כ״ה באלול ה׳תשפ״ה

בסוד שיח החגים | ראש השנה חלק ג' | הרב שלומי דיאמנד

תקציר השיעור

התמלולים נעשים ע״י בינה מלכותית ויתכנו טעויות בטקסט.

בסוד שיח החגים | ראש השנה חלק ג' | הרב שלומי דיאמנד
השיעור עוסק במצוות שמיעת קול השופר בראש השנה, המסמלת את קולו של הקדוש ברוך הוא שנשמע במעמד הר סיני. השופר מסמל את הקול האלוקי שמחבר בין האדם לאלוהים ומעורר את הנשמה להתחבר לקול האלוקי הפנימי. התפילה בראש השנה כוללת פסוקים מהתנ"ך שמעוררים את האדם לשוב בתשובה ולהתקרב לטוב האלוקי.

תמלול השיעור

אז זה השיעור השלישי על ראש השנה, וגם מי שלא היה בשיעורים הקודמים מוזמן להצטרף, פשוט מכיוון שכנראה הוא יבין בעזרת השם. אני אתחיל את השיעור הזה מנקודה שהיא פתיחה חדשה, אבל בהמשך אחזור לדברים שנאמרו. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר. מכאן אנחנו רואים, וככה הרוב הפוסקים גם רואים, שהמצווה היא לשמוע קול שופר. מה שמחזק את ההבנה שמצווה עלינו לשמוע קול שופר זו ברכת שופרות שבתפילת המוסף של ראש השנה. במוסף של ראש השנה אנחנו מתפללים תפילה מיוחדת הנקראת מלכויות, זיכרונות ושופרות, ושם בברכה השלישית של שלוש אלה, ברכת השופרות, אנחנו אומרים: "אתה נגלת בענן כבודך על עם קודשיך לדבר עימם, מן השמיים השמעתם קולך ונגלת עליהם בהרפילי תואר. גם כל העולם כולו חל מפניך ובריות בראשית חרדו ממך."

ברכת שופרות יש בניגון של ברסלב על המילים האלה: "ויגלותך מלכנו על הר סיני ללמד למחרת תורה ומצוות ותשמיעם עוד קוליך ודיברות קודשיך מלאבות אש בקולות וברקים עליהם נגלת, בכל שופר עליהם הופעת." כלומר, מהו קול השופר לפי ברכת שופרות? קול השופר הוא קולו של הקדוש ברוך הוא אשר ידהד ברמה ביום מעמד הר סיני. ואז מתחילים הפסוקים, כי הרי בכל ברכה מהברכות האלה יש לנו עשרה פסוקים: עשרה פסוקי מלכויות, עשרה פסוקי זיכרונות, עשרה פסוקי שופרות. ופסוקי השופרות מתחילים במילים: "ויהי ביום השלישי ביות הבוקר והיו קולות וברקים ונקווי דלר וקול שופר חזק מאוד." מה זאת אומרת קול שופר חזק מאוד? שקול השופר חזק זה לא רק חזק כתיאור אלא גם כן פעולה. ככה זה כתוב: "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד." זאת אומרת שקול השופר הוא בדיוק הפוך משופר של בני אדם, כי שופר של בני אדם הולך וחלש מאוד. אדם תוקע עד שנגמרת לו הרוח, ואילו הקב"ה כשהוא תוקע השופר הולך וחזק מאוד.

קול השופר כמו בעל תוקע אחד ששמעתי כשהיה תוקע ככה. יש דבר כזה קולו של השם. וברוך אתה ה' אלוקי מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר. אחר כך זה ממשיך בברכת שופרות: "ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמור: והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול, וכאשר ייתקע בשופר גדול שכנראה ייתקע על ידי הקדוש ברוך הוא, אז באו העובדים בארץ השור והנדחים בארץ מצרים לכל בקוף, לכל הקול האלוקי שנשמע בעולם יבואו כל הנדחים והם ישתחוו לה' בהר הקודש בירושלים." כלומר, השופר הראשון נשמע בעולם במעמד הר סיני, וכל עם ישראל יתקבץ אצל הר סיני ושמע את קול השם דרך השופר. והשופר השני ישמע בירושלים והוא גם שופר חזק, אבל במקום להגיד חזק כתוב שופר גדול. מה זה גדול? שקולו גדול, שקולו חזק, והשופר הזה מביא את כל האדם תלאה הקודש לירושלים להשתחוות. מה זה להשתחוות? להשתחוות פירושו לבטל את האגו כדי לשמוע את קול האלוקים.

הקול האלוקי מי תוקע בשופרות האלה? מיד אומר הפסוק האחרון בברכת שופרות: "וה' עליהם ייראה." ה' עליהם ייראה, יתגלה ויצא כבר רק חיצור, וה' אלוהים בשופר יתקע. זה הכי מפורש: "וה' אלוהים בשופר יתקע והלך בסערות התימן." וזה קצת מסביר את הפסוק: "עלה אלוהים בתרועה, ה' בקול שופר." הורים החסידים: השם מתגלה בתוך קול השופר, כמו שכתוב: "קול השופר חזק, משה ידבר והאלוהים יעננו." כלומר, שכל השם, קול השופר הוא קולו של השם. ברוך אתה ה', על כן יוחלנו של פיצה מצווה וציוונו לשמוע קול שופר. וכמו שאומר הזוהר הקדוש, שכאשר בעל התוקע תוקע בשופר זה לא המצווה, מצווה אלוהי תקוע זה רק אמצעי. כאשר בעל תוקע תוקע בשופר הוא מעורר את השופר הגדול, כאילו מדליק זה ניצוץ שמדליק כמו בחשמל שמדליק את השופר הגדול. השופר הגדול נשמע בעולם, זה השופר של השם. זה יצא מהבעל תוקע, זה כמו אדם שיצעק צעקה ואחרי שהצעקה תצעק הוא יגיד: "מה? לא ידעתי שכזאת צעקה בימיני." הוא תקע, פתאום זה היה, זה התחיל להיות מה? הקול השופר הגדול, קולו של השם, ועלינו מצווה לשמוע את הקול הזה. כמובן שאנחנו נורא רוצים להבין מה זה הקול של השם. על זה קצת דיברנו פעם בשעברה, אני מתבסס על פעם שעברה, תכף אני אחזור לזה. אבל יש כאן סתירה, כי בסוף ברכת שופרות אומרת הברכה של חז"ל: תקנו פה מסיימים שם קו השופר הגדול אחר אותנו וכולי. שם נעשה לפניך את קרבות חובותינו כאמור: "וביום שמחתכם ובמועדתכם ובראשי חודשכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם על זבחי שלמיכם ואולכם לזיכרון אני ה' אלוהי לכם." שם שמו ללב תקשיבו טוב: כי אתה שמע קול שופר, אתה הקדוש ברוך הוא שומע קול שופר, הוא מאזין תרועה ואין דומה לך. מי תוקע ומי שומע? אנחנו תוקעים ואתה שומע, כי אתה שומע קול שופר, הוא מאזין תרועה ואין דומה לך. ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים. כלומר, מי צריך לשמוע? מי צריך לברך אשר קידשתני במצוותיי וציוויתני לשמוע קול שופר? הקדוש ברוך הוא. נשמה, למה זה נשמה? אתם יודעים למה קראו לאברהם? שינו לו את השם מאברם לאברהם כי הוא עבר תהליך כזה. ה"א זה חמש. הקב"ה הכניס לאברהם את חמש המדרגות שלו: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. נפח מאברם את חמש הכוחות של הנשמה ואברהם נהיה לאברהם. אתם לא מכירים אדם הראשון? אז אתם מסתובבים לו פה. אדם הראשון, שרוחו של השם שנמצאת בכל העולם, נמצאת בתוכו. אדם הראשון הזה מתגלגל אחרי זה באברהם, מתגלגל אחרי זה בכנסת ישראל. בכנסת ישראל נמצא המדרגה של אדם הראשון בחיים. זאת אומרת שהקול של השם, השופר הגדול שתוקע בהר סיני, שהתקע בהר הקודש בירושלים, בעצם הקול הזה נמצא איפה? בתוך כנסת ישראל.

הקול האלוקי והנשמה אם אתם זוכרים את השיעור על התורה שבעל פה שדיברנו, שבסופו של דבר עם ישראל יש בו נביאים והתורה היא נבואה. גם התורה שאתם לומדים, אתם מביאים, אתם מתנבאים. מה יוצא? שגם הקול של הצעקה שלנו הוא בעצם שאנחנו מגלים את האלוקי הזה שנמצא בעולם כולו, אבל הוא גם נמצא בנשמת ישראל. נמצא בכל העולם, גם בגויים, אבל שם זה נמצא באופן מאומעם. אבל זה נמצא ביתר תוקף בתוך כנסת ישראל. אבל זה נשמע אחרת כששומעים את הקול האלוקי בראש הר סיני, בהר הקודש בירושלים. היה בימיו הוא התקע בשופר גדול ובאו העובדים והנדחים השתחברו לרגל הקול. כל המגמה האלוקית זה נשמע קול במוניטור שציירתי מקודם. רואים קול פשוט, תקיעה. שומע את הקול האלוקי, מה קורה לו? הוא מתחיל להתגעגע, הוא מתחיל לבכות. כי זה געגוע.

הקול האלוקי והגעגוע למה אתם מתגעגעים? מה מרגש אותנו? אתם לא רחוקים מהילדות. הילדות היא תמיד מרגשת את האנשים, כי הילדות תמיד גם אנשים שלא היה להם הכי טוב בילדות מתגעגעים לילדות. בעצם אני לא יודע, כי לא היה מאוד טוב. יכול להיות שיש אנשים שלא, אבל הילדות זה כאילו משהו שאתה יש לך געגועים, יש לך בכי. עזבו את הילדות. כשאני שמה שומעת את קול השם, אז היא אומרת זה מוכר לי הקול הזה, זה שלי, אני רוצה להיות שייכת אליו. כל אלוקים גדול, קח אותי אותך לאן שאתה לוקח, לאן שאתה הולך. הוא בכל שנה ושנה בראש השנה זה חוזר לשיעור הראשון. מעגל חיים חדש נפתח, הבריאה מתחילה מחדש. עוד מעט יגיעו גשמים, עכשיו העולם מת. יש מסע חדש בעולם. כשמתחילים מסע חדש יש קול השם חדש שנשמע בעולם. השם השמיע קול חדש והנשמה שומעת את הקול הזה, היא אומרת זה הקול שלי, אני מכירה אותו, זה אני, אני רוצה להיות שייכת אליו ואז היא מתחילה לבכות.

הקול האלוקי בתפילה יום תרועה יהיה לכם, יום בכייה יהיה לכם. למה בכייה? כי הנשמה שומעת את קול השם. קול השם בכוח, קול השם בעדר, קול השם משובר הרזים, קול השם בוקע את כל המציאות והוא יכול לה, הוא יכול לכל. הקול הוא מושך את כל העולם, אבל אנחנו בני האדם נמצאים למטה למטה למטה והנשמה כלואה בתוך הגוף. כלומר, האמת הגדולה של הקב"ה כלואה בתוך חיים מלאים בשעון, במלא מאבקים ומלא קשיים ומלא נפילות. ופתאום הקול האלוקי הזה פתאום הוא דקדק את הקול הפנימי ואז מה שקורה זה שהנשמה בוכה. כשהנשמה בוכה זה הידהוד של הקול האלוקי שיש בעולם הענק. זה אותו קול, לכן זו אותה מצווה. המצווה היא לשמוע קול שופר. בהתחלה שומעים אותו כאילו מבחוץ ואחר כך שומעים אותו כאילו מבפנים. שומעים אותו כשאנחנו משמעים אותו והקול מתערבב. גם קול השופר של השם הוא בא מתוך בעל התוקע שלנו. כמו שאמר הזוהר שבקול השופר של בעל התוקע מתעורר השופר הגדול ואז השופר הגדול חוזר אלינו ומעורר את הבכי שלנו ואז נשמע קול תרועה. מה זה קול תרועה? זה מין קול אלוקים שהוא לא כזה פשטני אלא הוא מנסה לבקוע. הוא בא מעומק האדמה והמים מנסים לעבור את כל המחסומים. כלומר, הקול הזה הוא שבור, הוא מרוסק, הוא בוכה, הוא מתאמץ, אבל זה אותו קול אלוקים. תהום אל תהום קורא לכל צינוריך. תהום של שמיים אל תהום של ארץ. תהום אל תהום קורא, זה פסוק בתהילים. לכל צינוריך, צינור זה השופר. השופר כאילו מחבר בין הקול האלוקי לקול שלנו והקול מתערבב.

תפילת מלכויות, זכרונות ושופרות ולכן גם התפילה, תפילת מלכויות, זכרונות ושופרות, זה לא תפילה רגילה. תפילה רגילה, תפילה שאנחנו ממציאים: ריבונות של העולם, תעזור לנו. מה קורה בתפילת מלכויות, זכרונות ושופרות? אנחנו אומרים ונאמר ונאמר. מה זה ונאמר הזה? הנאמר הזה זה ציטוט של פסוקים של נביאים. מה זה נבואה? נבואה זה קול השם שמתגלה דרך האדם. זה לא שנביאים שמעו את קול השם בחוץ ופשוט כתבו ואחרי זה אמרו אותו לעם ישראל. זאת לא נבואה. נבואה זה שהאדם נמצא במדרגה גבוהה של הקשבה על הקול האלוקי עד כדי כך שהשכינה מדברת מתוך גרונו ואומרת האלוקות הזאת. וככה קורה בתפילה. אנחנו מתפללים, זה בא מאיתנו, אבל בתפילה מה אנחנו עושים? מקשיבים לדברי הנביאים ואומרים שלושים פסוקים: עשר מנחיות, עשר זכרונות, עשר שופרות. אז גם התפילה שלנו היא הקשבה. אז אנחנו כל הזמן מתערבבים פה, עוברים פה מהקשבה לצעקה, מצעקה להקשבה, מכל השופר הגדול לכל השופר שבא מתוך עומק החיים והקשיים שלנו. ולכן בזה נסיים. מה השעה? חמש. השעה היא חמש. הזמן הוא עוד שלי. אז לכן בעצם כמו שאמרנו, אין סתירה בין תחילת ברכת שופרות. אין סתירה בין שני הצלילים, אלא כביכול בא הקב"ה. אנחנו מצד אחד יש פה שתי בחינות. מצד אחד אנחנו חוזרים לרגע הראשוני של הבריאה. ברגע הראשוני של הבריאה נכנסנו לרגע של הקודה הסינגולרית שבה התחיל המפץ הגדול ואנחנו שומעים את הרצון האלוקי שרצה את הבריאה ואנחנו רואים את הזיו של העולם.

הדור נאה זיו העולם הדור נאה זיו העולם, זה שיר ששרים. זה נקרא ידיד נפש. בישיבה שרים אותו עוד ליל שבת. חלקו דפים כאלה. אוקיי, למישהו לא מכיר הדור נאה זיו העולם. מה קורה אחרי שהדור נאה זיו העולם? כשאתה נמצא במפץ הגדול אתה רואה שהעולם נובע מתוך אור, מתוך מגמת טוב עצומה. העולם עלה בעונג והוא מושך אל העונג ואל השלום ואל הטוב. מתוך זה הנפש מתגעגעת כי העולם רחוק מזה כביכול. ולכן הדור נאה זיו העולם, נפשי חולת אהבתך. אה נאה, אל נאה ויפה, נאה לאה. ובראות לאה נאה מזיווך. כמו אנחנו מבקשים לראות את העולם כפי שאלוקים רואה אותו כדי שנשתוקק אל הטוב הזה וזה יהיה הרפואה. אומרים מספרים הקדושים ואומר זאת הרב קוק: עשרת ימי תשובה מיועדים לתשובה. אני יודע שהעם ישראל הוא צדיק, הוא מקדים לחזור בתשובה בחודש אלול. אבל מי שעדיין לא הספיק לחזור בתשובה והוא מרגיש איי, נגמר חודש אלול, אז אני רוצה להודד אותו. לא נכון. עיקר חזרה בתשובה זה בעשרת ימי תשובה. ולמה אסור לך לחזור בתשובה לפני ראש השנה? משום שאתה צריך לחזור בתשובה מתוך, כמו שאומר הרב קוק, מתוך השקפת החיים הגדולה. אתה צריך לחזור בתשובה לא מתוך שאתה אומר שהרע הוא רע, אלא מתוך שאתה רואה את הטוב ואתה אומר איך אני יכול להיות רחוק מהטוב. זה המוטיבציה הגדולה לחזור בתשובה. שאדם אומר מה אני מתעסק בדברים שמרחיקים אותי מהטוב. לא צריך להתחיל להסביר למה, זה פשוט צריך לראות את הטוב.

מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך וזה הבעיה שם. אתה אומר מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. כלומר, מעט מן האור. מתי קורה? מתי אנחנו נפגשים עם מעט מן האור? לראש השנה, אחרי ראש השנה, כשאתה חוזר בתשובה ואתה חוזר בתשובה מתוך הרצון להתקרב אל הטוב האלוקי. אכן יש דיון בזה. יש כאלה שאומרים שבראש השנה לא מתוודים כי עקרון אין וידוי בראש השנה. זה בא ביום כיפור. למה אני אומר שכאלה שאומרים? כי המקובלים אומרים שבתוך התקיעות משקט בין סדרה לסדרה טוב להתוודות כי כתוב בזוהר שהתקיעה מועילה עם התשובה. אבל כעקרון כתוב במקומות אחרים לא להתוודות. אל תעסק עכשיו עם עצמך, עם החטאים שלך. אל תעסק עם עצמך בכלל. תסתכל על הגדלות שעולם שייך אליה. תסתכל על הסיפור הגדול. תקשיב לניגון של הבריאה. כלומר, בעברית איך אומרים מנגינה? טעמי מקרא. טעמים. מה זה המילה טעם? הטעם של הבריאה, המהות שלה, הסיבה שלה. תקשיב לניגון שהיא המהות והסיבה שלה. מתוך כך אתה תרצה שיפור מעשיכם מרצון. שנזכה בתקיעת השופר. זה קצת כמו מדיטציה. אתה מקשיב לקול שופר ואמור לשמוע. אתה אמור לדמיין את הר סיני, את הר הקודש בירושלים, את העובדים והנדחים הגאים ומבטלים את עצמם כלפי קול האלוקי. את העולם מתאסף. לכן אנחנו היהודים אנחנו אופטימיים. אנחנו מאמינים שאפשר שיהיה טוב. לכן אנחנו נלחמים בעזה. אנחנו לא באים ואומרים טוב, בואו נצא מעזה, נקים גדר, חמאס יישארו שם תמיד, אי אפשר לנצח אותם, תמיד יהיה רע. קודם כל אתה לא יכול להגיד את זה. עצרת משם פעם אחת וכאילו מבצר של רוע אתה רוצה אותו מנצח משם. וחוץ מזה אנחנו יכולים לגבור על הרע ויכולים לנצח אותו כי אנחנו מאמינים בטוב כי אנחנו שומעים קול שופר. תודה רבה.

שיעורים מאותו נושא

השיעור מכסה את הלכות תשעה באב, כולל איסורים על תספורת, כביסה, ורחיצה, והדגשים על סעודה מפסקת והכנות לצום. הוא מתייחס למנהגים כמו הנחת תפילין, ברכת הלבנה, ודיני עשירי באב, כולל הנחת תפילין בשחרית או מנחה וברכת הלבנה לאחר תשעה באב. עשירי באב נחשב ליום אבלות חלקי עם מנהגים כמו הימנעות מאכילת בשר עד חצות והקלות בשמיעת שירים.
לימוד תורה משפיע על שמחת הלב, במיוחד בתשעה באב, עם גישות שונות של רבי מאיר ורבי יהודה. רבי מאיר מדגיש שמחה בלימוד, בעוד רבי יהודה מציין שגם נושאים קשים יכולים לשמח. הבנת ההלכה חשובה בתשעה באב, תוך שמירה על כבוד האבל והחורבן.
הקטע עוסק בהלכות ומנהגים בתקופת בין המצרים וחודש אב, ומדגיש את ההבדל בין דינים מחייבים למנהגים שנוצרו לאחר חתימת התלמוד. הוא מסביר את החשיבות של הבנת ההקשר הרוחני של התקופה. בנוסף, מתייחס לשאלות מעשיות כמו גילוח וקידוש, ומדגיש את הצורך להבחין בין הלכות מחייבות למנהגים והנחיות כלליות.
תעניות ביהדות מדגישות את המשמעות הפנימית מעבר להימנעות מאכילה ושתייה, ומיועדות לעורר חשבון נפש וצער על חורבן בית המקדש. התהליך הרוחני כולל הימנעות מכעס והתנהלות ברוגע.

נשמח לשמוע מכם על חוויית השימוש באתר החדש.

אם נתקלתם במשהו שלא עובד כמו שצריך, שגיאה, קישור שבור, בעיית תצוגה, או שיש לכם הצעה לשיפור – כתבו לנו כאן ונבדוק את זה בהקדם.

Facebook
WhatsApp
Telegram

טקסטים

לפרטים נוספים