זוהר על הפרשה | הזוהר על יום כיפור | הרב גבריאלי

טוב פיקוד הדעה להתענות ביום הכיפורים להכניע גוף ונפש ברז לחמישה עינויים לחמישה דרגים דכיפורים. דעה מקט רגע קעתי לאדכרה חובי הון כמד הימר וכולו בתיובת השלם תה כמה אבוהון כולה כמד היתמר. וכמה דוכתי זה כאילו מן פתיחה כזאת שהיא כביכול חוזרת כבר את הדברים שהוזכרו ביום כיפור. צריך גם להתענות באוכל וגם בכלל חמישה עינויים הידועים של יום כיפור, וזה דרך לכפרה. משהו מביא פה משהו גם על פי הקבלה – המלכות מקבלת חמש גבורות ממותקות מאימא עילאה. לא משנה, לא נכנס פה להסביר את זה. זה פתיחה לעניין.

גורל השעירים עכשיו נכנס ככה ליותר לתוך מה רבי עושים? "ונתן אהרון על שני השעירים גורלות". היא אחי שיש בעצם גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאל. יקראו לעזאזל יקרא זה כבוד, כבוד גדול עושים לעזאזל. תודה רבה תבורכי עבדוך עמי חלמם שהכול ינור לכבוד גדול העזאזל. חמיתון עבדה דשאדי עדבין במראי. ראיתם פעם עבד שפיל גורלות בשווה יחד עם האדון שלו כאילו אנחנו באותה רמה ופילים את הגורל ביחד. עורך ידיעה למדעי עבדה לא נתן לי למדעי איבלי מראי. דרך העולם שהעבד הוא לא באותה רמה, האדון הוא אדון הוא נותן לו דברים. מה זה שם? אבל בגין דה סמכמן זמין היי יומה בדלתורה, הוא סמכמן ביום הזה הוא התפקיד שלו זה להלשין ולקטרג על עם ישראל ולבוא ולנסות לספר שם על מה להיות השטינקר שמספר שם למעלה על כל הדברים הלא טובים שעם ישראל עושה, לבוא להבליט אותם לסמן אותם זה התפקיד שלו. ובגין דלה יאה לי פתרה ולא יהיה לו פתח פתרון פלט אי פרד יאהבין אני חולקה בעי נותנים לו שוחד בזה שמפילים ממו גורלות. עכשיו הוא הולך להסביר מה בעצם כל הסיפור הזה של השעיר לעזאזל. אנחנו בעצם הולכים להשוות אותו דווקא רימה את השאלה למה משווים אותו לעדון גורל לה' גורל לעזאזל ביחד באותה אומר כן בכוונה אנחנו ככה מעלים אותו נותנים לו מקום מאוד חשוב ונותנים לו סוג של כבוד וכו'. ובזה בעצם אנחנו מבטלים זה הדרך איך לבטל את הכוח שלו לקטרג על עם ישראל.

הגורל והכפרה אז בוא נראה קצת איך זה עובד. והרעיון פה והי עד בא מגרמי אודסא לגבי זה הגורל היה עולה מאליו. כלומר כי ממש השם רחמים היה עולה בגורלו הוא בעצמו היה מברר את חלקו הראוי לו. כלומר ביהודה אמר רבי יצחק מילא אילא אשכחנן בעדבה דבר גדול יש בסיפור הזה של הגורל כי הנה עדבה דיושוע כשיושוע עשה גורל לחלק את הארץ על פי הגורל כתוב על פי הגורל ודאי ממש על פי הגורל די איהו אמר דא חולקא די יהודה דא דה בנימין. רש"י מביא את זה כבר על התורה וזה שכתוב על פי הגורל מה הכוונה על פי הגורל שגורל ממש דיבר. זאת אומרת הגורל ממש כאילו הגורל בעצמו היה חלק מהסיפור הוא בעצם כביכול בחר להיות בתוך הדבר הזה. הוא עצמו יש לו פה איזה מין מקום יש לו מקום מאוד גדול מאוד משמעותי. ובכן, אז גם כאן בגורל שלנו של יום כיפור כיוון דה סלקין עדבה בידה דה כהן כשהגורלות עולים אצל הכהן אינון מידלגי מן ידוי ושרן באטראו הם היו מדרגים מהידיים שלו ואנחנו בעצמם במקומם על השעירים. עדה הוא דכתיב והשעיר אשר עלה עליו הגורל עלה עליו ודאי פירוש שמעליו עלה עליו והגורל שעל זה זה בעצמו היה אומר זה חלקי. זאת אומרת ממש הוא חלק מהעניין והוא תופס את המקום שלו והוא כל אחד מהם בעצמו יש פה איזה תהליך שממש רואים שכאילו זה משהו מאוד חשוב כזה זה משהו מאוד משמעותי שהגורל הוא ממש הגורלות הם שניהם שווים והם שניהם שותפים בסיפור הזה.

חשיבות הגורל כל זה זה חלק מהעניין הזה שמחשיבים אותו והוא מרכזי. זה לא שאיכשהו מישהו בא שם אותו זורק אותו כאילו היינו מדמיינים גורל העזאזל לא יודע עושים איזה גורל אחד הגורל לה' הוא כזה חשוב הגורל העזאזל תפסים אותו וזורקים אותו עליו דאי אומרים טוב אתה גורל העזאזל לא כאילו פה הם סוג של שווים הם שניהם בעצמם כופצים כל אחד על המקום שלו. זאת אומרת יש פה חשיבות יש פה שותפות. מה זה גורל? מה? גורל מה מבחינה מבחינת אה קודם כל גורל זה בדרך כלל כשאתה מגריד אז מי יהיה לפה מי יהיה לשם ואז מה שקורה פה מביאים שני שעירים ואז צריך להחליט מי מהם יהיה לה' ומי מהם יהיה לעזאזל. לא זוכר עכשיו בדיוק הדרך שזוכר הדרך המעשית כאילו איך בדיוק הגורל הזה קורה אבל מה? זה נראה לי אחר כך זה נראה לי אחר כך חוץ לזהורית כן מה? כן יש לוחות ומוציאים על אחת כתוב לה' אחת כתוב לעזאזל וזה שייך לפה וזה שייך לשם כל שעיר הוא שייך למקום שלו זה ממש כמו גורל אז אבל הם שווים זה ממש כאילו הגורל הוא חלק מה יש לו חשיבות כזאת. ולדא בלכודוי כן לא רק זה אלא וכל זמנה דלתו רזמין והתייאב לרשותה ואינן לשווה לקבלי במה דהתעסק ושווי כלאו לישראל כל פעם שיש כיתרוג על עם ישראל. אבל יש פה בזוהר שניים שלושה עמודים שדילגתי עליהם כי אי אפשר ככה מבחינת האורך אבל אני אתן דוגמה מהסיפור של איוב. הסיפור של איוב היה בעצם שהסתתן כיתרוג מאוד מאוד גדול על עם ישראל וממש רצה לעשות דין מאוד מאוד קשה ואז הקב"ה בעצם אומר לו שמע כמו שרואים בתחילת ספר איוב אתה מכיר את עבדי איוב? מה אתה עליו? יש לך אישור להיכנס בו רק אל תהרוג אותו זוכרים שהוא אומר לו שם רק את הנפש שלו לא תיקח אבל כל זאת אתה יכול לעשות את כל האישורים שאתה רוצה. זאת אומרת כאילו קח כאילו מישהו אחד מישהו צדיק שזה יהיה אתגר להתגר אותו אבל כאילו אתה עזוב עזוב עכשיו את כל ם ישראל. זאת אומרת זה מה שהוא אומר פה זה לא רק פה אלא זה מין רחב כזה שכמובן צריך קצת להבין תכף את העומק של הדבר הזה אבל לפחות כרגע ברמה הבסיסית נותנים לו איזשהו מקום ששם הוא יוכל להכיל את כל אני קראה לזה את כל האנרגיות השליליות שלו ושזה לא יבוא על כלל ישראל אלא יהיה איזשהו מקום ששם הוא יקבל את המקום שלו.

הסעיר לעזאזל זה בעצם בגדול איך זה? איוב כמובן שאלה גדולה מה הוא צריך לסבול וכו' יש פה כמובן דברים לדון בהם זה חשבונות אלוקיים זה בדרך כלל לאיזשהו צדיק וזה כאילו פה אני יכול לתת לך איזשהו יש לפעמים שצדיקים מחפרים ועל כל הדור דברים כאלה אבל זה העיקרון להסיט אותו לתת לו איזשהו מקום שבו הוא יקבל את המענה של מה שהוא רוצה של האנרגיה השלילית הזאת שלו ושישחרר את זה מכלל ישראל שבסוף הם הדבר המרכזי. כן אפשר להזיג את המשיגת כשם תכף זה אני קצת יעזר פה גם קצת ברב קוק כן בואו נראה קצת את העוד הזה והיום דלתורה זמין לעלה ללארה היום כיפור המשין המקטרג רוצה לרגל את הארץ לחפש הבנות של עם ישראל וכן נותנים לו את השעיר ויעזוב את ישראל. עדה הוא פטיר ואומר שם אל השטן כמו שאמרתי פה זה עכשיו הזוהר שדילגתי עליו והוא מתחיל את כל הסיפור של איוב אבל אנחנו מדלגים על זה וחוזרים לעניין של השעיר. עדה קוד שבריחו זוויג לאול אחדה סוף הסיפור של איוב חירת איוב עם השטן ועדה הוא יעדך וכו'. עכשיו תראו בעמודה הימנית הוא חוזר לענייננו ואומר אוף אחה בי היומה דלתורה זמין לעלה לארה הקטרג הוא רוצה לקטרג ובאינה לשדרה לכבלי במדי התעסק אנחנו שולחים לו איזה דורון כזה, זו מתנה כזאת שזה השעיר לעזאזל ובעוד יהיו ישתד על בי עוד שהוא מתעסק עם השעיר לעזאזל עוזב את ישראל ולא לקטרג עליהם ומתלה אמרה למשל בני אדם אומרים לזלזול הדבי מלכה אבלי זאר חמרה אם י לך איזה עבד מזלזל בבית המלך אז מה אתה עושה תן לו מעט יין וישבחנך כמי מלכה, שבח אותך לפני המלך ואם לא יאימא למלכה מלכבישה זו יגיד למלך דברים רעים עליך נזימני נתני לילה אילה דבי מלכה, לפעמים לוקחים את הדיבור הדיבור הרע הוא הגדולים והחשובים של בית המלך הוא מלכה אבי דינה בגיני המלך עושה דין בשבילו בקיצור הוא ממשיך גם יצחק אמר עוד דמיון זה מין משלים כאלה זה פחות נוגע פה לעצם לעיין שלנו. למשל לשוטה לשיט יד הקיים כמי מלכה יש לשוטה העומד לפני המלך כנודע ממקדם היה מנהג אצל המלכים להחזיק אצלם איש שוטה שהם שמח את המלך, אבלי חמרה ולמטה יין לסמכו ויין זה החלק השוטה המזודזל שהוא עשה מחמד שהוא מסביר, כן הוא עשוי משמרי היין, ולבטר אי מלא ואחזל כל עינון תאוון דאבדת, אחר כך תאמרו ותראה לו את כל אותן התורבות שעשית וכל אותן המעשים בישין, כל המעשים הרעים והוא יאי תבישי בחינך, והוא יבוא וישבח אותך לפני המלך, ויאמר דה לא אשתקח בעל מקוותך, יאמר עליך שהם בעולם צדיק כמוך ובקשרת, בקיצור מביא פה כאילו איזה מין משאלים כאלה, כאילו יש את המלך, ואז בא מישהו ורוצה לקטרג לפני המלך ויגיד לו כל מיני דברים לא טובים, ואז מגיע ומישהו שכביכול בעצם זה בשם המלך הוא עושה את זה מגיע להמשלטה, ואומר לו בואו כך כך יין, תהיה מהפשוט צד, כאילו תקבל את היין, ואז הוא כזה כאילו תחיל להתהפך, והוא כאילו קיבל את האוכל שלו ואז אפילו יכול להיות שהוא גם מתחיל להגיד דברים הפוכים, הוא אפילו כאילו אומר דברים טובים על הבן אדם למלך, זאת אומרת תכף נראה את העומק של הדבר הזה שבעצם מה שעושים עם המסעיר בסוף הוא מראה את השבח של עם ישראל, תכף נגיע לזה וופה, אחת זה ככה דוגמאות חוזר לעניין שלנו עקא עמדה לתורה, תדיר כמי מלכה, רע מלשין עומד לפני המלך לקטרי ובכן ישראל יאווין לאי דורון נותנים לו את המתנה הזאת שהוא השעיר לעזאזל, ואי דורון פיתקה לכל בישין ולכל תאוון ולכל חובין דאבדו ישראל, כן בדורון הזה שם כתובים כל המעשים הרעים, כל התואבות שאם ישראל עשו כל ההבנות נסע השעיר עליו את כל הבנותם אל ארץ גזירה, והוא משבח לו לישראל, והוא בא ומשבח לישראל בני הקבל ואבי צנגוריה עליו, נסע סנגור עליו, וקדוש בוכו האדר כולה לראש עד העמא, וקדוש בוכו מחזיר הכל על ראש עמו כלומר את כל האנשים שהם רואים לבוא לישראל, בעמנותיהם יכולו על ראש אומות העולם שזה השעיר לעזאזל, הוא בעצם מבחינה של אדום, של אסיו ועכשיו מתהפך עליו כל הדברים האלה והכל מתהפך, הוא בעצם בדיאבד יוצא שהוא בעצם אומר סנגוריה על עם ישראל, ומה שעם ישראל היה צריך לקבל כאונש, זה בסוף הולך עליו בגין דכתיב אם רעב שונחך אלא אולכם כי גחלים אתה רואה, אתה חוטא על ראשו, אתה בסוף כאילו נותן לו לאכול, ובסוף בזה אתה הופך אותו למישהו שמצד אחד הוא בעצמו מקבל את האונש, ומצד שני הוא הופך להיות הסנגור.

הסנגוריה על ישראל אמר רבי יוסי ויילון לעמא דאסאו בשעת הדעי שעיר משעד רליל אהודי לתורה ממנה דעלי כששולחים את השעיר לעזאזל דבגיני אתה לשב חילון לישראל כמו שאמרנו הוא בא לשבח את ישראל וקוד שבריחו האדר כל עינון חווי לראש הדעמי הוא שם את כל ההבנות על ראש השעיר שלו הוא פותר את ישראל מהאונשים ושם אותם על על הגויים בגין דכתיב הוא דובר שקרים הוא דובר שקרים כי הוא לא מחפש זכותם של ישראל על צד האמת הוא מעמד זכות עליה בשביל השוחד שקיבל הוא בעצם שקרן הוא לא באמת אומר זכות אבל הוא אומר זכות כי הוא קיבל מתנה ולכן הוא דובר שקרים בסוף הוא יקבל את כל האונשים בסוף הוא יקבל יש פה משפט עכשיו מדהים אמר רבי יהודה אם הגויים היו יודעים מעניין השעיר לעזאזל שעל ידי זה כמה גזרות נגזרות עליהם בכל נה מחדש שיענשו לעתיד לבוא לא שוו כנדון לישראל יום אחד בעלמה לא היו מניחים את ישראל בחיים בעולם אפילו יום אחד זה דבר מבין הוא אומר פה אם הגויים היו יודעים מה עם ישראל עושה ביום כיפור עם הסיפור של השעיר לעזאזל וכגב גם היום שאין שעיר לעזאזל תכף נראה שהשלה אומר שגם היום דרך התפילות והצום אנחנו עושים את העבודה של השעיר לעזאזל רק כמובן בדרכים אחרות כי אין לנו את זה אבל תחשבו על המשפט הזה אם גויים היו מבינים שהעם ישראל ביום הזה בעצם בתפילות שלו בצום שלו וכל הדברים האלה אולי בגלל זה מלחמת יום כיפור אולי נסו ביום כיפור מה? כן הם כנראה בתת הכרה שלהם כנראה יש להם איזה יועץ לענייניים עם ישראל לענייני רוחניות זה בילאם כזה אמר להם תקשיבו תבואו עליהם ביום כיפור כי התפילה שלהם ביום כיפור פשוט גומרת אתכם כל האנשים שצריכים לבוא עליהם באים עליכם כן ודאי הוא מדבר על זה לסב סב זה אדום אדום יש להם איזה יש לנו איתם חשבונות ארוכים היום אנחנו קצת בגזרה הקרובה אנחנו יותר עם ישמען מתעסקים אבל אדום מסביב הם עדיין יש להם הם ממנים בדיוק הם ממנים והם עושים את זה ותחכו יותר זה אבל הם חמים חלק מהם הכוונות שלהם אותו הדבר הם אז סתם זה ככה בסוגריים כן אם הם היו יודעים הם לא יודעים מה? לא כי הם היו מתעצבנים כי בעצם הם היו אומרים לעם ישראל מה אתם אתם פילים עלינו את כל התיקים שלכם בעצם לכל ההוונות של העם ישראל איפה נראה את ההסבר של הרב קוקל נראה לי שהוא בנוי פה על הזוהר הזה שהוונות של עם ישראל אבל הוא בעצם מגלה שאצל עם ישראל זה לא באמת לעומק ואצל הגויים הם באמת יותר שייכים לגשמיות הזאת לכל זה ולכן זה מתאפך כאילו עליהם ועם ישראל התהר ומתקפר כל שנה ולכן הם היו מאוד כועסים מתעצבנים מה אתם מעבירים עלינו והיו משאירים אותם יום אחד בחיים יום אחד הם משאירים אותם בחיים כל הצערות שלהם זה מזה אין סיפור אף פעם בכל מקרה לא אין זה תרף נראה אני אסיים את הזוהר עצמו בעומק זה אותו דבר תרף הכל יתחבר פה בזרת השם אז בואו נסיים רק את זה אני אעשה להסביר אולי איזה נקודה שמסבירה פה את כל הסיפור טיפה יותר טיפה יותר ותחזי כל האויום המשתדל יהיו באו שעיר כל היום כיפור השעיר הזה עשה מחמם עוסק בשעיר ששלחו לו למטה בקוף פאי א' שם למטה בשעיר ששלחו לו איפה נחנו והעניין כי אין השעיר רק הבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין שעיר רק מבשר לבד ואין סעיר רק מבשר לבד ואין סעיר רק מבשר לבד. אולי נעצור רגע פה כי זה ככה בסוף על אותו עיקרון. אני חושב שיש באיזו פסקה של הרב קוק על התפילה של יום כיפור משהו שיכול להסביר לנו את הדבר הזה. הרב קוק אומר כך: תוך כדי התוספות שמוסיפים בסוף תפילת 18, הוא אומר שהשליחה העליונה באה ממקור החסדים, מהגדולה הגמורה המרובה לאין קץ. היהודית את הכללות לכל היקפה ואת הפרטיות לכל דקדקותה יודעת את הקודש ואת הטוב ואת החול ואת הרע. תזכרו רגע את המשפט הזה: יודעת עם זה שהכל נשקל בצדק ומוזני משפט ונטיות הרע, החורבן, הרשעה והשיקוע בשפל, גם להם יש דרישה. ובכללות הכל מתסרף ועם זה בדולו הטוב מן הרע, השקר מהאמת.

הרשעה והעבודה זרה ההתגלות של הניגוד לכל עורכות עבודה זרה לכל סעיפיה המכה כל כך גלים בישראל היא הערה כללית השוללת כל קיאור, כל תומאה וכל חתת. ובגדולתה ידעתי לקחת את הכל תחת חסותה ועל פי הצעת העליון והעליונה הכל מתפרנס. התאמצות גדולה צריכה היא הרשעה להחזקת מעמדה. ידעתי את תפקידה בהוויה, היא זעם לכל, בייחוד למי שבא לדחוק את רגליה. ודחיקת הרגל היא העברתה מהמציאות ובזה היא כבר אוחדת במרוז הצדק מפני שהכללות של הרשעה צורך עולמי. כל זה אומר הרב ולתן יד לכל הקצוות על פי שיעורם ולגבל כראויות גבול הרקם בסליחה הכללית של יום הכיפורים והובטאה והוכנה בפועל בסעיר המשתלח שהוא לכאורה נגד השאיפה הכללית של כל העבודה הקורבנית.

הסעיר המשתלח ולא יזבחו עוד את זבחיהם לסעירים אשר הם זובחים בפני השדה. הערצת הפרעות וטבע האדם בנבולה עד שפל תחליטה, ועם זה מתעלה השלטון העליון עד כדי נתינת כוח מוגבל גם לאותה הרשעה והכל מתהפך לסנגוריה. זה נראה לי איזה מקור בזוהר, בטוח נראה לי בוודאות הכל מתהפך לסנגוריה. בוא נסביר רגע מה הוא אומר. הוא אומר הרב קוק ככה: איך להתייחס בעולם לכל הסיפור של הרשעה, רשעה קו נטוי עבודה זרה. אם אנחנו לא כך מבינים מה זה, צריך להבין שפעם זה היה משהו מאוד עוצמתי בכל כני מידה בכל הדברים ובכלל כל הרשעות גם בענייני וגם בעניינים שבידע על המקום כל הרשעה. ועל זה האם יש איזה מקום בעולם או שזה הכל כאילו אין, זה הכל טעות, זה הכל אין דבר כזה בעולם. אומר הרב קוק אין דבר כזה, זו שברחוב ברא גם את זה. אז מה זאת אומרת ברא את זה? מה רוצה שנהיה רשעים? ודאי שלא. אז מה זאת אומרת שהוא ברא את זה? הוא ברא את הכוחות המעשיים והחוריים, הוא ברא אותם בעולם והוא ברא אותם באדם. למה הוא ברא אותם? כולנו יודעים, זה ידוע למה הוא ברא אותם, כדי שתהיה בחירה חופשית, כדי שבאמת אנחנו נקדש את כל החול ואת כל החומר ואת כל החיים.

בחירה חופשית ותיקון הרשעה ולא עוד יהיה מלאכים, לאכים יש לו הרבה. זה הסיפור, זה ברור. כל הסיפור של העולם זה סיפור של חיי מעשה ואת החיי מעשה האלה אנחנו צריכים ויכולים ויכולים לתקן. אבל לא תמיד זה הולך, לפעמים אנחנו נופלים, לפעמים אנחנו טועים, לפעמים אנחנו נופלים לרשעה. אבל זה לא באמת, זה לא אנחנו באמת. אנחנו באמת זה היכולת לקחת את הרשעה הזאת ולתקן אותה ולהפוך אותה באמת לדבר חיובי. כל זה הוא אומר הרי יש שם הפסוקים שאנחנו אומרים בתפילת נעילה: "אתה נותן יד לפושעים". כאילו מה זה? אה, אז פשטו כאילו אתה נותן יד לפושעים הכוונה היא אתה מאפשר להם לחזור בתשובה, כן זה. אבל נראה שהרב קוק כאילו מבין שזה יותר מזה. אתה נותן יד לפושעים כאילו אתה נותן להם מקום. הוא לא רוצה שיהיה פושעים, הוא ידע מה נכון, כאילו הוא ברא את זה, הוא ברא את האמצעות הזאת. זאת אומרת הוא נותן לה יד ואז מה קורה ביום כיפור? הוא קורא דבר מדהים. הדבר הכי חמור שהתורה אומרת זה פרשת יימות, זה פרשה של עבודת הכהן הגדול. כמה פסוקים אחרי זה כתוב שהדבר הכי חמור זה להקריב קורבן מחוץ לבית המקדש, להקריב להעלות אותו הכל. ואיך הפסוק שם אומר: "ולא יזבחו עוד זבחיהם", כאילו אתם איפה תעשו את הקורבנות שלכם? יהיה בית מקדש, יהיה מקום מסודר, יהיה חליך מסודרת, יהיה כהנים, יהיה פשפוש אחד קטן, כל הקורבן פסול, הכל מאוד מסודר. ופתאום לא יזבחו את עציבכם, כלומר כשהתורה רוצה להגיד מה הכי חמור מה עשו לעשות, מה עשו לעשות, מה עושים עובדי עבודה זרה? הם הולכים למדבר, קחים את הקורבן את השעיר ואורכים אותו ככה. זה ההרצאה, זה מה שקורה לזה, זה ההרצאה של הטבע. זה כדי אתה הולך למדבר אתה מרגיש כזה אתה מלך העולם, יש לך כל מיני בניינים גבוהים, אתה מרגיש קטן, אבל שם אתה מרגיש שאתה המלך, אתה מרגיש איזה קורבן נעיף אותו מכל הדרגות, אתה מרגיש כזה עוצמתי. זה ההרצאת הטבע כמו שהוא אומר הניוול הפרעות, זה בודה זרה. תורה אומרת לאורך כל השנה זה הסיפור של השטן שהתקחת כל השנה. תורה אומרת לא יסבכו את עציבכם לסעירים אשר הם זומחים בפני השדה. לא אתם לא תהיו כאלה, לכם זה אסור, לכם יש בית מקדש, לכם מקום. ואז מה קורה ביום כיפור? זה היום הכי קדש בשנה. אנחנו עושים בדיוק את זה, בדיוק מה שאסור לעשות הכי חמור. אתה יודע אתם תעשו את זה עכשיו, קחו שעיר תקריבו אותו בבית המקדש ליד ההוא הרגיל ליד הגורל ה' ויש דינים שלמים ותיאורים שלמים במשנאות איזה איש אחד שהולך והולך עם הקורבן הזה, הוא מחפר, הוא נופל שם בצוק ואז הלשון של הזהורית בית המקדש היא הופכת מהאדום ללבן. אז הוא מחפר, זה בדיוק הפוך מה שאנחנו מותר לנו לעשות. זה בדיוק זה כנראה עומק של הדברים של הזוה. זאת אומרת אנחנו באים בעצם ואנחנו אומרים נכון גם כל ההבונות וכל הדברים החומריים וכל זה הקב' הוא ברא גם את זה והוא דווקא ביום כיפור הוא נותן את האפשרות לתקן את זה, לתקן את המקומות החומריים האלה. הקטגור מהסס הניגור. זאת אומרת מה שנראה לך כאילו הבונות וזה ורישעות וכל מיני דברים שכל השנה אנחנו נופלים בכל מיני דברים בתוצאה מהעוצמה החומרית הזו שיש בתוכנו זה הכל בגלל שיש לנו את הפוטנציאל לתקן את זה. לפעמים אנחנו לא מצליחים אבל ביום כיפור הוא קצת עושה לנו אישור קו וככה מחזיר אותנו למקום האמיתי שלנו ששם אנחנו כן מצליחים שם אנחנו כן יודעים להכניס גם את הרשעה. אתה נותן יד לפושעים כי הוא אומר אם הרשעה אתה תגיד שאין מקום במציאות כלל אז בזה היא כבר צודקת שאתה טועם אתה אומר את זה כי ה' ברא אותה ברא אותה בכוונת מחווים מלכתחילה. אצל הגויים זה באמת רישעות שהיא באמת לא יודעת להתהפך לטוב היא לא יודעת להתהפך באמת לקודש להתהפך לזה אלא הם באמת העולם החומרי הוא עולמם הם ככה נבראו כמובן יש להם שבע מצב לנוח וזה יש להם דרגות בתוך הדברים שלהם אבל כללית הם יותר שייכים לתוך העולם הזה כן אז כן עתיד לבוא יש לנו נבואות שמדברות על זה שהם שנערו כל הגויים והתחברו לעם ישראל ויבינו את האמונה באשם וכן יהיה תיקון יש תיקון של העולם אם זה בדיוק ברמה של עם ישראל תיקון או שזה תיקון שמתאים להם כבר שאלה אבל וודאי שיהיה תיקון אנחנו מדברים פה על איזה מצב אבל לאורך העולם זה כנראה העומק של מה שזוהר אומר זאת אומרת אנחנו כן היינו ביום הזה הוא מקבל מקום חשוב והוא יחד עם הזה כמו שראינו בהתחלה הוא באותה רמה עם אדונו ואז כאילו הדורון הזה שנותנים לו מקום נותנים לו דורון אתה חלק מהסיפור בוא אתה איתנו אתה גם כן בזה מצד אחד ומצד שני שולחים אותו שם על האזזה שם הזה שהוא רגיל להיות בו במדבר וכל הדברים האלה ובזה עצמו אנחנו בעצם אומרים זה עכשיו משהו כזה קצת מורכב קצת הפוך על הפוך פה אנחנו מצד אחד שולחים אותו לעשות את העבודה הזאת וכאילו תשחרר אותנו תן לנו לעשות את הכפרה שלנו את העבודה שלה את העבודה הפנימית שלנו אבל בסופו של דבר זה חוזר אלינו התיקון הזה זה לא שהלכנו אותו לעזאזל ואמרנו יאללה תעוף לשם אנחנו פה אתה שם ואנחנו לא איתך הוא איתנו הוא התחיל באותו מקום בקלפים היו באותו מקום רק כמו הלך לשם הוא כאילו קצת שחרר אותנו עכשיו מהדבר תן לנו את האפשרות שלא יקטרג שהרישעה לא תקטרג בצורה השלילית תגידי נה תראה עם ישראל תגידי לו לגדוש בערבות תראה עם ישראל לעם שלך חוטא וכל זה וכאילו משחרר איזה רגע הצידה כדי לראות מה האמת של עם ישראל מה האמת הנקייה של עם ישראל שהיא טהורה והיא קדושה ועם ישראל מסוגל לצום ולא ללכוא ולא לשתות ולא לשמש המיטה ולא וכל הדברים האלה שהאדם נורמלי בחיים שלו חייב את הדברים האלה ועם ישראל לא עושה את הדברים האלה ואז הוא מלמד את הסנגוריה זאת אומרת הוא מתהפך להיות חלק מהטוב והוא הלך שם במדבר ואז בסוף כשהוא זורקים אותו לצוק הלשון של זה הורים מתלבן ועד מתברר שבעצם עם ישראל יודע להפוך גם את החלקים האלה החומריים והעוצמתיים האלה שהם מבחינת עבודה זרה יודע עם ישראל לקח את הדברים האלה כוחות של דמיון, כוחות של רגש כוחות של חיים לקח את החיים האלה והפוך אותם להשתמש בהם לטובה ואומות העולם מתברר שהם באמת נשארים עם הנטו עם הרשעות נטו זאת אומרת באמת הם לא יודעים שלב זה ואז הוא יצודק, הוא אומר רגע פעם הם יהיו מתוקנים, עזרת השם אין לנו עניין שהם לא יהיו מתוקנים אבל כל עוד הם לא מתוקנים הם עוד לא עשו את העבודה כנראה גם אנחנו עוד לא עשינו את העבודה כי כשאנחנו יהיו מתוקנים נתקן גם אותם אז כשאנחנו לא מספיק מתוקנים אנחנו לא מתקנים אותם כי בסוף יש פה קשרים זה ישראל באומות כלב בהיברים אבל זה לא בעיה שלהם, זה בעיה שלנו גם אבל על כל פנים כרגע עוד לא מתוקן אז לכן הם, סופו של דבר כמו שהוא אמר, הם היו מאוד מאוד כועסים היו יודעים איזה תרגיל עם ישראל עושה להם ביום כיפור כאילו מפתה אותם עם השאיר הזה שהתעסקו קצת עם הדברים החומריים האלה ועם ישראל בינתיים והוא מתאר עם הדברים שלו ובסוף התברר שעם ישראל יודע גם לתאר את הדברים החומריים הקטגור נפח סניבור שזה מה שעזור חוזר פה כמה פעמים שהשאיר עצמו בסוף הוא גם עם המשל הזה עם השוטה הזה של המלך נותנים לו יין והוא רצה לקטרג בסוף הוא בא ומתחיל להגיד שבחים הוא נהיה, הוא פתאום מתהפך לטוב כי מתברר שעם ישראל יודע גם לקחת את החלקים האלה של החול של הזה ולהכניס אותם לתוך הקודש וכל התארה בסוף הגמורה קורית על ידי השאיר המשתנה אז אני חושב שזה זה אולי עומק הדברים ש יש פה גם איזה עסקה יפה בשלה גם נראה לי הוא לא אומר אבל נראה לי בור שהוא בנוי על הזוהר הזה הוא אומר כבר הודענו כי בחוס השם על עמו יעץ אותנו כמה עצות טובות וינצא מיד אחינו בני עשיו ומאה מההצעה נמרצת לשלח את השאיר לעזאזל ו הוא שמע פרים שפתנו הזמין לדורון הנהיה הכהן הגדול היה מתוודה על השאיר הבנותיהם של ישראל, נעשה השאיר עליו תביאי שזה גם קשור ליעקב ועשיו השאיר נושא אותם מנחה לעשיו איזי 200 אבל כי מה שבא לתורתנו על שם עניין השאיר קדם לנו אצל יעקב ועשיו הוא מסביר למה זה בשאיר ולא בעז על פי חכמי האמת ומסיים ולפיכך עוד יש בדבר עניין נעלם בשביל כבודו של המלך נותנים לו שאיר ונותנים אותו לשר הנזכר במי שיתעסק בעוד שיכנס בן אצל אביו ובזה הם מעבירים אותו מהמקדש ועוד אתה יצא נפלא לחפר על ישראל היה נהנה משולחן המלך ולפיכך שני שירים זה גם בנוי פה ככה על העניין הזה הנה פה כשישראל מחלקים לו הדורון הוא שמח בנפשו שסעד עם המלך כמו אמן ויצא אמן בימו הוא שמח וטוב לב שהזמינו אותו לסעודה זה היה התרגיל של אסתר נתן לו הרגשה שהוא חלק מיד מהפך וזכותן של ישראל וקבוצ'בריך הוא שומר הוא מחפר עליהם את כל הבנותיהם ומחלק אותם על עמו סעד סעיר עליו את כל הבנותם מה בסוף זה עובר עליהם ואין יודעים בעניין הגדול הזה בקיצור שהם לא מבינים גם על הגויים חושבים שהן מתנות גדולות מה שהזוהר אמר זה נותן איזשהו כיוון אני לא מבין פה מה זה הסיפור הזה זה נראה קצת כאילו נותנים לו מתנה או מה מה מה זה לא אני רוצה להבין מה המשמעות של זה כאילו מה אז אני אומר המתנה היא היא באמת שהוא כאילו יחשוב שעם ישראל לא יודע להתעסק בדברים האלה וזה כאילו שייך רק לעומות העולם אז פה יש איזשהו הפרדה כביכול זו עבודה מלמדת זמנית נותן להם לעשות את העבודה שלהם ואז מתברר שבעצם הם יודעים גם לעשות את העבודה הזאת ורק הגויים הם באמת נטו עם הכוח של הסעי בלי התארה שלו אבל עם ישראל הסעיר בסוף הופך להיות סנגור והוא הוא בסוף מראה שיודעים להפוך את החול לקודש וכו' וכו' כן טוב זה זה ככה נראה עיקרי הדברים תראו לבד יש פה עוד איזה עמוד אבל לא נורא זה בסדר לא חייבים עד לצוף