הקדמה ללימוד תורה בתחילת כל שיעור, חשוב להבין את המטרה של הלימוד. התורה מדברת על חשיבות הידע וההבנה. ידע הוא בסיסי, אך הבנה היא המפתח ליישום נכון של המצוות. ישנה חשיבות להבין מה דוריית ומה דרבנן, ומה הסיבה לכל הלכה.
דיני ספירת העומר הגבלות ספירת העומר נועדו להזכיר את מיטת תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה. חשוב להבין שהמטרה היא לא להתאבל, אלא להצטער על המקרה ולזכור את הלקח. יש לדעת האם ההגבלות הן מדאורייתא, מדרבנן או מנהג.
הבדלים בין תקופות אבלות ספירת העומר אינה תקופת אבלות כמו בין המצרים. אין בגמרא אזכור להימנע מגילוח, תספורת או חתונות בתקופה זו. המקור לדינים אלו הוא מנהג, ולא דין מהגמרא. חשוב לבין את ההבדל בין תקופות אלו ולא להחמיר בספירת העומר כאילו הייתה תקופת אבלות.
מנהגים ודינים בתקופת העומר המקור לדינים בספירת העומר הוא מנהג, ולא דין מהגמרא. ישנם שני דברים עיקריים שנוהגים להימנע מהם: חתונות ותספורת. אין איסור על שמחות אחרות כל עוד לא מרבים בשמחה יתרה. מוזיקה של ריגודים אינה מתאימה לתקופה זו, אך מוזיקה רגילה יכולה להיות מותרת.
סיכום והמלצות חשוב לשמור על המינון הנכון של ההגבלות בתקופת העומר ולא להחמיר יתר על המידה. יש להבדיל בין מנהג לדין, ולזכור שהמטרה היא לזכור את מיטת תלמידי רבי עקיבא ולא להפוך את התקופה לאבלות. מעיקר הדין, השולחן ערוך, מרן הבית יוסף, חתונות, ריקודים, מוזיקה של ריקודים, לשמוע את גילוח, זה. פה זה נעצר. אז נזכרו את זה מדי רבי הקמה, אבל לא להפוך את זה, זה פשוט לא נכון. זה תקופה טובה, חודש ניסן, אייר, חודש ניסן, חודש ניסים, לא נוכל להפוך אותם לחודשים לא טובים. לא, אומרים לך, כל השנה בעצם צריכים לא לשמוע בכלל. וטוב. לא, הוא אומר, אנחנו כן שומעים, הוא גם עצמו שומע, אבל מעיקר הדין, תוקף סמיך, אפס מוזיקה. זה אומר, לפחות בעומר, נקפיד על תוקף סמיך, ולא נשמע בכלל. אז ווקלית, זה לא מוזיקה, זה רק שירים. זה אפשר. בסדר. אני קטנתי, אני רק אומר, שזה לא מעיקר הדין. היום זה גם יותר, זה לא מוזיקה שאתה שומע, זה לא כלים חיים. כן, אז מה שתיבנו פה, זה הקלטות. כל הכלים חיים. כן, כמו שאמרתי, זה ווליום, וזה ממש ככה, מסעיר אותך, ומנע אותך. נכון? זה חכם אינו בראשון. אמרתי לכם, גם באמת, במשפט שאמרו לי רבותיי, כל אחד היה פוסק של עצמו. איזה מוזיקה, איזה ווליום, איזה… אפשר פה את הרשימה של… כל אחד רגיש מעצמו.
דין גילוח בעומר מחר ערב שבת, פרשת תזריע מצורע, עוד חודש אייר. יש לי עוד שאלה. ראיתי שהרבנים הספרדים ישרו מה לחלוקו, וחלוק את ככה, טעונה, אם מותר, וכל שמותר, צריך להתגלח, לפחות מחר, לכבוד שבת קודש, בעיקר מי שרגיל להתגלח. מי שלא רגיל להתגלח, אחי, לפעם ב… לא יודע, זה נוצח דווקא בתקופה הזאת, אבל שיש עם את רגלים, יש רגלים לקראת שבת, סדר את זה כאן, יתגלח. שנה על זה מותר. אז יש פה שני דברים. א', תראו בסעיף ג', יש נוהגים להסתפר בראש חודש אייר, ותאותו בידם. זאת דת הרדב"ז, הרדב"ז אומר, ראש חודש, זה יום מיוחד, כמו שאנחנו אומרים ביום עצמאות, שאותם צריך להתגלח, ראש חודש זה יום מיוחד, אין את הגבלות, אני אומר שם, אין אבלות, אין את הגבלות שספירת העומר אומר, תאותו בידם, זה פסק הבית יוסף. עכשיו, אם אנחנו מסתכלים לפניכם, תראו את הרמ"א, צריכה, זה חנוך עצמו, בסעיף ב'. נוהגים שלא יסתפר, אלא כבר אומר, שאומרים שעד פסקו מלמות, ואין להסתפר, עד יום למדדלת בבוקר, זה מנהג הספרדים, לא בי"ח אייר, אלא בי"ט אייר, יוצא יום רביעי, רק אז מותר להסתפר, להתגלח. אלא אם כן אומר השולחן ערוך, יום, חל יום למדדלת, ערב שבת. כלומר, י"ח ביום בשבת, י"ט, ובעצם מותר להתגלח, למדדלת לא מיוצא בשבת, שעד מסתפרים בו, מפני כבוד השבת. כלומר, אם יש לנו יום שישי, שיש לנו רצון להתגלח, שתפל לחוות שבת, להתגלח פחות, ויש בו איזה אירוע, כמו ל"ג בעומר, למרות שבשנה רגילה, של השולחן ערוך, לא מתגלחים בל"ג בעומר, אבל אם זה גם ל"ג בעומר, וגם בשישי, מותר.
דין גילוח בראש חודש ועל פי איזה כותב פה למטה, המשנה ברורה, כן, מסעיף קטן, ה', אומר, תשיד את השורה בערך שפיטים, ואני אמרת, אבל אפשר להוגיד מיסור, גם על ראש חודש, שנה לא משנה, מכל מקום, אם חל ראש חודש בשבת, השנה הזו עוד יותר, חל חודש שישי שבת, כיוון, שיש כאן תוספת שמחה, שבת, בראש חודש, נכון שראש חודש לבד, זה לא סיבה להתגלח, שבת לבד, לא סיבה, שבת לראש חודש ביחד זה סיבה, יש לאתר להסתפר בערב שבת, כלומר, מחר, מפני כבוד השבת, וגם ניסן אפילו, הוא מתר. כלומר, יש פוסקים, כולל ספרדים, גם יצחק יוסף אמר, זה משנה ברורה, זה רק לאשכנזים, אבל הוא בעצמו הציטט, כלומר, פוסקים גם ספרדים, שאומרים שני דברים, דבר ראשון, יש פוסקים שאומרים, זה לא המנהג בשולחן ערוך, שכל יום שישי, אפשר להקל להתגלח, סדר עצקנון, להתגלח ממש, כל השבוע, ובעצם, הוא בא מנובע לשבת, ויש מצווה דרבנן, להעניק את השבת, לכבד אותה, וגם הרב ילסה מביא את זה בשרים שלו, גם מילכות יוסף, שמי שקשה לו, ומקפיד, אפשר להתיר כל יום שישי, וכל ימי הספירה, אם זה גם ראש חודש, יש לנו שתי סיבות, כמו ל"ג בעומר, ואז, רוב, רוב הפוסקים מחר, מתירים, וכי אם זה מותר, זה צריך, לכבוד שבת, לסדר קצת, לכבד את השבת. שוב, מי שלא רגיל, יתגלח, בדיוק, מכמה דברים זקן, כן, לכבוד את השבת, כשאדם לאירם מנובע, הרב בנימץ שמותה, והרב מזוז, והרב בילתית יוסף, וגם כל הרב עובדיה, הם אומרים שלא, שלא נהגנו בזה בכלל, זה לא נכון, זה לא נכון, הסתכל בהלכות יוסף עצמו, כותב שאפשר, אפשר להקל, קודם שישי, קודם שישי? קודם שישי שומע שאפשר להקל, אפשר, אבל זה רק במקום צורך גדול, יש שם צורך גדול? לא, אפשר להקל, אומרים שחרדים, לדבר השם, הם יימנו מזה, דעתי, הם פונים בעיקר לציבור, שהוא בעלי זקן כמוני, באמת אין טעם, אבל אדם ש, אני אומר, שוב, כל אחד יפוסק שעצמו, לא ציך דווקא מחר, בכלל יתגלח, יסתפר, כן, בסדר, כבוד השבת, אם זה ראש חודש, בהחלט אפשר, מופיע בחידה, בהרבה ירפוסקים זה מופיע, יש גם את יום עצמאות, גם אז אנחנו מכבדים אותו, שון, אם הבילה של הקופו זה מנהג, זה לא אבלות, וזה לא דינה דגמרה, זה רק, לא רק, לא מזלזל, זה מנהג שעם ישראל העניק על עצמו, ויש לנו את כבוד השבת, ואנשים היום רגילים, יתגלח בתדרות יותר גבוהה מאשר פעם, פעם כולם מהזקנים, אז בהחלט אפשר להקל ביום שישי כזה.
