אחד ביקש שישלחו לו קורות חיים בשביל העבודה. שלחו לו 100, 99 הוא קורא וזורק לפח, אחד הוא קורא ואומר מה זה אומר? צריך מזל הרבה. הכותרת היא מה ההבדל בין המשכן לבין העגל? נראה משונה, נכון? העגל הוא לא כל כך עבודה זרה והמשכן הוא לא כל כך עבודת השם. הכוזרי אומר שיש הבדל בין עבודת עבודה זרה של אחיו להיות רובם עשה עגלים. זה לא כל כך עבודה זרה בעצם כי הם רואו "אל אלוהיך ישראל", הם מחפשים לעבוד את השם אבל דרך איזושהי צורה אחרת. הכוח הזה יתגלה ככה ולכן זה פחות עגלים לדגם לילדים שלא קרה. נדב אביה היא, רובם הרצה ללכת בזרח עגלים. חוץ מזה, למעלה במרכבה העליונה יש דמות של אשור ואפילו המלאכים שדמות מלאך, אז כתוב "וכף רגלם ככף רגל עגל". אז אם מסתכלו מלמטה למעלה וראו עגלים, עושים עגלים.
הבדל בין המשכן לעגל בוא נסביר מה זה מרכבה. יש כתוב למעלה ביחזקאל, יחזקאל מפרט, ישעיה הוא ראה אותו דבר ולא מפרט כי הוא כתוב גדל בבית מלך אז הכל הציצונים. אבל הוא גדל בפרובינציה, הוא מתאר מתרגש, הוא אומר מרכבה נוסעת, השכינה זזה תמיד ולכן מרכבה היא יכולה לצאת בול אגלות. אבל זה יושבת על ארבע חיות. יש סתירה, פעם כתוב נשר, אריה, שור ואדם ופעם כתוב נשר, אריה, כרוב ואדם. זה פרק א' פרק י' ביחזקאל. זאת אומרת מה סתירה? אומר לו היינו שור היינו כרוב. כרוב בערמית קוראים לשור קרביה בימת החרישה. ויקדה אמרי אדם שניהם אדם, כרוב זה קירוביה תינוקות פני תינוקות. גשוב בערמית כי תינוקות. אבל כתוב אדם אפר אברווה ואפיזוטרה, פנים גדולות פנים קטנות, אבא וילד. והרי גם במקדש עשו כרובים בין אם זה פני אדם פני גדול פני קטן פני תינוקות. דרך אגב המילה כרב בעברית זה כנפיים של מר ויידא וייסל כאן פירוח ויידא על כרוב היעוף. עכשיו רש"י הוא רוצה תמיד את העברית אז הוא אומר פני תינוקות אז הוא מביא את השניהם. אבל רוביה וקרוביה זה בערמית זה משהו עם כנפיים. לכם להכניס כנפיים זה כרובים המרכיב הרכזי זה הכנפיים שלו.
המשכן כמדיה בכל אופן, אז כתוב "אלוהי חסר ולא ייזהב לא תעשו ניטי", אבל במקדש תעשו מה תעשו אלוהי חסר ולא ייזהב כרובים ושוב כרובים או זה פרצוף אדם פרצוף אדם או זה פרצוף של כרוב של שור מה שלא יהיה. אז הם רצו לשאת עגל במקדש יש עגל. אז מה ההבדל בין המקדש לבין הזה? זה השם צבע וזה השם לא צבע. גם זה תינוק. זאת אומרת אם השם היה מצבע על עגל זה היה מצבע כמו שאם השם צבע על כדאי מצחק כדאי מצחק זה משהו זה המצווח אתה צודק אבל לא יודע. אנחנו פה בשיעור מחשבת ישראל אנחנו רוצים לדעת האם יש איזה הבדל פנימי ולא רק למה שהם צבע אלא מה עומד מאחורי זה. האם יש הבדל מהותי בין העגל וא רק ציבה או לא ציבה אלא הוא לא היה מצבע על עגל הוא היה מצבע דווקא על כרובים. מה ההבדל? מה כוונות השם כן לא ומה ההבדל למה יסע אם השם היה אומר לעבוד עבודה זרה זה עבודה זרה או שהוא לא אומר לעבוד עבודה זרה אם השם היה אומר לעבוד לעבוד ליל אחר אז מה בעייתי נכון הוא לא היה אומר אז כנראה הוא לא היה אומר עגל בדיוק הסיפור.
המשכן כמדיה להר סיני המילה השם ציבה שם לא ציבה זה נכון אבל האם השם מצבע משהו מסוים או כל מה שהשם ציבה זה נהיה קדוש הבנתה בדיוק הסיפור. עכשיו בהקדת יצחק הוא אמר לנו שהוא לא התכוון רק הוא רצה לראות את הניסיון שלו את הנכונות אבל השם לא רוצה לסבוח אדם הוא רוצה לסבוח קורבנות. אם אנחנו מפרשים מה שהשם מצב אנחנו בשיעור אנחנו לא בשיעור הלכתי מה נכון ונכון אלא בשיעור הבנתי אנחנו רוצים להבין מה שעומד מאחורי זה כן אז אנחנו לאט לאט בוא נקרא רמב"ן מקור מספר 4. לפני כן רק רגע מה הכוונה זה ארבע חיות שכנראה הוא יושב עליהם עכשיו גם פעם נחזור הרי השיעור הכי חשוב בנבואה והנביאים עוברים הרבה כמה שיעורים זה להבין את המשמעות של הציורים מפני מה נקראים הנביאים מדמים, שנאמר הוא ביד הנביאים אדמה כל אך הדמיון מפני שהם דמים צורה ליוצרת אתה רואה ציור אתה צריך להבין מה המשמעות, למשל שאתה רואה שקד הוא עושה לו שיעורים, מקל שקד אז מה אתה צריך להבין אתה רואה שקד שקידה אתה צריך להבין את שמץ המופשט שוקד בריא לעשותו למהר אתה רואה סיר נפוח הכוונה סיר על אש עם מפוח מה אתה מבין שיהיה תסיסה בעליו בני צפונה אתה רואה נגיד ספר מה אתה צריך להבין מה זה למידה הבנתה. מכל עצם מוחשי אתה צריך ליצור עצם מופשט אתה רואה קיץ מלא תינים קיץ מלא תינים אז מה הבנת? הקיץ לקץ על עם ישראל, קיץ נגמר אתה צריך להבין. אגב זה קשור לכם עכשיו אתה רואה ארבע חיות אריה, נשר, אדם ושור מה ראית? ארבע מלאכים ארבע מלאכי החיים מלאך האופות מלאך הבקר מלאך החיות ומלאך הבריאה ואם השם יושב עליהם את מה ראית? את מלאך מלאכי המלאכים כיסא, זה מלאכות זה מה שאמרתי אם אתה רואה מלאכים ביום שישי אם מלאך מלאכים מעשה בראשית ומעשה בריכבה ביחד אני יושב עליהם יושב הקרובים אני יושב על ארבע החיות האלה כי זה מלאך מלאכי המלאכים בקיצור לאט לאט אתה צריך להבין את התשורות. כי השם מכיר איזה עם הדמיון מה אתה רואה ואיך אתה מתרום לזה. כשאדם עושה את זה, אז זה נהיה עבודה זרה כי אתה באמת רק רואה פורמלים, אתה רואה דברים חתוכים. אגב, יש לי תלמידים חצופים, אז אחד שואל איפה האוזניים. אמרתי אוזניים לכותל תסתכלו, והוא אומר ואיפה השתן. ואז זה אומר הכל יש איפה השתן, השיטין והשיטין היו יורדים למעיין רוגל. ומעיין רוגל היה נקרא בלשון העם מי רגליים. אומר הרש"ש כשכתוב בפתאום הכתורת ולא מי רגליים יפין לה, אין הווה מן הבכלל לא להביא חומצת שתן אלא היו עוד וקראו למי רגליים כי זה יצא מהשיטין מאחור הזה למי רגליים. אז גם את זה לא מביא מפני הכבוד, כי פני הכבוד שכך קוראים לזה.
הקשר בין האדם לעולם איפה נמצא הגדולים של בית המקדש? ספר חדש ונקים את הכל. כן, אבל שוב שחור ברצפה הכל יש. אתה מבין כי זה אדם גדול. אפילו עשיתי שיש שיש סנטר, זה פה מסבח מה? זה מחוץ זה מבחוץ זה בפנים המסבח זה האנרגיה זה הכוח זה הפנימיות. זה קיצר כמו שהחוש מקבל. עוד פעם אני אסביר בקבלה בכל כוח יש את כל הכוחות כולם. אז אפשר להגיד שבמנורה יש את כל הדברים האלה כולם. אבל אני כרגע מוצא אדם בגלל שהאדם הוא עולם קטן והעולם הוא עולם קטן. אני רצה לקחתי ציור כזה. יש לנו הרב רכל היה צייר בהצמונה אז כל דבר אמרתי לו אם אני יכול לצייר את זה כן לפעמים אני מצייר לפיה הראשונים והמקובלים ציור של יהוד כבאפקי. למשל הבן איש חי אומר שנתינת הזדקה זה יהוד כבאפקי. היהוד זה הפרוטה, ההי זה היד הנותנת, ואב זה היד המושטת. ציירתי יהוד כבאפקי או כל מיני ציורים אחרים. זה ציירתי מגילה יהוד זה נקודה והי זה עיגול נכון זה העניין ואז ואב זה הנמשך אז עשיתי מגילה ספר תורה כל מיני ציורים או בן ובת שכינה ביניהם. בקיצור עשיתי זה לדבר על זה וזה לא לצייר בדיוק כאן שאני לא רוצה שיהוד כבאפקי יציירו את זה. אתה יכול לצייר אמרתי שהנותן המעניק אבל לא לעשות את זה זה כן וזה לא. בקיצור אז אני שואל אתה תספר את זה מה? כזון הדין אמרתי זה בדיוק כזון הדין אבל להיות מוצייר ודתי הוא אומר זה כן זה לא בדיוק זה הוא אומר בסדר במרכז הרב בכלל לא רוצים גם שזה יצייר לא משנה כרגע.
נס וטבע בבית המקדש אז מה הסיפור זה הות ואנחנו זקוקים לאיזשהו המחשה ולכן אנחנו לא יכולים ליודע איזה המחשה תביא אותנו לא לעצר בדבר הזה אלא להמריא אלעל מעבר ולראות את ממדר סיני. אמרתי כמו אודיוויזואלים נלך עוד צעד אחד בואו תראו תפחו את הדב תפחו את הדב מקור מספר 6 זה הכל קרובים קרובים קרובים. הסרן ניסים לעשות לאבותינו בבית המקדש לא יפיל הישע מריח בשרה קודש ולא ישרח בשרה קודש מעולם ולא נרעזבו בבית ומטבחיים ולא ירק קרי לגוהם גדול ביום כיפורים ולא קיבוק שמים אש של עצי המרחב ולא ניצחה הרוח תמוד האשן ולא נמצא פסול בעומר משתי הלחם ולחם הפנים עומדים צפויים משטחים מברכים ולא זיק נחש ואקרא בירושלים מעולם לא אדם ולא אמר צער לי המקום הזה שדור בירושלים. מה ההבדל בין נס וטבע? הכל נס נכון הכל נס אלא טבע זה ההתנהגות הרגילה החוקים הרגילים ונס זה התנהגות חריגה של חוקים שאתה לא מכיר אותם שהם פולשים אל תוך העולם שלנו היום. עד שגילו את זה זה לך שיש פה גלי קול וגלי זה נכון גלי וקול וזה עכשיו אני עכשיו יכול להשמיע לך לפולש היום אתה יודע מה הגיעו מה היום גילו לשמוע קולות של עלים של זה לא רק חסוסים איזה התנועה שלהם מה היא אומרת ואת זה מה הם אומרים שוב זה מה אומר זנב מפנוף של כלב מה זה קיצר שפת החיות ומה זה אומרים אז הכל בקיצר שפה ואתה יודע לרוב הם צוקה זה הכל יש להם צוקה אז הם נזירים בכל אופן. אז תראה לך שפתאום בלי מכשיר פתאום היית שומע קול איפה זה בא יש איזה מישהו ששם את הרמקול הזה כן אבל מה זה ג'ין בכל אופן מה זה אומר מה זה אומר שבירושלים יש כזה דבר הרי זה הכל ניסים זה אומר אתם יודעים מה זה המשג אקס טריטוריאלי מה זה אקס טריטוריאלי שגרירות של ארצות הברית איפה היא נמצאת אני מתאמר שגרירות של ארצות הברית בירכון איפה היא נמצאת בארצות הברית זה אקס למרות שזה נמצא פה אבל זה חוק ארצות הברית השגרירות והמטוס והעונייה שיש עליהם זה שם דגל הם לא פה הם מחוץ לטריטוריה הם שייכים לדבר הזה אקס טריטוריאלי מחוץ לטריטוריה מי שרוצה לברוח לשגרירות זה הוא באמריקה ורואים שם טלוויזיה על אמריקה הכל אמריקאי זה אמריקאי מה פולאר פולאר דצה לברוח אבל זרקו אותו אבל מי הוא ברח אתה ניצלת עיר מקלט כי זה לא פה אין חוקי זה לא חוקי מדינת ישראל זה מחוץ לטריטוריה אין חוקי מחוץ לטריטוריה יש מקום בעולם שהוא שגרירות של העולם הבא בתוך העולם הזה מה זה ער הבית זה חוקים הכל ניסים כי זה לא פה זה שם המקום זה לא מקום האש זה לא אש הזמן זה לא זמן הדם זה לא דם אתה מבין הרוח זה רוח נכון נושבת רוח שמונים קשר בירושלים ועמוד השלום זה לא רוח ועל הרצפה יש דם ושבועים לא באים לב אז הדם הוא לא דם וגם כאן כתוב עשרה ניסים אבל יש עשרות ניסים אחרים בוא נתן עוד כמה אחד הדברים זה מקום ארו אינו מן המידה מקום ארון זה ארון המתי וחצי אורכו נכון שמו אותו עכשיו במקדש זה עשרים ממה מודדים מפה עד הדרום זה עשר מפה עד הצפון זה עשר אז איפה זה נמצא לא משנה זה לא בא איפה זה נמצא רק מקום ארון אינו מן המידה כי זה מקום שלא מקום.
הקשר בין נס לטבע וגם היום אפילו בפיזיקה גילו מי שקצת כיר החומר האם הוא מסה או שהוא פוטונים או קרניאור כשאתה בודק מסה זה מתנהג כמו מסה כשאתה בודק זה קרניאור פשוט זה לא יאמן אני לא יודע מה שהחלקיק כבר לא חלקיק אבל ראיתי אני קורא דברים עממיים של מדע של יובל נאמן אתה מבין אז החומר זה לא חומר זה מסה או אור וזה שונה לחלוטין EMC ברבוע לא זה אחד החוקים אבל אני מדבר פה אתה זה אור זה מסה וזה אור מה זה הדבר הזה בקיצור איך שאתה בודק ככה זה ולכן אתה אומר לפי הכלים שבדקתי זה התוצאה אפילו אובייקטיבי לא אובייקטיבי אז בוודאי בקיים דברים בכל אופן זה שגרות של אור ושתה וש וכל מקום יש מקום למעלה אבל מי כיירושלים של מעלה בירושלים של מטה זה אין בעולם יש עולם הבא של ירושלים בעולם הזה בבית המקדש זה בואה של העולם הבא בתוך העולם הזה ולכן הסלן ניסים באופן קבוע כי זה לא פה, פה זה חריגה שם זבובים וחריגה ומקום פה זה לא חריגה זה המקום עד כדי כך זה משנה בהלכה מה זה אמן, אמן אתה לא רואה אתה מאמין בבוקר אתה אומר במונתך בלעות אמין אתה אומר ביציב יציב נכון כך ואיזה מונתך כי אתה לא מאמין מאמין בך אתה לא רואה אתה רואה רכבון נבחר בלילה אמונה תחיית המתים אתה רואה נאמן אתה לאחרות מתים עומקי מונתו לשני אפר במקדש לא אומרים אמן אחר בחוד שבמקדש כי לא צריך לאמין אתה רואה ואומר ברוך השם עולם עד עולם כשאני נותן לך צ'ק אומר אני מאמין לך שיש כיסוי אבל כשאני נותן לך קשמאני ואתה בודק אותם איך שאומר אני מאמין לך, קיבלת תשקול תעשה אתה אומר אני מאמין אתה כופר מה אתה אומר במקדש שרואים את זה לא צריכים להאמין אתה רואה את זה בעצם שים לב אז כל המקדש להוציא אותך מדרגה של טבע לעל טבע להוציא אותך מריאה רגילה שאתה יכול לראות עגלים לריאה של מדיה שאתה רואה משהו מעל ומעבר כי זה כל האווירה וכל המקום הזה עכשיו יחד עם הכהנים איך זה נקרא עם הקדושים עם ביג דלב וכשאתה בא לשם אתה לגמרי מעופף הנוצרים עשו לקח את זה ועשו כל מיני ציורים וזה לא זה זה ציורים שעשו קפל אסיסטינה אבל כשאתה בא לכהן עם הנכונות לזה וניתר ואתה רואה אתה רואה מלאכי עלון, קיצור אז זה הכל שחזור של הזה לכן אין נעים אמן אחר בחוד שבמקדש אלא אומרים ברוך השם עולם עד עולם עכשיו נכן בזמן שעושים רצון על שם מקום הקורים מחובקים אז זה אהבה אז זה חד בתוך העניין אתה לא רואה זיווג עליון אבל ברגע שאין קורים אתה רואה חתיכות אבנים אז הם ברוקס כי זה אז עגלים ולכן אי אפשר לעשות זה אז זה לא ירחב אם באמת בני ישראל נמדגה הזאת ולכן ארבעים שנה לזה כבר לא נעשה ניסים כאלה לא לא ענר דלק בערב שבת כשהכל דולק אז הכל ניסים כי ככה אתה חי ואתה מרגיש שזה פשוט כשאתה בריא אתה חכם וכשאתה לא זה אומר אבנים אז אתה רק עובד רק ככה כמו משהו קר כי כשקרובים דווקאו לבוא זה בזה עד כד כך זיווג היו כמעריש ולאיות כי אמרנו זה תשתוש של המציאות הממשית אלא אתה רואה את המופשט של זה כמו את הנבואה של זה זה המדיה זה השם צבע כמו כשהאצבע שלך זה הרופא אם עכשיו תראה לך יש פה איזה מסוך כזה נגיד איזה וריב הוא רוצה הרופא לעשות ישר אתה לא תנשום כשזה אז דרך זה זורם מה זה ונכנס אבל אם עכשיו הוא יעשה לפני דרך דעתו אז זה לא תנשום אתה לא תגיע לרקוד אלא זה יהיה יפה אבל מת וכשהוא עושה את זה הוא יודע למה הוא מעביר את זה דרך הזה ולמה זה הסיבוב הזה ואז שהוא מגיע לזה אתה נושם אתה נושם אז אתה לא חושב דרגם איך יודעים שיש לך משקפיים טובות כשאתה לא רואה את המשקפיים אם אתה רואה סימן שמשהו לא בסדר או מלוכלכות או שהמספר לא טוב החלפתי עכשיו כי אני זה כשאתה אני כל הזמן בודק אם יש לי משקפיים עליי ואו בכלל במסגרת למטה מה זה כל כך טוב כל כך בהיר אז אני כל פעם איפה זה זה כי לפעמים אני שם את זה פה אז אני זה או שלפעמים אני מחפש ואחר כך ראית משקפיים ראית משקפיים הם עליך אני חייב לשם את זה יותר בקיצור כשהכל עובד אז אין את העברים את המסגרות אתה רואה את דרכם זה הסיפור השם בע השם צבע לעשות כאלה עברים כי אני מכיר אותך אני לא צריך אני אלא מתאר אבל אתה זקוק איך להתרומם מהשכל אל המופשט מהציור אל הנבואה ומהעגל אל אהבה ולדברים. עכשיו נכון שאתה רוצה את זה אבל זה לא אותו דבר כי אתה נתקע אתה עומד בדבר הזה ולא ממריא ואתה לא רואה אלוקי ישראל אתה רואה כוחות אחרים אז זה קודם כל נכון באמת הכוזרי אומר אם באמת השם היה מצווה אבל השם לא מצווה אז הוא היה אומר כזה עגל בדיוק כך אתה עגל שים אותו במקדש והכל בסדר תקח את ההארדקור תשים אותו במחשב הזה תחבר את החוטים ואז קובל לך ווינדוס אם זה לא אז זה כמו בקספי אז זה מדף זה חתיכת אבל כשאתה שם וחבר את החוטים יש אור זה מה שהגשמך אומר הוא יודע לחבר את המציאות הגשמית לאנרגיה האלוקית שלה אז זה לא ניסים זה הטבע פנימי של כל אדם כי הכל נובע איך האור בא ויומר אלוקים היא אור ואיור ואיור ואתה מגיע שאתה רואה את האור עם היומר אלוקים היא אור וזה אז עד כדי כך שלוחות הרשימים היו כל כך כאלה שלמדים אינם שכחים לא הייתה צריך לסגור אלא זה כל כך נתבה בך זה כמו שלאכול אתה לא צריך זה לא מה שאתה צריך זה כזה טבעי כזה אלוקי שהיית חי את זה כמו שזה פשוט היה טבעיות הכל שנותגת אה אני צריך לחוון צריך לחשוב מה לאכול לאדם חולה בכלל צריך להגיד לו מה לאכול כשהעסק טבעי גם הגשמי אז אתה לא הוא מביא כוזרים לדוגמה מה קוראים להישאר איך ניכול ראשון אומר אתה מכניס אוכל ופתאום הבן אדם נהיה החכם זה לא מכונה שאתה מכניס לה חוכמה אתה מכניס נהיה לאדם אנרגיה והאנרגיה הזאת יוצרת ואז אתה גם רואה יותר ושומע יותר אז אומרה נאישה הקורבנות זה האנרגיה שנכנסת למצואות שאתה לא מכיר אותה ואז עם שראל שוכן לשבטה והכל בקיצור העסק הזה חי להבדיל לא להבדיל הגמרא אומרת ולכן צריך דיוק נכון בדיוק מה ששמע כ אם חיסך אחד מכל שמניה חייב מיטה וגם אם רואים על מקדש ושבת אם חיסך אחד מכל שמניה חייב מיטה מה זה אומר אם על אלה כתוב ״חיסך אחד מכל שמניה״ מה זה אומר על מקדש ושבת שזה הלב והמוח של המצוות כי רק בלב המוח אם חיסך אחד אם באצ״ב חיסך אחד מכל שמניה אז האצ״ב מתפקדת רק קצת עקומה אבל במוח ובלב אם רק זה זה סימן שזה הלב המוח של האנושות אז לכן מקדש ראשון הכל בכתב מיד השם על העסקים כתוב שמי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין יפה מי עמב מה זה הוא ראה הוא עשה עשה אבני שיש כוכלה ומרמרה כחול ולבן והכניס שורה בפנים שורה בחוץ ומי שמסתכל עלה מי תחזל כעדוות הדיאמה שאתה אומר ביי למי שקולו בזהבה אמרו לו צפה את הכל בזהב הוא אומר לו אחי ניחתפי מה זה הוא אומר מה זה נקרא כשאתה רואה את זה כעדוות הדיאמה תגיד מילה אחרת תמשיך אני רואה משהו חי אני רוצה לסמן לך הרי כל הזהב זה יפה אבל זה מת פסל מהב ואב טראמפ כל מה שהוא מונח כל מזהב יש לו בלשווה גזמלון שלושת אשמים מזהב תמיד אבל אם אתה משהו חי מזז כן אתה רואה כחול לבן שמיים בארץ ואתה מסתכל כי רוצים להגיד לך אתה מסתכל כרגע על משהו חי דינמי תוסס מחבר זה הסיפור ליצור איזושהי תמונה שדרכה אתה תרגיש אתה לא מסתכל כזה זה לא כותל זה הקשר בינך לשמיים רקי אדובלי ים אבל כתוב מי כעדוות הוא גם שומע את הרעה של גלי הים והוא גם רואה את הצבע של גלי הים כי זה לא אבנים כי זה שריית שכנה בתוך הדבר הזה זה לא זהב למרות שזה יפה יותר הזהב אבל זה לא טבעי כמו איש אומר כי לכלב החי טוב מן ארימת ולפרח הירוק בשדה יותר טוב מהפרח האדום בהגרתל כי זה אותו דבר כי לכותל הכחול לבן יותר יפה מכל זה כי זה חי זה באמת לכן רצו ראיות הוא רצה להביע חיים הוא אומר אני חזה כי אח חכמי אמרו לו אתה רוצה למשמל חיים או ש… אין לנו היום מקדש, אבל למדנו שתמיד יש את הכוחות האלה. אז בואו נראה איפה הכוחות האלה נמצאים בשני מעמדים. אחד זה במשפחה, קודם כל זה נמצא בבית מקדש. נכון, במקדש מעט שם אנשים הכי מתנהגים, אחריו במקדש מעט, אילה מקדש מעט יאו ולב וחכמיה. במשפחה היהודית הבעל והאישה: נידה, חלה, דלקת הנר. היא על הנרות, היא על הלחם הפנים, והיא על הכיור, והוא עובד בחוץ. עובדות חוץ ועובדות פנים של תורה, או עובד קורבנות. מכירים הרבה קורבנות, זה עתה פרעת תוך הלחם, אז היא עושה את התערבות או שהוא לפניי ולפנים. לכן, כשהיום שאין מקדש, אז זה שולחן יחפר. אז הלחם הפנים זה לא זה שולחן וידבר לה, זה השולחן אשר לפני השם. ולכן צריך לדבר את תורה עליו. המשפחה היהודית, לכן איש יהוד בהיא ואיש באישה כי יהוד כן נמצא ביניכם. אם לא, אש אוכלתם. הרי הקשר היצרי בין איש לאשה זה אש, אבל אם עושים את הנכון, איזה כהן במעמדו ישראל בדוחה לא אש. לכן לא לחינם שאישה שמרה על טהרה ולא ראו שערות ראשה של קמחית, מזה יצאו מולה חמישה כהנים גדולים. ועוד, אם היא שמרה על השערה שהיא יהוד, אז זכה להי גדול וחמישה כהנים גדולים שמולם לא ראו כוחות בטיין, אז היא זכתה לכהנים.
קדושה ואישיות מה הדין הדבר הכי תחתון? הדבר הכי תחתון זה האדם עצמו. ציינתי לכם פרצוף, בואו תראו גמרה מופלאה ביותר. אומרת הגמרה במסכת ברכות דף י' עמוד ב', אלישה הוא מתגורר אצל השונמית. ותאמר אלישה, היא אישה גדולה עם הבחינה. אתם יודעים, יש לה אמרנו, יש לה איזה קצת הבחנה ואינטואיציה יותר טובה. ותאמר אלישה הנה ידעתי כי איש אלוהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד. נשם לב שהוא קדוש, אז נעשה לה עניית קיר קטנה ונשים שם מיטה, שולחן, כיסא ונורה, ויה בבואו אלינו ישור שמה. שואלתם מה איש אלוהים קדוש הוא מנע ידע? שואל לרב ציודה מה זה מנע ידע? לא ראתה את רבי ישראל עוד עשר שהוא צועק ואמר אש תמיד תוקד. אני לא רואה אם מתפלל אש לאהבה בתפילה, לא רואה אם הוא מתנדד, לא רואה אם הוא אוכל בצניעות, לא רואה אם הוא שתובל במקרים. מה זה קדוש הוא? לא רואה אם קדושים קדושי עליון. חידש הרב ציודה, אנחנו רואים בבוקר בפי ישרים תתרומם ובשום חסידים מתקדש. נכון, יצחק רבקה ישרים צדיקים חסידים קדושים, אבל יש שם דיוק ישרים רואים בפי בפה דגב פה לשון שפתיים קרב פה מילה זה מילה.
קדושה פנימית את מכיר את הבדיחה הזאת? אי אפשר בלי בדיחה. אם תשמע והצ'ק שלך אומר כן כתוב עשרת אלף שקל ואתה חתם, אתה אומר אני לא משלם. הוא אומר חתם, אתה אומר תקשיב מילה אצלי זה מילה. אמרתי שאני לא משלם אז אני לא משלם. קיצר, ישר ישר צדיק, שר ישר צדיק זה ישר חסידים לשון קצת יותר פנימי לפני מישורת אדים. לא רק מה שזה ראה הוא אומר אנשים שעבדו ושברו את החבית אז משלמים להם כסר כי הם עבדו, למרות שהם לא מגיעים למין הדין. רשיט הישר והטוב צדיקים זה קצת פנימי עוד יותר זה בשפתיים זה עוד יותר פנימי עמוק זה צדיק. אתה לא רואה אותו, הוא נראה כמו כולם. זה כמו האגדות החסידיות, ראית אותו הולך אבל אתה לא יודע מה הוא בפנים, מה היו הכוונות שלו כל הסיפורים קדושים. אתה לא רואה כלום. אני תמיד אומר לתלמידים כל מה שאתם רואים בטלוויזיה איזה כדורי ורבנים וזה הם לא קדושים. קדוש לא רואים בטלוויזיה, קדוש אתה לא רואה. אם ראית זה צדיק חסיד אבל לא קדוש. קדוש לא רואה צדיק נסתר, כמה שאתה פחות רואה. והגמרא מספרת מה זה קדושים כן כן כן זה פנימי, אתה לא רואה כלום. הוא נראה גמרא, הוא נראה בחוץ כמו גוי אפילו שלושים ושש צדיקים לשבור את הדיר של השפה. תמיד הדיר כתוב שמונים תלמידים היו לו לילה לזקן, קטן שבהם מחיימתים, גדול שבהם לנותן אוזיאל, אופה פורח מעליו נשרף.
קדושה נסתרת שואל הרבא מגור, זה התלמידים אז מה היה הרבא? הרבא היה כזה קדוש, אופה פורח מעליו לא הי נשרף. שאתה כבר רואה נשרף, לכן משה רבן חוזר מהקדוש עם מסווה. אתה לא יכול לראות אותו כי תראה זה כבר לא זה, אתה לא רואה כלום. איפה אתה רואה לפעמים הפוך? שואל הרב ציודה מה רשבי באבג שלו? שואל הרב ציודה מה יותר גדול? מה יותר גדול מארבע צד אלה ישרים חסידים? מה יותר קדוש במקלות תרוות המחבית ישראל בר עיניית פרש שמחה? מי יותר קדוש מהרבא מגור, הרבא מחבד, החזוניש והרב קוק? צבא הגנה לישראל כי זה לא שייך, זה הכלל והכלל לא קוד בקרבו כי השם לוקח מדבר. בקיצור השאלה היא שואלת הגמרא, שואלת איש קדוש מנע ידע איך רואים קדוש? הרי קדוש לא רואים, לא אמרה צדיק קדוש. אומרת הגמרא רב ושמואל אחד אמר שלא רטע סבוב עובר על שולחנו ואחד אמר סדין של פשטן ויצא לו ולא רטע כי הרי עליו. אתה מבין מה שכתוב פה? זה שניים מהעשרה דברים שקורים כשאדם קדוש בית המקדש הוא לא יודע ואתה לא יודע. אבל הסבובים לא מגיעים לשם כי לא הרזבוב וקריין על סדינו. אם נמשיך הלאה, אם הוא מעשן מקטרת אז זה עולה ולא נצחק ולא יוצר לו המקום הזה כי כשאדם קדוש הוא סביבם נסער מאוד. זה כמו אנרגיה, אתה לא רואה את האלקטרומגנטי הזה, אבל סבובים שהם חיים בטבע הם לא נגשים לנשמה. עשרה ניסים נעשו לאלישה, אלישה אלו משה, איזה מה איך כל בצניעות רוצה ליהנות זה נקרא ליהנות. ומה נעשה לו שמה? מה נעשה לו שמה לנשמה? אין כן ומה נעשה לו? מה נעשה לו מיטה, שולחן, כיסא ונורה. ראשי תיבות מיטה, שולחן, כיסא ונורה, נורה הבנת? בוא הוא משכן, בוא נעשה לו משכן ולא יותר מזה, לא כלי אחד פעם לא כלי יותר.
