ילדים גאונים. כולם שם דפוקים. הוא אומר לו שמה השנה עשינו להם מבחנים, זה הפריחה של הכיתה הזאת. המורה נכנס לכיתה אומר אני הולך פה סוף השנה, כל הציונים של הכיתה עלו, הכל עלה, כל הפרמטרים של ההצלחה של הילדים. למה? כי המורה אמין בהם, אז הם הרגישו את זה. הוא בא עם מחשבה והמחשבה הזאת עזרה להם להופיע את המציאות שבה הם יכלו להיות. הם לא הצליחו עם מורים אחרים.
השפעת האמונה והדיבור וכמובן הרבה הרבה דברים שזה במחקר. גם ילד שמקבל נשיקה, תינוק, ילד בן ארבע נחתך, אה, צועק צועק, בוכה בוכה. הנה בא נותן לו נשיקה. ניתן לך נשיקה. כן כואב לי נשיקה. פתאום הוא מפסיק לפקוט. מה זה הדבר הזה? מה זה רק נשיקה? נשיקה היא מרפטת את הפצע? היא מעבירה את הכאב? או שם לו פלסטר עם צבא נינג'ה או איזה פלסטר עם סופרמן. מה זה מה שמרפא? לא, הילד מאמין של נשיקה יש כוח ריפוי. ככה הוא מאמין, ככה הוא חושב. הוא מאמין שהנשיקה, הפלסטר יש לו כוח של ריפוי. ואז ראו שבאמת הגוף של הילד באותו רגע שהוא חושב על זה, הגוף מפריש אנדורפינים טבעיים משכחי כאבים. רק מהאמונה שהוא מקבל משכחי כאבים שהנשיקה היא משכחה. הגוף מייצר באותו רגע שהוא חושב על זה משכחי כאבים טבעיים. זה פשוט לא יאומן. אני חושב שאני אדבר על זה הרבה זמן על הדבר הזה ממש, עד כמה יש כוח לדבר הזה ועד כמה הדיבור יכול להשפיע עליו לטובה. אנחנו צריכים לשים לב את דיבור שלנו שיהיה דיבור מעצים שלנו ומעצים אחרים. פתרון חלומות ועוד דברים. שאלות עד כאן? אולי דברים שהם לא ברורים או דברים שרוצים להוסיף או לשאול מעבר חלום או לכתוב או לדבר. צריך לדבר עם דבר. תראה חלום. שבת שלום. משר כוח.
